שרשור חדש
בוכה פה כי אין לי מקום אחראנונימית בהו"ל

אני צריכה תמיכה הרבה יותר גדולה אני יודעת

וממילא לא אוכל לפרט כאן הכל,

אבל זקוקה שוב למקום רגע להניח את הסלעים הענקיים שעל הכתפיים שלי.

יש מצב שחלק מכן מזהות אותי מהודעות קודמות בניק אחר

אני כבר לא זוכרת מה כתבתי ומתי.

מרגישה מושפלת,עלובה, מיואשת, נטושה וחסרת אונים ועוד הרבה רגשות שאני אפילו לא מצליחה לתת להם שם.

אנחנו במצב כלכלי קשה קשה קשה ממש ובזמן האחרון הגיעו מים עד נפש. היום יותר מהכל

כשהייתי בקנייה עם הילדים והכרטיס לא עבר. נאלצתי להחזיר הכל בבושת פנים.

כשבדקתי גיליתי שהבנק הוריד לי את המסגרת בכרטיס למינימום והחשבון שלנו בחריגה מטורפת. ידעתי גם קודם שהמצב גרוע ואני עם יד על הדופק כל הזמן, רק שהבנק איפשר לנו להתנהל ככה עם המסגרת מעבר להכנסות ולא שהיתה לנו אופציה אחרת.

לפני חודשיים בעלי התחיל עבודה חדשה, אחרי כמה חודשי אבטלה. הוא עדיין לא קיבל משכורת ולא ברור מתי יקבל. וזו לא משרה זמנית שכל יום מתאים לעזוב.

אני לא עובדת כרגע, סיימתי תואר ראשון והייתי אמורה להמשיך ללמוד השנה. בינתיים זה מתעכב כי דחו את הפתיחה

וגם ככה אני לא רואה סיכוי להמשיך ללמוד במצב הנוכחי וכבר כנראה שאעזוב את זה ואנסה לצאת לעבוד. 

הבעיה שיש כמה בעיות.

אחת מהן זה שטכנית לא כזה פשוט למצוא עבודה בטח לא טובה מהרגע להרגע ובזמן מלחמה שגם ככה הרבה במשק בחל"ת.

דבר נוסף, שאני מתמודדת עם קושי נפשי שפוגע בתפקוד שלי בחלק מהזמן. לכן גם לא הייתי מסוגלת לעבוד במקביל ללימודים

ואני לא מסוגלת בבת אחת להתחיל משרה מלאה בפול גז,

העומס הזה יהרוג אותי ופשוט ולא אחזיק מעמד.

יש לי יכולות ואני עובדת טובה ברעיון אבל עכשיו קשה לי כל כך להתחבר למקום הזה.

כתבתי מבולגן אולי...

חונקת את הקול שהילדים לא ישמעו אותי בוכה

הבכור שלי מבין את המצב ומצער אותי שהוא חווה את זה. משתדלים לא יותר מדי להעיק עליו אבל הוא שואל הרבה ואנחנו לא יכולים לשקר. הוא מציע להלוות לנו כסף שלו..

הלוואי והיה מי שיעזור לנו לעמוד על הרגליים, זמנית עד שנתייצב ונשתקם כלכלית.

אין לנו במשפחה אף אחד שיכול לתמוך, כולם מנסים להחזיק את עצמם מעל המים.

אני עצובה כל כך ולא רואה איך נחלצים מהמצב הזה.

אנחנו לא זוג בני עשרים שהתחיל את החיים ויכול עוד לחפש את עצמו. אז דווקא היינו במצב טוב מאד כי שנינו עבדנו והשתכרנו ועוד הצלחנו לחסוך. מתביישת שזה המצב שלנו

מצד שני עשינו מאמצים כדי להתקדם כלכלית מאפס, למדנו תארים שאמורים מתישהו להכניס יותר. הוצאנו כמויות של כסף, אבל כרגע אין לזה השפעה וזה מתסכל

וממש לא נותן תקווה.

אין לי איך לסיים, אני שבורה לגמרי.

וכתבתי פה טיפה מהים של ההתמודדות.


 

אם למישהי יש עבודה קונקרטית להציע

שאפשר מהבית,  אשמח שתכתבו לי.


 

 

 


 

 


 

 

 


 

 

 

אלופהצועקת לך

מעריצה אותך!!

צריכה המלצה על רופא/ת פוריות בשערי צדקפעם אחת

ב"ה יש ילדים בבית תודה לה'. חלק מ i.v.f

חלק טבעי.

חשבנו אולי לחזור לטיפולים, יש לנו שם עוברים מוקפאים אז זה חייב להיות במחלקת i.v.f בשע"צ.

כך שזה רק החזרה בעז"ה.  (יש בעיה עם עוברים מוקפאים מעל עשור?)


בזמנו טיפלנו אצל פרופ' מרגליות המקסים. אבל הוא יצא לפנסיה..


מחפשים רופא נחמד ומקצועי (שלא יעשה לי פרצופים שיש לי כבר מספיק ילדים...) אנחנו במכבי. אשמח להמלצה. תודה רבה לעונות!

דר ירדנה היימןמקרמה
תודה רבה!פעם אחת
מצטרפת להמלצה על ירדנה היימןשלומית.

ואין שום בעיה עם עוברים מוקפאים מעל עשור.

בעצם לא בטוחה אם היא עובדת עם מכבי או רק כללית. שווה לברר.

בהצלחה!

תודה רבה! עזרתפעם אחתאחרונה
יש קבוצה סגורה לנשים בלבד?פסטה בסטה
הייתי שמחה להתייעץ שם
יש שני פורומים סגורים לנשואותמתואמת

נדמה לי שיש גם פורום סגור לבנות (גם לא נשואות), אבל לא מכירה פרטים. אולי בצמ"ע ידעו לענות לך.

בכל אופן, לפורומים האלה נכנסים בדרך כלל על סמך היכרות אישית מהחיים האמיתיים עם מישהי מתוך הפורום.

בהצלחה!

וגם על סמך ותק מספק בפורוםטארקו
של הודעות ושל זמן.
כן, אני נכנסתי ככה... אבל זה יחסית חריג, לא?מתואמת
ממה שאני יודעת כיום צריך גם וגם.טארקו
אהה... הגיוני ומובן.מתואמת
גם וגם?שירה_11

לא נראלי שכולן מכירות מישהי, אני נכנסתי על סמך ותק, לא מכירה אף אחת

תוכלי לתייג תמנהלת שנוכלSeven
לבקש להצטרף
יש שני פורומים של נשואותמתואמת

המנהלות של הוותיק יותר הן @להיות לאם ו @ט', אבל נראה לי שכבר לא מכניסים לשם חדשות.

של הפורום החדש יותר אני לא בדיוק יודעת מי המנהלות. אולי @אין לי הסבר?

וואלהה יפההההה שירה_11
נכנסות חדשות לפורוםלהיות לאם

אבל על סמך היכרות והמלצות ו/או ותק בפורומים פתוחים.


נשמח שפניות לכניסה לפורום יהיו דרך הקישור הזה בלבד- פורום נשואות בלבד

על מנת שהבקשה תגיע בצורה מסודרת לשתינו ולא תאבד

תודה!

לא נעים לומר, אבל לא הכנסתן חדשותאין לי הסבר

גם כאלו עם ותק/עם הכירות

וזו הסיבה לכך שפתחנו פורום סגור נוסף...

נכון.אני ניסיתי להכנס על סמך הכרות עם מישהי וגםאחתפלוס

ותק ולא הכניסו אותי

ומי נכנסת לחדש?שירה_11

כמה מן הוא קיים?

 

מי שפעילה בפורום הו''ל מספיק זמןאין לי הסבר
(כמה חודשים), ועוברת אימות מול אחת המנהלות...
אין לי מטרה להתווכח כאן אבל אני אגיד בצורה ברורהלהיות לאם

לאחר שחווינו מספר דברים מאוד מאוד לא נעימים בפורום, ואני מתנסחת מאוד עדין, החלטנו שיהיה יותר קשה להכנס אליו על מנת לשמור על מאות הנשים שנמצאות בו וזכאיות למרחב מוגן והן עדיפות על גבי מישהי שלא הצלחנו לאמת את זהותה.


ואם מישהי פנתה אלינו בתחילת דרכה בפורומים וקיבלה תשובה שלילית, לא בטוח שאחרי תקופה ארוכה יותר בפורומים הפתוחים היא היתה מקבלת את אותה התשובה.


מאוד קל להאשים בלי הבנה, אבל אני מאחלת לכולכן שלא תעברו את מה שעברנו בפורום.

יש לנו מרחב מהמם עם נשים מדהימות ואנחנו רוצות לשמור עליו ככזה.


אני לא כותבת כאן הרבה תחת הניק הזה, ואני לא מתכננת להמשיך את הדיון.

מי שרוצה להכנס לפורום מוזמנת בשמחה לפנות ואני מקווה שתתאים לתנאים שלנו.


בתקווה לימים שקטים ורגועים.

ח''ו לא התכוונתי להאשיםאחתפלוס
בסך הכל לא רוצה לגרום לנשים להתאכזב ואתן בסדר גמור 
הקישור לא עובד ליSeven
הקישור לא עובד בכלל או שמביא אתכם לשליחת הודעה?להיות לאם

כי לי הוא עובד.

זה אמור להביא אתכם לשליחת הודעה למנהלי הפורום.

לא מביא לשליחת הודעההמקורית
בדיוקSeven
עכשיו אני רואה שכן עובדהמקורית
תודה🫶Seven
היי יקרותטארקו
להיות לאם לצערנו שכלה את גיסה בעזה💔


היא ביקשה למסור שהיא לא תוכל להתפנות להכניס נשים חדשות לפורום כרגע, וכדאי עוד שבוע-שבועיים לפנות אליה שוב...


בשורות טובות.

אוי לא ברוך דיין האמת...מתואמת
💔💔💔 ברוך דיין האמתקמה ש.
בס״ד


כואב מנשוא.

אוי אוי. ברוך דיין האמתעטלף עיוור
נורא♥️
אוי! ברוך דיין האמת!מכחול
❤️
ככ מצער 💔המקורית

תנוחמו מן השמים @להיות לאם היקרה

ברוך דיין האמת

או יקרה, אני כל כך מצטערת לשמועממשיכה לחלום
שהשם ינחם אתכם נחמה שלמה ואמיתית!
אוי ואבוי, ברוך דיין האמתאביול
ברוך דיין האמתSeven
😢המקום ינחמכם בתוך שאר אבלי ציון וירושליםאם מאושרתאחרונה
מלחמה - אפשר שרשור חיזוקים חדש-נוסף בבקשה?🙏🏻קמה ש.

בס״ד


 

כמו שהיה עם השרשורים של @נגמרו לי השמות ושל @בארץ אהבתי?


 

סיפורים שחיזקו אתכן,

יוזמות שגרמו לכן להתרגש,

ניסים קטנים וגדולים,

מחשבות מעודדות...

 

״איש את רעהו יעזרו לאחיו יאמר חזק״ 🤍🙏🏻💪🏼

 

(אני מרגישה שכבר אין לי מאיפה לדחות את כוחות הרוע ולהשאיר אותם בחוץ. מרגישה שהעולם ממש משתולל. בארץ ומחוצה לה. לא מתעמקת בחדשות (מתעדכנת ׳מלמעלה׳ בלבד). לא רואה סרטונים קשים, משתדלת לא לקרוא עדויות, תיאורים וכו׳, מנסה מאד לשמור על עצמי. אבל מה נעשה, הדברים מגיעים עד אלי בכל זאת, גם אם במינונים קטנים. עד עכשיו התמקדתי בכל הכוח בעשייה וזה עזר לי כל-כך. עכשיו זמנית לא מתאפשר לי באותה המידה ואין לי איך ולאן לנתב את הזעזוע, את העצב ואת הדאגה (תכלס - את הפחד). חוץ מתפילות ותהילים (מה שאני מצליחה) ומלהשתדל להיות בקשר עם אנשים שצריכים סביב. אבל זה לא זה...)

 

❤❤❤נגמרו לי השמות

אם יכול לעזור, מצרפת כאן את ההודעה שכתבתי קודם על מילוי ארגז הכלים שלנו גם בעת הזו ב"ה:

 

למלא עוד קצת את ארגז הכלים שלנו לימי המלחמה - הריון ולידה

 

 

מחפשים יעוץ או טיפול זוגי.בחיפוש18

פתחתי ניק חדש בשביל אנונימיות

אנחנו מחפשים טיפול או יעוץ זוגי ( מה ההבדל בין זה לזה)? 

באיזור ירושלים / גוש עציון. 

מחירים נוחים (אנחנו במצב כלכלי מורכב)

חשוב שיהיה או תהיה אדם ירא/ת שמיים ורציני/ת. 

 

תודה 

 

מקפיצה ממש חשובבחיפוש18

בטוחה שהיו כאן שירשורים בנושא, אבל לא מצליחה למצוא.

מאוד מאוד מעריכה כל המלצה מניסיון אישי.

אפשר מכל מקום בארץ אם בזום אם לא אז מאיזור ירושלים/גוש עציון.

ממש תודה מראש 

ממליצה בחוםהריון ולידה

על @נגמרו לי השמות מניסיון אישי

מקצועית מאוד, רגישה ויסודית.

אם תרצי מספר אשלח לך במסר

תודה רבהבחיפוש18

אפשר לדעת בערך טווח מחירים שנדע אם מתאים בכלל לנסות? 

שולחת לך במסרהריון ולידה
רק שהיא מרחובותכתבתנו
הפותחת כתבה שמחפשת גם בזום מכל הארץהריון ולידה
והיא עושה גם בזום
נכון תודה רבהבחיפוש18
🙏🙏נגמרו לי השמותאחרונה

וואו, תודה רבה יקרה

מרגש ומחמם את הלב מאוד לשמוע ❤

בגוש עציוןרינת 24

יש את קרן אבלמן מאלון שבות

ובת חן וייל מאפרת


שתיהן מקסימות

תודה רבהבחיפוש18

מאוד מעריכה את ההמלצות 

איך נרדמים?שמן קוקוס

כבר מעל יומיים לא מצליחה לישון בלילה ואחר כך גמורה ביום שלמחרת.

הילדים לגמרי איתי כל היום.

בעלי בצבא

מה עושים?


פשוט לא מצליחה לישון. גם אם מישהי עושה טובה ובאה להיות איתם שעה, אני פשוט שוכבת ערה וככה עוברת לה שעה.


מה עם לקחת משהו טבעי מרדים?אמא יקרה לי*

אני מחזיקה תכשיר טבעי בשם טרנקילה, כמה טיפות מהולות במים ואני ממש שוקעת בשינה.

בבתי טבע ידעו להציע לך, יש היום מגוון גדול בשוק.

תנסי משהו טבעי. רסקיו. שמן לבנדר מאוד מרגיעפרח חדש

שימי כמה טיפות על הכרית

 

מלטוניןפיצישלי
להירדמות בלילהאמאשוני

יש מכשירים שמעודדים את הגוף להיכנס למוד שינה, משתמשים בזה הרבה אנשים עסקים שמתמודדים עם גט לג ועם צורך לישון בטיסות ובשדה תעופה וכד'.

אפשר גם מיינדפולנס. יש למיכל ינאי אפליקציה עם תוכניות לפני שינה, שווה לנסות.

אם לא עוזר, שווה לשקול אולי טיפול תרופתי.

את זקוקה לשינה טובה כדי להתמודד עם המצב ובדיוק בשביל זה יש אמצעי עזר.

התקופה הזאת תעבור ולאט לאט תתחילי תתחילי להיגמל מזה ולהצליח להכניס את הגוף לשינה גם בלי צורך במשהו חיצוני.

כיווץ והרפייה.מוריה

לעבור איבר איבר לכווץ בנשימה ולהרפות בנשיפה.

ובסוף לעשות נשימות עמוקות.


 

ואולי לדבר עם הרופא לגבי טיפול תרופתי.

וכמובן לבדוק שזה מתאים למצבך (תרופות קבועות/ הריון/ הנקה)

רופאת נשים אמרה לי שלא אפשרי לקחת כדורשמן קוקוס
בהריון
מוריה
כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר והמכון הטרטולוגי.
יש תרופות חרדה שמיועדות להריוןדרשתי קרבתךך

ואת צריכה להתייעץ עם רופא משפחה/ פסיכיאטר ..

חבל שהיא אמרה לך דבר כזה שידוע שזה לא נכון באופן גורף, רק על תרופות מסוימות

מסכימה. וחיבוק המקורית
אני לא בחרדהשמן קוקוס
אגב, מגנזיום גם מאוד עוזר לבעיות שינהפרח חדש

באופן כללי ראיתי שמגנזיום עושה ממש טוב להרבה דברים

ממליצה בחום

לוקחים את זה בכדור? ויטמינים?שמן קוקוס
כדור ויטמיןפרח חדשאחרונה
חיבוק. אולי תנסי אגוז ברזיל. מותר אבל 2 ביוםאורוש3
אם אני לא טועה. 
תנסי לקחת בי 12לפניו ברננה!
עזר לי בתקופה מסויימת


ובתקופה אחרת אגוז ברזיל כל יום (עד 2 ליום)

יתושים- מה עושים איתם?פה לקצת

יש כאן כמויות הזויות של יתושים.

הלילה במקום לישון מצאתי את עצמי הורגת יתושים על הקירות ועל הגוף של הילדים שלי.

הילדים שלי כבר מנוקדים מעקיצות.


יש מה לעשות עם זה?


מנורת יתושים לא עוזרת.

למרוח אותם בסנו די- ניסיתי פעם ולא הרגשתי שמועיל.

להרוג את כולם בתחילת הלילה גם לא עוזר- למרות הרשת החדר התמלא שוב ביתושים.

יש עכשיו מכת יתושים רציניתמקקה
גם אנחנו עקוצים כולנו
אכן. אצלנו כן עוזר סנודיי בלילות שנראה לי שישקופצת רגע

יתושים בחדר.

אבל למרוח בנדיבות, ממש פס על כל יד ורגל וגם בעורף. אפשר גם על בפיג'מה, זה באמת לא כל כך בריא אבל אצלנו כן עוזר.


בנוסף, שמעתי פעם ששמן לבנדר אמור לעזור, וזה מרגיע אז אין כאן מה להפסיד כל כך... אפשר לשים על הסדין בפינות.

יצא לי לשים בעבר ולא יודעת אם עזר או לא. 

נראה לי התכוונת לשמן ציטרונלהמחי
אצלנו עזר, אבל לא במאה אחוז
לא, התכוונתי ללבנדר. נשמע מוזר אבל קראתי על זהקופצת רגע
אם מעניין אותך תחפשי בגוגל לבנדר ויתושים, ותראי שטוענים שיתושים לא אוהבים את הריח הזה (האם גם היתושים שמעו על הטענה הזו, זו כבר שאלה אחרת )
תמרחי חומץ על הרשת. זה מרחיק אותםהמקורית

או על הילדים 🙃

 

במרפסת שלי יש כל הזמן יתושים, רק החומץ עזר לי

גם אצלנו יש מלאאני זה א
פותחים דלת נכנסים 10 עד שאני הורגת את כולם שוב מישהו פותח דלת.. אנחנו ישנים עם מזגן וחלון סגור
למרוח חומץ על כל הגוף, טיפה מעקצץ וזהואוהבת את השבת
ולא נשאר ריח, אצלנו ממש עוזר נגד יתושים.. עוד משהו- אני פותחת חלון רק מהבוקר עד הצהריים ואז סוגרת גם עוזר. שמתי לב שהן נכנסים בעיקר מאחרי צהריים המאוחרים..
גם אצלינו חוגגות העקיצות🤦‍♀️ תודה על השרשור!יעל מהדרום
היום הבת שלי היתהאני זה א

5 דקות בחוץ פשוט עקצו אותה איזה 30 עקיצות.. וסביבי היה ממש ענן יתושים הרגתי מלא..

אני יוצאת עם חולצה ארוכה ומכנס ארוך מתחת החצאית רק ככה עוקצים רותי ממש טיפה. כל התכשירים למיניהם לא עוזרים לי

וואי איזה לא מעודדות 😅פה לקצת
אם אשים חומץ על הילדים, זה לא ישרוף להם בעקיצות?


ומתבאסת לישון עם מזגן כשהמזג אויר בחוץ לא דורש את זה, וגם הם כבר מצוננים ומשתעלים אז לא באלי שיתקררו עוד.

נראה לי שמזגן מתאים כשחם עם חלון סגוריעל מהדרום
לק"י


אצלינו סוגרים חלון כי נכנס קור בלילה😅

אם יש רשתות שימי על הרשתות במקום על הילדיםהמקורית
מניסיון שלי אבל זה לא הפריע להם החומץ
בלי לקרוא תגובותלהתחיל מהתחלה

זה אמנם לא למניעה, אבל ממש עוזר אחרי שנעקצים.

זאת באמת תרופת קסם! לשים טיפה של לבנדר ישירות על העקיצה, על כל עקיצה.

זה גרם לנו להיפטר מהפניסטיל, כי הבת שלי ממש רגישה ברמה שמתנפחת מכל עקיצה.

הלבנדר גם עוזר לעקיצות להחלים יפה, כי אצל רגישים זה נהיה שלפוחיות כאלה ובזכות הלבנדר זה פשוט נעלם (מה שלא קורה בפניסטיל)

בטוחה שעוזר לבנדר??נביעה
לבנדר נחשב כ'עזרה ראשונה' בכל מיני בעיות עורקופצת רגע

ומשמש להרגעה.

שמעתי כבר מכמה שמאוד עוזר לעקיצות וכו'.


חייבת לומר שאצלנו, לילדה שרגישה לעקיצות, זה לא ממש מרגיע, ופניסטיל ג'ל כן עוזר יותר

בטוחה!להתחיל מהתחלה

תבדקו שהלבנדר שלכם איכותי.

אני משתמשת בשל מיכל סבון טבעי.

ברמת התרופת קסם!

נכון שככל ששמים סמוך לעקיצה זה יותר יעיל, אבל זה ממש ממש עוזר. והייתי חיה על הפניסטיל ג'ל ובמקרה שהחמצתמ את תחילת ההתנפחות גם על טיפות. וגם היעילות פחותה וגם ההחלמה פחות טובה עם הפניסטיל.. מייבש את העקיצות כזה ויורד דם.

תנסי, תחזרי לדווח

שמן לבנדר? לשים ישר על העור?מנוסה :)
כן, מותרלהתחיל מהתחלהאחרונה
זה השמן האתרי היחיד שמותר ללא שמן נשא
רשתותמדברה כעדן.

ואופציה שמעטים מסכימים אליה לסגור חלונות ולהדליק מזגן... כמובן על טמפ' גבוהה יחסית. רק כדי שלא יהיה חנוק

אוף אני פשוט גמורה מעייפותערגלית

לא נעים לי להתלונן, כי ברוך השם חיים

וכי בעלי מגיע לישון בבית כמעט כל יום

אבל אני פשוט עייפה.

הצרה האמיתית שזה לא הולך להשתנות בקרוב... אחרי צהריים אני לבד עם הילדים, אני מנסה לחתוך מוקדם מהעבודה כדי לישון צהריים נורמלי וזה לא מתאפשר, ומשבע שהילדים במיטה אני בישיבות זום בערך עד עשר (כן כן, ממש עכשיו אני באמצע).

שניהם עוד קמים לי בלילה, ובחמש וחצי כבר אני צריכה לקום כדי להגיע בזמן

וזה שגרה סבבה לשבוע אחד, אבל זה כבר מזמן יותר מזה.

אז אני מנסה להקל על עצמי והשבוע היתה פה מנקה וזה בכלל לא מרגיש לי שזה עזר, רק מעצבן שדברים זזו מהמקום

ואני לא רוצה בייביסיטר בצהריים כי זה הזמן היחיד שלי להיות איתם

ואני לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי להקל על עצמי

ויש לי מחר אקו לב עוברי מרחק שעה וחצי מהביתערגלית
ורק המחשבה על לנהוג את זה הלוך חזור מעייפת אותי 
עייפות זה קשוח🫢יעל מהדרום
לק"י


אני חזרתי לעבוד השבוע, ולמרות שזה לא הרבה שעות, זה לקום מוקדם יותר עכשיו, ואני מותשת.....

אולי לקנות אוכל מוכן?אורוש3
או כן נערה לאיזה חצי שעה שתנוחי טיפה ואז תיהי איתם. חיבוק. מציאות מחורבשת. 
איזה אוכל מוכן אפשר לקנות?ערגלית
הם ממש קטנים אצלי, אבל תכלס יקל עליי מאוד לא לבשל 
יש חנויות של קייטרינגממשיכה לחלום

ואז זה אוכל בסגנון ביתי

כמו למשל המסעדה היהודית בבני ברק

יש מקומות שמוכרים אוכל מוכן. לפעמים רק בחמישי-שישייעל מהדרום

לק"י


ואז אפשר לקנות אוכל לכל השבוע.

או לקנות דברים קפואים שרק מחממים (שניצלים, קציצות, ירקות קפואים).

אפזר לקנות כל סוג של אוכל קנוי היוםהמקורית

יש שפע של מקומות

ממליצה החחם, נשמע שזה ממש יקל עלייך

את יכולה גם לקנות דברים להכנה מהירהמתואמת

בעיקר בגזרת הקפואים (צ'יפס, בורקס, פיצה, טבעול, שניצלים, שעועית ירוקה, כרובית, ברוקולי...)

ויש גם מזון בשקית, שרק שופכים לסיר עם מים רותחים ומבשלים (כמו פתיתים עם תבלינים, קוסקוס עם תבלינים, פסטה עם רוטב, מרקים...)

נכון, לא הכול הכי בריא, אבל במצב חירום אין ברירה...

(ואני מתביישת לומר שאצלנו המאכלים האלה נמצאים בבית על בסיס קבוע... קשה לי מאוד לבשל...)

הרעיון של אוכל מוכן הוא רעיון טוב!ערגלית
תודה על הרעיונות ❤️
יש קייטרניגים שמוכרים לקראת שבתאורוש3
ואז אפשר להקפיא חלק. פיצה פעם בשבוע כזה. 
ישיבות זום בלילה אחרי יום של עבודה? למה?מתואמת

יש מצב לומר בעבודה שאת לא יכולה בשעות כאלה? נשמע לי לא הגיונן בכלל... מילא אם זה היה פעם ב... אבל כל יום?

אין פלא שאת עייפה...

יום חופשי יש לך? אם כן - אז תנצלי אותו לשינה... ולפחות בשבתות תנסי לישון ♥️

אין כרגע יום חופשי. עובדים שישה ימים בשבועערגלית
עובדים אצלינו כרגע במתכונת חירום ואני במקום עבודה חיוני- ככה שמבחינתם זה שמאפשרים לי ישיבות זום בערב ולא לעבוד 8-20 רצוף זה התחשבות...


משתדלת לא להתמרמר על העבודה שלי כי באמת זה לא הזמן, מנסה כן לחשוב איך להקל את העייפות הנוראית הזאת 

וואו... ממש-ממש לא קל!מתואמת

אשרייך שאת תורמת לעם ישראל גם בתחום הזה... (וגם בתחום הילודה וגם בתחום הצבא - גם אם בעלך חוזר הרבה זה עדיין נחשב...)

מצדיעה לך!

(מקווה שהעידוד הזה יעזור לך טיפ-טיפה להחזיק מעמד...)

ברור שאת עייפהאמאשוני

את מחזיקה שתי משרות מלאות.

איפה בעלך בסיפור?

הוא גם קם לילדים בלילה?

למה את צריכה להתחיל את היום ב5:30 וגם לעבוד 3 שעות נוספות בערב?

מאיזה שעה את עם הילדים?

בעלך מפרנס?


חסרים מלא פרטים כדי להבין למה את מנסה להחזיק על עצמך כ"כ הרבה כדרך שגרה.

העיקרון שאי אפשר לברוח ממנו זה שיש 24 שעות ביממה.

אם מעמיסים, בסוף קורסים. צריך לתכנן את החיים בשפיות.

נשמע שבעלה במילואיםדרשתי קרבתךך

אבל כן חוזר כמעט כל לילה

ככה הבנתי מההודעה ..

ומצד שני לא יכולה להקל בעבודה כי היא חיונית

אז לא נשמע שזה מצב קבוע אלא בגלל המלחמה


ועצה שיש לי .. פשוט להקל על עצמך בכל מה שהוא לא להיות עם הילדים , ואולי כן לנוח שעה עם בייביסטר כדי שתהיה לך שפיות וכוח להיות איתם באמת .. זו תקופה זמנית ובעזרת השם יעבור 

זה משנה באמתאמאשוני

אם זה ככה מבחירה לתקופה ארוכה

או שזה בגלל המלחמה וזה מצב כפוי.

זה מצב זמני בגלל המלחמהערגלית
רק שהזמני הזה כבר חודש ואין עדיין צפי לסיום 
כמה שעות יש לך עם הילדים בצהרים?רחללי

כתבת שאת לא רוצה בייביסיטר כדי להיות איתם,

אבל מאחר וזה מצב זמני (גם אם ארוך) לדעתי ממש כדאי לך לקחת פעמיים בשבוע לפחות בייביסיטר לחצי שעה-שעה שתוכלי לנוח.

את תקומי כמו חדשה עם כוחות, וזה יכול לשנות לך את היום.

ותודה על ההקרבה והעשייה למען עם-ישראל. מדהים! מעריכה ממש!!!

👍👍👍סודית
אוקי אז מתייחסת למצבאמאשוני

החיים לפני חודש עברו תהפוכה,

במובן הפיזי את בוודאי שמה לב ולא צריכה שיגידו את זה.

אבל יש היבטים שלא משתנים מעצמם, וברגע שיש שינוי אנחנו צריכים להתאים ולשנות אותם.


למשל שינוי תודעה

למשל סדר עדיפויות

למשל אמונות וגישות (להמחשה למשל אם ברגיל את מאמינה שילד בן שנה צריך להירדם עצמאית, אולי האמונה הזאת לא רלוונטית למצב החדש משלל סיבות)


את מכירה את פירמידת הצרכים של מאסלו?

אם לא, שווה להשקיע על זה לקרוא כמה דקות..

הרעיון בגדול הוא שכל עוד הצרכים שבבסיס הפירמידה לא יציבים ומסופקים, אין מה להשקיע בצרכים בראש הפירמידה, כי הפירמידה תתמוטט.

אז יכול להיות שלפני המלחמה כל הבסיס היה יציב ולכן החשיבה וסדרי העדיפויות דיברו על מימוש עצמי, טיפוח הקשר ההורי וכו'.

באה המלחמה ופגעה בבסיס הפירמידה ויותר מאבן אחת.

בעלך גויס

בעבודה נוצר עומס חיוני

מסגרות הלימוד נסגרו

אם הילדים קיבלו הזנה במסגרות אז גם זה אין.

אולי הם מתעוררים יותר בלילה.


במצב כזה, אי אפשר להמשיך לדאוג לצרכים כגון שיעורי בית, השקעה בילדים וכו' באותו אופן. לדוגמה אצלנו התחלתי ללמד את הבת שלי קריאה וחשבון עוד לפני כיתה א' ותכננתי להמשיך עד חנוכה, שהיא תתייצב בבי"ס ואז תמשיך עם הקצב של כולם.

כלומר במקום לחכות לבדוק אם נוצרים פערים, מראש לדאוג שהם לא יהיו.

ככה עשיתי עם שלושת ילדי.

בבוקר ה8 באוקטובר, בבת אחת הבנתי שהחוברות שקניתי לה להתקדם בחומר וכל ספרי הלימוד עולים שני מדפים למעלה, ואני מפנה מקום במדף לבובות, הפתעות שהיא תקבל ממני במהלך התקופה, יצירות ותעסוקות וכד'.

ממש פיזית שיניתי מיקום. גם הרמתי את חולצות התלבושת.


במקביל עשיתי קניה גדולה בסופר של המון חבילות נקניקיות, מלוואח, שניצל תירס, צ'יפס חתוך מוכן לתנור, בורקסים, מנות חמות, קרקרים וכו'.

כבר בשעות הראשונות הבנתי שצריך לתת פה מענה מהיר קודם כל לאוכל.

אז יצאתי בבת אחת מהאמונות של אוכל בריא, ביתי ומושקע לאוכל תעשייתי מוכן.

כמובן קניתי גם מוצרי גלם אם יתאפשר לי לבשל נורמלי, אבל קודם כל שיהיה אוכל כלשהו בבית.


יותר ממה שזאת התארגנות טכנית, זאת התארגנות של תודעה.

של להסתכל איזה צרכים כרגע הכי חשוב למלא.

איזה אמונות אפשר לשים בצד.

למשל אני טיפוס מאוד עצמאי ובקושי נעזר, במצב כזה הייתי צריכה לשנות תפיסה.

למשל נתתי לבן שלי ללבוש פיג'מה כל היום כולל שבתות שהתארחנו כי דיונים סביב הלבוש שלו מיותרים לגמרי בשלב הזה.

למשל כשלא רצה לנעול נעליים, לקחתי אותו בעגלה.

ברור לי שאחרי המלחמה אצטרך לבנות מחדש את ההרגלים בבית וזה בסדר גמור.

כשלי ברור שאני משחררת בגלל המלחמה גם לילדים שלי זה ברור ולא תהיה בעיה גדולה להחזיר אותם להרגלים שהיו לפני כי הפירמידה הבסיס יהיה שוב איתן.


אז למשל במצב שלך תחשבי האם נכון לדבוק בעיקרון של לראות את הילדים כל יום באותם השעות?

האם אפשר להיעזר בסבא וסבתא או דודים/ שכנים טובים יומיים בשבוע?

האם צריך להתקלח כל יום?

האם צריך להשקיע בילדים כל הזמן שאת איתם או שאפשר לשים להם יוטיוב שעה שעתיים כל יום?

האם אפשר לתת להם ארוחת פסטה נקניקיות קטשופ יום אחרי יום ולגוון בשניצל תירס וצורת פסטה שונה?

אולי אפשר להוריד 5 הילוכים בשבת ולתת לך את המנוחה לפחות אז?

אפילו לשלוח אותם לסבא וסבתא לשבת שתוכלי לישון. פשוט לישון טוב טוב.

מבינה שקשה במודע לוותר על דברים שחשובים לך בשגרה.

אבל אנחנו לא בשגרה, ואם לא נזרוק בעצמנו דברים מהאוניה, בסוף נטבע עם הכל בפנים.

זה הכוח של הבחירה, באופן מודע לשים בצד דברים, שהם לא בבסיס הפירמידה.

את לא זורקת לצמיתות, רק מניחה בצד שלא יפול הכל.

גם בעבודה תחשבי מה את יכולה לשים כרגע בצד.

האם כל העבודה הכרחית לעכשיו או שיש דברים שאפשר לעשות בערך ולדייק אותם אח"כ? האם בכל הזומים את צריכה להיות נוכחת בריכוז מלא או שאת יכולה תוך כדי לארגן את הבית, לנוח, ולשמוע בחצי אוזן?


אולי את יכולה להישאר יום ארוך במשרד ולמחרת לוותר על הזום.. תנסי לבדוק מה אפשר לעשות אבל לא לפי סטנדרטים של שגרה, אלא סטנדרטים של חוסר שגרה. בד"כ יש הרבה דברים שהם לא הכי הכרחיים אבל לא נעים לומר שאת לא עושה אותם.

אני אומרת גם בפוזיציה כמנהלת, יש לי דרישות בשגרה מהצוות שלי גם בהספקים וגם באיכות שכרגע אני במודע מוותרת עליהם כדי שלא לפגוע במכלול ובתוצאה הסופית.


לדוגמה, יש דברים שחשוב לנו לתעד בשפה מקצועית באנגלית, כרגע מאפשרת ניסוחים עממיים בעברית. העיקר שירוצו על התהליך.


אז לפעמים צריך לדחוף את הקודקודים למעלה להבין שאם לא יתפשרו על דברים בסוף כל המשימה תיפול.

מה הם יעשו אם מהעומס תהיי חולה? עדיף לכולם למנוע את זה מראש.


בהצלחה!

איך אני אוהבת לקרוא את התגובות שלךשמש בשמיים
את נותנת הרבה תובנות 
וואי כתבת כל כך נכון את כל מה שרציתי לכתובאין כבר כח

אז כמעט לא האשרת לי מה להוזיף חוץ מלחזק את דבריך

מאוד מזדהה עם הגישה


גן אני בפועל תוך כדי תנועה וניסוי וטעיה מרכיבה בעצם עקרונות והרגלים חדשים רק לתקופה זאת


א. לזהות זוללי אנרגיה

וממש לא לתת להם לזלול

אוכל פשוט, קנוי אפילו.. מה שקל וזמין

מקלחות לצמצם

נקיון רק ההכרחי ביותר

חד פעמי..

עזרה חיצונית בבית או מול הילדים-מתשתשלת לקבל כל מה שתאפשר או לשאוג כשצריכה. בלי להתבייש בלי לנסות להיות גיבורה ועצמאית מדי.

במציאות הזאת- גם ככה אנחנו גיבורות ועצמאיות וכל עזרה מהצד לא תיקח לנו את התואר ..

וכל הדוגמאות המפורטות שנכתבו כאן בכל תחום


ב. לזהות מהם המאשאבים שמעניקים לנו אנרגיה

ולדאוג שיהיה להם ביטוי ומקום!!

גם אם במינון אחר מהרגיל

את לא מוותרת על עצמך! אסור לך למחוק את הצרכים שלך לאפס

תזהי מה העוגנים הבסיסיים שחשובים לך

מהם הנקודות הקטנות אפילו ביום שיוכלו לתת לך ולמה 'את זקוקה מקום וביטוי

ותגרמי להם לקרות

בכל מחיר ודרך


ונגיד אני עם הקטנה שליאין כבר כחאחרונה

ממש שחררתי איך היא תרדם כשהתארחתי לא בבית

נרדמה רק בטיול בחוץ בעגלה

כשקמה לפעמים נתתי קורנפלקס בשקית שזה ממש לא בשגרה

במצבי צרחות ממש נתתי אפילו ופל!! ששוב אצלי זה אין מצב


את המלחמה הגדולה בחוץ

לא אני בחרתי


אבל את המלחמות הקטנות האלב

באופן זמני

אני בוחרת לפי מדדים אחרים מהרגיל

אז זה לא בריא ולא הרגל טוב

אבל לבינתיחם

זה הקל עלי

אז זה כן טוב


ואחר כך

ישתנה

איך

לאט לאט

לא משנה לי בכלל

מחזור אחרי לידהטובהלה :)

האם בכל הלידות קיבלתן מחזור אחרי אותו זמן?

בכל הלידות קיבלתי אחרי שלושה חודשים ועכשיו עבר וכלום

יש מקום לדאגה?

חסרים קצת פרטיםהשקט הזה

את מניקה?

עם מניעה?


עונהטובהלה :)אחרונה

מניקה חלקית כרגע ללא מניעה (לא בהריון בדקתי)

דימום שבוע 13+3. עזרה!הריון ולידה

היום בצהריים כשהייתי בעבודה הלכתי לשירותים והיה דימום אדום בהיר בניגוב.

די נבהלתי כי לא היה לי שום דימום מתחילת ההריון

אז פתאום לראות את זה די הבהיל אותי.

חזרתי הביתה והלכתי מיד למוקד של הקופה שם הרופאה בדקה באולטרסאונד ביטני, אמרה שהכל נראה תקין

לא לדאוג.

בינתיים יש לי עדיין מידי פעם דימומים, זה לא מלכלך פד

זה יוצא רק כל פעם שהולכת לשירותים.

עכשיו נניח הלכתי ויצא דימום אבל יותר מרוכז ויותר נראה כמו דם פחות טרי, יותר כהה כזה. היה כמו גוש כזה בקרקעית האסלה.

מה עושים?? לחפש עוד פעם רופאה??

אוףאחת כמוני

לא יודעת

אבל שולחת חיבוק ומקפיצה לך

דם כהה כנראה אומר שיוצאממשיכה לחלום

מה שהיה שם מלכתחילה, ושזה ישן

דם אדום חדש יותר בעייתי

אבל השאלה מה אמרה לך הרופאה 

שאין משהו ברחם שמעיד על דימוםהריון ולידה

והעובר נראה תקין ב"ה

ויש מים

ושליה במקום טוב

אם ככה הייתי מתייעצת עםממשיכה לחלום

מוקד אחיות ומסרת להן את כל הפרטים

סביר להניח שלא צריך להיבדק שוב כי זה נשמע דם ישן

אבל בכל אופן כן כדאי להתייעץ כדי לא לקחת סיכון

מה שלומך?אחת כמוניאחרונה
טהרה אחרי לידהמאוהבת בילדי

אם הפד שלי כבר נקי, אבל יש קצת דם בניגוב- יש לי מה להתחיל לזרז תהליכים של טהרה?

לשתות לימון וכאלה??

שבועיים ויומיים אחרי לידה.

(בעבר הצלחתי לעשות הפסק שבועיים וחצי אחרי לידה)

אני אישית הייתי מחכה עוד קצת, גם בשביל לתת לגוףאמהלה

עוד טיפה להתחזק ולהתאושש וגם בשביל לא לחוות אכזבות.

אבל אם כבר הצלחת פעם ולא אכפת לך להתחיל ולהתאכזב אז את כמובן יכולה.

סתם כך לא יודעת איך אפשר לגעת במקום שבועיים אחרי לידה...

לא בא לי להתאכזבמאוהבת בילדי

אבל גם לא בא לי לדעת שיכולתי לטבול מוקדם יותר...

את האמת שלא כל כך קשה לי עם ההרחקות כמו שקשה לי עם הצפיפות בחדר... ועם זה שהקטן נהיה יויו וכל פעם שרוצים להעביר אותו, צריך להניח אותו קודם.

לדעתי לנסות אבל לקחת בחשבוןהמקורית

שיש סיבה לכך שהגוף עוד מדמם. זה חלק מתהליך ההחלמה

אני טובלת יחסית מוקדם אחרי לידות - באיזור ה4 שבועות. אז מבחינתי זה לגיטימי, אבל קחי בחשבון אכזבה כמובן

הלוואי שאצליח!מאוהבת בילדי

מתלבטת אם "להתאבד" על זה...

 

וחחוץ מזה- מה יכול לעזור חוץ מלשתות לימון?

אני לא בקיאה כי לא השתמשתי בעזריםהמקורית

חיצוניים האמת כדי לזרז טהרה

וגם לגבי להתאבד על זה- צריך עם זה זהירות כדי לא לפצוע את עצמך עם בדיקות. אני לא הייתי במקום הזה,פשוט התחלתי לפי הסימנים שאין יותר דימום. זה היה בנחת לגמרי ובעלי ממילא לא מטפל בניו בורן 😅 

בעלי בעיקר מטפל בניו בורןמאוהבת בילדי

אני בעיקר מאכילה. כל השאר עליו...

בעיני להתאמץ טיפהבשלב כזה.. זה כבר נקרא התאבדות חחפרח חדש

את שניונת אחרי לידה..

אני בשלב זה אפילו לא חולמת

אם את רואה שאת בודקת ויוצא נקי, מעולה

אם לא, לא הייתי מנסה שוב באותו יום, אולי אפילו מחכה יומיים.

הדימום הזה הוא כתוצאה מתהליך שהגוף עובר, ובטח בשלב כזה

זה לא סתם טיפות דם מעצבנות

 

זהומאוהבת בילדי

שאף פעם לא הבנתי אם יש כמות מסויימת של דם שאמורה לצאת

או כמות של ימים שאמורים לדמם...

או לפי מה זה הולך בכלל...

ממה שאני מבינהפרח חדש

זה לא שיש כמות דם מסויימת ואפשר לגרום לה לצאת יותר מהר

זה פשוט המצב של הרחם

אולי כלי דם פתוחים

כל האזור עבר מגה ארוע

צריך לתת לו את הזמן להחלים

נשמע לי הגיוני... אז באמת לנוח זה גם יעזור...מאוהבת בילדי
חליטת מחיצות רימוןתוהה לעצמי
זה דוחה ממש, אבל עוזר
דווקא השבוע בעלי סחט לי מיץ רימוניםמאוהבת בילדי

ולא שמרנו את המחיצות... באסה.

הייתי מחכהטלטול1

זה נשמע לי לא סביר שהדימום נגמר, ותמיד יש און אנד אוף ככה שחבל להתאכזב.

הגוף צריך להתאפס ולהתרוקן אז לשתות לימון והרבה מים אפשר אבל להתחיל לבדוק ממש זה נשמע לי מוקדם מידי.


בדיקות מוקדמות יכולות לפצוע ולעקב את הטהרה וזה שיקול נכבד. יש לך תפרים?

אם כן, אז בכלל אין צה לדבר, זה יפתח אותם מחדש, חכי עוד שבוע שבועיים לפחות

אין לי תפריםמאוהבת בילדי

ובינתיים גם לשתות לא כל כך בא לי...

אוף. מצווה לא נוחה...

זה טוב גם להנקה, דרך אגבהמקורית
מצווה באמת לא קלה. ולפעמים זה משתלב עם זמניםפרח חדש

כאלו שאנחנו יותר חלשות..

אני זוכרת שאחרי הלידה הראשונה עברתי סרטים עם הטהרה, הייתי ממש טירונית בעניין

בקושי היינו אסורים מהחתונה

ואז היה לי קיסרי

ולקחתי סרזט וזה עשה לי בלאגן אדיר

ולא ידעתי אז עם מי להתייעץ

פשוט לקח לי איזה שלושה חודשים להיטהר

אבל בלידה השניה עשיתי שינוי חשיבה מאוד גדול

החלטתי שאני לוקחת את התקופה הזאת להתמסרות לתינוק ולהשאיר את עניין המגע עם הבעל

וככה עשיתי בשאר הלידות

אני היום יודעת להנות גם מהתקופה הזאת אצלי זה יוצא משהו כמו חודשיים, חודשיים וחצי

שהנושא הזה לא עומד לי כמעט בראש

אין סטרס, אין לחץ

בסוף מגיעה למקווה כבר מאוששת מהלידה, הנקה יותר מבוססת ומסודרת

בינינו , הכי לא באלי בלילה כשאני כבר מותשת ועד שהתינוקי נרדם 

להתחיל פוצי מוצי עם הבעל 🤣

 

חייבת להגיד שלבעלי יותר קשה התקופה הזאת, מטבע הדברים

אבל למדנו להנות גם מזה. 

יש לנו טיול קבוע שאנחנו עושים תמיד לרגל חודש מהלידה, יחד עם התינוק. טיול מותאם כזה ונחמד..

בקיצור

אפשר להנות מאוד גם מתקופות כאלו

 

תודה על התגובה!מאוהבת בילדי

קראתי כבר בצהריים ולא היה לי זמן  להגיב...

 

רעיון הטיול לגיל חודש!

אני גם מרגישה שהתרחקנו... כאילו כל אחד עסוק בעניינים שלו...

וזה לא נחמד להרגיש ככה. לפעמים אפילו מעליב.

אני באמת צריכה לשנות חשיבה... בכללי על כל הנושא הזה, במיוחד אחרי לידה.

זה מאוד טבעי ההרגשות האלופרח חדש

ויש בזה גם מן האמת

כי את כל כולך עסוקה בתינוק

אבל תאמיני שאפשר לשנות את הגישה לזה

אני מאוד אוהבת את התקופה הזאת, יש לי רק זכרונות טובים מזה (למעט אחרי הלידה הראשונה כמו שכתבתי)

אלו השבועות היחידים בחיים של התינוק הקטן שאני באמת יכולה מכל הלב להיות רק מוקדשת אליו, בלי מצפון, ובלי להרגיש כל הזמן אולי אני יכולה לעשות יותר עבור הבית

עושה מה שאפשרי וזהו.

הטהרה תגיע.. במוקדם או במאוחר

תהני עכשיו מהתינוק המופלא

וכמו שכתבתי אפשר לחשוב על רעיונות נחמדים מותאמים למצב

פעם אחת למשל הלכנו למיני ישראל. אח''כ ישבנו לאכול איפשהו. הצטלמנו. דיברנו. זה ממש כיף ומקרב

חיבוק נשמה, מצבך מעולה!!טלטול1

באמת, זכית. רובנו הגדול בכלל לא בכיוון בשלב הזה, אז את ממש יכולה לשמוח

אולי תתחילי מים ולימון )חצי כוס על הבוקר) ותראי מתי ההפרשות חום צהוב ואז תתחילי

תודה!מאוהבת בילדי

בינתיים היום לא נחתי בכלל ועבדתי למעלה מכוחותי (כי מה לעשות שיש מה לעשות...)

ונהיה לי עוד פעם דם על התחתונית.

אז אוותר על זה ליום- יומיים הקרובים...

דווקא מכירה כמה שהדימום נגמר להן כשבועיים אחריחוזרת_שוב

הלידה.

אגב, שמתי לב שזה בעיקר בנות שמצליחות לנוח בצורה מלאה. אולי זה באמת עטזר להחלמה ולכן גם לדימום להיפסק...

אם יש דימום בניגוב סביר שזה לא ילך בקלותמיקי מאוס

אז באמת תלוי כמה כח יש לך לאכזבות

ובעיקר מבחינה הלכתית- איפה כן מקלים ואיפה לא


אישית ממליצה לחכות לשלב שבו ההפרשות הופכות לבהירות חום צהוב

גם אז לפעמים חוזר קצת דימום אבל רוב הסיכויים שאפשר להצליח בדיקות טהורות


עכשיו מבינה שאת שואלת על לימון-אז לא יודעת....

וואו שבועיים זה ממש קצתאביולאחרונה
לא חושבת שכדאי להתערב בתהליכים של הגוף. זה ממש קצת זמן 
איך שומרים על בגדי תנוקות וילדים מכתמיםחלמאית
ממש נהרסים פה בגדים
איזה סוג של כתמים?אין לי הסבר
כתמי איחסון? כתמי אוכל? כתמי דשא ובוץ?
כתמי אוכל בדרך כללחלמאית
סבון כלים- לשפשף ולהשאיר על הבגדאין לי הסבר

לכבס במים קרים

לייבש בשמש

סינר. הכי יעילמיקי מאוס
כן? יעיל אצלך?פאף

אצלי הוא מצליח להתלכלך גם איתו😕

גם אם הסינר עם השרוולים

סינר מגבת עם תיקתק עובד מעולהמיקי מאוס
מצליח קצת להתלכלך אבל לא נורא
וואלה?פאף

אצלי מרגיש שהוא יעשה הכל כדי לדחוף מרק קוסקוס מתחת🤭

הרבה פעמים אני גם מוצאת לו אוכל בטיטול🤭

יש באמת גיל כזה 😉 אולי הספקתי לשכוחמיקי מאוס
לפחות את נותנת תקווה לעתיד🤭פאף
אבל זה באמת מזכיר לי שעד לא מזמן זה לא היה ככה, אז אולי זה באמת שלב
סינרים בזמן האוכלאביול
מנצלשת איך מוצאים בחורף כתמי צואה של יונקיםפיצישלי
וניש קליה ומחכים לימים עם שמשמקרמה
מספיק אפילו מעט שמש
אחרי שמכבסים שמים בשמש?חלמאית

חשבתי שאחרי שמשתמשים בחומר על אוקסיג'ן אם שמים בשמש הבגד דוהה.

מה הניסיון שלך?

אני שמה בשמש ישירה בעיקר לבן אבל במידת הצורךמקרמה
גם צבעוני... ואז מעבירה לצלם אחרי שהכתם נעלם
אני משתמשת בסנט אוקסיגן לתינוקותאביולאחרונה
לא שומרים...טל..

הגישה שלי - קונים בגדים בזול ואז לא כואב הלב שמתלכלך ונזרק...

ובפועל:

יש סוגי בדים שמאוד קשה להוריד מהם כתמים ואז אני מנסה ולפעמים צריך כמה כביסות

אני משתמש בסנו אוקסיגן על הכל, בעדיפות לתת לזה לעמוד קצת (לרסס כשמים בסל), בפועל מרססת ומפעילה מכונה. 

אני קונה בזולחלמאית
ועדיין חבל לי שהבגדים מוכתמים ברמה שאי אפשר להשתמש 
גם בגד שעלה לי גרושים כואב לי לזרוקעלמא22
תלייה בשמש ולקנות בזולהמקורית
תודה לכולן!!! אני באמת אנסה לתלות בשמשחלמאית
תוכניות ארוכות במכונהזאתעםהשם

הייתי בבעיה הזאת ולא משנה מה ניסיתי לא הצלחתי להוריד כתמים מבגדים.

ואז גיליתי שאולי זה בגלל שאני מפעילה את הכביסה שלה על תוכניות קצרות כי בדרכ יש פחות בגדים וגם רוצה בתדירות יותר גבוהה.

אבל מאז שעברתי לתוכניות ארוכות (לפחות שעה) יש שיפור מטורף.

בנוסף על כתמים יותר קשים מרסס אוקסיגן או שמה בשמש.

אם יש המון בגדים עם המון כתמים משרה בקלייה לשעה או מוסיפה למכונה.

בגדים שחשוב לי ויש כתמים שממש לא יורדים אז יש איזה מוצר חדש של קליה קטן כזה שמשפשפים איתו את הכתם והוא מוריד לי גם כתמים שעברו מייבש (כלומר במכונה הבאה שהבגד נכנס).


גם סבון כלים ושמש עוזר המון.

תכלס כיום קודם כל מנסה את הדברים הרגילים ואם לא עובד משאירה בצד וכל תקופה מנסה משהו אחר.

אני ברגיל תמיד מפעילה תוכנית כותנה של שעתיים פלוסמיקי מאוס

בד"כ מכונה מלאה.

מכונה של פחות משעה בכלל לא מצליחה לנקות מהנסיון שלי,בעלי היה רגיל ככה והייתי בהלם

רק לבגדים עדינים ולא מלוכלכים


כמעט תמיד יורדים הכתמים אצלי,בגדים פשוטים ורגילים

תודה רבה אני ינסהפיצישלי
נכשלתי. קיבלתי על עצמי מעשה טוב לטובת הלוחמיםסודית

לא להתעמת עם מישהי שמרגיזה אותי, מתנהגת אלי בגסות, מלבינה את פני ופוגעת בי...

ובמקום להבליג - התפרצתי נורא. ובנוכחות כולם.

אני לא רוצה לחזור הביתה בוכה

כי אני צריכה להיות חזקה ומתפקדת

אבל אני כולי רועדת

❤️❤️❤️שמש בשמיים

קודם כל מגיע לך חיבוק על היחס שלה כלפייך

ואת כזאת מהממת שקיבלת על עצמך את הקבלה הזאת, זאת קבלה קשה מאוד!

אני משערת שזאת לא התמודדות חד פעמית? אז תהיה הזדמנות נוספת להבליג (הלוואי שלא...) אולי כדאי עכשיו לחשוב מה יעזור בפעם הבאה...

אני כבר לא יכולה, אני בוכה עכשיו כבר ממש עם דמעותסודית

ואני לא עולה הביתה ככה....

זה טיפשי לבכות מסיבה כזאת כשכולנו ב"ה בריאים ושלמים....

אבל כן אני בחרדות

וכל כך כעסתי שהלכתי וסיפרתי למנהל שלי מה הרקע )לשון הרע? לא יודעת. זה נצרך לי להגן על עצמי(. הוא הופתע.

וזאת בכלל לא היא, היא סתם טיפשה עם פה גדול ומלוכלך, מישהי אחרת משחקת לה בראש. ובגלל המשחק הזה, האחראית שלה מתכוונת להעיף אותה מהמחלקה רק שאני תמיד סינגרתי ובכלל, היינו פעם חברות.


שמעתי את ההיא, הנחש המסית, ממשיכה לשחק לה בראש כשהלכתי, אבל גם ראיתי את הפנים שלה שחורות מצער - היא לא רצתה שזה יגיע לפיצוץ בכזאת רמה.

היא לא ידעה כמה שהעצבים שלי מתוחים

כי אני מכילה

😘סודית

לא חשבתי שמגיעה לי חיבוק על זה.

אני כבר הרבה זמן בולעת

תודה על המילים הטובות שלך

אויש, באסהאמא יקרה לי*

בטוחה שהרצון הטוב שלך כשלעצמו הוסיף להם זכויות. מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה...

אבל את המעשה אני לא יכולה לעשות, כמו שהסברתיסודית

כבר הכל התפוצץ.


 

 

המנהל שלי אמר לי לשוחח איתה ולהגיד לה את כל האמת.


 

 

מזמן יכולתי ולא רציתי אין לי כוח לכל האיכסה הזה

 

 

אולי לפעמים צריך הוכח תוכיח. 

אבל עם הנחשה המסיתה אין לי אפשרות, זה אופי... וזה לא רק נגדי, היא בוחשת גם נגד האחראית של ההיא....

לפעמים לפתוח זו הדרך לריפויאמא יקרה לי*

ואי אפשר להימנע מכך.

אומרת לך את זה מניסיוני כמגשרת הרבה שנים. בויכוחים שבין אדם לחברו,

לשמור בבטן זו לא תמיד האופציה הנכונה. וגם אם הדברים יוצאים בצורה בלתי מבוקרת ולא נעימה,

כל עוד הנר דולק- אפשר לתקן. תמיד אפשר לתקן. כעת תוכלי לדבר מעומק הלב ולהסביר את עצמך ואולי זה יהיה דווקא תחילתו של הריפוי.

כן. תודה יקרהסודית

אין אנרגיות לזה

לכן העדפתי לשמור בבטן

אבל כרגע זו לא אופציה

אולי עדיף ככה

אבל מה אני אעשה עכשיו?סודית

אפתח את הכל ואגיד לה את האמת?

זאת תהיה רעידת אדמה במחלקה

ואני לא רוצה עכשיו מריבה, הספיק לי,

ומצד שני חוץ מאת האמת אין לי מה להגיד

מניחה שהיא הרבה זמן תימנע מלדבר איתי. אולי זה עדיף.

זה כבר תלוי במישור היחסיםאמא יקרה לי*

אולי לפתוח את הדברים בתיווך צד ג'? למשל מנהל/ת אפילו זוטר. ולשקול מילים מה כן לומר.

 

במישור היחסים הגלוי של העבודהסודית

פתחנו הכל בנוכחות כולם.


חיבוק יקרה!מכחול

איזה דבר טוב קטן את יכולה לעשות עכשיו בנושא הזה?


לבקש ממנה סליחה שכעסת ככה מול כולם (אפילו בלי לחזור בך, אלא רק על דרך ההתבטאות)?

לא לדבר על זה עם אחרים?

לדבר איתה על זה בנחת?

להגיד לה שאת כועסת בגלל x אבל עדיין זוכרת לה טובה על y?

להגיב אחרת אם זה יעלה שוב מחר?

לא. אני לא יכולה.סודית

אני לא מסוגלת אחד בפה ואחד בלב.

ולפי איך שבכיתי עד עכשיו,

אני זאת שנפגעה.

והיא זאת שצריכה לפייס

לא יהיה גיזלייטינג בעניין הזה

רגע. אני יכולה לסלוח לה, כי היא מוסתתסודית

רק אני לא אגיד לה את זה.

שיהיה לי מחר קצת שקט

אני רקדור רביעי

אם משהו לא תקין בהתנהגות שלך - תתקני את זה.

מעבר לכך- תתפסי מהמסיתה ומהמוסתת מרחק.


לא חייבים להתחבר לאנשים רעילים. שומרים איתם על יחסי עבודה תקינים ויבשים.


וזה שהתפרצת - וגם הלכת והתלוננת  עליה - היא הביאה את זה על עצמה.


אם הלב שלך נקי מטינה,

אני מציעה שתתרחקי ממנה.

אם את כועסת וטעונה, אז יש צורך בשיחה.


אבל אם לא, אז מה שהיה - היה. רק תבדקי את עצמך אם את לא במקום של נקימה ונטירה.

וחיבוק על העלבון והצער. אולי תנצלי את הדמעות האלה לקרוא תהילים

אוי יקרהאביול
קודם כל את לא נכשלת. את תקומי בע"ה מזה. אני חושבת שאם זה ברמה כזאת צריך דווקא לא להבליג ולראות מה עושים עם זה. אגיב באריכות אחר כך 
אחכה לתגובה👍תודה❤סודית
אוי כתבתי לך ונמחקאביול

בעיקרון אם יש משהו שהוא כל כך מעיק וקשה, אני לא רואה ערך להבליג. יותר נכון בעיניי לנסות לתפוס אותה לשיחה באיזושהי הזדמנות, לשקף לה את ההרגשה שלך, לנסות למצוא פיתרון. להבליג במקרה כזה זה קשה מאוד ולא חושבת שזה מה שנכון לעשות.

וגם בקבלות כדאי להתחיל במשהו קטן כל פעם, זה לא נשמע משהו קטן...

בהצלחה רבה

שוחחתי עם האחראית שלהסודית

האחראית אומרת שיש לה בעיה ידועה. חושבים שנפשית. ניסתה כבר להעביר אותה מחלקה ולא הצליחה כי לא רוצים אותה.

היום היא הייתה דו פרצופית כאלו אנחנו חברות אבל אני אמרתי בוקר טוב והלכתי לחדרי.

גם היא הלכה לחדרה

שקט מבורך

וואיאביול
אז קודם כל את יודעת שזה לא רק בעיה שלך. זה כבר מעודד... 
התפייסנו🙂סודית

ב"ה... עשינו היום הפרשת חלה לזכות החיילים שיחזרו לשלום ולשחרור החטופים.. במחלקה, ביחד... וכל הכעס עליה נמוג לי וזה כזה כיף🙂🙂🙂

ויש חדשות ששני חטופים ישתחררו בעז"ה וזה כל כך משמח🙏🙏🙏

וואי איזה משמח ב"האביול
💖💖💖💖💖💖סודיתאחרונה
תודה אביול היקרה🙂
אני לא בטוחה שהבנתי לגמריהמקורית

את הסיטואציה

אבל אתייחס למה שכן - עשית השתדלות. הרצון הוא המון

עדיין יש מה לעשות

אני מציעה - לפתוח את זה מול אותה אחת בלבד. לדבר על מה את מרגישה מהיחס שלה. בלי ה'מסיתה', בלי מחשבות יתר. לארגן את הדברים אפילו בדף ולדבר על זה ככה. חד וישר. עם מסקנות בסוף.

אם זה משפיע על העבודה שלך ומעמיס עוד עבודה נגיד - אז להבהיר שיש פה קו אדום שלא ייעבר ולא תמשיכי כי זה לפעמים מה שמעמיס מאוד.

אם זה העניין הבינאישי שמפריע לך - אז לצערי, נצרכת פה התפכחחת והבנה

לא כל האנשים בעבודה רוצים להיות חברים

ויש אנשים שלצערנח רוצים לשים רגליים או לכל הפחחת להראות מפגן כח ולהציק

את צריכה לבודד את עצמך מזה ככל הניתן, מעשית ורגשית


תאספי את עצמך, תגיעי מחר ליום חדש עם מטרה ברורה - אני באה לעבוד בענייניות. לא אינטריגות, לא ריבים, לא צעקות. זה גם לא נראה טוב מהצד. גם אם זה עוול כלפייך.

הקו האדום הובהר היוםסודית

היא מציקה ברמות שזה מפריע לעבודה.

אחרי השיחה היום - שבה לא כל מה שהיא רצתה התקבל אלא הקו האדום שלי הובהר וכובד- אני אוספת את עצמי כמו שהצעת כן - מה שכתבת בסוף - לגמרי נכון.

היי סודיתאופק המדבר

ממש מתסכל!

מציעה כיוון שונה, אולי לעבוד על אסרטיביות מולה, בנחישות ובעדינות?

נשמע שהיא ממד פוגעת בך ולא נשמע לי נכון בשבילך להבליג על כך אם זה נוטל ממך כוחות שהם ודאי לא מיותרים...

תני לכצמך את הזמן לפרוק או בכתיבה או בבכי או שיחה, כך תוכלי באמת לחזור לעצמך❤️

חיבוק על החוויה, מקווה שתמצאי פתרון💜

תודה רבה יקרהסודית

פרקתי, והבנתי שהיום, בלית ברירה, שמתי גבול.

תודה על החיבוק!


אני מתכוונת להיות במינימום מגע איתה.

למעשה כבר אין לנו כמעט עבודה משותפת.

ראיתי דוח תפוקות אצל המנהל היום. אני עם תפוקות גבוהות וחבל לבזבז אנרגיה מיותרת.

אני לא שונאת אותה גם אחרי הפגיעה היום,  ומבחינתי זה המקסימום שאני יכולה לתרום למאמץ המלחמתי בנוגע אליה, ולהשתדלות שלא תהיה שנאת חינם.

😘😘😘

40 שעות הריוןשומשומונית

האם 40 שעות של הריון יכולות להיחשב כמחלה?

קשה לי לעבוד ככ הרבה במיוחד בסוף יום וכשאני היחידה בבית כרגע. רוצה לצאת שעה מוקדם כל יום ושירד לי מה40 שעות שעוד לא ניצלתי עד כה כלום (מתחילה אוטוטו תשיעי בעז"ה).

האם זה אפשרי? מישהי יודעת?

לא בכל המקומותshiran30005
אצלנו, חברה ממשלתית כן. אבל הבנתי שיש מעסיקים שלא מאפשרים לקחת כימי מחלה
תודה.שומשומונית

משרד החינוך זה נחשב חברה ממשלתית? (יודעת שזה המגזר הציבורי).

האם את צריכה להביא אישור כלשהו או פשוט לדווח וזהו?

בעיקרון לא- זה לצורך בדיקות רפואיותמקרמה

וצריך להציג אישור ביקור במרפאה.


אבל יש מעסיקים שגמישים יותר

(חשוב לציין שזה על חשבון המעסיק...)

אוף. זה ככ מבאס..שומשומוניתאחרונה
תודה בכל מקרה על התשובות. כבר קיויתי שאולי אצליח...
תחתונים אלסטיותשואלת!

הרופאת נשים אמרה לי לקנות ונתנה לי הפניה.

מישהי שמעה על כך? זה עוזר? (לורידים)

איפה משיגים? 

אם מדוברמשמעת עצמית

בורידים במפשעות, זה יותר כמו חגורה תחתון כזו

עם סקוצ'ים מלמטה ומשני הצדדים.

זה עוזר מאוד

אבל גם לא ככ נח.

כנראה שאין ברירה...

אני הלכתי לאישה מיוחדת בירושלים שתתאים לי גודל.

אם תרצי אחפש פרטים

אשמח לשמוע. תודהשואלת!
כן, זה בורידים במפשעות
מונטרול ספורטיש לי רק שאלה

בשמגר 14

קחי בחשבון יקר מאודדדדד

עלה לי חגורת בטן ותחתון אלסטי כ1000 שח

לרוב יש החזרים מהקופותמשמעת עצמית
תודהשואלת!
באמת הרופאה כתבה לי הפניה ואמרה שיש החזרים, רק שעוד לא מצאתי את המקום שמוכר
תודה, את יודעת אם עדיין קיים לא מוצאת בגוגלשואלת!
כן לא מזמן קניתי נראה לי שיש להם שם אחריש לי רק שאלה

מונטרול זה להחזר בקופה שמשום מה לא קיבלתי

היא הייתה קודם בסנהדריה

שמגר 14 זה הכתובת

לא ירושלמית אז פחות מכירה 

תודהשואלת!
אנסה ללכת לשם
מוכרת את זהמשמעת עצמית

ורד מילר בירושלים.

ויש לה החזרים

תודה רבה,שואלת!
יש לך מספר? כתובת?
כן (מקווה שמעודכן)משמעת עצמיתאחרונה

053-3118337

עזרת תורה 41 ירושלים

קשה לי איתה, אלוקיםםםםםאנונימית בהו"ל

בעלי בצבא

אני מרגישה ממש לא טוב, משתעלת, גרון כואב וכו

ולא נרדמת בלילות


אחרי שנדדתי בכל מיני בתים ומקומות של אנשים שאני לא מכירה, חשבתי שאם אני מרגישה ככה גרוע אז הכי ברור זה לבוא להורים שלי.

פשוט חבל שעשיתי את זה...


רע לי פה

חוץ מזה שיש פה אוכל, אין פה שומדבר

אי אפשר לנוח

אי אפשר לישון

והכי גרוע שאי אפשר להתלונן


"שמעתי אותך ישנה טוב מאוד בלילה" אחרי שאני לא מצליחה להירדם, קמה 20 פעם לשירותים ולשתות וכו

"לכולם קשה, תפסיקי לבכות" אחרי שאמרתי שאין לי כוח יותר ואני חייבת לנוח

"בגללך לילדים תהיה טראומה" אחרי ששאלתי סה"כ אם יש אור במקלט אצלם בבניין


בא לי פשוט להקיא ממנה

לא יודעת באיזה שלב בחיים שלי הפכנו להיות כל כך אויבות, היא היתה פעם החברה הכי טובה שלי.


רק צועקת על הילדים שלא ילכלכו, שיחליפו בגדים כשחוזרים מהגינה (אני מחליפה גם אצלי בבית, אבל לא בצעקות), שלא ייכנסו לחדרים.


בעעעעעעעעעעעע

הבעיה הכי גדולה שלי היא שאין לי מקום אחר

אני לא יכולה להיות איתם לבד בבית ולהוריד את כולם למקלט או למדרגות.


אשמח אם מי שזיהתה אותי, תכתוב לי בפרטי

אם גרם המדרגות שלךהמקורית

בבניין ללא פתחים, הייתי חוזרת הביתה מיד. במיוחד שעוד יש אצלכם קמלט

מה זמן ההתרעה שיש ?

איזה קומה את גרה?

כמה ילדים, בני כמה.. זה ממש משנה. 

 

האיום הרקטי פחת ממש ממש לאחרונה (אני גרה בעיר די מטווחת ברמה יומיומית) וזה מורגש

אם אתם שם כבר תקופה, את צריכה להבין שזה באמת קשה ולא רק לך. אנ כבר לא בטוחה שהקושי שווה את עצמו כשהמצב החל להשתפר מבחינת ירי. ההשלכות לא פשוטות בכלל

גם לה

ואני בטוחה שגם לילדים 

זה לא פשוט לארח משפחה בתןך משפחה לתקופה לא ידועה, יש בזה אי נוחות גדול גם למארח וגם למתארח, אפילו אם זה הורה

וזה ממש לא מפליא אותי שנוצר ככ הרבה מרמור 

 

מקווה שתרגישי טוב ויוקל לך

אנחנו כאן אפילו לא יום אחד עדיין!!!אנונימית בהו"ל
זה נראה לך הגיוני שקשה לה לארח אותנו אחרי פחות מיום???


הבעיה היא שאני צריכה עזרה עם להרים אותם מתוך שינה למדרגות או למקלט. לא מסתדרת לבד.

זה מאוד תלוי איפה את גרה, אבל לרוב אין אזעקות בלילPandi99
עדיף להשאיר אותם ערים עד מאוחר פשוט.. נשמע שלהיות שם לא מתאים לך. בעיניי זה סבל ועדיף להיות בבית
אני העדפתי לחזור הביתה בלי חדר מדרגות ובלי ממדאין כבר כח

השפיות שלי הרגישה לי סכנה יותר קיומית מהטילים

מבטיחה

ובבית לי לפחות הרבה הרבה יותר טוב


אני לא מהדרום

שם זה אחרת

אבל אם אץ מהמרכז-ירושלים- צפון(לא על הגבול) אז בעיני בית הזה עדיף


ובני כמה הם?

את לא חייבת להרים את כולם

ילד בן 3-4 יכל ללכת לבד

פוט מתרגלים איתם את זה כמה פכמים

זה לא משנה מה נראה לנו הגיוני האמתהמקורית

מה שמשנה זו המציאות שלך יקירה

ואם לא טוב שם, אז לא


אתם נוסעים אליה שבתות כמשפחה? נוהגים לשהות שם ללינה?

יש אופציה שבמקום שאת גרה בו תמצאי מישהיפאףאחרונה
שתישן איתך? בת שירות למשל? אני מכירה בנות שירות שעושות את זה, ישנות עם מגויסות כדי לעזור בלילה במקרה של אזעקה
באמת ממש לא נעיםמקקה

ומאכזב כלא מקבלים תמיכה שציפינו לה.

חיבוק.

את יכולה להיות בביתאמאשוני

יש לזה מחיר.

אבל גם להיות מחוץ לבית יש לזה מחיר.

אמא שלך לא אשמה שפרצה מלחמה,

ובזמן מצוקה לא כולם יודעים לתפקד היטב, לפעמים הדברים הרגילים שברגוע היה אפשר להכיל אותם הופכים להיות בלתי נסבלים.

אם בשגרה קשה לה עם לכלוכים אז עכשיו עוד יותר קשה לה.

את זקוקה להכלה וגמישות מעבר לרגיל ולכן נוצרים פיצוצים.

המלחמה תיגמר, חבל שהמשקעים ישארו.

את יכולה לחזור לביתך או לשכור יחידת דיור.

אם לא מתאים להיות אצל ההורים כרגע, אז לא מתאים.

אף אחד לא אשם בזה, זה פשוט לא מסתדר.


גם אני בצוק איתן הייתי עם שני קטנטנים בבית עם בעל מגוייס בלי ממ"ד ובלי איזור פנימי. עם כמה אזעקות (2-3 ביום) וכיפת ברזל בחיתוליה.

וכן הייתי מודעת היטב לסיכון. לרגע לא זלזלתי.

בלילות הייתי מגוננת בגופי לסירוגין על הילדים כל אזעקה על ילד אחר. זה לא נבע מהדחקה, אלא מניהול סיכונים ביחס לאלטרנטיבות.

כשנמנעים לבחור אז לא בהכרח שמשלמים את המחיר הכי קטן שיכול להיות.


תחשבי כמה פגיעות ישירות בבתים יש מתוך כל הבתים הקיימים בתוך תא שטח. הסיכון הוא אפסי. אולי סביב הסיכון לתאונת דרכים.

כשיש אפשרות עושים השתדלות. לשהות בבית הורייך כרגע נשמע מעבר להשתדלות סבירה עם מחירים וודאיים.


את יכולה להחליט להישאר, אבל לא כי אין אלטרנטיבות. כשאין אפשרויות טובות, צריך לבחור באפשרות הכי פחות גרועה.

המצב ביש אבל זה מה שיש כרגע.


רפואה שלמה. רפואת הגוף והנפש.

עכשיו אני רואה שרק הגעתםאמאשוני

אז את יכולה לתת לזה צ'אנס, אולי יומיים שלושה עד שתרגישי קצת יותר טוב.

יהיה לזה מחיר של לשמוע את הטרוניות שלה. ולפעול לפי הכללים שלה,

אבל זה מה יש. אם את אצלה את יכולה לבקש התחשבות, אבל לקחת בחשבון שלא בטוח שתקבלי אז פחות לקחת ללב.


ולשאלתך אם זה הגיוני, אז כן, זה מאוד מאוד הגיוני שיש אנשים שקשה להם כשקשה. זה אפילו מתבקש.

אולי זה קושי של הסתגלות והיא תתאפס על עצמה, ואולי לא.

פטריה בנרתיק..אנונימית בהו"ל

ב"ה בהריון שבוע 32

סובלת מפטריה חוזרת בנרתיק, כנראה.  רופאת משפחה איבחנה על סמך התלונות שלי, לא בדקה/הסתכלה ולא שלחה למשטח. אמרה שאין טעם וזה בוודאות זה.

התופעות שיש לי הן גרד נוראי, צריבה ותחושת חוסר נוחות, בעיקר חיצונית.

טופלתי בטבליות אגיסטן 3 ימים, משחת אגיסטן חיצונית ווגינאלית כמה מחזורי טיפול, וגם שני כדורים נגד פטריות שלוקחים דרך הפה. כל טיפול כזה היתה הטבה ולאחר כ10 ימים שוב. חוצמיזה הכנתי אלוורה עם פרוביוטיקה ואני מורחת באזור, הרופאה אמרה שיכול לעזור.

אני גם לובשת רק תחתוני כותנה, מחליפה הרבה, וצורכת סוכרים בכמות סבירה למדיי (לא מאנשי המתוקים..).


שאלותיי:

1. האם יכול להיות שזה משהו אחר שלא עולים עליו?

2. מה עוד אני יכולה לעשות? האם לפנות לרופאת עור דווקא, או לרופא נשים??


 

אומר בעדינותפרח חדש

לבדוק גם את הבעל..

זה מדבק

תודהאנונימית בהו"ל

זה עבר לי בראש..

ואיך יכול להיות שהרופאה לא חשבה על זה??

יכול להיות גלגל כזהחנוקה

לך היה פטריה ואת הדבקת אותו ועכשיו הוא מדביק אותך

בדרך כלל גבר לא סובל מהפטריה משום מה (מלומדת נסיון לצערי)

עוד עצות- לכבס מגבות ב60 מעלות לפחות בין שימוש לשימוש כדי לא להדביק את עצמך (כי בגדים מחליפים אבל מגבת לא כל יום)

להעלים לגמרי סוכר

וגם קמח לבן... זה אותו הדבר גם אם את אוכלת לחמים מלוחים

 

ומה שלי הכי עוזר

שטיפה של המקום חומץ תפוחים מדולל במים. קונים בבית טבע או בסופרים גדולים יש.

יש לזה ריח לא נעים אבל זה פתרון הקסם שלי

תודהאנונימית בהו"ל

את בעצם מציעה להחליף מגבת רחצה כל יום?!

ומה היחס של חומץ תפוחים עם המים, ואיך מחדירים לנרתיק? ובאיזו תדירות לעשות שטיפות?


אגב, עונה גם לך וגם לפרח חדש.. אני כמעט לא נוגעת בקמח לבן. שמרים כן אוכלת. קשוח ממש בלי

אניחנוקה

מוהלת בערך חצי חצי

עם פד איפור/צמר גפן

במקלחת.. לפני המקלחת (שיעבור הריח אחר כך)

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

אז שמה בעיקר חיצונית?

ושמה גם אחרי שעובר, זה מונע חזרה?

שמה כשחושדת ששוב מתחילחנוקה

בקבוק של חצי ליטר מספיק לנצח..

מכניסה קצת את הפד פנימה, אפשר גם עם טמפון.

אגב זה ממש בריא כף חומץ בכוס מים על הבוקר.

תודהאנונימית בהו"ל
את מתכוונת לשתות בבוקר??
לא חשבה על זה כנראה..פרח חדש

אגב גם שמרים זה לא טוב לפטריה

אז להימנע מזה

וקמח לבן

אפשר לנצלש? עם בעיה דומה:-)

רק תדירות יותר נמוכה ושבוע יותר מתקדם🫣

יכול להיות שיש לגבר והוא לא מרגיש?

בעקרון לא מרגישחנוקה

אבל זה רווח בהריון..

קל לומר קשה לבצע

להמנע ממש מקמח, סוכר, שמרים

לאכול מאכלים מותססים (כרוב מוחמץ וכאלה)

 

שמץ עץ התהנביעה

עוזר חבלז


תמרחי עם פד של איפור- זה ממש ממש עוזר


דבר שני- פחות פחמימות סוכרים שמרים..

יוצר ירקות, שום..


איך שמים?אנונימית בהו"ל

מהול בשמן בסיס?

וזה מעביר את הפטריה או את התסמינים?

אני טפטפתי שמן זית ומעליו שמן עץ התהנביעה

שמתי ב3 פדים של הסרת איפור ב3 מוקדים..

מרחתי,

הלכתי לישון,


 

זה מציל את החייםםםםםםם

 

תעשי את זה כמה ימים

 

 

רק אוסיףתודה לה'.
שיש עוד דברים שיכולים ליהיות בנרתיק שלאו דווקא פטריה..אבל יותר נדיר.. מכון 'אריה' מטפל בזה..
מה זה מכון אריהאנונימית בהו"ל

ומה זה יכול להיות, בהנחה שהטיפול האנטי פטרייתי עוזר לתסמינים במיידי..

והאם רופא נשים/רופא עור יכול לאבחן?

סליחה, 'עריה' אפשר לחפש בגוגל..תודה לה'.
אבל צודקת.. לא יודעת
בהריון הראשוו שלימקקה

אני שמתי נר פעם בשבוע למשך תקופה למניעה. בהוראת הרופא. כי זה גם חזר כל הזמן

ותקחי פרוביוטיקה פמינה של אלטמן

יקרה,נביעה

אם זה חוזר כל הזמן:

כדאי לך שינוי תזונתי חזק,

זה רק איתות של הגוף שמשהו לא מאוזן תזונתית,

ונרות- לא משנים כלום רק עוזרים נקודתית.

כמו אקמול לכאב בלי לטפל בסיבת הכאב.


המלצה חמה חמה לרדת בכמויות הסוכרים והפחמימות הריקות,

להוסיף כל יום סלט עגבניות עם שום ופטרוזיליה ולימון שמז..


תאזני את עצמך!

אם תרצי עזרה ממש בתפריט אז בכיף.

אוכל בריא ומזין ומלא סלט-

בבוקר סלט עם עגבניה מלפפון בצל

בערב עגבניות ושום

חלבונים בשפע

שקדים, אגוזים, פיקאן טבעי, אגוזי לוז טבעיים להכניס כנשנוש או בסלט, גרעיני חמנייה טבעיים, גרעיניי דלעת- תכניסי לתפריט היומי,

תורידי תורידי פירות, ממתקים, עוגות, וכו וכו, לא קפה עם סוכר,


מבטיחה לך!!


מבטיחה!!


שהפטריה תהיה זיכרון רחוק...


כי הגוף שלך יהיה מאוזן.


בהצלחה!!

תודהאנונימית בהו"ל

אנסה כמיטב יכולתי

פעם פעם עשיתי דיאטת רצח כזו בגלל קנדידה..

זה קשה, כמעט בכל דבר יש סוכר (סתם דוגמה, אפילו רסק עגבניות) שלא לדבר על זה שא"א לאכול בחוץ או אצל אחרים :/

בלי דיאטת רצח.. רק איזוןנביעהאחרונה

רסק זה בסדר..

לחם מלא רגיל


קודם להוריד מנות אחרונות וכזה..

לפנות לרופא נשיםYaelL

זה ממש לא נכון לטפל בדברים כאלה אצל רופאי משפחה שלא בודקים, ולא יודעים לעשות בדיקה גניקולוגית. גם הטיפול שנתנה לך הוא לא נכון להריון. וזה כן יכול להיות משהו אחר אם כי פטריה זה אכן סביר.

ובניגוד למה שנכתב פה, לא נדבקים בקנדידה מבן הזוג. זה לא עובר במגע מיני. 

דלקת בסינוסים בהריון. למשהי היה נסיון עם זה?פרח חדש

בעיקרון אני סובלת מזה כל הריון מחדש

אבל בזמנו למדתי לזהות את ההתחלה ודי הצלחתי למנוע את ההתדרדרות עם הרבה שפריצים לאף

עברו כמה שנים טובות מאז ההריון האחרון אז לא שמתי לב והופ אני כבר עם כאבי ראש, פנים, עיניים ואזניים סתומות

מה עושים במקרה כזה בהריון? לוקחים אנטיביוטיקה?

את יכולה לנסותדבורית

לקחת כורכמין בכדורים או כתבלין

כפית בקצת מים או כדור 3 פעמים ביום

הוא סופח נוזלים ומונע דלקת

כמובן לא מחליף ייעוץ רפואי

אני אשאל מחר את הרופאה. ב"ה הצלחתי לתפוס תורפרח חדש
כבר חשבתי שאצטרך לחכות עד ליום ראשון 
מה אמרו לך?דבורית
היא אמרה שיש תרופות לזה, לפני אנטיביוטיקהפרח חדש

אבל אסור בהריון

אז אמרה לי לקנות תרסיס לאף יחד עם אקליפטוס

או לקחת שמן אקליפטוס ולשים קצת ביד ולהריח..

קניתי את השמן ואני אנסה

מקווה שיעזור..

תנסי את הכורכום אותי זה הצילדבורית

נכון לכל דלקת

וגם ספציפית עם סינוסיטיס

אבל תשתי הרבה כי הוא מייבש

יש מצב שאין מנוס מאנטיביוטיקהמישהי מאיפשהו
הייתי הולכת לרופא.. 
מחר בעז"ה. הצלחתי להשיג תור.. נספרח חדש
יופי ב"המישהי מאיפשהו
אם את מתחילה אנטיביוטיקה אל תשכחי לקחת פרוביוטיקה במקביל, ממש חשוב
לי היהתלמים

וזה סיוטט

כן הביאו לי אנטיביוטיקה

וואי איך לא באלי אנטיביוטיקה..פרח חדש
שה יעזור
היה לי חודש אחרי לידה- הנקתימקרמה

כל המיבשים למינים היה ממש אסור.


כן לקחתי רק אנטיביוטיקה שמותר

ועשיתי קערה של מים חמים עם שמן אתרי, כיסיתי אותי ואת הקערה במגבת ושאפתי

מעניין, איזה שמן?פרח חדש

חשבתי אולי לעשות אינהלציה עם המין האלו המיוחדים ששמים במכשיר ששכחתי איך קוראים לזה, יש לי בבית

אקליפטוס ראדיאטהמקרמה
אצלי קבוע ישמאוהבת בילדי

לוקחת אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה אם הרופא מאשר. ובנוסף124816

כמה שיותר אדים חמים. מכשיר אדים חמים אם יש.

או להחזיק ליד האף כוס עם מים רותחים (זהירות אם יש קטנטנים בסביבה).

(מקלחת חמה גם עוזרת אבל בעייתית בהריון).

ומי מלח לאף (בנוסף לשפריצים אפשר להכין לבד מי מלח ממים רתוחים ולעשות שטיפה של האף בעזרת מזרק).

אז הרופאה דווקא אמרה לא לשים אדים חמים כי זה מרחיבפרח חדש

את הכלי דם שכבר ככה יותר מורחבים בהריון

באמת יש לי קצת דימום מהאף אז חוששת לעשות את זה

תודה בכל אופן

ואני מתחילה עם מי מלח והשמן אקליפטוס 

אני רק - מרגש כל כך ההריון ❤️נטועה
תודה! ב"הפרח חדש

ניסים ונפלאות

שום דבר לא מובן מאליו

נהנית מכל רגע, גם כשלא תמיד קל ויש תופעות לא ככ נעימות

חיבוק, שיעבור בקלות ובידיים מלאות!נטועה
דיקור סיניאמא ל4 + פצפון
ממש עזר לי... בכלל ובהריון בפרט.


בשעה טובה ותרגישי טוב! 

תודה לכל המגיבות והעצות. מעדכנת מה שב"ה התחילפרח חדש

לעזור

קניתי אתמול בהמלצת הרופאה מי מלח יחד עם אקליפטוס

משפריצה פעם בשעה וכבר יש הקלה עצומה!! הראש כבר לא כואב וגם האוזן פחות סתומה.

מצרפת תמונה של המוצר

תודה רבה!מישהי מאיפשהו

איפה קונים את זה? בסופר פארם יהיה?

זה בטוח בהריון? אני גם הצטננתי 😒

קניתי בבית מרקחת בקופה. הרופאה אמרה שמותר בהריוןפרח חדש
כן, אנטיביוטיקה שמתאימה להריוןים...אחרונה
לכי לרופא
אוף! 12 בלילה ושלושה ילדים ערים😣בארץ אהבתי

בדרך כלל הגדולה הולכת לישון אחרי ששני הקטנים ממנה כבר ישנים.

היא אוהבת ללכת לישון עם דלת כמעט סגורה. הם אוהבים שהדלת פתוחה ויש אור המסדרון.

בדרך כלל כשהיא באה לישון הם כבר ישנים אז אפשר לסגור בשבילה.

והפעם הגדול לא נרדם כשהיא באה לישון.

אולי כי חגגנו יום הולדת והוא אכל הרבה עוגה וגם עוגיות והסוכר הפריע לו לישון.

אם היא לא היתה עושה עניין מהדלת, מן הסתם הוא כבר היה נרדם, ואז היינו סוגרים את הדלת וגם היא היתה נרדמת.

אבל היא עשתה מזה כזה עניין שעד עכשיו שניהם לא נרשמו, וגם הקטן יותר התעורר...

ואני איבדתי את הסבלנות לגמרי.

מזל שבעלי בבית וכרגע נראה שהוא הצליח למצוא פתרון שעובד (אחד הילדים במיטה שלנו, והוא הלך לישון איתם, הדלת פתוחה אבל הדלקנו אור אחר יותר מרוחק, ואיכשהו כולם בשקט...).


אבל זה לא פעם ראשונה שיש בלגן סביב עניין הדלת (כשהגדולה באה לישון ומישהו מהילדים לא הספיק להירדם).

ואני מתוסכלת מהסיפור הזה...

הגדולה כל כך רוצה שיתחשבו בצורך שלה בחושך, ולא קולטת כמה זה פוגע בכולם...

וואי קשוח!שקדי מרק
לגבי הגדולה, אם אין אפשרות להפרדת חדרים, אולי כיסוי עיניים כזה כמו של טיסות? או לחשוב איתה על פתרון אחר כמו מנורה קטנה שהיא כן מסכימה.
תודה על הרעיונותבארץ אהבתי

כיסוי עיניים של טיסות זה רעיון, כרגע אין בבית אבל אני אשאל אותה אם היא תרצה שנשיג. היא לא רצתה לקשור משהו מאולתר על העיניים.

נראה לי שיותר מפריע לה העניין שלא 'מתחשבים' בה, אז ייתכן פתרון שכולל התגמשות רק שלה פחות יעבוד.


בסוף הצלחנו למצוא פתרון של האור במסדרון הרחוק יותר דולק ואז החדר יותר חשוך למרות שהדלת פתוחה.

אבל היה בהחלט קשוח...

אולי היא זקוקה גם לחושך וגם לפרטיות?אמאשוני

בת כמה היא?

הם ישנים שלושה ילדים בחדר?

אולי אפשר לקנות לה אהיל של ילדה גדולה למיטה כמו מיטת אפיריון (יש דוגמה למשל באיקאה, בטח אפשר למצוא מסין בזול)

נשמע שיותר ממה שהיא זקוקה לחושך היא זקוקה שיראו אותה וידברו על הצורך שלה (אולי לא)

אפשר אולי לקחת אותה לשיחה של אמא ובת גדולה ולשבח אותה על העזרה והבגרות שלה, וגם לשתף אותה שבלילה כשלא מצליחים להגיע לפתרון זה פוגע בכולם ולכן צריך לחשוב ולמצוא פתרון לא בזמן אמת לכן את מתייעצת איתה איזה רעיון היא חושבת שיעבוד.


אגב, בת השש שלי, בנתה לעצמה פינת שמיכות ובובות בחדר ארונות והיא ישנה שם, אז יש שגעונות גדולים מאלו, אנחנו בתקופה המשוגעת..

כן, הם שלושה ילדים בחדר (מרווח וגדול, ב"ה)בארץ אהבתי

מכירה פה משפחות שהיו גם חמישה-שישה ילדים בחדר כזה (עם מיטות קומותיים).


נבדוק לגבי הרעיון של אהיל מסביב למיטה. לא מכירה, ואני צריכה לבדוק אם היא באמת זקוקה לזה.

נראה לי שבאמת מה שהיה לה קשה היה שהיא הרגישה שלא רואים את הצורך שלה, מוצפים רק ממנה להתחשב (למרות שזה לא מדוייק. אח שלה קצה לפתוח את החלון כי היה לו חם, היא רצתה לסגור כדי שלא ישמעו רעשים מבחוץ, והשארנו סגור בשבילה. אבל היא יותר רצתה התחשבות בדלת מאשר בחלון...).

אני אנסה למצוא הזדמנות לדבר איתה על זה. נשמע שבאמת זה הכיוון...


ותודה על התזכורת שזה כנראה קשור גם לתקופה. אנחנו פה כביכול בשגרה, מבחינת ההתנהלות החיצונית. אבל באמת יש השפעות בכל זאת והגיוני שזה גם קשור.

אגב, הרבה זמן היא דיברה על כמה שהיא רוצה חדר לבדבארץ אהבתי

אבל כשפעם התארחנו אצל סבא וסבתא והסתדר מבחינת החדרים שהיא תישן לבד, היא לא הסכימה בכלל, ופחדה להיות לבד בחדר.

מצד אחד היא רוצה פרטיות, אבל מצד שני היא מפחדת ללכת לישון בחדר שרק היא נמצאת בו (עברנו הרבה עד שהגענו למצב שהיא לא צריכה את הנוכחות שלי או של בעלי בחדר כדי להירדם. אבל היא עדיין צריכה שיהיו עוד איתה, גם אם זה האחים הקטנים שלה...).

רעיוןמכחול

אולי אפשר לתלות וילון שמסתיר חלקית את המיטה שלה?

ככה גם האור פחות יפריע לה, וגם תהיה לה קצת הרגשה של "חדר לבד" בלי להיות לבד?


כשמתארחים זה שונה לדעתיהמקורית

בית זה לא כמו בחוץ. אפילו אם זה בבית של סבתא

כך לדעתי בכל אופן

מאז אותה סיטואציה היא הפסיקה לבקש חדר לבדבארץ אהבתי

אחרי שלפני זה היא לא הפסיקה לדבר על זה שזה החלום שלה.

כי רק אז היא קלטה שהיא באמת עוד לא מסוגלת לישון לבד. זה עדיין מפחיד אותה מידי.

לפעמים נחיתה למציאות באמת עוזרתהמקורית
אני נגד לתת לילדים לישון לבדחלמאית
אני מתכוונת למשהו כזהאמאשוני
עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך כ"ה בחשון תשפ"ד 10:22

עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך כ"ה בחשון תשפ"ד 09:50

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://cdn.agora.co.il/deals_images/2017-11/1748102.jpg?v=1

 


 

למרות שאפשר גם לשים וילון נשפך יפה עם וו בתקרה.


 

אפשר אפילו כזה, שווה את המחיר אפילו סתם בשביל הגימיק רק לתת לה הרגשה טובה שחושבים איתה על פתרון.


 

35.8₪ 35% OFF|ילדים כוכבים חלום מיטת אוהל LED מיטת כילה מיטת חופה מתקפל אור חסימת אוהל מקורה מיטת כילה חדר דקור| | - AliExpress


עוד נקודה שכדאי לחשוב, האם היא מרגישה חוסר ביטחון ולכן רוצה הכל סגור. (חלון סגור, דלת סגורה)

אולי זה נובע מפחד ואז כדאי לטפל בפחד עצמו ולא רק בסימפטום.

 

לא הסגרת את הגיל שלה, אז מעלה גם התייחסות אפשרית סביב גילאי 8-9 זה גיל שמצד אחד מתביישים להתבטא בו כמו ילדים קטנים, מצד שני עדיין יש רגשות של ילדים שקשה לווסת אותם. 

ואז התוצאה היא התנהגויות מוזרות, התעקשויות ומאבקי כוח לא ברורים.

 

למשל, אם אני מביאה ממתק לקטנים ולא חושבת לשאול את הגדולים יותר אם הם רוצים גם, הגדול שלי ידע להתנהל בסיטואציה או שהוא יבקש או שיקח לבד או שיבין שזה לא הזמן המתאים לממתק. הבת שלי בת ה9 תרגיש חוסר אונים. מצד אחד היא גם רוצה ממתק, מצד שני היא מבינה שזה ילדותי לבקש, ואז זה יכול להתבטא נגיד שמאוד חשוב לה לפתוח לקטן את העטיפה והיא יכולה לפתוח על זה מלחמת עולם.

אז, סתם דוגמה, אולי היא עכשיו צריכה שוב שישבו לידה אבל לא מרגישה נוח לבקש, או לאח הקטן נותנים בקבוק לפני השינה, והיא גם רוצה איזה משהו שיתנו לה לפני השינה אבל זה תינוקי לבקש בקבוק ואז היא מסתבכת עם עצמה וזה מתבטא במאבקים על חלונות ודלתות.

 

לכן שווה לנסות להבין איתה אם יש משהו אחר שעומד סביב ההתנהגות הזאת או שבאמת הנושא פה הוא שקט וחושך (שזה גם הגיוני, רק שלבעיות שונות יהיו פתרונות שונים)

לכן גם אני בגישה בגיל הזה של לקנות משהו גם אם הוא לא הפתרון המושלם פרקטית, מבחינת בניית האמון בהורים זה שווה את ההשקעה.

תודה על הקישוריםבארץ אהבתי

אני אבדוק איתה אם יש לה רצון למשהו כזה.


ומה שכתבת לגבי הגיל נשמע לי בהחלט מתאים לה. היא עוד מעט בת 10, בהחלט בתפר הזה שהיא עדיין קצת קטנה אבל מנסה להיות גדולה.


לגבי מה שכתבת על חוסר ביטחון - זה לא הסיפור פה.

דווקא בגלל החוסר ביטחון היא לא סוגרת את החדר עד הסוף, אלא שמה נעל שתשמור על הדלת קצת פתוחה, כדי להרגיש שאנחנו מספיק זמינים.

וגם את החלון לא אכפת לה שנפתח אחרי שהיא נרדמת. אבל קשה לה להירדם בגלל שלפעמים יש רעשים מבחוץ, שמפריעים לה או גם מפחידים אותה, כשזה רעשים מהכפרים הערביים שמסביב (את זה אני באמת מבינה, ולכן גם התעקשתי מול אח שלה שאם לה זה מפריע אז משאירים סגור, ובשבילו הדלקנו מאוורר).

ואי חיבוק ❤️❤️❤️לפניו ברננה!

❤️

מקווה ממש שכולכם ישנים כבר 🧡

העניין זה רק סביב האור?

או שהדלת צריכה להיות סגורה גם מבחינת תחושת ביטחון שלה?

אולי לקנות פנס קטן (או מנורת לילה ממש חלשה, יש כאלה..) שתוכלי לשים לילדים במקרה שהיא באה לישון והם עוד לא נרדמו?

אני רק רוצה להגידכבתחילה

שאצלי בתור בחורה גם היתה התנגשות כלשהי עם אחיות שלי שחלקנו חדר ביחד.

היינו 4 אחיות באותו חדר בכל מיני גילאים.

לא רוצה לפרט מה ההתנגשות שהיתה אבל זה גרם לי לכ"כ הרבה צער ובלאגנים שכל הזמן ביקשתי חדר לבד ולא קיבלתי.

ועד היום אני סוחבת איתי משקעים מזה שלא הקשיבו לצרכים שלי ועל השנים הקשות שעברתי עם ההתנגשות הזאת.

אחד הדברים שאני סוחבת זה שאני רואה ילדים בתור דבר רע כי הם הזיקו לי. זאת אומרת כשאחיות שלי היו קטנות הן הזיקו לי.


לכן אני מציעה ממש לחשוב על פיתרון שיהיה מתאים מאד, ולא רק פלסטר נקודתי.

לדוג- כתבת שזה חדר גדול ומרווח, יש אפשרות 'לחלק' אותו לשתיים? לשים איזה ארון גדול באמצע שמפריד, או אפילו וילון כהה באמצע. ואז הילדה גם לא תהיה לבד וגם יהיה לה פרטיות וחושך בלילה.

הייתה אפשרות כזו מבחינה טכנית, לחדר לבד?המקורית
נשמע קשוח החוויה ❤️
לאכבתחילה

היו שנים שההורים שלי ממש ישבו ותכננו איך לחלק את החדר הקיים ל2 כדי שיהיה לי חדר קטן לבד, אבל ראו שזה גם לא ככ אפשרי מבחינת דלתות ומעברים, וגם יקטין ככ את החדר שלא ישאר מקום ל3 בצד אחד ו1 בצד השני.


היום ממבט בוגר אני מבינה שההורים שלי כן ניסו למצוא איזשהו פיתרון, אבל בפועל בגלל שלא היה שום פיתרון אני סבלתי.

במקומם הייתי עוברת לדירה עם עוד חדר קטן, אבל כנראה שזה לא התאפשר להם, וזה גם לא ככ פשוט.

מודה לך ששיתפת ♥️מתואמת

אנחנו לאחרונה הרבה במחשבות על זה... יש כמה ילדים (אמצעיים במשפחה) שמבקשים מדי פעם שיהיה להם חדר פרטי. אבל אין לנו אפשרות לספק את זה, אלא אם כן נעבור דירה (למקום אחר לגמרי) או נעשה איכשהו שיפוץ נרחב בבית. משתי האפשרויות הילדים עלולים גם כן לסבול... (לא מדברת עלינו עצמנו...)

כרגע מצאנו את הפתרון של וילונות סביב המיטות ושל תורנות שינה בחדר האורחים. השאלה אם בטווח הארוך זה יספק אותם מבחינה נפשית. שלא ירגישו שלא "ראינו" אותם ושלא סיפקנו את צורכיהם.

יש לך עצות, מניסיונך האישי, איך לעזור להם להרגיש שמחים ומסופקים במצב הנוכחי?


(אישית אני חושבת שהם גם מורווחים מזה שהם לא לבד בחדר, ושלאורך זמן לא יהיה להם כיף להיות לבד לגמרי בחדר. גם אני כנערה, אף שהייתה לי אפשרות לחדר פרטי, העדפתי להיות עם אחותי בחדר. אבל לא בטוח שהם רואים ומבינים את זה עכשיו...)

נשמע שסך הכל אתם לגמרי נותנים מענהכבתחילה

אי אפשר להפוך את חדר אורחים לחדר ילדים נוסף? נגיד לפצל 2,3,3 בכל חדר באופן קבוע. ככה יוצא שהילדים גם לא לבד וגם לא בחדר מרובה ילדים. לא באמת יודעת מה החלוקה שלכם כרגע.


העצה הכי חשובה שלי, זה לבחון על מה הדברים יושבים לעומק. למה בעצם הם מבקשים חדר לבד. ככה יודעים יותר מדויק מה הצורך, וגם אפשר לבחון אם אפשר לספק אותו בדרכים אחרות.


אצלי אחרי כמה שנים פשוט יצאתי לפנימייה וזהו וזה די פתר את הבעיה, חוץ מסופשים שהייתי חוזרת הביתה, ובאמת מצאתי את עצמי הרבה מחפשת לאן ליסוע שהוא לא הבית וסתם חבל..

זה גם פיתרון שההורים שלי מצאו, למרות שהוא לא זול.

לא מצליחה לערוך, אולי יש אפשרות לסגור מרפסת?כבתחילה

או איזשהי פינה צדדית בבית לשים אפילו קיר גבס או אקורדיון כזה?

אבל כל זה אחרי בירור מעמיק שבסופו יכול להיות שתגלו שהפתרון הוא לא דווקא חדר נפרד.

גם אצלנו הייתה יציאה מוקדמת מהבית עקב צפיפותהמקורית

לא יודעת אם כמוך, אבל בואי נגיד שמי שיצא לצבא - לא בדיוק חזר לבית

 ולגבי מה שאמרת @מתואמת  לגבי העדפה שלך - ובכן, היא הייתה *שלך* ולא בהכרח שהילדים שלך מתחברים לקו המחשבה שלך ולהעדפות שלך. וזה בסדר כהורה לעשות החלטות שאולי לא ימצאו חן בעיניהם, או באמת כי אין הרבה ברירות וזה מה יש. משמח אותי לראות איך את בכל זאת מחפשת שיהיה להם טוב ונוח. ממש מחמם את הלב

 

 וסביר להניח שיש בזה גם רווח גדול שאני אישית לא ראיתי אותו, בלינה משותפת. בטח לא כמתבגרת. אבל אני גם לא גדלית כנערה דתייה/ חרדית סטנדרטית אז אני מניחה שזה משנה כי זה אורח חיים אחר לגמרי 

 

אני מדברת איתך על שלב הרבה יותר מוקדםכבתחילה

מצבא..


וכן זה ידוע שמי שיוצא מהבית יותר קשה לחזור.

אני גם לא חזרתי מגיל 14.

נכון, אני באמת צריכה להפריד בין החוויה שלימתואמת
לחוויה של ילדיי... (ויש לי אחות שבאמת אהבה את החדר הפרטי שלה, ושמרה עליו די בקנאות גם אחרי שכמעט לא גרה בבית... הוא הפך בשלב מסוים לחדר משותף לסירוגין שלה ושל האח האחר שלי, שסבל משינה עם אחרים בחדר...)
תודה על התגובה ועל הרעיונות!מתואמת

לא כל כך אפשרי לפצל את הילדים בצורה כזו, כי יש ארבעה בנים וארבע בנות, ואלה שבעיקר רוצים חדר פרטי הם בן ובת. (ובחדר האורחים אין ממש מקום ליותר מילד אחד)

לסגור את המרפסת זה דבר שחשבנו עליו, אבל זה יהיה בעייתי מכמה בחינות (היא יוצאת מאחד החדרים, אז אם נסגור אותה לא יהיה בו חלון, וגם נצטרך לוותר ככה על ה"גינה" שיש לנו שם. וחוץ מזה - זה שיפוצים, וזה דורש יותר מדי... במיוחד למאותגרת רעש שכמותי שעובדת מהבית...)


באמת צריך יותר לברר לעומק למה הם כל כך רוצים חדר פרטי... (עשינו את זה, אבל אולי לא בצורה מעמיקה מספיק...)

בהצלחהכבתחילה
תודה על השיתוףבארץ אהבתי

זה באמת עוזר לי להבין יותר את הצד שלה ואת הצורך שלה שיראו אותה ויתחשבו בה.

מקווה להצליח לתת לה את התחושה הזו.

תודה רבה שכתבת...

האמת שזה צורך שדי קשה 'לכבות'המקורית

אני גם ישנה רק בחושך, עם כיסוי על העיניים. (עד כדי כך..)

וגם הילדים שלי צריכים חושך כדי לישון

בעלי שונה ממני לגמרי

וזה קצת נראה שמצדכם היא צריכה להתחשב, כשלמעשה הצורך של האור וגם של החושך הוא בעצם לגיטימי באותה מידה בעיניי

ולכן במקרה כזה כן הייתי משתדלת להקפיד להתחשב בכולם, מאחר וזה צורך שווה, גם אם שונה

רעיון של הרדמה בשעות אחרות הוא נהדר

סופו של דבר, אם הם באותו חדר - אין לה איך לבקש את הצורך שלה כל עוד האחים ערים וצריכים אור וזה מתסכל לכולם.


חיבוק על הבאסה של ילדים ערים בשעה כזו ❤️

תודה שאת עוזרת לי להבין אותהבארץ אהבתי

ותודה על החיבוק...❤️

וואו, קשה ממש...מתואמת

העלו פה את הרעיון של וילון מסביב למיטה שלה. אני ממליצה גם. זה דורש השקעה, אבל הילדים באמת נהנים מזה, וגם מרגישים ש"רואים" אותם.

אנחנו לאחרונה גם הרכבנו וילונות לחמישה מהילדים (אחרי בקשות לחדר פרטי מכמה מהם). לארבעה מהם זה היה יחסית קל - במיטת קומותיים (אם תרצי אצלם לך איך זה נראה), ולחמישית - בעלי התקין ווים על הקיר שעליהם מתח חוט שעליו תלוי הווילון. (ובינתיים עוד ילדה ביקשה, אז אלתרתי לה משהו עם בד ארוך שקשרתי על המדף ועל מיטת התינוק שלידה...)

ולאחרונה גם החלטנו להנהיג תורנות שינה בחדר האורחים שיש לנו (חדר קטן ועמוס בדברים שונים שנצרכים לנו - אז מעדיפים לא להפוך אותו לחדר קבוע של ילד. מה גם שלא נדע להחליט לאיזה מהילדים מגיע החדר הזה...) - והם מרוצים מההסדר.

אולי גם לכם יש איזושהי פינה בבית שיכולה להפוך לחדר פרטי זמני או קבוע? (יש לי אח שהיה ישן במחסן/חדר ארונות מתחת למדרגות, כיוון שלא היה מסוגל לישון עם עוד אנשים בחדר... היינו צוחקים עליו שהוא הארי פוטר במיוחד שיש לו שיער שחור ועיניים ירוקות...)


בהצלחה במציאת פתרונות!

ובעיקר, בהצלחה בנתינת התחושה לילדה שאתם "רואים" אותה... מניסיון, זה ממש קשה לְרַצּוֹת ילדים שמרגישים ככה... וזה באמת גורם לתסכול מכל הצדדים...

תודה על השיתוף ועל הרעיונותבארץ אהבתי

וגם על ההזדהות.

אין מקום אחר שהיא תוכל לישון בו בבית. אבל אולי כן ננסה לעשות לה פינה משלה בתוך החדר.

אשמח לתמונות של מה שעשיתם, להשראה... (אין לנו מיטת קומותיים, זו ספת נוער, אז צריכה משהו שיכול להתאים לנו...)

תודה רבה!בארץ אהבתי
בע"ה אצלם בהמשך היום ואשלח לך.מתואמת
עכשיו אני מבינה כמה זה לא מובן מאליו שהיינו שבעהאמא טובה---דיה!

אחים באותו חדר והסתדרנו מציון...

וואי, כנראה ההורים שלך אלופים ממש!מכחול
בהחלטאמא טובה---דיה!אחרונה
וואו, בהחלט מרשים!בארץ אהבתי
פרוגסטרון 49 שבוע אחרי ביוץאני וגם אני
זה ערך תקין?
כןפרח חדשאחרונה
טחורים בהריון 😵‍💫אנונימית בהו"ל
מסיימת חודש שביעי אוטוטו.


ומלבד נפיחות באיזור הנרתיק, אני מרגישה גם נפיחות באיזור פי הטבעת..


מקריאה בגוגל ומההגיון שלי הבנתי שזה טחורים.


אשמח לכל טיפ ועצה בעניין, איך לשמר את המצב שלא יחמיר ואיך למנוע מזה להשאר ולתמיד.


הכי מפחיד אותי שבלידה זה יחמיר 😓


זה יותר מפחיד אותי מללדת.

עונהטלטול1

ככה- מניעה היא קריטית. וההסתבכות קורית בקצב מסחרר וקשה מאוד לצאת ממנה כי כל יציאה קשה מביאה שוב לפצע, ודימום ושוב.. אז קריטי שלא תיפצעי ולא תדממי והיציאות יהיו רכות.


תכלס:

דחוף לקנות נורמלקס!! לא בניפייבר (לא יעיל) ולקחת עד שלא כואב בכלל בשירותים והפצע מחלים.


במקביל-

להתרוקן בלי ללחוץ כלפי מטה ותוך כדי נשיפה החוצה (לא לחשוק שפתיים)


לשים בהתרוקנות רגליים על שרפרף


לשנות תזונה ליותר פירות וירקות ופחות פחממות


לשתות הרבה.


בהצלחה!

תביאי איתך לחדר לידה נורמלקס ותקחי מיד אחריה, כי טחורים אחרי לידה עוד יותר נפוצים וזה יכול לפתוח תפרים וחגיגות...

ממליצה גם לשנות תוסף ברזלטלטול1
לי עזר אקטיפרין והיה גרוע ברזל קומפורט או כדורים רגילים
יעבור בעזה, עובר גם אם לא מיידטלטול1
בעיקרון היציאות שליאנונימית בהו"ל

ממש רכות בדרך כלל, אם אני אקח נורמלקס אני פשוט אשלשל...


וגם נדיר שמפעילה מאמץ. ברוך ה'.

אוכלת המון פירות וירקות.


בגלל זה מוזר לי שקרה..


זה לא מדמם, אבל נפוח וכואב.

אולי סתם יש לי יותר מידיאנונימית בהו"ל

מידע בראש ואני היסטרית..


אבל תוהה לעצמי אם הנפיחות באיזור הנרתיק וגם עכשיו הטחורים האלו כשאני באמת יחסית בסדר מעידים אולי על קיצור צוואר, חס וחלילה.


הרופאה שלי בכלל לא בדקה אורך צוואר בפעם האחרונה.

ונזכרתי בזה רק בבית.

אז למה את חושבת שזה טחורים?טלטול1
כיאנונימית בהו"ל

נפוח לי שם.

וכואב מעקצץ כזה.

לפעמים גם קשה לי לשבת..


וקראתי בגוגל וזה נשמע מתאים בדיוק 

לפי מה שאני מכירהפה לקצת

טחורים חיצוניים זה ממש גוש שאת יכולה להרגיש עם היד.


לי ב"ה זה לא מחמיר בלידות.


ולפי מה שפרוקטולוג אמר לי, טחור שיצא הוא שם כדי להישאר. אי אפשר להכניס אותו חזרה (אלא רק להוריד בניתוח).

זה לא אומר שזה תמיד יכאב, לי יש טחורים כבר שנים. ברוב המוחלט של הזמן אני לא מרגישה אותם בכלל.


מעולם לא לקחתי בגלל טחורים שום דבר חוץ ממשחה שאני שמה שמרגיעה כשכואב.


יש משחה טבעית שאני משתמשת שנקראת אסתר.

ויש משחה שנתן לי רופא שנקראת רקטומיצין אם אני זוכרת נכון.

וואי הרגעת אותי מאוד!אנונימית בהו"ל
אני אתפלל להגיע שהמצב ישאר ככה..


כרגע קשה לי לשבת הרבה זמן שזה גרוע.

טחורים לא יוצאים סתםטלטול1
אם הוא יצא כנראה היתה יציאה קשה ובשילוב וורידים נפוחים באזור הכל יותר רגיש, בקיצור, אל תקחי נורמלקס אם את לא צריכה, אבל תדאגי שהגוף יוכל להרפא= לשתות הרבה, מנח של רגליים מורמות בהתרוקנות וכו'.


הזמן עושה את שלו בעזה

טחור יכול לצאת גם ממאמץפה לקצת
וגם מהמשקל של ההריון


לא בהכרח קשור ליציאות

נכוןהמקוריתאחרונה