קודם כל מגיע לך חיבוק על היחס שלה כלפייך

ואת כזאת מהממת שקיבלת על עצמך את הקבלה הזאת, זאת קבלה קשה מאוד!

אני משערת שזאת לא התמודדות חד פעמית? אז תהיה הזדמנות נוספת להבליג (הלוואי שלא...) אולי כדאי עכשיו לחשוב מה יעזור בפעם הבאה...

ואני לא עולה הביתה ככה....

זה טיפשי לבכות מסיבה כזאת כשכולנו ב"ה בריאים ושלמים....

אבל כן אני בחרדות

וכל כך כעסתי שהלכתי וסיפרתי למנהל שלי מה הרקע )לשון הרע? לא יודעת. זה נצרך לי להגן על עצמי(. הוא הופתע.

וזאת בכלל לא היא, היא סתם טיפשה עם פה גדול ומלוכלך, מישהי אחרת משחקת לה בראש. ובגלל המשחק הזה, האחראית שלה מתכוונת להעיף אותה מהמחלקה רק שאני תמיד סינגרתי ובכלל, היינו פעם חברות.

שמעתי את ההיא, הנחש המסית, ממשיכה לשחק לה בראש כשהלכתי, אבל גם ראיתי את הפנים שלה שחורות מצער - היא לא רצתה שזה יגיע לפיצוץ בכזאת רמה.

היא לא ידעה כמה שהעצבים שלי מתוחים

כי אני מכילה

לא חשבתי שמגיעה לי חיבוק על זה.

אני כבר הרבה זמן בולעת

תודה על המילים הטובות שלך

בטוחה שהרצון הטוב שלך כשלעצמו הוסיף להם זכויות. מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה...

כבר הכל התפוצץ.

המנהל שלי אמר לי לשוחח איתה ולהגיד לה את כל האמת.

מזמן יכולתי ולא רציתי אין לי כוח לכל האיכסה הזה

אולי לפעמים צריך הוכח תוכיח. 

אבל עם הנחשה המסיתה אין לי אפשרות, זה אופי... וזה לא רק נגדי, היא בוחשת גם נגד האחראית של ההיא....

ואי אפשר להימנע מכך.

אומרת לך את זה מניסיוני כמגשרת הרבה שנים. בויכוחים שבין אדם לחברו,

לשמור בבטן זו לא תמיד האופציה הנכונה. וגם אם הדברים יוצאים בצורה בלתי מבוקרת ולא נעימה,

כל עוד הנר דולק- אפשר לתקן. תמיד אפשר לתקן. כעת תוכלי לדבר מעומק הלב ולהסביר את עצמך ואולי זה יהיה דווקא תחילתו של הריפוי.

אין אנרגיות לזה

לכן העדפתי לשמור בבטן

אבל כרגע זו לא אופציה

אולי עדיף ככה

אפתח את הכל ואגיד לה את האמת?

זאת תהיה רעידת אדמה במחלקה

ואני לא רוצה עכשיו מריבה, הספיק לי,

ומצד שני חוץ מאת האמת אין לי מה להגיד

מניחה שהיא הרבה זמן תימנע מלדבר איתי. אולי זה עדיף.

אולי לפתוח את הדברים בתיווך צד ג'? למשל מנהל/ת אפילו זוטר. ולשקול מילים מה כן לומר.

פתחנו הכל בנוכחות כולם.

איזה דבר טוב קטן את יכולה לעשות עכשיו בנושא הזה?

לבקש ממנה סליחה שכעסת ככה מול כולם (אפילו בלי לחזור בך, אלא רק על דרך ההתבטאות)?

לא לדבר על זה עם אחרים?

לדבר איתה על זה בנחת?

להגיד לה שאת כועסת בגלל x אבל עדיין זוכרת לה טובה על y?

להגיב אחרת אם זה יעלה שוב מחר?

אני לא מסוגלת אחד בפה ואחד בלב.

ולפי איך שבכיתי עד עכשיו,

אני זאת שנפגעה.

והיא זאת שצריכה לפייס

לא יהיה גיזלייטינג בעניין הזה

רק אני לא אגיד לה את זה.

שיהיה לי מחר קצת שקט

אם משהו לא תקין בהתנהגות שלך - תתקני את זה.

מעבר לכך- תתפסי מהמסיתה ומהמוסתת מרחק.

לא חייבים להתחבר לאנשים רעילים. שומרים איתם על יחסי עבודה תקינים ויבשים.

וזה שהתפרצת - וגם הלכת והתלוננת  עליה - היא הביאה את זה על עצמה.

אם הלב שלך נקי מטינה,

אני מציעה שתתרחקי ממנה.

אם את כועסת וטעונה, אז יש צורך בשיחה.

אבל אם לא, אז מה שהיה - היה. רק תבדקי את עצמך אם את לא במקום של נקימה ונטירה.

וחיבוק על העלבון והצער. אולי תנצלי את הדמעות האלה לקרוא תהילים

בעיקרון אם יש משהו שהוא כל כך מעיק וקשה, אני לא רואה ערך להבליג. יותר נכון בעיניי לנסות לתפוס אותה לשיחה באיזושהי הזדמנות, לשקף לה את ההרגשה שלך, לנסות למצוא פיתרון. להבליג במקרה כזה זה קשה מאוד ולא חושבת שזה מה שנכון לעשות.

וגם בקבלות כדאי להתחיל במשהו קטן כל פעם, זה לא נשמע משהו קטן...

בהצלחה רבה

האחראית אומרת שיש לה בעיה ידועה. חושבים שנפשית. ניסתה כבר להעביר אותה מחלקה ולא הצליחה כי לא רוצים אותה.

היום היא הייתה דו פרצופית כאלו אנחנו חברות אבל אני אמרתי בוקר טוב והלכתי לחדרי.

גם היא הלכה לחדרה

שקט מבורך

ב"ה... עשינו היום הפרשת חלה לזכות החיילים שיחזרו לשלום ולשחרור החטופים.. במחלקה, ביחד... וכל הכעס עליה נמוג לי וזה כזה כיף🙂🙂🙂

ויש חדשות ששני חטופים ישתחררו בעז"ה וזה כל כך משמח🙏🙏🙏

את הסיטואציה

אבל אתייחס למה שכן - עשית השתדלות. הרצון הוא המון

עדיין יש מה לעשות

אני מציעה - לפתוח את זה מול אותה אחת בלבד. לדבר על מה את מרגישה מהיחס שלה. בלי ה'מסיתה', בלי מחשבות יתר. לארגן את הדברים אפילו בדף ולדבר על זה ככה. חד וישר. עם מסקנות בסוף.

אם זה משפיע על העבודה שלך ומעמיס עוד עבודה נגיד - אז להבהיר שיש פה קו אדום שלא ייעבר ולא תמשיכי כי זה לפעמים מה שמעמיס מאוד.

אם זה העניין הבינאישי שמפריע לך - אז לצערי, נצרכת פה התפכחחת והבנה

לא כל האנשים בעבודה רוצים להיות חברים

ויש אנשים שלצערנח רוצים לשים רגליים או לכל הפחחת להראות מפגן כח ולהציק

את צריכה לבודד את עצמך מזה ככל הניתן, מעשית ורגשית

תאספי את עצמך, תגיעי מחר ליום חדש עם מטרה ברורה - אני באה לעבוד בענייניות. לא אינטריגות, לא ריבים, לא צעקות. זה גם לא נראה טוב מהצד. גם אם זה עוול כלפייך.

היא מציקה ברמות שזה מפריע לעבודה.

אחרי השיחה היום - שבה לא כל מה שהיא רצתה התקבל אלא הקו האדום שלי הובהר וכובד- אני אוספת את עצמי כמו שהצעת כן - מה שכתבת בסוף - לגמרי נכון.

ממש מתסכל!

מציעה כיוון שונה, אולי לעבוד על אסרטיביות מולה, בנחישות ובעדינות?

נשמע שהיא ממד פוגעת בך ולא נשמע לי נכון בשבילך להבליג על כך אם זה נוטל ממך כוחות שהם ודאי לא מיותרים...

תני לכצמך את הזמן לפרוק או בכתיבה או בבכי או שיחה, כך תוכלי באמת לחזור לעצמך❤️

חיבוק על החוויה, מקווה שתמצאי פתרון💜

פרקתי, והבנתי שהיום, בלית ברירה, שמתי גבול.

תודה על החיבוק!

אני מתכוונת להיות במינימום מגע איתה.

למעשה כבר אין לנו כמעט עבודה משותפת.

ראיתי דוח תפוקות אצל המנהל היום. אני עם תפוקות גבוהות וחבל לבזבז אנרגיה מיותרת.

אני לא שונאת אותה גם אחרי הפגיעה היום,  ומבחינתי זה המקסימום שאני יכולה לתרום למאמץ המלחמתי בנוגע אליה, ולהשתדלות שלא תהיה שנאת חינם.

😘😘😘

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡