כי זה כמו לנסות לווסת זרימת נחל עם מגב.
אם היית כועסת עליו 10 פעמים ביום אז היית צריכה ללמד את עצמך להירגע ולא להגיע לעוצמות כאלה של רגשות.
במקרה שאת מתארת של השתבשות בערב עשית הכל טוב חוץ מזה שהיית תלויה בבעלך.
פה את יכולה לשנות.
תחפשי דרך להתנתק מהסיטואציה ללא תלות באף גורם חיצוני שיכול להיות לא זמין.
הרי מה בעלך היה עושה דרך הטלפון, מנרמל? מרגיע? מעודד? תחשבי מה יכול לגרום לאותו אפקט גם בלעדיו.
את יכולה למשל להיכנס להתקלח, או לשמוע מוזיקה מרגיעה בחדר שלך. או לשתות משהו קר.
או לראות איזה מערכון. לתרגל נשימות. כמה דקות לעצמך להתאפסות. ואז בכוחות מחודשים לנסות לעזור לילד להירגע.
עוד נקודה לחידוד, אולי זה ברור לך, אולי לא מספיק, כשילד צורח ככה זה כי אין לו יכולת שליטה ברגשות וככה הוא פורק את זה. אז מעולה שניסית להציע לו כל מיני דרכים להירגע.
לא עובד? לא חייבים. הכל טוב. הצרחות גם מרגיעות בסופו של דבר. הרצון שלך לנסות להרגיע אותו בכל מחיר, בסוך הוביל לכך שעשית זאת במחיר שאת לא מעוניינת לשלם.
אם זה יהיה ברור לך מראש מה את מוכנה לעשות כדי לעזור לו להירגע ומה לא, יהיה לך יותר קל בזמן אמת לפעול בהתאם לעקרונות שלך ולא לאבד שליטה.
לפעמים דווקא הרצון לעשות הכי טוב שאפשר ולמתוח את גבולות קצה היכולת מראה לנו שיש דבר כזה קצה יכולת. צריך להכיר בזה ולא להגיע לשם.
לשחרר קצת לפני.
נכון שגם לתת לו לצרוח כרוך בסיכונים מסוימים כמו למשל שהילדים האחרים יתעוררו. אבל זה רק אולי, לא בטוח שהם יתעוררו. וגם אם כן, לא בטוח שיהיה יותר קשה להרדים אותם מאשר להרגיע אותו.
אפשר למשל להציע להם לעבור לישון בספה/ במיטה שלך וכד'.
התחושות שתיארת של אהבה, שנאה, חמלה.
ואני מוסיפה ביקורת עצמית, הגנה עצמית. הכרה בערך העצמי עם הכרה בחולשה העצמית-
הם תחושות לא פחות ממדהימות.
את בהריון, עוברת איזשהי תקופה קשה, את לומדת להכיר את הגבולות שלך ואת מורכבות החיים אולי התמודדת בעבר עם רמת מורכבות כזאת, אולי לא.
יש דימוי יפה שבתחילת החיים אנחנו כמו לוליין שזורק 3 כדורים. שניים ביד ואחד באוויר. והכדורים לא נופלים לו והוא עף על היכולות שלו.
ואז אומרים לו אתההטוב בזה, קח 5 כדורים. ואז שניים ביד, 3 באוויר והוא מצליח בקושי לא להפיל כדורים.
ואז מוסיפים לו שני כדורים. וחלק מהכדורים לפעמים נופלים.
ואז הוא מסתכל על לוליין עם 3 כדורים ומקנא בו איך הכדורים לא נופלים לו ואיזה דפוק אני.
אבל הוא לא מסתכל שברמת האתגר דווקא בדרך שלו הוא במגמת עלייה כללית.
ושרמת המקצועיות שלו טובה יותר עם הרבה כדורים שחלקם נופלים מאשר עם מעט כדורים שאף אחד מהם לא נופל.
אז אתמול נפל לך כדור. כי את בתקופה מורכבת ומחזיקה המון כדורים. אם את יודעת והמציאות מאפשרת להניח רגע כדור בצד כדי שהאחרים לא יפלו- זה מבורך ועדיף. ככה את בוחרת על מה לוותר במודע.
אם לא אפשרי, אז לפעמים כדורים נופלים. אפשר להסיק מסקנות נקודתיות לפעם הבאה,
אבל צריך להסתכל גם בגדול ולראות את התמונה המלאה מה את כן מסוגלת להחזיק.
