פורום הריון ולידה (עמוד 697)

להחזיק הכל לבד- בית, עבודה חדשה, תינוק, הריון.. גם אם בעלך מגיע לישון בבית בתכלס את מחזיקה הכל לבד! ועכשיו את צריכה להחזיק גם אותו...

שולחת חיבוק, ותודה גדולה על כל מה שאתם עשיתם ועושים עבור עם ישראל.❤️

אין לי הרבה עצות

באמת את בפלונטר רציני

בעזה אחרי המלחמה תוכלו בנחת לחשוב על אפיק חדש לבעלך ואולי שיפרוש

אבל עכשיו במלחמה זה לא ככ הזמן לשינויים.

ובאמת את ככ צריכה תמיכה

והוא משדר שצריך אותך חזקה

בשבילו

לעודד אותו שלא יתפרק

גם משוגע שלא עשיתם חודשיים שבת יחד

תחשבי מה עושה לך טוב

מה משמח אותך

יש המון תוכן חיובי של שיעורים ברשת

סרטונים

ספרים טובים

תשקיעי בעצמך להיות המגדלאור בבית בעלכורכך

כל נתון שהוספת ברחה לי הנשימה

היה לי קשה רק מלקרוא אותך

זה סופר קשה מה שאת מתארת

תחילת הריון עם תינוק פחות משנה

אמאלה רק מזה בלי כל השאר

תגידי, בטוח שבעלך צריך שתשדרי שאת חזקה כל הזמן?

לפעמים אם משתפים בכנות שגם לך קשה עוזר לשני להבין שהוא לא יכול להתפרק

כי את נשמעת אשה סופר חזקה אבל זה מציאות קשוחה בטירוף

לכן הייתי מרפה מלנסות ל"החזיק" רגשית גם את בעלך

זה נשמע שזה מה שהכי שובר אותך

ואת כאילו מנסה להחזיק גם אותו שלא יישבר

לדעתי תרפי שם, את לא יכולה לחיות בפחד שהוא נכנס לדכאון

הוא גיבור, גם אם יישבר אחכ יקום

תאמיני בו ותשחררי

מותר גם לך להרגיש חלשה

את תראי שזה יחזק אותו כי בפנים זה אומר שאת בוטחת בו כמשענת

וכשהוא ירגיש ממך את הבטחון הפנימי הזה

הוא יהיה חייב להרים את עצמו לבד

אולי באמת אני צריכה לשדר לו גם שאני אוהבת ונמצאת פה בשבילו אבל שגם קשה..

כשהייתי לפני כמה שבועות ברגע שהרגשתי שהוא פנוי לשמוע, זה לא כ"כ הלך.. אבל עבר קצת זמן. אולי משהו השתנה?

לא יודעת אם מתאים שאחזור על עצמי שוב.

מקווה ששבת יעבור לו בסדר!!

את מתארת שהוא בעצם בדיכאון... זה פוגע לו בתפקוד בצבא?

אני לא בטוחה, אבל נראה לי שהצבא לא ירצה להחזיק חייל בדיכאון. אולי בעלך יוכל לפנות לקב"ן ולשטוח בפניו את הקשיים הרגשיים שלו, ואז הוא יחליט לשחרר אותו?

ובינתיים - הרבה כוחות לך בתמיכה בו, ושיהיה היריון בריא וקל ובידיים מלאות!

מתחיל רק להראות סימנים. בצבא הוא מתפקד 100 אחוז. גם כשהוא בבית (שלשום היה בטלפונים עד 2:30 בבוקר .) זה מופיע בהתנהגות יותר בבית מולנו. והחוסר חשק לאכול (הוא בעודף משקל... זה שיורד זה טוב לו. רק הסיבה טיפה מדאיגה..)

מתלבטת אם עצמי, אולי כדי לי לדבר עם המפקדת שלו ..? לא יצא לי לדבר איתה אבל יש לי את המספר שלה.

לא יןדעת אם זה לקחת לו מהפרטיות עם מישהי שהוא עובד איתו כל יום שעות..

אבל אולי זה באמת רעיון טוב...

כי בטח בצבא לא ירצו שהוא יגיע למצב קשה של דיכאון...

עשה לי טוב לפרוק ולקבל חיבוק..

ולהבין שזה באמת בסדר ולגיטימי שקשה לי.

נשמע שאת במצב יותר מאתגר משלי..

אבל ממש מכירה את התחושה שאת מתארת, בתור אשת קבע בעצמי..

כן חשוב לי להגיד לך שאנשי קבע זכאים לטיפול פסיכולוגי חינמי. ההמתנה לא קצרה אבל יש עכשיו 4 טיפולים שמקבלים מהר יותר, במסגרת המלחמה.

חוץ מזה יש גם את מכון הקבע שזה פרטי בהסדר עם הצבא.

אין לי זמן וגם כוחות להאריך עכשיו אז מתנצלת מראש.. אולי יהיה לי בהמשך, לא בטוחה, וגם אני לא אנונימית פה ומפאת כבוד בעלי אני לא רוצה לכתוב יותר מידי. אבל כן רציתי שתדעי שהתחושות שאת מתארת לא מוזרות, ושהמלחמה הזו מאוד שוחקת גם את אנשי הקבע ש'רגילים' לסיטואציה, כי זה לא דומה לכלום שאנחנו מכירים...

גם את המידע על הטיפול וגם על ההזדהות

חיבוק..

וזה היה קשה מאוד!! עד שעזב זה היה קשוח

ועוד בתקופה כזו שהוא לא יכול לקום ולעזוב בקלות

מאתגר ממש

חיבוק ענק יקרה 

כי הוא כבר הצליח ב"ה לקבל תפקיד חדש עם פחות דרישות ואינטנסיביות. שהיה יכול להיות סביל לשנה הקרובה .. החוזה מסתיים עוד 11 חודש..

מרגיע לשמוע שזה תהליך שחיילים נוספים עוברים.

תודה יקרה.

בכללי, הוא אומר לי שהצבא הולך להיות במשבר מאוד גדול אחרי המלחמה. הוא לא היחיד שמרגיש שכבר לא יכול להישאר. הולך להיות גל עזיבה גדול..

בע"ה נתפלל שדברים יהיו בסדר!

אולי זה כי אני לא אוהבת פירות אז אני לא ממש אובייקטיבית.. אבל תחשבי על מגש פירות, זה מראה ממש יפה אוטומטית..

איזה מציאות מורכבת...

אולי יהיה מתאים יותר לפנק אותה עוד שבועיים, אחרי השבעה ואז היא אולי תהיה במקום אחר

אם שייך להתייעץ עם בעלה מה נכון עבורה, אז כדאי.

רק הלב שלי נקרע מההסיטואציה המורכבת הזו, בוכה

אולי לחשוב חוץ מפינוק גם על עזרה טכנית, כי המשפחה לא פנויה עכשיו

סיטואציה מורכבת.. החלטנו להזמין לה לבית חולים מגש פירות.

כשהיא תחזור הביתה בעז״ה גם הקהילה תתארגן על ארוחות להקל עליהם..

אמן שנשמע בשורות טובות ❤️

אפשר גם מגש עם פירות יבשים, אגוזים ותמרים.

נשנושים מזינים שמאפשרים לגוף להתחזק קצת.

את מתכוונת לבכי של התינוק?

אהובה זה לחלוטין לא בגללך

את נהדרת ומדהימה

להתמודד עם בכי כל כך הרבה זמן זה ממש מוציא מהדעת, השם בכוונה ברא את זה ככה כדי שלילד יהיה דרך לעזור לעצמו ולגרום שידאגו לו.

אני שולחת לך חיבוק גדול גודל

לא יודעת אם את מחפשת עיצות פרקטיות

אז רק אומרת שלך שזה לא בגללך בכלל

אני קוראת אותך כבר הרבה זמן בפורום, עוד לפני הלידה של הבכור שלך. את אמא מדהימה ונפלאה

והכי חשוב

זה יעבור

זאת תקופה

אחריה תגלי את הילד הזה ואני מאחלת לך שתרווי ממנו המון נחת ואושר יחד עם האח הגדול שלו❤️

כתבתי שם קושי שיש לי בחודשים האלה

לדעתי

להפתח אליו עד הסוף

לפעמים יותר מדי נשענת על אחרים שבאים לעזור, שיחזיקו /יאכילו אותו ואני בינתיים מנסה להספיק עוד מליון דברים.

למרות שמאוד אוהבת אותו ונמסה ממנו כן?

פשוט כשהוא בוכה, זה מחזיר אותו כל הזמן לשעות האינסופיות שהייתי לבד והוא בכה כל היום… וזה ישר מעלה בי תסכול.

למרות שב״ה הוא יותר טוב ממה שהיה.

מרגישה שאני אמא הרבה פחות טובה ממה שהייתי לבכור.

מהבכור לא הייתי יכולה לזוז מטר, עד הלידה גם לא הייתי לילה בלעדיו אף פעם. לא אהבתי בחודשים הראשונים שמחזיקים אותו בטח שלא מאכילים.

עכשיו אני כאילו ״נהנית״ מכל רגע של עזרה. אמא שלי לא עובדת ושומרת לי עליו מדי פעם. וזה הזוי לי…

מרגישה שמאוד צריכה את הלבד שלי. למשל כשבעלי בא מהמילואים ואני שמה את הגדול בגן, אני יושבת באוטו פשוט עם עצמי. בשקט שלי. עד שהוא מתקשר…

וזה בחיים לא היה לי. בחיים לא הרגשתי שאני רוצה להתרחק ולהיות לבד.

אני שואלת- מה לא בסדר איתי ? למה אני מעניקה לו פחות ממה שהענקתי לגדול? למה יש לי פחות כוחות? האם אני אוהבת אותו פחות?

זה שובר אותי … 

הקטנה שלי הייתה תינוקת ממש מאתגרת, ממש כמו שאת מתארת את הקטן שלך. בוכה המון, עצבנית, לא יונקת טוב, בקושי מחייכת... (בדיעבד גילינו שיש לה לשון קשורה, וכנראה זה גרם לחלק מהקשיים שלה)

ואם בתינוקות הקודמים שלי היה לי חיבור מיידי לתינוק והוא היה היצור האהוב עליי בתבל - אז אצלה לא הרגשתי את זה. וכמה שזה היה קשה לי... עוד מעבר לקושי עצמו של הטיפול המאתגר בה.

למזלי, כיוון שכבר היו לי עוד כמה וכמה ילדים לפניה, הבנתי שבאמת ה"בעיה" בה ולא בי. והבנתי שבאמת קשה להתחבר לתינוק לא רגוע.

ויכולה לומר לך שהיום (בת כמעט שנתיים) היא מתוקה ממש ולרוב רגועה ושמחה וחייכנית ומצחיקה - ואני מרגישה שאני מאוהבת בה ממש, ואפילו בזמנים שהיא לא מרגישה טוב ושוב עצבנית (כמו בימים האחרונים) - אין לי את הרגשות הקשים האלו שהיו לי אז.

אז כותבת לך (ולכולן) את זה, אף שזה אישי, כדי שבאמת תאמיני שאין לך שום בעיה! את אמא נהדרת - שיש לה חסם. ובע"ה כשהחסם הזה יסור - את תראי כמה את אוהבת אותו ומחוברת אליו.

מתפללת בשבילך שזה יקרה בקרוב!

(ובסוגריים אוסיף שאני באמת מרגישה שעם הבכורים יש קשר מיוחד יותר על פני האחרים. לפחות אצלי. אולי זה גם תלוי בילד... אבל באמת שהקשר שלי עם הבכורה שלי הוא קרוב בצורה מיוחדת, עד היום ♥️)

ובאמת שאני אוהבת אותו. מכל הלב. וכמו שכתבתי למטה הוא תינוק ממש ממש חייכן כשהוא בטוב! יש לו חיוך מעלף עם גומה אחת כמן שיש לי וכמו שיש לבכור. והוא מפטפט וזה ממיס. כשהוא יצא ממני ועד עכשיו אני שואלת איך יצא לי תינוק כ”כ יפיוף ומתוק בלי עין הרע…

אבל כשהוא נכנס שוב למוד של הצרחות והבכי , זה כאילו מחזיר אותי למקום הזה של הלבד, של השעות בכי, של כמה שלא קל איתו…

כאילו מרגישה שעוד לא מחוברת אליו נפש בנפש כזה. קשה לי להסביר. אבל נראה לי שהבנת ❤️

אבל לאט-לאט זה נעלם ב"ה.

זוכרת שכשהיא הייתה קטנה רציתי לשאול את אמא שלי אם יש לה משקעים מול אחד האחים שלי, שגם היה תינוק מאתגר (הייתה לו סוג של אסתמה שהקשתה עליו מאוד וגרמה לו לבכות הרבה). לא העזתי בסוף לשאול אותה, אבל אני פשוט רואה איך היום האהבה שלה והחיבור שלה אליו הם כמו עם שאר הילדים (אבל אולי איתי הכי הרבה, כי אני בכורה ), כך שנרגעתי מהדאגה...

וזה שהוא יפה במיוחד זו מתנה! גם אצלנו הקטנה - יש לה יופי מיוחד ב"ה, ובכל פעם שאנשים ברחוב החמיאו עליה, נצרתי את המחמאה בלבי (אף שאני לא אוהבת להסתכל על החיצוניות) ושמרתי אותה לרגעים קשים... בתור נקודת אור וטוב שיש בה... (כי באמת בתינוק קטן קשה לראות נקודות טוב, כי עוד אין לו מעשים)

התינוקת שלי רגועה, לא בוכה מכלום וישנה טפו טפו.

וקשה לי ואני צריכה את הלבד שלי.

ואני נותנת אותה כשיכולה ויושבת עם עצמי לבד ולא עושה כלום! וזה לא קשור אליה בכלל. זה קשור לזה שגיליתי בילדה הבכורה שלי שהם ממשיכים להתקיים גם בלעדינו.. מסתבר שזה שלב התפתחותי באמהות

ככה זה אצלי לפחות

במיוחד בהתחשב בנסיבות

זה בסדר שהאמהות שלנו תשנה צורה. זה ממש לא אומר שזה לרעה. זה פשוט שטכנית, לוקחים ממך יותר כוחות. אז את צריכה לאגור אותן מחדש

ובקיצור, את ממש בסדר לדעתי מאמוש❤️

תהני מהעזרה, תהני מהזמן לבד

את לא פחות אמא ולא פחות טובה. 

כי הבכי הזה יוצר מציאות אחרת

זה מאוד מקשה על הנפש

ולכן היא צריכה יותר זמן להתאוורר

זה לא שאת לא אוהבת אותו, את צריכה דברים שונים כדי להיות אמא טובה עכשיו, כי הילד המתוק הזה הגיע עם אתגר שלא היה בילד הראשון.

אני חושבת שככל שתאפשרי לנפש את האוורור שהיא צריכה הזיכרון הטראומטי של שעות הבכי הרבות ישוחרר

ובכל מקרה צריך להיזהר מלהשוות בין הראשון לשני כי זאת מציאות אחרת לגמרי

אני גם עושה את זה כל היום אבל זה לא נכון.

בילד הראשון הוא משנה את המציאות בכזאת צורה שאנחנו מאוד סביבו הילד השני נולד למציאות אחרת כבר

את הגדולה הרבה יותר שחררתי ודווקא את הקטנה פחות.. (ועכשיו גם כשאני רוצה שייקחו איתה היא פחות זורמת)

ואני חושבת שפשוט כמו שהילדים שונים, רק ההורות שלנו איתם שונה.

וזה בסדר. זה לא אומר שעם הגדולה הייתי אמא פחות טובה ועם הקטנה יותר (או להפך, במקרה שלך)

זה פשוט אומר שההורות שלנו אחרת

והכלים והנתונים שהיו לך אצל הגדול הם לא הנתונים והכלים שיש לך אצל הקטן

אז טבעי שתתנהלי בצורה שונה.

אני בטוחה שאת אמא מדהימה לשניהם

מרגישה שכל ה3 חןדשים הראשונים של החופשת לידה הסתיימו

והן היו כולן בבכי ובהרבה לבד והתמודדות…

אבל כשהוא ברגעים שטוב לו

והוא מפטפט ושמח ומחייך

אני נמסה והלב שלי יוצא אליו

ואני רוצה לנגוס בו מאהבה

אם חוזר על עצמו כמה פעמים בשעה ולא מפסיק אז ללכת לבבדק

אני כבר לא עושה את זה כי ככה אצלי משבוע 16

צירים כל הזמן

אבל הצוואר ארוך וסגורמוהכל תקין

אמרו לי שאני צריכה ללכת לאחות ליווי הריון בלי קשר, השאלה אם היא עושה מוניטור וכזה,. ואיך אני בכלל קובעת תור

לא עשיתי מעקב צפוף

פשוט הבנתי שזה פשוט הריון כזה עם יותר צירים מוקדמים מהרגיל שלי בדר''כ וזה לא משפיע

ועדיין ליתר בטחון בדקתי אחת ל..

ממה ש.ארת וקרה רק חד פעמי

לא היתי מתרגשת בכלל

..

אבל לקחת בחשבון שאם יוצא שלילי זה לא סופי.

כ9-10 ימים מהביוץ ההורמון כבר מתחיל לעלות במקרה של הריון ובדיקות רגישות יזהו את זה

אז ככה יש לי ילדונת ממש מתוקה בת 4 חודשים, חייכנית ויודעת להעסיק את עצמה, יש לה קצת עניין סביב השינה שאז היא בוכה.. קיצר, נגמרה לי החופשת לידה אז הכנסתי אותה למשפחתון של התמת, ביום הראשון הלכתי איתה בשביל ההסתגלות (לשתינו ;)) ישבתי שם חצי שעה-שעה וחזרנו ביחד לבית, יום למחרת שמתי אותה ואחרי חצי שעה אני מקבלת שיחה שהיא בוכה, אחרי עוד חצי שעה היא מתקשרת שאבוא לקחת אותה, אני מגיעה לשם ואני רואה שהיא קראה למפקחת/רכזת איך שלא יקראו לטייטל שלה ומה שהן עשו לי פשוט היה להיכנס בי ולהסביר לי שאי אפשר ככה ובמילים אחרות פשוט העיפו אותי אחרי שעה בלבד שהילדה היתה שם יש לציין שהן עשו את זה גם בצורה מאד לא יפה והרכזת התחילה לעשות לי ולידה אבחון בשקל ולשלוח אותי לכל מיני טיפולים הזויים.

אז א זה מאאאד מתסכל

ב הייתי רוצה לדעת מבחינה חוקית אם אםשר חעשות כזה דבר?

יש לך אופציות אחרות?

אני לא הייתי חוזרת לשם...

לא חושבת שמהחינה חוקית מנהלת מעון תמת יכולה להעזיב מישהי כי זה שייך לתמת...

אבל בחיים לא הייתי משאירה את הילדה עם פסיכיות כאלה..תברכי הגומל שניצלת לפני שפגעו בנפש של הילדנ

אבל נס

כי ממש לא נשמע לי כדאי להשאיר איתה את הילדה

איזו הזיה

בטח שזה לא חוקי

במשפחתון תמת.

עקרונית לא ממליצה, אולי יש כאלו שמתנהלים טוב.

מעון עדיף.

זה לא שאין שם חסרונות

אבל בשקלול הסופי מעון עדיף.

זה בגד עדין במיוחד?

אם לא, אני משרה עם אבקת קליה (לבנה ללבן, ורודה לצבעוני) ואז מכבסת ומוסיפה לאבקת כביסה עוד אבקת קליה.

אם זה עדין אז ספטיל

יש עוד מלא שיטות שממליצים פה

אצלי יורד כל עוד לא כובסו

לא משנה כמה זמן עבר

העיקר שלא כובס כבר

בכביסה הראשונה שעושה לכתם צריך לשים מרסס כתמים (וניש/ אוקסיגן) וסלמטק

ולא לשים במייבש אם לא עבר לגמרי כי זה מקבע את הכתם

לכבס שוב עם מסיר כתמים

עשיתאולטראסאונד?

אבל את יכולה ללכת להיבדק שאין שאריות

חיבוק ענק

ושה' ימלא חסרונכם !

אולי תלכי להבדק?

בהצלחה יקרה

בשורות טובות

חושבת עליך, שאת חוזרת הביתה ולא מקבלת את החיבוק המיוחל

ממש באלי לחבק אותך ❤️

בטוחה שכל מצוה כזאת והתגברות מוסיפה אור לעולם

ממש עולות לי דמעות

גבורה יהודית אמיתית

בטוחה שזה מתקבל למעלה בכזאת אהבה גדולה ומעורר רחמים גדולים על כולנו

תודה לך❤️

צדיקה, אני עם דמעות פה

ה' ישמור על בעלך ועל כולם

ובזכותן עתידים להיגאל!!!

וחיבוק ענק לך על הקושי הגדול, לא מתחילה להבין את ההתמודדות...

השבוע קלטתי חברה שלא דיברה עם בעלה שבועיים כי הוא בעזה

אני יומיים לא הצלחתי לדבר איתו כי הוא בצפון נשברתי מזה

ובה ממש הצלחנו שיגיע בלילות טבילה שהיו

אז אני מקבלת פרופורציות ומנסה להתחזק  

שאנחנו יחד בסירה שנדרשת ממנו גבורה מיוחדת

וייחודית לתקופה ארוכה ארוכה

פתחתי שרשור דומה ונתנו טיפים מעולים

ממליצה לך לחפש אותו בכרטיס אישי שלי.. 

אולי הגיע הזמן ללמוד

תודה רבה !!

ממליצה מאד על הבקבוק של לנסינו.

בקבוקי האכלה לנסינו | לנסינו

הבן שלי שינק בלעדית הסתדר אתו מעולה כשהתחלתי לשאוב.

באופן כללי ממליצה על סימילאק יותר ממטרנה, שמעתי מהרבה מאד שזה היה להם טוב יותר.

ולדעתי מנה אחת ביום לא תפגע בהנקה, אבל כמובן זה תלוי תינוק.

ו-וואו! לחזור לעבוד 6 שבועות אחרי לידה? הצילו איך עושים את זה??

שימי לב לשמור על עצמך! ❤️

ב״ה מרגישה ממש טוב!!!! יש לי נס שאני חוזרת לעצמי ולאנרגיה ולכוחות שלי די מהר אבל מחכה לסיום משכב לידה לפני שחוזרת לעבודה/ספורט/ הרמת דברים כבדים וכאלו אז משתדלת לשמור על עצמי, הייתי רוצה עוד כמה שעות שינה בלילה אם אפשר (-:

תודה לך על התגובה 

וזה נהדר שאת מרגישה ממש טוב, אבל שיהיה לך כל הזמן בראש שאת עדיין יולדת למרות שחזרת לעבודה ולאנרגיה ולכוחות שלך, תשימי לך את הגבול לפני שתעברי אותו.

ממני שגם צריכה תמיד להזכיר לעצמי לא להתלהב מזה שאני מרגישה טוב יותר, כי אח"כ זה מתנקם בי...

הייתי מצטיידת במשאבה טובה ומהירה, יש היום דברים הרבה יותר טובים ממש שהיה פעם ואיכות השאיבה ועד כמה שזה יהיה לך קל- תחזיקי עם זה יותר. (היה פה לאחרונה הרבה שרשורים על משאבות)

בעניין המטרנה בעיני בקבוק אחד אם את שואבת בזמן הזה כך שאת משמרת את ההנקה זה לא נורא..  לדעתי תמיד ילד יעדיף את אמא.. אצלי בכל אופן זה ממש לא פגע לתת מדי פעם.

לגבי בקבוקים יש כאלו שיותר תומכי הנקה וגם יש תנוחות תומכות הנקה, תחפשי ברשת

אבל בכלל לא בטוח שהוא יתנגד לבקבוק

כמה פעמים קראתי על זה באתר של ביטוח לאומי, שאי אפשר לחזור לפני 6 שבועות ולא הבנתי למה הם כותבים את זה בכלל..כי מי תרצה לחזור כ"כ מהר??

ואני קוראת את ההודעה שלך וקולטת שיש כזה דבר..איזה תותחית!!

(אם מתאים לך לשתף למה בחרת לחזור כ"כ מהר, אני סקרנית לשמוע..)

בכל מקרה אין לי כ"כ עצות לצערי, אבל ממש ממש בהצלחה!!!!

מה שהייתי עושה - מניקה צמוד לפני, ואז אפילו מנה 'קטנה' תספיק לו.

אני לא חושבת שצריך 120. גם אם 120 זו מנה בגיל הזה (ונשמע לי מדי הרבה. אני חושבת שאני השארתי עם 90 בכזה גיל בערך) - זו מנה שמחזיקה ל3 שעות,

גם אם יוצא לך פחות בשאיבה, זה יכול להחזיק לו לשעה שעתיים עד שאת מגיעה.

אחרי כמה ימים כבר תלמדי כמה הוא צריך.

השאיבות הכי מוצלחות שהצלחתי היו מיד על הבוקר, בצד שהוא לא ינק ממנו (תוך כדי הנקה או מיד אחרי),

או בלילה אם הוא פתח רווח של כמה שעות.

לגבי ב.

תלוי מאיזו בחינה. מצד בלבול פטמות אין הבדל בין בקבוק שאוב לבין בקבוק תמ"ל. חשוב לתת בצורה תומכת הנקה, ולרוב התינוקות זה לא יוצר בעיות עם ההנקה.

מבחינת הרכב הקיבה של התינוק או ההורמונים שלך - לא הייתי קוראת לזה 'פוגם' אבל זה בהחלט משפיע. כנראה שעליך פחות, כי סה"כ מדובר על 4 שעות.

לי בהריון הראשון היתה שליה קדמית, והתחלתי להרגיש תנועות בשבוע 22.

לפני דמיינתי כל מיני התרחשויות, אבל רק אז הבנתי שזה תנועות.

אין לך מה להילחץ, זה הגיוני להריון ראשון.

מידי פעם יש כמו בועות כאלה שאני חושבת שאני יכולה להגיד שזה תנועות אבל לא מעבר.

ובאמת זה לא כיף ואפילו קצת מלחיץ

חיבוק♥️

ומתי את משכיבה אותם?

באיזור ארבע זה הפרי

אז בחמש הם כבר רוצים ארוחת ערב אבל לא אוכלים בסוף כלום

ומשכיבה אותם ב19-20

שיגיעו יותר רעבים לארוחת ערב, אז יאכלו טוב וישבעו.

נסי לכיוון 18-18.30

טובה

וב18:00 פירות/ קורנפלקס וחלב

ומתייגת את @פרח חדש שנתקלה בסיטואציה דומה...

6 ילדים זה מכובד ומספיק בשבילי..

רק אומרת שאם את צעירה (לפני ה40)

אם לא תעשי משהו פולשני למניעה (קשירת חצוצרות, צריבת רחם..)-

הכל יכול להיות..

ומי יודע

אולי יפתיעו אותך בבן....

הספיק לי ולבעלי...

מכניסה לעצמי תקוות שווא שאולי האיבחון לא היה מדוייק (למרות שגם אני לא ראיתי משהו מבצבץ מבין הרגלים)

נראה לי הכי טבעי והכי מובן והכי אנושי.

אל תשנאי את עצמך יקרה. זה באמת מאכזב. גם אם זכית בהריונות שבאים בקלות ובילדים בריאים תודה לאל.

מותר לך להרגיש את כל הרגשות, גם את אלו השליליים...

תנסי לעבוד על לקבל את המצב כמו שהוא, וממש לפנק את עצמך בהריון הזה.

איך את מתפנקת השבוע?

נכון שזה לא מנחם, ועכשיו את חשה מרירות בגלל שלא נשמעה תפילתך,

אז אולי לפנק את עצמך זה יהיה לשחרר את התחושות הקשות אצל מטפלת. 

כי נשמע שזה באמת יושב עלייך

מרגישה שאני לא מסוגלת לסחוב את ההריון הזה..

כל מה שבא לי לעשות זה להיות במיטה ולהישאר שם.

מה הכוונה למטפלת? פסיכולוגית?

או אפילו מטפלת במגע, אם מגע עוזר לך להיפתח ולהשתחרר.

ולגמרי ברור שתרגישי שאת רוצה "להיפטר" מהמשא הרגשי הזה (לאו דווקא מהעובר הזה)

כי ציפית, כי היתה לך תקווה, כי כ"כ רצית

והמציאות הסתובבה שלא כרצונך

וזה מכעיס, ומעליב, ולמה ככה?

מה הבעיה לתת לי בן?

וכ"כ ברור ומובן שאת כובד הרגשות האלו, את רוצה פשוט להשליך מעלייך

יחד עם האשמה המובנת כלפי העובר שלא עשה כל רע (או העוברית..)

את המציאות האובייקטיבית אי אפשר לשנות,

אז הכי טוב זה להקל מעלייך את כובד התחושות הקשות

ולמצוא לעצמך אפיקים של כן להינות, וכן לשמוח

סוג של אף-על-פי-כן

עד שזה יזרום יותר,

עד שתרגישי שאת קצת לא נמחצת תחת רגשות שליליים

אלא מסוגלת לראות את הטוב..

לא יודעת אם זה יעודד אבל יכולה לספר לך כל עצמי

שבהריון האחרון גילינו ששוב יש לנו בן, אחרי שכבר יש כמה בבית. הייתי מאוכזבת מאוד. הרגשתי שאני לא אוהבת אותו ולא רוצה אותו.. כשההריון נמשך ונהיה הכי קשה שהיה לי, עם כל מיני תופעות לא נעימות פשוט התחרטתי, לא הבנתי למה אני רוצה או צריכה את זה...

הייתי בטוחה שלא אצליח להתחבר אליו

א-ב-ל

אחרי הלידה פשוט התאהבתי בו! לא מצליחה לדמיין מישהו אחר מלבד הנסיך הזה, ויש לי חיבור מטורף אליו יותר ממה שהרגשתי עם כל אחד מהאחרים בגיל הזה.

אז כרגע זה מובן ולגיטימי. פשוט אל תחשבי על זה, תהיי עסוקה בלפנק את עצמך. כשתחחילי להרגיש אותה זזה ובועטת לאט לאט תקשרי ליצור הקטן ולחיים החדשים הנרקמים בתוכך

וקשה להתחבר למישהו שעוד לא מכירים, אבל אחרי הלידה כשתראי אותה והיא תהיה דומה לכם ומתוקה ותלויה בך וכזאת טהורה😍😍

יכול להיות שתרגישי אחרת

ואולי גם לא, וייקח זמן

והכל לגיטימי ובסדר

אבל את עוד לא שם

ואל תנסי...

תהיי עכשיו בשלב האבל על אובדן החלום

וזה יאפשר לך להצליח להמשיך הלאה עם השלמת המציאות עם מה שיש 🙏  

היה לי קשה עם זה אומנם בכלל לא ברמה הזאת כמו הפעם ונכון,שהייתי בבית יולדות והייתי רואה נשים עם בנים הלב שלי היה נצבט , כשגיסתי הביאה לי בלון "זה בת" רציתי לפוצץ אותו

אבל היום אני משוגעת עליה! 

מרגישה שהשישית זה כבר מוגזם.

זה הניסיון והאופציה האחרונה שלי ומזה תהיה מורכבת המשפחה שלי.

קשה לי לקבל את זה. מאוד. אני מנסה,משתדלת אבל אני מרגישה שזה תופס אותי 7\24 , וזה קשה עם כל שנייה 

פשוט ממליצה לך לשחרר את זה עכשיו

את לא מצליחה לקבל את זה, אז לא

אל תשתדלי לעשות את זה עכשיו...

ומבינה ממש ❤️❤️❤️

 שולחת לך חיבוק ❤️

ואולייעודד אותך לשמוע את הרב יגאל כהן שמדבר על זה הרבה..?

לא יודעת, קטונתי מלעזור

למרות שאני לא הרגשתי את זה ככ חזק כמו שאת מתארת.

אני חושבת שבמקרה שלך כדאי לך לעבור איזה תהליך בעזרת מטפלת/פסיכולוגית

יש לי חברה שעשתה את זה

והמטפלת אמרה שהמון נשים מגיעות לטיפול בגלל זה.

אני מבינה שהמידע הזה מאוד חדש לך, נכון?

אז תדעי שזה בסדר להיות ככה מאוכזבת. זה באמת הלם. סוג של התנפצות של חלום.

אני גיליתי שיש לי בן חמישי, בלי בנות בבית.

עברתי תהליך. עדיין עוברת. יש ימים שזה צף

יש ימים שאני לגמרי טוב עם זה.

אבל בהחלט אומרת שוב, אם את רואה שזה ממש משפיע עליך תחפשי משהי שתעזור לך לעבד את זה. כי לא תוכלי לשנות את המציאות. אבל את יכולה לשנות את הגישה שלך כלפי זה, את המחשבות ואפילו להשלים עם זה.

בהצלחה יקרה ❤️

את יודעת מהיכן המטפלת הזאת?

מרגישה שאני לא מסוגלת לעשות כלום חוץ מלהיות במיטה,לבכות ולא לתפקד. 

כל עם שזה עולה לי שזה בת אני לא מצליחה להכיל את זה ומרגישה איך הלב שלי מתפוצץ מעצב

חברה שלי הלכה אליה ולא אני

אבל אני יכולה להגיד שזה ממש עזר לה!!

אז שווה לך להתאמץ לחפש משהי שמתאימה לך, גם מבחינת מיקום, שעות , סגנון

אולי תכתבי אזור מגורים ונשים פה ימליצו לך.

אני בדיוק חזרתי עכשיו מהרופאה שלי

ויצאתי ממש מאושרת ושמחה

היא נתנה לי תמונה חמודה של העובר שרואים אותו ממש בברור

כל ביקור כזה, אני עוד יותר מתחברת אליו ומתלהבת.

שוב, זה לא שאין ברקע את ההרגשה של האכזבה

אבל מנגד זה כבר לא מפריע לי להנות ולהתחבר למצב הנוכחי, לעוד בן שבעז"ה יצטרף למשפחה

ברור.. מובן לגמרי..

וזה בסדר גמור להרגיש ככה..

תני לעצמך את הזמן...

ואני בטוחה שבהמשך תאהבי אותה נורא וגם בהמשך תיזכרי שהעיקר ששתיכן תהיו בריאות בע"ה!!!!

אני בטוחה...

עוד חיבוק ענק!!!!!

נורמלי לגמרי, מאכזב , לא בשביל משהו אבל אני מכירה מישהי שאחרי שש בנות נולד לה בן🥰

כמובן שזה לא מדבר אליך עכשיו,

אבל אני מאמינה שבהמשך תתחברי אליה יותר והיא כמובן תהיה אחרת שונה ועוד מתנה מופלאה לבית המבורך שלך♥️

הבנתי מבנות פה שגם כפול 1.5 זה טוב

לי רופא אמר הכפלה

אבל כנראה שזה גם יכול להיות תקין.

תבדקי שוב ביום ראשון.

או שתלכי שבוע 7 לאולטרסאונד 

זה יוצא לי הבדל ממש משמעותי!

שכתוב בה "ברוטו לביטוח לאומי"

לפי זה הדמי לידה מחושבים.

אומרת מידע שלי, לא שאני עוסקת בזה, אז אולי יבוא מבינות יותר ויתקנו אותי אם לא דייקתי...

ברוטו זה הסכום שממנו יורדים המיסים, וגם מדמי הלידה יורדים מיסים.

לדמי הלידה יש תקרה של 1602.17 ש״ח ליום ברוטו

ובשלב מסויים גם לא הצלחתי כבר לפתוח שרשורים...

מנסה עכשיו אם אני יכולה לשלוח תוכן.

בקרוב אצלך ❤️

תכתבו בפורום משוב!!!!!🙏

כתב שטופל ועדיין לא הצלחתי

עכשיו מצליחה

מקווה שלא יחזור

באסה שזה מחר מלא הודעות🤦

להגיב....

בודקת אם נשלח עכשיו ואם נשלח התוכן

אמא איזה חפירה

בדיקההה