פורום הריון ולידה (עמוד 704)

חוץ מהרשרוש בלב יש עוד תסמינים כלשהם?

לדעתי קודם כל לפני שאת מקבלת החלטה כדאי ללכת לעוד רופא לשמוע חוות דעת בנוגע לאבחנה וגם בנוגע לטיפול. אולי כדאי למומחה פרטי. 

הרופא שעשה את האקו לב אמר שזה משפיע על גדילה.
מעבר לזה היא מתפתחת יפה מאד, ילדה עם מרץ לא חלושה ומסכנה

אם כבר עכשיו היא קטנה ומושפעת מזה הגיוני שכשתגדל העומס על הלב יגדל והתופעות יתרחבו.

אני לא מכירה את המום הספציפי

(לנו היה מום אחר שממש השפיע על ההתפתחות ועשינו ניתוח)

אבל לב זה משהו חיוני ביותר לגוף..., והתקופה הזאת של השנים הראשונות היא חשובה להתפתחות הילד, וגם לפעמים אם לא מטפלים בזמן אחכ זה עלול להיות כבר מאוחר מדי.

אם את מתלבטת אם זה פרוצדורה חיונית תלכי לעוד התייעצות אצל קרדיולוג אחר או בבית חולים אחר, תשמעי מה הסיכונים להמשך החיים וככה תוכלי להחליט.

אישית ראיתי בבית חולים ילדים שעברו צינתורים וזה כמובן לא נעים, אבל לא משהו עם התאוששות נורא קשה. אפילו נראה לי חוזרים הביתה יום אחכ או משהו כזה .

בהצלחה

לבן שלי היה כשהוא נולד.

עכשיו אני בבירור אם בדקו את זה אחר כך, ולראות מה הלאה.

הרופאה לא שמעה אוושה בלב.

כשילדת, עדכנו אתכם בבית חולים על זה?
בעזרת השם שכבר נסגר מעצמו ולא תצטרכו שום פרוצדורה

בינתיים גדל בסדר.

הוא נולד פג, אז זה יותר שכיח.

בבית חולים לא אמרו לי כלום, כתבו במכתב שחרור.

אתמול הרופאה אמרה לי לברר בפגייה, אם בדקו את זה שוב.

אם לא, או שזה לא נסגר, אני צריכה להמשיך לבדוק.

כן, אני יודעת שאצל פגים זה יותר נפוץ.
ברוך השם נולדה בזמן, לא זכור לי שהיה משהו מיוחד בבדיקת רופא בבית חולים.
היא כבר בת שנה וחצי ולא נראה שהצינור נסגר עדיין.

אנחנו מתפללים שעד שנבין מה בדיוק צריך לעשות, רופא כל בשר כבר יסגור אותו בלי שום התערבות שלנו  

לק"י

זה משהו בלב שאצל חלק מהילדים נסגר לבד עד גיל שנה, ולא בלידה (או לפניה).

לא זוכרת איך קוראים לזה. ולא בטוח שעל זה את מדברת.

היה גם לבת שלי. לקראת גיל שנה עשינו שוב אקו לב וראו שזה נסגר.

מטפלים בדכ בניתוח לב ולא בצינתור. לפי מה שידוע לי

אני בעצמי סובלת מבעיה לבבית מולדת אז יודעת שב vsd זה ניתוח

מניחה שהפותחת התכוונה לבעיה אחרת

הבנתי ממנה שזה משהו די נפוץ, ושיש הרבה אנשים שיש להם את זה, בלי שהם יודעים אפילו.

אצל הבת של חברה שלי הפתח היה גדול, ולכן הם חיכו עד גיל שנה וחצי ואז עשו צינטור. הם עשו את זה בשניידר והיו מאוד מרוצים, זה תהליך מאוד פשוט, עם יום אחד של אישפוז ואחר כך אין שום השפעה על החיים. הבנתי ממנה שהם אפילו לא צריכים מעקבים או משהו מיוחד.

באתר של שניידר נשמע הליך יותר מורכב

שהילד צריך להיות במנוחה, לא יכול לרוץ ולהשתולל כדי לא לפגוע באזור שמתאושש, זה לא כזה תהליך קצרצר, בכל אופן ניתוח לב.

אם מדובר באותו סוג ניתוח. אני בדקתי באתר של שניידר לגבי בעיה קצת שונה, אבל נראה לי שהניתוח דומה.

זה צינטור...

כמו מין צינור ממש קטנטן עם מצלמה שמכניסים מהמיפשעה. כמובן שזה פעולה רפואית בהרדמה מליאה, אבל אין מה להשוות בין זה לבין ניתוח לב.

בזכות.הטכנולוגיה , יודעת מכמה מבני משפחה שהיה לילדים שלהם vsd עברו ניתוח בעבר, החלמה קשה יותר מצינתור אין ספק

אבל טוב שחידדת ואמרת

(לצערי יודעת מה זה צינתור ומה זה ניתוח).

ומה הניתוח שעוברים איתו.

מה שכתבתי היה רק על צינטור עבור pda, שעל זה הפותחת דיברה.

בגלל שניכנסים דרך הוריד ישר עד העורק שפתוח, אין שום מקום שניפצע חוץ מהמקום במיפשעה שממנו מכניסים את הצינור, שמדובר על חתך של כמה מילימטרים בודדים.

כמובן כל עוד שאין סיבוכים מיוחדים.

צנתור זה באמת הרבה יותר פשוט.

בניתוח לב פתוח חותכים את הצלעות ואז צריך לתת לשבר זמן להתאחות ולכן הילד צריך להיות בהשגחה ודרושה זהירות במשך יותר זמן.

צנתור דרך המפשעה זה הליך יותר קל.

אז לפותחת, נשמע שאת בצד הטוב יותר של הסטטיסטיקה 😉

חשוב ללכת להיבדק על כל דימום/כתם בהריון.

עם זאת, בד''כ לא יהיה להם איך לעזור.

אז למה ללכת?

כדי שאם ח''ו קרה משהו לא תצטרכי לסחוב עובר בלי חיים, ותוכלי לסיים את התהליך בהקדם ולנסות להיכנס שוב להריון.

לא מעט הריונות מתחילים עם דימום, והרבה מקרים הכל בסדר. באופן אישי, חושבת שזה מאוד מרגיע ללכת להיבדק, כי המצב של חוסר הוודאות ממש מקל.

גם במצב תקין לחלוטין.  לא לוקחת על אף אחת אחריות אבל לא שמעתי על הנחיה כזו ללכת להבדק במקרה כזה.

אם תלכי עכשיו להבדק סבירות גבוהה שיגידו לך במילא לחזור שוב עוד שבוע.

כמובן אם חלילה יש דימום שמתגבר או כאבים חזקים אז ללכת להבדק מיד.

דבר נוסף אם זה לא דימום אלא כתם חום הרבה פעמים ההפרשות בהריון משתנות וזה יכול להעיד גם על חוסר שתיה.

שיהיה רק בריאות בעז"ה 

היה לי את אותו דבר בשבוע 7 אם אני לא טועה. והכל היה בסדר ברוך השם. 

פשוט תלכי להיבדק ולראות שהכל תקין. לא למהר להספיד .

אמנם לבא ברוגע כמה שניתן

כי רוב הסיכויים (!!!!) שהכל תקין ובסדר!

אבל יש מצב גם אחר

ולכן צריך להבדק

יכולה להעיד שכמות לא משנה המון

היו לי םעמים עם כמויות ענק של דימום..והריון תקין ב''ה .

והיה לי פעם אחת. חצי כתמון ורדרד בקטנה ו..הפלה...

לגמרי תחשבי חיובי אבל כן להבדק

אין לי באיזור שלי, זה ממש השקעה, אני לא מרגישה טוב, בוכה כל היום והלילה, זה מה שעושה בחודש גדר, פשוט בוכה, איח לי כח לטפל בתינוק, אנחנו בוכים ביחד..

מרגישה זבלל

פתאום מתליחה לשנוא את החיים שלייי.. מתווסף לעןד דברים שמרגישה..

אני ובעלי בתקופה לא ככ טובה.. 

ממש רוצה את ההקיון הזה אבל מרגישה שגדול עלי להבדק.. בדקתי ב4 מקומות שאפשר להבדק ולא אצליח להגיע, לבעלי יש חתונה הערב ואני לא נוסעת עם התינוק לבדד

לא הייתי הולכת עכשיו שעה נסיעה לכל כיוון עם תינוק

אבל זו אני 🤷

לדעתי יכול לחכות למחר

וחיבוק על התחושות הקשות ❤️

גם בתיאור שלו וגם מתאים לשבוע 6..תקראי על זה בגוגל.

אני חושבת שאם זה לא אדום טרי אין למה ללכת להיבדק..  אבל זאת רק דעתי ולא לוקחת אחריות.

ואם עושים בדיקת בטא והכל תקין זה גם יכול להרגיע? לא? או שלא קשור

אין לרופאים מה לעשות במילא.

אם חלילה וחס זו הפלה זה גם ככה ממש תחילת ההריון ואין מה לעשות.

ורוב הסיכויים שהכל בסדר, בהפלה כנראה שיש דימום הרבה יותר משמעותי (ואז כן צריך ללכת לבי"ח/ מוקד כדי לוודא שהאישה לא מאבדת הרבה דם).

גם אם חלילה זה סימן שההריון לא ממשיך תקין (לא בהכרח הפלה), יגידו לך לחכות עוד שבוע שבועיים לראות איך מתפתח.

בקיצור, לדעתי אין מה ללכת וסיכוי גבוה מאוד שהכל הכל בסדר גמור.

שיכולה להציל הריון..

או מגבירים מינון למי שכבר לוקחת תמיכה.

לא לזלזל בדימומים בהריון, אפילו קטנים...

אצלנו מקרה דומה, היה ספירה מאוד כמוה  וגם תאים לא משהו , טיפלנו בצינתור( ככה נראה לי קוראים לזה) בדקנו כמה חודשים אחכ ועזר מעט אבל לא מספיק והגענו להםאיה חוץ גופית,  לאחר כשנה וחצי מהלידה הראשונה (מההפריה) , נגיד יוצא שנתיים פלוס מהצינתור בדקנו שוב זרע לקראת תכנון הריון והיה שיפור דווקא יפה יחסית וגם התאים השתפרו אבל עדיין נמוך, אמרו אםשר טיפולים ואםשר לחכות קצת כי יש יותר סיכוי טבעי ובאמת אחרי כמה חודשים נקלטתי טבעי ברוך ד'.

זה באמת לא מחייב שיפור גדול וזה לוקח זמן כי זרע מתחדש כל 3 חודשים ותלוי גם בעוד גורמים, כדאי להתייעץ עם מומחים.

עם איזה מומחים מתייעצים?

האורולוגים חלוקים 

בעיקרון ברור ששווה לטפל, ניתנה רשות לרופא לרפא ויש פה מה לנסות לרפא בהחלט. הפריה זה דרך לעקוף את הבעיה כשאין דרך לטפל... (ואני בסטטיסטיקה הזו)

ממליצה לבדוק מה ההליך של הטיפול וחבחון את הסבלנות הזוגית והאישית של כל אחד מכם לחכות להיקלטות טבעית.

עוד הרבה סיפורים... מכל מיני סוגים  

ובשביל זה יש חברות.

שילמדו על העולם...

דווקא הניסיון שלך סופר שימושי למי שטרם ילדה

לכי למישהי רגישה ונעימה מקצועית

תדברי ותשתפי

והי גם תעזור לך לאסוף את החוויה כך שתשאיר רושם אחר גם הלאה

וואי אהובה, חיבוק!!

נשמע ממש ממש לא פשוט

באמת הדיבור על זה יכול לשחרר הרבה מהמתח סביב כל מה שהיה ומה שהחוויה משאירה בך

זה מאוד הגיוני שאת רוצה לדבר על מה שעברת. זה ממש טבעי, ובאמת נראה לי שיכול לעזור לעכל את מה שהיה.

אני מסכימה עם האינטואיציה שלך, שלא מתאים לחלוק יותר מדי פרטים עם חברות שעוד לא ילדו. באמת נראה לי שזה יכול ליצור אצלן ממש טראומה, וגם לא בטוח שהן יכולות לתת לך את התמיכה הנכונה.

מתאים לך לשתף אמא/אחות גדולה/בת דודה/מדריכה/חברה כלשהי עם ילדים?

מתאים לך לשתף אותנו פה? זה אמנם באנונימיות, אבל גם יכול לעזור.

אם תרצי לכתוב לי בפרטי את מוזמנת בשמחה (אבל כנראה לא אוכל לראות בשעות הקרובות).

אמא שלי יודעת הכל, היא היתה איתי.

וגם אחרים לא הסתרתי יותר מידי, כולם יודעים שעברתי לידה ארוכה ומתישה שהסתיימה בניתוח, פשוט מחפשת לספר לפרטי פרטים וגם בדרמטיות כזאת ולא פרטים יבשים 

יעזור לך בעיבוד של הלידה.

גם אני עברתי לידה טראומטית שהסתיימה בניתוח חירום בהרדמה מלאה עם קרע ברחם, וגם לי המחשבות האלה צפו ועדיין צפות וזה בסדר

אולי אם תשתפי פה זה יעזור לך לשחרר

חיבוק יקרה! 🫶

לכתוב זה ממש ממש משחרר

אני קראתי שנשים כמעט כל פעם שניפגשות מדברות על לידה כי זה אירוע ככ משמעותי שלדבר על זה עוזר לעבד את החוויה

חיבוק ענק עברת באמת לידה לא פשוטה ולהרגיש ככ חסרת אונים ככ הרבה זמן!

שתדעי שגם אני צעירה מאוד ובגלל הפער ביני לבין בנוץ גילי אני פשוט מתחברת לבנות שהם כמעט עשור מעלי אבל ככה הן באותו סטטוס חיים איתי

וכמוהן שאת יכולה לפרוק ולספר פה

בעולם

אולי תשתפי אותנו כאן?

הרבה כתבתן לכתוב פה, אבל לא רוצה לכתוב חח רוצה לספר, אני אוהבת לדבר ובאלי לספר ברמה של לעשות הרצאה😂 באמת מישהי פה העלתה עיבוד לידה ונזכרתי שממש יש נשים שזו העבודה שלהן, נכון? אם אני לא טועה. בע"ה אברר על זה יותר.

אגב, אחלה פורום, מטורף איך פעיל פה!♥️

כואב ועצוב ובאותה נשימה משמח ומרחיב את הלב! 

תספרי ותספרי.. אנחנו פה בשביל זה.. 

אם יש לך אפשרות, יש דולות שעושות עיבוד לידה- זה ממש מצוין! 

בבקשה

אני לא יודעת לגבי התקן, אבל כן יודעת שהתסמינים יכולים להעיד גם על וסת וגם על הריון...

ובדיקת הריון שלילית לא מחייבת לגמרי במיוחד יום אחרי האיחור- אם הביוץ היה מאוחר הגיוני שעדיין לא רואים.

פשוט לחכות כמה ימים ולראות מה מתפתח...

בהצלחה!

במקומך הייתי קונה עוד בדיקה מחברה אמינה ובודקת בשתן הראשון,כי גם לי לא היה סבלנות לחכות שבוע כמו שההגיון אומר

אבל כל עוד הבדיקה שלילית זה בעצם לא אומר כלום חוץ מזה שהביוץ היה מאוחר מהרגיל.

למה?

אף אחד לא יכול לדעת

ומבחינה רפואית זה גם חסר חשיבות

גם לי היה נראה שיש כל מיני תסמינים וקצת איחר

אבל התסמינים זה כנראה היה פסיכולוגי עד שזה היה זה...

נכנסתי להיריון אחרי חצי שנה.

שיהיה במהירות, בקלות ובבריאות!

הייתי מסודרת כמו שעון עם ההתקן

הוצאתי את ההתקן והמחזור נעלם?

אני עושה כל בוקר בדיקת הריון והיא יוצאת שלילית. לא מצליחה להבין

יש לציין שהיה לי דימום קטן מוזר באמצע הספירה שפסל אותי. אולי הביוץ פשוט מאד איחר?

בכל מקרה, עברו יותר מעשרה ימים מאז הזמן שבו כנראה הייתה ההפריה. אז אם היה הריון הייתי אמורה לראות את זה, לא?

ואם פרופסור ערן הדר מקבל גם לסקירה(הייתי אצלו לשקיפות) אני ממליצה עליו מאוד.

יש לי חצי דיס על מישהו, לא היה ממש גרוע(ובסופו של דבר הגעתי אליו פעמיים בהריון הזה, קצת מאילוץ) אבל לא הייתי הולכת אליו מלכתחילה.

מוזמנת לאישי מהניק שלך ואגיד לך מי ולמה.

הוא אחלה

הייתי אצלו בשקיפות ומניחה שעושה גם סקירות

הוא היה ממש בסדר+

ענייני אבל נחמד

עשיתי אצלו סקירות בכל ההריונות

נעים, מסביר, מקצועי נותן תמונות

יכולה להגיד לך שאני ממש באותו מצב!

אפילו פתחתי כאן שרשור דומה לשלך- הריון אחרי הפלה - הריון ולידה

ככל שהזמן עובר אני נרגעת...

לא רגועה עדיין לגמרי אבל בהתחלה הייתי בחרדות ממש...

מיד אחרי האולטרסאונד הראשון שראו שיש דופק- כבר מפלס החרדה ירד.

(בהריון הקודם כבר באולטרסאונד ראשון לא היה דופק)

ולאט לאט אני מעיזה להתרגש ולחלום...

בהריון הראשון הכל היה תקין,

התחילו לי דימומים קלים ביום שני בערב שהתחזקו מעט,

ביום רביעי בצהריים הלכתי לאולטרה סאונד והיה דופק! הרופא נתן לי מרשם לכדורים לחיזוק ההריון ואז בערב הדימום התחיל ממש להתחזק והתחילו לי גם כאבים, בלילה במיון כבר לא ראו כלום באולטרה סאונד...

בקיצור, אני עדיין בחרדות מהפעם הקודמת,

נראה לי רק אחרי שאני יעבור את החודשיים- שלוש הראשונים אני יתחיל להאמין

במיוחד שזה הריון ראשון ואין לנו עדיין ילדים.

גם אנחנו חווינו את זה, וזה מלווה אותנו גם שעברנו ב"ה הריונות ולידות בריאות מאז.

זה מטלטל, זה שובר תמימות. זה מנפץ חלומות וחתיכת כאב לב.

אני ממש מחבקת אותך עם התחושות הללו. הן מוכרות וככ הגיוניות כי אף אחד לא רוצה להתאכזב.

אני יכולה לומר לך שב"ה רוב הפעמים יש לידות בריאות. והפלות מוקדמות כמו שלך נפוצות מאוד ולרוב לא אומרות כלום.

אם קשה לך להיקשר להריון את יכולה גם לחכות עם פיתוח הציפיות לשלב שתרגישי יותר בטוחה. וזה גם בסדר גמור, זה לא יוריד מההיקשרות לתינוק המתוק.

ובנתיים- תנסי כמה שאת יכולה לחשוב טוב.

אי אםשר להתעמק ביותר ממחשבה 1 כל פעם, אז תכניסי לעצמך מנטרות חיוביות שמחייכות אותך. לי עזר-

'מה שלא יהיה אני ובעלי יחד'

'בסוף אהיה בעז"ה אמא'

וכשבכה מחשבה שלילית תתעמקי בזה.

אם לא עיבדת את האובדן, ממליצה מאוד על המכתב של הרב זילברשטיין לזוג שחווה אובדן הריון. אותנו זה מאוד מאוד חיזק וניחם. להבין שזה לא לשב ושהיינו שליחים וזה ילד לכל דבר.

שיהיו רק בשורות טובות בעז"ה!!

ותודה על החיזוקים!

קוראים לספר כחלום יעוף

ואת המכתב אולי יש באינטרנט

אבל חשוב שתדעי הפלות זה מאוד מאוד  נפוץ (יותר ממה שאת חושבת )

ולרוב אחרי בעזרת ה' יש הריון תקין

לי היה ככה.הפלה מוקדמת כמוך ומיד אחר-כך הריון תקין לגמרי ברוך ה'

מבינה את המתח אבל תחשבי ש הסטטיסטיקה כנראה לטובתך .עברת הפלה אחת כנראה עכשיו יהיה תקין בעזרת ה' .בשורות טובות!! אמונה ותפילה.ויטמינים ומנוחה וזהו .

איזה קשה זה!!!!

איתך בתקווה לתשובה חיובית

והמשך הריון קל תקין ובידיים מלאות 

אני גם עברתי הפלה בהריון הראשון בשבוע 7, ואחרי זה ב"ה הריון תקין וילד מהמם בבית.

היה לי מאוד קשה בתחילת ההריון השני

הייתי חולמת שאני מורידה את התינוק שלי באסלה (כי בהפלה ממש ראיתי גושים בשירותים)

והיה לי מאוד קשה להתחבר להריון ולהאמין שזה באמת אמיתי.

אז דבר ראשון, אני מבינה אותך מאוד, ושולחת לך חיבוק וכוחות.

דבר שני,

מה שלי עזר זה באמת להיות הרבה בבדיקות. היה לי קשה החוסר ודאות, וכל פעם שהרגשתי שקשה לי, הלכתי להיבדק.

אני זוכרת את היום שבו עברתי את השבוע שבו היתה ההפלה בהריון הקודם, בעלי הכין ארוחת ערב חגיגית (שלא אכלתי מרוב בחילות, אבל הרעיון..)

ותזכרי שהקב"ה יודע מה טוב בשבילך, ותתפללי...

בעז"ה שיהיו בשורות טובות, בקלות ובידיים מלאות!

ולאט לאט החרדות עוברות, והבטן גדלה, ומרגישים תנועות, ואת מתחילה להאמין שחיים צומחים בתוכך!

ממש מובן הלחץ אבל טוב לנסות להקל על הנפש.  

שלא תהיה בסטרס...

למרות שבאמת כ"כ מובן!!

בהצלחה!!!

מה זה אומר??

כבר שבוע וארבע ימים של איחור במחזור!

שבוע ו 4 מהאיחור?

או מהביוץ?

מה זה אומר?

איזה שבוע זה?

שבוע ו 4 איחור

פלוס

שבועיים מהביוץ עד התאריך שהיית אמורה לקבל..

סה''כ 3 שבועות ו 4 יום

לי היה ערך יותר גבוה בשלב הזה,

אבל בלי לחץ

כי יכול גם להיות שהיה ביוץ מאוחר

תעשי בדיקת דם עוד יומיים ותוודאי שיש הכפלה

זה הכי אמין. 

אל תלחצי

זה לגמרי הגיוני שיש ביוץ מאוחר..

קורה המון

פשוט הכי אמין בשלב הזה זה לוודא שיש הכפלה כי רק ככה אפשר לדעת אם זה מתקדם לכיוון טוב בעז''ה 

הרופא ישנה לך את התאריך של הווסת...

קבעתי תור לרופאת נשים לעוד שבועיים וחצי,

זה בסדר?

בעיקרון צריך להגיע לרופא באזור שבוע 7

(מאז המחזור)

אני הגעתי והוא אמר שהביוץ היה ממש מאוחר (4 שבועות אחרי המחזור)

אז הייתי צריכה לבוא שוב בשבוע 7 המעודכן...

גם אצלי קרה בהיריונות שפתאום שבוע 10 או 11 או 12 פתאם היו ימים רגועים ונלחצתי..

אולי כי אני נכנסת לשלב אחר ...

מה שבטוח שדווקא אצלי שלא היה דופק הבחילות התגברו נורא .  ודווקא שהיה שיפור תמיד הכל היה בסדר.. .אם את מאוד לא רגועה.

תלכי להיבדק. אבל אצלי אישית זה לא אמר משהו רע רק טוב 

היו לי רק 2 הריונות אחד נגמר מהר מאוד והשני אני עדיין בתחילתו...

יכולה להגיד לך שכל מיני אנשי מקצוע שונים (רפואה רגילה וגם אלטרנטיבית)

אמרו לי שממש אין קשר אם יש בחילות או תסמינים אחרים לבין האם יש דופק...

לפי מה שאמרו לי זה משתנה מהריון להריון ויש נשים שהיה להם עובר בלי דופק והתסמינים המשיכו כרגיל.

כולם

אם לא הז לא תקין!!!!

במקס קונה הרבה.

לא יודעת מה את מתכוונת תו תקן, הילדים שלי ממילא מכניסים לפה כל מה שבבית. שאין לו שום תו תקן...

לדעתי זה סתם חרטא על ההורים.

מה שכן ראיץי נניח פאזלים וכן אני מעדיפה לקנותב שילב עולה במבצעים מחיר דומה וזה מעץ ולא מקרטון כמו בסטוקים.

בחברות שקיבלו אישור ליייבא המוצר עבר בדיקה מדגמית שאין בו חלקים קטנים שיכולים להתנתק ולגרום לחנק, שהמוצר לא עשוי מחומרים מסוכנים.

אם ילד לועס צעצוע שמשיר מעצמו מיקרוחלקיקים רעילים, הדבר יכול לגרום לאי מיצוי פוטנציאל ההתפתחות המוחי.

הילד מתפקד מצוין,  מרגיש מצוין וגם את כהורה לא תראי משהו חריג, אבל אם הצעצוע הזה לא היה לו-  היכולת המוחית שלו הייתה גבוהה יותר.

זה בא לידי ביטוי בהבדלים קטנים קטנים.

למשל במהירות תגובה, ביכולת קליטה -

אפילו ייקח לו עוד שניה יותר.

את יכולה להגיד ששניה זה זניח וזה נכון.

אבל זו השניה שלו.

אני לא מרגישה שכהורה יש לי הזכות לקחת לו אותה. 

אבל הילדים שלי בגיל שלעסו צעצועים

לעסו כל מה שהיה בבית.

כל דבר שנפל על הרצפה.

בגלל זה משתדלת לאלהחזיק דברים קטנים למשל לא קונה פליימוביל לגדול גי זה חלקים קטנים ובסוף יגיע לרצפה.

איךא ת שולטת במה מגיע לפה של ילד? בגיל שזוחלים.. אחר כך כשמתחילים לטפס..

מה שכן לדוג כפית לתינוק שבאבמגע עם חם מאמינה שזה יותר משחרר חומרים. כלי אוכל- כן קונה ייעודי.

כי לי יצא 60 וזה מצוין לדברי הרופאה.

הגעת בצום?

אצלנו אומרים לבוא אחרי א. בוקר

אכלתי בבוקר כריך מקמח מלא עם גבינה לבנה וקצת מלפפון

מוזר לי הערך הנמוך כי לאחרונה אני אוכלת המון שוקולדים ושטויות

הגוף מפרק את הסוכר בצורה לא תקינה

נפילה מהירה מידי של סוכר. יכול לגרום לסחרחורות וכאלה. שמת לב למשהו כזה?

ממליצה לגשת לרופא/אחות לקבל הנחיות

בעיקרון מה שהסבירו לי זה לאכול פירות/מתוק רק בתוך הארוחה.

ממליצה לך לנסות לשים לב להרגשה שלך אחרי שאת אוכלת מתוק/פרי (אצלי כשאכלתי תמר הרגשתי ממש לא טוב ורק בזכות הבדיקת סוכר והאחות אצלנו הבנתי למה)

בהצלחה ובריאות

הרופא ראה ולא התרגש מזה בכלל. 

ובאופן כללי אני מרגישה טוב בהריון. 

ולא היתי צריכה את התוצאה

חיכיתי כל השעות בקופ''ח והרגשתי מצוין

ואחרי הבדיקה השלישית שלחו אותי מיד הביתה..שם הרגשתי טוב

יצאתי..הלכתי 2 דק'ברחוב

ראיתי שחור בעיניים הרגשתי שנעלם לי כל הדם בגוף..רפיון מטורף ורגע לפני התעלפות

הזעקתי את בעלי שילך איתי יד ביד הביתה

 כתוצאה מההעמסה

את תרגישי את זה בגוף

ואחר כך תראי בתוצאה

אם זה רק סחרחורת קלה או משהו סביר אז לא..

שלום בית קודם

משפחתון בבית זה חתיכת כאב ראש

אעפ שזה חסד עצום

אני גם לא הייתי מוכנה האמת

היא צריכה לתכנן את החיים לפי העבודה. מסיידים בחופשת קיץ לא באמצע שנה 🤷

ולא מסתמכים על טוב לבם של אחרים בדבר כזה גדול

אם זה ממושך יותר ו/או מעל 8-10 ילדים, הייתי מוותרת אבל עוזרת לה למצוא מקום

למרות שיש לי לא מעט ילדים משלי, ולא רק כיוון שאני עובדת מהבית.

משפחתון עם ילדים קטנטנים זה משהו אחר לגמרי, שלא לדבר על זה שזה סוג של חדירה לפרטיות - מישהו זר נמצא לך בבית בזמן שאת לא נמצאת בו.

עם כל הכבוד, לדברים כאלה מנהלת משפחתון צריכה להתכונן מספיק זמן מראש. לא יודעת למה לחוץ לה לסייד עכשיו, אבל היא יכלה מן הסתם לדעת את זה מראש ולחפש מקום חלופי, לאו דווקא בבניין שלה - אפשר גם בבניין סמוך, וכמובן לעדכן את ההורים ששולחים אליה מספיק זמן מראש.

כשאחד הילדים שלי היה במשפחתון המטפלת יצאה לחופשת לידה באמצע השנה, וכבר שלושה חודשים לפני התחילה לחפש מטפלת מחליפה ומקום חלופי יחסית בקרבת מקום (בסוף המשפחתון התקיים בבית אחת הילדות שבמשפחתון).

בקיצור - אל תרגישי לא נעים... במיוחד שבעלך לא מסכים, וזהו, והוא חשוב יותר מכל שכנה שהיא...

לכמה אפשר לבקש טובות מאנשים.

וגם לך צריך להיות גבול להאם להסכים לאנשים דברים כשזה על חשבון המשפחה שלך. במחילה ממך, כן?

ילדים זרים וקטנים יסתובבו בבית שלך ללא השגחה, ההורים של הילדים ייכנסו לבית, זה משהו שזורם לך?

ואם ילד ייפול ויפצע אצלך בבית? מי לוקח אחריות?

אם הקטנים שלך ישאירו גולות, מספריים וכגון אלה, מי ידאג להרים?

היא צריכה לסייד באוגוסט, בדיוק בשביל זה אוגוסט נולד.

(אבל את יכולה במקום זה להציע לה שלפני פסח, כדי שהבית שלה לא יתלכלך חמץ, היא יכולה לעשות את המשפחתון אצלך. 

כאילו הפותחת מתנהגת שלא כשורה 

אבל אין פה שום דבר לא בסדר

זה באמת נראה לי לא הגיוני. סתם ההרגשה שיש מישהו בבית עם ילדים...ואנחנו מאד מקפידים על כל פיפס בבית

בעלי עדיין חושב על זה. הטוב לב שלו לא נותן לו להגיד לא, אבל לדעתי כשמשהו לא נח לך זה לא חסד. וגם הגישה שהיא הגיעה איתה כאילו אני צריכה להרגיש לא נעים אם אני מסרבת...

עם בעלי והילדים שלי ורק אחכ עם אחרים.

גם אני חושבת שהבקשה שלה היא הרבה מעבר לחסד פשוט שאפשר לבקש משכנה

היא אמורה לקחת בחשבון סירוב...

שלא יהיה לך טיפת מצפון!

אבל באמת נולד ממש קטן

לפעמים יש קפיצות כאלה של יציאה של הבטן פתאום שבוע שכל יום היא מתקדמת..

אם אצל הרופא לא רואים משהו חריג אז ךא הייתי דואגת.

מסייגת ובלי להלחיץ יש דבר כזה עובר שלא משגשג ברחם וזה מצב שמצריך טיפול. אבל לא חושבת שגודל הבטן זה המדד לענין...

זה לא יצא לי לשמוע.

אני עם בטן ענקית וזה מסורבל לי ולא נח ואני מקבלת מלא הערות מהסביבה...

ב"ה שזה מסיבות טובות אבל הרצון שלך מעניין😁

תודה על ההסתכלות הזאת, זה עוזר לי בתוך הסירבול והקושי עם המבטים להתמקד בדברים החשובים ולא לשכוח להודות גם על זה!!

ושיהיה בקלות ובידיים מלאות🙏

עד איזה חודש שביעי ממש גדלתי ויחסית אחרי זה כמעט ולא גדלה (וטוב שכך, אחרת הייתי פיל בערך🐘 )

דווקא אני חיכיתי לבטן הריונית גדולה, חיכיתי להריון ככ הרבה שנים שממש אהבתי איך אני נראית בהריון, אני די קטנה עם בטן קטנה יחסית ולכן הייתי שמחה לקבל בטן גדולה בהריון (צרות של עשירים...) 

אני בחודש שביעי ואנשים בקושי שמים לב שאני בהריון. וכמה שזה מפתיע אותי, זה ממש ממש מוזר לי ואפילו קצת מטריד. זה לא היה לי ככה בהריונות קודמים (אבל עכשיו יש לי הפרש גדול מאד) מפתיע אותי שיש לי ציפיה כבר שיראו ואני לא אצטרך להסביר שאני צריכה ללדת כבר לא עוד הרבה זמן בעבודה למשל וכו.

אבל באמת עדין עדיף מלהיות ענקית.

והכי קטע, שהתינוק ממש גדול!

שהתגובה שלי עלולה להלחיץ.

אבל היה לי את אותו חשש.. והרגשתי ממש מעט תנועות.. ובאמת העובר הפסיק להתפתח. וילדתי בשבוע 23..

הרגשתי את עצמי שכל הריון שונה, ושההריון הזה התחלתי יותר שמנה מהקודם אז אולי פחות רואים.. וגם לי זה היה אחרי כמה שנים. אז אם את חוששת כדאי להיבדק.

אם נבדקת לאחרונה ממש ומרגישה תנועות ברורות אז הייתי דואגת פחות. 

אני חודש אחרי..

עובדת במרפאה בגאולה, כמה דק' הליכה ממרכז העיר.

אני מאוד מרוצה ממנה.

בהצלחה!

אני בתחילת הריון ראשון...

אגב, יש שם אולטרה סאונד במקום?

את ייסורי המצפון, בבקשה תזרקי.

את נשמעת מעל ומעבר, באמת מופת ודוגמא.

בעל מגויס ולא בבית זה בפני עצמו קשה, אפילו שהוא כבר חזר זו תקופה שמשאירה אותות,ועוד בלי לדבר על ההסתגלות לחזרה שלו.

ותחילת הריון זה קשוח גם בלי שאר הנסיבות.

לפעמים כשאני לא מרגישה טוב, הפינוק שאני הכי רוצה זה מישהו יגיד לי: לכי לנוח, תעזבי הכל ותכנסי למיטה.

אז בא לי לומר לך את זה: לכי לנוח. תעזבי הכל ותכנסי למיטה. הכל יחכה. מגיע לך לנוח. מגיע לך, לגמרי לגמרי.

את לא מפונקת, את אמורה לנוח, ומגיע לך לגמרי.

תרגישי טוב! 

גם אני שומעת מהסביבה קולות לחשוב על עצמי וגם אני מאוד חושבת על האנשים שאני עובדת איתם שמפסידים מזה שאני לא נמצאת... 

אני עכשיו בחופשת לידה ואצלי המחשבות הן בעיקר אם להאריך או לא, אבל מבינה אותך ממש גם לגבי ימי מחלה. בדיעבד הייתי לוקחת יותר ימי מחלה בתחילת ההריון ופחות קורסת.

אולי אם תוכלי תנצלי את היום הזה להכין את הטיפולים בבית כדי שבפעם הבאה שתגיעי תוכלי לתת את ה100, זה עדיף מלגרור עייפות ולהיות בחצי כח כל הזמן, לא?

גם אני במקצוע טיפולי וכל כך מבינה את ההרגשה שלא התקדמנו ביעדים מתחילת השנה כי אני לא מספיק מתפקדת.

אבל תשמעי, את לא היחידה בגן. ואולי יש לך אחריות על תחום מסוים אבל העמידה ביעדים היא של כל הצוות. אם תתני הדרכה ספציפית לגננת, ובעצם תעבירי את האחריות אליה, זה יוכל לעזור להרגשה שלך? יכול להיות שלא יהיה יישום מלא של הצוות על כל מה שתדריכי, אבל תדעי שאת עשית מה שאת יכולה, וגם לצוות יהיו כלים לקדם בתחום שלך.

אגב, אני נגד להכין טיפולים בבית. ראיתי על עצמי שאם אני צריכה להכין בבית, ואז אני לא מרגישה טוב או אין לי פניות מכל סיבה אחרת, אני מגיעה לגן אבודה. מעדיפה להגדיר חלק מהזמן בגן להכנת חומרים וטיפולים, בתחילת היום או בסיום כל טיפול, ואז את מגיעה יותר בנחת לעבודה..

תקחי מחלה כמה שאת צריכה. את חשובה לא פחות מהיעדים... עם כל האהבה והאכפתיות לילדים המתוקים. מזכירה גם לעצמי- ברור שאנחנו עושות כל מה שאנחנו יכולות אבל הם יתקדמו כמה שהקב"ה יחליט, בין אם נהיה שם ובין אם לא.

(אני מרגישה שאני חייבת כמה ימים לנשום כי אני מתחילה להגיע למיגרנות כל יום, ומתכננת לקחת שבוע הבא יומיים. מקווה שאצליח לתת את זה לעצמי כי גם אני עם מצפון כמוך, אבל מחזקת את עצמי שזה הדבר הנכון לעשות).

תרגישי טוב! ובשעה טובה!

אבל חוץ מזה, נשמע שלקחת סך הכל בערך 4 ימי מחלה. זה לא כזה הרבה. זאת לא הסיבה שאתה לא עומדים ביעדים. זה נשמע לי הרבה יותר קשור למלחמה, היו כמה שבועות חופש, ואז הסתגלות מחדש, ותוך כדי בעלך בעזה.  ... אין מה לעשות. זה פוגע בתהליך. 

ברמה שאם לא זכרתי שהרגשתי, חיכיתי 5 דקות והיו תנועות חזקות מיד.

המתוקה בדיוק יונקת עלי כרגע

זה כנראה אופי של עובר אם זה לא משהו שמשתנה.

אם ההתנהגות של העובר עקבית אז לא מעיד על בעיה.

המצבים שמעוררים חשש זה כשההתנהגות. חריגה ביחס לתנועות הרגילות.

בהריון הקודם עם שליה קדמית בקושי הרגשתי תנועות במהלך היום, הייתי צריכה ממש לעקוב. לא הבנתי את ההנחיה של ללכת להבדק רם לא מרגישים, כי בקושי הרגשתי. עכשיו שיליה קדמית גכ, לא מפסיק לזוז

בהריון הזה רק התחלתי לדמיין תנועות

בהריון הקודם דווקא היתה לי שליה קדמית.

התחלתי להרגיש תנועות משבוע 20 בערך והרגשתי תנועות כלללל הזמן.

ממש כמו שהגדרת, כל הזמן הרגשתי תנועות. לרוב לא חזקות נורא, אבל ממש תנועות, ומלא מלא התקפי גיהוקים...

בשבוע 37 לראשונה היתה לי הפחתה בנועות, הגעתי להיבדק וסימנתי תוך כדי ה20 דק במוניטור איזה 30 תנועות.

יום אח"כ ירידת מים וילדתי ב"ה.

אין בעיה עם זה שהעובר פעיל מאוד תמיד או בזמנים מסויימים (כמו לילה או אחרי אוכל) הבעיה שזה ממש שינוי דפוס. פתאום משום מקום תנועות חריגות ממש שלא נרגעות

אז כן מומלץ להיבדק.

אני שאלתי את הרופאה שלי של ה.בסיכון אמרה לי חד משמעית שגם ריבוי תנועות צריך לבדוק, אבל שוב לא סתם ריבוי אלא ממש משהו חריג ושינוי דפוס

הנושא הזה של התנועות ממש מלחיץ כן הרגשתי/ לא הרגשתי מעייף לפעמים חחח

יכולה רק להגיד לך שאצלי היו תנועות ממש חזקות. ברמה שלפעמים הייתי צריכה לעצור ולנשום עד שהן ירגעו (אצל שתיהן זה היה ככה)

ולא היה שום דבר לא תקין בהריון. 

ליום חמישי

אדבר על זה עם הרופאה שלי.

כשיש משהו פתאומי של כמה שעות נגיד עם משהו קיצוני..לא תנועות רציפות רק או חזקות.. פשוט משהו שמרגישים בוודאות שהוא חריג ולא רגיל בכלל אז להבדק

ואצלי היה גם את זה כמה שעות של בעיטות חזקות בלי הפסקה בכלל

ועדיין הכל היה תקין ב''ה

אבל מה שתיארת נשמע נורמלי

וגם אצלי היה ככה בהריון האחרון עובר מאוד פעיל וחזק.. שקל בהתאם אחר כך אז הבנתי למה 😉

מעניין כמה הוא עכשיו. כבר תקופה שהוא גדול בשבוע +

כי אני מרגישה שלאחרונה הוא ממש גדל ונהיה חזק

אבל לידה חלומית

מאחלת לך גם 😄

היה לי ברור שכולם רק או בגיל או קטנים😄

לא העלתי על דעתי שיש אופציה כזו

כל ההריון היה שבועיים מעל גיל ההריון. נולד במשקל 4300 (הייתי בשוק) והיום הוא בן כמעט שלוש אבל מאז שהוא נולד ההתפתחות שלו תואמת חצי שנה או יותר מעל לגיל שלו...היום הוא מתנהל ומדבר ומבין והכל כמו בן ארבע לפחות. 

עניין של דפוס של העובר

אם יש שינוי בדפוס כדאי להיבדק לדעתי

היו לי הריונות שהתנועות היו יותר עדינות ורגועות ופחות ביחס להריונות שהיו לי תנועות כל הזמן וחזקות לפעמים עד כאב

זה נשמע נורמלי אם זה ככה ביום יום ואין שינוי מהותי, זה מעיד על אופי העובר

כנראה אז בבטן הוא פעיל

ובחוץ יהיה רגוע