אני ממש בסטרס... אשמח לעזרה...
אני בת 47, אמא ל- 4 בנים הצעיר בן 11... בפרק ב'..
מחזור אחרון 8.10, בדיקה ביתית חיובית ב- 31.10 ובדיקת בטא - 56 ב- 2.11... מאז אני בסרט...
8.11 - 181
12.11 - 358
הרופא אמר לי שהעלייה איטית... אבל לא נחרץ, אמר לעקוב כל יומיים ובשבוע הבא להגיע אליו...
ההריון הזה כל כך חשוב לי... חוסר הוודאות הזה לא קל לי.....
אשמח לניסיון שלכן, האם יש סיכוי? מחר עושה עוד בדיקה...
הוא פי 2.
זה קצת נראה כמו הריון כימי. הלוואי ונתבדה.
חיבוק ענק יקרה
שיהיו בשורות טובות בקרוב!!!!
מה שמעסיק אותי זה שאני יודעת שבטא יכולה להיות מוכפלת פי 1.5 גם כל 3 ימים... השאלה אם יש עוד סיכוי...
אבל בד"כ זה הכפלה כל יומיים
פי 1.5 זה גם עובר
אבל פחות מזה, הסיכוי די קטן
מקווה בשבילך
מה שצריך לקרות, יקרה
ובאמת ממש מבינה את האכזבה
פי 1.5 זה המינימום כל יומיים.
לא שלושה ימים
לצערי למודת נסיון בכימיים
וגם בדר''כ במשך כל כך הרבה ימים עליה של פי 1.5 אפילו כל יומיים היא לא תמיד מסמלת טוב
ופחות מזה ...לא כל כך
לא היתי תולה תקוות
אבל כן נותנת לעצמי חיבוק ופינוק וזמן לעכל לכאוב ואחרי זה גם לקום ולהמישיך הלאה
מתי לרוב "נופל ההריון הכימי"?
לא חושבת שיכול לצאת הריון תקין עם עליה כזאת
אחת הפעמים היה משהו דומה לשלך
ורק אחרי שבועיים איחור התחיל מחזור וירד הכל
אני כל כך מתפללת... אבל מוכנה גם לאופציות אחרות...
נראה לי יותר מציאותי.
באמת הרבה פעמים אחרי הריון כימי הגוף יותר פורה ונקלטים יותר בקלות.
בשורות טובות
שלושת הילדים האחרונים שלי (מלבד הקטנה), מסתבר, דילגו על גיל שנתיים הנורא (או לפחות עברו אותו יחסית בקטנה) - אבל הוא הגיע בגדול בגיל ארבע...
אחת מהן עדיין בו לפעמים, האמת 
. השני - רק מדי פעם יש הבזקי עצבנות ובכי כמו שהיו לו בגיל ארבע-חמש. והשלישית, בת רבע לחמש, חוגגת אותו במלוא עוזו...
למשל:
בוקר. "את רוצה לקום מהר כדי שאבא יספיק לקחת אותך לגן באוטו?"
בהתחלה אין תגובה. אחר כך יש תזוזה, אבל במקום לנוע במלוא המרץ, היא מתחילה לבכות. ובמקום להתלבש, היא מתחילה להתרגז. וכשאני מנסה לעזור לה להתלבש - היא מתרגזת כפליים...
בסוף, אחרי הרבה זמן ואחרי שאבא כבר הלך, הבטחת ממתק וסטופר בשעון עושים את שלהם והיא מתלבשת. כמעט.
"את רוצה עכשיו קודם לנעול סנדלים או קודם להסתרק?"
אין תגובה. וכשאני מנסה להחליט בשבילה - היא שוב מתרגזת ומתעצבנת ובוכה ואפילו מרביצה...
סוף סוף, אחרי אזכור הממתק, היא נעולה ומסורקת.
"מי את רוצה שייקח אותך לגן, אמא, האח הגדול או אבא של חברה שלך?"
שוב אין תגובה. רק בסוף, כשאחיה כבר כמעט הולך, היא מצטרפת אליו בדרך לגן...
כל זה רק בבוקר.
אחר כך יש את הדרך חזרה הביתה, עם תלונות בלתי נגמרות.
ואז יש את הצהריים-ערב בבית, עם קריאות בלתי פוסקות של "משעמם לי בבית!" (וכשמנסים להציע לה רעיונות לתעסוקה, היא לרוב מסרבת לכולם)
ואז כמובן ההשכבה הסיוטית, כשהיא לא מוכנה לשכב להתקלח ולללבוש פיג'מה, ולא מוכנה להיכנס למיטה, ולא מוכנה להישאר בה אחרי שכבר הוכרחה, ולא מוכנה לשמוע את הסיפור שכולם שומעים, ולא מוכנה לעסוק בדברים שקטים במיטה, ומרעישה, ויוצאת מהמיטה, וחוזר חלילה... עד שבסוף היא נרדמת מותשת...
עייפתי...
ואני כל הזמן תוהה לאן נעלמה הילדונת המתוקה שתמיד רק רצתה להצחיק את כולם ושיכלה להעסיק את עצמה שעות במשחקים שונים...
יש טיפים להתמודדות בכיף ובטוב?
קלאסי לגיל ולתופעות שתיארת.
קורסים וסדנאות | הבית להורות מקרבת
יש את קורס היסודות, ויש גם קבוצת ווטסאפ שהם מעלים לשם תכנים.
תראי קישורים באתר.
בנושא של מאבקי כח והתנגדויות גם שפר יכולים להועיל, אבל לדעתי זה לא פתרון עומק כמו תקשורת מקרבת.
כלומר שפר מטפלים בהתנהגות הבעייתית, בתקשורת מקרבת מנסים להבין את שורש הבעיה ולטפל בה ומכאן ההתנהגות תפסיק מעצמה גח הילד מקבל מענה למה שהוא זקוק לו.
בכל מקרה בשניהם הדרך היא לא בתגובה לאירוע עצמו, שכפי שציינת ההתנהגות מתבטאת במגוון דרכים מתוחכמות, אלא שינוי המגמה.
למה את שואלת אותה אם היא רוצה לקום לגן?
מבחינתי למשל אין אופציה שלא, ואני לא שואלת אם היא רוצה לקום לגן - אני פשוט אומרת לה 'בוקר טוב, קומי להתארגן לגן.' בלי סימני שאלה שהם אופציה ליותר מתשובה אחת
אני חושבת שריבוי אופציות בגיל הזה הם לרועץ. (הבת שלי שלי בת 4 וחצי לצורך העניין)
יש אצלנו סדר יום מובנה מאוד ברור של - קמים לגן (כשיש גן חח 
)
נוטלים ידיים, מתלבשים, נועלים ואז מסדרים שיער. מי שסיים להתארגן אוכל משהו קטן ויכול לשבת לשחק עד שיוצאים
רוצה להאיר משהו מהכתיבה שלך - נראה שאת מדי נותנת לתלונות שלה להשפיע עלייך. ילדים יכולים להיות לא מרוצים הרבה פעמים, אבל אנחנו כהורים בגילאים האלה לרוב מחליטים איך נראה היום שלהם והם צריכים להתיישר עם זה
ברור כמובן שצריך כמה שיותר ללכת לקראת, אבל בלאו הכי - היא לא קובעת לעצמה את סדר היום, אם ללכת לגן או לא, אם להתקלח או לא או אם לשכב במיטה או לא. ככה אצלי לפחות
ומכאן לדבר הבא - ייתכן וחסרה לה תשומת לב? זה נראה מהצד כמו קריאה נואשת למשהו.מהצד שלי לפחות, עם ילדה בגיל דומה
גם אצלי לא תמיד היא רוצה את הסיפור שמספרים, אבל אני עושה רוטציה וכל אחד מקבל מה שהוא רוצה ביום אחר
לגבי מקלחת - אני משתדלת שסו תהיה חוויה נעימה, נותנת לה לסבן את הגוף לבד, שרה לה שיר, מלבישה, וכל הזמן חוזרת על זה ש- איזה כיף שהיא נקייה ואיזה כיף זה ריח טוב. היא הייתה שונאת להתקלח, ויעד היום יש ימים ש90 אחוז מהמקלחת זה צרחןת, אבל הרוב זו חוויה טובה
לגבי ה- משעמם לי בבית. שאלת אותה מה הייתה רוצה לעשות? לא תמיד חייב לרצות אותם לפי התשובה, אבל זה ברור שכדאי לעשות כדי לענות על הצורך לפחות של ההקשבה, ואולי גם על הצורך עצמו גרידא כמובן
חיבוק, נשמע לא פשןט
שימי לב שלא שאלתי *אם* היא רוצה ללכת לגן, אלא שאלתי אותה *עם מי* היא רוצה ללכת לגן. אני כן חושבת שנכון להציב שתיים-שלוש אפשרויות לבחירה כדי שלא תרגיש שמכריחים אותה, אבל כמובן - לא בכל דבר יש לה אפשרות בחירה.
לגבי המשעמם - זה באמת תסכול גדול. עשיתי איתה בשבוע שעבר רשימה של דברים שאפשר לעשות כמשעמם (רעיונות שהיא העלתה בעצמה), אבל בפועל בזמן אמת היא לרוב מסרבת להשתמש בה... טוענת שמשעמם, לא מוכנה לשום פתרון שנציע ולא מוכנה להציע בעצמה. (בשבת, למשל, בסוף היא יצאה מהבית, פעם אחת עם אחותה הגדולה ופעם אחת עם אבא שלה, ונהנתה. אבל היה צריך להכריח אותה לקבל את ההצעה הזו...)
מתסכל...
קשה לי להאמין שבגיל 4 מבינים את המשמעות של 'משעמם'. לדעתי זה ביטוי לחוסר נוחות כלשהו, אבל בלי קשר לתעסוקה.
ככה לפחות אני מתייחסת לתלונות של הילדים שלי 🤷
את מתכוונת שאת רעבה? שאת רוצה לנוח?
את מתכוונת שאת מחפשת עם מי לשחק?
את מתכוונת לבקש שאני אהיה איתך קצת?
הבן הגדול שלי התחיל עם המשעמם לי יום לפני שנכנס לגן. פתאום נהיה לו משעמם🙃 "משעמם לי" עם פרצוף לחוץ ומתוח כזה אין הדגמה יותר טובה מזה לזה שזה סתם ביטוי לתחושה לא נעימה.
היום משעמם לו כשהוא במיטה הולך לישון
משעמם לו כשהוא מנסה ומנסה ולא מצליח
קיצור משתמש במילים בפרשנות רחבה
מפה למדתי לשאול, למה אתה מתכוון כשאומר משעמם?
הבן שלי (בן שנתיים), היה מבקש קבוע "אמא משעמם לי, אני צריך משהו לאכול."
עד שנפל לי האסימון שאיזה יום אחד הוא היה ממש משועמם ולא התעסק בשום דבר ומתוך זה הוא כל הזמן ביקש משהו לאכול (עוגיה). אז אמרתי לו אתה רוצה לאכול כי משעמם לך.
ואז הוא הבין שמשעמם זה כמו רעב
רקלתשוהנשכדאי ממש לקחת איזה קורס של הדרכת הורים.
אני לקחתי וזה מאוד נתן לי כלים להתמודד
יש ילדים שהקימה בבוקר מלווה בבכי כדרך שלהם להתעורר
הבת שלי, בת 3, כזאת.
וזה ממש לא משנה מה קורה או מה אמרו לה בבוקר היא בוכה
ואני מבינה שזו הדרך שלה להתאושש מהשינה
פשוט מאפשרת לה להתאפס בלי לקחת אותה קשה
אני יודעת שלא משנה מה אגיד או אעשה היא תבכה ואחכ זה יעבור לה
אז אני מנסה לתת לה קצת את הזמן להתאושש אחכ היא קצת נרגעת
כמו שאני כשאני קמה קשה לי לנהל שיחות זה לא כי מישהו עשה לי משהו זה כי אני צריכה להתאושש מהשינה
כששיניתי את התפיסה לגבי זה זה הקל עליי ביחס מולה
וזהו מזדהה עם כל השאר הם נוראיים בגיל הזה
אגב, אני לאו דווקא נותנת לה יותר זמן
לצערי לרוב מארגנת אותה תוך 10 דק ויוצאת כי בלחץ שהתינוק תכף צריך לאכול וכו...
פשוט לוקחת בחשבון שזה בסדר שהיא בוכה
מדברת מחבקת מנחמת בשלב מסוים היא נרגעת
זה יותר שינוי פנימי אצלי ביחס לבכי שלה
מאשר שינוי מעשי כלשהו
ולא להילחץ מהעצבנות שלה...
כמה שזה קשה... אבל כנראה שזו הדרך.
תודה!
בתקווה בגיל 6.....
גם שלי בגיל 2 הנורא עוד מגיל שנה וקצת והם כבר 4.5.....
לומדים לחיות עם זה, מנסים ורואים מה עובד ואיך להתמודד. בתקווה שיקבלו קצת הבנה לגבי דברים בקרוב
אם כי באמת בגיל שנתיים הם היו יחסית בסדר... עקשנויות ושובבויות יחסית בקטנה. (לעומת התאומים שלפניהם 😵💫)
מה הדרכים שפיתחת לעצמך כדי להסתדר עם זה?
גיל נורא?
אבל ככה מקובל לקרוא לזה, לכן השתמשתי בזה גם כאן.
עדיף לקרוא לזה "מאתגר". ובהתהוות, שהייתה כותבת פה פעם ושיש לה בלוג על הורות, קראה לזה "גיל שנתיים הצדיק". מודה שאני לא בדרגה שלה...
(וברור שיש גם חלקים מתוקים ומדהימים בגילאים האלה! רק שלפעמים הרגעים הקשים מאפילים עליהם...)
שובבים זה חמוד כשמסתכלים מרחוק.
לא כשאת בלחץ ללכת לעבודה ואתם כבר באיחור והם מתחילים עם כל העיניינים שלהם. שאני רוצה דווקא את הגרביים האלה, ואני צריך ללחוץ על הכפתור, ואני צריך לבחור צעצוע לקצת איתי, ולא בא לי ללכת לגן...
אבל כדאי להשתמש במילה מאתגר, זה משפיע פסיכולוגית אחרת .
וגם - אתם קמים בזמן? התארגנות מראש תאפשר לך לקחת בחשבון בלתמים או עיכובים צפויים מצדם.
זה באמת אתגר מאוד רווח, הבקרים עם קטנים והלחץ לצאת לעבודה
גם אצלנו זה לא פשוט רק מעצם הצורך להספיק ולא לאחר
זה גיל כזה שהם נראים לנו יותר גדולים אז יותר קשה להכיל את ההתנהגות התינוקית שלהם.
ולפעמים ההתנהגות שלהם באמת מתסכלת ומעצבנת מאוד...
יש לי גם בן 5 שהיה מאתגר מאוד בשנה האחרונה. ועדיין מידי פעם, אבל ב"ה כבר מרגישים שהוא קצת גדל.
מנסה לכתוב כמה מחשבות שעולות לי בעקבות התיאור שלך.
קודם כל, אני מבינה את הרעיון של מה שאת עושה, שאת נותנת לה אפשרות בחירה איך לעשות את הדברים. יש ילדים שזה באמת עוזר להם כי זה נותן להם תחושה שהם בוחרים. אבל יש ילדים שזה גורם להם להרגיש ש'אין להם על מי לסמוך', והם דווקא צריכים שנוביל אותם ונקבע בשבילם מה קורה (לא יודעת אם זה קשור למה שקורה אצלכם, רק מעלה אפשרויות).
בכל מקרה, מה שלי עוזר הרבה פעמים, זה להכניס 'משחקיות' במשימות שצריך לבצע.
למשל בבוקר, לנסות לעשות תחרות עם השעון - אם נצליח להתלבש לפני שהמחוג של הדקות יגיע ל-3 (למשל). או תחרות עם שיר - מפעילים שיר ומנסים להיות מוכנים לפני שהוא מסתיים.
או בכיוון אחר - לדובב איזו בובה או דמות שתדבר איתה, והדמות הזו לא מאמינה שבאמת היא יודעת להתלבש (ואז היא חייבת להראות שהיא באמת יודעת).
לא תמיד הדברים האלו עובדים. אבל לפעמים זה עושה פלאים...
לגבי השעמום, אני שמתי לי שהרבה פעמים כשילד אומר שמשעמם לו, זה לא באמת צורך בתעסוקה אלא צורך אחר שהוא לא תמיד יודע להגדיר.
כשהילדים שלי אומרים שמשעמם להם, אני עונה להם ככה: "יש הרבה סוגים של 'משעמם לי'. תעזור לי להבין איזה סוג של 'משעמם לי' אתה מרגיש עכשיו. אולי 'משעמם לי כי אני רעב', אולי 'משעמם לי כי אני רוצה לעשות משהו ואין לי רעיון מה לעשות', אולי 'משעמם לי כי אני רוצה קצת זמן עם אמא', אולי 'משעמם לי כי אני רוצה שמישהו ישחק איתי ואף אחד לא משחק איתי', אולי 'משעמם לי כי אני עצבני ורוצה להתלונן שמשעמם לי'..."
הרבה פעמים זה עוזר להם להגדיר מה באמת הם רוצים. לפעמים הם מוסיפים אפשרות נוספת של מה שהם באמת מרגישים.
ולפעמים הם נשארים ב'משעמם לי' ולא רוצים לעשות שום דבר, וזה גם בסדר. אני אומרת להם שאני לא 'אחראית הפעלות', הם מוזמנים לעשות משהו מהרעיונות שהצעתי או להמשיך להשתעמם. לפעמים הרעיונות הכי יצירתיים מגיעים מתוך שעמום...
ולגבי ההשכבה בלילה - זה אחד הדברים שהכי קשים לי.
היו לנו הרבה תקופות של השכבות מתסכלות ומתישות. כל פעם מחדש אחרי תקופה קשה היינו חושבים על זה מחדש ומוצאים התארגנות אחרת לערב שהיתה עוזרת לתקופה, עד ששוב נהיה בלגן והיינו צריכים למצוא סדר חדש. לא בטוחה שיש לי איך לעזור. רק מציעה לעשות את העצירה הזו לחשוב אם יש משהו שאפשר לשנות שכן יצליח לעזור. הרבה פעמים עצם העצירה והחשיבה יכולה להביא להרבה רעיונות טובים.
אולי אפשר לנסות לשתף אותה? לעשות איתה שיחה כמו עם גדולים ולחשוב איתה - האם נעים לה ללכת לישון ככה כל לילה? האם היא היתה רוצה שיראה אחרת? מה אפשר לעשות כדי שיהיה נעים לכולם?
היא קצת קטנה בשביל שיחה כזו, אבל אולי בכל זאת זה יעזור. לא יודעת...
בהצלחה רבה, וחיבוק גדול על כל האתגרים❤️
בקשר לתחרויות עם השעון וכדומה - זה באמת עובד לפעמים, אבל לא בשעות הבוקר כשהיא עוד עפוצה.
הרעיון של הדיוק של סוג ה"משעמם לי" הוא מצוין! מקווה שזה באמת יעבוד. בטח היא תצחק מזה בהתחלה, וזה גם טוב...
הערב היה טוב יותר בהשכבה שלה. אמרתי לילדים שאספר להם סיפור (מספר באנגלית שאני מתרגמת להם) והיא לא רצתה. ביקשה שאספר סיפורים "אמיתיים". אז גירדתי כל מיני פניני ילדים מאחיי ומהילדים הגדולים כשהיו קטנים, וזה עבד. אחרי כמה זמן היא נרדמה, והתפניתי להקריא לשאר את הספר...
(לדעתי היא עייפה יותר לאחרונה בגלל ההליכה הארוכה אל הגן וממנו. אז יש יתרון לכך שהגן שלה רחוק יותר עכשיו... אבל גם אני עייפה יותר בהתאם, ולא מסוגלת כרגע לקום לסדר...)
גם הבאתי לה היום בובה שהכנתי לה - בובה ענקית עם ידיים פרושות לרווחה לחיבוק ועם פה "מתכוונן" ממנקה מקטרות - הפה יכול להיות שמח ועצוב בהתאם לרגשות שלה. היא שמחה בבובה, ואני מאוד מקווה שזה קצת יעזור לה לבטא יותר את רגשותיה או לפחות למצוא בה תעסוקה...
מבינה אותך לגבי הבקרים. כנראה היא מסוג האנשים שלוקח להם זמן התאוששות בבוקר (כמוני...)
וזה קשה במיוחד המעבר הזה מבקרים נינוחים שאפשר להתארגן בהם בקצב שלה, לבקרים שפתאום היא צריכה להתארגן מהר ומנסים לזרז אותה כשהיא עוד לא התעוררה כמו שצריך...
אולי יעזור להתחיל את הבוקר עם משהו מפנק קטן, ואחר כך לעבור להתארגנות? אצלנו הבנים אוהבים לקום קצת יותר מוקדם ולקבל צלחת פירות חתוכים עם יוגורט. הם אוכלים את זה עדיין בפיג'מה, ורק אחר כך הם מתלבשים ומתארגנים (הגדולה מעדיפה להרוויח עוד קצת זמן במיטה...).
ונראה לי שבאמת בבוקר יש גם מקום של קבלה שלך של המצב, כמו שכתבה @דבורית. לקבל את זה שהבוקר קשה לה, להיות שם כדי לעזור לה להתארגן ולהיות מוכנה בזמן, ולהיות מוכנה להכיל את הקושי והעצבנות שלה, בלי לתת לזה לנהל אותך.
אבל רק למי שכבר מאורגן...
מתלבטת אם שייך שאהפוך את הסדר - כי בשביל האחרים זה דווקא תמריץ טוב להתארגן מהר, ואני לא רוצה שהם יקנאו בה...
מתסכל נורא ילד שכל הזמן לא מרוצה/ מתוסכל..
הבן שלי בן 5 וגם אצלו הבוקר בעיקר ( היתה תקוםה שגם ארוחת הצהרים) מלווה בבכיות.
מה שאצלי עוזר זה להיות מנוטרלת ממנו כמה שיותר והבת שלי מצליחה איכשהו להרגיע אותו. אני ברקע אבל לא במגע ישיר איתו כל הזמן. למשל היא מארגנת אותו ומבטיחה לו כל מיני דברים ולרוב זה תופס. כשאני מכענה לו סנדויץ ונותנת 2 אפשרויות שאוהב לא נכנסת לדיון ואומרת לו אם אתה לא בוחר אני אבחר הבחירההשלי זה איקס לרוב הוא נרגע מיד זה כאיחו מאפס אותו שאני לא מתבלבלת ממנו.
לפעמים אני גם מתעצבנת ומאבדת את זה כן אבל לרוב ההחלטיות שלי בצורה נעימה אגב עם קצת תמריצים קטנים למשל אם תתארגן מהר תספיק לפתוח את האוטו.
וגם בצהרים עם האוכל זה ככה אני חא מנהלת דיון ואומרת לו אין בעיה אתה לא אוהב איקס אתה לא חייב לאכול אבל בוא תשב איתנו. תוך דקה הוא מוצא מה כן אוהב ואחרי שאוכל זה ילד חדש הוא מגיע רעב..
(אם כי לאחרונה הקטנה מציקה לה הרבה, והיחסים ביניהן כבר פחות נחמדים...)
אבל בבוקר הבכורה פחות פנויה (אני גם מעדיפה שתיקח את האמצעית לבית החברה שאיתה היא הולכת ללימודים), אז קשה להיעזר בה...
והתארגנה בזריזות רבה והייתה מוכנה לפני כולם!
והיא אפילו לא הסכימה לאכול את הממתק של בוקר לפני שהיו עוד ילדים שהצטרפו אליה...
כתבתי לה פתק לגננת והיא הייתה מרוצה מאוד
כנראה שבאמת יש דבר כזה סגולת הפורום... 
כבר פעם שנייה בימים האחרונים שאני כותבת על קושי עם אחד הילדים - ויום למחרת יש שיפור משמעותי!
אז תודה לכן
מתפללת שזה ימשיך כך...
בנוסף לתרופות ייעודיות לחרדות שאני לוקחת מתחילת המילחמה, אני התחלתי לקחת גם ציפרלקס שמאוד עוזר לי.
תהיתי לעצמי מה יקרה אם אכנס להריון, ועד כמה זה שיקול שחייב לבוא בחשבון לפני כן.
אשמח לישמוע מניסיון אם יש פה נשים לקחו ציפרלקס, מה הם עשו במהלך ההריון, ובעיקר האם היו לזה השפעות על העובר.
שבאמת לקחה ולא היה לזה שום השפעה על העובר?
תרגישי טוב!!! וטוב שאת דואגת לעצמך....חשוב ממש
נולדו תינוקות בריאים וחמודים (בשבוע קצת מוקדם, אבל כיוון שהם תאומים).
הרבה בריאות!
זה נקרא ssri עד כמה שזכור לי, מי שלוקח תרופות מהסוג הזה התינוק נשאר ליום השגחה נוסף.
בהצלחה יקרה!
עד שלא משתחרר מהמכס זה בעיה, בד"כ זה עובר אבל לא מחייב.
עדיף להמתין לדעתי או לפתוח משתמש חדש.
מתלבטת ממש במה להשקיע
יש עגלה מילד קודם
האם לקנות סלקל שיתחבר אליה
או לקנות כסא בטיחות לרכב מגיל לידה?
לא אוהבת דונה כי אסור להיות בסלקל יותר מדי זמן..
אני עם רכב אבל גרה ביישוב
לי אין כוח להוציא כל פעם סלקל ולהחזיר וגם המנח לא ככ בריא לתינוק
מאד ממליצה
אבל מצד שני, אבמטיה תופסת המון מקום
אם זה השיקול אז לכי על כיסא ולא סלקל מתחבר לעגלה..
זה לא בריא בדקו המנח, וזה אותו דבר בדונה ובסלקל רגיל
לי דונה היתה כבדה..
וגם ככה יש אופציה באותה יציאה גם לאמבטיה וגם לסלקל.
אני ממש אהבתי שהסלקל התחבר לעגלה והשתמשתי בזה המון.
ואישית הדונה לא הייתה לי כבדה כי כמעט ולא הייתי צריכה להרים אותה.... ישר פותחים תוך כדי שמוציאים מהרכב...
אצל הגדול שלי זו הייתה הצלה כי לא היה לנו רכב והתניידתי בטרמפים, הפעם פשוט זה מה שיש לי, אם לא יהיה נוח נחליף...
אני גם לא שמה הרבה בסלקל אבל אחרי לידה קשה לי להתעסק עם ההרכבה והפירוק של האמבטיה (שאצלנו זה יותר קשה מחיבור הסלקל) אז כשיש לי נסיעות קצרות, כמו 5 דקות של בדיקת דם לצהבת או משהו כזה שהוא קצר ממש אני כן משתמשת בסלקל.
היי לכן,
ב"ה מתקדמת לאט לאט עם ההיריון..
מפחדת להגיע גם ללידה הזו כמו בקודמת- עם 0 ידע. לא ידעתי כלום, לא הלכתי לשום קורס הכנה ושום כלום, כי סמכתי על אמא שלי שהיא מיילדת שהיא תעשה לי הכנה וליווי והכל, בסוף בסתבר שהיא כזאת לחוצה כשמדובר בבת שלה, שלא עמדה בזה חחח לא בהכנה ללידה שהדחיקה שצריך כבר לעשות, ועל הליווי חחח אין מה לדבר, רק בכתה ונשברה ואני הייתי צריכה לחזק.. בסוף קיסרי חירום, לא מפתיע..
אז עכשיו מעוניינת בקורס הכנה ללידה, ובא לי גם דולה, ממש באלי. אבל הדולות שבדקתי הן ממש יקרות!! יכול להיות שלא בדקתי במקומות הנכונים..
אז ממה שאני קוראת באינטרנט לדבי ההחזר מהקופה זה רק לחברות מכבי שלי. יופי. ומה עם אלה שמכבי זהב (רגיל)?
אז נגיד אעשה עכשיו מכבי שלי, אני עדיין לא זכאית להחזר עכשיו, אני מבינה נכון? רק בעוד חצי שנה?..
אז אוותר על דולה, נו..
מה עם קורס הכנה ללידה?
בא לכן להמליץ לי? הלכתי לאיבוד בין כל האפשרויות..
מהי שיטת אמית לידה? מישהי יודעת להסביר?
ועוד משהו,
הכרתי באינטרנט דולה שעושה גם טיפולי איזון להריון, וטוענת שהלידה מושפעת ממנח התינוק בעיקר וממנח הראש שלו. ואם יש עכוז למשל, אז עם טיפול כזה לא רק שהעכוז מתהפך אלא גם מקל על הלידה וכו'. בקיצור, לשיטתה- הכל אפשר לפתור עם הוספת איזון לתהליך. בעקבות כאבי גב שיש לי באופן אישי היא ממליצה על 2 טיפולים סה"כ בהריון, בשבוע 28 ואם עדיין יש כאבים אז לקראת הלידה שוב.. יש לה מלא סרטונים והסברים וזה נשמע ממש מפתה.. קוראים לה עירית אנגל, והטיפול נקרא טיפול אקוויליבריו.
השוס הוא שטיפול עולה 700 שח (אמאלה!) וגם היא טוענת שניתן לקבל החזר מלא מהקופה. הבעיה שאין קופה.. לוותר גם על זה?
אשמח לעזרתכן כי הלכתי לאיבוד.. שבסוף לא אמצא את עצמי שוב עם 0 ידע בלידה..
בתור אישה, כנראה שזה ישתלם לך.
גם הרבה פעמים צריך כל מיני דעות של מומחים על כל מיני דברים, זה נותן החזרים על כל מיני דברים שקשורים להריון ולידה..
ובכללי נותן מחיר יותר טוב בכל מיני דברים (לא בדקתי ממש, אבל נגיד פיזיותרפיה של רצפת אגן)
אני מאמינה שאם אתה אדם בריא, זה לא משתלם.
לא שנשים הן לא בריאות,אבל הם צריכות יותר תמיכה מהמערכת הזו
אבל באופן כללי לדעתי כדאי ביטוח משלים הכי גבוה אם אין ביטוח פרטי בנוסף
אצלנו בלאומית זה מקנה המון הנחות בטיפולי שיניים, גם לילדים למשל. אבל כמובן כדאי להסתכל ולבחון עת ההבדלים בין הרמות
אנחנו ב"ה בריאים בדרכ, אבל כשנצרכתי חהשתמש בביטוח זה חסך לי הרבה כסף
ההבדל הוא ברמת הסבסוד.
ולפותחת- לי זה לא משתלם.
זה אולי שווה לעשות בתחילת הריון למשך חצי שנה ואז לנצל להנחה על משקפיים + דולה אם את לוקחת או שירותים מסל הריון ולידה.
בכללי לא ראיתי שזה נותן משהו ששווה את העלות הלא זולה של השירות
אהובות ויקרות.
מרגישה שהגיע הזמן שלי לעזוב, אולי עוד אחזור בהמשך.
מנהלות מדהימות @יעל מהדרום @טארקו @חצילוש @פה לקצת
תודה שהייתן איתי בעת פריקה, עצבים, צייד וכו'. המשיכו לעשות חייל!
מי שלוקחת אחריות על הרבנית- מוזמנת לפנות אליי שאתן לה סיסמא.
בעז''ה @בארץ אהבתי האלופה תחליף אותי בניהול בפורום הזה ובפורום הסגור. שיהיה לך בהצלחה רבה🙏
ואיך אפשר בלי ממים לסיכום?
יישר כח על הכל! והרבה הרבה הצלחה!נפש חיה.
פה לקצתאלופה!
תהיי חסרה כאן מאוד!
בעז''ה שיהיה לך טוב ושגם בעוד 3 ימים לא תכתבי שחזרת ;)
טארקואין לי הסבר, המנהלת המהוללה, מחסלת הטרולים הידועה, מחוללת הממים המופלאה, האישה הרגישה - עוזבת אותנו?
טוב, נתנחם בזה שאת לא לגמרי עוזבת, ואנחנו עדיין מצפות שתקטלי טרולים להנאתך (ולא רק תשתמשי בכפתור דווח) ושתמשיכי להצחיק אותנו עם הממים המצוינים שלך! ובעיקר - שתמשיכי לשתף אותנו בחכמת החיים שלך!
@בארץ אהבתי היקרה! התפקיד הזה תפור עלייך! מאחלת לך שברגישותך ובחכמתך תצליחי לנהל את הפורום הנהדר הזה! ♥️
לק"י
רק לעזוב את הניהול
תודה לך על הכל!!
ובהצלחה בארץ אהבתי
(טרולים, זה הזמן לנסות את המנהלת החדשה
)
,יעל מהדרוםוהצלחה במה שתבחרי לעשות...!
תחסרי לנו כאן מאד!
בהצלחה ל @בארץ אהבתי
וגם לך בגמילה
מקווה לעשות את מלאכתי נאמנה..
מקווה שאת עוזבת מבחירה חיובית ולא עם טעם חמוץ שנשאר...
תחסרי פה מאוד
ונכנסת לבדוק עוד שלושה ימים שחזרת עם כוחות מחודשים❤️❤️
לא מוותרות עליך!!
לגמרי לגמרי???
ובתבונה רבה.
בהצלחה בהמשך ובשורות טובות
ותודה על הממים. להעלות חיוך על הפנים בימים אלו זה הישג גדול!!!
ובהצלחה למנהלת החדשה @בארץ אהבתי היקרה
את עוזבת גם את הפורום?
ממש מקווה שלא❤️
בהצלחה לעוזבת ולנכנסת בהכל.
ותודה ענקית.
המקוריתבהצלחה לך יקרה, ותודה רבה על ניהול מסור ושומר ❤️
מקווה שנמשיך להנות ממך פה..
ובהצלחה ל@בארץ אהבתי המדהימה, בחירה מעולה!!
והכי אהבתי את האחרון!!!!!!!!¡ כןןןןןןןןןןןןןןן
למרות שאם את מרגישה שזה מה שטוב לך ברור שתלכי על זה פשוט תחסרי תחסרי כ"כ...
עם ההומור,האכפתיות,הלב הענק שלך, הנקודת מבט המעניינת והמחדשת שלך, החדות והחומה שלך, השנינויות והצחוקים...
אז מקווה שבאמת תגשימי לנו את המם האחרון🥰🥰
ותודה מכל הלב על הניהול!! זכינו בכן ובניהול המסור הרגיש והטהור שלכן, בזכותכן יש כאן פורום שמקפל בתוכו כ"כ הרבה זכויות ומצוות.
יצרתן כאן מרחב כ"כ מיוחד שתמיד אהיה אסירת תודה לכם עליו!!!!
תודה מעומק מעומק הלב!!
תודה גדולה על הניהול המסור במשך כל התקופה הארוכה שניהלת יום יום במסירות, רגישות הומור ותבונה.
המון ברכה והצלחה בהמשך וב"ה שתראי אך אור וטוב בכל אשר תפני ❤️🌟❤️
והמון הצלחה לך @בארץ אהבתי היקרה
בטוחה שתמשיכי ותוסיפי הרבה ברכה לפורום גם בניהול 👑🤗
היו ימים...
כמה גלגולים הפורום עבר וכל אחת עברה
בהצלחה נשמה בחזיתות האחרות של החיים.
ויש לי תחושה שרוב צוות הרבנית יתחלף,
אבל הי, זה היה רעיון שלנוווווו!!!!!!
לא משחררים אותך כל כך מהר... תחסרי לנו מאוד!!
והממים טוביםםם
אביול
תודה רבה על ההשקעה המרובה שלך בשבילנו!
בהצלחה @בארץ אהבתי
משהי יודעת להגיד מתי יש הנחות בנקסט בקרוב?
אולי בבלאק פריידי?
שאפשר להזמין מהם בכל זמן בשנה בלי הרגשה שיצאת פרייר, כי אם היית מחכה עוד שבועיים זה היה בחצי מחיר.
לכן בעיני, הכי טוב זה להזמין מנקסט בתחילת העונה, ואחר כך לעשות השלמות לפי מבצעים מחנויות אחרות.
מחפשת המלצה מניסיון לרדיאטור טוב ובטיחותי.
רוב הזמן לחדר קטן, אבל כן שיוכל לחמם גם חדרים בגודל סטנדרטי.
תודה
זה מוצר יקר בטירוף מבחינת חשמל
לוקח לו הרבה זמן להשפיע (אחכ ההשפעה כן נעימה)
ובשביל לחמם חלל גדול זה כמעט לא ישים.
אנחנו קנינו ורב השנה זה במחסן, מוציאה ליום- יומיים בשנה (נדמה לי ששנה שעברה לא עשינו את זה אפילו)
וקנינו משהו עם המלצות..
ומזגן זה לא נעים.. מייבש ועושה כאב ראש
רדיאטור מחמם נעים
לכן מזגן עם אדים..
וזה בוודאי יוצא יותר זול, לפי כל המבחנים.
אבל איך כן טוב ויעיל לחמם חדר של ילדים?
מזגן ומכשיר אדים משולב.
מכוונים עם שעון חשמל קבוע לשעות שרוצים שיעבוד
מחמם מעולה ונעים
וובטיחותי
וכשזה דלק בלילה ורק שעה ביום לא ראינו הבדל גדול בחשבון חשמל
לנו יש נראה לי של גולד ליין..יחסית פשוט נראה לי.. אבל לא זוכרת בדיוק
לא חושבת שההבדל בין החברות הוא גדול מאוד
מכוונים על טמפ' נמוכה יחסית ודולק כל הלילה בלי הפסקות
יש לנו גם כלי כזה של מים לשים מעל הרדיאטור. גם משתמשים בו
אין לי מושג כמה זה עולה מבחינת חשמל
עם קטנים זה קצת מפחיד. שלא יגעו
שניהם היו סבבה אבל בטיחותי זה לא.
ילדים מתקרבים, נוגעים מדליקים, אם ילד נופל ליד בקלות יכול להיפצע.
הכי בטיחותי זה מזגן, אם אין וזה לא בית שלכם רלוונטי להתחלק בהוצאות עם בעל הדירה ולהתקין מזגן?
אפילו מזגן בחדר אחד יכול להשפיע על החדרים האחרים, כמובן צריך לחשוב על כל מיני שיקולים כשמחליטים איפה להתקין
כאילו כן, הם די מוכשרים בלהיפצע.
אבל כתבתי שאפשר להיפצע מרדיאטור אז מזגן יותר בטיחותי, איך זה קשור עכשיו?
ראית ילד שנפצע ממזגן?
מכירה 2 ילדים שנפצעו מרדיאטור. זה פציעה לא נעימה במקרה הטוב ובמקרה הרע סופר מסוכנת. כן, יש אמצעי חימום בטיחותיים.
לא תמיד הם רלוונטיים, אבל לפעמים כן.
אם אין מה להגיד אפשר לשתוק. לא צריך ישר לזרוק משפטים גנריים שלא קשורים למה שאת מגיבה לו.
שהיא התכוונה שבעיניה זה פחות שיקול לבחירת אמצעי חימום.
ואמרה את זה בצורה מכבדת מאוד..
לא מסוכן יותר מאשר דברים אחרים.
מניסיוני אפשר להיפצע גם מדברים שלא נחשבים מסוכנים.
זה לא מאוורר עם חורים גדולים שאפשר לדחוף אליו אצבעות וזה באמת מסוכן.
אפשר להשתמש ברדיאטור בצורה בטיחותית.
למשל- במקרה של כוויה- לחמם פחות חזק. (וגם בתנור למשל הם יכולים לשחק, ועדיין זה נשאר ברוב הבתים)
במקרה של נפילה וחתך, מה שכתבתי למעלה. אפשר להיפתח מדברים שלא נחשבים מסוכנים. לפעמים זה קשור בעוצמת הנפילה.
ואולי יש עוד דרכים להיפגע שאני לא מכירה, ואת מוזמנת להאיר את עיני שאדע להיזהר גם.
ולפעמים מזגן הוא לא אופציה.
וביחס לשאר באופציות הקיימות בשוק, רדיאטור נחשב להכי בטיחותי.
@shiran30005 את ממליצה על מה שיש לכם? יכולה לשלוח דגם?
ולכולן, זו לא דירה שלנו, לא ברור לי כמה זמן נישאר כאן לגור, אז לא יודעת כמה דווה להשקיע במזגן. וקר ממש בחורף, בטח אחרי אמבטיות וקטנטנים..
כמה יכול לעלות מזגן והתקנה שלו בחדר קטן של בערך 3*3 מטר?
לפני כמה שנים, אמרתי שיש ילגים קטנים בבית וחשוב שיהיה הכי בטיחותי, ישר המליצו על זה
מאמינה שאם תלכי לחנויות הם יגעו במה מדובר. זה נקרא מכסה הגנה משהו כזה
וכן, ממליצה מאוד . לא יןגעת לעניין צריכת חשמל זה פחות רלוונטי כי שונאת מזגן זה מחניק אז זאת האופציה הכי טובה
כולל התקנה.
עשינו חישוב של החיסכון בחשמל לעומת רדיאטור שהשתמשנו לפני (יש לציין שהיה ישן, ככה שיכול להיות שבגלל זה הצריכה שלו גבוהה יותר) וכיסינו את זה במשהו כמו שנה של שימוש. מקסימום שנתיים...
כמובן שמזגן יותר
אבל למזגן יש גם חסרונות משמעותיים וגם לא תמיד אפשרי להתקין(לא רק כלכלית)
בנוסף החישוב שכתבת בהמשך לא נכון ברדיאטורים חדשים, ויותר מזה החימום שלהם איכותי בהרבה ממזגן ככה שהחום נשאר לאורך יותר זמן בחדר.
המלצה לדגם אין לי כי את שלנו קיבלנו יד 2
מותג שלהם
חעומת אלו שרשמו פה שלא מומלץ אני דוקא מאוד ממליצה
חוץ מזה שמבחינת חשמל זה יקר אבל מזגן עצמו וההתקנה מאוד יקרים אז לא בטוח שזה יוצא הבדל משמעותי. והיום בכולם יש טרמוסטט ואפשר לשים על עוצמה נמוכה
בחדר קטן רדיאטור מחמם מהר וזה חום טבעי אז הוא לא מייבש והרבה יותר נעים.
מאד יעיל בלחמם ולשמור על חום בחללים קטנים וסגורים, כמו חדר או סלון קטן, ואפשר לקבוע לו טרמוסטט
(לדעתי גם בטוח יחסית)
משהו כמו זה, אבל אחר
חימום הרבה יותר נעים ממזגן
לוקח זמן עד שמתחמם אבל אחכ מחמם מעולה
עם מזגן אי אפשר לישון בלילה חונק ממש
נכון שקצת יותר יקר
כל אחד והשיקולים שלו
ואפשר לעשות חינמי דרך בית חולים.
לבד או עם הבעל.
ואם את מחפשת בנוסף, אז לא יודעת
אבל לפחות הקפצתי
ובכל זאת להעשיר את הידע במקביל -
הפודקאסט באות לעולם, מהמם וממולץ (זה מלא פרקים..)
יש גם באינטרנט המון המון ידע, וסרטונים של דולות..
אם את רוצה שאתן לך שמות מדויקים תגידי לי.
סמטאות-לידה רכה שיעור ניסיון
-באות לעולם פודקאסטים
-לידה בעונג אורית לייזרסון
-טל קסל עזוז יוטיוב
-לידה פעילה (ספר)
-להיות לאם (ספר)
הדרכות של בית חולים שיבא ביוטיוב
לדעתי כדאי גם לשמוע ו או לקרוא סיפורי לידה..
זה נותן פרופורציה וקצת ידע לקראת מה הולכים.
שפשוט מתאר ממש מסודר וברור את כל התהליך של ךפניצותוך כשי הלידה
השלבים השונים
סימנים מוקדמים מתי ללכת לבי''ח סוגי מאלחים וכו וכו
ממש ברור ומסודר
לי זה ממש נתן רקע טוב
אח''כ כן עשיתי קורס זוגי שלצ4 מפגשים עם דולה
וזה היה ממש טוב
אבל הידע מהספר נתן לי רקע ובסיס ממש טוב
חסך זמן מיותר מהקורס
הראשון של מיכל פינקלשטיין
השני של אביבה רפפורט
בהצלחה
יש חוברת
הכנה רוחנית ללידה של דפנה חסדאי.
מאוד מיושן, לא כ"כ ממליצה
"באות לעולם" ממליצה עליו ממש,
וגם ממליצה לעשות גם קורס הכנה ללידה,
לדעתי ממש חשוב...
שמות שאני אוהבת אבל אא לקרוא- יהונתן, ישי, איתן, דוד
וגם כל שם שנגמר ב-אל כמו גבריאל, עמנואל, אריאל וכו
שם אני ממש אוהבת זה אמיתי אבל אנחנו מהמגזר החרדי וזה שם מאוד לא מקובל אז בעלי פחות בקטע.
ועוד משהו, נצטרך לקרוא על שם סבא, עוד לא החלטנו איזה אבל זה יהיה כנראה שם שני.
חח אם יש למישהי רעיון אני מממש אשמח
עשיתי חיפוש בפורום וראיתי בשרשור יחסית ישן שעוד מיואשת הגיבה בו שכתבת שאת ממש אוהבת את השם יוסף.
בגלל הדמות או הצליל או גם וגם? מעניין אותי ממש
ותודה על שאר השמות! לגמרי מה שאני מחפשת
ועוד כמה שמות יפים (בסגנון תנכי בעיקר) - אביחי, אלעזר, בנימין, אהרון, אלעד, גלעד, שמואל, שאול
אבל באמת פחות מקובל..
מתלבטת כמה זה שיקול. כמובן שאם בעלי לא ירצה אז לא, אבל בציבור הדתי נגיד לקרוא מוישי- מסכן הילד. לא?
אז להיות היחיד בכיתה עם שם חריג רק כי אהבתי והתחברתי נשמע לא יפה.
ותודה על השמות התנכיים, התחברתי לכמה
בכל ''חיידר" תשמעי כמה ילדים בשמות האלו.
אבל טוב לדעת, תודה!
ויש לי אחיינים בשמות האלו .
חרדים.
אז אולי תלוי סגנון ושכונה
אלישע
אני דווקא חושבת שאמיתי זה ממש סבבה במגזר החרדי (מכירה את המגזר מקרוב)
בעלי היה אמור לצאת היום, ועכשיו הגבירו כוננות והוא לא יוצא. לא יודעים מתי זה ישתנה, יכול להיות בעוד שעה, יכול להיות בעוד כמה ימים.
איזה מצב דפוק!
וזה כבר ארוך מידיי
תהיי חזקה ❤️
היום התחיל במעון של הבת שלי רגיל משעה שבי בבןקר ואםילו לא היה לי עצבים לקחת אותה… השארתי אותה לבעלי בלי לשאול אותו וניראלי הוא התעצבן עליי…. הוא שונא שאני עושה אתזה…(צודק, הוא איתה מלאאא בתקופה האחרונה הי אני עובדת בצבא ויותר מסןבך לקחת חופשים עכשיו)
ונמאס לי לתהות אם אני בהריון או לא, אם נקלט או לא, אם היה באמת ביוץ או לא (אני האנונימית מהשירשור של המקלוני ביוץ) ואתמול כאב לי קצת החזה ובבכלל יכול להיות פסיכולוגי אוקיי?? אופ… ויש מחשבות… ואין לי סבלנות לזה זה מוציא לי את המיץ….
ובאלי דברים טעימים אבל אני גם מתקמצנת (סתם! בלי סיבה!) וגם לא רןצה להשמין (גם בלי כלכך סיבה אבל יש לי בעיות עם הגוף שלי)
וכבר הרבה זמן לא היינו יחד וזה חסר לי אבל כאילו אין קשר בין הלב שרוצה למוח שיגיד לגוף להתעורר…. הוא לא משתף פעולה… וזה מציק לי מאןד…
יעל מהדרוםאחרי 3 שבועות שלא התראינו (היה בעזה)
ואנחנו אסורים😭😭😭😭
צריכה לטבול ממש עוד מעט...
אוףףףףף
איזה קשה!!!!!! פשוט קושי אדיר ממש ממש!!!!
אם תרצי לקרוא משהו שאולי יחזק אותך....
קראתי "ניחום" דומה של בת-חן וויל (יועצת מינית וזוגית) שבהסתכלות שלה (ואני ממש מתחברת לזה) זה ממש חלק מהמלחמה! מלחמת ה' על היותנו חיים חיים יהודיים וקדושים!!!!
והלוואי ואיכשהו יהיה נס יאריכו לבעלך או ישנו לו את הזמנים....
תתפללי על זה, ה' יכול לעשות הכל!!!!
הוא רב גדול שמתמחה בענייני טהרת המשפחה, ואולי ימצא לכם הקלה בגלל שאתם בשעת דחק...
זה לא שהיא צריכה לעשות הפסק ולא יוצא לה טהור ואז אולי רב אחר יכול להתיר את הצבע... או בעיית כתמים ב7 נקיים
כמו שחשוב לא לפסוק בפורום להתיר גם חשוב מאוד לא לחרוץ הלכות לאסור.
צריך לשאול ספציפית וגם אפשר לבחור את מי לשאול.
וגם-מלחמה זה לא זמן רגיל
לשאול לשאול לשאול
תתפלאי אבל כבר קרה לי
שווה להתיעץ
לתת לו זמן עם הילדים, זמן מקלחת ארוכה,
אם יש אופציה טיול קצר ברחוב איתך
או קפה וארוחת ערב
בסוף זה לא הרבה זמן ולא כדאי לבנות הרבה ציפיות
בהצלחה
יש מצב שהוא יגיע ופשוט יישפך לישון...
בעז"ה יהיה לכם טוב יחד וזמן נחמה
אבל תכיני את עצמך גם לאופציה הזאת שהוא פשוט יקרוס ולא יהיה בפוקוס וזה קורה הרבה והגיוני...
אומרת מניסיון שזה באמת קשה למצוא את דרך המלך מה עושים עם האפטרים והיציאות... דילמה שנמצאת כל הזמן בראש שלי... חיבוק!
פשוט להיות
להקשיב לו
להנות ממנו בבית, מעצם הנוכחות
לתת לו לנוח אם צריך את המקום, אוכל מפנק, שיחה מהלב
לא הייתי מתכננת משחק לחזרה מאפטר בזמן מלחמה האמת. נראה לי פחות מתאים מבחינת הלך הרוח של הבעל
אם יהיה לו כח אז אולי טיול בחוץ להתרענן.
אבל מעבר זה יכול להיות אולי מאולץ ומכביד
ואני מבינה את הצורך, ממש, אבל כדאי גם לחשוב על משהו יותר מותאם לסיטואציה
המקוריתלא התכוונתי לא מותאם סיטואציה, אלא ייתכן ופחות מתאים להלך הרוח של הבעל, תלוי איפה הוא משרת גם ואם יש ילדים וכו'.. אינדיבידואלי מאוד, אבל הגיוני בעיניי שמנק מבט של גבר שחוזר אחרי זמן הביתה - זה פחות בלו"ז
זה לא שבוע שכבר אפשר לדעת? אם לא ראו זה אמור להגיד שזה בת, לא?🙏🙏🙏
אז כנראה שזה בת
האמת שקיבלתי את מה שאמרה. ואז אחרי השרשור שלך על שבוע 13 התחלתי לפקפק.
היא אמרה שהיא לא רואה אז היא לא יודעת והאמת שאני ראיתי שלא רואים
זה אמנם שלב שעקרונית אפשר לראות אבל עדיין לא תמיד מזהים בבירור
מה שכן זה משאיר תקווה לבת
אם היו רואים שזה בן אז זה היה סופי מן הסתם
או שכן היה אפשר להתמקד באזור אבל לא הצליחה לזהות
חושבת שיש הבדל
ועכשי קראתי שוב את הודעת הפותחת והיא כותבת שהטכנאית חדשה במקצוע.. אז אולי היא סתם עדיין לא מנוסה בקטע הזה
אצלי עכשיו לקח איזה 5 דקות לטכנאית לראות אבל בגלל התנוחה
חיכינו עד שהוא יזוז ויהיה אפשר לראות
וזה באמת היה מממש כיף אחר כך לגלות שזה בן
(אצלי ההפך יש בעיקר בנות)
אבל היה לי גם עוד הריון בעבר
שהרופאה חשבה פעמיים שזה בת..אפילו בשבוע 19!
כי התנוחה לא היתה משהו אז זה היה כזה- כמעט בטוח
ובסוף בסקירה- זה היה בן!!
אבל נראה לי באמת הרופאה היתה לא מומחית חח
לפעמים לא בטוחים ומעדיפים שלא לומר ולטעות...
אני ממש סקרנית.
יש אפשרות ללגת לאולטרסאונד רק כדי לבדוק?
עושים את זה? מקובל?
או שיסתכלו עלי ממש מוזר אחרי שעשיתי שבוע שעבר
כי סקירה זה משבוע 14
מה אכפת לי איך הרופאה הסתכלה עלי
אמרתי לה פשוט שאני ממש סקרנית
האמת היא חייכה ..מה מפריע לה..ומה אכפת לי
אשאני אשאר עוד במתח רק כי לא נעים..?
תזכירו לי כמה זמן אחרי לידה יש דימום
מה תקין ומה לא? כבר לא זוכרת...
ויש מה לעשות כדי לנסות להיטהר לפני?
בעקרון ממש לא בעד להתערב אבל בגלל המלחמה כן חושבת שכדאי לנסות, מי יודע מתי הוא ייצא
עד 3 חודשים.
כמובן בהתאם לצבע ולכמות
יש למישהי תובנות?
כי מתחילה לחשוב לנסות לקדם את זה.
לא יודעת מתי בעלי יוכל לצאת ונראה לי שזו תהיה ממש הפתעה נעימה אם נהיה מותרים
עכשיו, אני מרגישה שזה מתחיל להיות שוב..
בדרך כלל אחרי כמה חודשים של סבל זה עובר.
אולי מישהי משחה או משהו שיכולים לעזור לזה? שלא אגיע לכאב של כמה חודשים..
יש כמה דברים שאפשר לעשות בשביל להמנע
לדוגמה:
שתיה מרובה
לשים את הרגליים על שרפרף בישיבה על אסלה
לשים משחה שתמנע פציעה (יש לאינקולינה משחה מעולה לזה)
אכילה ושתיה של דברים ״משלשלים״ כמו ירקות, קפה, מיץ שזיפים ישר אחרי לידה.
מנסה לחשוב על עוד
