שרשור חדש
שרשור קבלות טובות להצלחת המערכהשאלה אובטרל

לע"נ הנרצחים הי"ד.

לרפואת הפצועים.

לשחרור המהיר של החטופים בבריאות שלימה.

ולהצלחת כל כוחות הביטחון ועמ"י הקדוש.

 

 

אני ראשונהשאלה אובטרל

בל"נ בעזרת ה' מקבלת לשמור את הנידה הבאה (שלא תהיה) לעניין הנגיעה והשינה יחד.

וגם קבלה בלבוש בצניעות ביומיים הקרובים.

אלופהשואלת12
להיות יותר סבלנית לילדים ולכוון בברכותאחתפלוס
להקפיד יותר על ברכה אחרונהעטלף עיוור
מקווה שאשתדל להיות בשמחה ובנחת עם הילדים בע"האוהבת את השבת
להשתדל יותר בצניעותחמדמדה
חולצות פחות צמודות שבוע לפחות…
לא לצאת מהבית בלי גרביים בלי נדרמי21
לכוון בברכותמחכה עד מאוד
מקבלת על עצמי בלי נדר משהו כלשהו לעצמי.מתואמת
רק מזכירה לכן - לא לקבל קבלות ארוכות טווח, שאולי יהיה קשה להתמיד בהן אחר כך...
צודקת .הקבלה שלי היא לשבוע כרגעאחתפלוס
מקבלת על עצמי לראות את הטוב שיש לינעמי_
להכיר תודה ולא להתלונן על דברים לא מהותיים שהתלוננתי עליהם בזמן האחרון
קיבלתי על עצמי להשתדל בלי נדר על צניעות מול הילדיםלפניו ברננה!

פיג'מה צנועה וכיסוי ראש גם כשקמה אליהם בלילה וכשקמים בבוקר.

בע"ה מקווה שאצליח.

זה משהו שכבר תקופה רוצה להתחזק בו.

נראה לי שאצטרף אלייךעדי7

ותודה לפותחת כשמתחזקים יחד יש לזה השפעה כפולה ומכופלת

בלי נדר מקבלת להתחזק בהלכות שבת.אמא יקרה לי*
להשתדל יותר להיות שמחה בחלקינטועה
עין טובה על בעליהמקורית
בלי נדר מצטרפת אליךחצי שני
גמני אשתדל...אם_שמחה_הללויה
איך הכל מתגמד לאור המצב
גם חשבתי את זה לעצמיבתנועה מתמדתאחרונה

כמה אני בדרכ ביקורתית ונוטה להתפספס לקטנות.. ועד כמה עכשיו רואה רק את הטוב שבו❤️

בע"ה שאצליח להמשיך עם זה הלאה..

בלי נדראם_שמחה_הללויה

התחזקות ביתר שאת בהלכות הרחקות בזמן נידה

להשתדל בצניעות גם בבית ביומיים הקרובים

כוונה בברכותהכל לטובה

סבלנות על הילדים

ראיית טוב על עם ישראל - להטות את הדין לכף זכות בעזרת ה' על ידי תשומת לב לטוב באנשים בעם

להודות על חלקי, גם בתקופות שקשה לי 

בע"ה היום- לנשום עמוק לפני תגובה לילדיםnorya
כשאני כועסת עליהם או בזמני לחץ. 
בלי נדר לשבוע הקרוב להגיד ברכה אחרונההלביאה הלוחמת
להיות יותר טובה עם הילדיםפעם אחת
בלי נדר, ברכת המזון מתוך ברכוןברכה 1

ולהשתדל בכוונה.

עד מוצ"ש בתקווה להמשיך הלאה

להשתדל בשבוע הקרוב להתפלל שתי תפילות ביוםהשקט הזה
צניעות צניעות צניעות ותפילותשירה_11
בעזרת ה' כוונה בברכות, בעיקר ברכה אחרונהואילו פינו
ולהיות סבלנית עם הילדים. 
ברכות השחר, סבלנות לילדיםהבוקר יעלה

וכבוד להורים

בע"ה בלי נדר

שולחת את בעלי ל'מילואים' של לימוד תורהאנונימית בהו"ל

בעלי לא עשה צבא ולכן לא מגוייס למילואים. אבל הלימוד שלו, דווקא עכשיו, נצרך יותר מתמיד.

אז אני אמרתי לו שאני מוכנה לוותר על העזרה שלו בבית, ומשחררת אותו ללימוד כמה שהוא יכול.

הלוואי שכל הישיבות היו מכריזות על ביטול בין הזמנים ולימוד אינטנסיבי משמרות מסביב לשעון...


כמובן שזה לא באמת כמו בעל במילואים. מעריכה מאוד מאוד כל אחת שבעלה גויס, ויודעת שאני לא באמת עוברת מה שאתן עוברות. אבל לפחות אני עושה את המקסימום שלי במצב הנתון.

ובינתיים עם הילדים אני משתדלת להיות סבלנית כמה שאני מצליחה, אמרתי איתם תהלים ואולי אני עוד אצלי לסיים את הספר שהתחלתי אתמול בלילה.


(סליחה שמאנונימי, אני חושבת שבעלי ירגיש עם זה יותר נוח ככה...)

אשרייך!!מאוהבת בילדי

הבנתי שכנראה יקצרו את בין הזמנים ובחורי ישיבה יחזרון לישיבות...

תורה מגנא ומצלה!

תודה שכתבת! כל כך חשוב ומשמעותי...אנונימית בהו"ל
(למרות שראיתי עכשיו שפרסמו על איסור התקהלות מעל 50 איש בתוך מבנה, בהרבה מאוד מאזורי הארץ, מעניין איך יתמודדו עם זה...)


כמעט כל הישיבות חזרו .זה אמור להיות ברור במצב הזהאחתפלוס

גם בעלי מהבוקר לא בבית אלא בישיבה

ויש לי כמה גיסים שיושבים אומנם בבית ולומדים בלי הפסקה מהבוקר.

זאת החובה שלנו

כל הכבוד.זה לא פשוט להשאר עם הילדים לבד במיוחד שישאחתפלוס
פיתוי לשכנע אותו להשאר
אני לא מסוגלת לחיות ככהפה לקצת

אני גמורה מעייפות, קמתי ביום שישי ב6 בבוקר ומאז ישנתי 5 שעות.

הלכנו לישון מאוחר והתעוררנו מוקדם מידי מהאזעקות ומאז לא הצלחתי לא לאכול ולא לישון.

בעלי הלך לבית הכנסת והתכנון היה שאצטרף עם הילדים כי לא האמנו שזה יהיה המצב, חשבנו כמה אזעקות וחוזר השקט. כמו תמיד.

בסוף לא יצאתי עם הילדים כי התחילו להגיע שמועות על מחבלים ברחובות ורק קיויתי שבעלי בסדר ושיצליח לחזור בשלום.

וכל היום להתחרפן עם הילדים בבית ובין ריצה לממד לניסיון להעסיק עד האזעקה הבאה.

ולא היה אפשר לעשות כלום בממד כי היה חשוך ובלי מזגן.

ולא ישנו צהריים כי היה חם מידי בממד אז היו מחורפנים.

ועד שכולם סוף סוף נרדמו ויש שקט התחלתי לבכות ואני לא מצליחה להרגע.

ואם אני רק עוצמת את העיניים ישר רצות לי תמונות ומחשבות וסיפורים מפחידים.

ולא מפסיקה לחשוב על כל אלה שנעדרים, וחטופים, ולוחמים והאמהות והנשים שלא יכולות לישון בלילה מדאגה לילדים/בעלים שלהם- הנעדרים, החטופים, הלוחמים.


 

ואני מתה מפחד שיגייסו את בעלי או שיקראו לו לעבודה.

ומתה מפחד שיכנס מחבל.

ומהאחריות שיש לי על ילדים קטנים.

והפחד הזה עלול להרוג אותי.

וכואבת לי הבטן. והראש.

ואני חייבת לישון ולא מצליחה.

חיבוק!פאף
אין לי לעודד, אולי רק תנסי לעשות משהו מרגיע? מוזיקה מרגיעה? לראות משהו מצחיק? להתפלל? משהו שלך עושה טוב?
חיבוק גדול גדול. אין לי מיליםיעל מהדרום
חיבוק יקרה 🩷🩷🩷לפניו ברננה!
😥
זה מצב נוראמתואמת
תיארת מדוייק.. אני גם כנל.. בעלי אומר שחייבים לנתקאוהבת את השבת
את עצמנו בכוח, להימשך את החיים כדי שנופל טוב בילדים וזו לא משימה קלה.. לטפל בהם טוב לדאוג לנפש ולגוף שלהם..
גם בעלי ככהדיליה

זה ממש קשה לי.......

אני מנסה לעבוד ובעלי שומר על הילדים כי חייבים להמשיך ואני הכי לא מסוגלת.

חיבוק ענק לך❤️השם בשימוש כבר
חיבוק ❤️מבינה אותך מאודהמקורית

זה יום קשה מאוד. מאוד.

זה יום נורא ואיום. כמו סרט אימה. וזה בחג שמחתהשם בשימוש כבר
תורה, וזה ארגון קיקיוני עלוב שעשה אותנו ללעג ולקלס. ואיך יכול להיות שכל ההזייה הזאת קרתה באמת. ולמה לא היה מודיעין? 
ואיפה הם עכשיו לעזאזל .?! לא שומעים על תקיפותהמקורית

בכלל

פחד פחדים


נשאל את כל השאלות. ויש הרבה. יש לזה את הזמן שלו

בינתיים  יש לנו הרבה הרבה הרבה מתים לקבור השם ישמור, עוד הרבה פצעים ללקק. הנפש שלנו חבולה וכואבת. וימים נוספים לפנינו. צריך להחזיק מעמד עד יעבור זעם ולהתפלל שיעבור חרי האף 

אני פשוט לא מאמינה שזה באמת קרה/קורההשם בשימוש כבר

רק לפני שבועיים, בר"ה, התפללנו ו"סימנו"- שיכרתו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.

הם לא רק שלא נכרתו, הם עשו בנו שמות.

טבחו בנו, כרתו אותנו..

הקב"ה, עד אנה תסתיר פניך ממנו - - - עד אנה?????

ומה יהיה הלאה? אני כ"כ פוחדת

וכן, כ"כ הרבה מתים, וזה לא מספר סופי.

אני מרגישה שאני עדיין חולמתמתואמת

האזעקה הראשונה העירה אותי משינה. אז כל הזמן אני מרגישה כאילו עוד רגע אתעורר מחלום סיוטי.

רק שאני יודעת שאפילו המוח שלי לא מסוגל לייצר סיוטים בסדר גודל כזה, ולכן לא הגיוני שאני חולמת

חיבוק גדול לך❤️השם בשימוש כבר
אני שומעת מסוקים חגים עכשיו.. והלב שלי דופק עוד יותר 
אני גם שומעת פה מטוסים כבר מהצהריםכבתחילה
עד עכשיו עדיין מטוסים כל הזמן.. 
קשה כל כך. מחריד ומטלטל את הנפשגאולה תבואי.

אין לי חיזוקים להגיד רק חיבוק.. נמצאת באותו המצב.. ומחכים ליצירת קשר עם שניים מהמשפחה המורחבת שעד עכשיו מוגדרים כנעדרים. לא נושמת ולא מסוגלת לחשוב על הנורא מכל.. כמו חלום בלהות...

וואו, אם יש לך בני משפחה נעדריםמתואמת
אז מובן לגמרי למה את לא מסוגלת לעשות כלום...
חיבוק גדול יקירהאני זה א
מתפללת עליכם מרחוק
אוף. מצטרפת. וחיבוק גדול!אמא יקרה לי*

ותתפללו על שני אחיי הצעירים שגויסו היום יחד עם עם כל שאר הלוחמים היקרים שלנו. אני כ"כ דואגת...

אמן שיחזרו כולם כולם לשלום!

אוי!!!! קשה!!!!! בשורות טובות!פרצוף כרית
אמן ואמן. תודה מתוקה.אמא יקרה לי*
תודה יקרות!פה לקצת

קראתי אתכן במהלך הלילה וזה הסיח את דעתי קצת.

ב"ה נרדמתי קצת אחרי שכתבתי כאן אבל אז התעוררתי כמה פעמים מהאזעקות וכל פעם היה קשה לחזור לישון.

תודה לה' הילדים היו גמורים ולא שמעו כלום והמשיכו לישון (ישנו בממ"ד).


מקווה שכולכן בסדר.

הלוואי שנקום ליום טוב יותר.

מזדהה עם כל מילה..דובדובה

בעלי מוציא שבת מאוחר..כל כך פחדתי לראות הודעה או טלפון מהצבא..

היד שלי רעדה שפתחתי לו את הטלפון....והילדים קופצים עלי . אבא הולך אבא הולך...

לא... אבא בינתיים נכון לעכשיו לא הולך.....

ושוב בבוקר מרחיבים את המילואים..

ובלילה לא עצמתי עין. ולא אכלתי כמעט כלום. ובעלי בצער עמוק כמוני..

אני גרה ליד מלא ערבים.. ממש צמודים אלי. בעלי אומר לי משמים אני צריך להישאר ולשמור על הבית שלי..

ברוך ה'.  

הכל משמים

כואבת ובצער על שאר המילואימנקים שנלקחו. צדיקים גדולים.

איזה לחץ

איזה שברון לב.


אוף בעלי עובד מחרפה לקצת

עובד במקום שפועל בשעת חירום אז היום לא עבדו ועכשיו התקשרו להגיד לו שמחר עובדים כרגיל.

והוא עובד בשטח פתוח, ברעש, כנראה שלא כל אזעקה ישמע.

וכבר נהרג שם עובד באחד המבצעים.


לא מסוגלת להתמודד עם המחשבה הזאת.

חיבוק ענק❤️❤️❤️שיפור
וואו, בע"ה!!!אוהבת את השבת
וואו. קשוח ביותר ❤️המקורית
יש לך אולי לאן ללכת? לא להיות לבד עם כל המתח והילדמיקי מאוס

ברור מאוד שקשה לך!


אני לא גרה בדרום , בעלי בבית, ואני בקושי מתפקדת....

ואני ממש לא אדם חלש בד"כ

אני אצל ההוריםפה לקצת

זה לא מאוד מקל, אולי קצת מקשה אפילו

בבית יש להם יותר מרחב ותעסוקה

אבל תודה לה' שיש אפשרות שנהיה אצל ההורים.

כאן יש ממד

כאן יש עוד אנשים ואני לא לבד

כאן עוזרים לי להעסיק אותם


היום בעלי היה בבית ועזר מלא ונתן לי לישון צהריים איכשהוא והייתי על קוצים ובלי כוחות, המצב בארץ מתיש אותי

ועכשיו, כשבעלי לא יהיה, מסכנים הילדים 😒


וכל הערב היינו במתח בגלל שמועה על חבר של אחים שלי (שהוא כבר חבר של כולנו) שנרצח, ולא היה על זה פרסום רשמי בשום מקום. ועכשיו פרסמו רשמית.

ועכשיו דרוכים להשיג את אחי הקטן שנמצא אי שם בחו"ל לפני שיקרא את זה בעצמו בחדשות.

ואני דואגת לו, זה חבר ממש קרוב שלו והוא שם בחו"ל לבד. מקווה שלא יקח את זה קשה מידי.


ואמאלה, איך הלביאות שהבעלים שלהן בצבא שורדות את המתח ואיך יש להן כח לילדים?

בעלי לא מגוייס (בינתיים) ואני משתגעת רק מהמחשבה שמחר יוצא לעבוד.

מבינה אותך....ממש לא פשוטמיקי מאוס

בהצלחה וכוחות!

בעז"ה גאולה בקרוב!!!

בחו"ל עדיין חג לא?דיליה

אחותי בחו"ל לא דיברנו בטוחה שהם שמעו ובטח היא בדאגות עצומות....

המשפחה ב"ה אצלינו  אין נעדרים.

אבל היא בטח מתה שם כמו שאנחנו היינו אתמול.

אצלו נגמר לדעתיפה לקצתאחרונה
פשוט אצלו לילה עכשיו אז מחכים שיגיע שם הבוקר
משתפת בעיקר כדי לפרוקאני זה א

התעוררתי בשש וחצי מהאזעקה והזוי שמה שהכי הלחיץ אותי שלא שמעתי בומים של ירוטים או נפילות.

ומיד חשבתי על חדירת מחבלים.. מהלחץ החלטתי לנסות לראות בטלפון איפה ההתראות אבל לא הצלחתי כי החלונות הקופצים היו מכובים ולא רציתי שהילדים יקלטו שמתעסקת בטלפון וילחצו אז ויתרתי.. אחכ התחיחו בומים ועוד אזעקות ואיכשהו זה הרגיע אותי. בעלי לקח חלק מהילדים שגדולים איתו לבית כנסת ואני נשארתי עם הקטנים שישנו לבנתיים אחכ החלטתי להצטרף לבית כנסת ובדרך ממש פחדתי אבל כשהגעתי נרגעתי..

כל היום איכשהו החזקתי למרות שכבר שמעתי שמועות על מאות הרוגים וכו..

ובמוצש,זהו לא יכולתי יותר הילדים לא הסכימו לישון בבית לקחתי אותם לחמותי לממד אבל הקטנה לא הצליחה להרדם אז חזרתי איתה לבית ורק כשנרדמה עברתי איתה חזרה לבית של חמתי.. הממד קטן אז אין מקום לכולם אבל אני ממש לידו וזהו לא מצליחה לישון יש לי בחילות ואני בסוג של התקף חרדה מתפללת לקום ולגלות שאיכשהו שיחררו את כל החטופים .

לא מפסיקה לחשוב על הנשים והילדים הקטנים אמאלה איזה אכזרים הם הערבים האלו.. לא שגברים חטופים זה בסדר אבל איכשהו מכשזה נשים וילדים מרגיש עוד יותר גרוע ומפחיד..

לא פשוט.בשורות טובותאחתפלוס
בחילות זה התקף חרדה?ים...

גם אני כל הלילה, אבל חשבתי שזה בגלל שאני מצוננת.

בטח יכול להיות גם בהתקף חרדה בחילות..אני זה א
לא יודעת אם התקף, אבל בהחלט ביטוי לסטרסמיקי מאוס

גם אני לא אכלתי כמעט כלום עד היום בצהריים, ופחות או יותר אכלתי רק פחמימות מאז


אמרתי לבעלי שאני מבינה עד העומק את הביטויים

מתהפכת לי הבטן

וכואב הלב

ממש..באר מרים
התכוונתי להתחיל היום מחדש דיאטה קיטוגנית..


אבל אני מרגישה שבמצב הרגשי שלי אני פשוט חייבת את הפחמימות...

ברורפשיטאאחרונה
עיצה במתן הסברים לילדים בעקבות המצבאני זה א
בגדול יש לנו שער בחצר עם קוד ואנשים זרים מצלצלים.. רואה במצלמות מי מגיע. הילדים יודעים בכללי שלא פותחים בלי לברר מי זה אז עכשו הדגשתי להם את זה שוב ואמרתי להם שאנחנו במקום בטוח אבל כדאי לשמור על עירנות גם אצלנו.. עכשיו רוצה גם להגיד להם לגבי הדלת עצמה של הבית שלא יפתחו כל דפיקה שישאלו מי זה אבל לא רוצה להפחיד אותם הגדולים אצלי די חרדתיים אבל חושבת שזה חשוב במיוחד שבדלת של הבית אין לי עינית והמצלמה של הכניסה לבית לא קולטת אם עומדים ממש קרוב רק מרחוק יותר.. הבו לי רעיונות .. חשבתי קודם כל לדבר על זה ביום בזמן לא מלחיץ ולהגיד להם שאני נועלת ( לרוב הדלת שלנו פתוחה לרווחה כל שעות היום מלבד הלילה) ומבקשת שאם דופקים ישאלו מי זה השאלה אם לא יפחיד אותם..
אני חושבת שהייתי אומרת להםבארץ אהבתי

שיש מלחמה, ואלו ההנחיות. לא חושבת שצריך לפרט עם תסריטים של מה שאת מנסה למנוע.

אני מניחה שעל המלחמה הם כבר שמעו, לא?

בכל מקרה, אני חושבת שהילדים בעיקר קולטים את היחס שלנו - יש הבדל גדול אם את מסבירה את זה בתור אמצעי ביטחון שעוזר לנו להיות מוגנים, והכל בסדר איתנו, לעומת הסבר שאנחנו צריכים להיזהר כי אולי לבואו מחבלים וירצו להיכנס לבית ואנחנו מפחדים וצריכים להתבצר בתוך הבית.

יכול להיות שבשני המקרים ההוראות תכלס יהיו זהות, אבל השדר יהיה שונה לגמרי, ולכן חשוב לבחור בשדר שיעזור לילדים להרגיש ביטחון.

נכון צודקת.אני זה אאחרונה
הם שמעו על המלחמה ורעיון באמת להגיד להם את זה כחלק מההנחיות בזמן רגוע ולא בתור זה שיש עלינו איום וחוששים שיבואו
מכירות בכלליפרצוף כרית

את תחושת הייאוש הזו מהחיים?
שמלא דברים במלא תחומים פשוט לא הולכים כמצופה ופשוט כבר לא אכפת לך מכלום? לא רוצה להתפלל לא רוצה להאמין לא רוצה לקוות, לא שבורה לא מאוכזבת, לא כלום
פשוט לשרוד יום יום וציפיות הכי נמוכות - לאכול לשתות ופשוט לחיות ?

זה יותר גרוע מלהיות שבורה ועצובה או יותר טוב ובוגר- יאני לקבל את המציאות ? לא ברור חח

 

* סליחה על ההתעלמות שלי מהמצב הבטחוני בארץ..... הוא באמת נורא ומקווה שהכל יהיה יותר טוב בקרוב.. כולי צער על הפצועים וההרוגים הי"ד ....

נראה לי שמותר לי גם לחשוב על החיים שלי, לא סותר..

כריתוש! טוב לראות אותך פה שוב!אולי בקרוב
חיבוק חזק! מכירה ממש..
תודה על זהפרצוף כרית
אהובה אחת!!!לפניו ברננה!

חיבוק

אני רק אגיד שהתחושות מתעצמות בגלל המצב.

גם אם לכאורה נראה לך שאת מצליחה להפריד.

וגם השעה מוסיפה.


לכולנו יש זמנים כאלה. בדרך כלל אני בתקופות כאלו מורידה את הראש ומחכה שהגל העכור יעבור.

ויש מצב שזה הורמונלי...

תודה יקרהפרצוף כרית
חיבוק...פשוט לעבור את הגל.. יבואו ימים טובים יותראם_שמחה_הללויה
תודה אהובה : )פרצוף כריתאחרונה
האחיות שבדרום ❤️רחלי:)
אם מישהי מכן רוצה לצאת מאזור הלחימה למקום שקט באזור המרכז-צפונה, מוכנה באהבה לארח, יש לנו חדר פנוי בבית עם שתי מיטות ואפשר להוסיף מזרונים..


אם מתאים למישהי נוכל להעביר פרטים דרך המנהלות

גם אצלנו, בצפוןפאף
יש שני חדרים עם שתי מיטות נפתחות ואפשר להוסיף מזרונים...אם מישהי מעוניינת מוזמנת באהבה!
גם לנו באיזור מרכז-ירושליםחצי שני
מדהימות אתן!ממשיכה לחלוםאחרונה
מה עושים עם החרדה? חושבת שאני בהתקף חרדה מאתמולanonimit48

בבוקר.

בעלי הוקפץ למילואים ב11

לא עזרו כל התחנונים והבכי שלי, כמעט התעלפתי לו בידיים

נסענו להורים שלי

אני לא מסוגלת לישון יותר מחצי שעה

לא יכולה לט להיןת צמודה לילדים

לא יודעת כבר מה לעשות

מתגעגעת אליו כל-כך

ובקושי מתפקדת עם הילדים

ההורים שלי נסעו עכשיו לנחם חברים

אחיות שלי בבית עוזרות כמה שיכולות אבל אני מרגישה שהעולם קורס

הכל בבלאגן כל הדברים שלנו

הצילו

הצילו באמת הצילודיליה

זה לא חרדה זה פחחחחד פחחד מווות אמיתיי

אימהלה זה לא הגיוני.

בעלך הולך לסכן את נפשו להצלת עם ישראל בתוך סיטואציה נוראית

טוב שהלכת להורים.

ואין לי מה עוד לומר יותר חכם מזה

תודה יקרה. חרדה התכוונתי התקף חרדהanonimit48
הגוף ממש דרוך לא מסוגל לתפקד דפיקות לב
את גיבורה. אני רוצה לתת לך חיבוק ענק שבענקיםחצי שני
תודה רהובה שליanonimit48
כל כך קשהדבורית

את גם אחרי לידה

זה מטלטל מאוד

תשתדלי להסיח את הדעת

לאכול טוב לנוח

לשרוד כל פעם את השעה הקרובה בלי לחשוב הרבה קדימה

זה ממש ממש קשה

ביקשתי שלא ילך שיגיד שאני ממש אחרי לידהanonimit48

כמובן שהוא רצה ללכת … לעזור במה שאפשר.


עכשיו אני עם גודש גי לא הייתי מסוגלת לשאוב בלילה

כואב לי ברמות

כ”כ עצובה

דפיקות לב

את כל כך גיבורה!!חצי שני

שימי כרוב במקפיא ותניחי קצת עד להקלה

קחי כוס מים ותמצאי רגע שאת מרגישה קצת קצת יותר רגועה ותשאבי

את חזקה מאוד

אין מצב שהייתי שורדת ככה אחרי לידה

וסליחה שנדחפתי 

חיבוק גיבורה שלי!!אמאשוני

אוף פשוט בא לי פה לבכות בשבילך,

הייתי במצבך בדיוק לפני 9 שנים!

לא מאמינה שיש מי שעובר את זה שוב 😭😭

הכל מועצם אצלך כי את אחרי לידה.

בבקשה תזכרי את זה ותזכרי שהילדים זקוקים לך.

בעלך יסתדר, באמת. רוב המוחלט של כוחות המילואים לא נכנס לרצועה עצמה גם אם תהיה כניסה היא תהיה של הסדיר.

בבקשה תדאגי לעצמך ולילדים תהיי רגועה לפחות לגביו.

לגבייך זה ממש קשה שבדיוק היום שהגעתם ההורים נסעו.

מקווה שהיום הזה יעבור איכשהו ומחר תצליחי להתאפס קצת.

מציעה לשתף את אמא תזכירי לה שאת הורמונלית אחרי לידה וקשה לך כל הסיטואציה אם היא תוכל לתמוך בך יותר.

מי שלא אחרי לידה שוכח מאוד מהר איך זה מרגיש.

הרבה כוחות יקרה ואהובה שלנו!

את גיבורה לא פחות מבעלך, מעריצה אותך ממש 💕❤️💙💛

כל הכבוד שכתבת פה, זה לא קל להיחשף ככה עם הקושי.

חיבוקים גדולים!

מנצלשת. למה אם תהיה כניסה יכנסו חיילי הסדיר?כבתחילה
לכאורה מילואימניקים הרבה יותר מאומנים, יותר בעלי ניסיון וכו'..


וגם, חוץ מאלה שמחליפים חיילי סדיר, יש עוד אלפי מילואימניקים שגוייסו. מה עושים איתם? נגיד עוד אלף-אלפיים ללחימה פה בתוך הארץ, למצוא את כל המחבלים ולעשות סדר. ומה עם כל השאר?

אבל דווקא הסדירים יותר בכושר, לא?מתואמת
עבר עריכה על ידי טארקו בתאריך כ"ג בתשרי תשפ"ד 18:23

כי הם כל הזמן עכשיו באימונים ובפעולות, לא כמו המילואמניקים שרק פעם בכמה זמן באים לאימונים ובשאר הזמן עוסקים בדברים אחרים...

יש בזה משהו..כבתחילה
תודה לה׳ הוא לא לוחם!!! ותודה על התגובה שלךanonimit48

קראתי ובכיתי

חיבוק גדולערגלית
שיגמר כבר
חיבוק, יקרהמתואמת

זה פשוט בלתי נתפס...

יש סיכוי שתצליחי להפקיד את הילדים לשעתיים אצל בני משפחתך, ותיכנסי לישון עם מוזיקה של הרפיה?

יקרה,עלמא22אחרונה

כתבתי פה למישהי אחרת, כותבת גם לך.


בבקשה תפני לקבל עזרה מקצועית! אפשר דרך קופות החולים, דרך ער"ן, מרכזי חוסן. יש כל מיני אפשרויות. אני יודעת שחלקן אנונימיות.

בבקשה, בשביל הבריאות שלך, בשביל הילדים שלך, בשביל בעלך. אל תישארי עם זה לבד!


חיבוק גדול!!

נקודה לבנה קטנה בפטמה בהנקהאנונימית בהו"ל

בשבת היה לי גודש וכאב בצד אחד שהשתחרר ב"ה אבל עכשיו אני רואה נקודה לבנה בפטמה.

זה פטריה?

מה אני אמורה לעשות עם זה?

אם עכשיו זה לא מציק לי אני בכל זאת צריכה לטפל או שאפשר שלא?

בשורות טובות 🙏

כנראה סתימה שח נקבוביות חלבמקרמה

תשטפי ידיים טוב ותנסי בעדינות עם הציפורן.  לרוב זה נפתח בקלות

אנסה, תודהאנונימית בהו"ל
נשמע צינורית סתומה. אם לא מצליחה לפתוח לבד, תפני לחצי שני

לכירורג

אני עשיתי טעות ופניתי לאחות שלא ידעה כלום מהחיים שלה ועד היום אני בטראומה

כל זה כי לא הייתה לי מחט סטרילית בעצמי

צינורית סתומה זה כאבי תופת,חיבוק

את יכולה לפוצץ אותהעדיין טרייהאחרונה

עם מחט סטרילית (להעביר באש ואלכוהול)

ומייד אחרי זה להניק.

זה לא כואב ומשחרר די מייד.

נמאסססססססס ליייייייייישירה_11

אני רוצה הבייתה!!!!!! להיות עם המשפחה הורים אחים ואחיות.

 

תודה להשם שלא נשארנו בבית בחג, ואני מודה בכל רגע ורגע שאנחנו בחיים.

אבל כדי שלחרר קצת לחץ אני כותבת

שאני רוצה הביתתההההההה

כל כך מבינה אותך!!:-)
גם אני מסיבות מסוימות לא בבית וזה הכי טוב כרגע אבל במצב הנוכחי כל כל צריכה את הפינה שלי...
חיבוק... כל כך מבינה אותך...מתואמת

רק מנסה לדמיין את עצמי במצב הזה, ומתפלצת...

זה מהנפגעים השקטים של המלחמה

ממש ככהשירה_11

מצד אחד קשה כל כך ומצד שני כל כך לא מובן מאליו שלא היינו באיזור המדמם, שאת שומעת אנשים שאת מכירה מהסביבה שלך שנחטפו ונרצחו ואת מבינה שקרה לך נסס

איזה נס!! חיבוק גדוליעל מהדרום
וואו, ממש נס...מתואמתאחרונה
יהי רצון שכל זה יסתיים במהרה ובלי עוד נפגעים, ותוכלו לשוב לנחת יחסית בביתכם...
מעבר לקבלות טובות - היערכות מסוג אחרהמקורית

יש הבנה שככהנ המערכה הולכת להיות ארוכה

ולכלן יש להצטייד. מי שנמצאת באזורים המטווחים

וגם עבור מי שחוששת לצאת או שבעלה גויס - תמל, טיטולים, מגבונים, מוצרי יסוד, תרופות או עזרה ראשונה (שלא נדע)

תודה על העדכוןאחתפלוס

יש לנו בבניין 2 נשים צעירות שבעליהן גויסו.

אבדוק איתן מחר אם הן צריכות עזרה של קניות או משהו כזה

אשרייך! ❤️המקורית
טעות.כתבתי בטעות בית במקום בנייןאחתפלוס
כתבת אשרייך אז הלכתי לבדוק למה 
עדיין אשרייך. הבנתי שזה לא בבית המקורית
טיפות הרגעהאופק המדבר
כדורי שינה
ובגדים... לכל אלה שנתקעו עם בגדי חג...כבת שבעים
תאורת חירום (אני הזמנתי מהשופרסל. מקווה שיהיה)יעל מהדרום
תגידו, עושים סקירת מערכות אחרי שבוע 23?פה לקצת
בוטל לי התור בגלל המצב ואני רואה שבאינטרנט כתוב שעושים עד שבוע 23 וזה עוד רגע, לא נראה לי שאספיק לפני.
זכור לי שעד שבוע 24מתואמת
הלוואי שהמלחמה הזו תיגמר מהר ושתספיקי לעשות... ♥️♥️♥️
עושים גם ב 25שלומית205
כן ואם זה רופא פרטי הוא יעשה גם הרבה אחריבתי 123אחרונה
אירוחמכחול
נתקלתי בזה, אני לא יודעת יותר פרטים

אשריהם ישראל!!!מאוהבת בילדיאחרונה
עזרה למצב חרדהסודית
עבר עריכה על ידי סודית בתאריך כ"ג בתשרי תשפ"ד 10:55

איך לדבר עם ילדים על פיגועים וטרור? - בטיפולנט

ומיוחד מותאם למצב ממורת יוגה שהכינה אתמולסודית
יישר כוח!!יערת דבש
חמודה שאת מעלה
מהממת את!!דיליה
❤❤סודיתאחרונה
ולחשוב שרגע לפני הדלקת נרותכנרת כנרת

התבכיינתי לחברה שאיזה באסה שיום ראשון חוזרים לשגרה...

מרגיש כאילו אנחנו אפילו לא יכולים לעצור להתאבל כי עוד תא הבנו את גודל האימה,ה' יעזור לנו .

אני חיכיתי לחזרת השגרהמתואמת

אבל יש משהו שהיה אמור להיות בקרוב שחששתי ממנו (והתחלתי לדמיין כל מיני תרחישים הזויים איך אני מתפטרת מהצורך להגיע אליו),

ועכשיו המשהו הזה התבטל/נדחה/ייערך במתכונת אחרת לגמרי,

ואני מרגישה שזו קצת אשמתי...

אבל באמת שלא דמיינתי ככה!

אוף, ה', מוכנים "לסבול" הכול, רק לא את זה!

אני משומה חשבתי על זה שאם יהיו אזעקותיעל מהדרום

לק"י


לא יהיו לימודים

לא חשבתי על תרחיש כזה.

ממש ככה, הכל מתגמדהבוקר יעלהאחרונה
מי חשב באזעקות הראשונות שזה המצב.. 
תנו כוחות לעורףאמאשוני

פותחת שרשור חדש שלא יתפספס,

כמי שמנוסה לצערי מספר מערכות עם בעל במילואים וילדים קטנים תחת אזעקות,

חשוב לי להעלות למודעות את חשיבות התמיכה במשפחות החיילים.

כל אחת מה שהיא יכולה, להתקשר, לשאול, להתעניין, להציע הקפצות/ רכב/ קניות סופר/ קניות תרופות אפילו משיכת כסף מכספומט..

זה כ"כ כ"כ קשה להתמודד לבד עם ילדים קטנים בסיטואציה הזאת!!

היום ב"ה אני גם עם ילדים גדולים, עם רכב ועם עצמאות כלכלית, לא תמיד זה היה ככה, וכל עזרה הכי קטנה יכולה לשנות את התמונה.

יש באיזור שלכן נשים לפני לידה, אחרי לידה, אמהות צעירות שלא תמיד מנוסות להתמודד לבד עם הסיטואציה המורכבת, כל דבר הכי קטן יכול לעזור.


השעות הראשונות לכאוס הכי משמעותיות. תנו יד, כתף, או אוזן קשבת, מילים טובות.


חיזוק העורף נותן כוחות לבעלים להילחם בחזית.

נשים יקרות ואהובות ליבי איתכן גיבורות ❤️

מקפיצה. חשוב ממש.דיליה

חיבוק לכן נשים צדקניות.

לא יודעת איך עומדים בזה.

כמעט ואין גברים בבניין שלנומקקה

כמעט כולם יצאו

את ככ ככ צודקת

צודקת כל כך! ישר כח!סטטית
רוצה להוסיף משהו מהצד השניתוהה לעצמי

נשים יקרות שהבעל שלהם במילואים, אל תתביישו לבקש עזרה. כשכותבים בקבוצות או בפרטי שאפשר בשמחה לבקש עזרה, מתכוונים לזה. לא מתכוונים שתהיי מנומסת ותאמרי שאת בסדר.

וכן, לומר שתשמחי לארוחה או לכמה שעות שמירה על הילדים זה סבבה לגמרי.

נכון כל כך מחפשת לעשות משהוחנוקהאחרונה

כל מי שנותן לי מטלה קונקרטית שאני יכולה לבצע מוריד לי את מפלס החרדה כי אני עסוקה במשהו מועיל

אז אפילו מהמקום האגואיסטי הזה..

איך מסבירים לילדה בת שנתיים על המצב הדפוק הזה?מאמינה ומתאמנת

הסברנו שבכל פעם שיש אזעקה יוצאים למדרגות

היא הבינה את זה וזרמה, הוצאנו לה משחקים והיו לה כמה חברים לשחק איתם (היינו כמה שעות ברצף במדרגות)

אבל באזעקות האחרונות היא נבהלה מאד

אנחנו משתדלים לשדר רוגע ולחבק ולהסביר בכל פעם. שרנו ורקדנו ועשינו הקפות בבית.

אבל היא מפחדת ואני לא ממש יודעת מה אפשר להסביר לה, אם בכלל יש מה להסביר לה

מאז שיצאה שבת הדלקנו לה שירי ילדים שלא תשמע את הבומים שיש כל רגע

אשמח לתשובות ממכן

תודה❤️

גם אני לא יודעת איך להסביר לבן 3פה לקצת

שואל למה יש אזעקות

ומה זה הבומים

ומה זה העשן (של הנפילות)

ולמה אסור לצאת מהבית

חיבוק ענקקקפרח לשימוח🌷
אוף. זה ממש קשוחמאמינה ומתאמנת
גם שלי כל רגע שואלת מה זה מה זה על הבומים ובכתה שהיא רצתה לצאת
כן. אצלנו כל כניסה לממד לוותה בצרחות התנגדות של בןפה לקצת

הכמעט שנתיים

לא ידעתי מה לומר לו וכמה יבין

אני הסברתי לילדיםבתאל1

שהאזעקה היא לא נעימה והיא מפחידה כדי לשמור עלינו! אם במרום אזעקה יהיה שיר נחמד? כולם ישירו וישכחו לרדת למקלט.. אז האזעקה מפחידה כדי שמיד נרד למקלט או למרחב המוגן...

הניח להם את הדעת לבנתיים...

ה' ישמור עליכם.. חיבוקיםפרח לשימוח🌷
יש מרכזי חוסן בכל מועצה. ממליצה להתקשר להתייעץ 
האמת שאין לי כח להתקשר ולדבר עם אף אחדמאמינה ומתאמנת
תודה על הרעיון
חיים שלי את..פרח לשימוח🌷
היא מרגישה את הפחד, רק תחבקו אותהדור רביעי
איך את מרגישה פיזית? אל תשכחי לשתות הרבה.❤
תודה יקרהמאמינה ומתאמנת

משתדלים לחבק בלי סוף ולהראות אהבה

אני ברוך ה קצת יותר טוב

נראה לי בדיוק מה שאתם עושיםטארקו

להיות איתה, לחבק, להסיח את הדעת.

אין קסמים, במצב מפחיד מפחדים..

תודה רבהמאמינה ומתאמנת
את צודקת לגבי הפחד, לא חשבתי על זה ככה
אני הסברתי לבת שלוש שליאין לי הסבר

כבר לפני חודש בערך למה יש חיילים (כי היא פחדה מהם).

הסברתי לה שיש אנשים שלא רוצים שנהיה בארץ ישראל, והם רוצים לגרש אותנו, והחיילים שומרים עלינו שלא יגרשו אותנו.


היום הסברתי לה שאם יש אזעקה זה אומר שהאנשים הרעים רוצים להוציא אותנו, והחיילים לא מרשים להם, ולכן אנחנו הולכים למקום שימור עלינו.

היא גם שאלה למה אבא הולך בחג, והסברנו שאבא הולך לשמור עלינו מהרעים.


היא יותר מפחדת מכל המהומה, ומזה שצריך לרוץ פתאום.

אז אני מרגיעה אותה ומזכירה לה שהחיילים והקב''ה שומרים עלינו, ואיזה כיף לנו שהם דואגים לנו. ואז כיף וחיבוק ארוך...

הסברת לה ממש יפהמאמינה ומתאמנת
הבת שלי חכמה לגילה אבל זה נשמע לי מעל לרמה שלה 
היא קטנטנהמתואמת

נראה לי שבגיל הזה הם מפחדים באותה רמה מצפירות של יום השואה ויום הזיכרון...

תנסו כמה שאפשר לא לשדר לה את הפחד שלכם, ולהפוך את היציאה לחדר המדרגות למשחק...

(הבת שלי בת שנה ותשע, ולא קלטה כלום... למרות שכולם סביבה מפחדים... אבל אולי היא קטנה יותר...)

הצפירות ההן הן חד פעמיות, בלי ליווי של בומיםפה לקצת

משוגעים שמרעידים את הבית

ובהן לא צריך לרוץ לשום מקום


זה רק לגבי ההשוואה לצפירות

נכון...מתואמת
זה גם תלוי איפה גרים, בעצם... אצלנו הבומים היו חלשים יחסית...
בת הארבע וחצי שלי השוותה אתבתאל1

האזעקות היום לצפירות.... היא אמרה שמפחדת גם מהם וגם מהם...

ולא ממש מעניין אותנ או שהיא מסוגלת להבין לדעתי, מה קורה בארץ. אין טעם להסביר גם. מבחינתה הקושי שלה זה שיש אזעקות והן מפחידות... 

גם שומעים כאן בומים...בתאל1
וזה גם מפחיד אותה ...שתהיה בגלל זה אזעקה... 
וואי זה ממש ככה❤️מאמינה ומתאמנת
את צודקת ברעיון, אבל אצלנו זה לא ככהמאמינה ומתאמנת

זה כמו ש@פה לקצת כתבה

חוץ מהאזעקות יש בומים, מטוסים, נפילות ורעש של הטילים שיוצאים מעזה למרכז

קשה ממש מתפללת בשבילכם שתצליחו לשדר לה חוסן...מתואמת
הלוואי אמן❤️מאמינה ומתאמנת
אני חושבת שעשיתם טובבתאל1
אין מה להסביר בגיל הזה. בעיקר לחבק ולהיות ולהסיח את הדעת...


אצלי הקטנטונת התעצבנה כל פעם שנכנסנו חזרה הביתה... חשבה אטרקציה ... 

תודה!מאמינה ומתאמנת
גם שלי התעצבנה וניסתה לברוח לבתים של השכנים
לא יודעת אם מתאים בגיל שנתיים, אבל לקצת יותר גדולימכחול
זה סרטון מעולה לגיל קצת יותר גדול. תודה❤️מאמינה ומתאמנת
ממש איתך בדילמהעננים כחולים

כל הערב בכתה ולא הבינה למה אבא הלך... ולמה יש בומים חזקים ולמה כל הבית רועד ומטוסים וכו'... ניסיתי להסביר במילים פשוטות ''אבא הלך לדרום'', ''אבא הלך לשמור עלינו'' ולענות על השאלות הכי בפשטות שאני יכולה (מה אבא עושה בדרום? הוא נוסע על הטנק, זוכרת שאבא הראה לך טנק וטיפסנו עליו?) מנסה לשדר רוגע אבל זה כ''כ רחוק ממני...

לא יודעת מה עוד אפשר לעשות😥 

ממש ככה😑מאמינה ומתאמנתאחרונה
חיבוק גדול💖
אפשר לבקש מכן בקשה?חצי שני

לא להכניס להודעות בפורום תיאורים מזעזעים של סרטונים ותמונות שבטעות ראיתן?

אני ממש נזהרת שלא לראות אותם, ואז קוראת פה ומתחלחלת ויודעת שזה הסיוט הבא ללילה הקרוב

מתחננת אליכן

מצטרפת!!!עטלף עיווראחרונה
לפחות תוסיפו טריגר...
איך נרדמים? 💔נטועה
שאלה טובההמקורית

האמת מרוב חרדה ולחץ הגוף שלי עייף ובמקביל יש אדרנלין מוזר

הגב כואב

יצאו לי פצעים בפנים ובידיים

לא יודעת איך ישנים. חושבת על הילדים שצריכים מחר אמא מתפקדת..

בול השאלה שליאמא לאוצר❤

פחד אימים

חרדה בכל הגוף 

מצטרפת לשאלהבתי 123
ה-שאלהניק חדש אנונימי

לא נרדמת.. מנסה.. עוצמת עיניים מדמיינת דברים

חושבת על המשפחות, על החיילים על כולם

כנ''לאיזמרגד1
מוזיקה שקטה ולחשוב על משהו אחר הצליחו להרדים אותי לשעה, אבל אני לא מסוגלת לחזור לישון😔
לא נרדמים...מתואמת

ויש לי אפילו "תירוץ" טוב - הקטנה שלי לא מצליחה להירדם... עצבנית ורוצה לשחק באותה מידה. (וכבר אי אפשר לתרץ את זה בשתי הפעמים שישנה היום במהלך היום...)

אני על הספה כרגע. אולי פשוט אקרוס בלי לשים לב. ובינתיים אומרת תהלים...

מקווה שנרדמתן ❤️ערגלית
היא נרדמה סוף סוףמתואמת

אני עוד לא...

תודה ♥️

מקווה שנרדמת בינתייםדנית כחולה

כנראה שלהתנתק מהנייד יכול לעזור

בינתיים גם אני לא מצליחה...

הגוף שלי מכווץ ומאובן.

באופן מפתיע, לא החרדה והפחד הם אלה שמשתלטים עליי. אולי כי ממילא אני לא מצליחה לתפוס את זה באמת בשכל,

אז אין לי אפילו תמונות או דמיונות כשאני מנסה לעצום עיניים...

אולי פשוט יש חלקים שלי שמתנתקים

כדי שאוכל להשאר שפויה, לשמור על הילדים שלי.

אולי סתם אדישות מתמשכת כזו מהחיים המאתגרים... אם כי ירדו לי הרבה דמעות כשאמרתי תהילים היום, מה שאומר שלפחות לא הפכתי לאטומה.

מרגישה בעיקר כאב עצום וכעס גדול שכל זה קרה.

ואיך. כן. איך???!!!

אחרי חודש שלם של קדושה והתקרבות רוחנית.

קשה לי להאמין, זו האמת. כבר תקופה, וזה רק מערער את המקום הזה יותר, במקום לעשות ההיפך.

איזה לעג וקלס.

לא יודעת לאן לקחת את המחשבות.

מותשת קשות. נראה מתי אצליח להירדם. אם בכלל

בשורות טובות! 

אני פשוט לא מצליחהאנוונימית1

ברגע שאני סוגרת את העיניים אני חושבת על בעלי שהוקפץ, ועל תסריטי אימים שאני עם הילדים לבד בבית. ועל כל המשפחות שזה לא רק בדמיונות.

וזה מביך שאני מנסה בכל כוחי לברוח רגע לסרטונים מטומטמים ביוטיוב רק כדי להסדיר קצב לב שמהבוקר לא מפסיק.

זה לא מביך. כל דרך התמודדות היא מבורכת ולגיטימיתטארקו

כל אחת יודעת מה הגבולות שלה ומה מחזיק אותה שפויה במצב הלא שפוי שאנחנו נמצאים בו.


איזור הלחימה צריך עורף חזק. וכל האמצעים כשרים כדי לחזק את עצמנו.

תודה, את כל כך צודקתאנוונימית1אחרונה
גם לא נרדמת.מתה מפחד על בעלינחש מי?
אני מרגישה שאני לא אעמוד בזהנחש מי?

זה פשוט סיוט שאי אפשר לדמיין שזה אמיתי

ואני לא מסוגלת להתמודד עם זה לבד

גם הלתפקד לבד עם כל הילדים בלי אף עזרה

בלי לדעת כמה זמן ....מפחיד אותי

אבל בעיקר

מפחדת

מהפחד הזה

מהבדידות הרגשית

מהצורך להתיג לעולם שאת בסדר

כשהלב שלי כואב רק מלילה אחד

בלי דקת שינה

ואלף תרחישי דפיקות בדלת

אני לא מסוגלת לבד

פשוט מאוד לא מסוגלת


אפשר שמישהו יעיר אותנו מהחלום הזה..?


סליחה יודעת שכולן באותו מצב

אבל באמת לא יודעת איפה לשים את זה

ואני מפחדת על העוברנחש מי?

הגוף שלי כולו מכווץ

וגם ככה יש לי צירים מוקדמים כל הזמן


מזל שהוא זז ובועט

ממש מקנאה בו שהוא חי בבועה שלו ולא דואג מכלום

והלוואי שהוא לא מרגיש את הפחד שלי

ושה' ישמור על כולם

חיבוק לך ולכולןמתואמת

הכי קשה זה להתמודד לבד עם כל זה

איפה את גרה? יש לך ממי לקבל עזרה?

אין לי...נחש מי?

אולי אמצא מישהי שתעזור עם הילדים לאיזה שעה ביום כדי שאוכל רק לנוח טיפה


אבל האמת שלמרות שברגיל זה ממש מפחיד אותי לתפקד לבד כל היום עם הילדים


עכשיו זה לא עיקר הפחד שלי

אחרי הלילה החרדתי הזה אולי טוב שהם יעסיקו אותי ואולי לפחות ארדם בלילות הבאים מרוב מותשות


אבל הבדידות הרגשית

אין לי אף אחד בעולם חוץ מבעלי . לא חברה ולא משפחה.

והפחד המצמית לאבד חו''ש

אני בן אדם ממש הגיוני ובשליטה בכל דבר בחיים

אבל זה החרדה הכי איומה שלי

אין לי טיפת רצון לחיות בלעדיו

אפילו לא לילדים

ואני לא מצליחה לא לפחד

המציאות הזאת כל כך הזויה

הכל מרגיש כאוס גמור

אז כבר אין לי במה להאחז


וסליחה שאני מציפה אני מפחדת

ולבעלי בכיתי מספיק

התחושות שלך מובנות ממש...מתואמת
תמשיכי לפרוק ולשתף... הלוואי שזה קצת יעזור לך... ♥️
תודה רבהנחש מי?
אוי אוףעטלף עיוור

נשמע ככ קשה!!

ואת צודקת בכל תחושה והרגשה שלך!!!

מדהימה אחת.

הלוואי והיה לי דרך לעזור לך

כ"כ כ"כ קשהnorya
דואגת איתך... הכל כזה הזוי וכזה כאוס. שולחת רק חיבוקים חיבוקים.
תודה רבהנחש מי?
יקרה יקרה יקרה!!!!!!! ככ ככ קשה...אוהבת את השבת

בע"ה יחזור בשלום!!!!

חיבוק ענקי!!!

אין מילים לתאר את הזוועה..


את רוצה אולי לכתוב עיר או אזור וננסה לעזור?

יקרה, חיבוק גדול!עלמא22
טוב שאת כותבת פה, אולי זה טיפה משחרר.


אל תישארי לבד ברגשות האלה! תנסי למצוא זמן להרים טלפון לער"ן או מרכז חוסן באזור שלך, תקבלי קצת סיוע נפשי, כדי שתוכלי לשדר קצת חוסן לילדים.


בהצלחה! הלוואי והוא יחזור אלייך מהר

אני אמרתי במחשבההכל לטובה

הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל

ושרתי לעצמי שיר למעלות


אחרי שמשכתי את השעה עם תהלים בלי הפסקה.

ודיברתי לעצמי בשכל שאני במקום בטוח ומוגן ברוך ה' וכל הבית נעול.


וה' עשה איתח חסד שקמתי להאכיל את התינוק עכשיו באמצע הלילה וקמו חוץ ממנו עוד קטנים ככה שלא הייתי לבד בלילה בסלון וזה עשה לי טוב. שני קטנים שלא מבינים ומודעים למתרחש...

וואו, יפה שאת מסתכלת על קימת הילדים כחסד...מתואמת

אני נרדמתי לאיזה שעתיים-שלוש. הקטנה שלי גם קמה, אבל בעלי קם גם הוא והצליח להרדים אותה בחזרה.

הצלחתי להירדם רק אחרי שדמיינתי לעצמי את החיילים שלנו נכנסים בצורה מוגנת לעזה וכובשים את כולה ומשחררים בשלום את כל החטופים...

עכשיו התחלתי מחדש את ספר התהלים...

חיבוק לכולכן 💔 **טריגר-תיאורים גרפיים מסרטון**נטועה
עבר עריכה על ידי טארקו בתאריך כ"ג בתשרי תשפ"ד 16:49

ישנתי שעתיים, אבל ברוך ה' אני אצל אמא שלי אז תהיה לי עזרה ואני מקווה לשנוצ מתישהו היום.

מרגישה אגואיסטית שאני מפחדת על בעלי... שאני מתנתקת מהחדשות ולא מוכנה לראות סרטונים כדי לא לזעזע את הלב מעבר למה שהוא מזועזע. ראיתי בטעות גמורה 2 שניות מתוך סרטון ולא יוצא לי מהלב הילד החטוף בן שנתיים-שלוש אומר "אמא אמא" ואני מפורקת מאז ומעדיפה להתנתק ומרגישה אשמה על זה.

אני עם בחילה של לחץ וחרדות, לא הצלחתי להכניס כלום לפה מאז 17:00 בערב שגייסו את בעלי ושקלטתי שהכל אמיתי ולא שמועות מהבית כנסת שהשתדלתי להכחיש עד אז ולדמיין שהכל יותר אופטימי ומגזימים כי חג ואף אחד לא באמת יודע מה קורה (ישוב דתי) אבל זהו, מאז בוכה.. קצת תהילים... ובעיקר תפילות בלב. לא מצליחה להתרכז.

ממש מזדהה ושולחת חיבוקנחש מי?

וגם אני החלטתי עכשיו להתנתק מחדשות

אמן שאצליח.


כשיהיו חדשות טובות כולנו נדע בעז''ה

וכרגע זה רק מעורר חרדות

לצערי אף אחד לא אדיש למצב לא צריך תזכורות מזעזעות


אבל זה גם דחף כזה

כי באמת זה לא נתפס שזה אמיתי אז יש תקווה שהחדשות. כאילו יספרו פתאם סיפור אופטימי יותר

ולצערי כרגע ממש לא


חיבוק לכולנו

חיבוקמתואמת

את לא אגואיסטית. כל אחת מפחדת על הקרוב שלה שבמלחמה, וביחד כולנו כעם ישראל מפחדים ומתפללים על כל החיילים והאזרחים...

טוב שאת לא לבד בכל זה... מתפללת בשביל כולכן שתתאחדו עם הבעלים שלכן במהרה...

את ממש לא אגואיסטית וממש לא אשמה!!!סודית

כולנו מפחדות על היקרים לנו

וצפיה בסרטונים זה חלק מהטרור שהם עושים, מפיצים כדי שנראה ונתפרק.

אל תסתכלי

להתעדכן אפשר גם ממה שכתוב

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.

שנצ טוב ומבריא🧡❤

נראה לי לכל הארץ היה לילה סיוט בלי יכולת לישוןפרח לשימוח🌷
משחות לטחורים ופיסורהציפ1

מישהי יכולה אולי לעזור לי, המרפאה לא עונה ולא מוצאת מידע באינטרנט.

הייתי אצל הרופאה והיא נתנה לי מרשם ל2 משחות נגד טחורים ונגד פיסורה.

היא אמרה שמשחה 1 לשים פעם ביום ואת השנייה 6-7 פעמים ביום. הבעיה שעל שתיהן כתוב פעם ביום ואני לא יודעת את מי לשים הרבה פעמים.

המשחות הן אנטרולין ופרוקטו גליבנול.

תודה רבה

אנטרולין פעם אחת, פרוקטו גליבנול כמה שיותראמהלה

אנטרולין זה משחה חזקה מאד שמכילה ניפדיפין.

תודהציפ1אחרונה
אין לי אווירשמן קוקוס

בעלי קיבל צו 8

לא מפסיקה לבכות

מרגישה כל כך לבד

❤❤❤❤❤אני10
כנ"לאישהואימא

בעלי כבר נסע..

ואין לי כל כך משפחה להיעזר בה.

והכי מפחיד אותי זה הבדידות בלילות שהילדים ישנים ואני מפחדת שלא אצליח לישון ושבאותם רגעים לא תיהיה לי דמות מבוגר לדבר איתה ושתעודד אותי

בול אני . הלילה לא ישנתי 5פילו דקה.נחש מי?

אבל עכשיו הילדים החזירו אותי לשפיות ..ממש עוזר לי להתעסק בענייני ילדים ולא לתת זמן למחשבות ודמיונות


מנסה לחשוב על תעסוקה לערב שתסיח את הדעת

ואמן שאצליח לא לפתוח חדשות בכלל כי זה גומר עלי

וואי חיבוק גדול!! זה המשימה החשובה ביותראוהבת את השבת
לשמור עלייך! תעשי כל דבר שעוזר לך!
באמת קשה! בינתיים אנחנו כאן איתך❤️❤️❤️אוהבת את השבת
חיבוק גיבורה. 💞💞💞💞💞סודית

ה' ישמור אותו ואת כל החיילים הגיבורים שלנו ויחזירם בשלום בריאים ושלמים. אמן🙏🙏🙏

את לא לבד. https://www.tehillim-center.co.il/tehilim?book_id=34901#myfancy#myfancy

תכניסי את שמו לתפילה

חיבוק ענק!!! בע"ה יחזור בשלום והחברה!!!אוהבת את השבתאחרונה
שולחת הרבה חיבוקים וכוחות!!!!
יש משהו מרגיע שמותר לקחת בתחילת הריון?אנונימית בהו"ל

תחילת שבוע 7 ב''ה

בחיים לא לקחתי

אבל חרדה כולי כבר ממוצש

כדאי לברר עם מוקד נשים של הקופה או המכון הטרטולוגיאני10
רסקיו.פרח חדש
יש גם כדור שעשוי משמן לבנדר, את זה לא בדקתי אם מותר בהריון אבל שווה לבדוק
את יכולה להריח/לטפטף על טישו שמן לוונדרנפש חיה.
לשים ליד הכרית וכו' 
סרטון הרפיה שעוזרסודית
טיפות לבנדר להריחאם_שמחה_הללויה
רסקיו. תה קמומילבתי 123
חלב חם לפני השינה. נשימות. הרפיותסודיתאחרונה