פורום הריון ולידה (עמוד 790)

לא פחמימות בלבד . אפשר פרוסה עם ממרח שומני או חלבון

שקדים או חביתה.

זה לא חובה זה כדי למנוע תוצאה גבולית

אין משמעות לתזונה במהלך הימים שלפני.

בבדיקה עצמה שותים את הסוכר וצריך להשאר במרפאה שעה אז תביאי לך משהו שלא ישעמם לך.

כדאי להביא אוכל איתך ולאכול ישר אחרי הבדיקת דם כדי שלא תהיה נפילת סוכר 

מומלץ לאכול ארוחה קלה כשעה לפני.

יש הגבלת מים.

יושבים ומחכים שעה.

לפעמים מרגישים לא טוב תוך כדי/אחרי.

לא משנים תזונה.

לי נשמע נכון לספר מכל הסיבות שכתבת..

בעז"ה זה גם עיבוד הורים, וגם הם יוכלו להתפלל אתכם שהכל יהיה בסגר

תלכי עם התחושות שלך.

את בזמן התכנסות, תפילות, זמן פרטי. שלך מול מה שאת עוברת.

חששות, תחושות, חולשות, גופנפש.

מותר לך לחוות את כל זה לבד אם זה מה שעושה לך טוב.

מותר לך! זה שלך!

ברגע שתרפי מהלחץ לספר- תוכלי להרגיש בנחת בפנים מתי צומח בך רצון לספר. מתוך רצון ולא הכרח.

תוכלו להגיד אחכ שלא הרגשת טוב ולכן לא סיפרת.

(עזבי שבעיניי זה החלטה שלך/שלכם מתי לספר- וזכותך לספר מתי שבא לך. ואם הם יפגעו *זה בחירה שלהם להפגע* )

לדעתי חודש שלישי אפשר לגמריי לספר.

בשעה טובה חיימי

תרגישי טוב

שיהיה בקלות!!

ממש קשה לי השלב הזה

מה שכן לי ממש עוזר לספר לחברה או אחות קרובה

לא מספרת להורים עדיין כי אני מרגישה שהם ישר רק מתרגשים מזה ולא מרגישים את החששות שיש לי

לעומת זאת חברה או אחות קרובה בגיל שגם נמצאות בשלב ההריונות

הם יותר מבינות את התחושות והחששות ומרגישה שהם פשוט משתתפות איתי בדבר המשמח וגם שותפות קצת לחשש.

אז אם קשה לך לספר להורים, אל תספרי

קשה לי להאמין שאם ידעו בשבוע 8 ולא בשבוע 6 זה כזה ישנה להם

את גם לא חייבת לדייק להם ברמת השבוע כשאת מספרת להם

בכל זאת זה דבר אישי שלכם..

בעז"ה שימשיך בטוב!

אני משתבללת בתוך עצמי עם ההחלטה ועם החרדות בכללי.

ואם אפשר עוד קצת לשתף פה, אז אני מרגישה ב"ה מוצפת בטוב וזה מפחיד אותי! כאילו הוא מחכה לי בסיבוב עם כאפה. אוף זה קשה

ואמןןן על האיחולים

ה' הוא מקור הטוב

ככ רוצה להיטיב לך

ככ אוהב אותך

חכי לעטד הרבה טוב!

לפעמים מרוב טוב, כשאתה יודע שיש בעולם הרבה צער- המחשבה שמזדחלת לעיתים היא- אם עכשיו טוב, בטח בהמשך תהיה ח"ו ירידה,

כמו שבעצם אנחנו מאמינים הפוך- שכאשר רע- להאמין שהטוב בדרך.. כי העולם עולה ויורד.. ויש קשיים..

אבל כאן צריך להחזיק חזק חזק באמונה, ברמות שכאשר מגיעות מחשבות מלחיצות- לשיר: מחשבות טובות אייי אייי אייי! להדבק חזק חזק בהחלטה, כי הן מגיעות..

אבל הבעיה היא שקשה לי גם עם האמונה כי זה אומר להתקרב אליו והוא מפחיד אותי כרגע.

במיוחד עם ראש השנה שמרחף והאווירה שכל השנים היתה מתלווה ליום הזה. יום דין עם אימה ופחד.

(ובכללי מרגישה לא ראויה לטוב הזה)
 

סליחה שנפלתי עלייך ככה, אוהבת לקרוא אותך

לפני איזה שבוע, שאמר לי שמאז ימי הישיבה הוא בחרדה מכל העניין של ימים נוראים וכו. לא מגיע לסליחות, פשוט מרכין ראש עד יעבור זעם...

הוא אמר לי שככה לימדו אצלם (כיפה שחורה, אם זה משנה)

ואני ניסיתי לתת לו כיון מחשבה אחר..

כמה הקבה מלא בחסד, שהוא הביא יום אחד לאיפוס ולתת אופציה להתחדש ולא להסריח שנה אחריי שנה...

יום של שכינה

יום של תפילה שאת משקיעה בה ואז הלב שלך שמח ומרגיש בטוח. ומרגיש בבית. מרגיש עם אבא.

מברכת אותך שתזכי להשקיע כמה דק בתפילה טובה אחת

שתפתח לך את כל השערים.

באהבה

לפני החג אבל קראתי.

ממש תודה על המילים שלך! ליוו אותי בחג ועזרו לי♥️

את יכולה לספר מתי שנח לך ומדויק לך

ומי שנפגע בוחר להפגע וזה בעיה שלו

להפך

היתי דוקא בכוונה מורידה מעצמי את הציפיה הזאת

בס״ד

שהיה לך מסוכן!

זה דורש המון המון המון אומץ!!!

זה כל-כך גדול מה שעשית בשביל עצמך!!!

ממש תתני לעצמך שוב ושוב (ושוב) טפיחה ענקית על השכם!

שמרת על עצמך!

זה הדבר הכי הכי חשוב וגדול שיכולת לעשות!

בשבילך ובשביל כל המשפחה שלך!

וכל-כך מובן שאת ככה מוצפת יקרה!

גם עברת משהו ממש מזעזע ומערער.

גם איבדת מקום עבודה יקר.

גם חגים בפתח.

גם שוטף (ילדים וכו׳).

אני יכולה לספר לך שהיינו אירוע גדול ומלחיץ לפני כמה ימים ושקרה איזשהו מקרה ממש מעצבן ומתסכל, וגם אני לא הצלחתי להיות עצמי כשזה קרה.

אנחנו אנושיות ולוקח לנו זמן

לעקל,

לעבד,

להירגע,

להירפא...

לחזור לעשייה,

לחזור להשתדלות,

לחזור לאמונה...

תחושת הביטחון שלך ממש התערער לפני מעט זמן!

גם תחושת הביטחון בעולם ובאנשים.

גם תחושת הביטחון מבחינה כלכלית.

וגם תחושת היציבות הכללית, שהשגרה מביאה איתה בדרך כלל.

איבדת (זמנית) הרבה מאד בבת אחת!

את תבני את הכל מחדש בע״ה,

אבל לאט-לאט, זה לוקח זמן יקרה...

בינתיים נראה לי הכי חשוב שתנסי לקבל את מי שאת ואת המשבר שאת חווה כרגע. ממש להגיד לעצמך שאת בשלבי התאוששות מדברים מורכבים ושזה בסדר שאת לא עצמך, שאת עצבנית, שאת צועקת...

אם יש לך אפשרות לנוח או לעשות דברים לעצמך, לכי על זה לגמרי. את ממש זקוקה להרבה טוב עכשיו.

אם בעלך יכול להתגייס יותר מהרגיל, מה טוב.

אם אפשר קצת להישען על מסכים או כל פתרון אחר שיתן לך קצת שקט, כנ״ל.

אם מורכב לנוח ולקחת זמן לעצמך כרגע (ראש השנה וזה), אולי לפחות תנסי להשחיל מילה לילדים ולהסביר להם, בלי לפרט הכל כמובן, שעברו עלייך כמה דברים לא טובים עכשיו ושבגלל זה את לא בדיוק עצמך כרגע. שזה לא אשמתם בכלל, פשוט זה חלק מהחיים וכרגע את מרגישה לא משהו ולכן את מתעצבנת יותר בקלות. שזה יעבור בע״ה אבל בינתיים את צריכה יותר שקט ומנוחה מהרגיל (או משהו כזה).

ו- חיבוק!!!!!!!!!!!

לגבי הסוף, לא לחלוטין ברור לי מה התכוונת. אני הבנתי שהתייחסת לראש השנה, כשאת כולך בסערה ומתקשה להתנהג בנחת. הבנתי אותך נכון?

אם כן, אז חשוב לי להגיד לך שמי שצריך להתבייש ולחשוש מראש השנה זה אותו בוס רשע שהעז לעשות כזה מעשה נבזה!

את בע״ה תגיעי לראש השנה עם ידיעה שעשית את הכי טוב שיכולת! שקיימת הרבה מצוות בבת אחת - ונשמרתם מאד על נפשותיכם / שלום (ושלמות) הבית / ואהבת לרעך *כמוך* / ובחרת בחיים... ובטוחה שעוד ועוד ❤️

וזה׳ הטוב שרואה כליות ולב יודע הכל!!!

יודע כמה נפגעת,

כמה חששת,

לכמה אומץ נדרשת,

לכמה אמונה היית צריכה...

והוא בטוח מערים לך זכויות על גבי זכויות על גבי זכויות!!!

שולחת לך מלא תמיכה!!!

את באמת אלופה וגדולה מהחיים!

שנה טובה ומתוקה כדבש אהובה!

לך וכל בני ביתך ❤️

תודה ענקית ענקית!!

אני אקרא את זה עכשיו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם

ממש קלעת בדיוק לכל הדברים שהרגשתי ולא ידעתי להסביר אותם אפילו לעצמי

מצטרפת ממש לכל מילה

וחיבוק גדול גדול גדול @אנונימית בהו"ל יקרה ❤️

באלי להתפרק ולהיות רק במיטה אבל אי אפשר כשיש בית וילדים (מסיימים ב13:00 בערך מסגרות)

ותודה אלפי תודות שיש אותם

אבל אין לי כוח לכלום

וכל מה שאני מכינה יוצא דוחה

ובחג אנחנו בבית- איך אהיה בשמחה בטוב עם הילדים? איך אבשל אם הכל יוצא לי עקום?

מרגישה בדיכאון

ובעלי- בעצמו באיזה משברון בענייני עבודה.. לא ככ פנוי נפשית וטכנית..

אין לי מילים להביע את ההערכה העמוקה שלי אלייך

את פשוט קשובה מודעת לעצמך וזה נפלא מאד

הקב"ה יודע שהמצפן - מצפון - רגש שלךנוא טהור וקדוש

את כולך טהרת לב

וכל מה שאת עושה ופועלת זה משפיע על השכינה בביתך עם משפחתך - בעלך והילדים שלך , אשרייך ממש ממש!

הקב"ה ישלח לך חסדים

ותזכי לראות בזכות הטהרה שלך

ניסים גדולים!!!

בע"ה תתברכי בכל מכל כל

אושר ונחת תמיד

ברכה ושמחה מכל אוהבייך

💐💐

הקב"ה יישלח לך מה שהכי טוב לך

אני עשיתי פעמיים

סבב של סגולת ר מתיא בן חרש

וכל יום ג הדלקתי נר לרבי מנחם מרמינוב

שהבטיח "מי שידליק נר לזכותי

אני בעצמי אפעל לישועתו"

וביקשתי (על פרנסה/ילדים)

השתדלתי מאד להתחזק באמונה שמי שזו ומפרנס לכל , יפרנס גם אותי בכבוד ולא בביזוי, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, ברווח ולא בצימצום

גם עניתי אמן לבעלי בברכת המזון שלו, בכל הקטע של "הרחמן הוא...."

הייתי גם בציון קבר של ר יצחק בן יצחק וביקשתי על פרנסה  (זה במושב בבדרום, יכולה לברר לך איפה, פתוח כל יום 9-17 )

שמעתי מחברה שבעלה במיוחד נוטל ידיים באמצע שבוע כדי לברך ברכת המזון מתוך הכתוב מילה במילה שזאת סגולה לפרנסה.

עשיתי גם את זה

וברוך ה כל הזכויות של הסגולות הצליחו לי...

חסד ממש

תודה לה'.

בפרטי פרטים

זה עוזר להוציא את הסיפור מהראש{אצלי בכל אופן} ומניח אותו קצת בצד על מנת שתהיה לך פניות גם לדברים אחרים

שולחת לך חיבוק על החוויה הקשה הזאת שעברת.

הלוואי ותרגישי יותר טוב מהר

בס״ד

התזמון ממש לא מאפשר הרבה,

עם ההכנות לראש השנה

וחוסר הפניות של בעלך...

אני מאמינה שתמצאי איך להתרומם,

את מכירה את עצמך ואת תדעי הכי טוב מה יעזור לך. זורקת בכל זאת כמה רעיונות -

* אולי בגד חדש משמח לחג?

* אולי התפילות של ר״ה עצמן (מה שתצליחי לתפוס)? יש בהן משהו מנקה כזה...

* אולי לכתוב הכל כמו ש@אחתפלוס הציעה? לשבת מחר הבוקר במקום נעים (בית קפה / טבע...) ולהתחיל לעשות עיבוד של מה שהיה?

* אולי שיחה מלב אל לב עם בעלך בערב ראש השנה, כשטכנית הוא לא יהיה עסוק עם ענייני העבודה?

* אולי להזמין אוכל משמח לחג, אם יש אפשרות

* אולי לפנות להפיקים מעשיים (להגיש תלונה?)

ובינתיים - באמת שחוסר הכוח שאת מתארת הכי מובן וטבעי שיש! פגעו בך, פינצ׳רו לך משהו, ואת בעז״ה תקומי מזה כאמור, ומחוזקת! אבל כרגע זה לא קל... לאט לאט.

וגם אם זה יהיה ר״ה לא משהו חלילה, לא קרה כלום, באמת... מבאס מאד אבל גם זה קורה לפעמים...

וואי אני ממש מקווה מכל הלב שתרגישי יותר טוב בקרוב, שבעלך יצליח להיות שוב פנוי אלייך, שהמשברון שלו יסתדר, שתחזרי לעצמך מול הילדים, הבישולים, הבית... ושגם מקצועית תגלי שה׳ שמר לך משהו הרבה יותר טוב ושווה.

ושולחת שוב כוחות ותמיכה בינתיים ❤️❤️❤️

נב: אני לא חושבת שאת שם כי כאמת שכל מה שאת מתארת הכי טבעי ומובן שיש. אבל אם תראי שחלילה עובר זמן משמעותי ואת עדיין באותו במקום, עוד אופציה כדי להגיע למקום של ריפוי היא לפנות לכתובת מקצועית כדי שהיא תעזור לך לעבד את הדברים שעברו עלייך ❤️

התגובות שלך ממש הרימו אותי!! ונתן לי לעשות שלום עם עצמי.. ממש ככה..

להרגיש בנוח עם התחושות ועם הטלטלות ולתת לזה מקום.. תודה רבה רבה רבה רבה!!!!

ממש אין לי מילים

זה ככ ככ ככ עזר לי!!!!

זכות גדולה ממש וברוך ה׳!

לפחות שהענן הזה ירד לך מהראש.

כל השאר תחבקי את עצמך, הכל יהיה בסדר. רק תתני לעצמך את הזמן והמקום..

כרגע לשוטף לילדים תקני פיתות ונקניקיות או שניצל תירס. הם יסתדרו עם זה, מבטיחה לך.

קודם תתני מענה מיידי לצרכים המידיים ששואבים ממך כוחות נפשיים כרגע ואז תתפני לטפל בעצמך.. לאט לאט לפרק את החבילה

מצטרפת! מילה במילה!

לקחו לך כוחות. נפשיים. ברור שזה יתבטא כלפי חוץ! היה מוזר אם לא!

עכשיו את בהתאוששות, בעיכול... (שבוע וחצי זה ממש ממש כלום..)

תני לעצמך. תרשי לעצמך. תקבלי את עצמך.

תזכירי לעצמך שאת בת אהובה של ה' והכל מדוייק ותשעני עליו. תגידי מזמור לתודה על הטוב שיש, בלי להמעיט מהרע שעברת.... פשוט לזכור שיש טוב

והילדים תמיד גדלים למציאות מורכבת. שגם אמא שלנו עוברים עליה דברים ואנחנו ממשיכים לאהוב אותה... עם הטעויות.

חיבוק ענקי

ובאמת אין לתאר כמה ללמוד ממך שקמת והלכת. זה דורש כוחות נפש עצומים.

שנה טובה ו*מתוקה*!!!!!

שתרגישי את המתיקות של הטוב של ה'... 

בעלי מקשיב לי הרבה,דיברתי איתו על זה המון והוא ממש דחוף אותי ונתן לי אומץ להתפטר

הוא בעל טוב ומדהים באמת

אבל עדיין אני מרגישה שהוא לא מבין מה עובר עלי ולכן לא עושה מספיק מאמצים להקל עלי

כאילו אולי כי הוא בן הוא לא יכול להבין כמה זה מפרק מבפנים,לא יודעת..

אני מרגישה שהוא לא מספיק נמצא בשבילי בעניין הזה אבל אולי אני מדמיינת..

בס״ד

(קודם כל, ממש מבינה את התסכול שלך.

אנחנו ממש זקוקות לאוזן קשבת וגם ללב מבין, כשעוברים עלינו דברים קשים. בטח מבן הזוג שלנו. ובטח אם זה נושא רגיש שמורכב לחלוק אותו עם אנשים אחרים. ממש מבינה את הקושי בזה שהוא לא איתך ב-100%. זה עלול להרגיש מאד בודד לעבור ככה ימים כאלה טעונים ומחלישים, בלי כל התמיכה של בעלך היקר 💔, גם אם באופן זמני).

הדברים שעלו לי כשקראתי אותך:
 

אולי באמת הוא לא מבין עד הסוף וצריך לפרט לו מה בדיוק זה עושה לך, ואיפה בדיוק זה פוגע בך. היו לנו סיטואציות כאלה, סביב נושאים אחרים, שהרגשתי שבעלי לא באמת מבין את מה שאני מרגישה. ובאמת כשפירטתי לא ברחל בתך הקטנה הוא הבין הרבה יותר - וממלא הצליח לתמוך הרבה יותר.

אולי תוכלי לכוון אותו ולהסביר לו למה את זקוקה כרגע. תחושה של הערכה / תחושה שאת מוגנת / עוד הקשבה ואמפתיה / עזרה מעשית וכד׳.

ואולי-אולי גם היא בעצמו קצת מדחיק את הדברים? בכל זאת, זה עלול להיות לא קל בשביל גבר לגלות שאשתו האהובה סבלה מהטרדה. זה עלול לערער בהרבה מישורים. אולי הוא כואב את כאבך יותר ממה שנדמה ולכן, קשה לו להגיב ב-100%, דווקא בגלל הכאב הזה. אולי הוא מרגיש קושי עם זה שהוא לא יכל לשמור עלייך כשזה קרה? אולי הוא כועס כעס מאד גדול על האיש הרשע הזה? אולי גם אצלו זה ניפץ משהו וזה גורם להרגיש כל מיני פחדים?

ובאמת, אם הוא מאד טרוד בעצמו, זה גם הסבר הגיוני ממש לחוסר ההתייחסות היחסי שלו.

בכל מקרה, כך או כך או כך, אני ממש שמחה לקרוא שהוא בעל טוב ומדהים (כמה חשוב ויקר!!!) וששוחחתם הרבה עח הדברים, ושהוא הקשיב ותמך! זכית ממש ❤️

הבוקר הוא באמת אמר לי שהוא מרגיש שהוא צריך יותר להבין אותי.. כנראה הדברים שלך הזיזו עניינים למעלה..

תודה ענקית ענקית!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

ועדיין אני בטוחה והדברים שלכן היו בול בשבילי..

ומוסיפה שזה חלק מהפגיעה. לערער את שיקול הדעת והאמונה בעצמך ובתחושות שלך.

לפעמים יש נפגעות שכן מתחילות לחשוב אם היה להן אשם תורם בעניין. אולי לא ידעו להציב גבולות, אולי הם "הזמינו" את זה בהתנהגות שלהן.

כל זה לחלוטין חלק מהפגיעה.

חיבוק גדול 🧡

לפותחת

כל הכבוד לך שאת יודעת את הגבולות שלך, ושהצלחת לעמוד עליהם אחרי חוויה קשה, במקום עבודה חדש שקשה למצוא כמוהו, באמת!!!!

אבל כשמתייגים חוויה כהטרדה יש לזה משמעות.

אני לא אומרת שלא עברת הטרדה, רק את יכולה להגיד את זה כמובן!!

רק שאם את מרגישה שמבחינתו הכל היה סבבה, והוא לא ניסה לחצות קו, ולא לא לכבד אותך, ולא ניסה להתקרב אלייך בצורה שהיא לא תקינה, ואם את כותבת שבחברה שהוא גדל זה סבבה לגמרי, ואפילו בחברה דתית.

אז יכול להיות שמבחינתו הוא לא התכוון לחצות גבול כלשהו, ולא התכוון להטריד.

וזה לא מוריד אפילו טיפה מהחוויה שלך, אבל זה כן מוריד מההתמודדות **שלך** ומהקושי **שלך**, אני חושבת, אם אף אחד לא ניסה לפגוע בך.

אני לא מנסה לסנגר עליו אלא לראות אם יש פה קושי שאת מעמיסה על עצמך יותר מהקושי שכבר קיים.

שוב

כל הכבוד לך על העמוד שדרה

ואם מה שכתבתי לא נכון ולא קשור לסיטואציה שלך

אז היישר לפח הקרוב

בס״ד

אני לא יודעת אם יש אפשרות כזאת, אבל זה יהיה מעניין לבחון את זה עובדתית. לשאול אנשים חילונים / דתיים לייט ולשמוע אם זאת אכן יכולה להיחשב כהתנהגות לגיטימית.

אישית אני חושבת שרוב רובם של האנשים חכמים מספיק כדי להיזהר בדיבורם ובהתנהגותם שלהם מול אנשים מהמין השני, קל וחומר אם מדובר באשה נשואה וקל וחומר אם מדובר במשהי דתיה או חרדית.

זה נכון, יש אנשים שקצת חסרי טקט בחיים. חסרי הבנה של מי עומד/ת מולם. לא מרוע.

אבל רוב האנשים בעולם כן מודעים למה שהם אומרים ולמה שהם עושים, לקונוטציות, להקשרים החברתיים וכו׳. ולכן, לרוב, זה לא יהיה תמים שמישהו יבחר להיכנס לאיזשהו תחום אפור כזה.

וגם אם לא תסתתר איזושהי כוונה זדונית של ממש, זה לכל הפחות *לא בסדר* ו*לא מכבד* להתנהג בצורה כמו שאת מתארת עם אישה דתייה או עם אישה נשואה, ובוודאי אם היא גם וגם. אנשים לא חיים בבועה. הם יודעים מה זה אדם דתי או חרדי ויודעים שאלה חברות עם דגש גדול על עניין הצניעות. אז נכון, עדיין אפשר לטעות בשיקול הדעת ולפלוט איזשהי מילה פחות מתאימה. קורה. אבל כאן נשמע שזה קרה יותר מפעם אחת ושהיה משהו קצת יותר שיטתי... שבחר במכוון להתעלם ממה שאת משדרת (לא מרגישה בנוח עם זה, נשואה, דתייה...).

אגב הסיפור הזה של תחום אפור הוא דבר קלאסי בעולם של ההטרדות (ובשלב מתקדם יותר - גם של פגיעות של ממש חלילה). הדברים יכולים להימשך *דווקא* כי הם באפור, כי הם מבלבלים ולא ברורים. מי שעוברת את החוויות האלה לא בטוחה פתאום - זה מתוך תמימות או זה בכוונה? אולי זה משהו תרבותי? אולי אני מפרשת לא נכון?

עשיתי קורס של הגנה עצמית של ״אל הלב״ וגם יצא לי לשמוע או לקרוא לא מעט דברים על הנושא של המוגנות (לעצמינו ולילדים שלנו) וזה נושא שחוזר על עצמו הרבה.

ומה שמנחים במקרים כאלה, זה לצאת מהתחום האפור! כי התחום האפור שואב מאיתנו המון המון המון משאבים. זה מביא איתו הרבה מתח ובלבול. ובמקרה שהכוונה היא אכן לא תמימה, על הגל הזה בדיוק גולש המטריד!

לצאת מהתחום האפור, זה יכול להיות:

* להסתובב ברחוב, אם יש לי תחושה שמישהו עוקב אחריי, ולבדוק מה קורה באמת.

* להגיד בטון חד משמעי ״אתה יכול לקחת הצידה בבקשה״ אם מרגישים את המגע של מישהו עלינו באוטובוס.

* לעזוב פיזית סיטואציה מבלבלת (כמו שאת עשית!!!)

* ועוד ועוד

אז אולי הוא לא רשע כמו שכתבתי. אולי. אבל נשמע מהדברים שכתבת שהוא לכל הפחות לא היה בסדר. וזה כבר האחריות שלו, לדעת להתנהג בצורה הולמת מול מי שעומדת מולו, ושוב, קל וחומר אם ידוע שהיא נשואה ודתייה. ונשמע שהוא לא עמד באחריות הזאת.

ועוד משהו אחרון. בכללי-בכללי, לרוב, התחושות הפנימיות שלנו לא משקרות, ובפרט בתחום הזה. גם כשהשׂכל עדיין לא מצליח לשים את האצבע על מה שלא תקין בדיוק, האינטואיציה הרבה פעמים כבר ״יודעת״ ומסמנת לנו שזה מקום לא טוב להישאר בו.

מקווה שזה עוזר...❤️

האמת יש לי הרגשה שהוא ממש שרשע כי הוא בדיוק יודע מה הוא עושה ,פשוט כמו ש @אמאשוני כתבה זה בילבל אותי...

ממש תודה על כל מילה ומעלה!!! השרשור הזה ככ משמעותי בשבילי!!!!!!! תודה ענקית ענקית ענקית!! נתתן לי מתנה ענקית לראש השנה!!!!

עם הזמן הבנתי שזה בשביל לא להחמיר את מצבי

כי אם הוא מתחרפן אני מתחרפנת פי אלף

ואם הוא יציב ויודע להגיד מילים נכונות

וסך הכל נראה שזה מה שבעלך עשה

אז זה מרגיע אותי פחות או יותר

או לפחות לא מחמיר את המצב

חיבוק. עברת אירוע לא פשוט ..

אנחנו לא יודעות את הממדים שלו

או מה היה בדיוק

אבל יש פה המון שעברו דברים דומים

וקמו מהקושי.

מחזקת אותך על ההחלטה!!

מחזקת אותך להתלונן אם וכאשר תיהי מוכנה

ומחזקת אותך באופן כללי את לא לבד!!!!

יכולה להתקשר לערן או למוקד סיוע לנפגעות תקיפה מינית שיעזרו לך לתמלל ולעבד את מה שעברת.

חיבוק אלופה!!! 

כל שנה קונה לכולם בגדים חדשים מכף רגל עד ראש.

השנה באמת הגעתי למסקנה שזה לא כזה הכרחי וסתם להילחץ להוסיף עוד משימה לעצמי בתקופה העמוסה הזאת זהממש מיותר. ולא מזמן היה לנו אירוע במשפחה אז יש להם בגדים שקניתי לאירוע...

והעדפתי להגיע ברוגע.

קניתי רק לבעלי חולצה חדשה.

וממש לא מרגישה רע עם זה

לא קונה במיוחד לחג, רק אם חסר, לא בקטע כלכלי אלא בקטע של צמצום צריכה.

כולנו פה עם בגדים לא חדשים לחג וזה אפילו לא נושא.

החג בשבילנו זה התפילות, הסעודות המשותפות והביחד.

אני לא ממש מתמודדת עם זה

כי אני מטבעי רוכשת רק כשבאמת באמת צריך

לא בקטע קמצני

פשוט לא מתאים לי ההתעסקות הזאת שבעיני היא מיותרת כי יש לי בבית בגדים לרוב מכל הקיץ שעברנו ב"ה

ולילדים זה כמעט לא מזיז (אומרת כמעט כי אני כן רואה שהם מתרגשים כשאני קונה להם נעליים חדשות וכד') אבל זה אף כמעט פעם לא מתקשר לאירוע מסויים. אלא כי יש צורך.

אפילו כשאני קונה לעצמי בגד חדש הילדים שמחים איתי ומפזרים שבחים

אמא איזה יפה לך! אמא איזה כיף שיש לך בגד חדש!

אבל שומעת הרבה מסביבי

נשים שזה מגיע להם עם השנים ההבנה הזאת

שאפשר לייצר אוירה טובה ושמחה עם מה שיש!

מאחלת לכולם

שנזכה להנות ממה שיש לנו

ולא להרגיש שחסר לנו משהו או שפחות התכוננתי לחג כי לא קניתי בגד/תכשיט/נעל/מטפחת

אבל חשוב לי להגיד מהצד של זו שקונה ומצליחה לרוב גם וגם וגם וב"ה יכולה להרשות לעצמי - זה לא אומר שאנחנו לא נהנים מהדברים הבסיסיים בחג. ולא אומר שלא יכולים בלי זה.

אפשר ואפשר. אם לא עושים מזה אישיו

אני מבינה מדברייך שאולי אצלך זה ישב על תפיסה ש'צריך' או 'חייב'. אצלי זה ממש לא ככה.

אם יש זמן ופניות - למה לא. (גם אם יש בגד בארון, אבל רוצים תחושה של התחדשות גם בבגד)

ואם לא - אז לא🤷

שאצלי יש בנות גנדרניות שממש חשוב להן בגד חדש ומאוד מתרגשות.

אז גם כשאני לא צריכה משתדלת לקנות בגד אחד פשוט( בדרכ קונה כמה, כי יש כמה חגים)

ובעיקרון זה יושב גם על תרבות אבל אם אני לא טועה יש מצווה /הלכה /מהתורה עניין להתחדש בבגד לחג.. שהבעל צריך לשמח את אשתו בבגד ותכשיט..

וסתם ככה סיפור, לפני כמה שנים החלטתי שאני לא קונה כי יש לי מספיק בגדים, בפועל בחג הייתי עצובה נורא שכולן היו עם בגדים חדשים ורק לי לא, ומאז החלטתי שזה חשוב לי ואני משקיעה בזה.. כנל על הילדים.. 

ממש לא התכוונתי לכתוב את זה כמשןואה הפוכה

שמי שרונה בדדים לא נהנית מהפשטות של החג וכו

ברור שלא

אצלי לא היתי קונה בהתחלה לגדולים..

כי באמת מצב כלכלי מאוד דחוק

אז היתיצרגילה לקנות רק כשצריך

והיה לי בסדר עם זה.אבל איכשהו מהצד היה נראה שזה ממש חריג ומוזר ואני כאילו היחידה שלא קונה לכולם

אז מהמצפון התחלתי תקנות

וברור שזה כיף ומשמח..

ובכל מקרה תמיד משתדלת לקנות בזול. ותודה לשיין על האופציה🤭

השנה קניתי לעצמי אפילוצ2 שמלות ממש יפות אבל במחיר משתלם ממש ..של פחות מאחת

ולילדים ויתרתי כי בפועל הרגי ש לי ממש מיותר

ומה ששיתפתי פה היה רק תחושות שעלו לי מתוך הבחירה הזאת הפעם

אין אישאל לא לקנות

הזה כיף להתחדש

ומי שיכולה גם להרשות לעצמה ולילדים אז בכיף ומהמם

אבל רק רציתי לשתף שזה לא הדרך היחידה להרגיש חגיגיות וכיף לא להיות תלותיים רק בזה

אף פעם לא קונה כי מה נקנה? עוד שניה נגמר הקיץ...

אבל בחג הסתובבתי איתם ובאמת אנחנו סגנון טיפה יותר פשוט מהסביבה

ואפילו שראש השנה 

והיה יפה ומרגש

פתאום ראיתי כל הילדים סביבי בבגדים חדשים

וסטים של משפחות כאלה מאורגנות (מה עושים עם ילד אחד מלכלך? רק אני חושבת שזה מטומטם לקנות אותו דבר לכולם? ואפ לילד אחד מתאים בהיר וליד אחד כהה? ובכלל אצלי מגיל אפס יש להם דיעה על הבגדים שלהם..)

ופתאום הרגשתי טיפה לא בנח עם הילדים שלי

הם קטנים בשביל להרגיש שונים

אבל אני הרגשתי שונה...

אני השנה לא קניתי להם בגדים לחג כי מיד אחרי החגים יש לנו שני אירועים, אז כבר קניתי/נקנה להם, ובכל זאת אחד או שניים מהילדים שאלו אותי אם יש בגדים חדשים לחג... (סתם כי התרגלו, זה לא באמת היה חסר להם)

באמת צריך ללמוד להוציא מהראש את ה"צריך כי כולם עושים", ולהכין את עצמנו לחג בהכנה שמתאימה לנו ספציפית (ועדיף הכנה רוחנית, כמובן...)

יהי רצון שנצליח!

היו מאושרים.. הוצאה משמעותית😅

אבל הנס הגדול היה שהספקתי לנסוע לעיר..

ורציתי מאוד לכתוב להם מכתבים כמו ששירן @shiran30005 הציעה אבל לא הספקתי...

והאמת שאני לא קונה קבוע בכלל לחגים.. 

זכינו בך כאן ממש...

דבר ראשון רוצה לחבק אותך ולהגיד שהתחושות והמחשבות שלך ככ נורמליות

הרצון להריון ותינוק בריא הוא ככ חזק

ולא משנה אם בשכל את יודעת למנות מלא סיבות למה בעצם אולי לא כזה נורא לחכות עוד קצת.

דבר שני,

אני כן ממליצה לך לרגע להיכנס להרגשה הזאת של שנה חדשה, התחלות חדשות והזדמנויות חדשות! תתפללי חזק, ה אוהב אותך ואם הוא חושב שטוב לכם

הוא ישלח לכם את הישועה!

חיבוק יקרה ובשורות טובות ❤️

מאחלת לך שתהיה שנה טובה ומבורכת!!

שנה מלאה בשמחה,באמונה,באור,בקיבול תפילות,בבריאות,בגדילה ובהתפתחות לכולכם..

ואומרת לך משהו שבעלי תמיד אומר לי

ואם לא מתאים לך עכשיו אז תדפדפי..

שכל ניסיון שיש לנו הוא מכוון בדיוק בשבילנו-

גם יש לו תפקיד בשבילנו וגם הקב"ה נותן לנו קושי לפי היכולת שלנו לעמוד בו- הוא אפ פעם לא נותן קושי ש'גדול עלינו'..

וכל ניסיון שיש לנו- המשימה שלנו היא להישאר בשמחה ובאמונה בה' כמה שאפשר וכל השאר כבר יסתדר... (ברור שטוב לפרוק ולהתפרק לפעמים,אבל באופן כללי..)

לא יודעת אם זה מתאים עכשיו- אז אם לא תתעלמי..

חיבוק. גדול גדול גדול !!!

כל כךךךך

ואני אומרת לעצמי תתפללי עכשיו חזק כ עכשיו זה הזמן, עכשיו נופלת ההחלטה.

והיצהר עושה את שלו התפילות לא משו.

מזדהה איתך ממש!!!!

את ריגשת מאוד בכתיבה שלך

הכאב ניכר מהמילים

אצלי הוא הגיע בצורה של חמתי ובעלי גם יחד! 

שאני שאלתי איך אפשר לעזור ואמרה שאני יכולה להכין קינוח אז הכנתי עוגה חלבית.

באותה המידה יכולתי לבוא עם סיר אורז.

זאת השתתפות קטנה שלי במאמץ הגדול של הבישולים. זה לא מתנה לראש השנה.

חוץ מזה כמובן שיש מתנה שכל האחים הביאו ביחד אז זה עוד יותר מתסכל אותי.

ועוד יותר כי היה לנו משהו שרצינו להביא ושכחנו בבית

זה גורם לי להרגיש כלה מפונקת, לא משתתפת, לא מעריכה, לא יודעת לפרגן לפנק לומר תודה

אוף

לא יכלת לדעת שכולם יביאו משהו

זה לא נעים אולי, אבל לא יכלת לדעת

❤️

והוא סוג של הוריד אותי מזה.

וזה מה שמסתכל אותי.

וזה שהוא לא מבין את התסכול שלי עכשיו עוד יותר מתסכל אותי.

אבל תודה לך על הנסיון לעודד

אחרי לידה, לא?

אני ממש ממש מבינה למה את מרגישה לא נעים.

אבל תדעי שזה גם ממש עניין של הרגלים ומנטליות.

אני פעם הייתי שואלת את חמותי מה להכין, והיא הייתה עונה לי כי היא חשבה שאני רוצה להכין. בפועל כמעט לא אכלו את מה שהכנתי, כי הם גם ככה מכינים את מה שרגילים.

אז תרגישי ממש בנוח, בסוף זה הוא מול המשפחה שלו

זה באמת מעצבן שהבעל מוריד מלעשות משהו שרצית.

אני למדתי בקטעים האלה פשוט לא לשאול את הדעה שלו. ואם בא לי בשביל ההרגשה הטובה שלי להביא מתנה/ זר פשוט להביא. כי אם אשאל אותו מבחינתו זה תמיד מיותר כל המתנות.

אף פעם לא הבאתי משהו מעבר לזר פרחים וגם זה בראש השנה-פסח-שבועות ולא כל שנה.

בני המשפחה האחרים מביאים יין, שוקולד, קישוטים לבית. זה לא מזיז לי.

אף פעם לא עיקמו לי אף ובאמת ברוך ה' שאנחנו מאוד מאוד אהובים, בשני הצדדים.

זה מי שאנחנו ואלו מי שאתם.

תשחררו.

הכל טוב.

זו ממש עצת היצר להוריד לך משמחת החג.

אני בטוחה שאתם אהובים מספיק בלי כל תרבות הצריכה הזו.

מקווה שעבר עלייך החג בנעימים ושכך יעברו כל חגי תשרי. 

שאלנו מה להביא, אמרו שלא צריך כי הכינו הכל... הגענו בערב חג וראינו אותם מכינים, וכמובן שגיסתי הביאה מלאאא אוכל...

הקטע הוא שהבאנו דברים לילדים אבל כמובן שלא הביאו אותם והחביאו אותם כדי שלא ילכלכו את הבגדים... 

התחיל מזה שהתארחנו ושכחתי מפתחות באוטו ואחרי סעודת החג חיפשנו גוי שבת לרמוז לו לפתוח את האוטו ולהוציא , המשיך בזה  שהתכבה לי הנר בחג שני (מזל שהשכנה היחידה הדתיה  בבנין הייתה בבית ולקחתי ממה נר לנר)

ולקינוח..וירוס הקאות במוצאי החג אצל 3 הבנות שלי.

אבל סה"כ לא פגע בשלום בית ולא הוציא מהכלים תודה לאל.

גם את כמה מושלמת- בדרכך שלך

וגם הכלה השניה היא מושלמת- בדרכה שלה

אם תרגישי שאת פחות והיא המושלמת, זה מה שישודר לסביבה.

תהיי שלמה עם עצמך.

הבנתי מהשרשור שאת אחרי לידה.

אז הבאת את המתנה הכי גדולה ועוצמתית שאפשק להביא- נכד!!!.

וזה שלא התארגנתם מראש למתנה נוספת לראש השנה, לא נורא. אפשר להביא גם לפני סוכות או שמחת תורה. או לשמור לפסח להביא משהו יותר גדול.

מציעה לך להבא לקנות שמן זית עם שוקולד או יין ופרחים, או יין ועוגה שאפית ואם חשוב לך לצרף משהו נוסף כמו כלי יפה אז תצרפי לזה וזה ממש מספיק ומכובד.

ולגבי בעלך- תסבירי לו שזה חשוב לך וזה באמת משהו קטן ולא מתנה שעולה עשרות אלפי שקלים, ושחשוב לך שיהיה עוד משהו חוץ מאוכל.

את יכולה תמיד להחזיק בבית מגבות מטבח או כלי יפה, קופסה נחמדה ולצרף את זה למתנות למיניהן. למשל קופסה נחמדה לעוגיות ואת אופה עוגיות ומביאה יחד. או מגש לעוגה שאיתו תביאי את העוגה. זה גם דברים לא יקרים.

ככה לא צריך לרוץ לפני כל חג לקנות ובמיוחד במצבים כמו אחרי לידה ברוך ה'.

על טיזה שהוא ויטמיןb בשילוב של טו-נייט שזו תרופת שינה עם אנטי היסטמינים.

זה בעצם יוצא התרכובת של הבונג'סטה..

לא יודעת לדייק לך כמויות ומינון, כי היא אמרה לי את זה אחרי השלב שזה היה לי רלוונטי.

אם מעניין אותך, תתייעצי עם רופא.

ודומיו וגורמות לעייפות חזקה.

מספיק הבחילות שקשה לתפקד איתם

לא יכולה להיות גם עם עייפות פסיכית בנוסף לזה. אני מכירה את ההרגשה

זהה לא עייפות רגילה

זה ממש עיניים נעצמות מעצמן

אין לך מושג כמה זה משמח אותי!!!!!

שתזכי בעז"ה להמשך הריון תקין, בריא וקל

ותהיה לידה קלה, בזמנה ובידיים מלאות

תודה על הברכות

ההריון הזה עדיין כזה סוד

וזה ממש כיף שאתן יודעות ושמחות איתי!!

שתזכו גם אתם לישועות במה שאתם צריכים

ולהרגיש את יד ה' בכל דבר ומצב!

אני אומרת לך, עברתי שנה וחצי קשוחים ממש ממש

מקווה שההריון הזה יסתיים טוב בעז"ה (עדיין מחכה לבדיקה שבוע הבא שמקווה שקצת תרגיע אותי) ואולי יום אחד אשתף בכל המסע.. כי לא את הכל שיתפתי

אבל הרגשתי איך ה' נמצא איתי בכל הזמנים וכל סבל היה מדוד בדיוק ושאני מסוגלת להתמודד ולא פסיק אחד יותר.

שנה טובה ומבורכת ❤️

הרגשתי כמו במבוך מראות, כל תזוזה נתקעתי במראה אחרת....

אבל כנראה שהקב"ה נותן כוחות מיוחדים

והוא סומך עלי שאצליח לקום שוב ושוב ושוב ושוב

אחרת זה לא היה נראה ככה....

אז בטוח שהוא אוהב אותי

תודה על האיחולים

מתרגשת איתך

שנה טובה ומתוקה במיוחד

כי עברתי גם רגעים כאלו

שחשבתי מאיפה אני שואבת עכשיו כח

ואז פתאום היה לי שביב תקוה ושוב ניסינו..

והרגעים האלו של תקוה

אני מסתכלת על זה כנס

כי זה ממש נותן כח להמשיך לנסות

בעז"ה אני בטוחה שתזכו לישועה

ועוד יבואו זמנים יפים ומתוקים ❤️

לי לא עזר..

גם הכדורי מציצה מהרופא עזרו לדקה אחכ

אם לא אכלתי- בחילה נוראית,אז כל הזמן אכלתי.

אם אכלתי יותר מדי- בחילה נוראית.

פשוט העדפתי לסיים את הימים ולישון כדי לא להרגיש בחילות..

תקופה סיוטיתתתתתת

ב"ה אני אחריה..

חודש/חודשיים למות, אחכ ב"ה אצלי לפחות,נרגע יותר

אצלי זה ככה בערך עד שבוע 12-14

אח''כ נעלם לגמרי ואני ממש נהנית מההריון

אני רק תוהה איך יהיה לי בשבועות הבאים כי אני עדיין ככ בהתחלה וזה קצת גורם לי לחשוב שאולי הבחילות עכשיו זה רק טעימה 😅

וממש מזדהה עם הקטע של לאכל כדי לא להרגיש בחילה

ואחכ להיות עם בחילות מזעזעות מרוב אוכל..

ביצה ותרנגולת 😅

זה התגבר מהריון להריון

בעיקר בחילות. פחות הקאות

בהריון האחרון היה זוועה

ובונג'סטה עזרה פלאים

החזירה לי את טעם החיים

למה לא לנסות? 

בחילות מזעזעות!!

אני גם לא מקיאה

רק הרגשה נוראית של כמעט

הבונגסטה שמעתי שגורמת לעייפות קיצונית, לא? איך זה היה לך? 

התחלה מקסימה לשנה!!!

מבחינת בדיקות,

אני לא בטוחה שאני זוכרת מדוייק,

מציע לך לחפש Rורים בנושא או שתבאונה היודעות ממני

נראה לי תור לאולטרסאונד ולרופא נשים לעוד 6 שב', כלומר שבוע 8 של ההריון...

עד אז אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתרגש.

אני אוהבת להית מחוברת לאתר כלשהו שמספר לך מה עובר עליך לפי השבועות ומחשב לך את התאריך המשוער וכאלו תעשי חיפוש מחשבון הריון ותראי מה יוצא...

שזה שבוע 4!

עוד 6 שבועות היא כבר תהיה בשבוע 10

מציעה לך כן לשתף מישהי אחת, אחות, אמא או חברה, שתעזור לך בתהליך...

כדאי לקבוע תור לרופאת נשים בהקדם. יש בהריון ראשון גם שירות שנקרא אחות ליווי הריון, והיא תעשה לך סדר בכל הדברים (גם הרופאה, אך היא יותר מיועדת לזה) 

תסתכלי בלוח שנה מתי היה הווסת האחרונה.. התאריך ווסת זה חישוב גיל ההריון בדרך כלל (אם הרופא לא מחליט אחרת מהאולטרא סאונד- או"ס בקיצור) ותוכלי גם לספור משם 40 שבועות לדעת מתי בערך ת.לידה משוער- מרגש ממש לדעת..

תקבעי תור לרופא נשים לשבוע 7 ככה מהספירה שלך של הווסת האחרונה, כי לפניי כן לא רואים כלום באו"ס ואז סתם מדאיג..

תחילת הריון- תקראי יש המון מידע,

יש לך את הספר המדריך הישראלי להריון ולידה?

לי זה עזר מאוד בלדעת מה קורה עם הגוף שלי....

לקבוע תור לאולטרסאונד זה בעצם לקבוע תור רגיל לרופאת נשים או שזה תור שמזמינים בצורה שונה?

ואכן בע"ה בקרוב אשתף את אמא, אבל אנחנו רוצים לפחות שבוע שיהיה רק לנו לעכל את זה בשמחה ובטוב... (:

מדהימה שאת ככה כותבת!

כמדומני שפתחת השנה גם שרשורים של קשיים וב"ה שצלחת אותם ואת זוכרת את הטוב.💗בעז"ה שתהיה שנה מלאה מלאה ברכות!!!

את השנה!

בע"ה שתהיה לך שנה טובה ומתוקה!!!

אני ממש לא כזאת בדרך כלל,

והשנה אני בחרדה מאוד גדולה לקראת השנה החדשה מהמון סיבות שונות.

ואחרי שנה שעברנו לא מעט דברים מורכבים ואף טרגדיות.

אבל את מה שהיה כבר עברתי וידעתי להתמודד,

ואני מרגישה כל כך מעורערת...

אז ככה יצא לו השיר הזה...

בס״ד

בע״ה שיתווכחי לראות שזה היה רק פחד,

ושאת באמת חזקה וגדולה ממה שהיית לפני זה,

ושיש לך כבר מודעות וכוחות גדולים,

אותם הרווחת מתוך כל הקשיים שהיו.

תנסי לזכור כמה חגים ור״ה בפרט הם זמנים טריגריים,

עם המון הכנות, ציפיות, ואמוציות,

ושזה טבעי שדווקא היום תרגישי יותר קושי מהרגיל.

אבל שוב,

את יכולה!

אני בטוחה שכבר למדת המון על עצמך ושאת מצוידת הרבה יותר להתמודד עם ירידות כאלה.

הירידה לא חייבת לקחת אותך להדרדרות ולתהות.

היא יכולה באותה המידה להיעצר ואת יכולה לעלות בחזרה ❤️

זה מה שאני אומרת לעצמי כשאני מרגישה את זה בא.

טכנית, תנסי לעשות את מה שאת יודעת על עצמך שעושה לך טוב, מטעין אותך, מרומם אותך! (אני יודעת שערב חג וזה. אבל מה שאפשר לפחות). ובע״ה כבר תתחילי לעלות בחזרה - ולגלות שאכן גדלת ואת מסוגלת!

שולחת לך מלא עידוד וכוחות!!!

שנה טובה ומתוקה אהובה! שתזכי לשנה טובה נוספת, והפעם מתוך נחת ושלווה בע״ה 🤍🤍🤍🤍🤍

את גיבורה, כל יום לוחמת ומנצחת! בע"ה שתצליחי ותראי ישועות גם בשנה הקרובה.

הרבה כוחות 🫶

בע"ה תכלה שנה וקללותיה ,תחל שנה וברכותיה!

את המשרת שעשית עבודה מדהימה ושלא תאומן!!

בע"ה שימשיך להיות לך טוב טוב טוב!!!!!!!!!!!!!

שנה טובה ומתוקה!!!!

יש הרבה חולים עכשיו

אצלי בבית גם חלק חולים

לא בדקתי מה זה אבל לדעתי זה קורונה

לילדים קניתי בגדים, וגם שקיות עם הפתעה מתוקה ומשחק 

כמו איגרת ושמה להם על הצלחת, שיהיה להם הפתעה כשיחזרו מהתפילה ️

לבעלי? מחכה שהוא יעשה לי משהו חחחח

עם שוקולדים

שתהיה שנה כיף כיף, שתיקח פסק זמן-בסגנון הזה..

לא מקורי, אבל אוהב ומאמינה שישמח אותו

ואז בכל חג פותחים קצת...

וכמובן בגדים, חמותי קנתה.. 

אנחנו לא קונים משהו לחג דווקא

רק לפי הצורך

קנינו משחק שיעסיק אותם

בגיל הזה זה יכול לעשות הבדל ממש משמעותי..

עד הלידה הגדול יהיה הרבה יותר עצמאי..

שאלה נוספת:

באיזו תדירות תצטרכי עגלה לשניהם?

לקיחה ןאיסוף כל יון מהמעון/מטפלת?

ירידה יומית לגינה?

רק פעם-פעמיים בשבוע? זה עשוי לשנות את התמונה..

עוד משהו:

בהנחה שאת יולדת לקראת החורף - באיזו תדירות תצאי עם שניהם בחורף? כשיגיע האביב הנתונים שלך יהיו אחרים לגמרי...

חושבת שעדיין תקופה הוא יצטרך עגלה...

ונצטרך כל יום לצאת איתו למעון. בהתחלה הגיוני שבעלי יקח אותו. אבל אח"כ אצטרך אני כנראה גם עם הקטן...

וסופי שבוע יוצאים הרבה...

החורף משחק פה מאד. אצטרך לבדוק גם כיסוי גשם

אפשר את הקטן במינשא

אישית אני במצב כזה כן קניתי עגלת תאומים כי לא יכולה לסחוב משקל

סופי שבוע אם אתם יוצאים יחד אז זו לא בעיה שתי עגלות

אגב נראה לא נורא טרמפיסט שרק יושב. בגעל שנתיים כבר לא סביר ככ לשכב בעגלה ואפשר להסתדר בלי זה

לגבי טיוליוו - אפשר לקנות משהו פשוט וזול. ישמש אתכם איתו ויישארו לשלים הבאים.

לגבי עגלת תאומים - לא להשקיע ולא לקנות משהו יקר.

אפשר להשיג עגלות תאומים למסירה או לקנות ממש בזול יד שניה. לא להתעמק בדגם וכו.. - תשתמשו בב שימוש יחסית קצר וכל הדגמים יענו על הצורך שלכם. (מנסיון..) - וזה אכן הפיתרון הפשוט ביותר שתעברו איתו את החורף הקרוב.

בקיץ כנראה שהגדול כבר יהיה עצמאי ולא יצטרך הרבה את העגלה...

תינוקת שנולדה וילד בן שנה

וגם תינוק שנולד וילד בן שנה ו3

אם זה משהו קצר כמו ללכת לשים במעון, שמתי את הקטן במנשא והגדול יותר בעגלה

אם זה למשהו ארוך יותר השתמשתי בעגלת תאומים

וכשקצת גדלו אז עגלה וטרמפיסט

וכמובן שאם הייתי עם בעלי אז פשוט לקחנו שתי עגלות
 

וכן, יש לי את כל הנ"ל בבית 😅

במצב שלך, שהילד בן שנתיים, הייתי משתמשת בעגלה לקטן ומחברת לה טרמיפסט

בעיניי גיל שנתיים לגמרי יכול להסתדר בטרמפיסט.

אצלי בן שנה ו10 מסתדר כבר כמה חודשים טובים רק עם טרמפיסט

מסורבל ולא בשביל הליכות ארוכות, אבל עדיין אפשרי. (פעם אחת אפילו הלכתי ברחוב עם טיולון תאומים ועגלת אמבטיה, אבל זה באמת כבר היה יותר מדי...)

הבוגבו צרה יחסית? אם כן, אז אפשר לקנות טיולון צר עם ידית אחת (ידית בצורת קשת), ולקנות מחברים כאלה לעגלות (הבנתי שיש כזה דבר, כדאי להתייעץ בחנות למוצרי תינוקות), ובמקרה הצורך לחבר את שתי העגלות וכך להתנייד.

לנו יש טיולון לבכורה ועגלה לקטן. לא צריכה את שניהם במקביל בדרך כלל, חוץ משבתות. כן נח שיש לבכורה טיולון, שאם היא צריכה קצת מנוחה, אוצריך להרדים אותה בסיטוציות מסוימות יש אפשרות להרדים שם. בהתחלה כשהיה צריך לקחת את שניהם הוא היה במנשא, ולאט לאט הבכורה גדלה ופחות נזקקת לטיולון, אבל זה טוב שיש את האופציה

אבל, טרמפיסט הוא לא יציב. כששמרתי על הילדים של חברה שלי והייתי צריכה אפילו לעבור את הכביש זה היה ממש קשה לתמרן עם העגלה והטרמפיסט את המדרגה של המדרכה...

לעומת זאת עגלת תאומים ממש הייתה פשוטה

וטרמפיסט צד מרחיב את העגלה ואז באמת לא רואה מה היתרון בזה לעומת עגלת תאומים שיציבה משמעותית, מאפשרת ל'גדול' גם לשבת בנוחות ולנוח כשהוא צריך וכו..

בקיצור, זה לא מנסיון עמוק אישי שלי

כן מהתבוננות מסביבי זו המסקנה שלי.

יש לי של בוגבו

בלי משענת גב
 

הילד מחזיק בצדדים של הידית וגם במדרגה אני לא עוצרת אלא יורדת וזה נותן לו קפיצה קטנה.

אצלי זה לא טרמפיסט צד ומאוד נח לי. אולי כי התרגלתי כבר לסחוב עם טרמפיסט, כמעט לא יוצא לי לסחוב בלי.

וכשהילד מחליט שהוא רוצה ללכת ברגל ולא בטרמפיסט אז אפשר לקפל אותו עד למעלה (במידה והילד בעגלה יושב) ואז הוא לא מורגש.

וכשהולכת למקומות עם הרבה אנשים או לחנויות מאוד לא נח לי עם עגלת תאומים כי היא רחבה יותר (ולא לכל חנות אפשר להיכנס איתה)

דווקא טרמפיסט כזה רואה המון וזה נראלי לא נח...

אני קצת נמוכה ושקיות מפריעות לי, אז ילד?...

יש לך אפשרות להשאיל ממישהי? שווה לנסות לפני שאת קונהולראות אם מתאים לך

ואולי זה כבר לא מפריע לי כי התרגלתי, אני כבר שנתיים תמיד עם טרמפיסט

אז גם טרמפיסט לא נוח. אני הסתדרתי עם טיולון קל ומנשא, גם במדרגות..

אישית הייתי קונה טיולון פשוט שישמש לגדול, זה נוח וקל, ורואה בפועל אם וכמה צריך טרמפיסט.

טרמפיסט עמידה.

עגלת תאומים מיד 2. מה שהיה נראה לי נח ונקי. מנשא לא היה לי נח לתימרון עם שניהם, ובמיוחד כשהקטן גדל קצת.

טרמפיסט היה לא נח ולא יציב והעפתי אותו ממש מהר. עם עגלת התאומים נהניתי. כשהגדול התעייף בגינה/ באירועים/ אצל ההורים גם לו היה איפה לנוח,

ופינה משלו להליכות ארוכות. זה יציב, משמש לאורך זמן ואחלה מגוון ביד 2.

קוראת את כולן ומנסה להבין בנוגע אלינו....

כל תגובה החכימה אותי....

פחות מתחברת למנשא, אז באמת חושבת שננסה לבדוק אופציה של טיולון ועגלת תאומים או דרך לחבר את העגלות... 

 יותר מידי דברים נראלי מטורף, גם כלכלית וגם אין לי איפה לאחסן.

שנה טובה ומתוקה!!

כשנסעתי ללדת באמבולנס שאלו אותי לאן אני רוצה

והיה עוד כמה פעמים שנסעתי ותמיד שאלו אותי

אולי זה אחרת אם המצב פיקוח נפש

למקום קרוב.

אני ממליצה כבר שאת מתקשרת להגיד למוקדנית לאן ולתת להם הסבר טוב למה דוקא רחוק.

למשל לקחת רופא/ מיילדת פרטית שם או שמבחינה רפואית את צריכה ללדת שם וכו..

אנחנו מתארחים אצל חמי וחמותי בר"ה כדי שאם תהיה לידה הילדים יישארו שם, אבל לא באלי ללדת בבי"ח שקרוב אליהם..

טוב מקווה שיסכימו אם נצטרך

על כאלה שנסעו שעה כשהיה ביח במרחק 10 דקות..

אם  הם מתלבטים מבקשים חתימתך שזו היתה בקשה שלך אבל לא מבקשים סיבה. פשוט אני מתכוונת ללדת ב...

מרגיע

טוב עכשיו נותר לקוות שיחכה קצת עד אחרי שבת- ר"ה, ואם אפשר גם צום גדליה שהברית לא תהיה בכיפור 😅

ותבקשי לבדוק את עובי הרירית

יכול להיות שלגוף לוקח זמן ויכול להיות שבאמת אין לזה משמעות

היה גם מחזור חלש(אחרי שהוצאתי את ההתקן) וקראתי שזה יכול להעיד על רירית דקה... ואז באמת זה בעיה להכנס ככה להריון כי הוא לא יכול להשתרש ולהחזיק...

מה שקראתי שעוזר זה אכילת סלק!! אכלתי המון סלק וזה באמת הסתדר לי

אמרת להן שאת רוצה להיכנס להריון? כי זה אולי לא מדאיג אבל כן משפיע כנראה על הסיכוי להריון

אם אין לך מענה אצלן תפני לרופא פוריות.הוא ידע להפנות לבדיקות המתאימות (אל תלחצי כנראה שמדובר בחיזוק הורמונלי)

מחזור חלש יכול להיות גם מהידבקויות

זה יכול לקרות מניתוח ברחם

או הפלה ובעקבותיה גרידה

תתיעצי עם רופאה כי יש מצב שזה משפיע על קליטה להריון

בשרי/חלבי/בריא/ נשנוש וכו

כי הכי מהיר זה פיתה עם שוקולד או גבנצ.. אבל אולי את מחפשת כיוון מסוים

יש לי

פסטה

ביצים

קישואים

בצל

שעועית לבנה קפואה

אורז אבל זה יםםםם זמן כשרעבים

ביצים קישואים ובצל זה קלאסי לממרח קישואים בטעם כבד

או לפשטידת קישוטים.

אבל שניהם זה לא שתי דקות.. אולי אם יש לך נינג'ה אז אפשר לרכך את הקישואים מהר יחסית מאשר במחבת. לפרוס לפרוסות דקות, להשחים ולטחון..

ביצים קשות

חביתה 

בסוף אכלת קצת חלה עם אבוקדו וחביתה.

נסעתי, אז אשלים כשאגיע חח

אפשר בחג לחמם על הפלטה במקום מקרוגל.

תודה לכולן

כשאני רעבה ומתאדה המוח....

חחח

המון נחת מכל המשפחה ושמחה לרוב

שנה טובה ומתוקה ❤

מתחם 7 התחנות

פארק רעננה (נסגר מתישהו)