פורום הריון ולידה (עמוד 789)

האופציה הרווחת היא נורופן+אקמול שיש להם אינטרקציה שמגבירה אחד את השני

אפשר גם אופטלגין.

אם יש צורך אפשר לקבל בבי"ח גם דרך הוריד אז ההשפעה יותר מורגשת בד"כ

לא מומלץ נורופן בהנקה.

אבל אקמול ואופטלגין זה אחלה.

כמובן כשיש צורך...

בהריון הוא פחות מומלץ

אבל בהנקה הוא מותר, ולפעמים אפילו ממליצים דווקא על נורופן/אדוויל/אדקס, כי יש בהם נוגדי דלקת שאינם אנטיביוטיים, שמועילים בשלבי התפתחות ראשוניים של דלקות בשד וכו.

אופטלגין ונורופן

לא לחכות שיתחיל לכאוב!!! להיות מכוסה כל הזמן.

לדאוג לעצמך לסביבה בטוחה לתינוק כשאת מניקה, אני לפעמים הייתי צריכה להפסיק את ההנקה מדי פעם ולהניח אותה כדי להירגע מהכאב..

לדאוג לעצמך לשקט בזמן ההנקות, לי זה עזר, שלא הייתי צריכה גם לתקשר ולחייך לאנשים בזמן של הכאב הזה.

לנשוך שפתיים ולזכור שזה עובר, שווה לסבול בשביל ההנקה אחר כך!

בום

האחיות במחלקה מסתובבות עם זה בכיסים חחחח

יאללה בע"ה שיעבור בטוב

מאמינה מאוד בלא לכאוב אחרי הלידה,

מספיק סבל האירוע שאין צורך להוסיף...

יולדת בלי אפידורל ואז משככי כאבים נונסטופ עד שב"ה הכל עובר. 

ברכתך אכן התקיימה ב"ה

ילדתי בר"ה, אכו בלי אפידורל והביאו לי להנקות אופטלגין נוזלי איזה 3 פעמים ועוד אקמול באמצע, ואכן בקושי הרגשתי משהו, מהיממה השניה בערך בכלל כבר לא היה צריך..ממליצה. באמת אין צורך לסבול

תמיד עד חודש שביעי נראית חודש-חודשיים קדימה

לא קשור לאוכל

פשוט הורמונלי כנראה

או תוצאה של הריונות צפופים

גם לי תמיד היה תסביך מול זה

בושה כזאת.. שלא ידעו את השלב האמיתי שלי כי פאדיחות

עכשיו האמת

פשוט לא ציפיתי שיהיה אחרת

החלטתי לתת לזה פרשנות שונה

איזה כיף להרגיש ולהראות בהריון בשלב שהוא עדיין לא מוחשי ולא נקלט בכלל..

ובסוף מי שמנחש- שינחש

אני לא חייבת לספר מוקדם כי רואים הרי

אבל לא אשקר אם ישאלו

אני מבינה שכמו שכל ילד נראה אחקת

כמו לשלכל אחד יש גוף שונה

ככה הגוף שלי

מה לעשות

וביננו..אז מה..? מה זה אומר עלי?

שזה הקצב גדילה של הגוף שלי בהריון

זה הכל

זה לא אפילו שהתינוקות שלי גדולים..

בסוף אצלי זה גם מתאזן יחסית..לא נראית מאוד חריגה בדר''כ

פשוט מתרגלת לענות באיזה שבוע אני( עכשיו כבר בשלב יותר מתקדם ...באמצע למישי)

באופן ענייני

בלי הצטדקות בלי התנצלות בלי בושה

פשוט ככה

זה עוזר לי לומר את זה ככה בענייניות גם לעצמי

יש לי בטן של חודש רביעי- חמישי

זה נטו הורמונלי

הנס שלי שאני בכללי אוהבת שמלות ובגדים רחבים אז לא מורגש ככ ההבדל

למרות שזה כן עושה יותר מראה הריוני

מחפשת בגדים לחול המועד

כזה 'מה אני אקנה בגדי הריון בשבוע 15??'

אבל כן מתברר שצריכה

אינלי מה ללבוש

כלום לא עולה עלי

ובבגדים רחבים אני יכולה ללכת ישר ללחדר לידה, יקבלו אותי

זה מוזר לי

בהריונות הקודמים לא הייתי ככה

אבל זה ההריון הזה

הילד הזה רוצה שכו-לם ידע שהוא כאן

וזה עוזר טיפה לעכל...

אם להרגיש שאת לא לבד עוזר, אז תדעי שאת ממש לא...

אני גם בשבוע 13 וכל הבגדים קטנים עלי.

מרגישה שכולם רואים שאני בהריון ועוד בכלל לא סיפרתי בעבודה

ומרגישה שזה בושות של החיים שרואים עלי ועוד לא סיפרתי...

אגב, גמני הריון שני ובהריון קודם לא ראו עלי עד שבוע שבוע 17 בטח...

עכשיו כבר רואים! אוף!

גם אני בשבוע 17 עכשיו.. נראית חופשי בחודש 6-7.. ואחרי סעודה- נותנת לעצמי בקלות 8-9. 

הקטע המצחיק- 

סבתא שלי סיעודית, צריכה שירימו אותה לכסא גלגלים כדי להתפנות..היא יודעת שבי אי אפשר להיעזר כי אני בהריון ואני לא אצליח להרים אותה..

בסעודת החג ליד כולםםםם היא אומרת לאבא שלי- בטח הילושש היום מחר כבר צריכה ללדת.. 

הייתי באמצע הביס וכמעט נחנקתי. מה????? לא!! 

יש לי עוד מלאאאא זמן!!! 

התביישתי וצחקתי..כי זה עם המשפחה שלי אז אני פחות נעלבת.. כי אצלנו יש נטיה להשמנה. 

אבל במשפחה של בעלי- אני מרגישה שמנה ממש! כי אצלו במשפחה הן נשארות דוקיות בהריון ואחרי הלידה כאילו לא ילדו.. 

אני ממש נמנעת מלפגוש אותם, כמה שאפשר.. אשכרה מתביישת!! 

לא קניתי בגד לחג כי אני לא אוהבת את עצמי ככה.. 

אוהבת את ההריון ולא אוהבת שנכנסתי אליו עם משקל עודף. 

אין לי ככ דרך לעודד.. בדיוק עכשיו, מהדיכאון של איך שנראיתי בחג- קבעתי תור לדיאטנית. 

אמרתי לבעלי שאם אני נראית ככה עכשיו בחודש ה 9 אני אראה היפופוטם ואני לא מגזימה. 

חייבת שינוי באוכל שאני אוכלת. אני אוכלת הרבה בצקים- לעבודה הכי נוח זה סנדוויץ- חייבת להיגמל ולהתחיל להכניס סלטים חיים. 

זה גם משביע ונותן הרבה יותר מלחם עם חביתה. 

בקיצור, את לא לבד.. 

אני פה, עוקבת.. 

בהריון צריך להוסיף 300 קלוריות, אז אם בבסיס את נגיד 1200 אז את צריכה 1500. (עד 80 קג זה בסיס 1200, 80-100 זה 1500)

יש לה מלאאא מידע באינטרנט, רעיונות ומתכונים.

הרעיון הוא שאוכלים מהכל, רק לא את הכל 🙂

את ממש לא לבד, ממש ממש מובן! זה קל להגיד וקשה ליישם, לשים פס על מה שאחרים חושבים, כי זה לא עניינם!!! וחוצמזה, כל אחד עסוק בחבילה של עצמו, ולא באמת מעניין מישהו יותר ממחשבה של דקה אם את נראית בחודש שלך או לא.. זה משהו שאני תמיד מזכירה לעצמי, אנשים עסוקים בבעיות של עצמם ומקסימום יחשבו מחשבה או שתיים. שיחשבו ויהנו. (שוב, קל להגיד, קשה ליישם..)

וכן להתאמץ למצוא לעצמך בגדים בגזרה מחמיאה,זה עושה ככ טוב! אני למשל בהריונות נראית כמו הר עם שמלה אז קונה יותר חולצות מחמיאות, בלי חיתוך כדי לא להגדיל את הבטן..

בהצלחה, ואת אלופה כי את יוצרת חיים חדשים! שהעולם יהנה 😏

זה ממש לא מדויק, סליחה. אם יש צורך למתן את העליה במשקל חשוב להיות במעקב דיאטנית, רצוי שמדינה בתחום.  1200 קלוריות לכתחילה זה מאוד מצומצם, וממש לא הכרחי בכל מצב בשביל לרדת במשקל. לא נכון לכל הריונית 1500 קלוריות.

כבר פגשתי מצבים של תפריט חלי ממן בתקופות פוריות שעשו נזק, ב"ה לא דברים קשים ועדיין בשביל מה. 

אז..

שבוע 17

בטן של שישי בכיף

ונמאססס לי להחביא וללבוש אוהלים!! (מה שעשיתי עד כה..)

אז זהו, לקחתי חצאית צרה עם גומי מעולה מידה 3  שיש לי מג'אמפ, שהיא בסיס מחמיא להכל,

גופית ספגטי שחורה xl מעל מבאזר שטראוס שמכסה בטן

ושמתי.. עליונית שקשרתי מעל הבטן וכן, ראו בטן!! יפה!! הריונית!!

וישבלעו קש מי שיש לו בעיה....

האמת, לא אמרו כלום בבית כנסת.....

ושלום לכן שמלות הריון וברוכות הבאות

זה מה יש!

לא חטאתי ולא פשעתי..

ב"ה דברים טובים..

שזה יהיה הקושי היחיד בהריון... אמן!

מאחלת לכן למצוא בגד הריון (בעיניי בגדי ושמלות הריון הן ממש מחמיאות! פתאום הבטן לגיטימית)

ולהיות שמחות עם מי שאתן!

אנחנו!

נשים

מלאות

יופי

אור

וטוב!

💪♥️🌿💕

מרשה לעצמי לשתף מחויה שלי, שאולי מתוך שיתוף יעזור לך.

הריון ראשון יצאה בטן בערך בשבוע 20

עכשיו, אחרי שנה של הפלות חוזרות, ב"ה בהריון. התחלתי אותו 6 ק''ג יותר במשקל הרגיל. בשבוע 8 כבר הייתי בטוחה שכולם יודעים, בשבוע 12 כבר הוצאתי את חצאית ההריון כי הכל לחץ לי.

אני ב"ה בשבוע 18, בערך משבוע 14-15 התחלתי לספר לאנשים "כמו שבטח שמת לב... אני בהריון"...

מסתבר שאף אחד לא שם לב! !

מה שכן, עד סוף טרימסטר ראשון היתה לי נפיחות של ממש, כמו עצירות נוראית, והרגשתי ענקית. אף אחד לא שם לב חוץ ממני (טוב, לא מדויק, אחיות שלי הבחינו, אבל גם לא הסתרתי מהן). חודשיים אני לובשת את אותו 1-2 בגדי שבת.

ב"ה בשבוע 17 פתאום ראיתי את ההבדל בין הנפיחות לבין בטן הריון.

***בקיצור: 50% זה סרטים בראש שלנו, אולי 99%... אנחנו קשות עם עצמינו, חצי מהזמן בלי סיבה.

תמצאי כמה בגדים שנח לך בהן ואל תלחמי לנסות הכל, כי הראש שלנו כן משפיע על איך אנחנו מרגישות...

בע"ה תכף לא תרגישי את הנפיחות הזו של ההתחלה ויהיו לך כמה ימי שקט לפני שהבטן באמת תצא ואז כבר תהיי שמחה לספר בע"ה

ובעיקר בקלות בהנאה ובידיים מלאות!

תבדקי עם רב לגבי הדימום -

דימום ממש צמוד ליחסים יש לו השלכות הלכתיות מיוחדות, שונות ממצב רגיל.

אפשר להתקשר למכון פועה או לכל רב פוסק שמקובל עליכם.

זה חשוב מאוד!!!

ולא הבנתי מה בכללי את אומרת

את חושדת שזה הריון? אז תעשי בדיקה

בעקרון נשמע מתאים מאוד לדימום של שינויים הורמונליים, אולי אפילו לא דימום שאוסר בפני עצמו , כדאי תמיד להמתין עם ניגוב, להסתכל בזהירות,ולחכות עם ההחלטה שזה ווסת עד שאין ספק שזה זה (וכמובן להתיעץ כשלא בטוחים)

בשורות טובות

עצם זה שיש דימום מיד אחרי אישות, עלול להיות בעייתי.

לא הבנתי למה בדקת מיד אחרי? 

אמנם חיסכון שנכפה עלינו והעמיס לפעצים,

אבל תמיד כשמקבלים את ההחזרים רטרו כבר השדלנו לשים את הסכום בצד...

כמובן זה לא תמיד התאפשר. היו תקופות שהיינו נחנקים על זה..

ואותו דבר נגיד בלימודים אקדמאיים...

משלמים כל השנה שכל, ואז בסןף כשקיבלנן 10000 מלגה, כבר שמנו בצד..

ככה היה בזה משהו משמח...

כל הכבוד לך!!

ושמעתי שהבעל הבלן יותר מפעם וזה נראה לי בסדר ממש אגב.

וזה היה נראה מחשיד מידי

תודה רבה לכולן😍

@מאמינה ומתאמנת  שיהיה לך רק בריאות, שמחה ונחת עמו"ש

ותבשרי לנו רק בשורות טובות

אם את גרה באזור ירושלים- אשמח לבוא לעזור לך בכל מה שנדרש

טיפול בילדים/ בתינוקת/ כביסה/נקיון/בישולים וכד'

אם את מעוניינת אשמח שתפני אלי באישי

חשבתי עליך הרבה בר"ה וגם התפללנו עלייך!!!!

גם באזור ירושלים.

תודה לה'!!

ממש משמח. שתהיה התאוששות קלה ומהירה בע"ה, נמשיך להתפלל.

בע"ה ממשייכים בתפילות.

איזה שינוי חד ומשמח@!!!!

תודה להשם

בבריאות איתנה

והחלמה מהירה!!

בשורה משמחת מאוד!

ממש דאגתי לה

מקווה שמעכשיו יהיה לה רק טוב ובריאות!

התפללתי עליה

שתמשיכו לבשר טוב!!!!

גם ממאמינה ומתאמנת האהובה כמובן וגם ממני, אין כמוכן פשוט אין!!!

ואין על הקב"ה שמאיתו הכל ורחמיו על כל מעשיו!

לתפילה ב"ה להמשך ישועה שלמה ובריאות איתנה, התאוששות מהירה ורק רק נחת לרוב

ותודה ענקית גם על כל מי שממשיכה להתפלל! זה כ"כ כ"כ יקר 🙏🙏🙏❤❤❤

קודם כל מזדהה מאוד עם הרגשות שתיארת, זה באמת מרחיק וצובט בלב ממש. אני פתחתי את זה (במקרה דומה) עם בעלי, בזמן רגוע ובאווירה קרובה. מבחינתו זה די בתמימות, אני מניחה שגם מבחינת בעלך, הוא ממש לא התכוון שזה יגלוש או יתפתח למשהו בעייתי, ולא שם לב איך זה נראה מהצד שלי או בכלל מהצד.

בכל אופן זה היה ממש נושא אצלנו ודיברנו על זה הרבה פעמים במהלך השנים, זה לא דברים שמסתדרים אחרי שיחה אחת... מה שכן, באחת הפעמים אמרתי שלא מגיעים יותר להורים אם הם שם, וזה עזר לו להבין כמה זה לא שייך מבחינתי.

לא הייתי פותחת את זה מול הבעל.

יש אנשים שיש להם אנרגיות טובות, לחלק זה בא בטוב, לחלק קצת פחות.

סה"כ גיסה חדשה יחסית במשפחה, הגיוני שיהיה עניין סביבה. הבעיה שלך זה לא בא בטוב, אז את מייצרת אנרגיה שלילית סביבך ואז זה מעגל שמזין את עצמו.

להתארח יומיים אצל החמות זה מאתגר מה שלא יהיה והכי הגיוני שיש דברים שיפריעו לך ויתפסו אותך. אבל זה שלך, לא שלו.

להציב לו אולטימטום שאתם לא באים אם היא שם זה לייצר מלחמות על כלום. למה שהוא יסכים לזה? זאת המשפחה שלו.

לא חייבים לבוא לחג כזה ארוך וקשוח, אבל גם לא צריך לייצר נתק.

וגם הם לא הבעיה. את בעצמך מודה שמפריע לך שתשומת הלב שלו מופנית גם כלפי בנות אחרות.

אז אולטימטום לא רק זלא יפתור את הבעיה, הוא רק יחריף אותה.

גם בהקשר של הבנות האחרות יכול להיות שהבעיה בפרשנות שלך, סה"כ יכול להיות שהוא הסתכל בנוסטלגיה ונהנה מהמחשבות והתחושות שהזיכרון מציף בו מהתקופה שהוא היה שם ולא בהכרח התעניין בבנות עצמן.

בקיצור מציעה לך דבר ראשון להניח לנושא, עברת חג קשוח בהגדרה, מאוד יכול להיות שממילא היית מוצפת וזה היה טריגר לפרוק את העומס.

ממילא תחזרו לבית שלכם תהיו אתם עם עצמכם כמה ימים, אולי אפילו תצאו לדייט רומנטי, הדברים יקבלו פרופורציות.

אם עוד שבוע את מרגישה שהדברים לא נרגעים אצלך תבחני מה בדיוק מפריע לך. כי להגיד הוא יוצר אינטראקציה עם בנות, זה מאוד כללי וכנראה יש שם משהו יותר עמוק שמפריע לך.

לא ציינת כמה זמן את נשואה, אם אתם בעצמכם זוג צעיר אז הגיוני שהגבולות עדיין לא מספיק ברורים לכם ואת קנאית לתשומת הלב שלו.

עם הזמן הוא ילמד לכבד אותך ולנהל את העצמאות שלו תוך שמירה על הכבוד שלך, ואת תלמדי לשחרר ולתת לו את העצמאות שלו תוך שמירה על הכבוד שלו.

רק באמת מציעה, אל תפתחי במלחמות, שוב דבר טוב לא יצא מזה.

אני גם לא רואה תועלת בלפתוח את זה מול הבעל 

את לא מכירה את התמונה המלאה, וזה הגיוני לגמרי, לא באה ההאשמות אלייך.

לשאלתך אנחנו נשואים קרוב ל5 שנים.

יש דברים שאי אפשר להתעלם מהם. אם הייתי בטוחה שזה לגמרי שלי אז הייתי שומרת את זה לעצמי. לא פתחתי את זה מולו עדיין כי אני באמת חשבתי בהתחלה שזה משהו שלי.

אבל לשאלתך הנוספת למה שהוא לא יגיע אליהם הרי זאת המשפחה שלו - אני אשתו, ואם יש התנהגות שלו באופן גורף (כי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה) שגורמת לי להרגיש בחוסר נעימות גדול ואף מרחיקה ביננו אז המעט שהוא יכול לעשות זה להשתדל לגרום לי להרגיש טוב, או לפעול אחרת כדי למזער נזקים. אז לא להגיע זה קיצוני? בסדר, אני פתוחה לרעיונות אחרים. אבל אנחנו זוג, ותלויים אחד בשני.

וזה תמוהה בעיניי איך אני אמורה להשארעם התמודדות כזו גדולה לבד כשהיא תריגר משמעותי לשלום בית ביננו. 

כמו שהוא..

את לא מדמיינת..

לי הז היה ברור מההודעה הראשונה..

לגבי מה עושים זה שאלה טובה..

אני לא יודעת🤷🏻‍♀️

מזמינה את @קופצת שיש לה תמיד עצות טובות בנושאים שכאלה..

וגם,מהשו קטן, היום החברה גם 'הדוסית' מאוד פרוצה.. אני רואה מסביב בשכונה אנישם נשואים מדברים נשואים אחרים בקירבה גדולה וזה באמת לא צריך להיות ככה.. זה חלק מהמצב הגלותי שעם ישראל נמצא בו וככ זקוק לגאולה כבר ..

שולחת חיבוק וכוחות!!

ודבר אחרון- תדאגי לעצמך,תפנקי את עצמך ותרימי לעצמך.. ❤️❤️

אם היה מובן כך מדברי..

לא שאי אפשר לחלוק, אבל כן מרגישה צורך לדייק את הנקודה הזאת, אחרת כל המשמעות משתנה.

כתבתי את דבריי מתוך הנחה שהגיסה מייצרת סביבה עניין *שלא מתוך פעולה אקטיבית שלה*

כלומר היא לא צד לסיפור, כלומר הסיטואציה יכולה לחזור על עצמה עם כל אישה שיש עניין סביבה וגישה לדבר איתה או עליה בחופשיות יחסית.

תוך לקיחת חשבון שמדובר במשפחה, כלומר הגיסה פה להישאר, וצריך למקד את השינוי במערכת היחסים זה לא כמו שכנה או עמיתה לעבודה שביום מן הימים היא תהיה עבר רחוק.

ועוד כמה נקודות נוספות.

רק מדגישה שבהחלט לא עניתי למצב שהאישה מדמיינת שבעלה מתלהב מלשוחח עם גיסתה.

אני לא יכולה לדעת דברים מעבר.

ממה שתיארת, לדעתי ליצור מלחמות רק ירחיק ביניכם ויגרום לבעלך להסתיר ממך דברים כי הוא ירגיש תחת מתקפה וזכוכית מגדלת.

יכול להיות שאני טועה בהבנת המציאות, יכול להיות שאני טועה בניתוח ההנעה לפעולה,

אני לא קובעת לך מה לעשות, אני מציעה מתוך ההסתכלות שלי.

את לא חייבת לקבל.

אם את מרגישה שיש שם משהו עמוק יותר שצריך לדבר עליו ואי אפשר לכתוב עליו בפורום, כדאי לשקול ייעוץ זוגי.

בסוף להציף את הגיסה בתור "הבעיה" לא חושבת שיקדם אתכם לפתרון. יכול להיות הבעיה היא "שמירת עיניים" והגיסה היא רק האובייקט, יכול להיות שהגישה היא הבעיה ואז יעזור להתרחק ממנה.

יכול להיות שזה לא זה ולא זה.

העובדה שכרכת את סיפור הגיסה יחד עם בנות השירות, במודע או שלא במודע, לדעתי מצביעה שהבעיה היא טיפה ליד הבעיה שאת מצביעה עליה. כלומר זה מאוד קרוב, אבל לא בדיוק שם.

או שאני צודקת, או שאני טועה.

לגבי הניתוק מהגיסה, לדעתי הכי קריטי זה לא לנתק אותו מאח שלו ובהמשך מהאחיינים. הגיסה זה קצת פחות קריטי, אם כי כל פעם לוודא אם היא נמצאת שם או לא, זה עוד יותר לחשוב עליה ולהתעסק בה.

זה כמו בדיאטה, לחשוב כל הזמן על מה להימנע מלאכול מעצים את החשק לאותו מאכל. לכן צריך לנהל את הסיטואציה הזאת בעדינות ולא במלחמות.

באמת לדעתי לא שייך

כי אם יש לך בעל שמסתכל פה ושם - הדבר היחיד שימנע ממנו לעשות כן זה לסגור אותו בבית

אני חושבת שאת קודם כל צריכה להרים לעצמך את הביטחון בזוגיות הזו

גברים מסתכלים, הסתכלו ויסתכלו. נשואים, רווקים, מבוגרים, צעירים

את אחת ומיוחדת בעיניו ובשבילו כי את אשתו. וכל הנשים האחרות לא. זה אומר מצד אחד ש'מים גנובים ימתקו' ומצד שני - שאף אחת לא באמת

יכולה לתפוס את המקום שלך מולו ובשבילו. אז אל תתני לכל דבר לערער אותך.

מי שלא שומר על העיניים ממש - רגיל בזה. ויכול להיות באמת שהגיסה החדשה מעניינת. גם אותו.

הוא בא מבית יותר פתוח ממך? יש לו יותר אינטרקציות עם נשים?? אם כן - זה מובן

אבל לדעתי לא הייתי אומרת לו לא להסתכל ובטח ובטח שלא להגיע זה לא באמת פתרון. אלא אם כן ומדובר על חוסר צניעות משווע  וכו 

 זה נשמע לי מהצד כמו אמא שמורה לבן שלה מה לעשות. את לא רוצה להיות במקום הזה של ה'נו נו נו'

במקום להיות במקום הנרגני מולו, הייתי עובדת על לחזק את הבטחון שלך בזוגיות ולחדש את העניין ביניכם. לבקש ממנו להביע כלפייך אהבה בדרכים נוספות ממה שהיו עד עכשיו

או לחזק את הדרכים בהן הוא מביע היום. זו דרך עקיפה והרבה יותר מוצלחת בעיניי להרגיש שאת האחת והיחידה שלו

להוסיף קצת פלפל לזוגיות בכל מיני תחומים, הומור, יציאה זוגית.. דברים שירימו לך ולו ויחדשו את ההתרגשות מהקשר

ויכולה להחליט אם לשתף אותו או לא. בניגוד לרוב התגובות כאן, מהניסיון שלי כן עזר לדבר על זה. כמובן מתוך הבעת אהבה אליו, שלא ירגיש מותקף אבל כן סוג של חשיבה משותפת מה אפשר לעשות. אני חושבת שגברים באמת לא תמיד מודעים ונשים יותר קולטות את המציאות. זה גם לשמור על הכבוד שלו, זה לא נעים אם מישהו/מישהי מסתכלים עליו. אבל חוזרת שוב- שיחה כזאת חייבת להיות מתוך אהבה ובכל מחיר לא לפתח מריבה. למשל אם הוא אומר שזה לא נכון, אפשר להגיד שזה מרגיע אותך שזה לא נכון אבל עדיין התחושות שלך קיימות וצריך לחשוב ביחד איך עוזרים לזה.

זה עזר אצלנו אבל אני רואה שהתגובות פה לכיוון אחר, עשי כהבנתך... שיהיה לתועלת וח"ו לא יגרום לריחוק

הנושא של המבטים הוא נושא רחב יותר איתו את מתמודדת ביחס אליו וזה מערער את המקום שלך, באופן טבעי..

האם את שמחה ביחסים ביניכם? יש משהו נוסף שמטריד אותך? האם איבדת בו אמון בעבר?

אם כן, זה יכול להסביר את התחושות והחששות שאת חווה.

במקרה כזה המיקוד של השיחה ביניכם הוא אחר:

על האמון שאבד ואיך משיבים אותו מבלי שדברים חיצוניים יערערו אותו שוב

לפעמים צריך להעזר באיש מקצוע. אמון הוא אבן יסוד

בין אם זה המקרה ובין אם זה לא המקרה- אני גם לא חושבת שאולטימטום יהיה נכון פה.

אבל את יכולה לפתוח מולו את הנושא של המבטים באופן כללי. מבלי להזכיר שמות

בעיניי אם משהו מטריד אותך עד כדי כך ואת מרגישה שזו התנהגות חוזרת, אז יש  בהחלט מקום לשיחה ביניכם.

אבל השיחה צריכה להיות כשהמיקוד הוא על התחושות שלך

בלי האשמות

או השלכות על מקרים דומים

או הכללות למינהם.

שולחת לך חיבוק על התחושות הלא נעימות שאת מתמודדת איתן 💙

באיזה צורה הוא מסתכל.

קרה לי שגבר נעץ בי מבטים ליד אישתו וזה היה קטע כבר מוזר.

אם זה נעצות ממושכות, יש פה קטע בעייתי. לא חושבת שאפשר לפתור את זה.

אם זו הסתכלות רגילה זה בעיקר שינוי מבט שלך.

לך זה שיש כל מיני חלקים בחיים של בעלך שאת בעצם לא חלק. נגיד בסעודה כולם מאותו ישוב, גדלו ביחד , מתרפקים או משתפים ואת בעצם לא קשורה.

וזה באמת לא נעים ולא כל כך יפה מצידם

לדעתי אפשר לבקש מבעלך שהוא ישתף אותך יותר ויכניס לשיחה. אולי תיכנסי מיוזמתך. זכותך להיות שם, נגיד תבררי על מה הם מדברים, תשאלי שאלות , תביאי יחס. אם נמאס לך תעבירי נושא...

מתענייני בכללי בבעלך גם בעבר שלו.

לא הייתי מציבה אולטימטום. אם בעלך באמת מעוניין בנשים אחרות אז לא צריך אותו. אם הוא לא, אז חשוב לתת בו אימון .

היא תחושה!

והיא משקפת את הביטחון עצמי שלך מול בעלך שהוא כיום כל עולמך האיש שבחרת בו

ואני לגמרי מבינה אותך!!!

וזה בדיוק פוגע בול במקום של הביטחון העצמי, ואיך אני ניראית חיצונית ופנימית וכל פעם זה יוצר תחרות סמויה עם עצמך מול נשים אחרות שבעלך מגיב באהדה.

אז אני מציעה להתייחס לשני מישורים:

*להציג את התחושה הסובייקטיבית שלך מול בעלך, מה הציפיות מהמצב כדי שתרגישי טוב עם עצמך מולו, במה זה מתבטא בזמן הסיטואציה, תני דוג' כי גבר לא מבין מה לא בסדר, אז לפרט ולהסביר שתהיי מובנת.

*הנקודה השניה, היא לקחת אימון/טיפול רגשי להעצמה אישית וממש לתת לעצמך זמן של תהליך ללמוד את עצמך. שאת הכי טובה איך שאת, אהבה עצמית וכד'

ותמיד לזכור למה הוא בחר בך ושהוא אוהב אותך כמו שאת למרות שאת שונה מנשים אחרות יש בך בסופו של דבר משהו שלהן אין ולכן דווקא בך הוא בחר.

לחפש בתוכך את הדברים הטובים, וגם החסרונות הם טובים והם חייבים להיות כי ככה הקב'ה החליט וזה הכי טוב לעולם.

לא צריכה לבקש רשות. זה הילד שלך

אם לא יהיהו הצלחות אחרי החופשה תצטרכי לשקול אם זה יהיה שווה את האנרגיה שלהן ושלך

אבל אם יהיו הצלחות אין שום סיבה שלא ישתפו פעולה

הבן שלי בכיתת בוגרים וכבר חצי קבוצה בערך גמולה

חבל על הכח שלך בערב.

אצלי הם ממש עוזרים.

כולם קטנים.. חוץ מהתינוק הזוחל שאני שמה בעגלה

יש לנו שואב מנקה שנקרא הייזירו (זה לא רובוט) וזה אחלה דבר.

אבל לא מתאים ללכלוכים ממש גדולים.

לגבי שואב רובוטי- אנחנו מפעילים בבוקר כשיוצאים מהבית ככה לא מפריע לאף אחד

(אבל לפעמים נתקע אם פספסנו איזה משהו שמפריע לו ואז ממשיכים אחה"צ זה פחות נח כמובן)

שניהם די רועשים, אבל יש כאלה איכותיים שרועשים פחות.

אצלנו אם אני סוגרת לילדים את הדלת הם לא מתעוררים אני גם משתדלת לא לנקות ליד הדלת שלהם רק את אזור סלון מטבח ושירותים

אבל אפשר להדליק לפני שיוצאים עם הכפתור, הכי נח

אני בקושי משתמשת באפליקציה

הוא בד"כ עובד כשאנחנו לא בבית אז לא בטוחה לגבי זמנים, פחות משעה לדעתי אבל גם תלוי בדגם וכו

אבל הוא יקר

וזה לא מנסיון (הלווי,המכשיר הבא )

נראה לי שהוא נקרא roidme eva

מנסיוני כל אלה עם הסמרטוט לא באמת מנקים, רק מורחים קצת לכלוך מפה ומשם,זה מתאים לחדרים עם אבק וטפטופים קטנים אולי ולא לכלכוכים אמיתיים של מטבח

יש אחד שמשפריץ מים ושואב אותם עם גלגלת רולר כזו כמו השואבים שוטפים הידניים

אבל שוב- לא מנסיון

תבררי

אם את רוצה להשקיע תבררי על כאלה שבאמת שוטפים. לנו יש עם סמרטוט ודגם מתקדם אבל זה ממש לא נחשב שטיפה רק מורח

יש לנו גם שואב שוטף לא רובוטי. בבית קטן יכול להיות שזה עדיף

שואב טוב הרבה יותר יעיל ממטאטא.

מגבוני ניקוי לפחות מה שאני מכירה הם די מעפנים, מאלצים אותך לעבוד קשה ולא ממש מנקים.

ממליצה על טאטוא או שואב, ואז סמרטוט סחוט מדלי עם מים וסבון.

אפשר לשטוף מקומי עם מגבון נגיד מתחת לכיסא אוכל של התינוק (נראה לי מגבון רגיל עם היד ולא מגבון רצפה יותר יעיל)

לנו יש בית די גדול, ב"ה. שוטפת כל ערב את המטבח והסלון, כי רק הם ממש מתלכלכים (ואם יש תינוק זוחל - בעיקר שם הוא מסתובב). שוטפת במגבוני רצפה חד פעמיים (בשילוב מים וסבון מנטלה), ולוקח לי בערך עשר דקות...

אולי תנסי לבדוק שוב למה לוקח לך כל כך הרבה זמן לשטוף?

בכל אופן, בשביל בטיחות לתינוק זוחל מספיק רק לטאטא את הרצפה כדי שלא יהיו בה חלקים קטנים. לשטוף זה רק כדי שלא יתלכלך - ולהתלכלך זה לא מסוכן...

ממש עושה חפיף חפיף

כי מתלכלך מהר שוב

לוקחת נטלה שופכת מים , ככה חוסכת מילוי דלי

אחרי זה שמה חומר על הרצפה

מעבירה סמרטוט ואז לא תמיד גורפת אלא סוחטת אותו וכאילו מטאטא איתו

ואז מביאה יעה לקחת לכלוך

ונגמר הסיפור

לוקח לי עשר דקות הבית נקי 

כן מקפידה שלא יהיו דברים קטנים על הרצפה.

זה אולי מבעס שהבגדים של הזוחל הופכים להיות ג'יפה, אבל אין סיכוי לקרצף כל יום.

מוודאת שאין דברים קטנים שאפשר להכניס לפה...

לי אישית קצת לכלוך טבעי מהרצפה (לא מתכוומת לדברים שמכניסים לפה כמובן. אלא סתם הרצפות המלוכלות(

פחות מפריע משתינטקת תלקק חומרי ניקוי של מגבונים לניקוי...

ממש אהבתי והתחברתי.

שתהיה שנה טובה מתוקה ומבורכת בעז"ה,שנת גאולה!!!

3 כוסות מים על הבוקר וכף שמן זית אמור לעזור

ולזוז הרבה

אם לא אז נר גליצרין יכול לעזור לך להשתחרר אם מאוד מאוד קשה לך

לשני הכיוונים, 10 לכל כיוון

ולא להילחץ.

בסוף זה ישתחרר

הטיפ היעיל, הקשה והמצריך התמדה מכולם, שאין לו תחליף- לשנות תזונה. להפסיק עם הרבה פחממות, להחליף בירקות ופירות ולשתות מלא מים.

מעבר:

להתפנות עם שרפרף מתחת לרגליים

לעשות הליכות ופעילות גופנית סדירה.

לא להגיע למצב של טחורים!!!!! = לקחת במקרה של עצירות, אפילו התחלתית, נורמלקס.

השם קוד פה הוא מניעה. אחרת זה סיוט וסבל. ברגע שיש טחורים הם לא נפסקים אלא נפצעים שוב ושוב מכל יציאה קטנה.

רוצי לקנות נורמלקס, תטפלי במה שדחוף, ומעכשיו למנוע עצירות.

נ.ב אם את נוטלת ברזל- זה גורם לעצירות ותחליפי לתחליף אחר. לי היה טוב אקטיפרין. אבל הגוף מסתגל אליו שבוע שבועיים- ויש עצירות לפעמים, ואחכ הכל טוב. 

תדעי לך שיש מי שיקשיב לך, אם רק תרימי את הטלפון כדי לספר

❤️❤️

יש שם יד מושטת שקופה, מחכה שתושיטי לה את ידך והיא תתפוס אותך, זה מפחיד ממש לנסות להושיט את היד כשאת לא רואה את מי שהולך לתפוס אותך.

אבל כשזה יקרה, יש הרבה אור גדול וטוב שמחכה לך.

בע"ה תתפללי שהשנה תצליחי לפתוח דף חדש בחייך.

בע"ה שיהיה לך אומץ להרים טלפון 118 ולספר.

את יכולה גם לשתף בטיפת חלב כשתהיי שם עם הקטנטן.

בע"ה שהשנה תצאי מאפילה לאור גדול!

אני יודעת שזה באמת קשה

זה מצריך אומץ

והחיים שלך מציפים אותך

הלוואי שעכשיו בשנה החדשה הקב"ה יתן לך כוחות

עמותת בת מלך

פורום מיכל סלע

ואפילו טיפת חלב

בזמן שבעלך לא באזור, הם ידעו להכווין אותך, את לא הראשונה לצערנו שעברה את זה ולשמחתנו גם לא הראשונה שתצא מזה!

בהצלחה!

גם גברים קשים יכולים להתחזות לאישה מקסימה..

ומצטרפת לקריאות לפנות,

זה ככ ככ קשה

אבל הנה כבר עשית את הצעד וכתבת פה-

זה כבר הרבה!!! את יכולה!!!!

מתפללת עלייך להרבה טוב!❤️❤️

כמה חשוב לחלום

ולרצות

ולהגיע

יקרה מאחלת לך שהשנה תגיעי לדבר הזה החשוב והבסיסי שאת רוצה בע"ה❤️

שדברים משתנים

ויום אחד בעזרת ה תהיי במקום טוב יותר

חיבוק 

ככ חשוב ומשמעותי שאת לא מפסיקה לחלום! כי באמת את ראויה לכל זה..

מצטרפת לקריאה לפנות לעזרה

אפילו למקלט..

ואיך עבר עלייך החג?

תמיד.

תמיד.

תמיד.

את קודמת גם לילדים.

שולחת לך חיבוק של כוח.

זה כ"כ כ"כ טבעי ותקין...

זה שינוי עצום בשבילה. את האדם שהיא הכי אוהבת והכי סומכת ועכשיו היא לומדת שיש לך שליחים וזה לא *רק* את... ושגם אחרים יכולים לדאוג לה ןהיא תקבל מענה והיא תלמד לאהוב ולסמוך על עוד אנשים וללמוד לשחק עם חברים... הם גם בגיל שלומדים הרבה מאוד בגן... והיא תתחיל להנות מה לאט לאט

כרגע היא משקיעה את האנרגיות שלה בללמוד את השינוי שיש חיים בלעדיך. זה מאוד קשה לה.

הייתי מתייעצת עם מנהלת המעון איך ממשיכים את ההסתגלות אולי כל פעם להגדיל את משך הזמן, למרות שבוכה... זה מתישהו יעבור אבל חשוב שהזמנים קצת יתארכו אחרת היא רק תבכה את כל השעתיים וזהו... כשהיא תראה שזה יותר זמן היא "תוותר" קצת על הבכי ותראה שנחמד וטוב ושאת בסוף מגיע לקחת אותה...

אולי יהיו פה עצות חכמות יותר... 

תקופה ממש לא קלה ):

היא בד"כ לא בוכה בכל משך הזמן שהיא שם, יש הפוגות

בהתחלה...

אז זה כיוון טוב... בהצלחה! 

ואולי להקריא לה סיפור על ילד שהולך לגן ופוגש את הגננת, משחק עם החברים ובחצר ונהנה. ואם אין לך אז להמציא/ לצייר/ להכין עם תמונות שלה. זה יכול לעזור לה להבין את הסיטואציה.

אבל בכל מקרה שולחת חיבוק גדול גדול על הבאסה ❤️

האשה ולא של הבעל.

ראיתי רק טבלת הכנסה פר נפש

התכוונתי ל24 עבודה שבועי

ו14 לימודים שבועי

לגבי עבודה אין מינימום שעות.

צריך הכנסה מינימלית של 3159 ש"ח.

לגבי לימודים צריך מינימום 24 שעות שבועיות.

יכול להיות שאפשר לצרף את שעות העבודה ללימודים, אבל בכל מקרה זה לא מגיע ל 24 שעות.

אבל יש לי 2 המלצות במודיעין

תכתבי לי בפרטי

בינתיים קראתי קצת והבנתי שיש תרגילים,

איפה אני יכולה למצוא אותם?

ועוד שאלה, כל כמה זמן הולכים לאולטראסאונד לבדוק מנח

כי גיליתי את זה על הדרך ולכאורה יש לי תור להערכת משקל השבוע (העניין הוא שכבר עשיתי בהזדמנות אחרת בשבוע שעבר) השאלה אם ללכת ולבקש רק מנח זה לגיטימי? כי לא עושים הערכת משקל כל שבוע

שכנה או משהו

היא יכולה למשש ולהגיד לך מה המנח.

קודם כל להפסיק לכבס בה... להתקשר לטכנאי מומלץ לשאול אם יש תקנה או לקנות חדשה...

ובינתיים להיעזר בשכנים או לקחת למכבסה...

חיבוק

זה לא המכונות של פעם.

את לא מבינה איך היתה המכונה שלי אחרי 3.5 שנים

ואני אחת שממש שומרת על הדברים ולא מעמיסה על המכונה

בנס זה היה עדיין באחריות המורחבת

אז תקנו לי ללא תשלום של שקל

אבל אפילו הטכנאי היה בהלם כמה מהר המכונה הלכה 

זה בערך אורך החיים של רוב המכונות היום.

שןוה להתיעץ עם טכנאי, ולשקול לקנות חדשה, אפשר למצא היום מכונות טובות ב 1100/ 1200, ותיקון עולה כמה מאות שקלים לפחות, לא תמיד משתלם לתקן מכונה בת 5. שמעתי מכמה טכנאים, שאין ציפיה מהמכונות היום לעבד יותר מ 5 שנים, 5 שנים נחשב מכונה ישנה שאין טעם להשקיע בה.

אפ כבד כלכלית, רוב המקומות נותנים גם לחלק ל 10 תשלומים ובעיני זה עדיף על פני להוציא 500 שקל ויותר על תיקון של מכונה בת 5, שמחר יכול להתקלקל בה עוד משהו.

בגדים שמחכים לכביסה

@אביול

@פרח חדש

@המקורית

@מדברה כעדן.

@אמא לאוצר❤

@מזמור לתודה1

@מתחדשת11

@אני זה א

כחול במקרה? 🙈

או שאת שמה כמות מרכך?

שוקלת אם לקבוע תור ולבקש את זה

במצב כזה/דומה נותנים עירוי?

אני פניתי מיוזמתי לרופאה ואמרתי לה שזה חשוב לי.

אבל באמת המוגלובין 11.3 זה לא כ"כ נמוך, אז אולי לכן לא נתנו לך

כדאי שתבדקי דברים נוספים כמו B12.

תבקשי בדיקות דם מקיפות.

ברור שזה הגיוני להתמוטט אחרי שהילדים ישנים.

תנסי לארגן דברים כמו להוציא מההקפאה, להשרות, ואז לישון שעה שעתיים ואז לקום לבשל. עדיף להתחיל ב22:00 רעננה עד 24:00 מאשר לסחוב את העייפות בערב. בעלך יכול לעזור לך? לקלף ירקות נגיד.. להרים קומקום להביא להרים להוציא להחזיר.. זה ממש עוזר כשיש עוד יד.

אם את יכולה לבשל בבוקר זה הכי טוב. כל עוד יש כוחות

לעמוד על הרגליים.

אני עובדת בבקרים וחוזרת ישר לילדים

לפעמים מכינה קצת בבוקר ואז עובדת עד מאוחר יותר..

בדקתי בי12 בהתחלה, היה קצת נמוך, באמת תזכורת טובה לקחת

אבדוק עם הרופא שוב מה אומר

כבר חליתי כמה פעמים בקורונה וזה תמיד בא עם חום אז פחות נראה לי

תודה!

אצלי על המוגלובין בערך כזה ופריטין נמוך בהרבה (2.8, בעצמי לא האמנתי) - הרופאה אמרה לקחת 2 ספאטון ליום ולבדוק אחרי שבועיים בבדיקת דם אם עזר, ובאמת עזר.

אבל לגמרי מזדהה איתך, העייפות והחולשה נוראיות...

ותקין? רשמית לא, אבל זה בהחלט קורה, ולא מפחיד... אבל כדאי לטפל. תקחי את הברזל, אם את רואה אחר כך בבדיקת דם שלא עלה לך - אז כנראה שיתנו לך עירוי ברזל.

בהצלחה לך, תרגישי טוב, ושיעבור בקלות!

שליש ראשון זה אחד הקשוחים... זה עובר, בעז"ה!

תבדקי ברזל, יכול להיות שהוא מאוד נמוך וכדאי כבר להתחיל לקחת

נשמע הכי תקין שיש. כמה שמבאס לשמוע.

זה תקופה שהגוף מופצץ בהורמונים ומשקיע את כל משאביו ביצירת החיים הקטנים (הממש קטנים😅) החדשים....

מה שאנחנו יכולים לעשות-

למצוא את האוכל הסביר ביותר שאפשר לאכול

למצוא את הדברים שנותנים לך הרגשה יותר טובה... מוזיקה, ללכת לנשום את האוויר של הים, לפגוש אנשים שאז המוח שלנו משנה דיסקט כזה ומרגישים קצת אחרת (כשחוזרים הביתה צונחים למיטה, אל תדאגי)

לומר תודה לריבש"ע על ההריון ושימשיך תקין

בהצלחה

אבל אני כן הייתי קובעת תור עם רופאת משפחה לעשות בדיקות דם לראות שלא חסר ויטמין או משהו