פורום הריון ולידה (עמוד 688)

בדיוק קניתי היום עוד שתיים

מוכרים 2 ב70 שח

פשוט תרגישי את הבד והעובי 

@כמו🐌תמס 

תודה ששיתפת. 

שבעז״ה הכל ימשיך בקלות ובבריאות!

בשנה האחרונה ניסתי להתרחק קצת מהפורום מחוסר זמן...

מאמינה שההיריון יחזיר אותי לפה!!

מקוה שלא  יותר מידי...

בינתיים מנצלת את הימים לפני הבחילות לתקתוקים....

למקום מותר לשילוח

תשאלי רב ואם כן חעשי בלילה כשאימוש נמצאת..

וכן - זה קשה 😭

התקשרתי בעצתך לרב באיזה מוקד

והוא אמר לי שאפשר להפקיר בפני 3 עדים

ואז לשלוח את היונה ולקחת את הביצה.

אין לי מאיפה להביא

וגם לא מתכוונת להכניס לחדר שלי אנשים

לא יודעת מה להחליט.

לא מבינה למה כל כך אכפת לי פתאום

פחות הצער של היונה, מודה.

יותר זה שאני כביכול גורמת להרג...

אבל יכול להיות שככה נוהגים אצל אחרים כמובן מכבדת

אצלנו נוהגים לשלוח את האמא, האמא נמצאת בלילות

אחר כך שומרים את הביצים עד ערב פסח ומעיפין אותם לפח.. 

זה תפיסה.

יש לנו מלא קינים... אז דובר רבות בבית...

בכל מקרה לזרוק את הקן בלי לעשות שילוח זה בוודאי אסור מטעם צער בעלי חיים.

יש דעות שמשום מה נפוצות יותר שאם זה במסגרת שילוח הקן הצער של היונה גורם להתעוררות רחמים על עם ישראל.

לא שמעתי על זה.

קטע על מה כל אחת חושבת.

לרגע לא חששתי שהיונה תתקוף רק שהיא תביא לי מחלות ולכלוך 😅

אף פעם לא חשבתי על אם זה מותר או לא.

אבל אני חוששת מהסכנות שזה עלול להביא. וגוזל מת זה לא יותר נחמד בחלון 🤦‍♀️

וגם אני לא מבינה מאיפה באה לי ההתלבטות הזו.

אולי ברוח התקופה- חשיבות החיים. לא יודעת. אוח

גם לי היה ממש קשה לעשות שילוח הקן (לקחת את הביצים לא משנה לאן)

התחושה הזאת שאני מגרשת את האמא לוקחת לה

את הילדים שלה!!!!!!!

הכי כואב שיש 

ירקות בתנור מכל הסוגים

תפוא מסוגים שונים

לחם ''מטוגן''

לקנות תערובת מוכנה של שקשוקה ולאפות בתבנית עם ביצים

אורז

שעועית ירוקה קפואה או אפונה או גזר גמדי וכו'

בטטות, תפו''א, קישואים, כרוב

קציצות טונה, פשטידת טונה

פלאפל ביתי או קפוא, צ'יפס

שניצל עוף או דג (רק לשמן מספיק את התבנית)

שניצלים קפואים מסוגים שונים

קציצות גבינה-מערבבים 2 ביצים, קצת סוכר, גבינות מה שיש בבית (2 גבינה לבנה או קוטג' או לבן וכו'), וקצת קמח עד שזה מסמיך (קצת יותר סמיך מתערובת פנקייק). שופכים ערמות קטנות בתבנית ואופים עד שנהיה שחום

מאפינס

פשטידות

לביבות תפו''א או ירק אחר (לשמן את התבנית טוב...)

בגזרת הבשרי,

עוף עם תפוא בכל מיני תיבולים - גריל, פירורי לחם, תיבול מתוק..

קדירת עוף עם אורז, אם מענייו אותך יכולה להגיד לך איך אני מכינה..

שניצלים

חזה עוף

שעועית עם פירורי לחם

ברוקולי וכרובית עם פירורי לחם

לקנות/להשיג כירה חשמלית?

יש כאלו ניידות, קטנות לגודל סיר אחד או שניים.

היתה תקופה שגרנו ביחידה ללא גז והשתמשנו בכירה חשמלית, היה לי קשה להתרגל לרעיון כי אני רגילה לגז אבל בישלנו ככה.

לגבי בישול אוכל בתנור ,בתכל'ס ניתן לעשות המון דברים, כמעט הכל

אם מרגיש לך שיש מאכלים שמתייבשים בתנור אז כדאי לכסות בנייר כסף בשלבים מסויימים של אפיה.

בהצלחה רבה

כדי שתרגישי יותר טוב פעם הבאה? או סתם לחזק את הגוף?

אני לא יודעת אם אפשר למנוע את זה בכלל😔

אני עכשיו בשבוע 20 ולאט לאט מפסיקה זופרן,

בונג'סטה לא עזר לי וכל הדברים הטבעיים זה כוסות רוח למת... (מסייגת טיפולים אלטרנטיביים שלא ניסיתי)

סליחה שלא מעודדת:/

אני חושבת שהכי הרבה לחזק את הגוף באופן כללי, כי אח"כ התזונה על הפנים,אז להגיע עם מאגרים טובים.

לקחת פרנטל וכל ויטמין שחסר לך כי בדרכ לא מצליחים לתחזק מאגרים בהריון כזה, שלא תגיעי עם חוסר גדול

חומצה פולית, ברזל בשפע.

חושבת שלרפואה המשלימה יש מה להציע... כהכנה להריון

היא טוענת ש4 או 5 טיפולים לפני ההריון יביאו את הגוף לאיזון ואמורים לסייע מאד.

אפשר גם לקחת תמציות מחזקות, שוב עדיף לפני ההריון בעיקר בגלל שכשכבר מרגישים כל כך רע קשה לבלוע דברים לא טעימים ואין כח לקחת את עצמינו לטיפול...

כדי להכין את הגוף, גם כי אמרו לי שזה ממש עוזר וכו.

לא עזר. (לפחות לא משהו שהרגשתי בשום צורה)

אני חושבת שיש להפריד בין 2 דברים

איך את מרגישה

באיזה מצב הגוף שלך

זא אם מישהי תתחיל את ההריון עם ברזל נמוך היא תרגיש סמרטוט יותר מהר. אם מישהי תיקח ויטמינים לפני לפחות לא יהיו לה חוסרים מדי גדולים. זה לא ישפיע על ההרגשה שלה בהכרח אסל יותר בריא.

מכירה היפרמזיסיות שמגיעןת למשקל 34 קג בהריון. במיוחד אצלן זה קריטי ההכנה להריון.

קיבלת עירויים במשך ההריון? רק נוזלים או גם תרופות?

למרות שהכל צונח בשניות.

דיקור זה הכנה מעבר ולי היא היתה בזבוז זמן וכסף טוטאלי 

וקיבלתי גם נוזלים וגם תרופות בוריד 

סליחה על הביאוס

ניסיתי המון סוגים של תוספים/טיפולים וכו'

כלום לא עזר לי

וככה גם לחברות

כשיש היפראמזיס יש היפראמזיס...

חיבוק

זה הסיוט של החיים 

ובהריון אחד לא?

אני ב"ה בשבוע 7 כרגע ויש לי הרבה פחות בחילות מהריונות קודמים

זה מצד אחד נחמד מאד אבל מצד שני מלחיץ אותי שאולי ההריון לא מתפתח כראוי

כי ההריונות הקודמים שלי היו זוועה מהרגע הראשון....

אבל לא באמת אפשר לדעת

לי יש היפראמזיס קשה יחסית ובאחד ההריונות הוא התחיל לי בשבוע 7 בערך

מבינה את החששות והתקווה ביחד♥️

חיבוק

שיהיה קל ותקין!!

באופן משמעותי

כמעט ולא היו לי תופעות בתחילת ההריון

אגב, וכולם אותו המין

ודווקא עכשיו יש לי לפעמים קצת בחילות, מה שלא היה לי הריונות קודמים

אבל ב"ה באמת יחסית בקליל

לא ברמה שמשבית אותי ימים שלמים.

הבדל בין בנים לבנות בהריונות.

אם ככה ימשיך לי אז זה ממש נסבל. אפילו לא ברמה של טיפול תרופתי

זה מפתיע אותי

ברור שיש לי בחילות אבל לעומת הקודמים זה פשוט כלום

הריון ראשון היה לי היפרמאזיס זוועה

הקאתי מלא מלא וירדתי מלא במשקל.

ריחות נוראיים בקיצור סבל עד לפחות שליש שלישי למרות שלקחתי דיקלקטין.

הריון שני, כן היו קצת בחילות והקאות אבל ממש ממש בגדר הסביר...

ולא ירדתי במשקל

ואני גם חששתי מה זה אומר על ההריון אבל ב"ה התפתח והתקדם.

מקווה מאוד שגם הריונות הבאים יהיו כמו השני ולא הראשון.

קבלתי בו עירויים "רק" פעמיים, 

ובאופן מפתיע 2 בונג'סטה ביום כל ההריון הצליח לעזור ולהקל...

אז יכול להיות שיהיו ניסים... תתפללי!

תפילה תמיד משפיעה, אבל לא תמיד כמו שהיינו רוצים... אבל זה שאצלך למרות שהתפללת עדיין סבלת מאוד, לא אומר שלא צריך להתפלל על זה. תפילה זה הקשר שלנו עם הקב"ה...

ומצטרפת אלייך לתפילה שימצאו פתרון או תרופה. הלוואי...

(מן הסתם לא התכוונת לומר שלא צריך להתפלל, אלא רק שיתפת בחוויה שלך. אבל לי זה היה נשמע קצת כמו דברים אחרים שאומרים עליהם 'עשיתי ולא עזר לי' ואז המסקנה היא שכנראה שלא שווה להשקיע בזה. אבל תפילה זה סיפור אחר...)

אמרתי שלא כדאי לבנות על זה או לתלות בזה תקוות רבות מדי ואז להתאכזב...

להתפלל זה תמיד טוב, אנחנו לא יודעים באיזה צורה זה משפיע במציאות.

את כוונת הדברים.

אבל זה באמת חשוב לא לתלות ציפיות בשום דבר, אלא להיות מוכנים לזה שלמרות הכל הקושי יחזור כמו שהיה. כי זה קושי שצריך להיות מוכנים אליו... והלוואי שבכל זאת כן יהיה שיפור בפעם הבאה (לך וגם לפותחת...)❤️

אני יכולה לחפש לך. היתה שם מישהי שכתבה שהכנה לפני הריון יכולה להפחית את התסמינים.

את קוראת באנגלית?

שלי כל פעם שקראתי כזה זה ממש העלה לי תקווה ואז הלכתי וניסיתי הכל וכלום לא עזר..

וככה מכירה גם הרבה בנות עם היפראמזיס משמעותי שכלום לא באמת עוזר. וזה חשוב להגיד בעיני.

ממש חשוב מה שאת אומרת.

אני לא יכולה להביע דעה בנושא כי לא חוויתי היפרמאזיס בכלל.

בגלל שהאשה שכתבה את הכתבה סיפרה שהיא הצליחה לעזור לעצמה, הרגשתי שלא נכון לא לשתף את חולת שוקולד, שביקשה אם יש סיפורים כאלה.

אבל ממש מבינה אותך שחשוב לך להזכיר את החוויה שלך ושל רבות שאת מכירה. שולחת חיבוק על החוויה 

אני לא בטוחה שיש בתוך הכתבה את המידע על הטיפול שהיא עשתה אבל כתוב שם שיש לה עוד מידע כתוב בעברית. אפשר לפנות לעיתון משפחה ולבקש מהם עוד מידע. אם תרצי שאעזור לך בזה, פני אליי בפרטי.

Emerging from the Whirlpool    

הכנה להריונות היפראמזיס. מתחיל מחזור ביום ראשון הבא.

הבנתי שמאוד מומלץ אם כי לא זכיתי להשתתף לפני ההריון הקודם,

והבא לא נראה באופק.

לא יודעת איך להעלות את תמונת הפרסום של הקורס (וגם לא יודעת אם מותר) אז חפשי בגוגל רחלי פנדל. היא מקסימה ממש, הגעתי אליה דרך פרסום של חברה ושיחה איתה בתחילת ההריון הקודם מאוד הקלה עלי. 

ילדה 3 בנות עם הקאות קשות קשות ואשפוזים בלי סוף וירדה 15 קילו , היה לה ממש קשה. אחכ נכנסה שוב להריון וילדה בן ובהריון הזה לא היה בכלל היפרמאזיס ממש כלום, אפילו היא הופתעה מעצמה. אז גם זה יכול להיות

מתפללת בשבילך! 

מהקופסה של דייט שובר שגרה (לא יומולדת)

היו מעט דברים שפחות התאימו לנו ופשוט העברנו הלאה

האם ציינת שאתם דתיים?

כי בעלי די דוס וזה יהיה פדיחה אם יש דברים לא מתאימים

ואמרו שמותאם גם לדתיים

לא זכור לי שעשו התאמות מיוחדות אבל אולי כן

מציעה כן לציין את זה

אין שם משימות שאסורות על פי ההלכה

כן יש שם הפעלות שיכולות להיות עבור חלק מהזוגות 'נועזות מידי'

אבל לפי דעתי זה לא קשור לרמת דוסיות

אלא בעיקר לרמת פתיחות בין בני הזוג וחיבור למיניות

כן לפעמים בקטע של הההנחות יסוד שלהתפתחות זוגיות יש פערים בין זוג חילוני לזוג דתי 

טבלת שוקולד ספלנדיד תפוז 70% 100 גרם עלית - ממתקי בבני

את יכולה במקום תפוזים ללכת על לימונים

כנל עוגת לימון אישית (פאי לימון) לימונדה סחוטה

ואז יש לך גם ופלים לימון

ואפשר לכתוב משו כמו

שהחיים הם לימון תעשי הם לימונדה (בערך המשפט הזה, קצת יצא לי עילג חחח)

או משהו כמו כל כך הרבה לימון שתינו השנה שחייב שיהיה עכשיו סוכר, שוב תשני קצת את הניסוח

או שתלכי על שוקולד

ואז עוגת שוקולד, משקה שוקו ועוגיותשוקולד/שוקולד/ופלים שוקול וכו

ושתהיה לכם מתוק כמו שוקולד

משו כזה

זיתים- זיתים בקופסא קטנה ,ממרח זיתים, שמן זית

שחור לבן- מעדן שוקו ומעדן וניל או מילקי חח, שוקו בשקית ,עוגיות דמקה שוקולד לבן ושוקולד חלב

עלי שוקולד בטעם תפוז גרוס (125 גרם) - קנה עלי שוקולד בטעם תפוז גרוס (125 גרם) במחירים הכי טובים| מועדון הגיגים

אבל יותר רחבות כדי שייכנס הבקבוק, עוטפת עם סרט יפה ופפיון וזהו. בעיניי זה מקסים

אם את רוצה להוסיף עוד משהו אפשר את הקישוטי קרטון האלה שזה כמו סרטים כאלה תלתלים שמנפחים את האריזה וסוכריות בטעמי פירות.

לא תפוזים בהכרח.

היו: עוגת תפוזים, מיץ (לדעתי מנגו), מסטיקים באריזה כתומה, מנטוס כתום, ולדעתי גם חטיף בצבע כתום, לא זוכרת בדיוק..

את הכל הנחנו על מגש זהב, התחבר הכי טוב עם הצבע

"משנכנס הדר מרבים בCשמחה"

ואז לשלב עוד פירות הדר-

ופלים לימון, תה לימון, קלמנטינה, פומלה...

ואני לא בקיאה ממש בפרטים שלו

אני מבוטחת בו וגם הילדים שלי, אבל אני לא חברת ההסתדרות אלא אמא שלי חברת ההסתדרות..

לא יודעת לענות. ממליצה להתייעץ עם רופא נשים.

בכל אופן צריך להיזהר מטוקסופלזמה, שזאת מחלה שנדבקים ממנה מצואת חתולים.

עד שאת מדברת עם רופא, תפקידי מאוד על שטיפת ידיים.

עם חיות, כמה שאפשר להימנע ממגע בצואה שלהם (הכי הרבה עם כפפות) וכמובן לא להכניס את הידיים לפה.

בטח הרופא יתן לך בדיקה לבדוק עם יש לך נוגדנים

שזה מחלה שמועברת בצואה של בע''ח. בודקים נוגדנים שלה בבדיקת דם הראשונה של הריון, אם יש לך נוגדים אז אפשר להיות רגועים ועדיין לשטוף ידיים ולהקפיד על כפפות כשמנקים צואה. אם אין לך נוגדים הייתי מתייעצת עם הרופא עד כמה זה

מסוכן...

בשעה טובה!

לא הפלות אלא עוברים קטנים.

כל הבדיקות שעשיתי יצאו תקינות.

בטיפול שהצליח קיבלתי קלקסן בתחילת ההריון

והרופא חושב שאולי יש איזה בעיית קרישיות שלא ראו בבדיקות כי היה עיכוב בגדילה בהריון

סקר גנטי תקין

המטולוגיה- רק פקטור 5 שהיה ידוע עוד קודם

וככל הנראה לא הגורם להפלות

כרגע בהריון שבוע 31 ללא טיפול מיוחד

אני לא זוכרת מספרים

יש אחוז מסוים של נשים שעברו הפלות חוזרות ומגלים שזה בגלל קרישיות יתר (אולי שליש, לא בטוחה)

בפועל, המון פעמים לא מוצאים מה הסיבה.

ממה שאני דיברתי עם רופאים, מניחים שזה אחד משתי אופציות-

או שנפלנו על הצד הרע של הסטטיסטיקה,אין שום בעיה ופשוט "במקרה" זה קרה מס' פעמים ברצף

או שיש בעיה רפואית שלא עלו עליה

ופשוט מנסים לתת תמיכה בהריון הבא -גם הורמונאלית וגם לקרישיות יתר.

בפועל, אחרי 3 הפלות, קבלתי בהריון הרביעי תמיכה מסיבית של פרוגסטרון וגם אספירין וב"ה יש לי ילדה בריאה ושלמה

דווקא אם הם מספרים על הלידות של הנשים שלהם אז זה פחות אישי וסה"כ נשמע שיחה בגבולות הידידות של הצוות בעבודה.

גם קחי בחשבון שאת מגיבה מתוך הורמונים. 

ואת גם בשלב שיכולה לקחת קצת חופש מידי פעם, כי כבד לך או להקדים את חופשת הלידה אם מתאים לך

אני מדווחת לכולם על תאריך מאוחר בחודש

בדיוק כדי שלא יחפרו

רק בעבודה אי אפשר כי צריך להכין מחליפה

וואי ף כך מזדהה איתך!!!

חופר חופר ואצלי זה עוד רק נשים...

ורוב ההריון באמת אמרתי מעורפל כזה אחרי פורים.

אבל עכשיו כבר רוצים לשמוע תאריך מדויק. כאילו שזה אמור להיות מדויק.

סליחה אבל הז שאלות נורמליות ואפילו נחמדות

חושבים מה בטח מעסיק אותך ומתעניינים

אם תקשיבי באוזניים אחרות את תשמעי את זה אחרת

ואם הז מציק לך מותר

אבל חבל להשקיע בזה אנרגיות

תקשיבי תעני תחייכי ותעברי הלאה

כי הם מצידם נחמדים ומתעניינים.

לי זה חופר ומעיק.

וכן הם טיפה יותר מידי נחמדים. כל פעם שמדברים איתי מזכירים את ההריון.

גם אם זה היה אתמול ושלשום ומחר ומחרתיים.

אז זה קצת מציק.

אבל ברור שמצידם הם מנסים להיות נחמדים.

אני זוכרת שהייתי לקראת סוף הריון, ואחת הגיסות שלי, שהיא ממש חמודה וגם בסה"כ חברה טובה שלי, אמרה משהו על כמה מרגש ועוד מעט וכו'... וזה העיק עליי ממש! (עובדה שזוכרת את זה עד עכשיו וזה היה לפני אולי חמש שנים...) כי האמת היא שאני לא כל-כך התרגשתי וחיכיתי, יותר חששתי והדחקתי... אבל לא היה לי רצון לשתף במיוחד וגם אני רואה בזה עניין די פרטי וכו'.

אז אני מבינה אותך מאוד. וכשמדובר באנשים בכלל לא קרובים זה עוד יותר מרגיז, מעיק ומציק.

אפשר בשכל להבין שהם מנסים להיות נחמדים, ושלפי הנורמות החברתיות שלהם, לגמרי מקובל גם לגברים להתעניין בקטנה. להתעלם היה נחשב מבחינתם למנוכר ומעליב... אפשר להבין אותם לחלוטין ועדיין להתעצבן בלב טוב שגם כאן אפשר ולא רק בלב! 

בהצלחה לפותחת! 

לא יודעת מה המחירים

והיא באמת באמת נוחה

מתקפלת לכל מקום, שבתות גינה וכאלה 

אמורה לעלות כ60 שח לא חשמלית מצפצפת וכו.

בימבה גוק יש גם בפחות..

במקס סטוק..

כבר בשימוש חצי שנה

הבן שלי ממש מתעלל בה ונשארת שלמה

התלבטתי על הבימבה ג'וק אבל אולי באמת נקנה אותה וזהו..

תודה לכולכם

ציר זה דבר ארוך

אי אפשר לשרוד את כולו עם נשימה אחת.

כמובן להכניס אויר טוב קודם. שיהיה מה להוציא...

בהצלחה!!

 כמו ציור של גרף .

וזה עוזר לצלוח את הציר שבאמצע בשיא ,בין השאיפה לנשימה.

( כמובן שבפועל האורך לא תמיד מסתדר,אבל זה הכיוון) בשעה טובה!!

בהכנה או בצירי לחץ

בצירים של ההכנה להכניס ולהוציא כמה שיותר אוויר שיזרים חמצן לך ולעובר

וצירי לחץ זה יותר להוציא אוויר בצליל ְשששש או בקול נמוך

הגוף כבר ישאף מעצמו.

אפשר גם לעזור עם דמיון שכל פעם שנושפים מדמיינים איך הנשיפה נשלחת למטה אל צוואר הרחם ועוזרת בפתיחה.

הרעיון הוא לספור עד 4 בשאיפה, ועד 8 בנשיפה, בקצב של שניות (סה"כ כ-12 שניות לכל נשימה מלאה. כמובן לא מסתכלים בשעון תוך כדי הצירים עצמם, אלא רק מתרגלים בהתחלה עם שעון כדי להבין את הקצב).

יותר טוב לנשום מהבטן (שהבטן מתמלאת כששואפים. אפשר לתרגל ולהרגיש איך זה בשכיבה על הגב כי אז אנחנו נושמים ככה אוטומטית).

שואפים אוויר מהאף ונושפים מהפה. בנשיפה כדאי לעשות בצורה שמרגישים את האוויר יוצא - אפשר להגיד ששששש או לנשוף כמו שנושפים על נר, או לכווץ קצת את הגרון ולהרגיש את האוויר יוצא דרכו.

כדאי לתרגל לפני הלידה מידי פעם. בהתחלה אולי הנשימות מרגישות ארוכות מידי וקשה להחזיק עד הסוף, אבל אחרי שמתרגלים כמה פעמים זה הופך להיות קל. אפשר לתרגל ביחד עם הבעל ואז אם בלידה את נלחצת ושוכחת הוא יכול להתחיל לנשום איתך בקול ואת תצטרפי אליו.

זה עוזר מכמה סיבות - קודם כל, פיזיולוגית כשנושמים עמוק ולאט זה משחרר ומרפה את הגוף, עוזר לזרימת דם טובה יותר ומאפשר שחרור של אנדורפינים שמקלים על כאב.

חוץ מזה - לי זה עוזר מאוד להרגיש שאני יודעת מה קורה איתי מבחינת הציר. במשך רוב הלידה הצירים אורכים בערך דקה. זה אומר שבכל ציר אני צריכה לנשום 5 נשימות (12x5=60), כשהשיא הוא בנשימה השלישית. ככה תוך כדי שאני נושמת אני יודעת איפה אני מבחינת הציר וכמה עוד נשאר לי. גם לקראת הסוף כשהצירים נהיים ארוכים יותר זה לא יותר מ7-8 נשימות לציר, וברגע שאני מרגישה שיש יותר נשימות בציר זה כבר סימן שאני לקראת הסוף אז זה מעודד.

בלידה, כדאי מאוד להתחיל עם הנשימות עוד לפני שהצירים נהיים כואבים מידי. ברגע שהצירים מספיק משמעותיים שאת כבר לא ממשיכה בעשייה אלא צריכה לעצור, זה הזמן להתחיל לנשום את הנשימות האלו תוך כדי הציר. ככה זה גם מאפשר לך לתרגל שוב, וגם זה כבר נהיה אוטומטי להתחיל בנשימות מיד כשמתחיל ציר, וגם כשנהיה כואב יותר את לא צריכה לחשוב ולהיזכר אלא את כבר בתוך זה.

על הלידה וההריון!

אין לי עצות לתת לך... אני בהריון של ילד ראשון

אבל שולחת חיבוק ושה' ישלח לך מלא מלא כוחות פיזיים ונפשיים

והתקופה הזו תהיה מדהימה בשבילך!

ההפרש שלי היה קצת יותר קטן משלך האמת..

אני מודה על זה כל יום. ממש אבל. זה ממש טוב להם וכיף להם לגדול כך ביחד.. 

ה לא היה פשוט, ההריון האמת. אבל הקושי הזה זמני ואחרכך יש הרבה הרבה טוב 

למה חשבת לבדוק?

סנסו טסט.

ידעתי שהיתה בעיה עם המניעה בלילה שטבלתי וידעתי בערך מתי הביוץ… מנסיון שלי 9-10 ימים אחרי ביוץ כבר אפשר לראות תשובה חיובית.. אז זה יוצא שבוע 3 פלוס 2 

ובאמת הקושי הוא ממש זמני

ואת תלמדי איך להתנהל עם 2 קטנים זה דבר נרכש..כמו לנגן בפסנתר ב2 ידיים פשוט לומדים את עצמינו ואת המרחב החדש . מתאמנים .ומצליחים למצוא את עצמי ו.. לפעמים גם בעזרת קצת עזרה חיצונית והורדת רף בתחזוקת בית לתקופה..

אל תחשבי רחוק

תהיי נוכחת כל שלב במה שמזמן

ואגב אצלי אצל כולם הקושי היה בעיקר בחודשיים-שלוש הראשונים והתאזן

וגם בהתחלה לא היה לא אפשרי

פשוט דורש הסתגלות

ויתרון נוסף זה שהקטן לא קינא בכלל כי בקושי הבין

וגם מהר מאוד נהיו חברים

ויש לי כמה צמודים כאלה והם חבורההה חח מה שהולך כאן😉💖

מרגישה שאני כאילו ״בוגדת״ בו

מספיק קשה לו ועכשיו אמא שוב תהיה פחות זמינה? שוב יהיה לה קשה פיזית? שוב תתרחק תעלם ? שוב תביא אח קטן שלוקח את כלללל תשומת הלב ?

נשבר לי הלב עליו

הקטן באמת לא יבין

אבל מה עם הגדול?

כלומר אני עדיין...

נכנסתי להריון עם התקן כשהקטן בן 7 חודשים שגם אותו ילדתי עם מניעה..בקיצור הייתי לגמרי אבודה ובדיכאון לגמרי (שאני מבינה שזה לא המצב אצלך) כל הזמן דיברתי על זה שמסכן הגדול ומה הוא אשם. בפועל אפשר לומר שאכן היו ימים כאלו אך הם לא מעידים על הכלל. בתקופה הראשונה נעזרתי הרבה אם זה להביא בנות שישחקו  איתם בבית וגם ירדו איתם לגינה, ועם הרבה תמיכה של בעלי ב"ה אנחנו צולחים את זה. 

לפני כמה ימים הייתה לי שיחה עם הבן שלי "הבכור". הוא ביקש עוד תינוק. אמרתי לו "אבל ממי, אם יהיה עוד תינוק אמא לא תוכל להיות פנויה אליך כל הזמן כמו שאתה אוהב" אז הוא עונה לי "אמא לא נורא אני אסתדר העיקר שיהיה לנו עוד תינוק" וככה אני מערימה עליו קשיים "אבל לא יהיה לך הרבה מקום בחדר...הוא יפרק לך את המשחקים וכו'" והוא מתעקש איתי...זה היה מעין תשובה של בורא עולם שמה שהוא מביא לבסוף יוצא לטובה וגם שהילדים לא בדיוק זוכרים את הרגע שבכו קצת כי לא הייתי פנויה או שלא התייחסת כמו שצריך. והכי חשוב זה האיכות של הזמן איתם ופחות הכמות. היום הקטנה כבר בת 9 חודשים, ילדה רביעית כשהגדול בן 5.5 ואני יכולה לומר בוודאות שכל ילד מקבל את היחס הראוי לו. ולא, אני לא סופר וומן בכלל, אבל למדתי לתמרן ביניהם ולהביא בייביסיטר כשצריך (אפילו בנוכחותי, שמעסיקות אותם).

אז בהצלחה... בסוף הכל עובר! מדברת מי שהייתה בחרדות איומות מההריון ושבכתה בלי סוף... שרדתי כדי לספר

אצלי אין כזה צפוף וההנקה מונעת לי בכל מקרה

אבל מדמיינת סיטואציה שאני שמה התקן ונכנסת להריון...... יואו.

ובאמת אצלי לא בכזו צפיפות הגדול מתפלל כבר שנה שיהיה לנו תינוק... באמת שזה בסוף גם אם לוקח תשומת לב זה זמני.

מצדיעה לך!

ודוקא זאת שבת שנתיים לא היה לה מאוד קשה

לכל אחד היו תקופות אבל סה''כ חו'בת שכולן קבלו אהבה ויחס

לאט לאט מתרגלים ולומדים את. התמרון

מזל טוב 

וגם אם בייצת ביום ה14 למחזור תוסיפי 10 ימים ואת עדיין בשבוע 3 פלוס 3 או 4.

יש נשים שמכירות את הגוף שלהן גם בלי לעשות מעקב זקיקים

אבל סבבה

תודה 

ברור וזה טוב וב"ה והלוואי שכולן תצלחנה

רק אומרת שגיל ההריון נקבע לפי שבועיים לפני הביוץ (אני גם מבייצת הרבה יותר משבועיים אחרי תחילת הוסת ואז מתקנים לי את תאריך הוסת אחרון כשאני מגלה הריון...)

ואז לומר שאת בשבוע 3 זה נשמע שאת שבוע אחרי הביוץ.... יותר מדוייק זה לומר גיליתי הריון ממש על ההתחלה עם בטא ממש התחלתית... אבל עזבי אני כנראה מתבחבשת עם עצמי כי כשאומרים לי שבוע 3 אני שומעת באוזניים משהו לא הגיוני... (כי אין מספיק הורמון בטא שבוע אחרי הביוץ יכול להיות שההשרשה ברחם היתה אולי יומיים קודם...) 

הריון ראשון שלי.

כשעושים בדיקה ממש אחרי השרשה אפשר לתפוס הריון בשבוע 3… ככה גם כתוב במחשבוני הריון 

לוסת הוא שבוע 0 פלוס כי את סופרת קדימה לא אחורה אם זה מובן מה שאני אומרת.

כלומר שבוע 3 זה אומר שהשלמת 3 שבועות ואילך…

שבוע 3 פלוס שלוש למשל זה אומר שאת שבוע 3 לא שבוע 4.

ואז זה הגיוני כי 

אם בייצת ביום ה14

ואז גילית 10 ימים אחר כך

מדובר ב24 ימים

שהם 3 שבועות ו-3 ימים 

שבוע 3 זה החל משבוע 3+0

ועד 3+6, כלומר יום לפני שבוע 4

לקראת שבוע 4 בהחלט אפשר לגלות הרון

אני גיליתי הריון 8 ימים אחרי הביוץ. ידעתי מתי היה הביוץ.

אז את תאריך וסת אחרונה אני רושמת במחשבון, שבועיים בדיוק לפני יום הביוץ

יוצא שגיליתי את ההריון בשבוע 3+1 או +2 משהו כזה..

הרי שבוע ראשון מחושב כשבןע 0

יותר ארוך 😅😅

במיוחד שהשבועות הראשונים האלו עד לדופק וכו' כל יום מרגיש נצח

בגלל זה אני עושה א״ס דופק בשבוע 6…

לא מסוגלת להתאפק בשום דבר 

אבל כשיודעים מתי היה הביוץ ומגלים כ”כ מוקדם זה בסדר לעשות א״ס ב-6

להתחזק באמונה שלכל ילד יש את הזמן המדויק לבוא לעולם...

להודות לה' על השפע. אני תמיד מבקשת עומס חיובי כזה והררי כביסות.

לקחת עזרה. בשטיפה, בנקיון, קיפול כביסה וכו'...

להיערך נפשית לכך שיהיה יותר עמוס. וצריך עזרה אחר הצהריים - ערב עם המקלחות וההשכבה. אולי בעלך, אולי נערה אם בעלך עובד...

ההתחלה אינטנסיבית אבל אחר כך הם גדלים יחד צמד חמד מנסיון

אוף

קשה

מחשבה כזה על זה שאני רוצה בזה אבל לא עכשיו

😢

לאט לאט

יש עוד הרבה זמן

גם הקטן יגדל ויהיה לך יותר קל

בעז"ה שיהיה בקלות וידיים מלאות

הקטן עוד לא נהיה בן שנה , רק חגג 11 חודשים וילדתי שוב

הריון לא מתוכנן עם נרות, אבל בורא עולם רצה להוריד עוד נשמה לעולם.

עכשיו הגדול בן שנה והיא בת חודש, מאתגר, מאתגר מאוד וזה מורגש כיפליים כשמשהו מהם חולה ומבעלי יש לי כמעט 0 עזרה, אבל ה' עוזר

יש לי בבית 2 גגולים בני 12-13 כמעט שההפרש היניהם 10 וחצי חודשים והחה שלב שנהנהתי מהם מאוד כי היו חברים מאוד טובים

כשבורא עולם רוצה זה קורה ככה או ככה, בגלל זה אני אומרת,זה האחרון שלי! ויודעת שזה לא באמתתת תלוי בי חח

התמודדות מאתגרת ביותר זה בטוח, תהיי חזקה ובעה תתפללי שיהיה לך קליל ושמח אמןן!! 

בינתיים עד שאת נבדקת לשתות הרבה הרבה מים, ולנוח כמה שיותר, עדיף עם רגליים למעלה.

קשה לי שאני לא בשיא הכוחות שלי כמו תמיד.

בעז"ה אלך להיבדק בראשון, בכל מקרה יש לי תור אז יצא טוב

תודה לך ושבת שלום❤

ותרגישי מלכה כשאת נחה, בלי נקיפות מצפון בבקשה!

תודה על הדאגה❤

שאלתי את הרופאה מה אפשר לעשות חוץ מלשתות הרבה, ענתה לי: לסבול בשקט😂

ואני אשתדל לנוח בלי נקיפות מצפון, את ממש צודקת. אחרת אני קורסת

ו-וואי איזו רופאה...

נוחי בכיף שלך, הגוף שלך בעבודה מטורפת גם כשאת רגל על רגל על הספה.