בעלי גוייס בצו 8 ברוך ה' אני בהריון אחרי טיפולים,
ויש עוד ילד בבית.
אני כל יום בוכה.. לא רגילה להיות בלעדיו, בנוסף אנחנו מפונים.
כל יום בוכה בסתר, מרגישה שאני נחנקת שאין לי אוויר
הוא הגיע יום שישי לבקר, כשהוא הלך זה עשה לי יותר רע בלב.
בכיתי כל השבת..
אני בקושי אוכלת, אין לי חשק לכלום
רק רוצה אותו לידי.. לא יודעת כמה זמן זה יקח.
אני יודעת שאני אגואיסטית, ושאיבדנו המון.. אבל אני פשוט לא מסוגלת בלעדיו
אני אשמח לכוחות
בינתיים חמאס יורה בעזתים בעצמו.
החזרנו את המים לדרום הרצועה מה שיחריף את המלחמה בין חמאס והאוכלוסיה שם
נכון שבחוץ ממש קשה, אבל יש לך את הקושי הפרטי שלך!!!
עשית שבת לבד?
כל כמה זמן הוא מגיע?
הוא קרבי?
ואני כלכך בניתי על כמה ימים בשביל לאפס את הבית, לדאוג לדברים לתינוק.
חסר לי עוד המון דברים. אני יכולה ללדת כל יום. אפילו תיק ללידה אין לי.
והכי קשה לי שגם סבלנות אין לי בכלל. וקשה לילדים, כבר המון זמן שהם בבית, והשבוע האחרון היה להם ממש קשוח ומלא במסכים ובאמא עצבנית.
ורק בא לי לבכות כל היום ובמקום זה אני מארחת, עוזרת לשכנות ולנשים מסביב..
ופשוט גמורה!!
תודה על המקום הזה!!
מתסכל ומאתגר ממש, גם ככה קשה לסחוב כל יום.
מזכיר לי שאחרי הלידה הקודמת, שבועיים אחרי הלידה התחיל סגר והילדים היו בבית.
וכ"כ הייתי צריכה את השקט, לפחות חצי יום... וזה בלי השוואה כי לא התלווה לזה כל הטירוף שחוגג עכשיו, שמכפיל הכל פי עשרת מונים.
ממש מבקשת ממך להיות מודעת לעצמך, להמשיך לעזור אבל במסגרת הכוחות שלך.
ותבכי, זה טוב ובריא.
תקדישי לעצמך שעה בערב בה את מתארגנת ללידה- אורזת תיק, חושבת על הלידה ומנסה להתאפס קצת.
ותפנקי את עצמך במשהו טעים.
לא פשוט, מאחלת לך הרבה כוח ושמחה בלב שמח לך ולכל עמ"י!
וזה מנגנון שדומר לנו גם על הנפש
ועם זאת, נשמע שהעשייה עכשיו צריכה להתמקד בתוך הבית פנימה.
מה חסר לך?
זה הזמן להיעזר גם את, לעשות רשימה, לדאוג שיהיה מישהו עם הילדים או לשלוח את הבעל לקנות
אם את בקשר טוב עם השכנים, אולי אפשר לחלק את הילדים בין הבתים ואם יש מרחבים מוגנים זה יעזור חכולם לשמור על שפיות
מה גם, שבהרבה בתי חולים יש חנויות עם כל הציוד הנצרך ליולדת וליילוד
חיבוק ❤️
זה חלק מהקושי.
ואת צודקת
מאז שמחת תורה אני בלחץ ועם כאבים וצירים כל לילה...
חושבת שהנה אני הולכת ללדת ולא קניתי ולא כיבסתי ולא הכנתי תיק..
אבל איכשהוא לא ילדתי עדיין (ועברתי את התאריך לפני כמה ימים) והצלחתי לארגן תיק בצורה חלקית..
אבל אין שקט ואין רוגע וכל כך בניתי על החופשת לידה הזאת ועל הימים השקטים שלפני הלידה- שהילדים יחזרו למסגרות ואני אכין לי דברים בנחת.
במיוחד אחרי שלידה קודמת היתה בקורונה+ החופש הגדול ואז חגים ואז סגרים.
לא יודעת מה להגיד לך..
נעבור את זה בעזרת ה' ונקווה לטוב.
חוץ מהקטע שעוזרת לשכנות... זה למעלה מכוחותי כרגע.
ואני עם סימפו' שממש מגביל אותי. ממש. כך שגם אם מישהו לוקח את הילדים- אני לא מסוגלת לעשות הרבה...
אולי כדאי לך לפחות לעשות רשימה מה לשים בתיק ללידה, זה כבר עוזר להתאפס. ואז כשתצטרכי- רק תשימי בתיק...
אני משתדלת שהכל יהיה מכובס וזמין, כדי שבעלי יסתדר אח"כ עם הילדים. (חשבתי להכין להם תיק בנפרד, אבל אין לי סבלנות לזה)
אם יש לך אפשרות פחות לכבס את ה3-4 סטים הראשונים, כדאי לך. שיהיה גם מוכן לתיק לידה...
בהצלחה ובידיים מלאות ושמחות!!
סוף הריון זה קשההההה
אני ממש מבינה אותך
יש לך גדולים? שאפשר לשחד שיוציאו את כולם שעה החוצה עם קרטיבים ותנשמי?
או נערה שתבוא ותוציא אותם שעה?
רק לומר שמזדהה וזה קשה בטירוףף סוף ההריון אני בקושי מתפקדת וגם לא סבלנית לילדים בכלל 
ממש מבאס
חיבוק גדול
איך אפשר לחזק את הבעל מרחוק?
חוץ מזה
שאני מנסה לשדר לו שהכול בשליטה.
אשמח לרעיונות.
את בעלי זה ממש ריגש
עם ברכה שציירו לו, או תמונת שבת שלום כשכולם מאורגנים..
מעבר לזה, מבחינתי לא להתלונן מולו זה דבר גדול בפני עצמו 😁
נערך
היי,
תינוק בן חודשיים ואין לי בגדים עבור לחורף.
במצב הזה, בעל מגוייס ואני לא יכולה לצאת לקנות.
מאיפה אפשר להזמין בגדים שיגיעו יחסית מהר ולא יהיה יקר?
תודה
תזמיני גם ארוך ודק וגם פוטרים לחורף היותר רציני.
כרגע שימי לו פשוט גופיה נוספת בהנחה וממילא לגיל הזה יש לך שרוול ארוך.
דווקא בארץ לא ברור לי מה מצב המשלוחים.
מנקסט מגיע מהר יחסית.
רק תוודאי שהדואר אצלכם עובד, ואם לא אז יש חנויות שאפשר לשלוח אליהם משלוחים מנקסט.
אף פעם לא הזמנת מהם?
אולי תשאלי חברה מהאיזור שלך איך מתעסקים עם זה.
במצב רגיל יודעת..
השאלה מה קורה עכשיו, נכנסים משלוחים לארץ? יש בכלל כח אדם לזה ...?
ואת השאר מנקסט
ותזמיני במקביל מנקסט עוד בגדי חורף
מומלץ מאוד איכותי ברמות
הבנתי שיותר ארוך ודק
אשמח גפ להמלצות
בת בכורה, בת כמעט שנה,
צריכה בשבילה גם ארוך ודק וגם חורפי
לא נראה שיש בארץ איך לקנות
מרגישה רע להתעסק עם בגדים כשהעם שלנו בכזה מצב
ומצד שני - מתחיל חורף, אין לה בגדים
לגבי ארוך ישם בד נעים
שמתי חורף שעבר לתינוקת עם עוד שכבה של טרנינג או משהו חם וזה היה אחלה,
כמובן אבל תלוי בתינוק כמה שכבות צריך שיחמם אותו, לתינוקת שלי חם מידי עם הרבה שכבות היא מזיעה.
יש הרבה בגדים בסגנון חורפי אבל לא מספיק חמים, מתאימים לביניים כזה, או לבית מחומם.
ויש קצת כאלו שהם ממש חמים כמו שמקובל בארץ, רק שקשה לדעת לפי התמונה, היא מטעה.
בעבר קניתי בגדי תינוקות שכתוב עליהם פוטר / קטיפה וזה אכן היה חורפי. יכול להיות שהתיאור באנגלית לפעמים יותר מדוייק.
דק וארוך
רק עכשיו מתחילים להצטרך אצלינו מעבר..
יש לי כמה פריטים בודדים
נראה מה נעשה
אולי אצליח לצאת לקנות לה כמה דברים
ואם גרים במקום חם - אז יש דק ארוך קצת יותר רציני (אלו שנראים חורפיים) וזה מאוד שימושי.
אבל אין לי מושג מה מצב הדואר עכשיו. אני חוששת לקחת סיכון.
אפילו אחד-שניים
כדי שאבין מה הכיוון ובמה להתמקד
כן, לא ממש יודעת מה לעשות,
גם לצאת לקניות לא בדיוק מרגיש לי נעים עכשיו
אזור יחסית שקט, אבל תמיד המרכזי קניות פה מלאים בני דודינו, עובדים וקונים
ובכלל לא יודעת מה פתוח
יש קצת בגדי מעבר מהעונה הקודמת שאולי איכשהו יעלו עליה
מקווה להסתדר איתם
ואולי יהיו עוד ימים חמים ותלבש קצר..
אתמול הלבשתי קצר בלי בעיה
היום פתאם יש גשם, לא באמת קר.., אבל בתחושה קשה להלביש לה קצרצר
אלו גופיות דק ארוך (לא דק במיוחד, אבל זו שכבה אחת):
https://www.next.co.il/he/style/st558434/d70080#d70080
יש גם בצבע לבן, אני אוהבת את המדוגמות ולפעמים מלבישה בלי משהו מעל.
זה חמוד בעיניי:
https://www.next.co.il/he/g624914s2/d89262#d89262
אני חושבת שלזה התכוונתי שזה מראה חורפי, ולא מאוד חורפי. אני חושבת שזה 'עבה' ארוך. אבל לא ממש מחמם. לא ניסיתי את זה ספציפי.
על זה כתוב צמר ופליז, אז כנראה שזה מחמם ממש:
https://www.next.co.il/he/style/st429494/d43147#d43147
זה חם:
https://www.next.co.il/he/style/st751955/279623#279623
זה כמעט קיצי, אבל ארוך. כלומר דק מאוד וארוך. אני חושבת שהיו לנו פיז'מות דומות שהלבשתי כמעט כל השנה:
https://www.next.co.il/he/style/st046392/d77690#d77690
אולי תאהבי סגנון כזה
https://www.next.co.il/he/g854903s2/440770#440770
כתוב סרוג, אבל אני חושבת שזה לא חורפי חורפי, אלא מתאים כמעבר, או בחורף בבית מחומם עם שכבה נוספת.
את האוברולים של נקסט אני מאוד אוהבת, למשל אלו:
https://www.next.co.il/he/style/st184947/d90885#d90885
(לא ראיתי כרגע בלי כף רגל, אני חושבת שאולי בגיל שנה עדיף לקנות בלי). זה דק ארוך מושלם בעיניי לפיז'מה או לבית. בגיל יותר קטן אלו הבגדים של כל היום.
אם זמין לך קארטרס, הפיז'מות אוברול שלהם לחורף מושלמות לגמרי. בפרט אלו עם רוכסן דו כיווני.
צריכה לשבת על זה לחפש
בינתיים חברה נתנה לי כמה פריטים להתחלה
אז מקווה שאסתדר עד שאצליח לקנות/להזמין
אנחנו גרים באזור מאוד קר וכמעט כל הבגדים של הילדים שלי מנקסט.
מה את מעדיפה? חחק אחד או שני חלקים?
אני מתאימה
נגיד טייצים חלקים
וחולצות מדוגמות
ואיי אם יש לך קישורים ותדעי להגיד לי מה חם זה ממש יעזור לי!
https://www.next.co.il/he/g854206s5/U24156#U24156
(לא צמודים כמו של קיץ, מושלמים בתור מכנסי חורף לתינוקת)
ביום א של חול המועד והגיע כבר ביום רביעי שעבר.
(בד"כ לוקח שבוע, הפעם לקח שבוע וחצי)
ושיגיע
בימים האחרונים יש כל מיני נשים שרוצות להתחזק בכיסוי ראש
אז משתפת שב״ה היום חגגתי 9 שנים לכיסוי ראש שלי.
אתמול היה 9 שנים לחתונה הראשונה שלי, מה שאומר שממחרת לזה הייתי עם מטפחת.
וב״ה זכיתי שגם כשהייתי גרושה אז לא הורדתי.
כמובן כמובן לא שופטת אף אחת שנהגה אחרת, יש היתרים מרבנים,
ובכל זאת שצחה ששמרתי על הזכות הזאת.
מצרפת שיר קטן לכבודה של המטפחת
(כתבתי לפני 3 שנים והיום עדכנתי את המספרים)
ובתגובות גם שירים מהספרון על איך זה להמשיך עם כסרש כגרושה , ובדייטים...
אז אם זה יחזק מישהי, אפילו לא לשנות משהו אלא רק לשמוח בעצמה
מה טוב.
יש לך כשירון לעלות את הדברים על הכתב בצורה כ"כ יפה.
וגם וואלה, את אמיצה.
כן, ה׳ שלח לי מילים לפה וללב.
ויש לי גיס (בעלה של אחותי התאומה) שמאוד מאוד חיזק אותי בעניין הזה.
אני תמיד נהנית לקרוא את השירים שלך
תודה!
מדם ליבי
את כותבת מקסים
וזה עוד יותר מיוחד כשאת מעלה ממש ענים יומיומי ומעשי..
ובאמת משתדלת עכשיו להתחזק בכיסוי הראש לפחות מחוץ לבית באופן מלא (הולכת עם כיסוי מלא אבל כיף לי עם כל שערה שבחוץ) ואת ממש מחזקת!
אין לנו במרפאה ואני מקווה ללכת לקנות בעיר הקרובה מחר...
אני עם הילדים בבית ובעל לא...
כמה ימים הכי קצת לפני המחזור לקחתן וזה עזר לכן?
אני כבר די על הקצה.
לפני שבוע וחצי טבלתי.
המחזורים שלי בד"כ הם קצת יותר מ30...
אבל אני בכזה מצב של סטרס שאני לא באמת יודעת איך המחזור יתנהג.
לדעתי הביוץ איחר ולא היה ממש בליל טבילה
5 ימים לפני התאריך הכי מוקדם שאת מצפה למחזור. לי כבר ברוך ד כמה פעמים.
פעמיים ביום
מחפשת חמות באיזור תל אביב - רמת גן - בני ברק שעושה משלוחים ואני יכולה להזמין בה סלט מפנק.
כמובן בכשרות מהודרת. (לא בית יוסף, מחפוד/בדצ העדה החרדית)
העלית לי חיוך.
לגבי חנות- אין לי מושג, אז מקפיצה לך
תבדקי מי עושה משלוחים
קפה דניה,
יש קפה קפה בתל אביב בכשרות מחפוד,
פיצהלה גם בבני ברק.
יש בבני ברק זיסלק שזה אמנם חנות גלידות אבל יש להם סלטים וגם אוכל חלבי פשוט וסביר ובמחירים מעולים.
יש מנטה בייגל
ויש פיצה אורי קצת יקר
מנטה בייגל יקר ולא מאד טעים...(לטעמי)
מנטה בייגל
פיצה אורי
פינת הגלידה
ממש טעים
כשרות לנדא
אחלה סלט, מחיר מצוין
בשבוע האחרון כל המצב ומה שהולך במדינה ממש אין לי חשק להיות עם הבעל אבל הוא כן בעניין. עכשיו בכללי יש ביננו פער בחשק אבל למדנו להתגבר על זה אבל עכשיו המצב הביטחוני מוסיף.הצלחתי לנטרל את המחשבות ולא לשפוט אותו אבל עדין קשה לי לבוא לקראתו ..
לי יש משפחה קרובה מהלוחמים ואצלו זה פחות אז אולי זה גם משפיע.. אני עם כדורים שמונעים מחזור ויכוחה להפסיק אותם ולפתור כביכול את הבעיה אבל אני כל כך סובלת מהמחזורים שדוחה את זה שוב ושוב ..
יודעת שאני צריכה להגיד תודה בכלל שלא מגוייס כן ובכל זאת קשה לי..
ממש הגיוני שלא היה לך חשק.
ובכל זאת, אנחנו בפתחו של שבוע חדש.
שכנראה לא יהיה האחרון במציאות הזאת.
ספגנו מכה מוראלית קשה מאוד, אבל אנחנו עם חזק חפץ חיים ואנחנו אט אט מתאוששים.
מאוד חשוב להמשיך לעשות בתקופה הזאת כל דבר שמרים את הרוח.
תביני שזה צו השעה. אולי זה יעזור לך להתגבר.
האם את חוששת מאירוע (כגון אזעקה) שיקרה בזמן הזה או שזה רק עניין של מצב רוח?
לדעתי עדיף שתמשיכי עם הכדורים עד שתצליחי להתאושש ולמלא ולהתמלא כוחות מהביחד.
ולמה היא אמורה להתגבר ולהיות איתו בכח?
תרשי לי לחלוק עליך
בשום אופן לא אמרתי בכח, וקראתי שוב, גם לא ניתן להבין כך ממה שכתבתי.
זה צו השעה לדעתי כי מטרת הטרור היא לזרוע אימה.
הניצחון על הטרור יהיה אם נצליח להתגבר על האימה ולהמשיך בחיים ולחייך למרות הכל.
את מוזמנת להגיד לפותחת מה שאת חושבת.
זה שילוב של מצב הרוח יחד עם הפחד מאזעקה תוך כדי...
באמת החלטנו שאמשיך עם הכדורים לעוד שבוע ואז נראה מה עושים כי באמת אין לי כוחות לדימום של המחזור זה בכללי לוקח ממני המון אנרגיות אז עכשיו בכלל
חשוב להגיד לבעלך שאת אוהבת אותו,להביע אהבה בדרכים אחרות, ולהסביר לו את המקום הנפשי שלך
לא להסתמך על זה שהוא מבין שזה לא קשור אליו, כי ההגיון לא כל כך עובד פה אלא הרגש והגיוני שהוא ירגיש דחוי אולי אפילו בלי שהוא ישים לב אבל הרגש יחלחל וחבל שזה ירחיק ביניכם
דבר שני - תחשבי עם עצמך - מה כן מתאים לך כרגע? גם אם זה רק בשביל לשמח אותו אם זה בא מתוך רצון שלך ולא כהרגל אלא משהו של מקרי קצה זה גם בסדר... (ואם את עוקבת אחרי את יודעת שזה מבחינתי לא ברור מאליו אבל יש זמנים שזה מתאים)
או להפך- מה יכול לעזור לך להרגע ולעורר את הגוף? (עיסוי, מקלחת,ריחות, צלילים)
לא בטוח שזה יעבוד אבל אולי כן
גם אם בכלל לא מתאים כלום זה גם בסדר!
ותשאלי אותו- מה יכול לשמח אותו? בתוך המסגרת של מה שנעים ומתאים לך
אולי תמצאו רעיון שישמח את שניכם ויעשה לכם טוב
חשוב לעבוד קודם בפנים- להבין שהמתח שלנו לא תורם כלום למאמץ. ולקבל בנפש שזה טוב וחיובי וראוי לעשות דברים נעימים להפגת המתח למרות המצב (זה לא פשוט ולא טבעי, יש לנו אוטומט כאילו אם נשמור על מתח גבוה זה יתן לנו איזו שליטה אבל זה לא נכון זה רק שוחק לנו את הכוחות לתפקד ולהיות שם עבור מי שזקוק לנו)
מתוך קיצור דרכי טהרה
זה לא אסור, רק הנהגה נכונה אולי.
מי שעוד לא קיים פריה ורביה (בן ובת) בכלל לא צריך להימנע.
יש דעות שבמלחמה זה רק אם כל הציבור נמצא במלחמה ובצער ולא רק אזור מסויים בארץ (למרות שכרגע נראה לי כל הארץ במלחמה וגם בכל מקום חצי מהגברים מגוייסים)...
אבל אחרי כל ההסתייגויות, רוח הדברים היא דווקא לא להמשיך בחיים כרגיל אלא כן להשתתף בצער הציבור.
עכשיו
כתבו שכן נכון לקיים אישות ואל להמנע בגלל המצב,
ויש לזה כל כך הרבה כח לתת לנו חוסן נפשי (לנשים וגברים כאחד)
שזה גם דבר ממש חשוב
אבל רק לי זה מרגיש שאנחנו יותר ממדי מהר פשוט חוזרים לשגרה כאילו כלום לא קרה?
בגלל חוסן נפשי מחר כבר הרבה מוסדות פותחים, וכו'..
ואז מה? פשוט נחזור לחיים ומה? מה יצא מכל הזוועות האלו?
אני מרגישה שכן צריך קצת לכאוב עם הציבור, קצת לקחת זמן ולחשוב.
אבל זה רק הרגשה שלי, לא יודעת בתכלס הגיוני שאני טועה.
אבל המציאות היא מלחמה
ואולי כן צריך ללמוד להתנהל בצילה איכשהוא ולא לתת לפחד לשתק אותנו.
ממילא חלק מחוסן נפשי זה גם זוגיות יציבה, יצירת מעגל משפחה תומכת וכו'
שאני מאוד כואבת את מה שקורה.
ובאמת התלבטתי האם אני יכולה לעשות דברים שבשגרה עושים לי טוב (נגיד ספורט, להסתפר)
ודיברתי על זה עם בעלי, שהוא לוחם במילואים, והיה השבוע בעוטף וראה הכל.
והוא דווקא אמר שזה הכי נכון להמשיך כמה שאפשר.
נכון, לא הייתי עושה עכשיו סתם כך מסיבה
אבל איך אמרתי לו?
"התלבטתי אם זה מתאים, אבל דווקא בגלל שהיה לי קשה לגייס את עצמי לעשות את הדברים היומיומיים האלו, ויותר קל לשקוע בכאב, ידעתי שזה הדבר הנכון"
ואני יודעת בוודאות, שזה שבעורף ממשיכים, למרות כל הקושי, נותן לחיילים שלנו המון כוח.
חוזר לשגרה באמת אחרי מה שקרה פה
לי לפחות ייקח הרבה זמן להתאושש ממה שקרה וקורה פה.
הנחיות בענייני טהרה ואישות בעת מלחמה
13. בעת כזו מתעוררת, באופן טבעי ומובן, השאלה מה נכון לנהוג לעניין קיום יחסי אישות במצב זה. הפוסקים התייחסו לכך בהרחבה וההוראה ההלכתית המקובלת היא שבהחלט מותר לקיים יחסי אישות במצב זה (קל וחומר כשמדובר בזמן 'ליל טבילה' או בזוג שטרם זכה לבן ולבת – מצוות 'פריה ורביה').
יש לציין שמבחינה נפשית וזוגית בעת קושי וטלטלה כזו, קירבה כזו עשויה לתת הרבה כוח והרבה בריאות ויציבות, והיא טובה ונכונה.
עם זאת, בני זוג שמרגישים קושי לקיים יחסי אישות במצב זה בוודאי מותרים להימנע מכך, בהסכמה משותפת (מכל מקום נראה שזוג שעוד לא זכו לבן ולבת – מן הנכון שלא יימנעו מקיום יחסי אישות, בפרט בימים בהם הסיכוי להיכנס להריון גבוה יותר).
(להרחבה ומקורות בעניין אישות, ראו הערה 1)
נתפלל לתשועת ה' בקרוב – "כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם".
(1) הרחבה הלכתית בעניין אישות בעת מלחמה:
א. מובא בגמרא (תענית י"א, א'): "אמר ריש לקיש, אסור לאדם לשמש מיטתו בשני רעבון (=רעב)". כך גם פסק השו"ע (או"ח ר"מ, י"ב). הרמ"א הוסיף שאסור גם בזמן צרות אחרות הדומות לרעבון, ויש מהפוסקים שהוסיפו גם את זמן מלחמה לכך. בין הטעמים שהובאו על ידי המפרשים – שיש לאדם לשתף עצמו עם הציבור ולהצטער בצערם.
ב. כתבו הפוסקים שבמקרים הבאים ודאי מותר לקיים יחסי אישות: בני זוג שעוד לא קיימו מצוות פרייה ורבייה (כלומר שאין להם עדיין בן ובת), ליל טבילה, כשחוששים ל'כשל' (כגון הרהורי עבירה או חשש לשז"ל).
ג. בכמה מגדולי הפוסקים האחרונים מצינו שהתירו, למעשה, לקיים יחסי אישות בעת מלחמה, מכמה סיבות (כלומר גם שלא בליל טבילה וכד'. בין הסיבות: יש סוברים שלא מדובר באיסור אלא במידת חסידות; יש אומרים שדווקא בעת רעב וכד' אסור ולא בעת מלחמה; יש שכתבו שבמצב שלנו היום, גם בעת מאבק מול איבינו בארגוני הטרור בארצנו, לא מדובר ב'מלחמה' עליה דיברו הפוסקים.
ד. מהפוסקים שעסקו בכך: שו"ת דרכי חיים ושלום (מונקטש, סי' תרנ"ו) ושו"ת לבושי מרדכי (מהד' חדשה – ליקוטי תשובות, סי' ר"ד) התירו לשמש בעת מלחמת העולם הראשונה; שו"ת ציץ אליעזר (י"ג, כ"א) האריך בתשובתו להתיר לשמש בזמן מלחמת יום הכיפורים; מו"ר הגר"מ אליהו (דרכי טהרה עמ' 286, תשובה ג' בתחתית העמוד) כתב: שאלה – במצב בטחוני קשה כמו מתקפת טילים ופצצות מרגמה על אזורי דרום הארץ, או כמו במלחמת לבנון השניה כאשר צפון הארץ עמד תחת התקפות כאלה, האם חל איסור תשמיש כבעת צרה? תשובה – אין איסור של תשמיש, כי זה לא כלל העם; הג"ר יצחק זילברשטיין האריך במאמר בספרו חשוקי חמד (על הגמ' נדרים פ"א, ב') ביחס לאירועים שקרו בחודש תמוז תשע"ד (סמוך למבצע 'צוק איתן') וכתב שאין לגזור איסור לשמש בזמן הזה; ויעויין גם בתחומין י"ב במאמרו של הרב שמואל דוד וכן בחוברת אסיא פא-פב, במאמר עם תשובות הרב ד"ר מרדכי הלפרין והרב אליהו אלחרר – 'אישות בזמן מלחמה – במלחמת לבנון השנייה ובקסאמים בשדרות'.
לפי מה שכתוב כאן
ממליצה לקבוע אולטרסאונד בהקדם האפשרי.
אולי אאוטינג אבל כבר למי אכפת...
אנחנו נמצאים בחד המלונות בארץ, כדי להישאר עלינו לשלם 50% מהמחיר, שזה גם מחיר גבוה כי המחיר הרגיל של המלונות מיועד רק לעשירים הרי...
אז אין לנו את הכסף לשלם, ואנחנו נאלצים לחזור הביתה, שוברים את הראש איך אפשר להישאר מאיפה אפשר כן לשלם, וכלום....
כאילו לאף אחד לא אכפת, אז אחים שלי בוכים כי הם רועדים מפחד לחזור הביתה, אני כבר שכחתי איך נושמים נורמלי, אבל העיקר שניקח את הדברים שלנו ונעוף להם מהמלון.
לא ביקשנו 5 כוכבים ביקשנו מקום שקט לישון בו, מקום שלא נצטרך לנעול עלינו במלא נעילות, שנצליח לעצום עין בלילה, שלא נקפוץ מכל תזוזה קטנה.
מדינה בהפקרות, וההרגשה קשה מנשוא
באמת תחושות קשות מאוד
אבל מה עם אופציה של דירות ארוח שאנשים מציעים?
*סיפור משבת האחרונה עם חיילי מילואים בשטח*
את השבת האחרונה זכיתי לעשות עם כ 150 חיילים בשטח. בזמן סעודת שבת בבוקר התבקשתי לומר דבר תורה.
שיתפתי את החיילים בשיחת טלפון שהייתה לי ביום שישי הסמוך:
התקשרה אליי מישהי שאני מכיר, וביקשה היתר לעשות הפלה לעובר שבמעיה.
לטענתה, המצב קשה בארץ, היא מפחדת, ולא רוצה ללדת ילד לעולם כל כך אכזרי. במיוחד אחרי המראות הקשות של הילדים שנשחטו בדרום.
הקשבתי לה, אמרתי לה שאפשר להבין את החששות והפחדים שלה, אבל מצד שני דווקא היום כל כך חשוב ללדת ילדים מכמה סיבות:
א. אמנם היה אירוע נוראי, אבל יותר מ 99% מילדי ישראל בריאים, שלמים ושמחים.
ב. הם רצחו לנו למעלה מ-1,300 יהודים, וכעת צריך למלא את מקומם של אותם הרוגים.
ג. הם רצו להרוג אותנו, הנקמה הגדולה ביותר היא בכך שנוליד עוד ילדים.
ד. אנחנו צריכים להראות להם ולעצמנו ש"כאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ".
ה. בערב פרשת בראשית, יש את המצווה הראשונה בתורה "פרו ורבו". זה הסוד שלנו. להמשיך ולהוליד ילדים בכל מצב.
האישה הקשיבה, הודתה לי והיה נשמע שקיבלה את הדברים.
לפני סעודה שלישית, ניגש אליי אחד הקצינים ואמר לי כך:
"אני לא דתי. יש לי 2 ילדים. ואשתי אמרה לי לפני חצי שנה שהיא לא רוצה עוד ילדים. 2 זה מספיק. ולא עזר כל מה שאמרתי לה. השבת, סיפרתי לה בטלפון את מה שאמרת. והיא אמרה לי: 'הוא צודק. גם אני רוצה לנקום בערבים. בוא נוליד עוד 2 ילדים'".
חיבקתי אותו חיבוק גדול. כל כך התרגשתי לשמוע.
_אשרי עם ישראל_
_הלל מרצבך - רב חטיבה 6_
ריגשת ממש!
בהריון, בתחילת השבוע עם היוודע היקף האסון, אלו הדברים שחשבתי- איך אני מביאה עוד ילד לעולם אכזר כזה?
אח"כ כמובן שהבנתי דברים ברוח הנכתב למעלה, אבל ממש ריגש אותי לקרוא את זה. תודה על זה.
ועוד יותר מקבלת כח להמשיך בתפילות האלו
כדי לזכות להשלים את מה שחסרנו...
בעזרת ה שיכלו כל נשמות שבגוף
שנהיה זכאים
שהגאולה תבוא ברחמים!
רקע-
7 חודשים אחרי לידה
מניקה הנקה מלאה (מקבל כבר מוצקים)
לא לוקחת שום מניעה
במחזורים לפני הלידה תמיד הצלחתי לעשות הפסק ביום החמישי
קיבלתי מחזור ראשון אחרי הלידה לפני חודש וחצי, שנגמר תוך יומיים
ועכשיו-
קיבלתי מחזור במוצאי שמחת תורה, קצת אחרי ששמעתי על גודל האסון הנוראי הזה (משפיע עלי מאוד קשה נפשית) ועד עכשיו כבר יותר משבוע מדדמת חזק ממש. כמו יום יומיים ראשונים של מחזור.
אין סיכוי להתחיל לחשוב על הפסק בכלל.
אני אמורה להילחץ? לפנות לרופא? הכל הגיוני בהנקה? הגיוני שהגוף מושפע מהמצב הנפשי? משהו שיכול לעזור לי להתנקות?
יכול להיות שזה היה הכתמות כתוצאה משינוי הורמונלי שגם גרם לביוץ לחזור.
נשמע שזה המחזור האמיתי הראשון אחרי לידה ולכן הגיוני שהוא יהיה יותר כבד.
אם את חושבת שזה ממש מוגזם גם למחזור ראשון אחרי לידה אז אולי כדאי להיבדק.
אם הדימום ממשיך כבד אז הגוף מנקה את עצמו, לא צריך להגביר את הדימום תני לגוף לעשות את שלו.
אם ממשיך חלש הרבה ימים, זה מצב שכדאי לעזור לגוף להוציא ביעילות.
אז יודעת בוודאות שזה היה מחזור
היום בבוקר קמתי עם דימום משמעותית יותר חלש. מקווה לטוב!
תודה על התגובה!
ולכן הרירית עבה יותר...
או שבאמת סתם שיבוש הורמונלי של אחרי הלידה
מבחינה רפואית אם הדימום לא כבד באופן פסיכי אז זה לא בעיה, אם זה ימשיך ככה בחודשים הבאים כדאי לפנות לבירור אם יש מה לעשות עם זה (לא בטוח)
בשורות טובות!
לא נראה לי שיכול להיות הריון, כי בדקתי די באובססיביות עם בדיקות הריון ביתיות.
אם היה הריון אז כימי וממש ממש בהתחלה....
לא הבנתי...
סיוט ראשון: כל החדר שלה מלא בצפרדעים, שהורסות לה את החדר.
סיוט שני: פרות עולות על המיטה שלה וממלאות אותה.
ועכשיו רק נותר לקוות שאחרי שייבאה ממצרים את אחת המכות ואת אחד מחלומות פרעה - שמצרים בת ימינו לא תתגשם ותגיע לכאן...
ובעיקר, שהמכה הראשונה ממכות מצרים לא תכה אצלנו שנית...
אבל הלילה היא התעוררה פעמיים, וזה כבר חריג...
(וזה מצטרף לקושי שהתגבר אצלה התארגן לשינה וללכת לישון... זה מגיע כרגע לממש מלחמות, לצערי )
גם אצלי הילדים הולכים לישון בשעות מטורללות חלק מהימים
כשבדרכ יש פה כלל ברזל של שינה בזמן.
יש ימים שהצלחתי
ובימים שהיו פה אזעקות בלילה או הרבה אזעקות ביום, הבנתי שאין מה להילחם ויש פה קושי ממשי ואמיתי. בדיוק כמו שלי קשה וגמני לא מצליחה לישון.
אז החלטתי למען כולנו לשחרר.
לא יודעת אם זה יעבוד אצלכם, אבל בכל זאת כתבתי.
אני יודעת ששעות הערב הם הזמן שלך לבד לאפס את הבית והראש ולקבל קצת שקט. גם אצלי.
אז אני מנחה אותם להיכנס לממד איפה שהם ישנים ולא לצאת לסלון. בעלי גם מגויס לעניין ויושב איתם עם סיפור. וכמובן, הערב שלי מתחיל ונגמר הרבה יותר מאוחר
הם הולכים לישון בשעות לא רגילות כבר שבוע...
אבל מה שמטריד יותר זה הקימות שלה (ושל אחותה התינוקת) בלילות... (לפחות בלילה האחרון גם ככה לא הצלחתי להירדם
לא שזה עזר, כי היא רצתה דווקא את בעלי...)
אם היא ממש מתעוררת מסיוטים זה לא סתם. כנראה חווה פחד. בזה אני לא יודעת לעזור. אבל אגיד לך מה עשיתי כשהבן שלי דיבר על חלומות מפחידים:
1. הגננת אמרה לי לשים לו גבול של מציאות ודמיון. כלומר אם הוא חלם על אריה, להגיד לו: "אריה יכול להגיע לפה?" ולהראות לו שזה לא הגיוני.
2. לחבק חזק ולהגיד ביחד פרק תהילים.
3. שמתי בבקבוק ספריי ריק מים עם קצת מרכך כביסה, וקראנו לזה ספריי החלומות שלי. הוא כאילו מבריח את החלומות הרעים.
באמת בדיוק ככה אנחנו עושים בימי שגרה. אבל עכשיו אני מרגישה שבניגוד לבדרך כלל - הפחדים אמיתיים, רק מתחבאים מתחת לכל מיני הופעות לא קשורות (האמת שהייתי צריכה להתאפק לא לצחוק כשהיא סיפרה על החיות בחלום...)
אבל אולי עכשיו נוסיף לחיבוק גם פרק תהלים, רעיון טוב (רק שזה ידרוש מאיתנו ליטול ידיים...)
באותו גיל אבל חלומות שונים.
אחד חלם על טילים כי מה לעשות כשיש אזעקות צריך להיכנס לממ"ד אז ניסינו להסביר. והשני שהאנשים הרעים באים- לא תיארתי לעצמי כמה הוא מודע למה שקורה עד שסיפר לי על החלום...
אבל עכשיו, כשהיא קמה בבוקר (גם בבכי), היא אמרה שבאמת חלמה שיש אזעקה...
נרצה או לר נרצה, המצב הזה משפיע עליהם
אנחנו הוספנו לשמע ישראל לפני השינה את הפסוק ״ויהי נועם״… שלא אמרנו לפני הסיוטים.
יש גם תפילה של הטבת חלום שאפשר להגיד כשמתעוררים בלילה (בגיל 4 אפשר לבחור משפט אחד מתוך התפילה)
רק אמונהמתואמתבגיל הזה ותהחילו אצלה סיוטים ..(.עוד לפני המלחמה לא קשור) כבר כמה שבועות/ חודשים.
כנראה זה הגיל.ואמן שהתקופה הזו תעבור בקרוב.
ותוך כדי לדבר איתה דברים מרגיעים
וגם לפני השינה ואז כשהיא קמה בלילה לחזור על אותו דבר
כמו שעושים בהיפנוברטינג בלידה.
שמעתי על ילדים שזה ממש עזר
הי בנות
כחודש פלוס אחרי לידה , אשמח לעצות כיצד להפסיק את הדימום.
שמעתי על ביופלבנואיד הדרים, מישהי ניסתה ועזר? מינון שצריך לקחת?
האם שתית לימון גם קשור פה כמו בקיצור דימום מווסת?
כל עצה תתקבל בברכה..
לידה בניתוח אם זה משנה ...
לגמרי עוזר, אז ממש ממש ממליצה לך לנסות
לא זוכרת מינון לצערי
מוזמנות לכתוב כל אחת מה קורה אצלה, לפרוק ולשתף.
היו אזעקות אתמול בלילה והיום
הילדים יחסית בסדר ב"ה
אבל לי אישית היה קשה
השקט וההתנתקות השבתית הקשו עליי מאוד
גרים ביו"ש, חששתי מחדירות
לא עצמתי עין
אבל הרגשתי את ה' קרוב ועוזר
הילדים התנהגו מדהים
את גיבורה
מדברים על לחימה ממושכת ואי אפשר בלי לישון. אולי בכל זאת תזמיני את עצמך? אפילו לחמותך אם אפשר... לא הייתי מתביישת לבקש עזרה בשעה כזו. ה' ישלח לך מנוחת נפש🤗
הייתי לבד
התארחנו כל הארוחות והילדים התנהגו ממש לא יפה ועשו לי פאדיחות
בארוחה של הלילה מי שהזמינו אותנו הזמינו ברגע האחרון עוד משפחה וחיכינו להם מלא זמן עד שהגיעו והרגשתי ממש כמו פרח קיר וקישוט בשולחן שם. אומנם סיימתי תיכון מזמן ובכל זאת היה ממש הרגשה לא נעימה. פלוס הילדים שלי
והמצברוח שלי ברצפה כי בעלי עצבן אותי בטלפון ממש ולא מצליחה להתגבר על זה ולסלוח לו
ואין לי כוח יותר
בשביל מה בכלל הלכתי לטבול השבוע
נמאס לי כבר מהכל
כן עזרו לי ובבוקר היה נחמד להתארח
ורציתי ממש לדבר עם מישהו קצת ובסוף מכל מיני סיבות כבר לא בא לי.
ואמא שלי לא מצליחה לדבר איתי בטלפון יותר מדקה חוץ מלשאול אם הכל בסדר
כבד לי. הייתי מתקשרת לאחד ממרכזי הסיוע אבל בעבר כשהיינו בבידוד בקורונה ניסיתי לפנות לאחד מהם והמוקדן הגיב בצורה ככ מטופשת ובשיקוף מטומטם שפשוט לא אעשה את זה עוד פעם
לבי איתך יקרה
שולחת לך הרבה כח
ואני משחררת לגמרי עם וידאו.. (אם מישהי רוצה סיסמה לנטפליקס תגידו❤️)
נתחיל מזה שבעלי כבר שבוע במילואים לוחם
בשישי הבן שלי הכניס שקד מרק לאף אני אצל אמא שלי והיא הזמינה איחוד הבן שלי היה בהיסטריה בסוף הם אמרו לנו ללכת לקופת חולים ושאם יפנו לבית חולים שנלך באמבולנס בנס הרופא הצליח להוציא בעלי כל הזמן הזה לא זמין בנס הצלחתי לדבר איתו שניה לפני שבת ואמר שיש ממש בלגן
בשישי בלילה היה אזקעת חדירת מחבלים הלב שלי נפל לתחתונים שעתיים ישבנו קראנו תהילים יש שאחרי שעתיים הודיעו שהחשש הוסר
כל השבת הייתי בלחץ שבחיים לא הייתי
ועוד משו בחמישי בעלי אמר שיכול להיות שיקבלו 24 שעות ריענון אבל זה אומר לצאת בשבת והוא אמר שאין סיכוי שהוא יסע בשבת שבשבת מגנה ( בסוף ביטלו את זה לכולם)
ואני אמורה עוד יום יומיים לטבול ולא ידעת בכלל מתי אזקה לחיבוק מבעלי אני כל כך מתגעגעת לאיש שלי
ואני אמא לביאה כל השבת היתאפקתי לא לבכות בגלל שבת ובעלי אפילו לא יודע עד כמה קשה לי ואני לא אומרת לא לא רוצה שבנוסף לכמה שקשה לו שם שיקח גן את הקושי שלי
כמה שאת גיבורה.
אני לא מאמינה שיש נשים גייבורות כל כך!
שלוחת לך חיבוקים ושנישמע בשורות טובות
בתקופות כאלו שבת היא מקור הכח שלי.
ישנתי 7 שעות בליל שבת.
בע"ה לשבוע חדש מלא כוחות ובשורות טובות על עמ"י!
קצת השלמתי תהילים...
ב״ה בעלי לא מגוייס...
מרגישה ״לא נעים״ בין כל המדהימות כאן...
וברצינות: מצדיעה לכן!!!!!!
שלחתי לכלה שלי הודעת התנצלות, וחיזוקים... היא הייתה מרוצה. חזרתי להתכתב איתה.
כנראה בנות שאצטרך להתייעץ עם איש מקצוע, כי בלב אני מרגישה שלא ככ סלחתי.
זה יצטרך לחכות לאחרי המלחמה.
בינתיים, מעבירה על מידותי...
ויש כל כך הרבה עבודה שמחכה לי, אני רק עכשיו מגייסת כוחות להתמודד איתה.
שבוע טוב ומבורך חודש טוב ומבורך ובשורות טובות לעמ"י🙏
היינו אצל ההורים של בעלי והיה נחמד
חוץ מזה שלא ישנתי טוב בלילה בכלל
ואז בבוקר חמותי נתנה לי קצת לישון אבל בצהריים הקטנטונת שלי החליטה להיות סופר עירנית וגיסתי שבדכ שומרת עליה בשמחה יצא לחברות אז הייתי צריכה להיות איתה.
בקיצור, אני עייפה. אבל יהיה בסדר.
בתפילות לשבוע טוב יותר
אפילו קטנטן לכבוד ראש חודש,
זה יום מיוחד לנשים💖💖
מוזמנות לצרף כאן דברים מתוקים ומחזקים שעשיתם למענכן
יש סדרה חמודה wild babies
סדרת טבע מתוקה
ומחזקת
תודה לך♥️
בעלי גויס בשבת, עברנו שבוע לא פשוט נפשית ופיזית
שבת בלעדיו היתה לי קשה מאוד רגשית, המון פעמים שעצרתי את עצמי מלבכות כיד להיות חזקה לילדים.
סביבנו קהילה מקסימה שכל הזמן מציעה לעזור... אבל כל טלפון כזה גורם לי לבכות... מחדד את תחושת החוסר
אני שומעת שזה הולך להיות ארוך... מדברים על חודשים.
איך אפשר לשרוד מציאות כזו?
מצב מזעזע
שולחת לך חיבוק 💜
תנסי להיות עם עוד משפחה או חברות, לדבר, לא לשמור בבטן...
לי אין דמעות
פשוט לא מצליחה
מה שלי אישית עוזר אני אומרת מלא מלא תהילים זה נותן לי משו לאחוז בו
מחזקת ומחבקת אותך
שלום הגליל לחודשיים שלמים.
אמא שלי לא ראתה אותו.
סבתא שלי היתה צמודה אליה.
זה הציל אותה
לדעתי תהי בינתיים כמה שיותר עם המשפחה.
אני לא יודעת איפה בעלך.. אבל אם בדרום דרום...
מתפללת איתך שזה יגמר מהר ויהיו נסים מעל הטבע.
אם לא בדרום רוב הסיכויים שיתנו לו לצאת להתאוורר... מכירה חיילים שחזרו השבת ומחר שוב חוזרים ללחימה..
הכל יכול להיות.
בעזרת ה' מתפללת איתך. שעוד השבוע תזכי להתאחד איתו אמן.
אני לפחות יכולה להשבר לגמרי ממחשבות עתידיות דל כמה זמן זה ימשך
אני לא מצפה למשהו דמיוני ושמחר הכל יגמר
אבל בבקשה אל תכתבו פה כל מיני השערות ארוכות טווח
היכולת שלי לפחות אולי לתפקד זה לחשוב על הכאן ועכשיו
במיוחד שלא לכולנו יש בית לגור בו עכשיו או הורים להיות אצלהם
אז לחשוב שזה ימשך חודשים .זה מעבר להשגה מבחינתי
שמלחמת יום כיפור נמשכה שלושה שבועות
לא יודנת אם מדוייק
אבל זה עודד אותי ממש ממש
בכל דבר מעודד אבל זה ממש לא מדוייק בכלללללל
לא זוכרת כמה זמן היתה הלחימה עצמה אבל חיילים היו מגוייסים לחודשים
אז אני סך הכל יכולה להתמודד
כרגע האינטנסיביות גומרת אותי.
אני לא יכולה אפילו להוריד את הפח.
המון המון המון זמן
יצאו ביום כיפור חזרו בפסח
אבל!!
זה לא אותו המקרה
שם היתה אנדרלמוסיה שלמה בהכל
זה היתה מלחמה נגד כמה צבאות גדולים יחד
לא כמו עכשיו
הכל אחרת
אין אותו כאוס
רכן הופתענו מהתקיפה בעוטף .קשות.
אבל עכשיו הצפון- בכוננות מלאה ומרתיעה. גם בדרום יש מלא כוחות שכבר מוגנים ךפעולה
זה שונה
אני גם מנסה להבין מה הצפי
ההשערה שלי זה חודש בערך
שזה בעצם מרגי ש כמו נצחחחח
אבל מנסה להגיד לעצמי
תחשבי יום יום
תחיי משבוע לשבוע
בסוף זה יעבור
בעז''ה
ואולי יהיה נס
על אופציות מפחידות אחרות אין לי איך להתמודד ולרן נאבקת לא לחשוב אותן בכלל
ואגב בעלי אמר לי שבששת הימים הכוננות היתה 4 חודשים מראש!!(4 חודשים בעל מגוייס!!) והמלחמה עצמה 6 ימים. והאיום היה מפחידדדד וקיומי חשבו שהמדינה תחרב
.היום זה לא קיומי. אין לאף אחד ספ3.
אז מתחזקת קצת
שעברנו דברים
שרם הנשים אז בטח זבלו ופחדו ודאגו והתמודדו
ובסוף זה עבר.
וגם עכשיו בעז''ה שנגלה כוות
ובעז''ה שכולם כולם יחזרו הסיתה בריאים ושלמים.
אמן בקרוב
נשארו בשטח חצי שנה...
בע"ה לא יקרה אצלינו. יכריעו את המערכה וישובו הביתה במהרה!
אל תקשישיבי לאף אחד.
רק לעצמך.
אי אפשר לשלוט על מה שאנשים אומרים, אבל כן כדאי לשלוט על מה שאנחנו שומעים.
לאף אחד אין מושג כמה זמן זה יימשך ומה יהיה.
אני זוכרת גם על הקורונה אמרו בהתחלה שייקח יותר משנה ועמדתי להתעלף והנה עברנו את זה.
לא כל הזמן המציאות נראתה אותו דבר.
יהיה בסדר.
נתמודד עם הכל, אנחנו עם חזק עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ונצא מחוזקים.
כרגע מתמודדים עם התרחיש שקורה עכשיו, ולא עם עשר תרחישים של מה יקרה מחר.
ולזכור שכשמדברים על חודשים לא מתכוונים לחודשים של לחימה... אלא אחרי שתופסים שטח מחזיקים בו תקופה ויש מו"מ עם מתווכים להחזרת החטופים.
בעז"ה יברחו מהחיילים שלנו וה' יעשה לנו נס.
הם יודעים שאין הקש בגג ונגמרו המשחקים ובאים למחות את זכר עמלק מתחת השמים...
אני נשענת חזק על הקב"ה.
וקוראת תהילים
ומקבלת תמיכה נפשית מהמשפחה המורחבת
ונמנעת מלהכניס את עצמי למצבי מתח מיותרים.
ישנה כשאפשר. גם אם זה לא לילה. אוכלת כשאפשר. גם אם זה לא מסודר. ובעיקר שותה הרבה הרבה
שואבת עידוד מאי ההענות לקריאה שלהם ליום זעם ביום שישי. ומשיירות הפליטים. ומהעובדה שארהב שלחה משחתות לפני שהמלחמה התחילה. והכי - מכך שאנחנו ב"ה מאוחדים
כמה זמן אחרי איחור?
חיובי מאוד
מתקדם
או
הריון מרובה עוברים 
אני הייתי הולכת לעשות US בהקדם בשביל לדעת באיזה שבוע ומה המצב....
בשורות טובות יקרה
ובשעה טובה
הריון תקין וקל, בבריאות ובידיים מלאות
גשום ממש
מלחמה
הכל כאן סגור
אז אי אפשר לצאת להצטייד במלאי יצירות או איזה מקום סגור
רעיונות?
היה כיף
משלוח של יצירות לא רלוונטי?
לתת להם לבנות אוהל משמיכות ומזרונים בסלון
לקרוא להם ספרים
שיח סודאחרונהואין לי רעיונות עוד, גם אנחנו מתחרפנים
מביאה להם
לצייר
להדביק מדבקות
לשחק
להרכיב פאזלים
לראות סרטון
זום של הגן
שיחות וידאו עם משפחה
שמים שירים ורוקדים
אוכל
שינה
ועדיין נשאר מלאאאאאאאא זמן פנוי שהם מתחרפנים
תחפשי פילאטיס לילדים או התעמלות בוקר לילדים.
כבר שבוע, ברחנו מהבית אז גם את המיטה שלי אין לי, בעלי בשטח ולא צפוי לחזור בזמן הקרוב, אפילו לא לקפוץ לבקר, ואני פשוט גמורה..
מאיפה מקבלים כוחות? מאיפה?
ממשיכים כי פשוט אין ברירה אחרת
אני מתכננת לפנק
אותנו במשלוח משחקים ויצירות בקרוב
גם אצלי מצארחים אצל משפחה לא שלי אז גם הרבה אי נעימות ותחושה שמפריעים.. ואני עם הרבה ילדים כולם במזרונים ראש זנב ..מעירים אחד את השני
הקטנה צורחתתת מעירה את כל הבית ולא רוצה כלוםםם
אם רק היינו יודעים שעוד נגיד שבוע גג שבועיים בטוח נגמר הכל זה לפחות היה קצת מעודד
אבל ככה
באמת..שה' יעזור לא יודעת איך
אם לפחות היינו יכולות רק להשאר בבית .. בלי אזעקות וכל מיני חששות אחרים ולנהל שגרה נורמלית..
לאורחים וגם למתארחים כבר קצת נמאס.
