פורום הריון ולידה (עמוד 759)

זאת תופעה ידועה בהנקה

אז לשים חומר סיכה אצל שניכם

משתמשים בשמן שקדים מורחים על כל האזור ולא עוזר

צריך להכניס בפנים? (חשבתי שאולי יכול לפתח פטריות?

על האיבר של הגבר דווקא שמן שקדים נחשב מעולה ולא עושה פטריות.

אם זה לא עוזר כדאי ללכת לרופא נשים בתור התחלה.

או על בן הזוג

או גם וגם

אני ממליצה על משחה יותר סמיכה אם שמן שקדים לא מספיק.בעיני זה הרבה יותר מועיל ונעים

ואולי זה לא רק יובש, אלא גם שרירים

וחשק

לא כתבת כמה אחרי לידה או שפספסתי אבל הגיוני שלוקח כמה חודשים

כדאי להתיעץ עם גורם הלכתי ועם מישהו מתחום הייעוץ  המיני לחשוב איך הכי נכון לכם להתנהל עכשיו בשביל שלשניכם יהיה טוב ונעים וגם בטווח הארוך

לא בטוח שהדבר הנכון הוא לחתור למשימה

אולי דווקא יהיה נכון להניח לזה לזמן מסוים ולהנות באופן אחר

קודם כל יכול לעזור חומר סיכה על האיבר של הבעל לכל האורך מכל הכיוונים.

אם זה לא מספיק -

אז יש משחה עם מרשם שעוזרת למקום להיות פחות יבש ורגיש.

ואחרי לידה זה יכול להיות קשור גם לחולשה של רצפת האגן או צלקת של תפרים ואז צריך פיזיותרפיה של רצת האגן.

ולשתף אותה בזה

אני הלכתי מסיבות אחרות אבל היא שאלה אותי וב"ה שחררה לי שם שריר תפוס שהציק לי, לא הייתי חושבת בכלל על הרעיון קודם. 

נבדקת אחרי 6 שבועות?

יש מקרים נדירים שצריך לשפץ את התפרים כי הם מגבילים..

אפשר למשל של מיכל סבון טבעי -מצויינת

יש גם את המשחה של ואהבתם ,הרבה יותר יקרה אבל טובה

דבר ראשון הייתי ממליצה ללכת לרופאה לשלול פטריה מלא פעמים אחרי לידה יש וזה גורם לממש כאב

אבל גם שמן שקדים יכול ממש לעזור וכמובן הכל לאט ובקצב שלך

משחה שאמורה מאוד לעזור

צריך מרשם רופא

למרוח בפתח ולא להכניס עם המוליך

מציל חיים

רצון וכמיהה לעוד תינוקי ובשכל להבין שזה גם נכון לי, ולעמ"י.

להבין שגם אם כרגע לא הכי דחוף לי להכנס לזה, אבל לטווח ארוך רוצה שיהיה לי משפחה גדולה יחסית ולכן כן עושה מאמצים בשביל זה, גם אם כרגע זה לא הכי מתאים מבחינת עבודה נניח.

אצלי רווח אידיאלי זה משהו שמשתנה בין תקופות, היו פעמים שהייתי מוכנה כבר אחרי שנה נכנסתי להריון חדש, והיו פעמים שזה לקח לי שלוש שנים.

זה באמת מאוד משתנה בין אחת לאחת, ובין תקוםה לתקופה.

אם יש פערים חייב ללבן אותם לפני שנכנסים לעוד הריון, זה ילד של שניכם, לא יכול להיות מצב להביא אותו לעולם בלי הסכמה של שניכם.

אם הפער הוא מאוד קיצוני כמו בעל שלא רוצה נניח יותר מילד אחד ואישה שכמהה ל8 ילדים לפחות, אז בוודאי שכדאי ללכת לטיפול זוגי/אישי כדי לנסות להגיע לעמק השווהץ 

חוץ מאחרי הגדולה שלי, כל פעם חודש אחרי לידה כבר רציתי עוד אחד. ואז חשבתי עם עצמי איזה רווח נראה לי טוב עכשיו כדי למלא את הכוחות. ולפי זה תכננתי. כמובן לא תמיד הריון מגיע על השניה הראשונה אבל לקחתי את זה גם בחשבון.

בגדול בעלי דיי זורם עם הרצונות שלי, וגם דיברנו על זה לא מעט לפני החתונה כדי שיהיה לנו תיאום ציפיות. ברור שדברים משתנים אחרי שיש כבר ילדים, במקרה שלנו אני התחלתי לחשוב יותר כמוהו אז שנינו מבסוטים חחח

ירידה במשקל זה לא אישיו בשבילי כי אני גם ככה שמנמונת אז עוד כמה קילוגרמים לפה או לפה לא מפריעים לי. אבל עבודה כן לקחתי בחשבון, רציתי לצבור מספיק וותק (3 חודשים חחח) כדי לקבל דמי לידה/ אבטלה אחרי שאלד.

שיקול נוסף, מקום בחדר. אנחנו כרגע עם 3 ילדים בחדר אחד ורוצים לעבור לדירה גדולה יותר כדי שיהיה מקום לילד נוסף.

בהצלחה

לדעתי *חובה* 3 דברים-

1. רצון.

2. שכל.

3. הסכמת 2 בני הזוג ב100% בלב שלם.

בלי שלושתם, אסור להביא עוד ילד.

ברור ששיקולים כמו משקל וקריירה הם שיקולים לגיטימיים ורלוונטיים.

רווח אידיאלי בעיני זה 4 שנים.

כלומר, רק כשהילד בן 3 ונהיה יותר עצמאי, אפשר לשרוד עוד הריון ולהביא עוד ילד.

לגבי פערים,

לדעתי אין מה לדבר על העתיד. נכון לדבר על ההווה בלבד. האם מתאים עכשיו או לא?

דברים יכולים להשתנות ככה שהתכנונים כמעט אף פעם לא עובדים. אם זה במספר הילדים, בטיימינג, פתאום לא מצליחים להכנס להריון, פתאום קיסרי מגביל ל4 לידות וכו'.. לא חסר בלתמים ושינוי רצונות.

הייתי מתמקדת בלפתור נקודתית את הרצונות המנוגדים של שניכם בצורה המיטבית.

מוזמנת לפרטי מהניק שלך, יש לי עוד מה להוסיף.

דבר ראשון מגיע הרצון

בד''כ זה מגיע אצלי כשפחות או יותר הדברים בבית מאוזנים, וגם הכוחות שלי.

לפעמים אני מחכה עוד קצת כי אני בשכל מבינה שבאמת עכשיו נראה שיא המתאים עוד הריון אבל במחשבה שניה 

אני אומרת לעצמי עכשיו הכל רגוע כי בעצם אני לא אחרי לידה אז נותנת עוד קצת זמן למרווח נשימה הזה, לשגרה בלי הרפתקאות של הריון ולידה.

בד''כ בשלב הזה בעלי כבר ממש זורם איתי ומתלהב

אבל זה ברור לי שאם הוא יגיד לי שצריך עוד זמן אז אני אחכה..

בינתיים זה אף פעם לא קרה.

לא המשקל, לא העבודה, לא הפרנסה

זו האמת.

אבל זו הייתה כמיהה מאוד גדולה שלא ידעתי להסביר אותה

היום כשאני במקום אחר - לא הייתי מצפה לכמיהה כזו, אלא כן שיהיה רצון וכח נפשי להתמודד ולוותר על נוחות ועל בריאות לזמן מה. כרגע אין את זה 🤷

אבל זה תלוי באמת איך ההריונות שלך גם.

אני מאמינה שחייבים רצון וגם שכל.

שאלת המינון אצלי השתנתה עם הזמן. אם היית שואלת לפני כמה שנים (וכך גם עניתי בעבר) אז הייתי אומרת רצון. רצון שנבנה גם על גבי חשיבה ושכל אבל שרק הוא המפתח.

אבל מהמקום שלי היום, שאני במאמץ להיכנס להריון בע''ה ושהתחלתי את התהליך בלי הכמיהה שהרגשתי בעבר אני יכולה לומר שזה גם בסדר.

יש רצון, בהחלט. אחרת לא הייתי עושה את זה. יש גם הרבה שכל (וגם ירדתי במשקל, לשאלתך. לדעתי כמה קילו הם לא שיקול אבל השמנה לא בריאה היא כן, כי הריון ולידה והשנה שנתיים שאחרי מחמירים את המצב מאוד לפחות אצלי). אבל אין את הכמיהה הטהורה הזו שהרגשתי בעבר. ואני בהשלמה עם זה היום.

עדיין מאמינה שצריך גם רצון וגם שכל. אבל איזה רמת רצון ועם כמה שיקולי שכל זה כ''כ אישי וכ''כ משתנה.

החלטות טובות! לדעתי כל החלטה כזו נכונה לזמנה. ואם אין לחץ ביולוגי אז לא חייבים לתכנן אלא לשקול בכל פעם מה נכון לזמן נתון. 

לגבי רווח אידאלי זה גם מאוד אישי. לדעתי בעיקר צריך לחזור לשינה שפויה, לתחושה של כוחות וגם לתחושה של עצמי נפרד כזה. אצלי בהתחלה מאוד אינטנסיבי ושואב ולוקח הרבה זמן עד שישנים וקצת משתחרר ממני. ברור שזה גם ''אשמת'' המעשים שלי ושאני לא ''מחנכת'' תינוקות בקשיחות להרגלי שינה ואכילה. אבל זו המציאות שלי ואחד המחירים זה שאין ילדים צפופים. לכן זה סופר שונה מאחת לאחת. 

לגבי שני בני הזוג- חייבים בעיני להיות ביחד בזה. אפשר להשפיע ולקרב ולדבר אבל החלטה משותפת. תמיד. 

שנכנסתי אליהם ללא רצון ומוכנות נפשית שלמה, גרמו לי לחוש רוב הזמן קושי עצום וחוסר רצון באמהות.

ההריון האחרון היה חוויה מתקנת, שנכנסתי אליו ברצון, עם מרווח נשימה (פער של 9 שנים מהקטן) ועם מצב אישי, זוגי וכלכלי טוב.

זה גרם לי לראשונה לחוש הנאה מהאמהות בגיל קטן.

בעיני אפשרות הבחירה של האשה בפרט ושל הזוג בכלל על תנון הילודה היא מבורכת. אשה צריכה לדעת שיש לה תמיד את האפשרות לרוחח לפי צורך, לתת לעצמה זמן ךגדל את הילד הנוכחי ולעצמה לנשום..

אבל, ואבל גדול לזכור שמפתח ילודה לא בידינו.

כשהתחתנו בעלי אמר לי הלוואי שתמיד לא נצטרך להתערב.

קורה שצריך למנוע, ואז- זה חובה. קורה שצריך לבצע בירור וטיפולי פוריות, אבל התפילה והתקווה שנרגיש שלמים עם מה שהשם יבחר לנו

לי יש ילדים מרווחים למדי כ3 שנים כי מניקה שנתיים וההנקה מונעת, אבל אף פעם לא הנקתי בשביל זה, ולפעמים רואה משפחות יותר צפופות וחושבת שזה יותר קל, עד שלילדים שלי יש חברה זה מזה אני נאלצת לשמש להם כחברה וזה גם לא קל. ויש לי ילדים שקמה אליהם גם בגיל שנתיים פעם בלילה לפחות כל אחד מסיבותיו...

עכשיו מונעת כי מרגישה שלא נכון לי ההריון כרגע, אחרי כמה ילדים. ושמחה שיש את האפשרות הזו (לא חושבת שאף אחד יכול להחליט בשבילי ולא רואה בזה שאלה הלכתית, אבל הרב שלנו מבקש מכל זוג שנולדו לו 3 ילדים לקיים שיחת חשיבה על ההמשך. אומר שלפעמים ממשיכים מכח האנרציה אבל הכוחות לא מה שהיו..)

אבל זה לא קל לי. כמה פעמים כבר טבלתי ואמרתי להשם שאני החלטתי כי חשבתי שזה מה שנכון לי, אבל אם הוא חושב אחרת בבקשה שלא יקשיב לי.

וההחלטה שצריך לקבל להפסיק למנוע- היא לא פשוטה. אי אפשר לדעת כמה זמן ייקח להכנס להריון, ומתי זה יצא, ולחשב איך ןכמה כוחות יהיו לי עוד 9 חודשים..

אז אם אין סיבה שגורמת לי להרגיש חוסא מסוגלות- מעדיפה לסמוך על רבון העולם. אחרי הילג הכי קשה שלי לקח לי שנה וחצי של נסיונות להיקלט, אז הוא כנראה באמת יודע מה הוא עושה. ואת הבת החברותית שלי הצלחתי להניק פחות מכולם ויחסית הגיעה לה חברה מהר...

וחלילה שלא ישתמע מדברי שיש רע במי שמרגישה צורך למנוע. פשוט מציגה את עמדתי האישית שיש גם קושי הפוך, לתכנן דבר כל כך כבד משקל בחיינו. כמובן שתפיסה כמוש לי חייבת לנבוע מ2 בני הזוג.. אי אפשר לבד.

אצלי הוא עושה אולטרסאונד ראשון ובודק שיש דופק (אבל הבנתי שלא כולם עושים), נותן הפניות להמשך ובהריון הראשון שלי הוא גם הסביר לנו קצת על ההמשך.

בשעה טובה!

(שאותו עושה בשבוע 9)

ואז מגיעה לרופאת הנשים בפעם הראשונה רק בשבוע 12 עד 16 בערך... ואז בעצם היא רק בודקת את תוצאות הא"ס (שאם יש חלילה משהו לא תקין הטכנאית כבר אומרת) ואת בדיקות הדם שעשיתי (שגם להן אני מבקשת הפניה מרופאת משפחה), ומפנה לבדיקות הבאות.

אבל כיוון שלך זה היריון ראשון (אם אני מבינה נכון) - כן כדאי לך להגיע מוקדם יותר (בסביבות שבוע 9-8) כדי לשמוע על מהלך ההיריון ועל הבדיקות שכדאי לך לעשות, וגם לקבוע תור אצל אחות ליווי היריון.

בשעה טובה!

ואו רק בשבוע 9?

אפשר לעשות א"ס כבר משבוע 6, לא?

יש לי תור לא"ס למחר (אני אהיה ב6+4)

מוקדם מדי? 

אבל לא בטוח שיראו דופק...

אחרי עוגמת נפש פעם אחת, אני מעדיפה לקבוע לשבוע 9 ומעלה, כדי להיות בטוחה שאם ההיריון תקין יראו כבר דופק.

ואי, אז אני מתחילה להתלבט על מחר..

רק לא באלי להיכנס לחרדות

אני הלכתי בתחילת ומאז אוכלת סרטים..

עדיף לחכות לפחות ל 7 ומעלה

התחילו לי בחילות לפני כמה ימים, אבל ב"ה לגמרי נסבל

יש מצב שימשיך ככה או שזה מחמיר? או שאי אפשר לדעת

אצל כל אחת זה שונה ונראלי משתנה מהריון להריון.

את יכולה לעשות את האולטרסאונד מחר, אבל קחי בחשבון שיכול להיות שיגידו לך לחזור שוב כי לא יראו עדיין דופק, ואז שוב, אי אפשר לדעת, לרוב ההריון ממשיך בטוב ואחרי שבוע-שבועיים יראו הכל טוב, ויכול להיות שלא מתפתח.. בד"כ בהריון צריך לתת לזמן לעשות את שלו ואי אפשר לגמרי לצפות מה יהיה..

טוב בעז"ה

זה שונה אם אני יודעת בוודאות מתי היה הביוץ? מעקב זקיקים

בסוף זה כן תלוי מכשיר וכו' אבל הסיכוי כן יותר טוב (אצלי ראו התחלה של הד עוברי כבר ב5+5)

מי שלא יודעת בוודאות מתי הביוץ עדיף ללכת מאוחר יותר למקרה שהיה לה ביוץ מאוחר

עכשיו אני עוד מחכה לראות דופק.

ראן דופק מעולה בשבוע 6 בדיוק

לי היה ככה בהריון הראשון.

קצת בחילות נסבלות.

אכלתי מיד על הבוקר כדי לא להיות על קיבה ריקה. ואכלתי דברים יבשים ונכססים..

אז יכול להיות שלא יחמיר לך. בוא נתפלל

בהריון הזה לבנתיים לא מרגישה כלום. אבל אני ממש בהתחלה.

גם אני ממש בהתחלה... אנחנו בערך באותו שלב, לא?

איזה שבוע את?

6+3

נשמע המוןןן עכשיו

אבל כן, אנחנו ממש ביחד...

המון בריאות ובהצלחה.

לי יש תור לרופא עוד שבועיים פחות יומיים. ב7+ 6.

זה רק יומיים הבדל, לא? או שלא הבנתי אותך

אמן, גם לך

אבל כל יום זה המון💪

לבדיקת א"ס, והרופא מתקן (או שלא) את גיל ההריון...

ומכאן קובעים תורות למעקב הריון, ולבדיקות נוספות שצריך (כדאי לקרוא על זה באינטרנט וגם למכון פוע"ה יש למיטב זכרוני הסברים על הבדיקות)

בהצלחה! 

ממש מרגש!!

גם אצלי ראו דופק ביום שישי, ב"ה..

אז אנחנו לגמרי יחד

המשך הריון קל תקין ומשעמם בידיים מלאות!

לא ממש סעודות שבת

אבל חלות, יין, קוגל וכזה.

הם מסתובבים ביום שישי בין המחלקות.

חיבוק יקרה ובשורות טובות!

עורכת-

אולי לא קוראים להם ככה. משהו עם חיים בטוח. אני אנסה לברר

יש לך טלפון שלהם שאפשר לברר איתם את זה?

אין מישהו שיביא לך?

הסלטים מגיעים בקופסאות ואני יודעת שיש קופסאות בדיוק בשביל מקרה כמו שאת מתארת.

אין אפשרות לחימום בשערי צדק אז זה הפיתיון הכי אידאלי אני חושבת...

אין מי שיביא,זו הבעיה.

אני נשארת בבית עם שאר הילדים ובעלי יהיה עם הקטן בבית חולים.

אני כבר הייתי מחפשת מישהו שיורד למטה ומבקשת ממנו אבל בעלי טיפוס שונה.

הוא לא אוהב לבקש עזרה..

גם מהאחיות יהיה לו פחות נעים לבקש?

הייתי לאחרונה ממש בסיטואציה דומה, רעבה בטירוף, אסור להוציא את הילד ואין לי משו הגיוני לאכול. בסוף אחות אחת שמרה עליו כמה דקות וירדתי (למזלי היא בדיוק באה כי אני גם לא אחת שמבקשת)

אם לא, לעזר מציון יש הרבה עזרים למשפחות החולים, תנסי לבדוק אצלם...

בס״ד

תעדכני אותנו מה איתכם…

בע״ה שתבשרי לנו טוב בקרוב!!!

במיוחד לזמי קצר

אבל שיבקש לפני שבת אם יש צורך למלא

אבל בשביל אחרות אכתוב שביקשתי בלון חמצן נייד ואמרו שאין אפשרות

הוא מיועד לאלה עם אשפוז ארוך שלא נזדקק

הבוקר הודיעו לי שמשחררים אותנו הביתה כי ב''ה הצליחו לגמול אותו מהחמצן.

הופתעתי ממש.

תודה רבה לכל מי שהציעה עזרה בפרטי ופה.

שבת שלום ובשורות טובות

אני קוראת פה כמעט כל יום אבל בדר''כ זה חם י שאני הולכת לישון ואז אני כבר עייפה מלהגיב.

עצם הפוביס, שמחברת את 2 הרגלים מעל המפסעה. אם הכאב מתגבר אז כנראה שזה סימפי,

אין מה לעשות עם זה לצערי מבחינה רפואית.

לי התחיל גם בשבוע כזה והולך ומתגבר לי עכשיו משבוע לשבוע למרות שמשתדלת ממש לא לעלות מדרגות ולא להרים כבד

מה שעוזר זה פיזיותרפיה לרצפת האגן,

דיקור סיני גם מקל.

ובכללי יש הרבה דברים שכדאי לקרוא ולדעת בעניין ואז לעבור את שאר ההריון יותר בקלות.

בהצלחה רבה!

לא רצפת אגן. זאת ההפניה שקיבלתי מרופאת הנשים בתוספת ההערה שלא מוכח שזה עוזר בכלל... 

תודה שהגבת! אשמח מאוד לשמוע טיפולים שמקלים. בסוף ההריון הקודם התניידתי עם הליכון. מקווה מאוד לא להגיע לשם הפעם.. 

דיקור סיני עשיתי במהלך לידה והיה לא מוצלח בכלל, לכן נמנעת...

שלחה פה פעם @אוהבת את השבת

אולי היא תוכל לעזור פה שוב?

תשלחי מייל ל simfi.help@gmail.com

יש לה חוברת מלאה המלצות וידע חשוב ממש לקרוא

יש הרב דברים שכדאי לא לעשות כדי שלא יחמיר

ועש הרבה דברים שיכולים להקל או לפתור..

בהצלחה גדולה!!!

ולי מאודדד משמעותי ללכת רק עם נעלי ספורט

20231230215819.pdf

התחלתי לקרוא..

ארוך ומלחיץ🙈

נשמע סימפיו?

במדרגות זה סבל בל יתואר

ומקשה עלי למצוא תנוחות לשינה וכו'.

וואי אוף

פשוט אין לי כוחות לעוד תסמיני/סיבוכי הריון

אוף

😭

שיכולים להקל ולמנוע החמרה.

יותר קשה לתקן מאשר רק להימנע..

אני מבינה מהתשובות שאתן חושבות שזה נשמע סימפיו?😕🤦

זה מתחיל בכזה שבוע?

יכול להיות פתאום אחרי שהריונות קודמים לא היה?

יש טיפים קלילים לעזרה/מניעה?

אני פשוט לא מאמינה שזה יצטרף לרשימת הסיוטים שלי בהריונות😥

ערבבתי עם חצי כוס מיץ תפוזים

זה ממש העלה לי

כי אמרו לי שמעלה משמעותית.

וגיליתי שיש בשקית 5 מג לעומת 36 בכדור שהייתי נוטלת..

מאנונימי כי שאלתי את זה לפחות 10 חברות...

בכדור הרבה לא באמת נספג.

וגם אני בהנחיית רופא לקחתי 2 ספאטון. שווה לשאול.

בזכותו כבר פעם שניה שהתחלתי הריון עם ברזל מעולה

אבל! לא בדקתי אם עזר או לא. הוא היחידי שאני מצליחה לקחת. אז זה הכי טוב בטוח ביחס לשאר

כאילו תכלס אני מקבלת גם עירוי ברזל במקביל

לא יכולה לדעת אם הברזל היה יורד עוד יותר בלי האבקה... ואני גם לצערי לא מספיק מצליחה להקפיד..

חח קחי בחשבון אם זה שווה לך את המקום...

כשיש משחק שלוקח הרבה מקום בחדר אני חושבת פעמיים כמה זה יהיה בשימוש ואם זה יהיה שווה את זה

נגיד מטבח לילדים ממש שווה את זה

שולחן פעילות אני הרגשתי שלא ככ (והיה לנו) כי זה לגיל די מסוים ואז כבר לא מעניין אותם ןלכי תמצאי מקום לאכסן..

לא רוצה לבאס רק שתחשבי על זה🤭🙈

ואין לי סבלנות כל פעם להביא תחליפים זה מוריד לי את המוטיבציה לתרגל איתו... 

אבל תודה על התובנה הנכונה... 

ראיתי כמה יפים, אחפש קישורים

לנו היה אחד לא ככ מוצלח גם (קיבלנו מתנה)

הפיזיו אמרה דגשים מסוימים שצריך שיהיו שם?

זה גם מהמם וגם יציב ממש (לא כמו כל השולחנות פעילות)

אז זה גם ממש יציב, גם איכותי וטוב בדר"כ וגם הכי מהמם בעיני וזה משהו שכן לפעמים נמצא בסלון וכו'

אבל יש מצב שזה קצת יותר יקר

אם כי ראיתי כאלה ב150-200 שזה נראה לי די סבבה

את יכולה פשוט לכתוב בגוגל שולחן פעילות מעץ

הילדים נהנו ממנו, ובשלב שהוא לא התאים בגיל, קיפלתי אותו בחזרה לקופסה. (הרגליים מתקפלות בקלות בשביל אחסון).

קניתי בזמנו בטויסאראס. 

לפחות מה שיש לנו לא יציב מספיק לתרגילים האלה..

אצלנו עבד התרגילים להיעמד עם עם הספה או כיסא אוכל

ואני הייתי נוסעת לאזור הבקעה

אבל לנתניה יש מסלולים אחלה אם אין גשם

במקומות סגורים כגון גימבורי

אז גם ללכת לגינות שעשועים זה מיוחד (אפשר לברר אם יש פארקים שווים)

וללכת לקנות פיצה וכד'

אולי נביא משחק כלשהו..

ומה נעשה כל היום מחוץ לחדר?

פארק שלולית החורף

חורשת הסרג'נטים

הטיילת

איקאה

נחל פולג

בשבת שמתי משחת וולדה כי יותר קל לשים אותה בצורה שמותרת בשבת (בטפיפות ולא במריחה. אינוטיול מידי סמיכה בשביל זה).

אבל ביום שישי שמתי לה אינוטיול בכל החתלה ולא ראיתי כל כך שיפור. הלילה שמתי לה שוב (וגם קורנפלור מעל), נראה איך יהיה בבוקר.

אתם משתמשים במגבונים עם בישום?

עדיף לשטוף מתחת לברז בלי מגבונים בכלל.

להשאיר בלי טיטול . קשה אבל שווה

כששמים טיטול למרוח אינוטיול או צינקוד

ולהוסיף מעל קמח תפ''א או קורנפלור בנדיבות

אם היא בגיל שמאפשר גמילה הייתי גומלת

אחותי כשהתחיל לה כאלה יציאות אמא שלי גמלה אותה וזה עבר לגמרי

עדשים כתומות היו עושות לו אדום ושורף עד גיל מסויים.

אולי שווה לנסות לבדוק אם יש איזה מאכל שהיא אוכלת שגורם לזה

אמאל'ה

כמה נשים בסיטואציה הנוראית הזאת

מזעזע...

ועוד אחרי שראיתי את ההספד של אביה לובר בכלל נשברתי

שובר לב

נוראי..

אין לי מילים

ממש קשה

מציאות אכזרית

מלאה בשחור מהרבה סוגים, גם אם זה ישפר משהו בעתיד זה עדין מאד שחור, אי אפשר ליפות את זה.

בעיניי הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה ללמוד להמשיך את החיים במציאות הכואבת הזו, כי אין צפי למשהו אחר והחיים חזקים יותר מהכל.

זה באמת כואב ושורף את הלב מכל הכיוונים.

אני לא מפסיקה לחשוב על הנשים האלה.

זה כאב שאי אפשר להכיל אותו.

לא יודעת איזה נקודות של אור אפשר לראות בסיפור הזה ברמת הפרט, זה עולם שחרב עליהם באמצע החיים ממש.

(ברמת הכלל זה נורא קל)

זה שהנופל היקר והאהוב הי"ד, יש לו המשך

לפחות זכה להביא עולם עוד בן או בת בדמותו ובצלמו.

כל כך הרבה בחורים יפים וטובים שלנו נפלו ולא זכו אפילו להקים בית 💔💔😭

זה כמו לקטוע עץ ואז יש התפצלות לשני ענפים.

יש שם כאב עמוק עמוק וכואב כואב

אבל יש גם צמיחה שאי אפשר לתאר, זה רמה אחרת

לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל זה כך

ממש לא רק בור שחור

תחושות מובנות לגמרי

תחזיקי מעמד 🙏🙏

ממליצה ללכת למישהי פרטית כדי להתייעץ, אני הרגשתי שזה יותר מכבד ופרטי (ולא איזה מכון לייזר ענק שאני לא יודעת על מי אני נופלת).

בהתחלה רציתי להוריד בשעווה אבל היא שכנעה אותי שלייזר פחות כואב ויותר משתלם לטווח ארוך.

אפשר ללכת בנחת גם אחר כך

אם את רואה שיש מספיק חיתולים רטובים ולא דואגת על המשקל אז תלכי בגיל חודש לחיסון ראשון

אם יש לך ספק לגבי זה כדאי לשקול אחרי שבועיים עוד לפני החיסון

ששם הייתי בשבועיים שאחרי הלידה, ולכן הלכנו לשם

פשוט יש שם טיפת חלב של כללית, ולא כמו אצלנו - של משרד הבריאות (ואז זה בנפרד מהרופא כמובן)

לק"י

אצל הגדול היינו אצל רופאה כי היינו צריכים הפניה לבדיקת צהבת.

אצל הקטן ב"ה הצהבת ירדה מספיק עוד לפני השחרור מבית החולים ולא הלכנו לרופא. וגם לא אמרו ללכת בכלל.

והאמת שגם לטיפת חלב תמיד או לרוב לקחתי בגיל חודש. ולא זמן קצר אחרי הלידה כמו שאומרים.

לא מחסנת לפני בכוונה .

וחוץ מחיסון לא רואה סיבה ללכת אלא אם יש חשש ליניקה לא טובה או ירידה במשקל וכו

היא לצורך מעקב משקל בלבד,

וההמלצה רלוונטית בעיקר לתינוקות יונקים.

ההמלצה להשקל 2-3 לאחר השחרור, בגיל שבוע, בגיל שבועיים, ואז בגיל חודש כולל פתיחת תיק, חיסון ראשון וכו.

אבל גם למי שלא מחסנת בשלב זה, המעקב משקל בתקופה הראשונית משמעותי.

אם מגלים דשדוש בשלב מוקדם הרבה יותר קל לתקן , לטפל, ולא להלחץ.

ממש לא נדיר שלא תמיד ההנקה זורמת היטב מהרגע הראשון, וטוב להיות במעקב לוודא את זה.

לק"י

והאמת שאם התינוק יונק טוב וממלא חיתולים, לי אישית זה מספיק. ואני הולכת רק בגיל חודש.

בקשר לרופא, אני לא מכירה.

אבל לגבי העדפה על רופאה, חושבת שאם יש אופציה אז באמת יותר נעים רופאה, אבל בקופה שאני נמצאת בה התורים לרופאות הם בלתי אפשריים!

ומהניסיון שלי יש רופאים מעולים. בהריון של הגדול שלי ועוד הריון כימי שעברתי הרופא שליווה אותי היה רגיש בטירוף שאם היה ממשיך לקבל לא הייתי הולכת לרופאה במקומו. אבל בגלל היותו גבר הזמינות תורים אליו היתה הרבה יותר הגיונית. בהריון הנוכחי הרופא שליווה אותי היה יותר ענייני ומתקתק, אבל מקצועי והיה לי סבבה. 

אני לא מכירה אותה..

האמת שמאוד קשה למצוא רופאה, וגם לא מעט מהן לא נעימות...

לדעתי חשוב להקפיד שאם הולכים לרופא , לבוא עם הבעל או מלווה,

בתכלס לא הקפדתי על זה וחבל...

לא שקרה משהו אבל היו סיטואציות פחות נעימות ולא צריך להגיע לזה..

עברתי דיי הרבה רופאים ורופאות נשים בשנים האחרונות.

יש רופאות זוועתיות ומטרידות.

יש רופאים לא נעימים, מטרידנים או הולכים על הגבול.

מבחינתי שני המקרים האלה זהים, זה לא משנה אם זה רופא או רופאה- אם ההתנהלות כלפיי פוגענית אני לא צריכה לחזור לשם, עם או בלי בעלי.

הרופאים הגברים שפגשתי בחודשים האחרונים(ופגשתי המון, רק עכשיו אני במעקב אצל רופאת הריון בסיכון, אבל כל החצי+ הראשון של ההריון הייתי במעקב של שני רופאים גברים(אחד יצא למילואים אז נאלצתי לעבור רופא), שקיפות וסקירות עשיתי אצל גברים וגם עוד כמה בדיקות שהייתי צריכה..

והם היו סופר רגישים ומכבדים ולא הסתכלו מעבר למה שצריך וכיבדו אותי ממש ממש ממש. כולם. תמיד שלחו אותי להתארגן מאחורי הווילון ואז לקרוא להם כשאני מוכנה ומכוסה, והתייחסו הכי ענייני שאפשר.

וכל הבדיקות של ההריון הזה חוץ מהסקירה המוקדמת הייתי לבד(תודה צהל) ואם הייתי הולכת לפי הכלל הזה של ללכת לגברים רק עם בעלי לא הייתי נבדקת כל ההריון.......

אז כן, יש מקום להעדיף אישה, ברור. כל עוד היא עונה על שאר הפרמטרים- מקצועית, רגישה, מכבדת.

אבל אני חושבת שאם זה רופא שכדי להרגיש בנוח אצלו חייב שהבעל יבוא- צריך להחליף רופא, ויש רופאים מעולים ומכבדים.

האמת אני עדיין לא מסכימה לגבי המסקנה..

הרבהרופאים או בעלי מקצוע אחרים יהיה לי סבבה כשבעלי יהיה

ואני לא ירגיש לגמרי בנוח כשאהיה לבד,

ועדיין מעדיפה להמשיך להיעזר בהם כי הם קרובים או מקצועיים...

וכן, הלכתי להרבה מהם לבד, ולא היה נורא אבל היה עדיף שבעלי יהיה.. היה נחסך ממני כמה חוויות פחות נעימות...

ומסכימה לגבי רופאים גברים שיודעים לכבד.

ואגב אותי מביך שבעלי יבוא. אני לא צריכה שישמור עלי, לא חושדת בכל רופא שהוא מטרידן פוטנציאלי והסיטואציה בכללי מעדיפה להיות לבד. אלא אם זה אולטראסאונד שאז זה כיף

בעיקר בגלל שזה לא נעים בשבילו. מנסיון.

כמעט ולא הולכת בכלל לרופאים גברים מבחירה, אבל כשלא הייתה ברירה הלכתי והיה בסדר גמור.

זה נשמע שם של גבר

בכל מקרה בהריונות לא ראיתי צורך באישה, לקחתי את הרופא הכי זמין ונחמד ואף פעם לא עשו לי בדיקה פנימית, רק הטכנאיות אולטראסאונד בתחילת ההריון.

אם זה לא להריון, ואני יודעת שיש בדיקה פנימית אני תמיד מעדיפה אישה מוכנה לחכות הרבה בשביל זה. נניח לבדיקה של אחרי לידה אני קובעת חודשיים מראש, אפילו לפני הלידה...

ויש מלא רופאות נשים מהממות! פשוט באמת הן עובדות שעות הרבה יותר מצומצמות בכל מקום ואין תורים

תחזרי לנרות לדעתי

אני מכירה שלפעמים צריך יותר מ3 ימים של נרות. אבל את בהריון אז צריך לוודא. ואולי גם משחה במרשם כמו טבע קוטן שהיא יותר חזקה

והייתי מוסיפה גם פרוביוטיקה האמת

בגדול נשמע שצריך טיפול אינטנסיבי יותר. אנטיביוטיקה לא קשורה לכאן, זה פטריה.

אם נשאר צריבה ויובש סימן שהפטריה לא עברה לגמרי מלכתחילה. רק קצת ירדה ובגלל זה הגרד נרגע.

ובכללי לקחת פרוביוטיקה עדיף ביופימייל

יש גם פרוביוטיקה לשים בנרתיק (לא מנסיון)

כדאי להספיג צמר גפן או גזה ולהספיג את האזור

יש לי נטיה לקנדידה בהריונות, וזה סיוט.

אחרי שעשיתי כמה מחזורי טיפול ובכל פעם הקנדידה חזרה, הרופאה הביאה לי משחה חיצונית שנקראת דקטקורט (או משהו כזה) וזה ממש עזר ב"ה.

בנוסף, נוטלת פרוביוטיקה והפחתתי סוכרים ושמרים בתזונה.

ובנוסף הרופא כתב עוד סבב של טיפול תרופתי

מקוה שהפעם יעבוד

שמן עץ התה!!

ממש למרוח על כל האיזור,

(אני לקחתי 3 רפידות להסרת איפור- בכל אחד מהן שמתי ומרחתי בכל האזורים הקרובים והרחוקים...😬🤭)

ולהחליף תחתונים הרבה

ו... להפחית סוכרים (קשההה)

ושמרים

ופחמימות ריקות....

להוסיף פטרוזיליה לתפריט..

לימון..

שום..

בהצלחה תרגישי טוב חיים!!!