פורום הריון ולידה (עמוד 8)

אבל מאוד מהר נגמרים הדברים. קניתי מעיל טוב במחיר מעולה במבצע

יכול להיות שיש עדיין אבל כמעט ואין מידות

בעיקר על פריטים מוזרים או מידות בודדות מאוד.

בעיני נקסט שווה להזמין בתחילת עונה מה שחסר, לפני שהמלאים שלהם נגמרים, דווקא בגלל שלרוב המחירים שלהם סבירים ואין מבצעים.

להזמין לחורף הבא אני חושבת שעכשיו עדיף נגיד מפוקס וגולף וכאלה, במחירי סוף עונה. אפשר גם מנקסט לא תפסידי מזה, לא סביר שהמחירים של רוב הפריטים שלהם ירדו בהמשך. 

לגבי הלידה:

הכנתי את עצמי שלידה בניתוח זה לידה.

תכננתי מה ארצה לחשוב/לשמוע במהלך הלידה.

תוך כדי הזכרתי לעצמי את הדברים, התפללתי על דברים שרציתי.

באיזשהו מקום, היה יותר קל בלידה כזו החיבור לקב"ה ולתפילות.

לגבי כאב- במהלך הלידה, בכלל לא כואב בגלל ההרדמה

אחרי הלידה- לקחתי משככי כאבים ברצף כדי לא להרגיש כאבים, אחרי כמה ימים לאט לאט ריווחתי עם הקשבה לגוף ולכאב.

אין שום עניין לסבול ולכאוב כל כך.

הכנתי טבלה על המקרר וכתבתי איזה כדור לקחתי באיזה שעה וככה לקחתי לסירוגין 2 סוגים שהיה אפשר לקחת במקביל ולשמור על רצף שיכוך כאבים.

אבל כשאני מאחלת לידה קלה אני בדרך כלל מתכוונת גם לכל ההתאוששות שאחרי הלידה, וזה לגמרי במקום גם פה.

(ואם אפשר שאלה סקרנית- למה לא לספר למי שסביבך? או שאת מתכוונת לסתם מכרים רחוקים)

נשמע שממש קשה לך עם הניתוח המתוכנן. אני לגמרי מבינה אותך אבל יש לך כמה הנחות שאפשר להסתכל עליהן אחרת. לידה טבעית היא אמנם טבעית אבל היא מאד מפחידה, כואבת, מלחיצה ומסוכנת. גם אם את מבואסת מאד מהניתוח אפשר למצוא בו נקודות חיוביות כמו שיש בו פחות מתח ופחות "לא נודע" (מתי זה יקרה? כמה זמן זה יקח? כן או לא אפידורל וכדו').

אז אמנם ההתאוששות מהניתוח לא תמיד קלה אבל וואלה הלידה עצמה כנראה קלה יותר מלידה טבעית אז אפשר פשוט לשמוח בנקודה הספציפית הזאת ולהנות מהאיחול.

אגב, יש נשים שאפילו מעדיפות ללדת בניתוח מאשר בלידה טבעית…

אבל נשמע שקשנ לך בפנים עם זה.. בעבר המליצו כאן על הכנה ללידה קיסרית עם יעל גריינר.. היא מקסימה..

אחרי 4 קיסריים מתוכננים

זה איחול לגיטימי לחלוטין לדעתי. כבר היה לי סיבוך בניתוח, והתאוששויות קשות, ושמחתי לכל ברכה ואיחול.

ואצלי גם לא הסתרתי את עניין הניתוח. כולם ידעו 🤭

ואני לא הייתי מוכנה לעבור את הכאב הזה (בנוסף לעצם הכאב שבניתוח) ולכם אמרתי לכולם שאני יולדת בקיסרי... (אבל אצלי זה היה ברור שאלד בקיסרי, למי שהכיר את ההיסטוריה שלי - שלושה קיסריים לפני כן)

בכל אופן, אם בכל זאת יצא שאנשים איחלו לי את זה, אמרתי להם או לפחות חשבתי בלבי ש - כן, הלידה בהחלט תהיה קלה, מהירה ובלתי מורגשת... גם אם אחר כך יהיה פי כמה וכמה קשה...

אני מתכוונת

שהכל ילך בקלות בבריאות ובידיים מלאות

וכמובן התאוששות קלה

גם לידה קיסרית היא לידה

זאת לידה לכל דבר ועניין

וצריך איחולים ותפילות שהכל יעבור בטוב ובקלות

לא פחות מלידה רגילה

לקבלת דמי לידה

יכול להיות שכדאי לחזור עכשיו. יש 3 חודשים עד סוף השנה ואז עוד חודשיים חופש שמקבלים עליהם משכורת.

אם לא תחזרי, לא בטוח שתעמדי בתנאים של ביטוח לאומי לדמי לידה

אם לפני שנגמרה החופשת לידה הראשונה (26 שבועות), זה נקרא הריון עוקב.

ואז את יכולה להיות זכאית לחופשת לידה.

תבדקי את זה בביטוח לאומי. מה בדיוק התנאים.

בעקבות חברה שהיתה במצב הזה.

לא יודעת בדיוק מה התנאים, אבל אני יודעת שזה קיים.

הוא התחיל לפני שנגמרה חופשת הלידה,

הלוואי הלוואי שזה כך ושיתנו לי! אבדוק, תודה!

@השקט הזהאני ממש לא רוצה לבטל את החלת, נראה לי שאפילו במחיר שלא אקבל דמי לידה. כמה זה טוב לנפש שלי, ברוך ה'!

כי פה כתוב שאם כן, אז גם אם נכנסת להריון במהלך ה-26 שבועות את עשויה להיות זכאית.

זכאות לדמי לידה במקרה של לידה עוקבת -

אישה שנכנסה להיריון במהלך חופשת הלידה בתשלום (8 שבועות או 15 שבועות), או במהלך 26 שבועות מהלידה הקודמת אם עבדה לפחות שנה אצל המעסיק שממנו הפסיקה לעבוד- עשויה להיות זכאית לדמי לידה עבור הלידה הבאה, בתנאי שלא חזרה לעבודתה.

תנאי הזכאות - דמי לידה | ביטוח לאומי

אני לא מצפה מהצוות שלי שיביא לי (גננת אם)

מעצמי מביאה להן משהו קטן..

(השנה אני בחופשת לידה אז לא מביאה כלום) 

ברור לכל שצריך לשלוח

משלוח מנות לגננת, לסייעת

למנהלת ולמנקה

כל אחת לא לשכוח גם מתנה 🎁

רישום דקדקני למי נתת ומה

כדי להתחשבן איתן בשנה הבאה📋

לק"י

אני גם עובדת בצוות של כיתה.

אני מחנכת עמיתה, יש מובילה ושלוש סייעות.

שנה שעברה הבאנו להן שוקולדים לכיתה (זה נראה לי היה אחרי שאחת או יותר מהן הביאו לנו משלוח מנות).

לא נראה לי שהייתי מביאה במקומך.

מקסימום יביאו לך, תביאי אולי משהו קטן לגן או לכל אחת בפעם אחרת.

אולי היא בחופשת לידה

שאפשר יהיה לחגוג קצת😅

אני לא שנונה עד כדי כך.. חח

לק"י

רציניים.

אם בכל זאת היא הגיבה לכן בשרשור וזה מפריע לכן- דווחו בבקשה.

המטרה היא שיהיה שמח.

אז היא תשתדל לא להתפרע, והשאר ישתדלו לקבל ברוח טובה (ולדווח אם צריך).

ולא צריך גם את זה וגם משלוח מנות 

לא יהיה להן זמן להנות מזה.

אבל את יכולה להכין מארזים קטנים כמו שתיארת בקופסה יפה ושיקחו הביתה בתור משלוח

אלא ביום ראשון הקרוב נגיד.. 

סמוך 

האמת שאצלנו לבת אחת החליטו שזה יהיה בשישי ולבת אחת בראשון אז זה קצת מבאס שלא יתחפשו ביחד😅

אם זה מוכן ודברים שאפשר לאכול בין לבין, מפנק ונגיש (כמו ירקות חתוכים ומאפים) ולא דברים שצריך לשבת עם צלחת (כמו נניח סלט וחביתה) אז הן לא ישכחו בטעות לאכול...

מקוריות או מחפשת משהו שיהיה זול?

כי בעיניי ארוחת בוקר זה כיף, אבל מושקע

אם זה מתאים לך, מהמם בעיניי. בצירוף פתק של פורים שמח ותודה רבה.

אבל אם את רוצה להראות הערכה, ולא לעבוד קשה, הייתי דווקא הולכת על משהו קנוי.

במיוחד אם זה צוות של גן ולא הרבה צוות, אפשר בסכום לא גבוה להביא משהו יפה.

קופסה יפה עם נייר גרוס, קרטון מיץ שוכב בצד אחד וכמה סוגי עוגיות בצלופנים בצד השני למשל.

ככה את קונה כמה סוגי עוגיות, ומחלקת כמה בודדות בכל צלופן ומשלבת את הסוגים השונים בכל משלוח. אפשר גם לגוון ונגיד לשים שניים של עוגיות,,אחד מרשמלו, אחד שוקולד או גומי.

תלוי כמה בא לך להרחיב או לצמצם.

אפשר כוס שתיה חמה ב5 שח מאיזה סטוק עם חליטת תה ב7-8 שח (אפשר לבקש שימלאו לך עד כמות שתעלה את המחיר שאת רוצה), עם שוקולד קטן וקופסה פיצית של דבש.

או כמו ארוחת בוקר - מיץ בקרטון/פחית/בקהוק זכוכית קטן, קרקרים/גריסיני בצלופן, יוגורט (רגיל או בצנצנת), פירות קטנים (יש עכשיו הרבה מבצעים על תותים, לא צריך קופסה, מספיק למלא קופסונת קטנה מהסטוק או לעשות שני שיפודים. גם התחילו להביא ענבים)

את יכולה גם לחפש מארזים מוכנים באתרים ולקבל רעיונות. אני ראיתי שהרבה פעמים ההבדל בין משלוח שנראה וואו למשלוח מבאס זה הקופסה או הנייר הגרוס והסרט שסוגר את העטיפה.. 

הרבה פעמים יש גם מבצעים סביב התקופה הזו.

נגיד קונים מיקס שוקולדים ומחלקים בין המשלוחים, כוס יפה ואיזשהו בקבוק שתייה בהתאם לתקציב.

אפשר גם ללכת לכל מיני חנויות בריאות כאלו, ואז אלו דברים במשקל שאפשר לבקש עזרה מה לקנות בהתאם לתקציב. (נגיד אגוזים מצופי שוקולד, חליטות תה, חלבה וכו')

עבר עריכה על ידי אמא לאוצר❤ בתאריך ו' באדר תשפ"ו 11:03

מיטת קורה דו צדדית של איקאה, קנינו ביד שניה במחיר ממש ממש נמוך (משו כמו 150 שח, אבל בלי מזרונים וגם זאת באמת היתה מציאה אבל יש הרבה כאלה ביד 2, וגם באיקאה סייל היא במחיר מעולה), 

משתמשים בה לכיוון של מיטת קומותיים, זה מתאים לילדים קטנים ופותר את סאגת הגובה

כי המיטה הנמוכה על הרצפה והגבוהה יחסית גם נמוכה ממש ועם מעקה רציני.

באסה על המקום כי הגודל של המיטה תכלס זה מיטה ענקית! וככ אין צורך לילדים קטנים שעוד בגודל של מיטות מעבר🫣

אבל היא מתוקה ועדיין עדיפה לי מבחינת מקום רצפה מאשר 2 מיטות מעבר.

זה שהמזרון על הרצפה זה קצת חיסרון אבל לא נורא. הבנות ממש אוהבות אותה.. 

כרגע הן שתיהן על מזרונים ממש כמו במיטת קומותיים אבל מתלבטת אם לעשות איזה משו שהתחתונה תהיה מעבר ואז ליצור שם איזור משחקים מתוק קצת סגור, אולי להוסיף וילונות.. לא יודעת... ואז גם הגודל של המזרון יותר תואם גיל וגם הרווחתי שם יותר מקום אחסון/רצפה  שלא מתבזבז. מצד שני כשיש שם מזרון גדול בחוויה זה לא מזרון על הרצפה כי הוא בתוך המסגרת מיטה וזה לגמרי מיטה.. אם אני אשים שם מזרון של מיטת מעבר אז זה ממש כמו מזרון על הרצפה והוא גם כל הזמן יזוז וזה לא רלוונטי.. ואם אני ישים שם פשוט מיטת מעבר אז אני חוששת שהרווח בין הגובה של המיטת מעבר לגובה של המיטת קומותיים יהיה נמוך מדי והיא כל הזמן תתקע.. לכן בסוף פשוט קנינו שתי מזרונים גדולים וזה פשוט מיטת קומותיים גדולה..

אם את רוצה תמונה תכתבי לי אשתדל לשלוח לך בפרטי  . תכלס בסוף עם החסרונות אנחנו ממש מרוצים וזאת מיטה ממש מתוקה.  הבנות עפות על זה שהיא ענקית ומבחינת הגודל היא יכולה לשמש אותן עד החתונה🤣🤭

תעשי גוגל תראי לאיזה מיטה אני מתכוונת ותביני..אם את רוצה תמונות תכתבי לי ואשתדל לשלוח לך

דווקא זה מיטה טובה בעיניי לממד כי במקרה הצורך מבוגר גם יכול לישון שם חופשי ביחד עם הילד או משהו

גם לי יש את המיטה הזו, עשיתי אותו דבר בדיוק- שמתי שטיח ומעליו מזרון לקומה למטה.

היתרון בזה באמת שהמיטה העליונה נמוכה, אפשר להחליף שם מצעים בנוחות כשעומדים על הרצפה ליד, וגם הרבה פחות מפחיד שילד יפול מזה. הילדים עפים עליה.

לפותחת- מצרפת לך תמונה שתביני במה מדובר

זו מיטת גלריה עם שטח מתחת למשחק וכו ששמנו בו פשוט מזרון.

מיטת קומתיים היא גבוהה, המיטה הזו הרבה יותר נמוכה ממיטת קומתיים אחרת.

והייתן שמות ילדה בת 4 במיטתו קומותיים למעלה?

(מאוד אחראית וזהירה)

ברעיון זו לא מיטת קומתיים, מצרפת קישור שתביני. את יכולה להגיע לסניף ולראות את הגובה אם נראה לך מתאים לבת שלך.

KURA מיטה דו-צדדית, לבן/אורן, ‎90x200 ס"מ‏ - IKEA

זה היה הגיל אצלינו כשהעברנו. זה באמת לא מיטה גבוהה מאד והמעקה רציני ממש. לגמרי מתאים. ממליצה!

תחפשי ביד 2 יש מלאאא במצב טוב במחירים מעולים

או לחכות לאיקאה סייל הבא זה עולה בסייל בערך 750

ולכן גם המלצתי לחפש ביד 2

אבל בעלי בנה אותה-

הוא הגביהה מיטת מעבר שהיתה לנו (כזו עם 4 רגליים ולא עם רגל באמצע)

ובנה לה 2 מיטות נפתחות

הזמינה מנגר

כך שהמיטה שלמטה תהיה מוכנסת חלקה מתחת למיטה העליונה

כך זה לא תופס הרבה מקום בחדר

ומצד שני, בהמשך זה יהיה מיטת מעבר רגילה

איתנו כבר למעלה מחמש שנים וסהכ מרוצים ממנה

והמיטה הנפתחת קצת יותר נמוכה ממעבר סטנדרטית.

קנינו מאילוצי מקום אחרי המון חיפושים וזה ממש מצוין לנו.

לגבי ההמשך, זה תלוי.

אם את מגיעה בדבוע שכבר רואים עובר ודופק, לא תמיד שולחים לעשות בטא.

גם בשביל לשלול הריון לפני טיפולים רפואיים כאלה ואחרים.

לא חושבת שזה הצהרה של "אני חושדת בהריון"

בהצלחה.

בבריאות ושמחה.

ואפשר רק בדיקה ביתית.

כדאי לקבוע תור לסביבות שבוע 8.

אם הרופא לא עושה אולטרסאונד, אז לקבוע תור גם לטכנאי, ולבקש הפניה מהרופא.

אם את עושה שקיפות עורפית, אז כדאי כבר לקבוע תור.

לק"י

מציעה לך לעשות שוב בבוקר.

שרואים כזה פס שקוף

איפה שאמור להיות הפס השני שמראה חיובי

בדיקה שנראתה ככה הייתה אצלי חיובית

אחרי יומיים היה פס ממש ברור

האמת שבזמנו חשבתי שזה שלילי וזרקתי לפח

כשהמשיך לאחר אז בדקתי שוב והפס התחזק....

מקווה בשבילך💕

אחת של בדיקות מעלי אקספרס שכנראה היתה בה תקלה כי בכמה וכמה בדיקות במשך כמה חודשים יצאו לי קווים כאלה וברורים מאלה וזה לא היה הריון ולא כימי בוודאות.. גם יצא כזה יום פס יומיים בלי םס יום עם..משהו לא הגיוני

אז מאז אני יותר נזהרת מלהתלהב על פסים ממש בהירים

זה היה מבאס בטירוף

וגם עשיתי במקביל בדיקת דם והיה שלילי

אבל זה קרה לי רק פעם אחת עם הזמנה מסויימת.

פעמים אחרות פס גם הכי בהיר שיש היה הריון (תקין או כימי)

וגם אצלי בעבר היה פס אך ורק אך ורק אם היה הריון. כשלא היה הריון, גם אחרי שעתיים וגם אחרי יומיים לא היה קו.

וכשהיה קו, אפילו אם הופיע אחרי הרבה זמן, זה היה הריון צעיר. ובדקתי הרבה, היו לי חבילות בדיקות מאליאקספרס ולא התקמצנתי.

ואפילו כתבתי את זה כאן פעם בהחלטיות למישהי שלא משנה מתי הקו יצא כשיש פס זה הריון.

ואז נפלתי על חבילה מוזרה כזו שהוציאה קווים סתם ככה 😵‍💫 😣 😭

במקרה זה גם היה כשעשיתי טיפולי פוריות, ובהתחלה חשבתי שהאוביטרל אולי משבש, ואז קלטתי שבלי שום קשר לאוביטרל הבדיקות מוציאות סתם קווים חלשים... 

בעיני כן רואים פס 🙏

כנראה שכדאי לחכות יומיים ולנסות לבדוק שוב, לא חידשתי לך הרבה...

בשורות טובות, תעדכני

מטריד אותי שזה לא יצא ישר אלא אחרי 10 דק..

שיש פס הוא בדרך כלל נראה הרבה יותר

לדעתי כן יש מקום לאופטימיות זהירה.

(מצד שני, יש גם לא מעט הריונות צעירים שנופלים בשלב הזה. שבלי בדיקות לפני האיחור כנראה אפילו לא היינו יודעים עליהם, אבל כשכן בודקים מוקדם ואז זה לא מתפתח זה נקרא הריון כימי. בכל מקרה כדאי להמשיך להתפלל, בעז"ה יש למה לקוות...)

מה עושים בנות?😄

מחוסר בברזל

קרה גם בהריון, גם אחרי לידה וגם בלי שום דבר

בתור רווקה גם קרה לי

תמיד זה היה מחסור בברזל

אני השתחררתי עם המוגלובין 8 ובקושי הצלחתי ללכת מהחדר לסלון...

לפני שמתחילים לחשוב על בעיות החיים לראות שההמוגלובין לפחות 11 זה משפיע על ככ הרבה דברים פיזיים ונפשיים 

המוגלובין 11.5

הבדיקות נראות בסדר ב"ה

אז מה זה יכול להיות?

כבר חשבתי על הריון,אבל אני עם גלולות מוניקה הנקה מלאה 

אולי זה קשור ללחץ דם נמוך, או לנפילות סוכר?

אני זורקת כיוונים לבדיקה, לא יודעת אם זה באמת יכול להיות קשור.

זה בסדר

אבל לא הרבה

ואם את מתאמצת ועובדת קשה

לא ישנה מספיק/ לא אוכלת מספיק

הגיוני שתרגישי חולשה

ומצטרפת למי שאמרה שצריך לבדוק מאגרי ברזל ובי12

ממליצה לבדוק גם אולי זה בכלל בא מכיוון האוזניים- ורטיגו.

יש לי קרובת משפחה שסובלת מאוד מזה וזה מתפרץ לה בפתאומיות תמיד אחרי תקופות לחוצות (חתונה של ילד/לידות)

באמת שאני שמחה שזה מה שיצא

התחלתי ברזל בכל אופן, אתחיל גם בי 12 כי בהריון הייתי זקוקה לזריקות כי זה היה סופר נמוך ולא הסכימו לבדוק את זה כי זו בדיקה יקרה שלוקחים רק פעם בשנה

המחסנים גם תקינים ברוך ה'

לגבי ורטיגו- באמת חצי מהמשפחה שלי עם זה 🤦

הזריקות לא נתנו לי כוחות מחודשים לטווח ארוך

אולי כי הייתי גם בסוף הריון

יש לי עכשיו 2 ילדים בשחיה בגילאי 7 ו-9. אני רואה במהלך השיעור שיש קטנים גם בני 6 שמרוכזים במורה ומצליחים ללמוד, ויש גדולים בני 9 שנהנים להשפריץ מים ולצוף ובכלל לא נמצאים בשיעור מבחינת הריכוז... כך שלדעתי זה תלוי אופי והרכב קבוצה (בקבוצה קטנה גם ילד יותר מוסח יקבל יחס אישי, בקבוצה של 8 ילדים צריך הרבה ריכוז ורצון מצד הילד בשביל להתקדם היטב).

אם יש לך עוד שאלות בשמחה, אני איתם בבריכה כל שבוע ורואה הרבה...

מהניסיון שלי, ילדים קטנים יותר חוששים יותר ולכן לא מספיק להם קורס אחד אלא צריכים קורס נוסף. אבל זה נטו בגלל ההססנות שלהם. ילד עם ביטחון במים, יעשה את זה מעולה גם בגיל צעיר.

מצד שני, דווקא בגלל החשש שלהם ממים היה לי חשוב לקחת את הקטנים לקורס... כדי לתת להם אומץ וכיף במים, וככה בשנה הבאה כשלקחנו שוב קורס שחיה הם למדו היטב לשחות.

אבל הילדים שלי לא היו בקורס פרטי לגמרי אלא קבוצתי.

בדרך כלל בבריכה גדולה יש חלק מספיק רדוד כדי שגם ילדים די קטנים יוכלו לעמוד. בכל מקרה, את יכולה לשאול את המורה איך הילדים מסתדרים אם הם לא מגיעים לרצפה. מניחה שתהיה לה תשובה לזה. 

ואותי זה מרגיע שהם יודעים לשחות כשאנחנו בסביבת בריכה, כמובן תמיד עם עיניים עליהם אבל עדיין.

לפי המורה שלימדה את ילדיי, צריך שילד לא יפחד מהמים. אז אם ההורה יכול ללכת איתו תקופה לפני החוג, לשחק איתו במים, ללמד אותו לצלול, לקפוץ וכו, שהילד ירגיש בטוח יותר אז הלימוד יהיה יעיל יותר.

בנוסף, גם אחרי שיעורים עם מורה מצוין, כמו בהרבה דברים בחיים, כדי להטמיע צריך תרגול. אז חשוב שהילד ימשיך ללכת לבריכה בתקופה שאחרי, כדי שיתרגל את הטכניקה. 

עוד לא יודע לשחות. יודע לצלול, לקפוץ. לעשות תנועות . יש בננה מצוף למורה שהוא משתמש בשיעור.

אצלנו ראיתי שכל שנה הוא מפחד יותר אז החלטתי שעכשיו זה הזמן
הקבוצה היא 5,6 ילדים

בהצלחה לכם

עד גיל 6 בערך (יש כאלו שקצת יותר וכאלו שקצת פחות) ידרש יותר מקורס אחד כדי להגיע למצב של שחיה עצמאית וגם הרבה תרגול-

ועדין רובם לא יצאו שוחים לגמרי (קורס זה בערך 12 מפגשים...)

זה יותר הסתגלות למים והיכולת לצלול ולעצור את הנשימה... (לעשות בריכות- פחות)

מגיל 6-7 יש כבר יותר סיכוי שיצאו שוחים

ועדין זה תלוי מה נקודת הפתיחה שלהם והאומץ...

ילד שמתקשה להכניס את הראש למיםנאו שפוחד- יקח לו יותר זמן

ואין קשר לגובה... זה יותר למוטוריקה ובשלות רגשית

גילוי נאות-

הכותבת עבדה בבריכה טיפולית

אז תשדעי שיש גרוע ממך.

בגדול אין הבדל בין זה לבין סתם דיאטה

אני חוששת שאי אפשר לעשות ממש דיאטה בהנקה 

אבל ספורט זה טוב כמובן

ספורט טוב גם יעזור לך לחזק את שרירי ר. אגן ובטן

לא סובלת בכלל

תמיד היה לי משקל טוב

לא רזה מקל אבל נראתי טוב

לא יודעת איך להכיל את המספר שמופיע במשקל

מה שלי עזר- ולאכול ארוחות מסודרות בלי נשנושים בין לבין

אם את מרגישה עדיין רעבה לאכול פירות ירקות חתוכים/ מידי פעם תמר עם אגוז

בעיקר לנסות לאכול יחסית בריא

בלי חישוב של קלוריות, אבל כן לנסות להקפיד על אכילה מאוזנת וטובה.

שזה אומר, להעדיף פחמימות מלאות, להרבות בחלבון, ירקות.

ארוחות מסודרות שמכילות את כל אבות המזון, לשתות הרבה מים.

כמה שפחות מתוק

לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה, זה גם לוקח זמן, אבל הרגלים טובים מאוד עוזרים. גם לירידה במשקל וגם באופן כללי לתחושה טובה

"יכולות להיות המון סיבות לאיחור של מחזור"... 

לפעמים זה אפילו אירועים מרגשים, תזונה שונה ועוד. 

למה זה קרה?

זה יכול לקרות מידי פעם עקב לחץ, מחלה, שינוי תזזונתי ואולי גם בלי סיבה.

ולא היה כלום בזמן שהייתי אמורה לבייץ

לא מחלה , גם לא עומס נפשי קיצוני או לחץ

ממש מוזר. מתי הייתן עושות עוד בדיקת הריון ביתית? או שלא?

כתבתי לרופאה כתבה שלפעמים מאחר ושאם לא מגיע לעשות בדיקת דם לוודא... גם זה, מתי הייתן עושות? אחרי כמה איחור? עוד שבוע מעכשיו?

חייבת להגיד שנחמד להיות בלי מחזור אבל אני מידי מוטרדת מהסיבה והאיחור הקיצוני הבלתי רגיל 🫣

אם עשית בדיקה ביתית ויצא שלילי,

לא צריך להלחץ.  זה אומר שהחודש הביוץ התעכב כנראה. וזה לא מסוכן או משהו. תנסי לשחרר..

אבל קרה לי לפעמים שדילג לי מחזור לגמרי. פשוט חודש שלא קיבלתי, או קרוב ל50 יום.

לא בדקתי כי לא הפריע לי

הקטע שאני ובעלי הכי נקיים ונותנים דוגמא אישית בקטע הזה

זה מחרפן אותי

אז תגלי לי את הסוד.. 

לק"י

אבל זה נראה לי בא מהם.

הגדול בן 11.

האמת עד שלא ממש מזמן בעלי ואני היינו 'על זה',

ולכן היו מצחצחים כל ערב בצורה יסודית.

הזמן האחרון יותר שחררנו את זה לאחריותם, ולכן באמת אנחנו צריכים לעקוב, בת השמונה לרוב זוכרת מעצמה, בן העשר הרבה פעמים 'שוכח' אם אני לא מזכירה...

כל זה לגבי הערב, צחצוח של בוקר לצערי ממש לא מקפידים.

לשאלתך, אם הם לא רגילים להקפיד על זה, הדרך שאני מכירה להטמיע הרגל חדש היא דרך 'מבצע פרסים', פה ושם זה עובד וההרגל ממשיך גם אחרי שהמבצע נגמר, הרבה פעמים לא 🥴

אחכ הייתי מתזכרת להם כל פעם

עכשיו הם כבר יותר גדולים וכבר לא עוזר לתזכר.. בעיקר הגדולים בני 12-13

לא יודעת מה לעשות... יש להם מלא חורים..

שעד גיל 9 ההורה צריך לצחצח לילד

מעבר לזה בגיל גדול יותר אני מתזכרת שוב ושוב 

לק"י

בת 5.5 לפעמים מצחצחת.

כשהם קטנים אני לא מתעקשת איתם.

והם לא תמיד או בכלל מצחצחים גם בערב. תלוי מי.

כמו שעושים קוקו בבוקר כל יום, ככה מצחצחים שיניים כל יום

אם אין להם את זה בשגרה, אפשר לעשות מבצע משפחתי.

מי שמצחצח שם לעצמו נקודה, כשהמשפחה מגיעה ל100 נקודות קונים משחק קופסה משפחתי או יוצאים לטיול וכד'.

אם את רוצה להאריך את הזמן שהם מתרגלים אפשר לעשות יעדים כמו מד גובה.

50 נקודות יוצאים לפיקניק

100 נקודות קונים משחק

150 נקודות יוצאים לחדר בריחה

200 נקודות יוצאים לצימר (אם ממילא מתוכננת חופשה משפחתית בקיץ אפשר לקשור את זה ביחד)

לילדים שאין להם בעיות קשב וריכוז יותר קל לשמור על שגרת בוקר ושגרת ערב.

האם את מקפידה לצחצח לקטנים? זה נראה לי הכי גורם לזה להיות מובן מאליו גם עבור הגדולים ועוזר לתחזק את זה.

וגם ביקורת שנתית אצל רופא שיניים.

מזכיר לכולם שעדיף להקפיד ולא שיהיו חורים בשיניים

ויש להם קשיי קשב וריכוז וכמעט כל פעולה אני צריכה לתזכר להם

כמה שניסיתי  והנחיות וקורסים שעברתי כדי לגרום להם לבצע פעולות מעצמם זה לא עבד.. 😔

1. קונה מברשת ומשחה אטרקטיביים

2. מזכירה מדי יום בנעימות

3. מפתחת לילד מודעות להיגיינה ושמירה על בריאות השיניים

4. נותנת דוגמא אישית 

הכל עשיתי

האמת אני קוראת אתכם ומתייאשת

כנראה שאני צריכה לבחור את המלחמות שלי וזהו

אם לכם יש מודעות גבוהה

כנראה שבעתיד הם יפנימו את ההרגל ויחקו אתכם.

אפשר גם לנסות לתת להם להריח את הבל הפה בבוקר

או להרגיש את הלכלוך שמצטבר

הוא לא ממש מוכן להכניס את המברשת לפה

וגם שלב למתקדמים איך מלמדים לצחצח עם משחה? או שזה בגיל גדול יותר?

הילדה לא מוכנה שנכניס לה את המברשת לפה

לא עם המשחה בטעם תות ולא בלי כלום

ואני מתחילה לראות קצת צהוב בקצוות של השיניים

הבן שלי עוד מוצץ את המשחה.
ובלי קשר, לא כזה מצחצח זה נורא?

אני קניתי לפעוט שלי מברשות קטנות כאלה עם אחיזה נוחה יותר לנסות אם עוזר יותר

יש גם מברשת אצבע כזאת שמלבישים על האצבע אבל היא יותר לתינוקות אז לא קניתי

משתדלת לעודד להצחיק לקרוא לגדולים שימחאו לו כפיים

לפעמים עושה גם כשמתנגד

ולפעמים לא

אחרי המון זמן שהזנחתי כי ממש התנגד ועייפתי ממלחמות

לק"י

אז יש כאלה שכתוב עליהן מגיל שנתיים, והן כן מתאימות מהשן הראשונה.

אבל אני לא זוכרת פרטים.

אנו נותנת להם לצחצח בעצמם. אחרי קצת זמן אומרת שעכשיו אני ומעבירה מהר את המברשת על שן או שתיים, עד שנמאס להם. ככל שהם גדלים אני מצליחה לעשות צחצוח טוב יותר

משחה כיום זה מהשן הראשונה כי שינו משהו בפלואוריד במי השתיה. המשחות שכתוב עליהן 2-6 מתאימות מגיל חצי שנה

לי עזר בגיל הזה-

לתת לילד לצחצח לבובה ואז אני מצחצחת לו.

לעשות הצגות תוך כדי- וואי יש לך טרקטור בפה, צריך להוציא את הטרקטור!

ואני מצחצחת עם משחה של ילדים מהתחלה, הם אוהבים את הטעם.

ויש להם גם אתר אם את יודעת מה הדגם ואם הם מוכרים אותו בכלל.

הם מתקנים רק שלהם?

רציתי להזמין משיין ולהפוך פה בארץ

ועכשיו אני גם רואה באתר שזה לא קיים.

אולי פעם כן היה קיים. לא יודעת.

בהר נוף.

עשו לי עם חזיות שלהם, מניחה שיעשו עם כל חזייה

חזיית הנקה מריפוד ספייסר קל עם ברזלים

החזיות האלה של פמינה עם ברזל פשוט מעולות! יש עד מידה 90DD

כשאני לובשת אותן אני לא מרגישה שום הבדל בינן לחזיה רגילה ..הן פשוט מצוינות.

סליחה אם זה לא מתאים לך 🙏

הן מעולות ממש

יש משפחה קרובה שיכולה לעזור?
חברה שאפשר לשתף לה?
אנשים בד"כ מאוד אוהבים לעזור ליולדת...

ויש כאלה ששואלים אבל זה נראה כל כך מנימוס ולא מבאמת רצון לעזור בפועל. אז זה לא נותן לי פתח להגיב בחיוב כשגם ככה זה לא משהו קונקרטי אלא "אם תצטרכי משהו תגידי"

המשפחה לא הכי יכולה לעזור ואם כן אז זה טרחה גדולה בשבילם כי זה כמה שעות נסיעה אז בוחרת בקפידה את הבקשות

תודה על החיבוק. מרגישה שכל מה שאני צריכה זה להרגיש שלמישהו אכפת ממני

למישהי אם את צריכה משהו אני כאן

אני מתכוונת לזה בשיא הרצינות

ואומרת רק כשבאמת יש לי אפשרות לעזור

אולי יש לך מישהי שיכולה להעביר את המידע שילדת לנשים בשכונה?

שזה לא יצא שאת מבקשת עזרה

אלא שמישהי אחרת תפרסם "מזל טוב לפלונית שילדה בשעה טובה מי שרוצה לעזור לה זה המספר:05...."

תזכרי שהכי נורמלי להרגיש ככה… כולל הריבים עם האיש…

שקלתי בכל זאת לנסוע אבל זה לא יתאפשר

ולבד זה יהיה להם קשה מידי 

וחיבוק...את לא צריכה להרגיש לבד

וסערת רגשות אחרי לידה זה ממש נורמלי.

יקרה, אחד הדברים שהכי עוזרים להתייצב זה תמיכה והרגשה שאת עטופה.

תנסו רגע לעשות סטופ, תנסי לבקש מבעלך שיפנה אותך למנוחה נורמלית. ותקבלי את הצעות העזרה שמציעים לך..

למרות שכן כל מי ששואל איך אני אני משתפת שלא בטוב

@שמעונה תודה

כרגע אין לי מספיק אומץ לצערי

אולי נוכל אנחנו לעזור?

לפעמים הגדולה זה להתגבר על הבושה... למרות שזה קשה.. ויש נשים שבאמת רוצות לעזור.

מוזמנת ממש אלי, אני לא מכירה אותך, אולי נוכל לקשר למישהי ויקל עלייך מאוד!

מההיכרות שלי מכמה מקומות עם ועדת יולדות, ממממששש ישמחו לעזור במה שצריך, באמת ולא רק מתוך נימוס❤️

אני חושבת שיזהו, גם אם לא אתן אז הן.

אני כנראה צריכה לאזור יותר אומץ למרות שכרגע לא רואה את זה קורה 

עם תינוקת צורחת כי אי אפשר להניח אותה

והתנור כבר דלוק מלא זמן כי עשיתי בהפסקות.

אוף

הצורך להרגיש שאת לא לבד ורואים אותך.

החויה הזאת שאין מי שידאג לך כשאת זקוקה לעזרה.

מציעה לבקש מבעלך שיהיה המקום הזה עבורך כרגע. שיביא איתו אוכל קנוי/יבשל/תזמינו משהו מוכן. זה באמת קשוח כל כך להיות בחולשה ולהרגיש שאין מי שיתפוס❤️

התינוקת צורחת והגדולה בוכה ומתייפחת כנראה מתולעים בפעם המיליון

בעלי ממש פגע בי עכשיו אחרי שאני מתהלכת טרוטת עיניים פה אחרי יום מחריד שרק שחררתי אותו בו הכי הרבה מאז הלידה

אז אני שוכבת פגועה במיטה, הוציא לי את כל התיאבון שאגרתי בכוח

הדבר היחיד המזין שאכלתי היום היה לחם עם חביתה שהכרחתי את עצמי לבלוע בכוח בבוקר, אם מותר לקרוא ל13:00 בוקר

אין לי כוחות

והוא אשכרה יושב לאכול כאילו כלום לא קרה

התקופה הזאת באמת כל כך קשה ומטלטלת

את חייבת לנוח ולאכול!

כשרעבים ועייפים הכל נראה יותר גרוע

אני עושה כל כך הרבה

מרגישה שהשם כאילו מנסה להעניש אותי ועוד אחרי ההריון שבכלל לא רציתי

אני 24/7 עם הבייבי שלא מאפשר מנוחה כרגע בכלל 

ומרגישה שעם כמה שבעלי מנסה להיות עם הילדים פשוט לא אכפת לו ממני

מוציא לי את כל הרוח מהמפרשים 

ובכלל רציתי להגיב לך משהו אחר 

תגובה למה ששלחת 

אבל יוצא ממני רק קיטור ודמעות

מבטיחה לך שזה יעבור...

תני לעצמך זמן את רק שבועיים אחרי .

כל הגוף משתולל מהורמונים

הנפש סוערת עדיין מהחוויה

יקח זמן להתרגל לדינמיקה החדשה בבית .

כל אחד ידע למצוא את מקומו

מילת המפתח כאן היא סבלנות.

גם אני חודשיים אחרי לידת תאומים ,ב"ה חויה מאתגרת וגם הרגשתי בדיוק כמוך

ממליצה לך לקחת את עצמך עם או בלי הבייבי כל יום לסיבוב של 10 דק לפחות

להתלבש להתאפר קצת לראות שמש ואנשים .

אין חשק אני יודעת והכל נראה עכשיו מעונן

אבל זה עובר.מבטיחה.

בייביבלוז לכולם יש וכולם חוות את זה כל אחת ברמה אחרת.

כשבעלך חוזר מהעבודה תבקשי ממנו שעה שעתיים לעצמך ,תלכי לקנות לך איזה בגד או כל דבר שבא לך, לכי לעשות טיפול פדיקור/מניקור

כל דבר שיעשה לך טוב ויאיר לך את הנפש...ממש חשוב ו מאוד מאוד מטיב.

מאחלת לך החלמה מהירה

גידול קל ונעים בנחת

הרבה שעות שינה

וסבלנות......😘

לצערי אני לא במצב פיזי של לצאת

גם לא לחמש דקות

את שבועיים אחרי לידה!!

ברור שאין לך כוח

שיזמין לך אוכל

או יכין

וידאג שתוכלי לנוח ולאכול כמו שצריך

יש מישהו שיכול לעשות את זה?

ואם לא

אז בעצמך

לנער

לעשות סטופ

להכנס לנוח

להזמין לעצמך אוכל

לכתוב למישהי קרוב שאת זקוקה לעזרה

זה לא בושה

זה אמיתי וכנה ואני בטוחה שישמחו לעזור 

אבל אז פגע בי ויצא לי כל האוויר ולא מסוגלת לאכול

זה אכן לא מונע ממנו לשבת לאכול בלעדיי, להיפך נהנה מהשקט ממני.

העגלה לידו אבל אני יודעת שזה לא יעזור ועד שלא אשן תוך כדי הנקה לא יהיה פה שקט אמיתי

חירפן אותי שהוא "בבית" אז שלחתי אותו לעבודה בעצבים אחרי שראיתי שבמקום לעזור לי הוא מוצא לעצמו פתרונות אחרים

כמו לארגן את הבית למשל אבל זה לא חשוב בעיני כמו לעזור לי פיזית.

כששלחתי לעבודה אגב הוא רק התלונן שהוא לא אוהב את העבודה הזאת ורוצה לעזוב

לא הבין את הקונספט בכלל

כי האמת נשמע שהוא משתדל ומתאמץ אבל לא קולע לצרכים שלך

ואז שניכם מתוסכלים

את יכולה לשבת להסביר לו ממש עניינית במה העזרה שאת צריכה מתבטאת ומה בדיוק יעשה לך טוב?

יחזיר את האוכל שהכין לי למקרר וישב בעצמו לאכול בלי לבדוק מה איתי. כי עכשיו הוא רעב אז הוא יאכל

יש לו קיבעונות מחשבתיים וצורך לחנך אותי

והוא חייב שהכל יהיה בדרך שלו. למשל אם אני מבקשת שהוא ירים על הידיים או ישים בטרמפולינה כי זה דברים שבאמת יכולים לתת לה להרגע ולהשתתק קצת אז הוא יתעקש שצריך דווקא בעגלה

ואז יהיה כל הזמן בכי מוחלש

אז נכון הוא כאילו בא להתנצל ואמר שהוא מבין על מה אני כועסת (פגועה במילים שלי זה כועסת במילים שלו) אבל התחושה היא שזה רק כי הודעתי לו שהוא לא ישן איתי באותו חדר הלילה.

כמובן הוא נוחר פה במיטה עכשיו ואני צריכה למצוא לי פתרון כי אין מקום בשבילי+תינוק להנקה כל הלילה. אגב גם זה הסברתי לו לפני שנרדם

אני חושבת שאת מוצפת בטירוף והכל נראה לך הרבה יותר קיצוני.

אני רגע אגיד גם אם זה לא מה שרצית לשמוע זה ממש הגיוני שבעלך יאכל את האוכל גם אם את בוכה בחדר, זה אולי לא הכי נעים אבל גברים הם רייאלים והוא לא רגע שום היגיון בזה שאם את לא אוכלת הוא לא יאכל.

תחשבי על זה ככה אם הכל בקריסה אז עדיף שהוא יאכל שיהיה לו כוח לדאוג למה שיש, או אפילו מקופ להתייחס אליך.

תחשבי שהתקופה הזאת מטורללת גם בשבילו והוא אובד עצות ולדעתי הכי קשה לו לראות כמה קשה לך.

עכשיו לא באתי לעסוק בו אלא רגע להוריד את הדברים ולהראות לך שהוא לא נגדך הוא פשוט מנסה לעשות הכי חכם ואולי יוצא לו עקום.

ואני הכי מבינה אותך בעולם על הקושי והרעב.

אבל בכלל לא הבנתי למה את עומדת ומבשלת? למה אתם לא מזמיניפ אוכל? אני יודעת שזה לא הכי מזין אבל עדיף פחות מאשר כלום.

לקנות קצת אוכל שקליל ממש להכין כמו פיצות קפואות,שניצל תירס וכו.

כאילו שניה נראה לי אתם צריכים ךעצור ולחשוב מה ברמה הפרקטית הכי יכול לעזור לך.

ובא לי שניה לדבר על הכאב של להיות אחרי לידה ולא לקבל עזרה,זה אחד הקשוחיים. הייתי שם אחרי לידה ראשונה וזה נוראי, לא היה לי שום עזרה. יום אחד השכן פגש את בעלי ושאל מה נשמע וכו ובעלי החליט לשתף שקשוח וכו ובקושי אוכלים. יום למחרת קיבלנו ארוחת ערב חמה ומשביעה ואני עד היום זוכרת את התחושות שהיו לי שם. אז בא לי לשלוח חיבוק ענקק, כי הרבה פעמים זה מעבר לרמה הטכנית זה פשוט הרצון שמישהו יראה רגע וינסה לעזור והלוואי ומישהו יראה אתכם.

אבל עד אז תנסו לחשוב איך ברמה הטכנית מקילים כמה שיותר.

הרבה הרבה בהצלחה,

ותזכרי התקופה הזאת ממש עוד רגע חולפת והרוחות ירגעו והדברים ייתיצבו

אולי לשלוח בקבוצה של היישוב אם מישהו מכיר המלצות על אוכל טוב באזור עם משלוחים.

או שתקבלי המלצות על מקומות או שתקבלי הצעות לעזרה.

זה אחלה דרך להעיר קצת אנשים לראות את המצב שלך 

ולא שידל אותי לבוא

אחרי שאכל

וכן אנחנו אוכלים הרבה פיצות קפואות וכזה אבל צריכים להצטייד עוד כי אי אפשר כל יום אותו דבר

ואכן אני מאוד מוצפת

אני גם כזאת.

אבל למדתי להבין שזה לא בכוונה הוא רואה את העולם שונה.

ובמקום לשבת בחדר לבכות אני אומרת לו שקשה לי ואני צריכה אותו, מנערת אותו בעצמי במקום לחכות שיבין.

הייתע בדיוק כמו שאת מתארת פעם, שיניתי את זה ומאז הרבה יותר טוב לנו.

הלוואי והכל ירגע לאט לאט, ודברים יסתדרו 

אני לא מספיק מכירה אבל אולי ארגון אם לאם מיועדים לזה בדיוק?

תכתבי בגוגל איך פונים לאן לאן? הגמיני נתן לי טלפונים של אחראית באיזורים שונים 

אבל זה היה נראה לי יותר רגשי כשחיפשתי עזרה באינטרנט השבוע

ממש מרגישה במצוקה

ואם זה רגשי? נשמע שאת זקוקה גם לזה ❤️

זו בדיוק עזרה להרגשה במצוקה.

אבל אני חושבת שהם עוזרים גם טכנית. אם אני זוכרת נכון, יש להם מתנדבות שיכולות להגיע לבית לעזור.

הזמן הזה שרק שלך אולי יאפשר עיבוד של המצב והעלאות פתרונות. ואולי קצת זמן שמישהו אחר מחזיק את התינוק בסבלנות...

על התנהגות שלילית תהיה סנקציה, לי זה נשמע הגיוני.

כל עוד רוב הזמן יש חוויות נעימות, זה נשמע לי נכון

בגיל שלוש ילד יכול להבין תוצאות של התנהגות, הוא ל כזה פצפון, ואם כשהוא מרביץ אני אציע לו לשחק ביחד אני מעודדת התנהגות שלילית, לעומת זאת אם הוא לא מקבל את המענה, הוא רוצה קשר וההרבצה מובילה לתוצאה הפוכה הוא יכול ללמוד להפחית את ההתנהגות.

ואני צריכה לרשום לעצמי במוח וליזום הרבה הרבה זמני קרבה אחרים, אפשר גם מיד אחרי ההרחקה ואפשר באופן כללי לתגבר אותם.

ובגלל זה מגיע לוקח מרביץ וכו

לצעוק עליו באוויר זו אופציה אחת

לבוא ולהגיד לו חמודי בוא תשחק אולי משחק אחר?

אני לא בעד ליצור תמיד תסריטים כדי להסיח את דעתו כי זה לא ייגמר

אבל מידי פעם אני לא רואה בזה בעיה

חשוב לזכור שהילד מבחינתו כרגע מאוד מאוד מאוד רוצה את המשחק ברמה שהוא מאבד את זה

צריך תמיד לתת לו להתמודד עם התסכול לבד? למה לא לעזור לו לצאת מזה?

שוב לא באופן קבוע אבל מידי פעם אני בעד.

כמובן מה שאני כותבת, אני לא מהווה חוות דעת מקצועית ובינינו אין לי ניסיון בתחום.

זה פשוט משהו שעובד לנו (מעל הכל לא רוצה ליצור לילד אינסוף תסכולים)

במקום להתחיל לצרוח עליו לאיים לצעוק לדרוש להתחנן

פשוט תקומי ותלכי

תגידי לו שאת לא רוצה להיות ליד ילד שמרביץ כי זה לא נעים לך.

כנל גם אם מדבר לא יפה

חשוב כמובן להפריד בין מדבר לא יפה כי בא לו לעצבן

לבין הוא מדבר לא יפה כי מנסה לפרוק תסכול

אם זה תסכול אני כן מנסה לעזור, אחרי שנרגע אני מסבירה לו שלא מדברים עם הידיים, ואפשר לבקש מה שרוצים

אם זה סתם כדי לחפור, אני קמה והולכת. פעם פעמיים אומרת למה קמה, בהמשך פשוט הולכת.

בלי לתרץ את עצמי.

עם הזמן הילד לומד, זה לימוד לכל החיים

אם לא תתנהג יפה אנשים לא ירצו להיות בחברתך.

אני לא בגישה של להוציא מהחדר, יש כאלה מוציאים מהבית

אני, לא יודעת קשה לי עם זה.

חשוב לי שיידע שגם כשאתה בא לנו ברע אנחנו רוצים אותך איתנו

אבל כשאתה בא ברע אני יכולה לבחור לא להיות נוכחת

מקווה שהבנת אותי

לנו זה עבד מעולה, כמובן יש תקופות של נפילות

למדתי את זה מסופר נני אחת, מבוגרת

שכחתי איך קוראים לה

יודע להגיד לאח שלו בן 1.5 שהוא לא רוצה להיות איתו כי הוא מרביץ (בינינו, לא מרביץ אתן יודעות איך זה). רגעים של נחת.

כמובן לא תורה מסיני,

כמובן שזה לא תמיד עובד

יש תקופות יותר טובות ויש פחות

מקווה בשבילך שתמצאי את הדרך הנכונה לכם. 

סליחה שאני שולחת 100 הודעות נפרדות

אם אכניס את הילד כשהוא לא עייף, הוא לא יירדם

אני יכולה להציע סיפור, אני אספר או שיסתכל לבד

אבל לדעתי עוול להכניס למיטה אם הוא ממש לא עייף וסתם מתבשל שם.

אם אני מזהה שהוא כן עייף אבל סתם לא באלו, אנסה לעזור לו

אם הוא לא עייף ובגלל זה לא בעניין - שימשיך להסתובב מחוץ לחדר עד שיתעייף. הוא נהנה מהזמן איכות הזה שהוא רק שלנו איתו. מגיע לו מידי פעם.

ילד בן שלוש שישן צהריים במעון, בדרך כלל ההורים צריכים לשנות ציפיות ולהבין ששעת ההשכבה ההגיונית שלו היא לא לפני תשע בערב (ולפעמים עשר) ואז חוסכים הרבה מאוד תסכולים סביב ההליכה לישון.

לי עד עכשיו נורא כואב לי המאבקים על ההשכבה של הגדול שלי שנגמרו ברגע אחד ביום שבו התחיל החופש הגדול והוא הפסיק לישון צהריים. ואפילו לקחנו יועצת שינה ואפילו היא אמרה ששעת ההשכבה בשמונה זה מצויין והילד מראה סימני עייפות, ואפילו בעידודה של היועצת שינה היה קטסטרופה. ובשניה, בלי שנ"צ הילד נרדם כמו חלום, שלוש שעות מוקדם יותר בערב.

את הילד אני לא מוציאה מהחדר, הוא תמיד רצוי.

אני לא רוצה לחוות התנהגות שפוגעת בי ולכן קמה והולכת.

מורה שקשה לה עם תלמיד, יכולה להוציא את הילד מהכיתה והיא יכולה לבחור לצאת - מה יותר מעליב?

יכול להיות שאין הבדל ורק אני מרגישה שזה שונה. כמו שכתבתי לא תורה מסיני כל אחת איך שמרגיש לה. 

אני חושבת שלהגיד לילד לצאת זה להרחיק אותו

בעצם לתת שדר שהוא לא רצוי פה

ולצאת בעצמי זו הבחירה שלי להיות איפה שנעים לי

תמיד טוב לקבל עוד רעיונות ליום שזה לא יעבוד

וברור שיש פעמים שגם זה לא עובד

ויש גם פעמים שהוא מתוסכל ובמקרה כזה אני מראש לא עושה את זה 

לפעמים כן יוצא שאחד מאיתנו (ההורים) מרגיש שהסיטואציה יוצאת לו משליטה ואז אנחנו הולכים להירגע בחדר, אבל זה לא אידיאלי ממה שאני רואה, הילדים שלנו קצת נבהלים שזה קורה

והטיפים. האמת שדי עושה את מה ששיתפתם

שמתי לב שההרבצות מתרחשות בעיקר בשינויים.

כשחוזרים מהמעון מבחוץ לבפנים, מישהו קופץ לביקור קצר בהפתעה. לפעמים באמת גם כשהקטן לוקח משחקים. קשה לו כי הקטן כבר עם רצונות משלו. אי אפשר להחליף כבר לכל מכונית/משחק.

לגבי השינה, הוא לא ישן במעון. המטפלות לא אוהבות את זה אבל אין מה לעשות - הוא לא נרדם. אז חלק מההתנהגות שלו זה עייפות יתר .

ילד אחר כשעייף או לא!

בעיקר מחשבות על שיטת החינוך. אולי מושפע מההשתלמויות שאני עושה בהוראה חחח

מדהים כמה שהוא מבין. אחרי שהוא נרגע ויוצא מהחדר אנחנו מדברים על מה שקרה ומסיימים עם חיבוק ונשיקה.

האיזון בין להיות אסרטיבית, לשים גבולות, לבין להכיל ולחבק בלי סוף זה מה שמבלבל אותי. ואולי בעצם זה יותר רק עניין של ניסוח.

דוגמה מהיום בבוקר.

בעלי אירגן אותו כדי לקחת למעון אבל הוא מיהר והבן לא כ"כ שיתף פעולה. אז אמרתי: אם לא תתארגן מהר אני אצטרך לקחת אותך ולא אבא.

זה נקרא איום? אני לא רוצה שיפעל מתוך פחד כדי לא לקבל כל הזמן את מה שרוצה ורק כדי לרצות הוא פועל.

מרגישה שמסתבכת ממש בלהסביר את עצמי. אולי בכל זאת מצליחים להבין מה שאני מתכוונת?

לק"י

ולהסביר לו, שאבא צריך ללכת, ואם הוא רוצה ללכת איתו הוא צריך להתארגן מהר.

וללכת על הצד החיובי.

(נניח לא "אם לא תאסוף את המשחק אני המשחק, אני אקח לך אותו", אלא "אם אתה רוצה לשחק עוד פעמים במשחק הזה, צריך לאסוף אותו, שלא ייעלמו חלקים").

ומבינה אותך. איך אני שונאת ליפול ל"איומים" האלה.

ונופלת אליהם כל הזמן, בעיקר כי אני לא מרגישה שיש לי תחליף😅 אז אני מנסה לחפש כזה.

אבל אני לא רואה בעיה עם תוצאה פשוטה- אם את מתעכבת בהתארגנות אני לא יספיק לקחת אותך בבוקר כי מאוחר לי. אם את מכניסה ידיים לכוס מים, זה אומר שאת לא צמאה יותר אז אני ייקח. כזה.

מבחינתי ההבדל הוא שאיומים זה מאבק כוח של מי חזק יותר, תוצאה זה שתינו ביחד מול האירוע...

הדוגמא שנתת למשל

זה סיבה ותוצאה

ולעניות דעתי זה הגיוני להסביר לילד מה תהיה התוצאה של מה שהוא עושה

אם לא אמרת את זה בטון מאיים אלא פשוט הסברת

נשמע מצויין

"אם אתה רוצה שאבא יספיק לקחת אותך, אתה צריך להתארגן מהר, כי הוא יוצא עוד מעט".

ואז זה הופך להשקעה בתוצאה רצויה, שזה דווקא דבר חיובי בעיניי שילד ישקיע כדי לקבל משהו שחשוב לו. ואם הוא לא מתארגן מספיק מהר ואבא כבר צריך לצאת, אז אפשר להתבאס איתו, ולחשוב ביחד מה יעזור לו להתארגן יותר מהר פעם הבאה כדי שהוא כן יספיק ללכת עם אבא.

לנסות לחשוב על מענה שיעזור לו להיות יותר רגוע בזמן הזה.

נגיד כשחוזר מהמעון אולי יעזור לו כרבול קצר, או לאכול פרי, או קצת לדבר ביחד מה היה במעון.

לדוג' הייתה תקופה שבן ה3 שלי היה מציק לתינוקת כל הדרך מהמעון הביתה קבוע, וכמה שניסיתי להפריד ולדבר על זה, (וגם קצת לצעוק ולאיים), זה לא עזר. ואז יום אחד ראיתי שהוא כל כך מתרגש שאוספים את התינוקת מהמעון ופתאום עלה בדעתי שאולי הוא פשוט מחפש קשר איתה, אז הצעתי לו לחבק אותה לפני שהכנסתי לעגלה וזה ממש עשה הבדל משמעותי בדרך הביתה. אז הפכתי את זה לטקס קבוע, וההצקות כמעט הפסיקו.

בעיניי בגיל הזה, הרבה דברים הם לא בדיקת גבולות. בחלק גדול מהמקרים לילד פשוט יש צורך שהוא לא יודע להביע בצורה מותאמת אז הוא מביע בצורה לא מקובלת, וכל עוד הצורך לא יקבל מענה, הצבת גבולות פחות תעזור.

לי שחסר פה איזה עניין.

כשילד מרביץ הוא לא סתם מרביץ. ולכן חשוב מאד

קודם לעזור לו להבין מה הניע אותי להרביץ.

זה מסייע לו גם לקבל הכרה ברגשות שלו, גם ללמוד להבין ובהמשך בע"ה לבטא מה עובר עליו.

ולכן כדאי להתחיל בתמלול:

אני רואה שאתה ממש ממש כועס, רצית גם את המשחק הזה?

זה באמת מכעיס שלוקחים לך.

אחר כך אפשר להעביר את הגבול: גם אם אנחנו כועסים, לא מרביצים.

וכן הלאה לגבי דברים אחרים:

רצית לשחק במשחק? אתה מאוכזב שאי אפשר עכשיו ביסקויט? אתה עצוב כי אתה רוצה שאמא תשחק איתך?

לעזור לו להביח מה עובר עליו. כך יהיה לו קל גם לווסת את עצמו, ובהמשך בע"ה לדעת להבין ולבטא את עצמו.

אפשר להביא משלוח מנות בפורים,

אפשר כרטיס שובר, שכחתי איך זה נקרא שאת משלמת והיא יכולה לקנות בו בכל מיני חנויות,

כוס עם שוקולדים,

עציץ יפה,

כמובן פתק עם הערכה ותודה זה הכי חשוב.