פורום הריון ולידה (עמוד 741)

ואז לרופאה ב11

(וכבר עכשיו כדאי לקבוע תור לשקיפות- לשבוע 11-12- תבקשי מהמרפאה שיזינו לך הםניה)

שידחפו אותך בין התורים אם אפשר.

ואם לא- אז רופא/ה אחרת להתחלה

לא כי הבדיקה קריטית, אלא כי את צריכה מרשמים לכל ההריון לקבוע מראש, ואז אצ עלולה להיתקע בלי תורים

חיבוק😍

אני איבחנתי את עצמי עם סמפיזיוליזיס וגם אם זה לא זה לא אכפת לי😅

כבר שאלתי בשירשור אחר על זה. פשוט ממש סקפטית לגבי הטיפול והרופאה שלי בכלל לא מייחסת לזה חשיבות...

נגיד לשנות תנוחה במיטה לוקח לי איזה 3 דקות חופשי וכאבים של החיים

סליחה על הניצלוש באורות

זה לא המצב שלי ב"ה. סתם מרגישה במיטה כמו לויתן שנפלט אל החוף או צב על הגב. אבל ב"ה אין כאבים בשינוי תנוחה בשכיבה.

אני כן הייתי מנסה במקומך לטפל... בטוח יש משהו שאפשר קצת לעשות כדי להקל לפחוץ

לויתן שנפלט על החוף😂

טוב אולי באמת אני אנסה

אבל אוסתאופטיה, דיקור, פיזיותרפיה, שחיה, איזון אגן - יש כאלה שעוזר להן.

גם חגורת אגן יש ייעודיות (לא בטן). יש דברים שיכולים,לעזור, אבל באמת הרופאים היום בדרך כלל לא מתעסקים בזה כי מבחינתם אין מה לעשות.

אבל תכלס גם בלי אבחנה מדוייקת, כנראה הדברים שכתבתי יוכלו לעזור לך בכל מקרה כאבי אגן זה שכיח בהריון, גם בלי הכותרת סימפיזיוליזיס. 

אאכ יש לך כאבים חזקים בצורה יוצאת דופן ואז אולי כן צריך אבחנה לפני טיפולים כדי לא לפגוע חס וחלילה

פיזיותרפיה לרוב יש החזרים לפי המ שאני מכירה

הידרותרפיה כללית בטוח אין, אחרים לא יודעת

דיקור לכללית יש בכללית מושלם, אז זה דרכם ולא בהחזרים וכזה

לפי מה שאני ראיתי כשמבקשים הפניה הרופאה לרוב נותנת, זה שהיא לא מציעה שזה לא מתוך התנגדות לטיפול אלא מתוך חוסר היכרות או שהיא לא מאמינה שיעזור

לפעמים אני רואה נשים קלילות בהריון וככ שמחה בשבילן על כל המיחושים שנחסכו מהן.

לא יודעת מה לומר מעבר. כאב לי, הייצי בשמירה ממילא, וחיכיתי ללדת

לפעמים הם לוחצים על איזה עצב וזה כואב!

איזון אגן יכול לעזור במקרה הזה

למה בעלך צריך לבוא איתך לרופאה? מה זה השטויות האלה?

זה לא לעניין בכלל בכלל!!

אמאלה אני בשוק!!

חיבוק גדול 💓

היא ממש,לא בסדר והייתי מתלוננת עליה!!

אולי עכשיו זה לא לגמרי מעשי בסוף הריון אבל רופאה שלא נעימה לך ולא מתאים לך - תעזבי!

גם אם זה אומר לסוע יותר או לעבור קופה אפילו

זה הגוף הפרטי והאינטימיות שלך.מגיע לך שיכבדו אותך...

בהצלחה ובבריאות!

בחיים לא שאלה אותי רופאה למה בעלי לא בא איתי....

תשאלי אותה מתי פעם אחרונה בעלה הכין לה משהו( אם היא נשואה בכלל)

תכלס, ממש מעצבן

ולשמור על תזונה רוב הזמן זה אליפות! 

אני קוראת כל תגובה ובוכה. אוף

גם ככ הורמונלית שאני לא משתלטת על עצמי

ואתן נותנות לי להרגיש נורמלית ובסדר.

תודה!!

@ציפקו אני חושבת שאתלונן עליה רק אחרי שאסיים איתה את הליווי. שלא יחזור אלי בבומרנג.

@מיקי מאוס אני עם סכרת הריון ובמעקב צמוד איתה. צריכה לתעד כל מה שנכנס לי לפה ואז היא שואלת איך הכנתי דברים מסוימים והרבה פעמים זה בעלי ואני לא יודעת מה בדיוק הוא עושה או שהוא עושה משהו שהיא לא אוהבת...

ואת ככ צודקת. הייתי צריכה להקשיב ללב שלי ולעזוב אותה אחרי 2 ביקורים אבל לא היה לי ככ למי ופחדתי ממנה, אפילו לעזוב.

@אופק המדבר נכון? והנפילות שלי הן בסוף יום פלוס סוף הריון. זה כבר קשוח ככ

ותודה לכל מי שהגיבה! אתן מדהימות!!

יאו סליחה לא ידעתי שהפורום דתי ופשוט כתבתי

מחילה מכולן 🙏🏻

אשמח בכל זאת לתשובה ממי שיודעת ותוכל לעזור

שבוע טוב

מקפיצה לך

בשורות טובות 3>

קורה שיש לך דימום בניגוב כמה ימים לפני מחזור?

כי שמעתי על כאלה שזה קורה להן בקבוע, לכן שואלת.

מצטרפת לשירה 11, אומרים לחכות מינימום 10 יום

אני כל-כך מקווה בשבילך!!!!

אם יש לך הפניה מחר היום ה 10 או 11 ממה שמבינה מאז הביוץ, תנסי אולי לעשות בדיקת דם נוספת..

בשורות טובות 

המחזור שלי לא סדיר בעליל ואין לי דימום בין או לפני מחזורים אף פעם

היה לי דימום השתרשות באחד ההריונות שלי זה כן ובגלל זה הסקתי שזה זה

הבוקר עשיתי בדיקה ביתית שבהתחלה חשבתי שמראה פס אבל מזויות מסוימות זה נראה כמו מן פס שקוטע חלק אחד של הבדיקה לחלק השני ולא פס אמיתי..צרפתי תמונה

נראה לי שאלך באמת לעשות הבוקר בטא כי צריך להיות כבר משהו (בהריון הקודם שלי עשיתי בטא שיצאה 16 והריון תקין ב״ה אז אפילו שיצא נמוך אבל משהו)

אני רואה בתמונה השנייה!!!!!!!

יואו הלוואי יאללה בדיקת דם דחוף 

אני הסתכלתי על זה שעה וזה פשוט בשלב מסוים נראה לי כמו פס שמחלק את הבדיקה לשניים ולא פס אמיתי

לא חושבת שאפשר לראות את זה בתמונה

אבל הכניס אותי לספקות רציניות

מצד שני הדימום הזה בא לי בהפתעה והייתי בטוחה בהתחלה שהוא השתרשות 

הסתכלתי על זה שעה

ואני אקבל את התשובות של הבדיקות דם מאוחר

אז קניתי את הסנסוטסט אולטרה (הבוקר עשיתי עם הסנסוטסט הרגיל)

אולי עם זה זה יראה קצת יותר הלוואי הלוואייי

מורז באמת לא נתקלתי בכהז מצב

נראה לי שהיתי מחכה למחר ובודקת ושב

או בדיקת דם פשוט

העניין הוא ששמתי לב שבהריון הקודם שלי עשיתי בדיקה שיצאה על גבול הבלתי נראית (ואני זוכרת שהייתי בטוחה שזה הריון משום מה) ויום למחרת עשיתי עוד בדיקה עם פס מאוד ברור ובטא 16

אז אני תוהה מה היה קורה אם הייתי עושה בדיקת דם ביום שהפס היה בלתי נראה

כי גם כרגע הוא די בלתי נראה ואני חוששת שתצא בטא נמוכה מידי (פחות מ16 אפילו)

לא מבינה אז מזה הדימום הזה 🤷‍♀️

אני אמורה לקבל מחזור במהלך השבוע בין שלישי לחמישי ואני מדממת כבר מלא ימים.

אני כאילו במינימום 10-11 יום מהביוץ ומקסימום 12 יום

זה כבר אמור לזהות אם יש הריון אז באסה לי 😭

אני נגיד לא עוהש בטא כהשפס חלש

כי זה סתם מלחיץ אותי יותר

מחכה לפס נורמלי יותר

בודקץ בדיקת דם ואם תריך הכפלה

אבל תצפי לנמוך..וזה לא אומר שלא ץקין

בהריון הקודם שלי יצא לי בטא 16 אז אני לא בלחץ מנמוך (והפס היה חזק יותר)

אני בלחץ שהיא תצא שלילית כי שוב בדקתי מוקדם מידי/לא בהריון כמובן 🤷‍♀️

פעם ראשונה שהיה לי .. בהריונות קודמים לא

זה היה שבוע אחרי הביוץ וזה היה נראה ממש כמו מחזור חשבתי שקיבלתי

ככה שמבחינת זמנים זה נשמע הגיוני שזה דימום השתרשות אצלך אמן הלוואי

אני אישית לא רואה פס.. רק פס כזה באמצע כמו שאמרת לא במיקום הנכון … אבל זה לא אומר כלום הלוואי הלוואיייי שהבדיקת דם תצא חיובית מחזיקה אצבעות 

ועדין לא עשיתי בדיקת דם.

עשיתי בדיקת הריון שיצאה שלילי..

הביוץ לפי הרופא היה בשלישי בערב (הוא ממש הדגיש בערב משום מה) אבל גם יכול להיות שטעה וזה היה ברביעי למשל

מה שאומר שאם אני סופרת משלישי אז היום אני 13 יום מהביוץ (או פחות שוב, לא באמת יכולה לדעת) 

ביוץ היה ביום חמישי שעבר (לא אחרון)

עשיתי בדיקה אתמול שיצאה שלילי… היה לי גם הפרשות חומות מחמישי בבוקר עד שבת בבוקר (אחרי מנוחה זה עבר)

סליחה שנדחפת לך לשרשור😶

אז גם לך היו הפרשות כשבוע אחרי הביוץ

תעשי בדיקת דם עוד איזה יום יומיים

מאמינה שזה כבר יתן תוצאה אמינה אם זה ככה

שניה שזה קורה לי . חודש שעבר זה קרה ובסוף קיבלתי מחזור שבוע אחרי.

יש לי יום רביעי בדיקת דם ותור לרופאה

בשורות טובות לשנינו🙏🏼🙏🏼

שלא התאים לחישןב שלי ובפועל העובר התאים לשבוע פחות, גם לי לא הסתדר אבל בסוף הכל היה בסדר אז לא העמקתי בזה יותר מידי

הרמת שאין לך ככ מה לעשות חוץ מלהמתין כמה ימים ולקוות לטוב. זה יכול להיות לכאן או לכאן

בשורות טובות!!

אם לא. הסיכוי בבלבול בחישוב הוא גבוה.

זה קשוח. צריך פשוט סבלנות

לחכות שבוע שבועיים ולבדוק שוב

לי היה הבדל של כמעט שבועיים אבל היה לי מאד הגיוני שהיה ביוץ מאוחר אז הרופא דחה לי אוטומטית...

תבשרי טוב!!

כמה זמן לא היה בבית? מילואים זה מילה רחבה יש כאלה שחוזרים כל סופש או כל סופש שני למשל... 

איך שזכור לי הזרע שורד 48 שעות...

סיוט החוסר ודאות הזה!

שנשמעת הכי הגיונית בהתחשב במילואים.

מקסימום תופתעי לטובה

והתייעצתי עם הרופאה שמנהלת שם את מחלקת היריון בסיכון (היא יילדה אותי באחת הלידות שלפני כשעוד הייתה בשע"צ), והיה נשמע ממנה שזה אפשרי.

בסוף ויתרתי על זה (בעיקר כי חששתי מהמרחק וגם כי העדפתי רופאה פרטית ולא מיילדת פרטית) וחיפשתי רופאה פרטית בבית חולים בירושלים. (ובסוף בכלל היה עוד ניתוח קיסרי, אבל זה כבר עניין אחר...)

אז לא ממש יכולה לספר לך מניסיון אישי... אבל נשמע שזה כן אפשרי. רק קחי בחשבון שזה להעביר צירים תוך כדי נסיעה... זה מה שבעיקר הלחיץ אותי.

בהצלחה בהחלטה!

כי בסוף זה יכל לקחת חלק נכבד מאוד מהלידה..ולהעביר צירים באוטו זה סיוט..ואם גם יתפתח פתאם מהר ותלדי לבד בדרך?

היתה לי חברה שנסעה נסיעה ארוכה לשם בשביל הלידת מים

ואז הגיעה וילדה תוך רבע שעה

מה כבר יצא לה מזה?

וגם להיות בנסיעה זה להיות בתודעה של 'בינתיים'

זה לא מאפשר נוכחות מלאה כמו שאת כבר על מקומך וממילא חוויה פחות טובה

אני לא היתי עושה את זה

ולמסקנתי בכללי

בי''ח -כמעט בכל מקום יכל להיות חוויה טובה או גרועה

הרוב תלוי בהשגחה פרטית מתי הגעת וכמה עומס ומי המיילדת..

ונכון יש גם גישה כללית או כללים שונים

אבל עדיין.. זה לא הכל

ללניאדו לא נשמע הגיוני בכלל.

במילא עם כל החלום המקסים ללידת מים בהרבה מקרים די רגילים לא מאפשרים.

אבל ידעתי שהלידות אצלי לא מאד מהירות.

ונסעתי בשלב ההתחלתי של הצירים. לא חיכיתי שיהיו תכופים.

לידה אחת הגעתי עם פתיחה 4 ונכנסתי לחדר לידה, לידה אחרת הגעתי עם כמעט 3, קצת הסתובבתי ואז זה התחיל...

לא מבינה בקיסרי ב"ה אז לא יודעת לענות על השאלות הרלוונטיות.

כן לקחתי בחשבון שאם פתאום יתפתחו צירים חזקים והלידה תתקדם מהר/שיהיה פקק בדרך אאלץ ללדת בבי"ח באזור המרכז

ותכננתי מראש מה האופציה המועדפת עלי.

אם הלידה מתקדמת. משהו לחשוב עליו

איך היתה לך נסיעה עם צירים? 

עודף, כשתוך כדי המעקב התחילו צירים, הרופא אמר לי שלדעתו יש לי זמן לנסוע בנחת לנתניה והיה בהחלט נסיעה סבירה.

גם בלידה השניה היה ממש בסדר. יצאנו בשעה 7 בבוקר (הזמן הכי גרוע לפקקים...) עם צירים עדין מרווחים ונסבלים. בנסיעה הם נהפכו ליותר צפופים, תזמנו וראינו שזה לא פחות מ7 דקות בין הצירים אז המשכנו לנתניה. בעלי השתדל לנסוע כל הזמן בנתיב הימני למקרה שהעסק יתחיל להשתבש....

לעומת זאת, היתה לי לידה נוספת שילדתי בלניאדו, בזמן ששהיתי לפני כן בנתניה.... היתה לי נסיעה של 10 דקות סיוט מהגהנום!!!! גם שם הגעתי אחרי מעקב הריון עודף שהתפתחו לי צירים תוך כדי. וזה הגיע לי בשניות לרמה של צירים צפופים ובלתי נסבלים. הגעתי עם פתיחה 6 כשהמילדות ראו אותי אמרו לי שזה נראה שאני תוך כמה דקות יולדת.... לקח לי אמנם עוד כ3 שעות אבל זה בהחלט היתה הלידה הכי קצרה שלי.

בקיצור, אין לי מושג ברקע הרפואי שלך ואולי אחרי קיסרי זה לקחת סיכון גדול מדי.

תבדקי בתי חולים במרכז....

לידה קודמת, ארוכה או לא, היא לא אינדיקציה על הבאה.

אני אישית לא הייתי מהמרת על זה,

ואם זה המצב אני הייתי מעדיפה לידת בית על אופציה של ללדת באוטו.

בצורה מושכלת ותנאים מתאימים.

אבל לא נפתח דיון על לידות בית.

לידה יכולה להתקדם מהר, אחרי קיסרי יש סיכון מסוים לקרע ברחם, אם זה קורה באמצע כביש, לא יהיה הרבה מה לעשות.

פעם הייתה לי שכנה שרצתה ויב''ק אצל רופא די מפורסם בנתניה ( נראה לי סגרו אותו). אז היא שילמה לו 13000 שקל , סבלה מצירים המון זמן במתחם שלו עם בריכה, בפתיחה תשע הוא לקח אותה לבית חולים. אבל תינוק לא ירד, אחרי כמה שעות של עינוי היה עוד קיסרי חרום. עם זיהום רציני, אשפוז ארוך.

ברור שלידה זה לא תמיד תוכנית כבקשתך

גם אם שילמת הרבה כסף לרופא פרטי

(שאגב מן הסתם הוא זה שניתח אותה, אז התשלום הוא גם על אפשרות של ניתוח)

בכל מקרה באופן כללי אם חשוב צורת לידה מסויימת מנסים מה שאפשר לתכנן ואז מרפים ולוקחים גם בחשבון שהדברים יכולים להתנהל אחרת ממה שתכננו

הייתה מאד מרוצה.

לקחה איתה דולה בנסיעה..

אני אחרי קיסרי ומאוד רוצה לידת ויב"ק ולא שוב קיסרי ומבחינתי לניאדו זאת עוד השתדלות.

יש לי חתיכת נסיעה מהבית עד לניאדו, בערך 50 דקות.

יש כמה דברים שאני לוקחת בחשבון:

1. שכנראה לא תהיה לידה מהירה (גם כי הקודם לקח המון זמן ובסוף היה קיסרי אבל עד הקיסרי היה שעות של צירים וגם כי הגנים במשפחה הם של לידות מאוד ארוכות)

2. שממילא לדעתי הלידה תתחיל בירידת מים. אבל זה אולי סתם ניחוש. לא באמת אפשר לדעת

ואני כן מתכננת לסחוב בבית צירים ורק אז לצאת. כמובן אם אזכה שהלידה תתחיל בצירים ולא ירידת מים או זירוז...

נראה לי שאם הולכת על זה אעדיף לצאת כשעוד סביר לי נסיעה ברכב.. גם אצלי הלידה לפני הקיסרי היתה ארוכה מאוד ואחריה ויבק גם ארוך, בטח לא אומר 100% מה יהיה הפעם אבל קשה לי להאמין שפתאום תהיה לידת בזק

מאחלת לך לידה טובה וקלה❤️

ולכן אני משקיעה בהם את הנסיעה כל לידה

אז כן זה אפשרי (אמנם לא מרחק כמו שלך אבל מרחק)

אני יוצאת שיש לי צירים אבל לא של לידה כי הלידות שלי יחסית מהירות וכן בלידה ה2 העברתי ממש צירי לידה באוטו כי התפתח מהר מדי והגעתי ממש וילדתי אבל עדיין לא הייתי מוותרת על ליסוע לשם אפילו אם זה אומר צירים באוטו

כך שכנראה זה אפשרי

גם תלוי כנראה איך הלידה מתפתחת

אם מתחילה בירידת מים (לפעמים ימליצו על זירוז כדי לא לסכם את העובר. מאפשרים בכלל לידת מים אחרי ירידת מים?\)

ואם מתחילה בצירים את צריכה לצאת מספיק מוקדם, אבל לא מידי מוקדם כדי לא להגיע בפתיחה 1...

וגם לא מאוחר מידי כי איך תשרדי שעתיים נסיעה עם פקקים?

אפשרי - לדעתי כן.

מומלץ? תלוי כמה א. מוכנה להשקיע..

כמובן לברר מבחינה רפואית את כל האופציות כדי לא להתבאס בזמן אמת 

נסעתי באמבולנס כי זה היה שעות של פקקים והם סיפרו לי שיצא להם לפנות כמה פעמים יולדות שרצו ללדת בלניאדו.

(אני גרה במרכז יחסית.. נסיעה של שעה+ ללניאדו)

הדרך לצאת ממעגל הזעם והתסכול זה לתת לזה מקום. אצלך, אבל לא רק. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם מולו כדי שלא ייצא וישליך על אחרים.

וכדי שזה יועיל, זה צריך להיעשות בצורה הנכונה.

לא קל

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר..

בטוחה שהצליחו או ימליצו לך טיפול אישי קודם כל.

לעבד ולתקשר את הקשיים שלך..

אם את מרגישה שאת בקצה תתחילי לעשות דברים טובים בשביל עצמך

תלכי להיפגש עם חברות. לכי לפילאטיס. תקראי ספר טוב. תקני לך בגד משמח. תצאי קצת לבד ..

תתחילי לשקם את עצמך..

בהצלחה!! אל תשאירי במצב כמו שאת כי זה לא יעבור..

קודם כל בשבילך!

זה לא מקום שפוי להיות בו... זה כבר מתפוצץ וזה לא ישתפר בלי לעשות משהו...

מגיע לך חיים רגועים ושמחים יותר

וזה תלוי בעיקר בך!

גם אם בעלך הוא לא הבעל המושלם, ואפילו רחוקמזה,יש לך אחריות ושליטה על החיים שלך עצמך והאושר של עצמך

זה לא קל לעשות צעד כזה של טיפול או ייעוץ

זה אפילו ממש קשה

כי הקושי והתסכול מושכים אותנו למטה למטה...

אבל הצעד הראשון הוא הכי קשה

ובעז"ה הלוואי שתראי שינוי כבר בקרוב!

בהריון הראשון עשיתי ניפט וזכור לי שרשום שם פשוט XX או XY תלוי אם זה בן או בת

תנסי לחפש XX

כנראה זה מה שזה מעיד.

ברוך ה' שהעובר בריא.

אני לא מוכנה להתאכזב למרות שנורא רציתי בן. הכל הבל הבלים. ואני שמחה. שיקפוץ לי יצר הרע הזה.

אז כנראה זה בת...
רוצה עידודים? עי אני מגיעה ממשפחה עם הרבה הרבה הרבה בנות... וזה החלום שלי!!! בנתיים אני אם הבנים...

ועכשיו טונות של בנות.

אני סתם קוטרית..

פשוט לא רוצה לדעת איך הוא יגיב... חחחחחחחחחחחחחחחחח ישתולל במקרה הטוב

זה נקרא קפיצת גדילה? חוסר שקט משווע

דןוקא היום שמתי שהיא נרגעה בשבוע האחרון...

הם פתאום יכולים לינוק הרבה יותר. ערנות. עצבנות יכול להיות..

לא הייתי נבהלת אם זה רק כי היא לא ישנה

מתיש

מה קרה בסוף?

ב"ה שישנה כמה שעות ברצף..

מקווה שהצלחת לישון בעצמך גם

אין תינוקיה בכלל בביות מלא.. התינוק איתך כל הזמן

אפס הפרדה זה ביות מלא

יש שם מידע לפי בתי חולים

אם יש לך פייסבוק יש להם דף פעיל וקבוצה 

ילדתי לפני שנה בדיוק.

הייתי עם בעלי, לא היה אכפת לחברת החדר שלי, חצי מהזמן הייתי בחדר לבד.

התינוק היה איתי מרגע הלידה עד לרגע השחרור.

לא עשה אפצ'י בלעדיו

עברתי לביות מלא באמצע האשפוז

התינוק היה איתי כל הזמן, אבל הצוות היה דיי זמין לעזור ולשמור כשרציתי להתקלח , שירותים וכדו'.

השותפה שלי לחדר היתה עם בעלה (לא שאלו אותי, אבל דיי התחננתי לעבור למחלקה הזו, אז אולי הניחו שארצה בכל מקרה). זה היה קצת מציק, הם דיברו המון (גם אם השתדלו בקולות מהוסים), אבל סהכ חוויה טוסה.

בדיקות בילירובין וpku עשו בחדר בדיקות שבמחלקה בנוכחותי.

רק שעה אחת בבוקר הוא היה צריך להיות בתינוקיה לביקור רופאים. אמרו בעיקרון שבין 1-5 בלילה הוא צריך להיות בתינוקיה, בפועל הוא היה איתי וגם שאר התינוקות של הנשים בחדר.

בשערי צדק, במחלקה הרגילה, לא ביות מלא או חלקי... הבאסה זה שהחדר אוכל מחוץ למחלקה אז גם בזמן האוכל הוא היה בתינוקיה.

ביות מלא- אין תינוקיה

כל הבדיקות נעשות בחדר איתך חוץ מבדיקה אחת שהולכים לרופא יחד.

התינוק אפעם לא נשאר לבד איתם.

יש שתי נשים בחדר

מאשרים בדכ לבעל לישון אם זה לא מפריע לשניה . אפילו דאגו למזרן לבעלי

רגוע שם. ממש ממליצה

אפס הפרדה לפני 3 חודשים, כבר פעם רביעית

התינוק אתך כל הזמן

תמיד הייתי בלי בעלי וגם השותפה לחדר, אבל אני חושבת שאפשר שהבעל יישאר (יש רק כורסה לא נפתחת)

זה מה שאני עושה..קודם שואלת במשפחה המורחבת אם מישהו רוצה. אם אין מעוניינים,

מפרסמת בווצפ בקבוצות למסירה, או מעבירה לחנות יד 2.

זה מה שעשיתי עד עכשיו באמת, שמרתי נעל אחת מכל מידה וסנדל מכל מידה, אבל כבר אין יותר מקום.. כל שנה מתווספות עוד נעליים...

כן התחלתי לקנות נעליים בפחות כסף ככה שפחות כואב הלב.

נראה אחפש אולי יש פה בשכונה מקום למסור אליו נעליים

במקום לקנות חדש.

אבל יש לנו מחסן... (אבל הוא בכזה בלגן, שלפעמים אנחנו בכלל לא מוצאים את הנעליים שנשמרו )

נשמע לי שדווקא יש היגיון ברעיון שלך, של קניית נעליים זולות שיחזיקו רק עונה אחת, ואז לא צריך לשמור...

לכל אחד מבנה רגל שונה, ולכן לא נכון להעביר נעליים.

יודעת על עצמי כמה חשוב נעליים נוחות וטובות, ולא רוצה לגרום לילדים בעיות.

מה שכן, משתדלת לא לקנות נעליים במחיר מלא. קונה של תוצרות טובות, אבל מנסה להשיג עודפים / קונה לא ממש בתחילת עונה, אלא כשמתחילים מעט מבצעים/ לפעמים קונה בסוף עונה לשנה הבאה.

אבל אין לי עוד ילדים חוץ ממנו.

אם היו, כנראה שהייתי שומרת רק מה שמצב ממש טוב.

או מפרסהמת באמהות לא אוגרות בעיר (קבוצת מסירה בווטס אפ)

אם אף אחד לא בא לקחת מעבירה לביגודית ויצ"ו

בדיוק אתמול העברתי כמה זוגות לויצ"ו.

אם קרה התרחיש הנדיר שנעל נשארת במצב טוב אחרי שילד שלי הלך איתה עונה.

אבל רוב הנעליים של הילדים שלי (וגם שלי) הן ממילא יד שניה. אז פשוט מגלגלת הלאה.

אני כמובן משתדלת למסור למי שצריך, אבל אם אין- אז בימבה זה אחלה פתרון.

בימבות גדולות כאלה, שהילדים צריכים לשפשף טוב טוב את צידי הנעליים כדי לבלום אותן בירידות.

חודש עם בימבה כזאת ואז כבר הנעליים יהיו במצב רחוק מאוד מטוב, ולא יהיו נקיפות מצפון אם תזרקי לפח...

אני לא מרשה לילדים שלי לנסוע בבימבות בירידות בחוץ -

לא בגלל הנעליים, אלא בגלל הרעש האיום שזה עושה...

ובשבתות זה לונה פארק אחד גדול ברחובות...

וזה אכן רעש. 

לא ברמה של מיגרנה

אבל כן לקחתי תרופה לכאבי ראש

אם כן,

אני הייתי מדווחת לאחות במחלקה

במיוחד אם את לקראת שאיבה או החזרה.

לי בזמנו אמרו להפסיק ליטול את האסטרופם ועברתי לסבב ע''ב טבעי 

מכירה מקרוב...

הייתי שבוע בבית אחרי גרידה

כשחזרתי לעבודה מישהו שאל

איך היית החופשה בחול🤦

חיבוק..

ואני מבקשת סליחה בשמה,

כי כ"כ מתאים לי לעשות משהו דומה למישי...

אז סליחה!

ושוב חיבוק

כי זה כ"כ קשה לשמוע דברים כאלה בסיטואציה מורכבת...

עברתי אמירות עם הרבה יותר חוסר טקט. פשוט כל העניין הזה ממש רגיש אצלי עכשיו וזה נורא הציף אותי

תודה❤️

תקנון רבנית פורים המעודכן🥳🥳🥳 - הריון ולידה

איכשהו יש משהו ברוגע במיטה כשנקיים לפני השינה שמוציא ממנו דיבור הרבה יותר ארוך ומקיף מאשר שאני שואלת אותו סתם ככה כשמוציאה אותו מהגן מה היה היום ומה עשיתם.

פעם בשבוע משתדלת להוציא אותו יותר מוקדם, בדכ בשלוש וחצי במקום ארבע וחצי והולכים לעיר או לשוק או דברים בסגנון.

זהו, נראה לי זה מספיק

כשיש לי כוח לזה ;)

בדרכ כן קורה כמה פעמים בשבוע אבל לא כל יום.

גיל 3 אפשר לעשות זמן אישי?

מגיל שנתיים וחצי בערך אנחנו עושים את זה.

ולכל ילד יש יום קבוע לזמן אישי עם אמא ויום קבוע לזמן אישי עם אבא.

מה עושים בזמן הזה? מה שהילד בוחר. זו יכולה להיות יצירה (עם אמא) או להקפיץ גבוה באוויר (עם אבא) או לכתוב ביחד סיפור (עם אמא) או לבנות מעגל חשמלי (עם אבא). בעיקרון לא יותר מחמש דקות, אבל לפעמים גולשים מעבר. וזו הזדמנות גם לשוחח על מה שרוצים, אם נפתח משהו.

אבל לאחרונה התחלתי להנהיג שבכל יום ילד שמאורגן לשינה יכול לבוא לשבת לידי ולשתף בקצרה על היום שעבר. אם יש זמן - אז ממשיכים לזמן אישי מורחב, ואפשר לשחק ביחד או לעשות משהו כזה, אבל זה כבר לא קבוע.

יש משהו בסוף היום שמתאים לדבר כזה, כדי לסגור יפה את היום (גם אם היה מעצבן במהלכו) וכדי שהילד ילך לישון מתוך תחושה ששמו לב אליו. (לא תמיד זה עובד, מודה. לפעמים זה יוצר רק מריבות - "נו, תיכנס לאמבטיה כבר ותוכל לעשות זמן אישי ארוך!" ושעתיים אחר כך - "אמא, הבטחת לי זמן אישי ארוך! אז מה אם רק עכשיו התקלחתי וכבר מזמן אני אמור ללכת לישון!" או שבמקום ללכת לישון בתחושה טובה קורה הפוך - "את תמיד עושה רק איתו זמן אישי ארוך, למה לא איתי??" אבל אני משתדלת בכל זאת לראות את הפלוסים שברעיון של זמן אישי...)

חוץ מזה משתדלת פעמיים בשנה להשאיר בבית בכל פעם ילד אחר (בדרך כלל סביב תורים שיש להם...) ואז יוצאים ליום כיף ביחד - בדרך כלל קניית דברים כאוות נםשו של הילד עד סכום מסוים. אבל זו באמת הזדמנות גם לדבר באריכות על דברים שמציקים לילד באותה תקופה... (לפעמים גם קונה להם םיצה או משהו ויושבים לאכול, ואז באמת יש זמן לדבר...)

אתם הולכים לחדר סגור או סתם יושבים ליד השולחן/מיטה/ספה?

האם האחים האחרים יודעים שעכשיו זה זמן אישי של אח אחר והם לא מפריעים?

מה עושים עם הקטנים?

תודה ושבוע טוב לכולם 

משתדלת כשאני מביאה לילדים לאכול להביא לכל אחד בצורה אישית עם אמירה אישית כמו- התגעגעתי אליך / חשבתי על איך היה לך המסיבה וכו'

ופעם בשבוע לתת לכל אחד זמן אישי

שיחה אני פותחת לפעמים עם קלפי תמונות, או בחוויה אישית שלי.

אבל אם הגדול שלך גן חובה אני ראיתי שרק בשנה הזו בערך מתחילים לפתח יכולת לשיחת עומק.

זה יכול להיות טיול לטבע/

לצאת לקנות בגדים/

לאכול משהו/

יש לי נסיעות ארוכות ואני משתדלת לקחת כל פעם ילד אחר איתי.

כשמלמדת ילד/ה לנגן אז יש לנו זמן בונדינג לבד.

זה יכול להיות כל תירוץ לאחד על אחד.

ככל שמתרגלים לזה השיחות זורמות בצורה אורגנית, 

חלק זה סתם וזה גם בסדר וחלק עמוקות יותר.

אני מלמדת גיטרה אז 6 זה צעיר מדי לדעתי לילד רגיל כשהגודל של הילד מתאים ליוקליילי.

לא ממליצה ללמד2 ילדים ביחד.

אם הם רוצים ללמוד לנגן כדאי להשתמש ברצון הזה ולתת להם שיעורים במתנ"ס על כלי אחר ולאפשר להם להמשיך ללמוד כל עוד מתמידים, ז"א אני משלמת על שיעור בתנאי שאתה מתחייב להתאמן כל יום 20דק' (לדוגמא).

יש ילדים שמלמדת לפי הכיף והחשק ויש שאוהבים מסגרת וחוקים אז חלק מהלו"ז היומי זה להתאמן.

5 זה גיל טוב לפסנתר אם הילד מביע עניין,

מיתרים זה יותר קשה.  

אצלנו מתחפשים בשישי, גם בגנים וגם בבית ספר, רביעי רגיל וחמישי לא יודעת האמת.

זה משרד החינוך? אם כן, לא חושבת שזה חוקי.

מתבאסת איתך..

מחזירים את זה ביום שישי ובערב פסח.

לי בתור מחנכת זה דפוק מאד כי היום חופשי שלי רביעי ואני חייבת כמובן לבוא למסיבה ברביעי.

אבל אצלנו הודיעו עד 1.

אצלנו כמו ש @טריה כתבה, מתחפשים בשישי, רביעי וחמישי נראה לי שרגיל.

חופש בראשון שני

ואז מסיימים ב12 (הגנים ברגיל מסיימים ברבע לאחת. וביום שיש צהרון, אז הוא מתחיל ב12 ונגמר בשלוש).

האמת הכי נוח שהמסיבה בשישי, שזה יום קצר.

(בבית הספר שאני עובדת בו המסיבה ברביעי, אבל גומרים כרגיל כי זה חנ"מ. אבל זה באמת יום הפוך שנמרח עד תומו).

לק"י

וגם לפני כן, בתענית אסתר היה חופש רק כשזה יצא בערב פורים. כשזה הוקדם לא היה חופש.

אני מכירה שתענית אסתר רגיל בכל המוסדות

מתחפשים בשישי ואיפה שאין בי"ס בשישי מתחפשים ברביעי אבל אמור להיות צהרון וגם בשושן פורים יש צהרון... 

לק"י

אני באמת לקחתי חופש בפעמים שהייתי אמורה לעבוד בצום.

גם אצלנו שני ילדים בחינוך עצמאי מתחפשים ברביעי וחופש בשישי. אבל זה כי התחילו מוקדם את השנה אז הם מחזירים ימי חופש.

אותי זה מבאס בעיקר כי אני אוהבת שהתחפושות במסגרות של הילדים באותו יום של התחפושות במקומות שאני עובדת😅 כי זה יום יותר רגוע ואני יכולה לפזר אותם בנחת..

במסגרות של משה"ח מתחפשים בשישי. לומדים בחמישי (אולי מסיימים מוקדם) וחופש רק בראשון ושני

לק"י

בשישי.

כי ברביעי אני מתחילה בשמונה, ובשישי בחופש. כך שאוכל להתארגן איתם בנחת וגם להיות איתם בגן בבוקר (ההורים אצלינו מוזמנים להשאר עד תשע).

מתחפשים ברביעי אבל לומדים יום רגיל עד 13:30 וצהרון רגיל

הדבר הלא הגיוני זה למה בשישי חופש?

ראשון-שני זה ברור זה החג כביכול(השנה דחוי)

פורים זה לא יום שמזיזים למתי שרוצים, זה תמיד בי"ד וט"ו. השנה הם יוצאים בראשון שני אז התענית הוקדמה משבת ליום חמישי.

סתם ... מאמינה שהם חושבים שלצוות הירושלמי יהיה קשה להתאפס אחרי פורים ולהתחיל בזמן.

אבל זה לא נורמלי בעקרון

אבל זה באמת מוזר שכל אחד מחליט מה שבא לו.

סבא שלי סיפר לי פעם שהם היו מתחילים בעשר יום אחרי כיפור.

החזירו בחנוכה יום אחד, בערב פורים ובערב פסח נראה לי.

איך חוסמת את מי ששלח?

בשיא החוצפה צרפו אותי לאיזושהי קבוצה של כריית מניות.

אז מה בעצם אני יכולה לעשות, רק לצאת מהקבוצה או שיש עוד משהו לעשות כדי שלא יצרפו אותי שוב.

לקבוצות אלא רק לשלוח לך קישור הזמנה לקבוצה.

או לפחות אי אפשר מי שהוא לא איש קשר שלך

זה אומר שתשלח הודעה למנהל הקבוצה.

אז מה, לצאת ? ואז להגדיר שרק אנשי קשר יכולים לצרף אותי לקבוצות? 

פשוט לצאת

אל יכולה גם לדווח על המנהל

לשנות הגדרות ככה שלא יוכלו לצרף אותך

ופשוט להמשיך הלאה בחיים