מאנונימי כדי שלא ישמר בכרטיס.
אז אני עם סרזט כבר שבועיים, ואני עם פצעים בצוואר הרחם כבר מעל חודש.
רואה כתמי דם על תחתון צבעוני והרב אמר שזה לא מטמא כל עוד זה לא בראייה (ניגוב או עד או לבן) ושתולים בפצע
ואני באמת לא מבינה, אין לנו ודאות שזה מהפצעים
יש סיכוי שזה מהגלולות ואז זה מהרחם
ועדיין זה לא מטמא?
ואולי זה בכלל מחזור שאחרי לידה מתחיל בהדרגה?
באמת אין לי מושג
אני באמת יכולה להמשיך כרגיל בלי מצפון שאולי אנחנו בכלל אסורים במגע?
זה לא מסתדר לי בהיגיון ומרגיש לי עבודה בעיניים...
בדרך כלל תולים בפצע
גם אם יש סיכוי שזה לא משם...
אני פעם ראיתי בניגוב בשירותים וזה היה שבוע אחרי מקווה אז הרב התיר ואחרי איזה שעתיים קלטתי שאני מקבלת מחזור
אז הרווחנו שעתיים 
ואת לא צריכה להרגיש שום מצפון-
את עשית את שלך ושאלת רב- הוא התיר- מעולה!
מכאן זה כבר באחריות של הרב
גם דימום הסתגלות של גלולות לא בטוח אוסר.
אני מכירה הנחיה שלובשים צבעוני ולא מסתכלים בניגוב, ועד שזה לא דימום ממש כמו ווסת, זה לא אוסר
זה מה שרציתי לשמוע.
שאפשר לסמוך על הרב ושזה קורה המצבים האלה.
אבל עדיין קשה לי לחשוב על קיום יחסים ככה, זה ממש מרגיש לי התחכמות ואיסור 🤦♀️
גם ככה המצווה הזאת קשה מאוד מאוד מאוד
אז למה לחפש אותה?
אם הרב התיר וגם יש לו בהחלט על מה לסמוך
זה לא שהוא התיר בלי הסבר...
תהני...
מותר לך לגמרי!
וזאת בטח שאלה מפגרת, אבל איך מחליטים שזאת התחלה של מחזור?
אני לא יודעת איך מתנהג דימום של גלולןת ולא באלי סתם להיאסר ואז לגלות שזה מהגלולות ולהסתבך עם האפשרות להיטהר.
אני פשוט פוחדת שאני טועה וזה מהמחזור כי בסוף האחריות היא עליי ולא על הרב להחליט אם זה נראה מחזור או לא.
אוף. שונאת את המצווה הזאת.
זה הרבה דם
ועם כאבי מחזור...
אבל אני לא לקחתי גלולות אז אני לא יודעת
פשוט לא האמנתי שקיבלתי כי הייתי שבוע אחרי מקווה...
תודה!אנונימית בהו"לאפשר ללמוד מספר ואפשר לשאול רב.
יש דיני כתמים. כתם אם הוא על גבי צבעוני הוא לא מטמא.
איך תדעי שזה מחזור? שתרגישי דם שופע. נניח וההית שמה פד היית צריכה להחליף תוך 3 שעות.
אפשר גם לשאול רב מפורש. ותשאלי גם על יחסים עם התיר הכל אז את בנחת.
לגבי קיום יחסים שימו לב שאתם מתנגבים רק במגבת אדומה ולשטוף בלי להסתכל זה הכי חשוב.
תשאלי את הרב אם יש בזה עניין..
תודה על זה! חשוב ובאמת נשאלאנונימית בהו"לתחשבי על זה - כל עוד זה רק כתמים זה לא נידה לפי התורה ופשוט חז"ל החליטו לאסור.
אז יחד עם האיסור הם גם קבעו כללים נוספים. מי שקבע שניתן לתלות בפצע או שחיב לראות על מה שמקבל טומאה הוא מי שאסר את זה מראש...
כמובן שברגע שיש לך ספק אמיתי אם זה ווסת (דימום חזק,כאבי מחזור וכדו) אז צריך לשאול שוב
אבל כל עוד זה רק כתמים אפילו דימום קל זה יכול להתמשך הרבה זמן בלי קשר לווסת
לגבי יחסים- באמת יש המלצות שונות בענין.כל עוד לא נאסרים אז מותר.
אבל חשוב ממש להיזהר לא לראות דם מיד אחרי המעשה או על הגוף ולכן תקפידו בחושך ולנקות מיד במגבות כהות
וגם יכול להיות שבאמת לא ירגיש לך נעים לקיים יחסים ככה וזה בסדר. רק חשוב שתהיו בתקשורת פתוחה סביב זה , ותחשבי טוב עם עצמך אם את באמת לא חושבת שזה מותר והעניין פה הוא הלכתי או שזה פשוט לא מרגיש לך בנח והעניין הוא אישי
אבל יש דם.
ככה זה מהגלולות?
כמה זמן זה יכול להימשך? ברצף או שיכול להיעלם ולחזור?
החלטנו שכרגע לא שואלים רב אלא פשוט נמנעים.
אם זה ימשיך עוד הרבה אז נשאל רב מה ההלכה.
תודה על התגובה!
ההלכה המקורית מדאורייתא זה במקרה של נידה ולא זבה, רק שלא יודעים להבדיל בינהם אז אוסרים כל דם מהרחם, אבל מצד שני לא כל דימום אוסר וכמו שאת מקיימת את ההחמרות של ההלכה ככה צריך לקבל גם את ההקלות, אלו ואילו דברי אלוקים חיים,
הרבה הצלחה!!
אגב אם יהיו לך הרבה דימומים מסרזט (מקווה שלא אבל הרבה פעמים זה קורה) לי פרופ' ברי קפלן נתן גלולות אסטרוגן לקחת דרך הנרתיק (כי אסור בהריון) וזה ממש עזר והפסיק את הדימומים
מה שכתבת על נידה וזבה רלוונטי לנושא של שמירת שבעה נקיים אחרי ווסת (שמדאוריתא אמורים לספור שבעה נקיים רק במקרה של זבה גדולה).
גם מדאורייתא דימום שהוא לא של ווסת יכול לאסור (זה מה שמוגדר כ'זבה'), אבל זה תלוי איך רואים את הדם. מדאורייתא רק דם שבא עם הרגשה אוסר, וזה נדיר היום.
חז"ל אסרו גם דם שבא בלי הרגשה, כשרואים אותו באופן מסויים (על משהו שמקבל טומאה, בגודל של מעל גריס) - ואז זה נחשב 'כתם', והוא מטמא מדרבנן. אבל כל עוד לא רואים באופן הזה, גם אם רואים דם, וגם אם ברור שהוא מהרחם, הוא לא מטמא.
ואמר שעדיף להימנע מאישות (לא שהיה לי תכנון במצב הזה להיות ביחד) גם כי זה יכול לגרום לכתם להפוך למראה.
אבל אמר שאם אני מרגישה פעילות רחמית אז זה כבר אסור.
מה זה פעילות רחמית? אמר שבדכ נשים שלוקחות גלולות מרגישות אבל אין לי מושג מה זה אומר (ותכלס, לא יודעת למה לא שאלתי אותו מה הכוונה)
ולא הבנתי את העניין עם הגודל, אם אני אחליף תחתון כל שעה אז זה ישאר קטן. אם אני אשאר איתו יום שלם זה יגדל.
אבל זה לא באמת מעשי להחליף כל היום.
אוף. מתחילה להתחרט שדיברנו על מניעה בכלל.
שוקלת לוותר על זה ולסמוך על ההנקה בשילוב נרות ומקסימום נזכה בעוד מתנה מתוקה.
כל מה שאני אומרת זה לפי הפסיקה שלנו בלבד.
לגבי ההחלפה של התחתון- גודל כתם מעל כרטיס אשראי אצלנו בעייתי. ולכן אומרים להחליף בתדירות גבוהה, שלא יגיע למצב כזה.
ההתנייה היא בכך שאם הדימום מגיע לכדי כמות של ווסת כפי שאת מכירה אותה, אז זה אוסר גם אם תחליפי כל 5 דק ויהיה פחות מכרטיס אשראי.
יש מי שמתירים ללבוש תחתונית כיוון שהיא לא מקבלת טומאה לפי חלק מהדעות. תשאלי את הרב שלכם על זה.
המצב שלכם של דימום הסתגלות לגלולות מאוד מאוד נפוץ, הוא תקין כל עוד הוא לא נמשך המון זמן וקשה לחזות מתי יפסק. לרוב הגוף מסתגל, אם לא אז מנסים לשנות מניעה.
העיקר זה לא להאסר. ממש להקפיד על החלפת תחתון בתדירות, לא להסתכל בניגוב!!! או לחלופין- לפי הפסיקה שלנו- להסתכל אם רוצים רק אחרי 30 שניות. להקפיד לא להסתכל במקלחת, כי אז אם זה כתם על הגוף בגולד יותר מגריס זה אוסר, והטיפות מצטרפות לגריס.
אני יכולה לומר לך אישית שיצא לי לשאול ככ הרבה על דימומים כאלה שבאמת מבינה לליבך.
תרגישי בנוח לשאול את הרב גם אם זה מרגיש לך כביכול מעיק וגם אז זה כמה שאלות ביום, בדביל זה הוא למד וזו מטרה של שלושתכם שתהיו מותרים זה לזה.
בהצלחה!!!
הרב אמר שמותר בנגיעה אז אני לא רוצה למנוע מגע לחלוטין.
אבל אני מרגישה בכל מגע קטן מצפון, אפילו בהעברה מיד ליד 🤦♀️
יש לי דם בתחתון, זה ברור.
והרב אמר שאנחנו מותרים.
אבל אני לא מסוגלת לשאת את שני הדברים האלה יחד ולהרגיש טוב.
ולא רוצה לאסור את עצמנו ולהרחיק אם אין צורך במיוחד שלאסור את עצמנו יסבך את כל האפשרות להיטהר אחכ עם הכתמים האלה.
ובמקום להחליף כל שנייה עברתי לתחתון שחור.
שזה גם עושה לי מצפון, אני בדכ לא שמה שחור.
וממש לא נעים לי שמתקשרת כל יום לרב לשאלות.
ותודה לך על התגובה!
לםי מה שפוסקים פה בארץ כך נפסק בשמיים.
אם הרב אומר שאת טהורה, אז את טהורה!
ואוי ואבוי לך שלא תחשבי אפילו לאסור את עצמך.
זה לא חסידות זה ממש אסור. אסור חלילה לגרום לבני זוג להיות רחוקים סתם ולהגיע אולי למצב של קושי גדול ואיסורים.
אני אומרת לך מידיעה, שזה קורה לעוד הרבה נשים, וכולן מרגישות כמוך. השאלה היא לא 'מאיםה מגיע הדימום?' אלא- "יש במה לתלות אותו?"
והתשובה היא כן! בשביל זה חזל דיברו על דיני כתמים!
ובזכותם אפשר לא להאסר במצבים כאלה.
את לא 'מרמה' ח"ו, את עושה את מה שצריך ונזהרת הכין שצריך. וכן, אני ממש לא סובלת את המצב הזה כמוך, מרגישה שאני על חבל דק.. אבל עדיף על פני להאסר לגמרי ולנסות להיטהר עם כתמים, כי זה בכלל סרט מתח, ואני אומרת מנסיון.
לגבי התחתון השחור, תשאלי את הרב האן זה מונע את הצורך בהחלפה תכופה, אני לא יודעת.
ואל תתביישי לשאול, את שומרת על ההלכה ומשתדלת להקפיד עליה. את עושה את שלך והוא יעשה את שלו ויענה לך.
אןלי בשרשור אחר, מחילה. על רב שלא התיר משהו, שחבל שהוא מחמיר אבל למעשה מקל בשלום בית.
אז תחשבי על זה. כמו בכל מקרה של פסיקת הלכה, למשל כשמקלים בעוף בחלב כי למעשה מחמירים בבל תשחית -
הרב שלכם בהכרעה שלו לקח בחשבון שיקולים נוספים כי להלכה יש דינים אחרים נגדיים שמשקלם לא פחות חשוב מדיני כתמים.
את במחזור? לא. אז אין סיבה שתאסרי.
בעיקרון, רק דם נידה היה אמור לאסור אותנו.
השתלשלות הלכה וכו'-
גם במקרה שבו תראי דם על בד לבן וגדול מגריס זה גם יאסור אותך.
זו לא עצימת עיניים, זו לא רמאות של ההלכה. זו ההלכה עצמה. דם שהוא לא דם נידה לא אוסר אותך כל עוד את לא רואה אותו על לבן וכו'
זהו.
הקב"ה רוצה אותך ואת בעלך שמחים אחד בשניה. הוא רוצה את שלום הבית שלכם. הוא רוצה את הקרבה שלכם.
תשתדלי להאחז בזה, ואולי בכלל שווה להעמיק קצת וללמוד את הנושא הזה כדי להבין יותר את הפסיקות ואת ההלכה
מעניין לא שמעתי על הלהחליף תחתון כל זמן קצר..מגניב
לנו פוסקים שאין קשר לגודל כמו בכרטיס אשראי
אלא פשוט אם מפריע כבר להיות בלי תחבושת
וזה מההכרות שלי עם עצמי בכמות של מחזור -אז זה אוסר
ולא להסתכל
רוב הפעמים שהיו לי דימומים אחרי לידה אחרי הטבילה -רובם לא נאסרנו
אבל הפעם נגיד כן ..
כל עוד מדובר רק בכתם פה ושם צבעוני לא אוסר, תשאלי רב.
חוץ מזה - כן תולים כי ההלכה נותנת כח להתר, אם רב התיר לך את יכולה להיות רגועה לדעתי, רק תעקבי שלא הופך לדימום יותר רציני שאז זה כבר בעיה
סתם לשתף שטבלתי חודש וחצי אחרי לידה
עם דם
שסמכנו על זה שבודקת עשתה לי הפסק ראשון ושביעי (כן כן) דיממתי כל השבעה 'נקיים' והרב סמך על פצע שהיא ראתה בצוואר הרחם
ברמה שהלכתי עם החלוק במסדרון שבין החדר למקווה
והבלנית מאחוריי
ככ פחדתי שיטפטף דם והיא תעיף אותי משם
אני שמעתי את הרב אומר לבודקת- תגידי לזוג שהם יכולים לטבול בקדושה ובטהרה
אז
זה מה שהיה
כל עוד זה ספק ולא ודאי- זה כתמים.
באיזה מן הבדיקות מגלים מומים שמראים שהעובר לא בר חיות או מומים קשים ממש ממש? (לא מדברת על תסמונות כמו דאון וכד', מתכוונת לכאלה שבוודאות מצריכות הפסקת הריון)
באיזה בדיקה זה יותר ודאי?
ואם מגלים עובר לא תקין חלילה אז זה משנה אם הפסקת ההריון נעשית בשבוע 13 (של השקיפות) או בשבוע 15 או 16 (של הסקירה)?
הרופאה כמובן ממליצה לעשות את שתיהן אבל אני מעדיפה כמה שפחות בדיקות.. (סקירה מאוחרת בכל מקרה אני מתכננת לעשות)
ואם כבר, אז מה ההבדל בין סקירה מוקדמת למאוחרת? בסקירה מוקדמת אפשר לראות דברים מהותיים (שקשורים במהלך הלידה נגיד) שאי אפשר לראות בסקירה המאוחרת?
ועוד שאלה (סליחה על ההצפה):
אם בשבוע 10 באולטרסאונד רגיל ראו עובר תקין ובריא למראה, עדיין יש סיכוי שבשקיפות יגלו דברים חמורים ממש? (כאלה שיחייבו הפסקת הריון)
תודה מראש!
זה שתי בדיקות שונות לחלוטין שמגלות מומים שונים
שקיפות היא יותר לבעיות כרומוזמיות
מעבר לתסמונת דאון שזה כפל בכרומוזום 21 - (טריזומיה 21)
יש תסמונות אחרות (לדוג טריזומיה 18 טריזומיה 13) שהן הרבה יותר חמורות מדאון ולרוב מגיע עם שלל בעיות שחלקן לא ברי חיות ולא שורדים הריון/לידה או חיים מאוד מאוד מאוד קצרים
סקירה היא יותר על מומים פיזיים שניתן לראות בעין כמו מומים בלב/כבד/כליות/מול וכו
בשקיפות בודקים תסמונות כרומוזומליות, לא רק תסמונת דאון. זוכרת שמישהי סיפרה פה פעם על תסמונת שהתגלתה בשקיפות, ושהעובר לא היה בר חיות.
סקירה מוקדמת זו סקירה שמגלה מומים בעובר, כמו לב, ריאות וכו'. גם בסקירה הזו אפשר לגלות מומים שהועבר לא בר חיות.
סקירה מאוחרת היא סקירה שדומה לסקירה המוקדמת, אבל בגלל שהועבר מפותח יותר, אפשר לראות מומים שלא נראו בסקירה המוקדמת.
אז למה לעשות סקירה מוקדמת?
כדי שאם ח''ו העובר לא בר חיות, יהיה אפשר לעבור הפלה כמה שיותר מהר, ולא לסחוב עובר שאינו בר חיות בבטן.
בשקיפות עורפית בודקים את הנוזל בעורף, וכמה מילימטרים הוא. זה מעיד מה הסיכוי שיש עובר עם מום, ואם הסיכוי גבוה, בד''כ מפנים להמשך בירור.
בשבוע 10 בא''ס רגיל א. לא רואים עדיין את הנוזל בעורף, ב. לא מסתכלים עליו בכלל.
מקווה שהצלחתי לדייק...
בעז''ה הריון תקין🙏🌹
אני עברתי הפסקת היריון בשבוע מתקדם ובדיעבד אני חושבת שזה היה עדיף על פני שבוע מוקדם יותר, בעיקר משתי בחינות:
1. ההיריון הסתיים בלידה ולא בגרידה, שזה משמעותי מכמה היבטים - הנזק הפוטנציאלי לרחם, היכולת להיות נוכחת בתהליך, להפרד ולסגור מעגל ועוד.
2. בהפסקת היריון משבוע 22 מקבלים חל"ד מלאה. זה אולי נשמע קטנוני אבל היכולת לקחת את הזמן להתאושש ולטפל בעצמך משמעותית להחלמה, בהשוואה להפסקת היריון עד שבוע 21 שאז את מקבלת יומיים שלושה מחלה, גג שבוע ואמורה לחזור לשגרה.
ההחלטה על הפסקת היריון וגם ההפסקה עצמה זה תהליכים שלוקחים זמן.
יכולה לספר מנסיוני - אצלנו ב"ה לא היה צורך להתלבט או להיטרטר, המומים התגלו בסקירה בשבוע 21 וכבר למחרת הייתי ביעוץ גנטי ומי שפיר והיה ברור רק מהאולטרסאונד שמדובר בטריזומיה 18 ואנחנו בדרך להפסקת היריון.
אז אנחנו כנראה באמת מקרה חריג אבל אצלנו למרות הודאות המוחלטת הפסקת ההיריון התקיימה רק בשבוע 27, מסיבות ביורוקרטיות בלבד.
אבל ברוב המקרים שאני מכירה לקח כמה שבועות טובים לקבל את ההחלטה, ובצירוף הבירוקרטיה זה בהחלט יכול להתקרב לשבוע 22.
לגבי הגרידה - גם אם בוחרים ללדת או להפיל באמצעות ציטוטק, הסיכוי להשאר עם שאריות שיליה ולהזדקק לגרידה אחר כך עולה ככל שהשבוע מוקדם יותר - כך הבנתי מהרופאה שלי, אשמח שתתקני אותי אם אני טועה.
(באמת מיד אחרי הלידה נבדקתי באולטרסאונד וב"ה הרחם היה ריק. גיסתי שעברה לידה שקטה בשבוע 22 כן נכנסה לגרידה אחר כך)
אם אצטרך לסיים הריון בלידה זה יהיה קיסרי..
זה בעצם הסיבה שאני שוקלת לעשות שקיפות/סקירה מוקדמת
(חוץ מזה שאני כבר לא כ"כ צעירה, אז לא רוצה סתם לסחוב זמן עם עובר שלא יתפתח לילד בריא..)
בעיקר לאופן הפסקת ההיריון,
קחי בחשבון שגם אם מגיעים להחלטה על הפסקת היריון (חלילה.. לא עליכם) זה לא קורה מיד. לצורך העניין אצלנו התור הקרוב לועדה להפסקת היריון היה רק אחרי שבועיים וחצי. וכמובן כמו שיעל כתבה יש מקרים שהאבחנה לא חד משמעית ונדרש בירור נוסף.
בכל אופן לא הייתי חוששת מזה.. לכל דבר יש את הזמן שלו. תעשי מה שאת חושבת שצריך במסגרת ההשתדלות הסבירה שלך.
הופיע לי הרבה בהריונות אבל גם בתקופה האחרונה יש לי
ואין לי חשק ללכת לרופאה שתגיד לי שזה בגלל משקל עודף (לוקחת הורמונים ותרופות שגורמות לי להשמנה)
אשמח לדעת אם יש משהו שעוזר חוץ מאינהלציה שלא ממש עוזרת לי
תודה
יכול להיות גם אנמיה או לחץ דם נמוך או סכרת הריון סמויה או צרבת
או סתם העובר יושב בצורה שמקשה עלייך לנשום.
את יכולה לנסות תרגילי יוגה, ולהריח שמן אקילפטוס, להעלות את הברזל, לקחת כרום ומגנזיום
אבל זה מה שאמרו לי😑
אני לא בהריון, כמה חודשים אחרי לידה
אני אנסה. תודה לך
המשקל?
ובדקת את התופעות לוואי של ההורמונים והתרופות שאת לוקחת האם זה עלול לגרום לקצרי נשימה או משהו שהביטוי הראשוני/משני שלו יבוא בקצרי נשימה?
זה יכול להיות גם אלרגיה למשהו או התקף חרדה.
יש עוד הרבה דברים גם יותר דחופים לבדיקה את צריכה רופאה טובה.
לא חשבתי על זה
קבעתי תור לרופאה חדשה. מקווה שיהיו לה תשובות בשבילי
תודה!
ראיתי גם אצלי וגם אצל הילדים, כשהגעתי למצב של חולים בלי סוף/ קושי שהפריע לי בשגרה/ המון תרופות תופעות לוואי
התעקשתי על הפניה לרופא ריאות, והוא תמיד הצליח לאזן את התרופות כך שלא ישפיע על השגרה. רופא משפחה נכשל בזה..
תודה רבה!
יש הרבה אנשים עם משקל עודף
לא כולם סובלים ככה
צריך לחפש ולמצוא את הדרך להקל עליך. אולי באמת עדיף רופא מקצועי כמו שכתבו כאן
בהצלחה
זה הגיע למצב שאני לא הולכת לרופאה בגלל תשובות כאלו לא קשורות
תודה רבה
ועוד לא אמרתי לך ול @המקורית איזה אלופות אתן!!
תודה ענקית על ההשקעה ב @הרבנית הקדושה
ועוד שעשיתן את זה רק שתיכן!!!
אתן פשוט אלופות ברמות אחרות אחרות!!!
היה ממש כיף, מפיג ומרגיע לקרוא את השרשורים שלכן !!!!
הוא לפי הסיבה
אינהלציה באה לייבש ליחה ולהרחיב סמפונות.
קוצר נשימה יכול להגיע גם לדוגמא מחרדה ואז הטיפול הוא למנוע אותה.
כאן מדובר על קושי נשימה שלא קשור לחרדה
תודה!
בחודש שמיני
כבר כבר לי בעיקר בגלל הוורידים שמקשים עליי לתפקד וממש כואב לי לעמוד (זה הגיוני כאב כזה נוראי שאי אפשר ללכת?)
עכשיו אני במעקב אחות + מקבלת ברזל בעירוי והיא אמרה שיש לי הפרעות בקצב הלב, גם עשתה אקג ואמרה לי שצריך להיות במעקב
הלכתי לרופאת המשפחה אבל היא ביטלה את זה ושלחה אותי הביתה
אני באמת מרגישה לעיתים קרובות חולשה קיצונית וירידה בלחץ הדם ודופק איטי מידי שלא נכנס לי מספיק אוויר
אבל היא ביטלה את זה ואמרה שככה זה בהריון
התשובה שלה הגיונית? מוכר לכן? הסברתי לה שיש לי במשפחה הסטוריה של בעיות לבביות ושתי אחיות קטנות שעברו פרוצדורה של צריבה בגלל הפרעות בקצב הלב אבל היא ממש גילחה ושלחה הביתה
הייתן עושות עם זה משהו? אני מפחדת להזניח ומצד שני אולי זה שכיח ואני סתם בלחץ
נראה לי ככה.
חסרת אחריות הרופאה שלך שהיא ככה מבטלת אותך. לפעמים מתגלות בעיות לבביות במהלך ההריון.. וכל שכן אם יש רקע משפחתי...
אני במקומך הייתי מחליפה רופאה אתמול.. לא הייתי רוצה להיות מטופלת ע"י רופאה שלא לוקחת ברצינות את החששות שלי...
אנסה להחליף אותה
קבעתי תור לקרדיולוג בשבוע הבא, עכשיו אמצא רופא אחר שיתן לי הפניה
בשורות טובות
אז כן, מוכר וממש נורמלי ונפוץ בהריון. מוכר כתופעות של אנמיה.
לא הייתי נבהלת על סמך ההרגשה הגופנית שלך.
אבל בגלל שעלה חשש בבדיקה אובייקטיבית ויש רקע משפחתי,
לא הייתי מבטלת והולכת לחוו"ד שניה,
אולי אפילו לקרדיולוג או למיון שיעשו בדיקות מקיפות ומעקב.
תתייעצי עם רופא הנשים שלך/ רופא משפחה אחר
אני מאמינה שאנחנו מרגישות את הגוף שלנו ויודעות מתי כדאי להיבדק
אני הרגשתי שיש לי בעיה, הקשבתי לרופאת משפחה שאמרה לי שהכל בסדר ובסוף לצערי אני צדקתי.
גם אם אחרי הבירור יגלו שזה כלום, לפחות את תהיי רגועה שבדקת הכל🩷
אבל עכשיו הזמנה אחרת לקח קצת יותר
סביב השבוע בגדול
(גוש דן)
אמנם דרום אבל לא חור חור
מקריאה פה הבנתי שמשלמים מכס מעל 75$
המכס עולה ככל שמחיר ההזמנה עולה?
ואם אני מחלקת את ההזמנה למחיר פחות מ75? באיזה מרחקים אבצע את ההזמנה שלא יצרפו לי אותה להזמנה אחת?
תודה לכן 3> (לב)
המעמ הוא 17% מהקנייה.
עם מספר מעקב שהמשלוח יצא ואז תעשי הזמנה נוספת.
אפשר גם עם 2 חשבונות שונים אם את בלחץ על זמנים
תודה רבה עזרתן לי מאודדד
אפשר גם בלי, ואוכלים אותה עם אורז. או עם ביצים כחמין צמחוני
לאיזה עוד קטניות את מתכוונת?
מה עוד? עדשים שחורות, כתומות, ירוקות וגם חיטה.
תודה
ללילה או לפחות כמה שעות ומסננת. בוררת כמובן לפני
קוצצתת בצל, שמה קצת שמן, מתבלת באבקת מרק/ מלח למי שלא משתמשת, קצת פפריקה, רבע כפית כרכום וכפית כמון ומרתיחה איזה שעתיים עד שהשעועית רכה. צריך לשים לב להוסיף מים כי היא סופחת נוזלים. אחרי לילה על הפלטה זה מעדן.. ואני גם טוענת תוך כדי הבישול כדי לראות אם חסרים תבלינים
אם זה כולל בשר אז שולקת את הבשר במים עם עלי דפנה ופחפל אנגלי איזה שעתיים עד לריכוך, מחכה שיתקרר, פורסת/ חותכת לקוביות (מקפיאה חלק לקיצור הבישול בפעם הבאה) ומוסיפה אותו לסיר עם השעועית והבצל.
לגבי חיטה - בוררת, שוטפת במים, ושמה בסיר עם מעט שמן, פפריקה, כרכום ואבקת מרק/מלח. מערבבת כדי שייפתחו התבלינים ומוסיפה מים. נותנת לה להתבשל ומוסיפה מים לפי הצורך ותיבול כי היא סופחת נוזלים. בסוף הבישול מוסיפה שם שון חתוכה ומעט קינמון.
אבל בעיניי זה קצת כבד
בחורף כן יוצא לי להכין מרק שעועית שזה אותו תבשיל ממש רק בלי הבשר ועם קצת רסק עגבניות, וחיטה אפשר לאכול ככה גם באמצע שבוע אבל זה בישול ארוך יחסית ולכן אני ממעטת בהכנה למרות שזה ממש ממש טעים
אני מעדיפה להכין דברים אחרים כמו שעועית ירוקה או אפונה שזה בישול יותר קצר ויותר קליל
ואז זה טעים עם אורז או קוסקוס
מבשלת כוס עדשים שחורות במים,
כוס בורגול (בנפרד),
חותכת בטטה לקוביות ומכניסה לתנור עד שמוכן,
מערבבת הכל עם גבינה בולגרית וחמוציות,
יוצא אחלה סלט
מרתיחה עדשים שחורות במים ומלח
קינואה במים ומלח
קוביות בטטה
בסלט עם מלפפון עגבניה חסה סלרי פטרוזיליה בצל ירוק ויוצא ממש טעים
ברסק עגבניות
משרים את השעועית ללילה, מבשלים עם רסק, מים, מלח, פלפל שחור ופפריקה, עד שמתרכך.
אם אתם אוהבים, אפשר לטגן בצל עם גמבות, ואז להוסיף את השעועית והשאר...
זה ממש טעים מעל אורז
מג'דרה- אורז עם עדשים
גרגרי חומוס מבושלים ברוטב של בצל מטוגן, סלרי - גבעולים ועלים קצוצים, רסק עגבניות, פפריקה, מלח וכמון. יוצא ממש טעים והולך מצוין עם אורז או עם בורגול.
לבן שלי בן 4 יש בשבוע האחרון פריחה בפנים, ידים ורגלים, שבא והולך.
זה מתחיל בכתמים אדומים כאלו שמתנפחים ומאדימים מאוד ואחרי כמה שעות הנפיחות יורדת ואחרי כמה שעות העלם לגמרי. זה קורא ככה כמה פעמים ביום. זה מגרד לו מאוד.
יודעות אולי מה זה יכול להיות?
זה ניראה קצת כמו אלרגיה ( בבידקה שעשו לי פעם שמזריקיפ מתחת לעור אלרגנים ורואים איפה מתנפח, המקומות עם האלרגיה היו מיראים בדיוק כמו שיש אצלו) אבל אין שום דבר מיוחד שהוא התחיל לאכול או להיחשף אליו רק בשבוע האחרון...
אלרגיות באביב | איכילוב bewell
כל מה שרציתם לדעת על אלרגיות אביב
כדאי להגיע בהקדם לבירור רפואי.
תתחילו מרופא הילדים.
יש מלא פריחה בחוץ
והגיוני שיש משהו בסביבה שהוא אלרגי
תנסי לבודד את הזמנים בהם זה מגיע
ומה פורח בסביבתכם?
או עקצו אותו.
תנסי לתת לו פניסטיל, זה יכול לעזור.
צריכה ללדת עוד כמה חודשים.
אני לא יודעת מה חשוב לשים לב ברכישת עגלה...
כן חשוב לי שלא תהיה כבדה, כדי שיהיה לי קל לסחוב, ושלא תהיה גבוהה מידי (אנחנו בגובה 1.65 שנינו). ו... זהו בערך.
השימוש הוא בבית, ביציאה לגינה... לא מעבר.
אני רוצה עגלה משולבת, כדי שלא אצטרך לקנות אח''כ גם טיולון. ועדיף שהטיולון יהיה יחסית נח.
יש עוד דברים חשובים שאתן יכולות לדייק אותי?
אשמח לקבל המלצות לעגלה שעונה על מה שכתבתי...
יש עגלות שהקיפול שלהן סיוט וגם לא קומפקטיות בכלל, זה משמעותי אם אין רכב גדול.
בנוסף- גודל הסל מתחת לעגלה, האם הוא נגיש או מציק (למשל הסל של האינגליזינה נוראי), איכות החומרים (אני בזמנו לא אהבתי את הבייבי ג'וגר כי הבדים שלה הרגישו לי ממש סינתטיים ולא נעימים), האם אפשר לשנות את הגובה של הידית של העגלה,
בטיולון- האם הוא דו כיווני, האם נשכב ל180 מעלות, איך הרגליים של הילד מונחות (נניח בבייבי ג'וגר לא אהבתי שיש בד שמכסה את כל האזור של הרגליים ואז זה נהיה מטונף).
אני יודעת שמהדגמים החדשים כולם ממש ממליצים על העגלה המשולבת של ספורטליין.
אני ממליצה על ספורטליין סיילו מאוד
מה ההבדל בין הסיילו לבייסיק למשל?
שואלת כי יש הבדל במחיר, אבל לא נראה שונה מבחינת מפרט...
קיפול קל, נורא נוח נגיד ביד אחת.
כמה שיותר חלקים כביסים
טיולון נשכב עד 180
גלגלים - אם קבוע עולים ויורדים במדרגות אז פחות מתאים גלגלים קטנים.
אני ממש ממליצה על סייבקס מיוס. מאוד מרוצה
היא קצת יקרה לנו...
אבל באמת שיהיה לכביסה זה ממש חשוב לי, כי אני אוהבת שנקי
שאת צריכה לשים לב מה הצורך המרכזי
ואסביר בקצרה..
אני גרה בעיר אז רוב היום אני עם רכב לכן אני קונה עגלה שמתקפלת הכי קטן וקלת משקל עדיף גם בלי לפרק
אחיות שלי שגרות ביישוב קונות עגלה מאסיבית עם גלגלים גדולים כי הן מתניידות לרוב ברגל
ובלי קשר אם זה לא לידה 1 ואת יודעת פחות או יותר תמשקלים של התינוקות שלך תקני בהתאם אם הם קטנים בדכ אז את יכולה ללכת על עגלות עם אמבטיה יחסית קטנה וצרה אם בדכ הם גדולים תחפשי עגלה שהאמבטיה לא ככ קטנה
גרים בעיר. וגם כשגרתי ביישוב והייתי לי עגלה כבדה הגדולה, זה היה ממש סיוט. כי יש הרבה עליות, והיה קשה לסחוב.
זו לידה שנייה, אז לא יודעת כמה זה מדד...
מרוצה מאווודדד
קטנה אבל לא פיצית
טיולון יחסית קטן ומתקפל בקלות
אמבטיה מאווררת
נראית טוב
מתאימה מאד לעיר
זהו
לי אין ספורטליין
כל מי שיש לה מרוצה מאוד
משו באווירה החברתית מעודד את זה
אין מה לעשות ככה זה בא כל כמה שנים יש כוכב עולה
הן באמת חמודות, יש דגמים יותר מאסיבים יש פחות..
לא יודעת דוגרי כמה הן שורדות לאורך שנים ואין עדיין את אלו שיוכיחו (סהכ כל הסיפור הזה אולי 4 שנים גג?)
אבל בנתיים זה בועט וכולם מרוצים
זה למה לא קניתי אותה
כי יש דחיפה חברתית לבוגבו ודומיו..
סתם סטייל מיותר
עגלות כבדות ומעצבנות
במבט לאחור ממש מתחרטת שלאהלכתי נגד הזרם הקהילתי שלנו ולא קניתי ספורט ליין
ללידה הזאת לא קטנה עגלה חדשה, מסםיק השקעתי את ה 7 א''ש לקודמת..
כן באמת זה נראלי טירוף לחץ חברתי על עגלות וכו יקרות..
עם שני ילדים
ותיכף בעז"ה ילד שלישי
ואני ממש אוהבת.
והגדול שלה בן חמש וחצי
והיא במצב מעולה ממש.
עברה כמה ילדים
בהצלחה מלאה
קלה נוחה לשימוש וקיפול
לי אין תלונות...
שזה משקל יחסית קל לעגלות משולבות, קל להשוות בין עגלות שונות, ומחיר.
אם היה מדובר במותג יקר, מניחה שלכל אחד הנה דעה אחרת אם עדיף להשקיע סכום גדול בעגלה טובה, או סכום קטן בעגלה פחות טובה.
פה אין את הדילמה הזאת.
אנחנו קנינו ספורטליין לפני 3 שנים, היה על זה דיבור, אבל לא טרנד
ובדקנו לעומק וממש מרוצים מהבחירה.
(מכרנו אותה די מהר כשהילד גדל אז לא יודעת להגיד מבחינת עמידות וגם לא להשוות בין דגמים יותר חדשים שיצאו מאז)
יש אמבטיה שכן נפתחת לאוורור (שזה מושלם מושל0 לזמן בטן)
ויש כאלה שלא נפתחות
יש יותר גבוהות יש יותר נמוכות
בחנות בטח המוכר יוכל לציין בפנייך את כללללל ההבדלים
זה כן משפיע על מבנה וחוזק השלד
מרגישה לי יותר טלסקופית לעומת האחרים
פרו היא יענו המאסטר. יותר מאסיבית וגדולה.. חוץ מלחודשים שהוא באמבטיה ואת רוצה שהוא ירגיש מוגן אני לא רואה למה זה משמעותי. תופס יותר מקום בבגאז ויותר קשה וכבד לקבל אותה והטילויון סתם ענק..
אבל באמת שגם בפולד תינוקי הרגיש לי ממש מוגן באמבטיה
הקיו היא הכי חדשה ויקרה לא יודעת מה הסיפור שלה אבל נראלי מוגזם
והxl pl וכל אלה הם יותר בסיסיים, בהשוואה לפולד הקיפול שלהם יותר חופר כמו הפרו והן גם רחבות יותר כמו הפרו (אותו כנל לגבי הטיולון), יותר זולות אבל גם אולי יותר חזקות מהפולד.
אבל תשמעי להרבה יש פולד ולא שמעתי שמבואסחם מזה שהוא לא מסיבי
אני חששתי מזה והתבאסתי על זה אבל תכלס זה באמת לא ככ משנה במיוחד אם את בעיר, התינוק לא מתעורר מהמדרכה זה רק ממסטל אותו יותר
לי יש נונה טריב נקסט ואני מאד אוהבת אותה. קלה (אני מרימה אותה עם הילדונת קומה אחת עם הטיולון) ולא קטנה, קיפול ממש נוח (גם האמבטיה מתקפלת) הגלגלים לא ענקיים אבל לא קטנים (השכונה שלנו בבניה והיה לא ממש סבבה להסתובב איתה) אני עושה איתה קניות (לא ענקיות אבל סבבה) היא מאד קלה להיגוי ואפשר להסיע אותה ביד אחת, הטיולון דו כיווני, הידית מתכווננת. בטיולון אושר להיכנס את הריפוד ואז הוא מאורר עם רשת
החיסרון שלה, שמרוב שהיא קלה, לפעמים בעלי לא אהב לתלות עליה את התיק (אבל היא נכנס בכיף בסל אז סבבה)
מה שחשוב זה הטיולון. אם הייתי משקיעה זה בטיולון טוב. אין קשר לאמבטיה.
אמבטיה זה מוצר כמעט ללא בלאי, קחי משהו מיד2 ותעבירי הלאה בתום השימוש.
לגבי טיולון, הכי טוב שהיה לנו עד עכשיו זה ביבה של טאי טאי. הוא טוב בפער לדעתי מהאחרים. חזק בטירוף (יכול לשאת בכיף 2-3 ילדים), נח להיגוי, יש לו כיסים נוחים מאחורה, סל גדול, גגון ענק, משענת רגליים עולה (אפשר גם לסגור לתינוק קטן) מתקפל יחסית קומפקטי.
יכול להיות שיש לה גם אמבטיה אם בכל זאת את רוצה.
זה נכון שעגלה כבדה מידי היא לא נוחה. אבל עגלה קלה מאוד גם עלולה להתהפך בקלות , במיוחד אם ילד או שניים קצת נתלים עליה. אז צריך לשים לב ליציבות שלה
אני רק שבוע 10+2 עם תאומים ב"ה
האורטופד אמר לי שהוא נותן על כזה דבר שמירה (מספר בעיות אורטופדיות) והנחה אותי ללכת לרופאת נשים לקבל ממנה גם כן מכתב המלצה לשמירה ולהתקדם מול ביטוח לאומי
אני מפחדת שזה מידיי מוקדם מצד שני זקוקה לשמירה הזו ברמות לא רק בגלל כאבי הגב
מישהי יודעת מנסיון אם זה לא מוקדם מידיי? מפחדת שלא יאשרו הביטוח לאומי.
מה אני אמורה לעשות אחרי שהרופאת נשים כותבת המלצה לשמירה? מהיכרות שלי איתה היא בטוח תרשום לי המלצה לשמירה בעז"ה
האם למרןת ההמלצות הביטוח לאומי יכול לדחות?
מתי מתחילים את ה30 יום ללא עבודה?
אני קיבלתי פעמיים שמירה משבוע 7 עד הלידה. ב"ה אישרו לי על הפעם הראשונה שהגשתי בלי בעיה בכלל
צריכה לשבת בבית 30 יום נכון , אבל יכולה להגיש בתוך ה 30 ימים האלה רק שבמידה ויאשרו ישלמו לך בתום ה 30 ימים
יש בטופס סעיף שלך- העובדת, סעיף של המעסיק וסעיף של הרופא המטפל.
אני קיבלתי אפילו רק עם המלצת רופא של הריון בסיכון בגלל הנסיבות
הרבה סיעתא דישמיא כמובן כי זה לא היה ברור מאליו . היה לי הריון עוקב ולא הספקתי אפילו לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה
אם יש לך עוד שאלות בשמחה 😊
וטופס שהרופאת נשים צריכה למלא (בל 331)
חשוב מאוד שהרופאת נשים שלך תפרט בדיוק מה הסיבה שבגללה היא ממליצה על שמירה, ולצרף לזה כמובן את כל החומר הרפואי שיש לך על זה, כולל ההמלצה של האורוופד.
מי שתובעת שמירה על רקע רפואי החלק הכי חשוב בתביעה זה החלק של הרופא נשים.
חוץ מזה בטופס שלך יש גם חלק למילוי על ידי המעסיק.
את יכולה להגיש את התביעה כבר עכשיו, אם יאושר יהיה אישור עקרוני ורק אחרי 30 ימים שאת בבית ולא קיבלת תשלום מאף גורם אחר ישלמו לך עבור 30 הימים שהיו, וכל חודש בחודשו.
במידה וביטוח לאומי לא מאשר לך התביעה או מאשר לך באופן חלקי (רק על חלק מההריון), שולחים לך מכתב יבוא הרופא שלך ומבקשים ממנו לנמק מדוע לדעתו את זקוקה לשמירה.
בהצלחה ובשורות טובות!
המשך הריון תקין וקל❤️
בהריון הראשון שלי יצאתי בשבוע 11 לשמירה
אם אחת הסיבות לשמירה היא סיבה אורתופדית רצינית יכול להיות ששווה ללכת לרופא תעסוקתי שיכתוב שאת לא כשירה לעבוד עד ללידה (אני עשיתי את זה)
יש פעמים שמאשרים את השמירה לתקופה ואחרי כמה חודשים את צריכה לבקש שוב. לי זה היה בהריון השני ואישרו לי אחרי שהגשתי שוב מסמכים.
בהצלחה🩷
וממש חוששת שאהיה בחופש 30 יום ובסוף לא יאשרו
מה שכן הוא ישר כתב שמירה בלי להתבלבל אפילו שזה עוד מוקדם
אבל תמיד אפשר לערער גם
אני קיבלתי פעמיים שמירה בגלל סימפ עם רקע אורטופדי מורכב. פעם אחת שבוע 28, פעם שנייה שבוע 20
האמת
הדגש שלי היה שעקב אופי העבודה ומצבי הבריאותי שנובע מההריון - אני צריכה שמירה.
נראה לכם מתאים להביא כמתנה לפסח לצוות הגן שוקולדים לא כשרים לפסח?
אציין שאני מביאה את זה כשבוע וחצי לפני פסח.
מה אתן מביאות לצוות כמתנה לפסח?
לפורים זה באמת חץחשוב וגם סוף שנה
נראה לי שמספיק
מי שממש חשוב לה גם שנה טובה ומשהו מתוק לראש השנה
אבל לא צריך כל חג מתנות ..
לק"י
הבן שלי במשפחתון פרטי, ואנחנו לא מתארגנים יחד למתנות.
לפורים באמת לא הבאתי, מקווה להביא לפסח.
לא יודעת מה...
מחפשת להיפטר מהחמץ שלך
אז בעיניי פחות😖
אולי ארד מעניין השוקולד ואחשוב על משהו אחר
איכותיים וטעימים. בדצ.
ואני אגב מאלה שמחפשים חמץ עדיין וקשה למצוא. אבל לא שוקולדים האמת
כי באמת עם פסח וכל אחד וההקפדה שלו על כשרויות זה מורכב.
**אני בחול כרגע, ועוד לא נכנסה שבת**
אבל בחנויות של חרדים יש מבחר שוקולדים שוויצרים איכותיים וטעימים בהכשרים מהודרים לפסח!!
בכלל שוקולד של פסח יותר טעים לדעתי, החומרים יותר איכותיים )בלי לציטין סויה למשל(
ראיתי שיער הקקאו כשר לפסח גם.
אפשר גם להביא יין טעים )מוסקטו למשל(.
תגובה למטה, על האתר ואהבת
מצרפת קישור מוצרים ב-20 ש"ח
כתבתי לך למטה. .
פחות שייך
יש באושר עד מלא שוקולדים כשרים לפסח (הכל שם כבר כשר)
עד כמה זה מושפל להביא לפסח מתנה כשלפני רגע הבאתי בפורים?
יש לי להביא ל4 מטפלות (סיפור הזוי)
חשבתי על משו קטן מפוקסהום
רעיון?
לי אישית זה מרגיש על גבול המתחנף להביא כל רגע משהו
אולי שוקולד או אפילו בקבוק יין משתלב לי יותר לפסח
שצריך לפסח
מה ניתן לעשות כדי למנוע הזעה בבית שחי אצל נערה בתיכוון, זה מאוד מפריע לה, החולצות מקבלות כתם רטוב בבית שחי.
יש גם סטיק חלאבין לי הוא גרם לגירוי אבל הוא מומלץ להזעה מוגברת.
במקרה של הבת שלי זו לא הסיבה, ההזנה אצלינו מתבססת על בישול/אפיה ביתיים, גם שתיה ממש מים בלבד , שוקו בבוקר .
קניית אוכל מוכן, לעיתים רחוקות.
זה גם יכול להיות הורמונלי, אבל אם זה חריג ולא קשור למזון הייתי הולכת לרופא.
(בהנחה שהיא משתמשת בדאורדורנט טוב ולמרות זאת היא מזיעה ככה)
שלא הפסיקה לקנות אוכל מוכן ומקדונלס וכל הזבל הזה ושוקולדים ובקיצור רק שטויותתתת והיא כל הזמן מזיעה לובשת רק חולצות שחורות שלא יראו את העיגולי זיעה
להתקלח בבוקר או לשטוף רק שם ולנגב היטב. דאודורנט לא יעיל על עור לא נקי.
לדעתי הדאודורנט הכי טוב זה ליידיספידסטיק 48 שעות.
ביום יום כדאי ללבוש חולצות מבד נושם ובצבעים שלא רואים עליהם זיעה. שחור לבן כחול כהה. פרחוני
לגבי הבי"ס יש לי חברה שהיתה מדביקה לחולצה חצאי תחתוניות. פעם שמעתי שיש לקנות משהו מיוחד לזה.
ולקוות שזה יסתיים עם גיל ההתבגרות
האמת שאני לא מאוד אוהבת אותו למרות שאני מכינה אותו בבית מרכיבים דומים, אבל בעלי דווקא מרוצה ממנו
למשהו יותר פשוט - אני מכינה דאודורנט מסודה לשתייה וקרם כלשהו. סבלתי מזיעת יתר בבית השחי כנערה וצעירה, מה לא ניסיתי ולאעזר
כשהתחלתי עם הסודה לשתייה - זה עשה פלאים
ודווקא התזונה שלי בתקופה ההיא הייתה זוועה
אבל אני גם חסה על עצמי ולא שמה בדים סינטטיים או מאוד צמודים כמעט בכלל אז מניחה שזה גם תורם
מאז שעברתי לפני כמה שנים לשימוש בסודה לשתיה גם רמת ההזעה ירדה וגם אין ריח
לא מונעים זיעה אלא את הריח.
נדמה לי שמה שמונע זיעה זה הדאודורנטים עם האנטי פרספירנט. וזה באמת לא בריא בכלל.
מסודה לשתיה (מנטרלת ריח), קונפלור ושמן קוקוס (שניהם סופחים את הזיעה) וגם חמאת שיאה ושמן אתרי לימון ומנטה שילוב מנצח וכיפי ומקרר בקיץ.
הזעה זה תהליך נורמלי וחיוני, הגוף מסלק ככה את העלים.
אולי כתוצאה מגיל ההתבגרות יש טיפה יותר.
בתור אחת שסבלה מזה פתאום כמה שנים...
אז ככה: אם היא מעונינת למנוע את העיגולים היא צריכה דאודורנטים אנטיפרספירנטים מיוחדים- לא מה שעל המדף בסופרפארם. אני קניתי פעם מאמזון (לא חושבת שיש בארץ) duradry וזה עזר לי בלי תופעות לוואי (יש סוגים של דאודורנטים כאלה שעושים גירוי מקומי לאנשים מסוימים- זה ניסוי וטעיה) . יש אתר ישראלי של איזה חברה ישראלית שמציע פתרונות להזעת יתר לא זוכרת את שמו תחפשי בגוגל יש להם כל מיני פתרונות להתמודד עם הרטיבות כמו מדבקות גופיות מיוחדות.
לנסות למצא פתרון להתמודד כי זה באמת לא נעים ומוריד מהבטחון
1. יש דבר כזה הזעת יתר, אפשר לדבר עם רופא ולראות אם פתרונות.
2. מאד עוזר להוריד שיער בבית השחי. כשחלק שם מזיעים פחות וזה מתנדף מהר יותר, וכשלא אז הזיעה נתפסת על השערות וגורמת גם ליותר ריח
1. דאודורנט של מיכל סבון טבעי
2. להסיר שיער (לא לגלח עם סכין! אני מורידה עם מכונה)
3. לא ללבוש חולצות כותנה. כן, נשמע הפוך, אבל הכותנה מרובת מהר וסופגת את הזיעה ורואים עלייה כל כתם של מים, וזה כל הזמן רטוב. לובשת בד דק סינטטי, וזה הפחית לי ממש את הזיעה...
4. באירועים, או בזמנים שרציתי להיות ממש בלי זיעה, אז תחתונית קטנה (אפשר גם לחתוך ל-2) מודבקת בצד הפנימי של החולצה. לא ממליצה על זה כדרך קבע, כי זה לא נוח.
אז ככה, היא תקופה ארוכה מסירה שיער
משתמשת בדאודאורנט קרליין
לגבי בגדים חלק לובשת כותנה וחלק לא.
לגבי דאודורנטים, אם יש משהו מחו"ל שאתן ממליצות אין לי בעיה להזמין
בכללי, ההזעה אצלה רק בבית שחי.
הקטע שיש ריח של הזעה
אני ממליצה על של מיכל סבון טבעי.
הוא מצויין ממש ומונע ריח לגמרי
שלי הוא לא עזר בכלל..
כנראה באמת עניין של ניסוי וטעיה
חודשיים וחצי אחרי לידה וב"ה השבוע שמתי התקן. הייתי אחרי טבילה כבר וטהורה ולקחתי גם פרימולוט נור מהמחזור עד ההתקנה כדי שהרירית תישאר דקה למזער כתמים. שמתי ברביעי ומאז יש לי כתמים שבאים והולכים. כרגע תולים בדם של מכה, מותרים בהכל חוץ מייחסי אישות.
כל רב ששאלתי אמר לי למה שמת מירנה? עשה לי לא טוב על הלב, זה ככ גרוע כמו שהרבנים עושים אותו?
בעלי "לוחץ" קצת שהוא כבר מיובש מלא זמן ואני עם נקיפות מצפון על זה
יש משהו לעשות לצמצם ולהעלים מהר את הכתמים?
כמה זמן לקח לכם עד שהצלחתם להיות תקופה יפה לא אסורים?
תנחמו אותי הרב עשה לי רע בלב שדיברתי איתו עכשיו...
הגוף מסתגל להתקן, ותקין שיהיו בתקופה הראשונה כתמים גם מההתקנה עצמה שהיא כמו פצע, וגם מהסתגלות להתקן עצמו.
לגבי הרב, באמת מבאס.. זה בכלל לא מקומו להגיד כאלה דברים. כנראה הוא נתקל בשאלות הלכתיות של כאלה שנפלו על הצד המבאס של הסטטיסטיקה.
הייתי מנסה את הטיהורית להעלים את הכתמים.
השתמשתי בה אחרי הלידה והיה מעולה.
אחרי ההתקן פשוט חיכיתי כמה ימים וזה עבר לבד.
עם כל הכבוד, בעלך יכול לחכות! אח''כ הוא יהנה מתקופה ארוכה שלא אסורים.
איך הרופאה שלי אמרה?
"למירנה צריך סבלנות"
זה גג חצי שנה של סבלנות שאחריה יש שקט של כמה שנים. שווה את זה מאד!!
הסבלנות היא לא לספור את הימים, פשוט לתת לגוף לעשות את שלו ולהסתגל.
חוץ מזה כתבת שכבר היית טהורה. סה"כ הספקים יפים לחודשיים וחצי אחרי לידה
המירנה באמת עלולה לעשות בעיות בהתחלה, אבל אח"כ יש שקט להרבה זמן.
כבר התקנת, אז קצת סבלנות ובעז"ה זה יסתדר.
חשוב לדעת טוב את ההלכות ולא להסתכל בניגוב, ללבוש שחור/צבעוני לפי איך שאתם נוהגים כדי לא להיאסר מכתמים שיש בהתחלה.
רק ביחסי אישות שאמר שאסור
ולצערי לא יכלנו להיות ביחד אחרי הלידה כי לא היה מניעה, וההריון הוגדר כסיכון גבוה אז בקושי בקושי
נחכה לא שיש ברירה...
השאלה כמה זמן זה בערך התחלה? שבוע/שבועיים כזה?
ומתארת את כל הסיטואציה שתיארת פה,
ואולי יתנו היתר לקיים יחסים בלי להסתכל אח''כ ועל מגבת כהה..
כנראה הוא לא לקח בחשבון את מכלול השיקולים שלך.
אם התקנת רק לפני כמה ימים, אז לא הייתי נלחצת בכלל.
גם עם התקן לא הורמונלי היו לי כתמים במשך שבועיים.
אז זה בכלל לא מחייב שקשור לסוג ההתקן.
זה יעבור ואחכ תהני מתקופה ארוכה של טהרה בעז"ה.
אני גם מתכננת לשים את ההתקן הזה אחרי לידה בעז"ה כי זה די נמאס לי להיות עם התקן ללא הורמונים ולטבול כל חודש.
לםעמים הטהרה כל חודש עם התקן לא הורמונלית היא גם ממש סיוטית
אז באמת שתני לזה עוד קצת זמן
ותסבירי גם לבעל, שלא יעזור פה להלחיץ אותך
כי עכשיו זה שלב שצריך פשוט סבלנות.
גם אם תוציאי את ההתקן לא תוכלו לקיים כי לא תהיי מוגנת
ואם תחליפי, לא בטוח שזה יפתור את הבעיה של הכתמים.
פשוט להתאזר בסבלנות. הגוף מסתגל לדבר חדש ויהיה בסדר.
כשמגיעים אליהם עם שאלות...
עם ההצלחות וכשהכל חלק פחות מגיעים לשאלת רב...
למ יש נסיון פעמיים עם מירנה
אין לי ספק שאשים גם בפעם הבאה
חוץ מטיפה הכתמות שלא הגיעו לאיסור היה לי אל וסת למשך כל תקופת ההתקן
יש חשש ללכת לאירוע בהריון?
יש חתונה שאני חייבת לבוא אליה, הבעיה שחרדות שלי מתעוררות.
אני דואגת שמוזיקה רועשת מידי תפגע בעובר.
ובכללי מי שיצא לה להיות באירוע בהריון- איך מתנהגים מבחינת האוכל? לרוב אולמות אירועים ממש לא שומרים על סטרליות
בע"ה הערב הולכת לחתונה, שבוע 32
מבחינת אוכל תאכלי כמובן רק דברים שבושלו עד הסוף
ואולי כדאי להמנע מסלטים
אבל הוא מוגן בהרבה שכבות, כך שלא נראה לי שיש חשש שהשמיעה שלו תיפגע. אולי תקפידי לא להיות קרובה לרמקולים, יותר כדי שהוא לא ייבהל...
לגבי האוכל - אישית לא הייתי אוכלת כלום, אולי רק לחם, אבל אני גם ככה כמעט לא אוכלת מחוץ לבית, בלי קשר להיריון, כי אני איסטיניסטית...
עובר שומע אותך בעיקר
וגם אם לא זה לא פוגע בו בכלום
ואפשר גם לאכול כרגיל
גם מה שלא מומלץ בהריון לא מזיק כשאוכלים פעם אחת,..
אם נניח אכלת משהו שבדיוק היה בו ליסטריה, גם פעם אחת תזיק.....
ויש הבדל בין לאכול נגידבשר לא מבושל או ביצה לא מבושלת
לבין אוכל בחתונה לא סטרילי
וגם מי שבטעות אכלה נגיד ביצת עין פעם אחת
תכלס זה סיכוי ממש קטן ליפול דוקא על ביצה כזאת
אני לא אומרת לזלזל בכללים או לאכול לכתחילה הכל
אבל בלי לחץ עודף על סוריליות
יש הבדל בין בשר נא לבין סלט ירקות
איך מגיעים לפסח עם המינימום שחובה?
אנחנו פשוט לא מגיעים לזה.
בעלי עובד כל יום, כולל שישי.
אני עם הילדים עד שהוא חוזר ואז אנחנו ביחד איתם (בזמן שהוא לא בתפילה)
ואז בערב כשהם ישנים הקטן דורש את מנת הצומי היומית
וזהו, נגמר היום.
ותיכננו ללמוד על פסח, עושים את זה כל שנה לפני כל חג.
ועדיין לא הגענו לזה וכמו שזה נראה כרגע גם לא נגיע.
וזה בלי לדבר על הקניות שצריך לעשות.
ואיך מבשלים הכל עד ליל הסדר כשזה יוצא ביום שני?
ולמה חגים ושבתות שאמורים להיות כייפים הם כל כך מתישים ודורשים מלא עבודה ואז מגיעים אליהם עם הלשון בחוץ ורק מחכים לעבור אותם?
עד כאן להיום ;)
כי קשה לשמור על הניקיון
קודם כל, תעשו רשימה מה חייבים לנקות.
מה שלא. או שזה בעצם נקי כי לא מכניסים לשם חמץ
או שמוכרים לגוי. נניח ארון משחקים עם משחקים שיש חשש לפירורים ואין לך זמן לנקות..
במקביל, רשימה של קניות.
כי כדאי להתארגן עם קניות מוקדם. ככל שהחג מתקרב הטירוף בחנויות רק מתגבר.
אצלינו יש משנת יוסף. אז זה מאוד מיקל עלי.
אני עושה את ההזמנה, רושמת לבעלי ביומן מתי החלוקה והוא יקח גם שעתיים חופש מהעבודה אם צריך בשביל לאסוף את ההזמנה. אין מה לעשות.
לגבי שבת הגדול, מתכננת לבשל כבר בכלי פסח
ולאכול כל השבת בחד פעמי כדי שיהיה משהו פחות להתעסק במוצש. את החמץ נוכל רק פיתה שלא מתפוררת.
ואז במוצש התארגנות לחג עצמו. כביסות אחרונות
ובישולים.
החצי חצי הזה הכי קשה לי( אישית) מתכננת לבשל כרגיל בחמץ. מה שאפשר אשעם בתבניוץ חדפ ומה שלא זה רק 2 סירים שאי אפשר אז לא נורא.. כמובן שאצמצם ארונות ונאכל בחדפ אבל כל הפינישים אעשה לילה לבן במוצש עם בעלי כי הוא גם עובד עד הרגע האחרון..
כמובן מקרר אעשה לפני שבת וצנור וכיריים אחרי הבישולים..
שבת. זה נשמע לי הכי לחוץ
ולמה נקרא חצי חצי?
אני פשוט מבשלת הכל כמו בשבת רגילה אבל במטבח פסח. דגים, מרק , תפוחי אדמה, רק החמין בלי קטניות וזהו.
אוכלים פיתה מיד בהמוציא וזהו. לא ממשיכים לאכול פיתה כל הסעודה.
אם מנקים את הגז והתנור אחרי הבישולים.
לי זה יותר הגיוני ואני בכלל לא משתמשת כנראה בתנור בפסח אז זה בכלל בא לי טוב
אפשר ישר להתחיל בישולים לחג.
אצלי לפחות לוקח זמן למקם כל דבר, והבישולים הראשונים בכלי פסח תמיד לוקח יותר זמן..
אבל כל אחת איך שנוח לה
אני מתכננת לבשל רק בראשון בצהריים- ערב
ממילא לא אוכלים הרבה אצלנו בערב פסח כי שבעים מהמצות וגם יש בשרים שצריכים להפשיר. וגם, אני מבשלת בחג עצמו למחרת
חוצמזה שלבשל ישר אחרי שבת קשוח לי🥴
אני מבשלת רק בערב חג עצמו..
בחמישי אחרי הבישולים אנקה את הגז והתנור( יש לי םירוליטי זה קל אצלי) ובמוצש אעשה את ההכשרה עצמה. וניקיון אחרון של חמץ הילדים שלי קטנים אין לי סבלנות להיות בלחץ ואין מצב לוותר על דגם עם חלות זה העונג שבת שלי גם ככה בפסח זה מבאס..
בראשון אבשל כבר כשלפ ליום ראשון.
לחג עצמו אני מכינה רק מרק וצלי בשר.. עושים עם חמותי ועוד משפחה. יש לי בעיקר להכין את הבית לאירוח כי ישנים אצלנו.
ושלא יהיה חמץ..(כן קטניות ומוצרים שלא כשלפ אבל לא חמץ בכלל)
להעביר לחדפ
ואז להכשיר בשישי...
גם לבשל וגם לחמם בהם על הפלטה.
זה מושלם ומאפשר לגמור עם הסירים לפני שבת
משנת יוסף זו הצלה לגבי הקניות - גם אני לא יוצאת מהבית על ההזמנה וגם אין ברירה.. יש יום ושעה מוגדרים שחייבים להתפנות כדי לאסוף הכל...
לגבי שבת הגדול ברור שהכל כבר יהיה בע"ה פסחי..
יש לי סיר אחד וכף עץ של קטניות - אז יהיה גם אורז...
(זה אחד הדברים הכי שימושיים שעשיתי - לקנות סיר בשביל אורז בימים שלפני פסח.. ככה אני מכשירה מוקדם אבל ממשיכים לאכול אורז שזה ממש סוגר לינה בקלות לפני החג..)
מתרכזים במה שחייב וזהו
קניות ממליצהכבר לעשות
הייתי השבוע פעמיים בסופר וזה היה בלתי נסבל. זה לפחות כמעט מאחורי
לק"י
והחדרים שלנו גם עוד לא נקיים.....
ושמתי באחד החדרים. חוץ מהבשרים והעופות כמובן ששמתי בשקיות במקרר
עוד לא הגעתי לארונות המטבח.
לק"י
אבל האמת שגם קניות בסוף שבוע יספיקו לנו.
חוץ מדברים טעימים כמו שוקולדים ועוגיות, שאני אקנה כשאמצא לפני שלא יהיה😂
לא רואה בעיה שיהיו שם שקיות עם דברים יבשים סגורים כשלפ
הסופרים מתפוצצים, מלא פקקים, וזה מעיק עליי ברגע האחרון. מה גם שתמיד יש השלמות ואני ממילא זו שעושה את הקניות ומנהלת את האירוע אז זה נתון לבחירתי
וכאמור, אין לי בעיה שאין לזה מקום כי יש לי חדר פנוי אחד שאני שמה בו את השקיות וזה סוגר לי את הפינה
לק"י
אבל מאחר ועלולות להיות טעויות, זה צריך להיות מספיק מוקדם לפני פסח.
והכי טוב בסופר עם הכשרים של דוסים. שיותר קל למצוא דברים.
אני לא מצאתי כזה שמספק לי את מה שצריך ואז ממילא כבר עדיף לי ללכת בעצמי
חוצמזה שאני נהנית מהקנייה עצמה. זה אווירת חג כזה חח
יכולה לשתף אותך שבעבר הייתי ממש נלחצת מהניקיונות וההכנות לפסח.
בשנים האחרונות אני ממש עובדת על עצמי קודם כל להתפלל על זה במילים פשוטות כן שלי מהלב שנזכה להינצל מחמץ בפסח והשאר הניקיונות ההכנות וכו זו ההשתדלות שאני עושה אבל הכל בידיים של ה' וזה הופך את הלחץ קצת לחויה.. (אל דאגה ברגע האחרון תמיד יש לחץ למרות הכל)..
לק"י
יש לי שעות שאני בלי הילדים, אבל עדיין השנה אני לא יודעת איך ננקה הכל.
ואני רוצה לנקות לא רק חמץ, כי אחרי ההדברות שעשינו, יש יותר דברים לנקות🙊
בחגים...
מנסים לשמוח במה שיש ולעשות כמה שאפשר
לק"י
אז גם לפסח אפשר רק בשני.
או להכשיר בראשון בצהריים ולהתחיל לבשל.
ויש לכן דגם מומלץ?
משתמשת עם ברזלים ואוהבת מראה עגול
והקאפ היה גדול מדי, אז החזרתי ולקחתי מידה אחת פחות, ואם אני זוכרת נכון זה היה מצוין.
חזיית הנקה, עם ריפוד בלי ברזלים..
שבאותו במארז של 3...
https://www.next.co.il/he/style/st356749/633771#633771
יש להם טבלת מידות, תזמיני לפיה
אחרת לא הייתי ממליצה😉
יש לי כבר כמה שנים, בערך 5...
שמורות ממש
איזה קטע שיש טובות ובמחיר כזה
ממש מעניין להזמין ולנסות
אני מתכוננת במחשבותיי ללידה ותוהה על האקדח שהתרגלתי לשאת עליי בעקבות אותו היום הנורא.
לרגע המחשבה שאולי אופיע בחדר לידה עם אקדח על מותניי משעשעת אותי, אני נזכרת ברופא שקפץ אחורה בבהלה למראה האקדח הצמוד לבטן הגדולה, ומבינה שהחיוך שעולה על פניי הוא דרך לשמור על שפיות בתוך מציאות בלתי נתפסת, שהלוואי שלא היתה קיימת.
אני חושבת על תינוקי שעוד לא נולד ומתכננת איך אוכל להגן עליו ועל משפחתי הקטנה, חושבת אם יהיה נכון לשאת את האקדח בתוך התיק החתלה.
אני מרגישה לחץ חזק על בטני התחתונה ולרגע חושבת שזו חגורת האקדח שהידקתי אולי בצורה לא טובה, ואז מבינה ומקבלת את הציר בברכה,
ומרגישה שוב את הבילבול הזה, את ההימצאות שלנו בעולם שבו חיים ומוות משמשים בערבוביה, את הרצון להתמקד בחיים החדשים שצומחים בתוכי אל מול הכאב והשכול שאנו חווים באורח יומיומי.
לרגע אני מתמלאת בהוקרה על כך שבניגוד לנשים בתקופות ובתרבויות אחרות, יש לי אפשרות להגן על עצמי, על משפחתי וילדיי, ותוהה איך הסבתות שלי היו מרגישות לו היו יודעות שכיום לאישה יש כל כך הרבה אפשרויות. ואז אני קצת שמחה שהן אינן פה כדי לראות את האסון הגדול שהיה ואת האכזריות הבלתי נתפסת שהתרחשה פה ושעדיין מתרחשת.
וכמו בלידה- הפוטנציאל של חיים ומוות משמשים בערבוביה, אני מרגישה תחושות חזקות של עוצמה וחיים חדשים אל מול פחד עמוק מהקו העדין המפריד בין שני החלקים.
וכשאני מסתכלת על האקדח הסמוך לתינוקי שמוגן ועטוף פה בתוכי, אני חווה את העוצמה של אחדות ההפכים
ומתפללת ומקווה שנזכה כולנו לישועה ונחמה.
לא יודעת למה.. כתבת יפה ומדוייק.
מציאות בלתי נתפסת- מלחמה קשה, ונשים חזקות שלא מוותרות על החיים ועל הדור הבא.
שנזכה לגאולה במהרה!
המחשת ממש במדויק את הדיסוננס הזה שבין רכות של תינוק חדש לבין הרוע שקיים בעולם, ובעיקר זה שהיה בשמחת תורה... ולמרות הדיסוננס - הצלחת לחבר את שניהם בצורה מופלאה, עם תחושה של עוצמה ולא של שפלות ודיכאון.
תמשיכי לכתוב ולשתף!
המחשבה לפני בדיקות רפואיות איך לשאת את האקדח, השילוב של הקטנצ'יק שמנסה כל פעם לכיס אותי ולבדוק מה המשחק הזה ואם אפשר לאכול אותו..
ועצה פרקטית עם תינוק קטן אני תמיד ממקמת את האקדח, מוסלק לחלוטין, מאחורה. בשעה 5 בערך, כך הוא לא מפריע עם התינוק ובהנקה
הלוואי שיגיע הרגע שארגיש בטוחה להשאיר את האקדח בכספת
שיש לי אפשרויות רבות להגן על עצמי, נשק לא בהכרח מגן מפני פגיעה. הסכנה היום גדולה כמו שאולי לא היתה פה מעולם ולנשים עוד יותר מגברים.
מענין שלך זה עושה תחושת מוגנות, אני אמנם בלי נשק, אבל הוא לא יעזור בתחושת האי מוגנות שאני חשה היום יותר מאי פעם.
זהו בדיוק שבאירוע החדירה היו אזרחים חמושים שזה לא עזר להם. מול מחבל אחד זה אולי יעזור, מול כמה פחות.
הלוואי ונשק היה כל ההבדל
ובכל מקרה אני אעדיף למות עם אקדח ביד ולא מתוך חוסר אונים. גם הילדים שלי מרגישים בטוחים יותר בלילות מאז שאני עם אקדח. בשבילנו הוא נותן תחושת עוצמה ועצמאות. חשוב שכל אחת תפעל לפי הרגשתה
אבל יש כל כך הרבה מקרים של מחבל אחד
ובשביל זה חשוב להחזיק נשק
גם בשמחת תורה מי שהיה עם נשק היה לו יותר סיכוי...
הלוואי היה לי נשק!
לא היה לו סיכוי
מי שהיה עם- לפעמים זה עזר לפעמים לא
לא שמעתי על מישהו שבזכות שלא היה לו נשק ניצל
(חוץ מהעובדה שאלה עם הנשק הלכו לעזור ואלה שבלי ברחו)
אולי תחדשי לי...
שלא ניסו להלחם כי לא היה להם נשק, אז ברחו או התחבאו וניצלו.
והיו עם נשק שנלחמו ומתו.
והיו להפך.
הנשק פה לא היה האישו לאדם הבודד, המחבלים היו רבים, מיומנים עם כלי נשק מתקדמים.
(אין לי)
אבל לא בהכרח שהוא מהווה הגנה לבעליו.
נשק בבית יכול גם להוות סכנה אם נניח ילד נוגע בטעות.
חייבים את כל כללי הזהירות עם הנשק.
גם לא להתעסק בו כשיש אנשים בסביבה או מסיחי דעת אחרים
לבעליו, הכוונה.
וגם לסובבים אותו.
גם לפני המלחמה....
ברוב הפיגועים בשנים האחרונות מי שעצר את המחבל מלהמשיך ולהרוג היה אזרח חמוש.
בנווה יעקב למשל לא היו אזרחים חמושים ולצערנו זה נגמר גרוע ועצוב מאוד
צריך כמה אמצעי זהירות, זה לא מסובך. ולא לעשות שטויות
אוטו הרבה הרבה הרבה יותר מסוכן
וגם גז בבית
ילד לא באמת יכול לטעון נשק. זה מצריך כח פיזי משמעותי.
אם יש מתבגרים בבית באמת צריך משנה זהירות אבל זה לא סיבה לא להחזיק נשק
מה שכן- זה מגביל ומעיק
זה יקר
זה נותן לך אחריות (גם במובן הטוב כמובן, גם במובן של לא נח. במובנים מסוימים נח לנו להיות קרבן לנסיבות)
גם חשוב מאוד לשאת אותו בצורה אחראית ומוסלקת או מאובטחת וזה לא תמיד פשוט במיוחד לאישה שלא לובשת מכנסיים עם חגורה וחולצה רחבה כמו רוב הגברים
אני לא יודעת מה הרוב ולא יודעת אם יש דרך לדעת נתונים ע״כ, תחושות זה לא נתונים.
ספציפית שמעתי בעיקר סיפורי ניצולים שברחו/ התחבאו, לכן לי אישית ברור שמנוסה הכי יעילה בזמן מתקפה משמעותית.
מנוסה בלתי אפשרית כשהרוע מפתיע אותך. וגם לא באמת אפשר לברוח מאדם חמוש שרוצה להורגך. יש לו יתרון אדיר עליך
מנוסה אפשרית כשיש מישהו אחר ש"מעסיק" אותו בזמן הזה או כשיש לך מידע מקדים (אז ברור שתברח ולא תעמוד ותחכה לקרב אקדחים...)
וזה שחמושים אולי נהרגו הרבה זה רק כי בזכותם אחרים הצליחו לברוח (כמו במסיבה למשל, כל אחד שהחליט להתעמת ולהגיב הציל בכך המווון אחרים שברחו)
ולסמוך על מערכת הבטחון? מילא לדבר ככה לפני מתקפת הפתע בשמחת תורה (גם אז לא חשבתי ככה)
אבל היום זה ברור לכולם שזה לא תמיד יספיק מול מה שאנחנו מתמודדים איתו (וזה בלי קשר לביקורת שלי על המערכת. המשטרה בכלל לא מסוגלת ולא אמורה להגיב מיידית כמו אזרח שבמקרה נמצא ברחוב בזמן הפיגוע)
מה שאת בעצם אומרת לאורך השרשור הוא שאחים יתחמשו ואחרים יצילו אותך. זה בסדר. ממש לא לכל אחת ואחד מתאים לשאת נשק
אבל ברור שזו לא גישה שמתאים שכולם ינקטו בה.חייב שיהיו כאלה שכן מתחמשים ואין ספק שיש ערך בלהתחמש. מי שמתאים להם
וברור שבכל יישוב כדאי שיהיו כמה שיותר גם נשקים ארוכים וכיתות כוננות ברור שזה הרבה יותר אפקטיבי זה לא במקום
הוא שנשק לא נותן לי ביטחון כי הוא לא בהכרח מציל את בעליו.
לא המלצתי לאחרים להתחמש, לא בקשתי ש׳אחרים׳ יצילו אותי.
איפה קראת את זה?
אני כן מצפה מכוחות הבטחון שילחמו בשבילי ויגנו עלי, זה התפקיד שלהם.
אני לא סומכת על כוחות הבטחון, אבל גם לא מרגישה שצריכה הגנה של נשק בבית שלי, אם הייתי גרה במקום כזה, הייתי עוברת למקום בטוח יותר.
התמונה הייתה קצת משתנה.
לא מספיק בכלל
אבל מעט
וגם אז זה לא היה ממש עוזר למקומות שהגיעו מאות מחבלים עם אר פי ג׳י
הגיע למאות
עם מפות של העיר שבהם היו מסומנים הבניינים שאין בהם ממד והדיירים אמורים לצאת באזעקות לחדר מדרגות ולהיות חסרי הגנה ממחבלים
עם סימונים של בתי הכנסת בעיר שאמורים להיות מלאי מתפללים
ומן הסתם אחריהם היו אמורים להגיע עוד ועוד חוליות
היכולת של האזרחים לבלום את המחבלים עם הנשק האישי ולתחום אותפ בעצם בתוך שכונה אחת בלי להתפזר בשאר העיר היא משמעותית לתוצאות שהיו יכולות להיות טראגיות הרבה יותר.
הלוואי היה לי או לבעלי נשק
הייתי רגועה יותר
כתבת ממש יפהה!
אשמח לדעת את הפרטי התחברות למשתמש האנונימי לצורך שאלה,
תודה רבה
ניתן על ידי המנהלות אך מיועד לניקיות ותיקות
ממה שאני רואה את יחסית חדשה אז ממילא נחשבת אנונימית ואם את רוצה לכתוב הודעה שלא תהיה על הכרטיס האישי שלך אפשר לפתוח ניק חדש לצורך השאלה
כמה זה נורא שהתאריך של השקיפות שלי יום לפני מתי שהמחשב אומר שאפשר? נגיד בדף בדיקות שהרופאה הביאה לי כתוב שאפשר מה2.5 והבדיקה שלי ב1.5..?
פשוט כי שינו לי את הגיל הריון כי אני יודעת שהיה ביוץ מאוחר והאולטרסאונד גם הראה את זה..
סתם כי אין לי כח לשנות וזה גם לפני פסח אז מתאים לי..
אני במכבי אגריפס ירושלים אם זה משנה
לא יודע אם באמת משנה יום לפני או אחרי
אני משתדלת לקבוע לאמצע הטווח כדי שבטוח יראו מה שצריך.
יכול להיות שיגידו לך לבוא עוד שבוע (ולכי תמצאי תור).
גם תלוי מה הגיל האמיתי של ההריון,זה שהזיזו לא אומר שהם צודקים (לי למשל הזיזו פעם לתזמון שהוא בטוח לא נכון בגלל השמירת טהרה)
אבל הכי טוב להתיעץ עם הרופא שלך
פשוט תבקשי שידחו לך...
תגידי שעשו לך תיקון לגיל הריון, ועכשיו זה לא בחלון זמן.
