פורום הריון ולידה (עמוד 8)

סידרה אצלה בבית על השולחן

פירסמה

היה ממש כיף וקנו ממנה הרבה...

מטפחות במחירים סבירים

נראה לי של מישהי בשם איילת

מפרסמים שם מה שרוצים למכור

ויש גם בווצאפ

אין לי קישורים 

בגלל עבר של עוברים קטנים.

לקחתי 150 מ"ג ביום, משבוע 12.

ההמלצה של רופא נשים, במעקב הריון בסיכון, ושל המטולוג.

לדעתי, עדיף לסמוך על הרופא שנתן לך, ולא על רופא משפחה שלא מתמחה בזה.

אפשר אולי להתייעץ עם רופא נוסף.

המינון שלי היה 100

בכל ההריונות

אי גם חושבת לסמוך על הרופא שנתן לך

מקסימום תחפשי במקביל דעה נוספת.אבל של מישהו מומחה בתחום

לא מבינה בזה בכלל

אבל במקרה אחר שהמליצו לנו לקחת תרופה ספציפית

הבנו שהאנדקרונולוג שהלכנו אליו פשוט לא מומחה

למה שהיה לי, בחוות דעת השנייה אצל רופא מומחה התמונה השתנתה

אם משהו מרגיש לך לא טוב אל תהססי

לפה ולשם, כל רופא בתמומו יגיד משהו אחר. אם את לא רגועה כדאי שתתייעצי עם רופא נוסף אבל סביר שתקבלי גם תשובה אחרת, זה לא שלא נכון לתת/או לא, כל רופא בגישה שלו.

לי יש בעיה לקחת קלקסן וקיבלתי אספירין בגלל עוברים קטנים, רופאת קרישה אמרה שאין צורך ויכול אפילו להזיק (הפרעת קרישה קלה) רופא של ה.בסיכון היה נחרץ שכן, לכן הוחלט להוריד מינון מ 150 ל 100

גם תהיתי לעצמי אם זה נצרך וביקשתי חוות דעת מעוד שני רופאים להריון בסיכון, והם אמרו לקחת.

ממה שאני ראיתי באינטרנט, יש לאספירין יכולת להפחית סיכון לרעלת היריון.

בהריון תאומים, כי בהריון הקודם היתה לי רעלת הריון,

לא היו לי שום תופעות לוואי, ממש כלום!

צריך כביסות יותר עדינות

בכל מקרה אפשר להשתמש במגן מניילון שלא צריך כביסה (אפשר לייבש ואז לנקות עם מגבון)

יש לי מהאזר שטראוס

הוא יכול להקרע כי זה ממש פלסטיק כזה.

אבל -

א. הוא זול (25₪ נראה לי )

ב. מספיק לנגב אותו עם מגבון כך שהוא עובר כביסה לעיתים רחוקות ממש. 

והאלו עם המגבת- ממה שאני ראיתי אלו שהם שכבה מקבתושכבה ניילון מופרדים הם על הפנים. אלו שהמגבת מחוברת ממש לסוג של ניילון הם אחלה.

ולא להכניס לייבש! זה הורס אותם

ככה גם לוקחים כשמתארחים בשבתות מחוץ לבית, וגם במזרונים של הילדים בבית.

צריך רק לוודא שהסדינים עם גומי טוב, אחרת זה מחליק ובורח ולא כיף.

חוץ מזה, זה אחלה פיתרון שבעולם, ממש כיף שלא מתחשבנים על זה מבחינת העלות.. ואם נקרע/מתיישן, וכמובן אם נרטב...- פשוט מחליפים...

הרמטי לחלוטין ככה שלא עובר שום דבר למזרון..

בקיצור, אחרי הרבה ניסיונות- ראינו כי טוב.

נשמע לי מסוכן.

יכול להשתחרר וחלילה לחנוק...

לא?

תינוק/אפילו פעוט וילדים עלולים ח"ו להחנק.

אז אכן זה פתרון זול אבל לא שווה את המחיר....

קונה של חברת אריסטוקרט או מה שמוכרים במשנת יוסף.

מגן שעוונית בלי מגבת. לעיתים רחוקות מאוד מאוד מכבסת. בגלל שזה אטום לרוב רוב הפיפי נספג טוב בסדין שמעליו ולא נשאר ריח.

אם נשאר ריח משתמשים במגבון ניקוי/ ספריי ניקוי.

והפספוסים לרוב מאחוריהם יש לבזאר שטראוס מגן מצוין שצד אחד מגבת וצד שני ניילון.

לחדר שינה אני הכי מרוצה משל פריד

זה שלב קשה כל כך! הוא עובר בסוף, אבל עד שהוא עובר זה קשוח.

לנסיעות תקחי שקיות באופן קבוע (ותבדקי שאין חור בשקית ), מקל על הלחץ שאסור להקיא באמצע הדרך. אם צריך, מקיאים...

שתיה - לערבב מים עם מיץ או תרכיז. שלוקים. בהריון האחרון שחררתי את הבריאות ושתיתי קולה, עזר מאוד. כל מה שעוזר לשרוד עם יותר כח, מתקבל בברכה. (כנ"ל חמצוצים וסוכריות גומי 🙃)

ובכלל במילואים קשוח פי עשר, עברתי את זה גם.

בן כמה הגדול/ ה שלך?

כשבעלי היה במילואים הגדול שלי היה בן 8 ... וואי וואי מסכן, כמה הפלתי עליו 😅 לנקות בקבוקי מטרנה מסריחים ולהכין מטרנה...

לא יכולתי עם הבחילות! זה היה נורא... פעם אחת הבאתי לו מתכון לדגים, ברחתי לחדר והוא הכין לבד כפרה עליו, יאמר לזכותי שהוא נהנה מזה.

מה שאני באה להגיד, כשאת מגיעה למצב קשה את מגלה שהילדים זה לא רק עול, זה יכול להיות המון עזרה.

לפעמים אין ברירה והילדים צריכים להתאמץ הרבה, זה בסדר כי זה לא לכל החיים, זו תקופה. ואפשר לצפר אותם.

תדאגי שבעלך הצדיק יקנה לך מלא עזרים, למשל , צ'יפס קפוא, בורקסים במקפיא, שניצלים בהקפאה. מה שאפשר לזרוק לתנור וזהו. שהילדים יחתכו לעצמם ירקות.

בשבילך - אני אכלתי עבאדי קטנים כאלה, זה היה אחלה . הכי מוזר שלי- מנה חמה עם פלפל שחור...חחח

וגם שמעתי שסודה , תפוח ירוק עוזר לבחילות . לי קצת עזר ספרייט, לימונדה!! מעולה!. לא להיות רעבה מידי! וכמובן לא שבעה מידי, לא מטוגנים, לא ריחות, לא מתובל מידי...

החיבוק שלכם ממש מורגש ומחמם לי את הלב

בטח בשלב כזה שאף אחד עוד לא יודע וצריך לתפקד כרגיל

הגדול שלי בן שלוש וקצת.. זה הריון שלישי ב"ה

כך שלא רלוונטי לבנות עליהם לעזרה

אבל לקחתי את העצות שלכן תודה!

ו@מחי איך לא חשבתי בעצמי על שקיות לנסיעה חחח

אוף ואי אבל ממש מפחדת שבקצב הזה אני ממש אעלה במשקל בהריון 

עברתי את זה כשהיה במילואים.

ואין לי עצות טובות, איכשהו שרדתי אבל זו תקופה טראומטית בשבילי ואני בוכה מלהזכר בה

תיעזרי במי שאת יכולה ותורידי ציפיות למינימום.. 

זה כבר הריון שני שלי במילואים

לא חשבתי שזה ימשך עד עכשיו המצב ההזוי הזה

ומאוד מזדהה עם התחושות הטראומטיות שלך

חיבוק❤️

כמה קשוח.

אני ממש רוצה עוד אחד ופוחדת להפסיק מניעה כל עוד הוא בסבבי מילואים 

שיפר משמעתית את היכולת שלי לשתות

וגם לא שתיתי על בטן ריקה.

הבחילות הן דבר נורא וסיוט, איתך בתחושות...

אז על הבוקר קרקרים?

בטח יעשה עצירות לא?

מיקבלתי עם פראמין שלא ממש עזר

בהמשך לקחתי בונגסטה+זופרן

לדעתי לגמרי להתחיל בונגסטה אם לא מתפקדים. לא צריך לסבול.

איך לוקחים? כדור אחד בלילה על קיבה ריקה? או לאכול משהו לפני?

אפשר גם בשבוע 4

באם הדרך ממליצים להיפרמזיסיות להתחיל לקחת לפני שהבחילות מגיעות כי ככה זה יותר יעיל

כמו לנוח, לדאוג לעצמך, לאכול טוב...😉.

מאמי, את שניה אחרי לידה. תנוחי תנוחי תנוחי כמה שאת מצליחה. להוריד סטנדרטים בבית לאפס.

מה שאפשר לעשות בשיבה- תעשי בישיבה, שבי ליד הילדים על הספה, שיאכלו אוכל פשוט שלא מצריך הרבה מאמץ. לעצמך תנסי לדאוג לארוחות מזינות כמה שניתן.

3 שבועות אחרי לידה (ועוד קודם) אני כבר לוקחת ומחזירה מהגנים, נשארת בבית עם עוד ילד או שניים חוץ מהתינוק.

משתדלת אחרי שלוקחת את הילדים שבגנים וחוזרת הביתה לנוח כמה שיותר- משחקת עם הילדים שבבית בישיבה לדוגמא, לא עושה עבודןת בבית (ניקיון, כביסות)

לא יודעת מה מותר ומה אסור, מה מצופה ומה לא- יש מציאות ובתוכה אני מנסה גם לנוח ולדאוג לעצמי.

לק"י

אבל יש דברים שבאמת אין לי ברירה.

כמו לפזר ולאסוף רוב הזמן. ולבשל קצת לפחות (אבל את זה אפשר בישיבה).

(ולקחת את הקטן לבדיקות צהבת. ב"ה שגם זה נגמר בסוף😅).

בכללי, לעשות מה שצריך בישיבה ולא להרים כבד.

אם כי, יכול להיות שעדיף לשכב יותר מלשבת. אבל לא מבינה מה ההבדל...

אסביר למה שאלתי...

אני מוצאת את עצמי עובדת קשה.

בעלי הכי משתדל לעזור בבוקר וברגע שחוזר. מנסה להיות גמיש בשעות עבודה. ובכל זאת הוא לא נמצא הרבה בבית. שבועיים ראשונים כן היה.

יש עזרה בתשלום אחהצ אבל בפועל הילדים האחרים רק רוצים אותי אז זה עוזר שמחזיקים את התינוק.

אין לי גם בקרים לבד, כי בשבוע + האחרון תמיד יש ילד חולה. (אם זה יותר מאחד בעלי לוקח לעבודה את מי שיחסית בסדר..)

לא מתלוננת. נהנות מכל הטוב והשפע חמודה על לקב"ה למרות העייפות המטורפת וגם קצת הכאבים אבל בה הם סבירים ממש.

רק תוהה לעצמי איך זה באמת אפשרי לנוח, ואם נשים אחרות מצליחות. חוששת שאולי פוגעת בעצמי לטווח הרחוק

מה שכן מפחיד אותי -

הבטיחות בלילה.

הוא לא מוכן לישון במתחברת. רק עלי. או לידי.

לידי אין מצב, כשעלי מרגישה שיש לי יותר שליטה גם כשישנה. כי בסוף אני לא ישנה חזק (בכללי... גם לפני שהייתי אמא...)

אין לו לאן ליפול, נמצאת בין קיר למטחברת. היועצת הנקה שהיתה כאן בילד הראשון הראתה לי תנוחה בטוחה

אבל יוצא שנרדם עלי תוך כדי הנקה..ואז זה לא בתנוחה הספציפית הזאת .

מה אומרות? אולי יש לכם עצות?

לק"י

גם אצלי הם מעדיפים לישון איתי או עלי (רובם לפחות)

אם הוא לידך חשוב להקפיד על שמיכות נפרדות כדי שהשמיכה שלך לא תעלה עליו תוך כדי שינה.

כדאי גם להיות ערניים למצב עם אחים גדולים, שידעו שהוא שם אז אם הם מגיעים למיטה שלך שיפנו מהצד השני. גם אני ישנה הכי טוב כשהתינוק צמוד אלי, כשהוא רחוק אני לא רגועה

בפירוש אני עם הילדים- מתמקמת על הספה לפני שמגיעים.

מניחה לידי מים טישיו מה שצריך, קמה לשירותים. זהו.

התינקו בעגלה לידי אז אם כשצריך מוציאה אותו.

ברגע שיש ילדים זה אומר שיש עוד מישהו אמנם לא אחראי אבל יכול להביא מה שצריך משחק ספר טיטול (אצלי מגיל שנה וחצי נעזרת לכאלה דברים)

לא עושה מקלחות וא. ערב לבד כי זה פיזי (את התינקו כן רוחצת)

אם צריכה לעשות איסף- בתנאי שזה לא דורש יורת מכמה דקות הליכה. בלי להרים בידיים, בלי טיולים ממושכים.

(כן יוצאת בבוקר לשמש כי זה חשוב לבריאות הנפש שלי. אבל לאט בקצב שלי)

הולכת מאד מאד לאיטי.

בסוף, ברור שיש דברים שאני עשוה שהם מאמץ לבטן, מרגישה.

אבל מלכתחילה עושה הכל כדי לא להגיע לזה.

ילדים שצריכים עזרה בשירותים נניח אני כן עוזרת אבל איטי ומחושב.

משתדלת להתיחס לעצמי כאילו רצפת האגן שלי קצת שבירה כרגע- זה נקודת המוצא.

אז גם אם עושה משהו- בעדינות ובקשב אליה.

רואה פלאות באיך אני מרגישה. בהתאוששות הפיזית ובתחושה.

חייבת להודות שבעלי גם רוצה וגם פנוי יחסית לתפקד את כל הבית- ברור לי שלא תמיד זה מתאפשר...

(נניח בבוקר הוא מלביש אני רק מסרקת- באים אלי למיטה לקבל סירוק)

לגבי בישולים אני לא יודעת לבשל בישיבה, הגז גבוה לי,

אבל יושבת על כסא במטבח מסבירה לבעלי מה לעשות והוא מביא לי את הסיר שאתבל (בישול זה מחוץ לתחום מבחינתו)

הרופא יתן לך הנחיות,

מתי לעשות עוד מעקב של גדילה (בדרך כלל זה פעם בשבועיים).

ואם לעשות גם מעקב של זרימות, או דברים נוספים.

יכול להיות גם שההערכה לא מדויקת, ובבדיקה חוזרת תהיה ירידה פחות גדולה.

לא יודעת לגבי השילייה שכבר בדרגה גבוהה. אולי כדאי ללכת להתייעץ על זה.

בכל מקרה, תעקבי שיש תנועות כמו שצריך, ואם יש חשש למשהו- תלכי להיבדק.

גם האחריות על התנועות

וגם מפחדת שמשהו לא תקין

יתנו לי ללדת רגיל בזמן? זה רק מעקב וזהו?

כל עוד הכל תקין, אפשר להמשיך עד ללידה.

אם משהו לא תקין: העובר יורד לאחוזונים ממש נמוכים, יש בעיה בזרימות דם וכד', אז יכולים לעשות זירוז.

אצלי כל הילדים נולדו קטנים.

הראשונה נולדה בזירוז בשבוע 37

השני והשלישית נולדו בלי זירוז (בשבועות 38, 39)

הרביעי נולד יותר מוקדם, בגלל משהו אחר.

סך הכל את כבר לקראת הסוף.

וגם יעשו בדיקה של הזרימות. המדידות מאוד לא מדוייקות הרבה פעמים ולכן ירצו ממך כנראה מעקב די צמוד (אני הלכתי כל שבוע-שבועיים) 

תחשבי איך מתוך הבועה המוגנת שבה הוא היה, הוא נזרק לעולם מלא רעש ואורות ובלאגן.

הכי ברור וטבעי שהוא רוצה להרגיש הכי קרוב ומוגן.

אז מנשא ממש עוזר ברגעים כאלו.

לעניין הבטן- אני באופן אישי מפחדת כשאני לא בערנות מוחלטת... ונשמע שזה לא המצב שלך.

אולי תשכיבי אותו על הבטן ותני לבעלך שישמור בזמן שאת ישנה קצת?

חיבוק ענק

מלא מלא כח

ואיך הייתי רוצה להחזיק אותו קצת

מתגעגעת לגיל הזה

אם היא יושבת עם המנשא, אני מניחה זזה בסדר.

שמתי אותו במנשא והוא אוהב אז זה אבל אני לא יישן ככה ....

מה שכן לפחות הצלחת לאכול 

וואי בלי המנשא אני לא מסתדרת. גם בבית וגם כשיוצאת (העגלת תאומים תפוסה ב"ה)

למה זה לא מומלץ?

אם האלטרנטיבה היא לעמוד עם התינוק בידיים, אז בודאי שעדיף מנשא.

בכל מקרה אם יושבים עם מנשא זה כנראה בסדר.

אבל אצלי התינוקות לא מרשים לשבת עם מנשא... רק כשהם ישנים טוב. אבל עד שנרדמים אני חייבת להיות בעמידה או אפילו ממש בתנועה (להתנדנד מצד לצד, או ללכת).

ואני חושבת שהסיבה שלא ממליצים מנשא עד גיל 6 שבועות זה בגלל שלרוב עם מנשא באמת יותר עומדים (ועדיף להמעיט בעמידה בשלב הזה), וגם כי כשהתינוק במנשא אז יש ידיים פנויות לקחת עוד דברים, ואז יוצא שמרימים סה"כ משקל שכבד יותר ממשקל התינוק (וזה לא מומלץ בשלב הזה. ההמלצה היא לא להרים יותר ממשקל התינוק).

אז אם החלופה היא לעמוד עם התינוק בידיים, גם לי נשמע שמנשא זה דווקא קצת יקל כי זה מחלק את המשקל בצורה טובה יותר. רק צריך להקפיד לא להרים עוד דברים תוך כדי כי אז זה יותר מעמיס על רצפת האגן.

ואם יש מישהו אחר שיוכל לעזור עם התינוק (במנשא או בידיים) - זה כמובן הכי טוב. 

בעלי היה ער איתו בערך רב הלילה וישנתי אבל הוא חזר לעבודה.

הוא היה ער איתו שעתיים בלילה אבל זה לא מספיק לי

זה לא רק שהחוסר שינה עושה אותי עייפה. זה ממש טריגר בשבילי ומרגישה את החרדות באים ( היה לי חרדות קשות ודכדוך-דכאון אחרי הלידה הקודמת ) בכי ודכדוך שב"ה הפעם היה לי הרבה פחות וזה מתחיל ומרגישה שזה ממש ממש קשור 

את מוזמנת לבוא להחזיק חחח

ואני יודעת שאני אתגעגע לתקופה ואז יהיה לי מצפון שלא מספיק הערכתי את השלב הזה מספיק 

מפחדת יותר מהחוסר שינה שלי שמסכנת את התינוק.

אמא יולדת גמורה מעייפות שמחזיקה תינוק זה הרבה יותר מסוכן, ח"ו שלא יפול מהידיים מרוב עייפות.

(ועם זה מקפידה על עריסה בלי מגן ראש, בלי שמיכות מיותרות ודובים, הנקה ואם אפשר אז גם מוצץ, ומסתכלת מידי פעם כולל בלילה).

קנינו מוניטור נשימות

( ויש לי עוד אחד שקצת פחות טוב מילד קודם )

ופשוט נתפלל

כי החוסר שינה קשה ממש 

לידי במיטה,

ולמיטב ידיעתי מוניטור נשימות לא הוכח שמוריד את הסיכון למוות בעריסה.

אצלי היתה ככה עד גיל חודשיים וחצי, היה נורא.

טיפול אחד אצל אוסטיאופת שיחרר לה משהו וחיינו השתפרו פלאים.

הוא משמיע הרבה קולות של "אֵה"? זה סימן לגרעפסים... (תגגלי שפת התינוקות דנסטן)

מאחלת לך שיעבור מהר, זה באמת גומר...

אם עכשיו הפסקת בונג'סטה אז אפשר לחזור

אם הפסקת והיה טוב ואז חזר זה כנראה כבר בחילות ממקור אחר

כי הרחם לוחצת על מערכת העיכול ו'אין מקום'

לי יותר עזר לזה ארוחות קטנות מאד

ותרופה נגד צרבת

לי חזר קצת יותר מאוחר ונתנו מרשם לאומפרדקס כי זה נבע מהתרבות ועזר לי ממש

עכשיו בתשיעי ושוב חזרו ההקאות גם עם האומפרדקס אבל כבר מכילה את זה וזהו..

אני עם הקאות עד חודש תשיעי ולקחתי בונג'סטה גם בהריון מתקדם.

אם את מרגישה שאת פחות צריכה לקחת אז תנסי להתייעץ עם הרופא.

אצלי בכל ההריונות דיי מהר אחרי שנפסקות הבחילות של שליש ראשון, מתחילות בחילות של הריפלוקס..

יש לזה תרופה בשם אומפרקדס. מציעה לקרוא על זה ולהתייעץ עם רופא

1. לפי הברוטו. מנכים לך מס גבוה כי עשית תיאום מס וכנראה ההכנסות עברו את התיאום מס ועכשיו על התוספת מנכים לך 50%

זה לא משמעותי לדמי לידה כי כאמור הדמי לידה מחושבים לפי הברוטו.

את יכולה לעשות תיאום מס מחדש כדי שיחזירו לך את הכסף בתלוש הקרוב במקום להגיש דבקשה להחזר מס בסוף השנה

2. וואי נראה לי בעיקר לשחרר. אולי אם לבעלך קשה בישולים אז הייתי מכינה קצת ארוחות מוכנות במקפיא.

3. הייתי מוסיפה נעלי בית, כפכפים למקלחת, כמה בגדים נוחים, חלוק וכזה, פיג'מה, בגדים לתינוק ליציאה (או שבעלך יביא בהמשך)

4. חח זה לא מדע מדויק. פשוט תשחררי ותתנהלי איך שזורם לך. בסוף הלידה תגיע גם אם לא תרגישי צורך לארגן לסדר לבשל לצחצח את הבית וכו'.

במילא גם אם תסדרי ותארגני בלי סוף לא יהיה לזה זכר כשתחזרי הביתה.

אני כל הזמן בלחץ של מה אני מפספסת, אז את אומרת כלום, שבי רגל על רגל ותשתי קפה

ואיזה כיף שהדמי לידה לפי הברוטו כי אין לי ראש לזה עכשיו...

אתמול ישבתי על המחשב לקנות מכשיר חשמלי שאנחנו ממש צריכים לפני שנגמר הבלאק פריידי ויצאו לי קרניים... היום אני משחררת וזורמת

באמת נראה לי הכי כייף לשחרר ולהגיע ללידה נינוחה ורגועה.

לק"י

רפידות הנקה (לא כולן צריכות, אבל לכי תדעי).

קרם ידיים, וזלין

מטען

קפוצ'ון

שמפו/ סבון

מברשת שיניים ומשחה

אם תהיי מאושפזת בשבת- אני אוהבת בגד של שבת ומטפחת.

כתבת דברים ממש טובים

קפוצ'ון זה חשוב!

מברשת שיניים אני מקווה לזכור כשניסע כי כרגע היא בשימוש שוטף...

שמפו וסבון אין בבית חולים?

היה סבון ידיים בכיור שמחוץ למקלחת.

אני השתמשתי בלידה האחרונה בסבון האדום הזה שיש בבית חולים לידיים.

כי כשבעלי הביא לי דברים, הוא לא מצא את השיפוץ והסבון שהכנתי.

לק"י

ואז אמרו לי שאני אתקלח כבר במחלקה. ולא אפשרו גם את זה (אולי כי היה לילה, והייתי לבד. לא יודעת).

בלידה האחרונה לקחתי אפידוראל, ויכולתי להזיז את הרגליים (הן היו רדומות).

אחרי כמה שעות במחלקה כבר התקלחתי.

פעמיים התקלחתי בחדר לידה, בעין כרם.

פעם אחת זה היה אפילו אחרי אפידורל אבל הוא לא השפיע אז המיילדת נתנה לי אחרי שעה וחצי לקום מהמיטה ולהתקלח.

בשתי הפעמים המיילדת הייתה איתי בחדר אז יכול להיות שזה באמת קשור ליכולת שלה להיות נוכחת.

ילדתי בלי אפידורל,

ואז הדולה ליוותה אותי ובעלי החזיק את התינוק, וכשהדולה שנייה הסתובבה להביא את המגבת התעלפתי ונפלתי על הרצפה של המקלחת 🥴

בעלי רצה לזנק לעזור לי ולא ידע מה לעשות עם התינוק, זה היה הבכור.

בקיצור, בלידה הבאה הדבר היחיד שבעלי רצה אחרי הלידה זה שאשאר במיטה 😅

אפשר להבין למה פחות מתלהבים ממקלחת שנייה אחרי הלידה, ואולי באמת תלוי אם יש מי שישגיח על היולדת מקרוב

בהר הצופים. ולא מוותרת על מקלחת בחדר לידה.

מרגישה נקייה לפני שעולה למחלקה

מיד אחרי 2 הלידות שלי.

ואחת מהלידות היתה בשבת.. בעלי אמר להתקלח רגיל בלי שיער...

הנקתי בערך שעה, ואז בזמן סקין טוסקין עם בעלי אני מתקלחת ואוכלת וקצת מתאפסת.

מסכימה עם מה שאמרו, אם את מרגישה שהעיקר מוכן אז לכי תהני,  תצאי

או תשתי קפה בבית בנחת.

אני כן אוהבת לכבס את הבגדים, לפחות חלק וחיתולי בד. כלום לא חובה.

לגבי בית חולים- קנו לי כיסוי עיניים נעים לפני לידה ראשונה, היה לי ברור שלא אוציא מהתיק אבל זה הציל אותי, אז אם בא לך...

שמפו וסבון בטח, ממש לא הייתי בונה על בית חולים.

וכפכפים למקלחת.

בשעה טובה בקלות וידיים מלאות, בבריאות

אני הכנסתי לתיק לידה גם שמלת שבת לתינוקת ומטפחת חגיגית לי אבל עשיתי את זה רק כשידעתי שאני מופנה לזירוז בחמישי אז סביר שאהיה עם תינוקת בשבת... 

ככ שנאתי את המחשבה שאנחנו שבת בבית חולים

שחיפשתי כל דבר שיכול לתת לי הרגשה של בית בתוך הבית חולים....

אז למשל שמלת שבת מתוקה שהייתי מלבישה לה אם היא הייתה נולדת ברביעי והייתי משתחררת לשבת.. מטפחת שבת נוחה אבל חגיגית בשבילי וכו..

ואני גם קצת משוגעת נו

לק"י

נניח עכשיו הבן שלי בלאו הכי מכוסה בשמיכות (וישן) רוב הזמן. אז אין לי עניין להלביש אותו חגיגי.

אבל האמת שעם הבגדים הענקיים והלא נוחים של בית החולים, היה באמת יותר נוח להביא לו בגדים מהבית (אבל אז היו מצטברות כביסות...).

ועדיין הלבשתי אותה יפה כי אני שרוטה😆

ציוד גם למלווה. (מים, אוכל, תפילין, בגד חם)

מגבונים.

מוצץ אם רוצים.

מנורת לילה, ואם נמצאים בשבת, מנורת לילה שמתאימה לשבת.

גם אם תקבלי בדמי לידה פחות בגלל בעיה במס, אחרי שאת מסדרת את זה, יתנו לך את ההפרשים. או שניתנו אוטומטית, או שתגידי בקשה להפרשים.

יכול להיות שנותנים לפי הברוטו וזה לא משנה, אני לא יודעת.

לגבי 2

לכבס עגלה, מצעים לעגלה, להרכיב מיטת תינוק אם צריך, לכבס מצעים למיטה, כדאי לכבס כמה סטים של בגדים (או כבר את הכל).

קחי בחשבון מבחינת מזג אוויר, גם חורפי וגם מעבר, תלוי גם איפה גרים.

לדאוג לדברים כמו סבון לתינוק, טיטולים, מגבונים, משחה, מוצצים, בקבוקים, רפידות הנקה

לגבי 4

לא חייב להיות קינון.

אם את בבית ויש לך את היכולת, כדאי להקפיא דברים שיהיה לתקופה שאחרי הלידה, אבל שום דבר לא חייב.

רואה שענו לך לגבי 1 ו 2 רק לגבי הקינון

אני משבוע 34 בערך לא הפסקתי לתכנן / לסדר וכו'

וילדתי בזירוז ב40+

אז זה לא אומר כלום 😂

יותר מזה מ38 היה לי הרבה פחות כח ולא עשיתי שום דבר 

כתבתם בהחלט דברים שלא חשבתי עליהם, גם לארגן שיהיה וגם לארוז, אז מעולה

2. כדאי לכבס בגדים ראשונים, ולדאוג שהציוד נגיש וניתן לשימוש

3. גם אני, אבל בבלינסון לדוגמא בחלק מהלידות שלי לא היו מגבונים, אז כדאי להביא מהבית, אני מציעה גם בקבוק קטן כי אחרי הלידה צמאים מלאץ לי היה נוח גם כובע שיושב על הראש חזק שלא יזוז בצירים

4. לגבי הקינון, אפשר ללדת גם בלי. בלידה האחרונה לא הכנתי כלום, כולל אפילו לא סידרתי תיק לידה וב"ה היא הצליחה להיוולד למרות זאת

מבחינת תיק ללידה, מעבר למה שכבר כתבו לך (אם כי לא קראתי את כל התגובות), אני ממליצה לך גם לשים ספר מעניין במידה ותלדי בשבת. לי היה ספר משעמם והיה לי חסר. לדעתי כדאי לך גם להכין כבר בגדים ליציאה מהבית חולים, לך ולתינוק. את יכולה גם בגד נוח אם תרצי להחליף את החלוק של הבית חולים. כרית הנקה אם את צריכה ויש לך

לק"י

או שאת קונה מוכן ורק אופה?

אם כן, אפשר אחרי האפיה לחתוך לרבעים את הנקניקיה עם הבצק.

מי שישמע כאילו עושה כל יומיים🤣

תודה!

לא ללכת ?

לחכות ?

ייתכן שקרה בגלל תנועה או פעולה לא טובה, אבל אין קשר להריון

אם בעיות הגב ממשיכות, תטפלי בלי קשר להריון

למוקד נשים אין מה ללכת בגלל כאבי גב בשבוע כזה

די דומים לכאבי מחזור

וזה מאוד לגיטימי

אני התכתבתי מלאא עם מדריכות/מדריכות לשעבר.

היו משמעותיות לי.

תלות לא בריאה. אפילו לשאול את המדריכות איך הן מרגישות את הקשר איתה.

אם היא הייתה מתכתבת גם עם החברות זה היה שונה, אבל את אומרת שלא...

איך זה ממשיך

במיוחד שאת אומרת שעם בנות גילה זה ממש פחות 

עם החברות פחות מגניב להתכתב כי את כל היום איתן...

ומדריכה זה בנאדם גדול שדי זמין בטלפון ואפשר לקבל ממנו תשומת לב...

אם זה לא הרבה אלא קצת- הגיוני שזה סתם משיעמום רגעי

אבל אולי באמת לברר שזה לא חופר למדריכות יותר מידי.

זה הזמן לשבת איתה לשיחה ולהסביר לה על מינונים.

ששאלה כמו למה את לא עונה לא שואלים ולהסביר למה.

ואולי לחשוב כמה הודעות הגיוני לשלוח שלא יעיק על המדריכה