פורום הריון ולידה (עמוד 704)

בשבוע 7

בטן של חודש חמישי

ואני לא מגזימה.

עם הזמן התאזן. אני שבוע 32 ונראית בהחלט סביר.

מנפחים

אני רק 6 חוד אחרי לידה חחחח

אבל לא סרזט אלא גלולות אחרות.

יכול להיות במקרר 12 שעות, אבל כבר יצא י להשתמש בבצק גם מיותר זמן 

תריחי אם הוא חמוץ

אז פעמיים ביום נותנים לבצק לישה קצרה כדי שיהיה טוב, לא יחמיץ ובמרקם הנכון.

אבל כמו שכתבתי, כבר יצא לי להשתמש בבצק שהיה גם שבת שלמה במקרר...

את יכולה לעשות מה שאת רגילה, דברים יותר מזה, פחות מומלץ אבל לא נורא.. ז"א, את רגילה להרים קניות וילדים? סבבה אבל פחות כדאי להתחיל פסח, להרים ספות וכו'

בהצלחה!

מה שאת רגילה תמשיכי חופשי.. להבנתי

אצלי,

הייתה החזרת עובר ראשונה בה נחתי שבועיים בבית, הלכתי בבית בעמידת ידיים ובמיטה עמידת נר. 

טוב, תיאור קצת מוגזם אבל נזהרתי ממש!!!!!!!

בהמשך קצת השתלדתי לנוח, לא לטרוח יותר מידי. לשבת בעבודה לרבוץ בבית על הספה וכו.. עדיין לא נקלטנו

בהחזרה השביעית העובר היה בן 5 יום אבל באיכות פחות טובה, לא בניתי על זה ולכן המשכתי את חיי כרגיל!!!!!

כולל שטיפה כולל פילאטיס מכשירים שעושה קבוע כולל החלפת מצעים כולל הכל!!!!!!

כי באמת לא בניתי על העובר הזה קודמיו באיכות הרבה יותר טובה למה שדווקא הוא החלש יצליח?

לדעתי מעבר לעניין הפיזי (שגם הוא חשוב מאוד) בהחזרה הזו הרגשתי אחרת ברמה הנפשית והרגשית, אני חושבת שזה מה שעזר..

מבחינה פיזית התאמצתי, אפילו מאוד. פילאטיס מכשירים אני זוכרת איך המאמנת אמרה לי לאא לעשות תרגילים של נשים בהריון (שיתפתי אותה בהחזרה) ועם כל זה עשיתי, כי לא יודעת

הרגשתי שזה בסדר.

מצד שני בלב פנימה, שחררתי הכל. אמרתי לעצמי כל הזמן שהפעם זה פשוט לא בידיים שלי. שחררתי שליטה. 

נקלטנו איתו.

בקיצור חפרתי,

העיקר שיהיה בהצלחה

תנשמי עמוק. בשורות טובות מאוד בקרוב!!!

אין לי זמן לפרט.

הכי חשוב לזכור שהכל ברצותו יתברך 

ההמתנה גומרת!!!!!!

נורא קל לי להגיד ץעסיקי את עצמך, כי אי אפשר באמת לשכוח..

בכל אופן ממש יקל עלייך להעסיק את עצמך כמה שיותר

תתחילי סדרה חדשה תטחני פרקים

תצאי מהבית

אל תשארי באותו מקום כל הזמן במחשבות..

איזה רקמה

יצירה

לצייר מנדלות

לעשות דברים שאת אוהבת, זה הזמן!

אתן מרגיעות ומהממות כמו תמיד

בשורות טובות לכולן!!

שמעתי פעם שמדעית- אין השפעה,

אבל רגשית - אם אשה עלולה לחשוב שמשהו שהיא עשתה גרם לתשובה שלילית או להיחלץ בשבועיים האלה בגלל משהו שהיא עשתה, רק בשביל זה שווה לא לעשות מאמץ כמו "לסלול כבישים" בזמן הזה.

בשורות טובות 💗

כמעט באותו רגע כבר..🙄

נתתי לזה יום וזה הלך ונהיה יותר גרוע, כאילו זורמים לי עצבים בדם.

אבל יכול להיות שזה יתאזן ויירגע, את רק בגלולה הראשונה כמו שאמרת.

אחרי שעה כבר הייתי על טורים

לקח לי יומיים לחזור לעצמי 

אני בוכה, צוחקת, מתעצבנת, נפגעת

והכל באותה דקה

כבר מעדיפה עוד היריון ותינוק 

כשאני לקחתי ראיתי השפעה תוך חצי שעה

זוועתי

אני באמת לא יודעת מה לעשות

אתמול היה נורא ואיום ולא בטוחה שמתאים לי עוד פעם

הבעיה שגם היריון לא מתאים לי עכשיו

מה נעשה שאפשרויות המניעה הן לא הכי ידידותיות למשתמש...

מאחלת לך בהצלחה במה שתבחרי

לא אמור להזיק

ובכל זאת אם את ממש רוצה בעדינות- תשתמשי בשקית אוכל במקןם סקוטש. היא בטוח לא שורטת

ממה שאני יודעת

חוצמזה שבכל מזה יראו כמובן

אנחנו כמעט ולא נפגשות.

ואני צריכה ללדת אחרי שהשנה נגמרת בלי מחוייבות לשנה הבאה...

פשוט מרגיש לי ממש מביך להתקשר להגיד שאני בהריון.

את לא יודעת אם עוד תצטרכי אותה בהמשך, חושבת שכדאי להתנהל לפי המצופה ממך ולפי החוק... 

כי אם חס וחלילה ההריון יסתבך או משהו ותיאלצי להפסיק לעבוד או לקחת יותר ימי מחלה יהיה לך הרבה פחות נעים לספר לה אז...

תשלחי לה הודעה או מייל..

אני גם לא ראיתי את המעסיק הרשמי ביום יום, פשוט שלחתי מייל "היי איקס, רציתי לעדכן שאני בהריון וצפויה ללדת באזור פברואר. המשך יום נעים"

זהו זה באמת חסר משמעות בשבילם

הוגן בכלל בכלל, שיש כאלה שכן, שיש להם ובקלות ובשפע, ולאחרים לא.

וקשה להרגיש את הכעס הזה כלפי ה'.

ואגב בעיני את לא משוגעת, שאת מנסה לבקש לפחות פירור אחד של אושר בתוך כל האין.

אין לי עצות או תובנות, רק שולחת חיבוק גדול.

תקופה עמוסה במשפחתיות, חיבור וילדים, מבינה מאוד מאוד את הקושי ומחבקת, כשקראתי אותך ממש זעק לי בראש המשפט שרשמתי בכותר, גם אני כשהייתי בהמתנה היה לי מאוד מאוד קשה והיה לי קושי גדול בלהיות אופטימית אבל כשכן הצלחתי זה המשפט שחיזק כותי וגם השיר של ריטה-" וזה יבוא.. אתה תראה..." הייתי שומעת הלופים ברגעים קשים...

אנחנו חוץ מבעיות פוריות מצד בעלי יש לי גם מבנה רחם לא רגיל ועברתי כל מיני בירורים ואף ניתוחון ולא ידענו איך ואם ישא הריון וברוך ד' יש לנו 2 ילדים מתוקים,  חיכינו תקופה די ארוכה לילד הראשון והוא הגיע בטיפולים אבל ניסי ניסים, וממש הרגשנו את המשפט שכתבתי בכותרת.

אז חיבוק חזק, תצאי להתעורר לנשום אויר צח,תכילי את הקושי, תחשבי איזה דברים את עושה עם המשפחה ואיזה לא כי קשה מידי וזה בסדר, תחשבי על עצמך , אל תקשי על עצמך עוד ...

איזה נסיון לא פשוט.

אין לי מילים חכמות.

אני זוכרת כרווקה הרבה שנים ראיתי הרבה קורולציה בין ההמתנה למצוא את בעלי לבין ציפייה להריון וילדים.

כרווקים, בעלי ואני כל אחד במסלול שלו הלך למיליון ייעוצים לחפש בעיה. אולי כשיש בעיה אפשר פשוט לפתור אותה. אבל ב"ה לא היתה

וזה רק היה עניין של תזמון שה' בחר.

מתפללת שגם ישועתכם כהרף עין, מתוך בריאות וטבעיות, לפעמים חשוב מאווווד להרפות, לא להיות בלחץ.

ממליצה לשקול ליווי רגשי רק שיאפשר לגשת להכל ממקום רגוע יותר, לפעמים זה שלעצמו מסייע.

על בשרי למדתי שהמסע להקמת בית לכל אחד מתנהל אחרת...

בע"ה תפקדו בקרוב ממש!!

חיבוק וחיזוק.

מתפללת בשבלכם לראות בקלות את הטוב ביותר וישועה מלאה במהרה אמן.

ותדעי שזה נורמלי להרגיש כל רגש בעת צרה, נסיון או קושי

בע"ה תחגגו את כל החגים והיומיום מתוך שמחה מלאה פנימית וחיצונית 

ותזכו למלא נחת יהודית אמיתית בשלווה.

דרך המילים שכתבת. גם אני בקושי הזה ותכף חגים.. כל כך מבינה אותך!

אני שוקלת לחזור לקרוא את הספר ׳בגן האמונה׳ של הרב שלום הרוש- כדי להתחזק באמונה תכלס זה הדבר שהכי מחזיק אותי והאמונה שתכף תכף עוד שניה הישועה אצלי.  

כגודל הניסיון כך גודל הישועה🙏🏼

ה׳ ימלא חסרוננו במהרה

שבת שלום יקרה 

מאחלת לך שה' ישמע תפילתך  בחן בחסד ווברחמים.

מזכירה לי את עצמי, כשחיכינו להריון הראשון

ושמעתי על מישהי שהיתה לה הפלה, והיא אמרה שככה לפחות היא יודעת שהגוף שלה נכנס להריון

וזה הלך איתי הרבה שוואלה אני אפילו לא עברתי הפלה, אז אולי הגוף שלי בכלל לא יודע להכנס להריון?..

וב"ה הגיע הזמן שנכנסנו להריון ונולד ילד מתוק

ואז בהריון השלישי, לצערי עברתי הפלה

וזה כאב שאני לא מאחלת לאף אחת לעולם

ה' באמת יכול הכל, אל תבקשי על חצי, כי זה לא אושר של כמה חודשים וזהו, זה אושר שנגמר בכאב וכבר לא זוכרים את האושר

מגיע לך אושר שלם ואת לגמרי ראויה!!

ממש מתפללת בשבילך לאושר שלם, הריון תקין של תשעה חודשים עם תינוק בריא ושלום בסופו

הכי מגיע לך בעולם!!

שיתהפך הכל לטובה! אמן!

אם אפשרי מבחינה הלכתית, תכניסי ותזרקי מיד בתוך שקית כשהעיניים שלך מופנות לתקרה לחפש עכבישים...

וגם תבדקי האם זה אוסר ההכתמות כי יכול להיות שאפשר לתלות את זה בפצע שהמוליך יוצר?

אולי תשאלו שוב?

הרב אמר שכל עוד הדימום פחות מוסת, שאפשר להסתפק בתחתונית ולא מרגישים צורך בפד/טמפון אז לא נאסרים אבל לא מקיימים יחסים כל עוד יש כתמים שמכסים אזור שיותר גדול מכרטיס אשראי.

בעניין ההלכתי כרגע לא מעוניינים לחפש רב אחר, זה רב שמלווה אותנו מהחתונה ומכיר את האתגרים הספציפיים שלנו...

אולי תנסי לשתות הרבה הרבה מים בתקופה הקרובה ולקחת דברים לחיזוק הרחם?

לא יודעת אם זה יעזור לדימום מהסיבה הזו אבל לא חושבת שתפסידי מלנסות.

וגם תשתדלי לא לעשות מאמץ יתר.

*מיץ לימון לא הייתי מנסה

תמצית עלי פתל, ביופלונאידם, ועוד כל מיני דברים כאלה בבית טבע יוכלו לעזור לך

מיץ לימון לא ממליצה כי הבנתי שכשלוקחים את זה במחזור מידי מוקדם (לפני ים השיא של הווסת) אז זה מחליש את יצאת הדם וגורם לכתמים 

אז הייתי חוששת שבמצב שאת נמצאת בו זה גם עלול להאריך את הכתמים.

יכול להיות שהמוליך פוצע אותך קצת? שמשהו לא מספיק עדין?

תתייעצי אולי עם רופא על ההכתמות להחליט אם שווה לך להמשיך בתקווה שהם יפסיקו או אולי לשנות טיפול.

לא יודעת למה את לוקחת, אבל שמן אובליפיכה מאוד עוזר לריפוי באיזור האינטימי, זו המלצה שקיבלתי מפיזיותרפיסטית רצפת אגן.. אולי יעזור גם לך.

אבדוק

לי לפני שבוע האובסטין עשה דימום ברמה של מחזור.. ניסיתי לשאול על זה כאן, מהחוסר תגובות הנחתי שזו תופעת לוואי לא נפוצה. אני הפסקתי את השימוש כי הדימום עצבן אותי נורא, וגם חטפתי שפעת זוועתית שזו גם אחת מהתופעת לוואי של התרופה הזו, אז ברגע שהבנתי שזה הופך לי ככה את הגוף עצרתי מייד. לא יודעת אם זה רפואית מה שנכון לעשות. בכל מקרה ההנחיה שאני קיבלתי במקרה של דימום היא ללכת לרופא להיבדק. לא חייב מייד, אבל בימים הקרובים.

אם הבעיה שלך אם זה זה רק לא לראות דם על המוליך אפשר לשים בחושך ולנגב מייד במגבון בלי להסתכל.

ואגב הדימום אחרי האוביסטין היה ארוך נורא. הצלחתי לעשות הפסק רק ביום השמיני.

אמאלה אני בהלם!! שמתי התקן לא הורמונאלי לפני כמה ימים ומאז יש לי דימום חלש שלא נראה שמתכוון להסתיים, ובפעם הקודמת ששמתי התקן לא היה כלום. אז אמרתי טוב, כנראה הפעם זה אחרת... במקביל אני עם אובסטין ואגיסטן בגלל פטריה, יכול להיות שהדימום הוא מהאובסטין בכלל???

ואגב חייבים להשתמש במוליך או שאפשר פשוט להספיג עם האצבע? 

אח"כ ראיתי בעלון שהמוליך גם מכיל את המנה המדוייקת

ענקית (כ360 מ"ר) וההורים שלי שניהם לא היו בקטע של לתחזק את זה

כשגדלתי התחלתי לעבוד בגינה 

ואחרי תקופה הבנתי שזה גדול עלי אז חיפשתי פתרונות וריצפתי 1/3 חצר, שמתי דשא סינטטי איותי עוד 1/3 חצר ועל ה1/3 הנותר שתלתי עצים ופרחים

(כמובן בפיזור יפה, לא ממש שליש-שליש אחד ליד השני...)

זה כבר היה הגיוני יותר והצלחתי ליצור שיגרת תיחזוק.

ואת יכול להביא גנן לפעם-פעמיים לשקם את החצר ואז להמשיך לתחזק, ופעם בתקופה להביא את הגנן לאיפוס.

זה חצר חקלאית

עבודה (כיף וסיפוק) יומיומית

למרות שממש יפה מה שעשית כן? זה מדהים.  בטח בתור נערה.

החלום זה יותר בכיוון של חווה חקלאית אורגנית

זה יהיה פחות עלות מגנן מקצועי וגם יכול להתפתח בצורה שקרובה לחזון שלך.

אם יש לך רק מטרה ביתית אז את יכולה לשחק עם הגדלים אבל 100-200 מ"ר מספיקים לקצת ירקות ועצים ופרחים.

האפור זה הבית, הצהוב בהיר זה ריצוף, הירוק זית זה דשא סינטטי, המלבנים הסגולים זה ענבים, העיגולים הירוקים זה עצים, השטח החום זה עפר, המלבן האדום זה עגבניות, הירוק זה מלפפונים, הכתום זה בצל, התכלת זה עלים ירוקים (נענע, פטרוזיליה וכו')

זה אמנם משהו קטן יותר אבל אולי גם לך יהיה נכון לוותר חלקית על החום מאשר על כולו.

ומדהים בשביל בחורה!

יש כבר גינה קיימת וקומפוסט וחיות לטפל בהם,

אבל נתת לי חומר למחשבה. 

תודה❤🌾

אי אפשר להכריח אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה.

ולא חושבת שנכון שאת תעשי משהו שהוא מעבר לכוחותייך, עם כל הכבוד לחלום.

אני לא בקטע של להכריח אותו. הוא לא פקטור.

חוששת שגנן זה לא אפשרות.

היה לי חלום שזה יגדל

אבל אולי פשוט לעשות כמה שאני יכולה

מאהבה

להקצות שטח קטן שאותו מתאים לך לטפח בשלב הזה, ואת השאר לא להתייחס כרגע או להביא גנן שינקה/ יסדר בהתאם לצורך.

ככה לא תוותרי על החלום ואולי בעתיד כשיתאים לך תוכלי להרחיב..

עומדת מול זה מיואשת. ועיפה.

צריכה לחשוב איך אני עושה את זה,

או על מה מוותרת.

תודה

גינה זה חלום שלי, אבל עכשיו הראת לי את הצד הטכני שבדבר, זה באמת לא קל.

אולי לראות נשים שמצליחות לתחזק גינה יעשה לך חשק?

יש את אבישג קופלמן עם מלא סרטונים יפיפיים מהגינה שלה

יש לי מלא חשק

זה פשוט עניין של זמן וידיים

אם הילדים מספיק גדולים להעזר גם בהם. ילד בן חמש יכול להוציא מצויין עשבים (גם לפני, אבל לא יעיל). אם כרגע גדול עליך כל הגינה, תתחילי בלהכשיר שטח קטן ולשתול בו ובהמשך תתרחבי.

אפשר לשתול עצי פרי בחלק, התחזוקה שלהם קלה יותר מאשר ירקות.

גילוי נאות - אין לנו כרגע גינה, אבל זה החלום שלי. להורי יש ובתור ילדים עזרנו לתחזק אותה. גם לשני הסבים שלי יש שטח גדול (כחצי דונם). סבא שלי, שיהיה בריא, בן יותר משמונים ועדיין מגדל ירקות לתפארת. הוא הוריד כמויות ובעונת החרישה נעזר בנכד, אבל כל השאר עושה בעצמו. אז אין סיבה שאישה לא תצליח אם ז מספיק חשוב לה.

אמנם זה מנתק הרבה מהחיבור לאדמה, אבל נהנים מאוד מהחצר. חלק מרוצף, חלק עם דשא סינטטי, עצי פרי, איזור של קקטוסים שונים ואדניות עם פרחים עונתיים.

לתחזק חצר גדולה זה המון עבודה, אצל סבא וסבתא שלי יש חצר ענקית, תמיד היה מדשאה ענקית ןמלא עצים ושיחים, אבל זוכרת את סבתא נוהגת כל הזמן על המכסחת דשא..

בשנים האחרונות יש להם ערוגות וחממות מהממות של ירקות שמספיקים לכל השכונה בערך, אבל בגיל 80 זו התעסוקה אז יש זמן לזה..

זה עבודת פרך לתחזק גינה, מניסיון

לעשות איזה שת"פ עם רכז/ת נוער במקום שאתם גרים

ולהביא נוער כלשהו פעם בשבוע שיעשו עבודה חקלאית / עם בע"ח שיש לכם.

הם ירוויחו משמעות, עבודה תרפויטית, תעסוקה

את תרוויחי מקום מטופל ונעים.

הגיוני?

לשלב בין 2 הדברים הכי משמעותיים לי.

יש גבול כמה אני יכולה להכניס בנות הביתה, ובחורים בלי גבר זה פחות כדאי. זה צריך להתאים מהרבה בחינות.

אבל קלעת בול. זה הרבה במחשבות שלי

תעשי צעד בשביל זה. תדברי עם רכזת של בנות ותבדקי כמה זה הגיוני

אולי רק פעם בתקופה אולי יותר....

 קבוצה 'ל נערים כמו שהציעו לך... 

מניחה שאם אצלכם יש כזאת חצר ומשק, אז גם אצל השכנים.

דברו עם כמה חברים/שכנים, שיקפצו אליכם (לא צריך ביחד) ויביעו דעתם בנתונים הקיימים ולאור נסיונם מה ממליצים לכם ואיך מתחזקים את זה. 

להורים שלי יש משק, לסבא וסבתא, לדודים וקרטבמ משפחה,

יש מלא מרחב. זאת עבודה ממש קשה להחזיק חצר,

סבא שלי היה עושה את זה עד גיל מאוחר רק בגלל חשש לנחשים,

אחרת העשבייה הייתה מגיעה לגובה אדם.

היום ההורים שלי גרים בישוב ויש להם חצר יפה, לא אינסופית כמו במושב.

(חצי דונם לעומת שני דונם רק מסביב לבית)

התחברתי מאוד לכיוון של שבח הלל.

אני לא חושבת שזה נקרא לזנוח חלום, כמו לתווך בין החלום למציאות.

אפשר לעשות את השינוי פחות "סינטטי".

אפשר להשתמש בטוף במקום דשא סינתטי,

וריצוף יש המון סוגים, לא חייב דווקא מרצפות מהונדסות. אפשר אבנים שביניהם שופכים מלט וזה מקבל מראה פחות הנדסי..

אני אישית מאוד אוהבת גם תאורת גינה, מפלים מלאכותיים, אפשר גם ליצור קישוטים מקרמיקה אם את מתחברת.

בנוסף, אפשר לקנות או לבנות ריהוט עץ לגינה כמו נדנדת עץ, דק, פרגולה, פינת ערסל, פינת על האש.

אפשר לפזר מתקני ילדים עם אווירה טבעית (לא פלסטיק)

למשל סולמות, בית על העץ. זה יוצא נפלא עם שיח מטפס. פטריה גדולה מאבן שאפשר לשבת עליה.

מבינה שאת אוהבת את הגינה יותר "פראית" וטבעית ופחות מהונדסת אבל אפשר למצוא פתרון באמצע, זה לא הכל או כלום.

ומתרגלים, באמת שמתרגלים.

בתור ילדה שנולדה בג'ונגל המושבנקי בגבול היער, היה קשה להתרגל אבל הצליחו לביית אותנו והיום אני ממש אוהבת את צורת הגינון של אבא שלי שהיא הרבה פחות פראית וטבעית (גם אין מקום לעצים ענקיים)

מה שבטוח, שבעלך לא אשם שהוא לא מגשים לך את החלום, זה לגמרי לגמרי שלך, אז שלא תהיי מאוכזבת ממנו ברמה הזוגית.

בהצלחה, מקווה שתמצאי פתרון שתהיי שלמה איתו 

אולי תתחברי 

חחח

אבל אולי זה ייתן לך השראה בהמשך למה שכתבתי על פינות ריהוט שמתכתבות עם הטבע.

ולמי שכתב בפרטי

תודה רבה, נתתם לי הרבה חומר למחשבה.

כל הזמן חשבתי שזה שלי וזה בכלל לא קשור אליו אבל המציאות מראה שזה כן, הוא ממש לא רוצה את זה וזה כל כך מכעיס אותו שאני מקדישה לזה זמן אז כדאי שאפסיק.

זה לא כזה חשוב כמו שחשבתי.

לי חשוב רופאה דןוקא אז קצת מגביל. אבל גם בגלל שהיה לי עכשיו קרע ברחם עדיף אחרי המחזור ממש וגם חשוב לי מאוד עניין הטהרה - התקן מירנה אז ההמלצה הכי טובה זה להתיקן ב 7 נקיים שהרירית רחם עוד דקה ככה פחות כתמים ובעיות

לפחות זה מה שהרופאה והרב שלי אמרו. אז מחכה למחזור ואין...

נחשב כגדול?

זה מוזר לי כי לפני 3 שבועות עשיתי או"ס במוקד ושם היה רירית 7 , כאילו הסטטוס נשאר אותו דבר לא?

מרגישה תקועה במקום בלי מחזור וגם בלי מניעה מצד שני

בתחילת השבוע רירית 6 הרופאה אמרה כנראה לפני ביוץ. בלילה כאבי מחזור חזקים ועכשיו מתחיל דימום. יכול להיות שרירית 6 זה לפני מחזור? צריכה לקחת פרימילוט נור מהמחזור עד ההתקן ולא רוצה לקחת סתם אם זה דימום לא של מחזור. הלידה הייתה לפני חודשיים בקיסרי

לרוב היא נספגת לבד,

אבל צריך לעקוב כי אם לא, והיא ממשיכה לגדול אז צריך להסיר אותה.

בגודל של 6 ס"מ

היה מחזור

ואז נעלמה

לאחותי היה ציסטה ענקית, שלא נעלמה

והיתה מקבלת מחזור כל חודש

אחרי חצי שנה בערך נאלצה לעבור ניתוח להסיר אותה

שזה אומר 41= 4.1 סנטימטר

אז היא לא פיצית

אבל גם לא ענקית.

צריך לשים לב שהיא לא גודלת

כי אז זה כבר מסוכן לשחלה

אולי חוות דעת נוספת תעזור ותוכלי כבר להתקין בלי לחכות למחזור.

אני רק יכולה להגיד שפעמיים התקנתי לא במחזור- הבנתי שבמחזור יותר קל להתקין, אבל זה ממש לא הכרחי, רופא מיומן יצליח כמעט תמיד.

בכל אופן לא מבינה בעניין של הקרע שעברת אל זה משנה לעניין הזה

שעדיף לקבל מחזןר שיתנקה מהגוף ובכלל מחזור ראשון אחרי לידה עדיף שיהיה לנקות את הרחם.

הרופאה אמרה בערך עוד 3 שבועות בערך זה אמור להגיע

נחכה בסבלנות...

לא העניין של התקנה דןןקא במחזור- אני פשוט רוצה למנוע כמה שיותר את הכתמים כי זה הורמונלי אז הדריכה אותי מה לעשות מהמחזור כדי לנסות למנוע כתמים ארוכים

אני העדפתי לראות שהשליש הראשון עובר בסדר

ואז סיפרתי לאנשים קרובים...

ההורים ידעו מההתחלה

בשבוע 12?

מתי נגמר שליש ראשון?

בערך בשבוע 11 נראלי

אני עכשיו בשבוע 15 והרוב עדיין לא יודעים...

שיגלו עם הבטן לא אכפת לי...

אני סתם לא מתה על הסיטואציה של לספר זה מביך אותי... שיבינו לבד ואם שואלים אני אומרת שכן

להורים משני הצדדים ממש בהתחלה.

לאחים וגיסים גדולים בשבוע 12 או 13.

לחברות הטובות בשבוע 15 או 16.

אחים קטנים וחברות יותר רחוקות, אני עוד מחכה.

כרגע שבוע 19.

אין בכלל בטן ואין לי לחץ לספר. יראו כשיראו. או שאספר יותר קרוב ללידה.

אני עכשיו שבוע 9

ועוד לא סיפרתי להורים

ממש אחרי בדיקת דופק, בשבוע 6.

אני לא יודעת מה מתאים לך ומה מערכת היחסים שלך איתם.

אבל אולי כדאי כבר לספר להם...

את יכולה לספר מתי שנוח לך ..אין כללים

בעלי בדכ אומר בחודש 4

כל פעם איך שהתאים לי, לפעמים שבוע 4 לפעמים שבוע 11

לחברות זה היה תלוי הקשר חלק עד ממש מאוחר (קרוב ללידה) חלק אחרי וחלק מוקדם.

יבש. רוחות מזרחיות חזקות שגרמו לכולם להתייבש. 

אזלא הייתי נלחצת אם זה רק השבוע קרה לך.

מעכשיו תקפידי על שתיה מרובה

וכמובן חשוב לעשות בדיקות דם ושתן

תרגישי טוב

כמו הרבה פעמים בתקופות מעבר

את ההעמסה של אחרי הלידה אפשר לעשות דרך

הוריד אם זה יקל עלייך, זה לוקח פחות זמן ואישית הרגשתי טוב יותר מבהעמסה דרך הפה. 

והאחיות ביצעו

פותחים וריד, מזריקים גלוקוז בכמות מסוימת ובודקים אחרי 10 דק' ואחרי שעה, וזהו. 

• שמעתי על העניין הזה שמועות. כששאלתי את הרופאה היא אמרה שהיא אפפעם לא שמעה על זה וזה לא הגיוני כי הסוכר צריך לעבור דרך מערכת העיכול או משו. יודעת איך זה עובד ואיך זה יכול להיות? ואם זה אפשרי ופשוט למה לא מציעים את זה יותר? גם להעמסה של 50 או 100.. להרבה נשים ממש ממש קשה לבצע את הבדיקה הזאת..ומקיאות וכו' .

אני מקבלת נוזלים באופן קבוע כל יום בגלל שאני לא מצליחה לשתות אבל זה כמובן בנוסף לכמה תרופות . . (היפראמזיס)

אולי מה שהרופאה התכוונה להגיד זה שכשמיובשים אז הבחילות וההקאות יותר גרועות שזה אכן נכון, אבל מעבר לזה נוזלים לא עוזרים באופן ישיר לבחילה.. 

זה הגיוני מה שהיא אומרת כי אחד הדברים שמשפיעים על בחיחות זה אי שתיה מספקת לאוו דווקא התיבשות ממש..

יכולה לנסות ולראות אם עוזר. מזיק זה לא

ממש עזר לי

גם כי אי אפשר לשתות מספיק, וגם אפשר להוסיף לזה תרופה.

תרגישי טוב! ותשמחי שהרופאה הציעה

וממש לא מנסים תרופה בווריד לפני שמנסים תרופה בכדורים בפה...

לא נשמע בכלל שזה כוונת הרופאה, נשמע שהרופאה רוצה לנסות להימנע משום מה מלתת לה תרופה

הנסיון שלי הוא אחר

ולגמרי נותנים תרופה בוריד גם אם לא נטלו כדורים לפני...

לגבי נוזלים בהחלט יכול לעזור גם ללא תרופה, תלוי בחומרת הבחילות. 

למה שיעשו דבר כזה? הפרוטוקול הוא קודם לנסות כדורים ורק אחרי שממצים אותם לעבור לנסות בוריד. בוודאות. יכולה להגיד לך מבחינת הפרוטוקול שאפילו אם ניסית בהריון קודם כדורים והם לא עזרו עדיין את צריכה לנסות שוב בהיריון הזה לפני שיאשרו לך בוריד.

ואני מכירה הרבה בנות עם היפראמזיס וזה הגישה ששמעתי מכולם.

למה שיעשו דבר כזה? הפרוטוקול הוא קודם לנסות כדורים ורק אחרי שממצים אותם לעבור לנסות בוריד. בוודאות. יכולה להגיד לך מבחינת הפרוטוקול שאפילו אם ניסית בהריון קודם כדורים והם לא עזרו עדיין את צריכה לנסות שוב בהיריון הזה לפני שיאשרו לך בוריד.

ואני מכירה הרבה בנות עם היפראמזיס וזה הגישה ששמעתי מכולם.

כלומר כל הרופאים/הקופות וכו'.

ולקבל קבוע תרופות בווריד זה מאד מסובך. צריך קבוע ממש לקבל עירויים ולא לפספס ולהיות או מלא מלא בקופת חולים או באשפוז בית שממש לא מאשרים בקלות וממש לא נשמע שהמצב של הפותחת מצריך את זה בכלל. אין סיבה לעשות את זה לפני שממצים כדורים.

אם התכוונת באופן חד פעמי אז זה שונה לגמרי ואז גם זה יכול לעזור רק יום יומיים שלושה עד שעוברת ההשפעה.

לגבי נוזלים כתבתי שיכול לעזור. אבל לא ממש באופן ישיר. התייבשות מחמירה את הבחילות וההקאות אבל בהריון גם ככה יש בחילות והקאות אז מן הסתם הנוזלים לא יעלימו אותם לגמרי ולא בטוח כמה הם יקלו.

נוזלים לוריד זה ממש חשוב במצבים שכמעט לא מצליחים לשתות או מקיאים מלא. והם באמת גם מקילים מעט  אם היא לא במצב כזה אז ברור שעדיף קודם לנסות בונג'סטה.

את יודעת מה זה להיות תלויה לגמרי בעירויים? זה סיוט סיוט סיוט!

הקאתי נגיד 3 פעמים ביום

ויום אחכ בעלי לקח אותי לעירוי. .התלבטו אם לתת לי בכלל והתעקשתי. זה הרים אותי ל48 שעות.. אמרו לי שיש שם מלחים וכל מיני דברים שבאמת מאזנים את הגוף. הבחילות ממש התאזנו לי ל48 שעות. אחכ הכל חזר וחזרתי להקיא.. .אבל אני ממליצה לי זה עזר

החזיר אותי לשפיות

מוסיפים לנוזלים פראמין ומלחים שעוזרים להתאושש. אני אחרי העירוי עובדת על עצמי לשתות מעט דרך הפה וזה עובד. עד הפעם הבאה... ככה עד שעובר השליש הראשון

אם את לא במצב קשה את יכולה לנסות לקחת ויטמין B6 לבחילות הריון הרמה המומלצת היא 100-200 מ"ג, וממליצים לחלק כל כדור B6 לשתיים כדי שיספג טוב יותר.

ולאכול בייגלה מלוח, ג'ינג'ר, ולהקפיד על מספיק נוזלים

אם קשה לך לשתות יכול להיות שייקל עלייך למצוץ קרחים או איגלואים

אבל אם זה מצב קשוח של בחילות והקאות וכו' והעיצות האלו לא עוזרות אז כן ממליצה על בונג'סטה, ואם גם זה לא עוזר- אז זופרן

אבל לא נשמע שאת במצב שמצריך זופרן...