כיסוי עיניים של טיסות זה רעיון, כרגע אין בבית אבל אני אשאל אותה אם היא תרצה שנשיג. היא לא רצתה לקשור משהו מאולתר על העיניים.

נראה לי שיותר מפריע לה העניין שלא 'מתחשבים' בה, אז ייתכן פתרון שכולל התגמשות רק שלה פחות יעבוד.

בסוף הצלחנו למצוא פתרון של האור במסדרון הרחוק יותר דולק ואז החדר יותר חשוך למרות שהדלת פתוחה.

אבל היה בהחלט קשוח...

בת כמה היא?

הם ישנים שלושה ילדים בחדר?

אולי אפשר לקנות לה אהיל של ילדה גדולה למיטה כמו מיטת אפיריון (יש דוגמה למשל באיקאה, בטח אפשר למצוא מסין בזול)

נשמע שיותר ממה שהיא זקוקה לחושך היא זקוקה שיראו אותה וידברו על הצורך שלה (אולי לא)

אפשר אולי לקחת אותה לשיחה של אמא ובת גדולה ולשבח אותה על העזרה והבגרות שלה, וגם לשתף אותה שבלילה כשלא מצליחים להגיע לפתרון זה פוגע בכולם ולכן צריך לחשוב ולמצוא פתרון לא בזמן אמת לכן את מתייעצת איתה איזה רעיון היא חושבת שיעבוד.

אגב, בת השש שלי, בנתה לעצמה פינת שמיכות ובובות בחדר ארונות והיא ישנה שם, אז יש שגעונות גדולים מאלו, אנחנו בתקופה המשוגעת..

מכירה פה משפחות שהיו גם חמישה-שישה ילדים בחדר כזה (עם מיטות קומותיים).

נבדוק לגבי הרעיון של אהיל מסביב למיטה. לא מכירה, ואני צריכה לבדוק אם היא באמת זקוקה לזה.

נראה לי שבאמת מה שהיה לה קשה היה שהיא הרגישה שלא רואים את הצורך שלה, מוצפים רק ממנה להתחשב (למרות שזה לא מדוייק. אח שלה קצה לפתוח את החלון כי היה לו חם, היא רצתה לסגור כדי שלא ישמעו רעשים מבחוץ, והשארנו סגור בשבילה. אבל היא יותר רצתה התחשבות בדלת מאשר בחלון...).

אני אנסה למצוא הזדמנות לדבר איתה על זה. נשמע שבאמת זה הכיוון...

ותודה על התזכורת שזה כנראה קשור גם לתקופה. אנחנו פה כביכול בשגרה, מבחינת ההתנהלות החיצונית. אבל באמת יש השפעות בכל זאת והגיוני שזה גם קשור.

אבל כשפעם התארחנו אצל סבא וסבתא והסתדר מבחינת החדרים שהיא תישן לבד, היא לא הסכימה בכלל, ופחדה להיות לבד בחדר.

מצד אחד היא רוצה פרטיות, אבל מצד שני היא מפחדת ללכת לישון בחדר שרק היא נמצאת בו (עברנו הרבה עד שהגענו למצב שהיא לא צריכה את הנוכחות שלי או של בעלי בחדר כדי להירדם. אבל היא עדיין צריכה שיהיו עוד איתה, גם אם זה האחים הקטנים שלה...).

אולי אפשר לתלות וילון שמסתיר חלקית את המיטה שלה?

ככה גם האור פחות יפריע לה, וגם תהיה לה קצת הרגשה של "חדר לבד" בלי להיות לבד?

בית זה לא כמו בחוץ. אפילו אם זה בבית של סבתא

כך לדעתי בכל אופן

אחרי שלפני זה היא לא הפסיקה לדבר על זה שזה החלום שלה.

כי רק אז היא קלטה שהיא באמת עוד לא מסוגלת לישון לבד. זה עדיין מפחיד אותה מידי.

עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך כ"ה בחשון תשפ"ד 09:50

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://cdn.agora.co.il/deals_images/2017-11/1748102.jpg?v=1

למרות שאפשר גם לשים וילון נשפך יפה עם וו בתקרה.

אפשר אפילו כזה, שווה את המחיר אפילו סתם בשביל הגימיק רק לתת לה הרגשה טובה שחושבים איתה על פתרון.

35.8₪ 35% OFF|ילדים כוכבים חלום מיטת אוהל LED מיטת כילה מיטת חופה מתקפל אור חסימת אוהל מקורה מיטת כילה חדר דקור| | - AliExpress

עוד נקודה שכדאי לחשוב, האם היא מרגישה חוסר ביטחון ולכן רוצה הכל סגור. (חלון סגור, דלת סגורה)

אולי זה נובע מפחד ואז כדאי לטפל בפחד עצמו ולא רק בסימפטום.

לא הסגרת את הגיל שלה, אז מעלה גם התייחסות אפשרית סביב גילאי 8-9 זה גיל שמצד אחד מתביישים להתבטא בו כמו ילדים קטנים, מצד שני עדיין יש רגשות של ילדים שקשה לווסת אותם. 

ואז התוצאה היא התנהגויות מוזרות, התעקשויות ומאבקי כוח לא ברורים.

למשל, אם אני מביאה ממתק לקטנים ולא חושבת לשאול את הגדולים יותר אם הם רוצים גם, הגדול שלי ידע להתנהל בסיטואציה או שהוא יבקש או שיקח לבד או שיבין שזה לא הזמן המתאים לממתק. הבת שלי בת ה9 תרגיש חוסר אונים. מצד אחד היא גם רוצה ממתק, מצד שני היא מבינה שזה ילדותי לבקש, ואז זה יכול להתבטא נגיד שמאוד חשוב לה לפתוח לקטן את העטיפה והיא יכולה לפתוח על זה מלחמת עולם.

אז, סתם דוגמה, אולי היא עכשיו צריכה שוב שישבו לידה אבל לא מרגישה נוח לבקש, או לאח הקטן נותנים בקבוק לפני השינה, והיא גם רוצה איזה משהו שיתנו לה לפני השינה אבל זה תינוקי לבקש בקבוק ואז היא מסתבכת עם עצמה וזה מתבטא במאבקים על חלונות ודלתות.

לכן שווה לנסות להבין איתה אם יש משהו אחר שעומד סביב ההתנהגות הזאת או שבאמת הנושא פה הוא שקט וחושך (שזה גם הגיוני, רק שלבעיות שונות יהיו פתרונות שונים)

לכן גם אני בגישה בגיל הזה של לקנות משהו גם אם הוא לא הפתרון המושלם פרקטית, מבחינת בניית האמון בהורים זה שווה את ההשקעה.

אני אבדוק איתה אם יש לה רצון למשהו כזה.

ומה שכתבת לגבי הגיל נשמע לי בהחלט מתאים לה. היא עוד מעט בת 10, בהחלט בתפר הזה שהיא עדיין קצת קטנה אבל מנסה להיות גדולה.

לגבי מה שכתבת על חוסר ביטחון - זה לא הסיפור פה.

דווקא בגלל החוסר ביטחון היא לא סוגרת את החדר עד הסוף, אלא שמה נעל שתשמור על הדלת קצת פתוחה, כדי להרגיש שאנחנו מספיק זמינים.

וגם את החלון לא אכפת לה שנפתח אחרי שהיא נרדמת. אבל קשה לה להירדם בגלל שלפעמים יש רעשים מבחוץ, שמפריעים לה או גם מפחידים אותה, כשזה רעשים מהכפרים הערביים שמסביב (את זה אני באמת מבינה, ולכן גם התעקשתי מול אח שלה שאם לה זה מפריע אז משאירים סגור, ובשבילו הדלקנו מאוורר).

❤️

מקווה ממש שכולכם ישנים כבר 🧡

העניין זה רק סביב האור?

או שהדלת צריכה להיות סגורה גם מבחינת תחושת ביטחון שלה?

אולי לקנות פנס קטן (או מנורת לילה ממש חלשה, יש כאלה..) שתוכלי לשים לילדים במקרה שהיא באה לישון והם עוד לא נרדמו?

שאצלי בתור בחורה גם היתה התנגשות כלשהי עם אחיות שלי שחלקנו חדר ביחד.

היינו 4 אחיות באותו חדר בכל מיני גילאים.

לא רוצה לפרט מה ההתנגשות שהיתה אבל זה גרם לי לכ"כ הרבה צער ובלאגנים שכל הזמן ביקשתי חדר לבד ולא קיבלתי.

ועד היום אני סוחבת איתי משקעים מזה שלא הקשיבו לצרכים שלי ועל השנים הקשות שעברתי עם ההתנגשות הזאת.

אחד הדברים שאני סוחבת זה שאני רואה ילדים בתור דבר רע כי הם הזיקו לי. זאת אומרת כשאחיות שלי היו קטנות הן הזיקו לי.

לכן אני מציעה ממש לחשוב על פיתרון שיהיה מתאים מאד, ולא רק פלסטר נקודתי.

לדוג- כתבת שזה חדר גדול ומרווח, יש אפשרות 'לחלק' אותו לשתיים? לשים איזה ארון גדול באמצע שמפריד, או אפילו וילון כהה באמצע. ואז הילדה גם לא תהיה לבד וגם יהיה לה פרטיות וחושך בלילה.

היו שנים שההורים שלי ממש ישבו ותכננו איך לחלק את החדר הקיים ל2 כדי שיהיה לי חדר קטן לבד, אבל ראו שזה גם לא ככ אפשרי מבחינת דלתות ומעברים, וגם יקטין ככ את החדר שלא ישאר מקום ל3 בצד אחד ו1 בצד השני.

היום ממבט בוגר אני מבינה שההורים שלי כן ניסו למצוא איזשהו פיתרון, אבל בפועל בגלל שלא היה שום פיתרון אני סבלתי.

במקומם הייתי עוברת לדירה עם עוד חדר קטן, אבל כנראה שזה לא התאפשר להם, וזה גם לא ככ פשוט.

אנחנו לאחרונה הרבה במחשבות על זה... יש כמה ילדים (אמצעיים במשפחה) שמבקשים מדי פעם שיהיה להם חדר פרטי. אבל אין לנו אפשרות לספק את זה, אלא אם כן נעבור דירה (למקום אחר לגמרי) או נעשה איכשהו שיפוץ נרחב בבית. משתי האפשרויות הילדים עלולים גם כן לסבול... (לא מדברת עלינו עצמנו...)

כרגע מצאנו את הפתרון של וילונות סביב המיטות ושל תורנות שינה בחדר האורחים. השאלה אם בטווח הארוך זה יספק אותם מבחינה נפשית. שלא ירגישו שלא "ראינו" אותם ושלא סיפקנו את צורכיהם.

יש לך עצות, מניסיונך האישי, איך לעזור להם להרגיש שמחים ומסופקים במצב הנוכחי?

(אישית אני חושבת שהם גם מורווחים מזה שהם לא לבד בחדר, ושלאורך זמן לא יהיה להם כיף להיות לבד לגמרי בחדר. גם אני כנערה, אף שהייתה לי אפשרות לחדר פרטי, העדפתי להיות עם אחותי בחדר. אבל לא בטוח שהם רואים ומבינים את זה עכשיו...)

אי אפשר להפוך את חדר אורחים לחדר ילדים נוסף? נגיד לפצל 2,3,3 בכל חדר באופן קבוע. ככה יוצא שהילדים גם לא לבד וגם לא בחדר מרובה ילדים. לא באמת יודעת מה החלוקה שלכם כרגע.

העצה הכי חשובה שלי, זה לבחון על מה הדברים יושבים לעומק. למה בעצם הם מבקשים חדר לבד. ככה יודעים יותר מדויק מה הצורך, וגם אפשר לבחון אם אפשר לספק אותו בדרכים אחרות.

אצלי אחרי כמה שנים פשוט יצאתי לפנימייה וזהו וזה די פתר את הבעיה, חוץ מסופשים שהייתי חוזרת הביתה, ובאמת מצאתי את עצמי הרבה מחפשת לאן ליסוע שהוא לא הבית וסתם חבל..

זה גם פיתרון שההורים שלי מצאו, למרות שהוא לא זול.

או איזשהי פינה צדדית בבית לשים אפילו קיר גבס או אקורדיון כזה?

אבל כל זה אחרי בירור מעמיק שבסופו יכול להיות שתגלו שהפתרון הוא לא דווקא חדר נפרד.

לא יודעת אם כמוך, אבל בואי נגיד שמי שיצא לצבא - לא בדיוק חזר לבית

 ולגבי מה שאמרת @מתואמת  לגבי העדפה שלך - ובכן, היא הייתה *שלך* ולא בהכרח שהילדים שלך מתחברים לקו המחשבה שלך ולהעדפות שלך. וזה בסדר כהורה לעשות החלטות שאולי לא ימצאו חן בעיניהם, או באמת כי אין הרבה ברירות וזה מה יש. משמח אותי לראות איך את בכל זאת מחפשת שיהיה להם טוב ונוח. ממש מחמם את הלב

 וסביר להניח שיש בזה גם רווח גדול שאני אישית לא ראיתי אותו, בלינה משותפת. בטח לא כמתבגרת. אבל אני גם לא גדלית כנערה דתייה/ חרדית סטנדרטית אז אני מניחה שזה משנה כי זה אורח חיים אחר לגמרי 

מצבא..

וכן זה ידוע שמי שיוצא מהבית יותר קשה לחזור.

אני גם לא חזרתי מגיל 14.

לא כל כך אפשרי לפצל את הילדים בצורה כזו, כי יש ארבעה בנים וארבע בנות, ואלה שבעיקר רוצים חדר פרטי הם בן ובת. (ובחדר האורחים אין ממש מקום ליותר מילד אחד)

לסגור את המרפסת זה דבר שחשבנו עליו, אבל זה יהיה בעייתי מכמה בחינות (היא יוצאת מאחד החדרים, אז אם נסגור אותה לא יהיה בו חלון, וגם נצטרך לוותר ככה על ה"גינה" שיש לנו שם. וחוץ מזה - זה שיפוצים, וזה דורש יותר מדי... במיוחד למאותגרת רעש שכמותי שעובדת מהבית...)

באמת צריך יותר לברר לעומק למה הם כל כך רוצים חדר פרטי... (עשינו את זה, אבל אולי לא בצורה מעמיקה מספיק...)

זה באמת עוזר לי להבין יותר את הצד שלה ואת הצורך שלה שיראו אותה ויתחשבו בה.

מקווה להצליח לתת לה את התחושה הזו.

תודה רבה שכתבת...

אני גם ישנה רק בחושך, עם כיסוי על העיניים. (עד כדי כך..)

וגם הילדים שלי צריכים חושך כדי לישון

בעלי שונה ממני לגמרי

וזה קצת נראה שמצדכם היא צריכה להתחשב, כשלמעשה הצורך של האור וגם של החושך הוא בעצם לגיטימי באותה מידה בעיניי

ולכן במקרה כזה כן הייתי משתדלת להקפיד להתחשב בכולם, מאחר וזה צורך שווה, גם אם שונה

רעיון של הרדמה בשעות אחרות הוא נהדר

סופו של דבר, אם הם באותו חדר - אין לה איך לבקש את הצורך שלה כל עוד האחים ערים וצריכים אור וזה מתסכל לכולם.

חיבוק על הבאסה של ילדים ערים בשעה כזו ❤️

ותודה על החיבוק...❤️

העלו פה את הרעיון של וילון מסביב למיטה שלה. אני ממליצה גם. זה דורש השקעה, אבל הילדים באמת נהנים מזה, וגם מרגישים ש"רואים" אותם.

אנחנו לאחרונה גם הרכבנו וילונות לחמישה מהילדים (אחרי בקשות לחדר פרטי מכמה מהם). לארבעה מהם זה היה יחסית קל - במיטת קומותיים (אם תרצי אצלם לך איך זה נראה), ולחמישית - בעלי התקין ווים על הקיר שעליהם מתח חוט שעליו תלוי הווילון. (ובינתיים עוד ילדה ביקשה, אז אלתרתי לה משהו עם בד ארוך שקשרתי על המדף ועל מיטת התינוק שלידה...)

ולאחרונה גם החלטנו להנהיג תורנות שינה בחדר האורחים שיש לנו (חדר קטן ועמוס בדברים שונים שנצרכים לנו - אז מעדיפים לא להפוך אותו לחדר קבוע של ילד. מה גם שלא נדע להחליט לאיזה מהילדים מגיע החדר הזה...) - והם מרוצים מההסדר.

אולי גם לכם יש איזושהי פינה בבית שיכולה להפוך לחדר פרטי זמני או קבוע? (יש לי אח שהיה ישן במחסן/חדר ארונות מתחת למדרגות, כיוון שלא היה מסוגל לישון עם עוד אנשים בחדר... היינו צוחקים עליו שהוא הארי פוטר במיוחד שיש לו שיער שחור ועיניים ירוקות...)

בהצלחה במציאת פתרונות!

ובעיקר, בהצלחה בנתינת התחושה לילדה שאתם "רואים" אותה... מניסיון, זה ממש קשה לְרַצּוֹת ילדים שמרגישים ככה... וזה באמת גורם לתסכול מכל הצדדים...

וגם על ההזדהות.

אין מקום אחר שהיא תוכל לישון בו בבית. אבל אולי כן ננסה לעשות לה פינה משלה בתוך החדר.

אשמח לתמונות של מה שעשיתם, להשראה... (אין לנו מיטת קומותיים, זו ספת נוער, אז צריכה משהו שיכול להתאים לנו...)

אחים באותו חדר והסתדרנו מציון...

חוץ מזה - הוא רגוע? יש לו זמן ערות רגוע ביום? איך העליה במשקל? פשוט לוודא שאין משהו אחר שמפריע לו...

יש לו מעט מאוד זמנים רגועים.

עליה במשקל מעולה.

היינו כבר אצל רופא ששלל כל סיבה אחרת לכאבים או משהו בסגנון..

לא עבר מעצמו. הייתי ישנה איתו בעיקול המרפק, בלי יכולת לזוז כי אחרת הוא התעורר. אפילו על בעלי הוא ישן פחות טוב. התחלנו איתו תהליך ללמד אותו לישון לא עלי בגיל חודשיים בערך. התחלנו מלהניח בעגלה תוך כדי נדנוד, מגע בגב והמהום קבוע. ככה הוא שרד לפעמים חמש דקות שלימות. לאט לאט הזמן התארך. אח"כ עברנו לרק נדנוד ואז לנדנוד אבל רק בהתחלה ופעם בדקה וכו'. בסוף הגענו למצב שהוא הצליח לישון על מזרון אחרי שנרדם עליו בזמן שישבו לידו. זה קרה כשהיה בן חצי שנה בערך.

בדיעבד יש דברים שיכול להיות שהשפיעו ושווה לך לבדוק. יש לו לשון מעט קשורה. לא הפריע לינוק עד שהיה בן 3 חודשים, אבל מאוד יכול להיות שהשפיע על חוסר השקט. היו פה כמה סיפורים דומים בערך באותה תקופה.

יש לו רגישות תחושתית גבוהה. קשה לבדוק את זה אצל תינוק, אבל בגיל שנתיים הוא כבר הסכים ללבוש רק בגדים מאוד מסויימים כי השאר "מגרד".

בהצלחה ומקווה שאצליכם יהיה פשוט יותר.

וממליצה מאד על הספר של הלוחשת לתינוקות, לי מאד עזר.

למרות ששיטות ההרדמה שלה דווקא לא עזרו לי... אבל סדר היום ממש עזר לי.

תודה! אנסה לקרוא

אבל אצלי דווקא כן ישנו במנשא.. ניסית מנשא קשירה מבד? אצלי הכי אוהבים אותו בגיל הזה...

זה לא הסתדר לבד... רק כשעבדתי על הרדמה עצמאית. היו תינוקות שעבדתי כבר בגיל הזה אבל אז התקלקל במשבר 4 חודשים... אז התחלתי לעבוד על זה רק אחרי 4 חודשים. שוקלת לקנות ערסל ניע-נוח לפעם הבאה, אומרים שהוא ממש עוזר לבעיה הזאת.

וואי באסה לשמוע שלא עובר לבד..

זה מציל את החיים שלי בשלב הזה. עוזר גם לכאבי בטן כי קצת לוחץ את הבטן של התינוק על הבטן שלי וגם עוזר להרדים

יכול להיות שזה סתם ולא קשור אליכם אבל משתפת לסיכויי שזה יועיל...

גם אצלי הקטנה היתה ישנה רק רק עלי עד שהתרנו לה את הלשון. היתה לה לשון קשורה אחורית, שלושה רופאים אמרו שהלשון לא קשורה (והיא גם עלתה במשקל ולא פצעה אותי בהנקה) ורק כשלקחתי למומחית היא אמרה שכדאי להתיר והיה שינוי משמעותי. כנראה מה שהיה זה שהלשון הקשורה גרמה בליעה מטורפת של אוויר בהנקה (בנוסף למאמץ גדול בהנקה אז ההנקות היו קצרות ותכופות) וכל האוויר גרם גם לריפלוקס.

אחרי ההתרה היא לא נהייתה פתאום תינוקת רגועה אבל לגמרי הרבה יותר רגועה מלפני, והצליחה לישון גם בשכיבה בעגלה (למיטה לקח עוד זמן להרגיל.. אבל לפחות היא לא היתה עלי).

שבשבועיים הראשונים הוא לא היה ככה בכלל!

הוא היה ישן מעולה, אפילו רק הייתי מניחה ונרדם ל 3-4 שעות בכיף..

אז אני פשוט לא יודעת מה השתנה..

ואולי זה שכן היה ככה בהתחלה מראה שזה ען נקודתי ויוכל לחלוף אחרי תקופת גזים וכד'?

אצלי בשבועות הראשונים היו ימים כאלה וימים כאלה. ממש היו ימים שהייתי מניחה והיא היתה נרדמת, ואז יום אחרי צרחות בלתי פוסקות. לא יודעת מה היה שונה שם.. (אולי הרפלוקס התחיל רק אחרי הצטברות של האוויר?).

אגב אני זוכרת שגם עם הגדול שלי היה כמו שאת מתארת- בשבוע הראשון היה תותים ואז בגיל שבוע וחצי התחיל להיות ממש לא רגוע. תמיד ייחסתי רק לגזים, אבל בדיעבד אני יודעת שכנראה יש לו לשון קשורה ובאסה שלא היתה לנו מודעות לזה. מניחה שזה היה שילוב של הלשון הקשורה וההשלכות שלה, והגזים הרגילים.

אם כי התינוק שלי שהיה הכי קשה להרדים אותו התקשה כבר באשפוז אחרי הלידה.

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

ח

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

והגדולה שלי (שנה ו9) אצלה ואם אוציא את התינוקת מה עם הגדולה? זה יהיה לי קשה להוציא את שניהן מוקדם או שהגדולה תשאר ותבכה

אין יותר מלחיץ מ"אני מתלבטת אם להגיד לך משהו"...

אוף.

חיבוק גדול!

חוויה של טבילה מעורבבת עם כ"כ הרבה רגשות, אני תמיד מדמיינת שיש נשים (סליחה) שמנות ממני/ מכןערות ממני/ מבוגרות ממני/ מוזרות ממני שטבלו פה .. אז... לא יזכרו אותי...

מעולם לא נתקלתי באמירה כזו של בלנית, נשואה מעל 20 שנה, ההפך אני ממש מרגישה שהן מנסות להיות בלתי נראות, לא מסתכלות עלי , מסתובבות לצד השני , ומסתכלות רק על הטבילה כשאני בתוך המים( בעיקר באחד המקוואות בעיר שלי, אבל גם בשני הן בסדר). אני חושבת שאת יכולה לבקש שהבלנית לא תסתכל, שתסתובב ותסתכל רק אם כל בראש במיים, והטבילה כשרה, זה בעצם התפקיד,שלה. לא דום דבר מעבר.

ולנסוע למקווה איר זה יותר זמן, וכמו שאני מכירה את עצמי אני פשוט רוצה לגמור עם זה כמה שיותר מהר

אצלנו בזמן שהטובלת יורדת לבור הטבילה הבלנית עומדת עם הגב אליה או מרימה את המגבת למעלה שתחצוץ.

יש רק בלנית אחת?

אצלנו יש כמה

את המשפט הנ"ל היא אמרה לי כשחזרתי לחדר להתארגן

אם כן תבקשי מהאחראית שלא ישבצו אותה אצלך, ומקווה שיהיה לך בלנית נעימה ורגישה יותר

זה זמן כזה רגיש, שצריך להיות אובר ואקסטרה רגישים

אצלנו אני בכלל לא רואה את הפנים של הבלנית... היא דופקת על הדלת שלי ומיד מסתובבת לחדר של הבור ואני הולכת אחריה ואז נכנסת למים ורק אז היא מסתכלת על הטבילה ומיד יוצאת ומחכה עד שאני אכנס לחדר שלי חזרה.... גם ככה כל הקטע של הטבילה לא נחמד להרבה נשים!

ומה זה המשפט הזה לא הבנתי, לא משנה מה היא רצתה להגיד זה ודאי לא עניינה!!

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

אז זה כן ערב פסח...

זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻‍♀️😅)

שנה הבאה בשנה הלועזית...

אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם

איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי

ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת

ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.

אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...

כי השנה הלועזית בכלל לא מושפעת מעוד אדר... אדר ב' הוא רק בשנה העברית שכבר התחלנו😀

והסיפור שלך באמת מצחיק.. איזה הקלה זה בטח היה...

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

ובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )

פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו

גם זה היה מושלם כמובן

אין כמו שמחות ביתיות....

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂

אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

סתם כדי להירגע🙂

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).

הייתה ברית בפסח, אחד המוצלחים!!!

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות!

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

לא הייתי שמה לב לטעות.

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅

הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.

אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭

בה עושה היום משהו רחוק מאווווד מתכנות

שרואים שאתם רוסים? 🤭 (סתם, זוכרת שציינת את זה פעם. אלא אם כן התבלבלתי עם מישהי אחרת)

זה מאוד רוסי לרשום את הילד לחוג מתוך מחשבה על העתיד המקצועי שלו ולדחוף אותו לשם, אבל זו טעות. הילד לא נועד למלא את הציפיות שלנו ואנחנו לא אמורים להחליט בשבילו מה יהיה המקצוע שלו.

תנו לו להיות ילד ולהנות מהחוג. איזה כייף שהוא נהנה ומתלהב! חסכתם מאבק אחד

יש עוד המון שנים עד שתוכלו לראות איזה מקצוע מתאים לו, ובסוף הוא יבחר את מה שהוא נמשך אליו, ויכול להיות שזה יהיה שונה מאוד ממה שאתם מתכננים לו...

זה גם קטע של בורגנים

בעיני אלקטרוניקה יותר מושך מרובוטיקה בגיל קטן. זה המשך יותר טבעי לבניה בלגו ופאזלים למשל.

תסתכלי על חצי הכוס המלאה, הוא לא נכנס בטעות לחוג בלט או משהו כזה..

לגבי "הילד אותו מייעדים לגדולות" מקווה מאוד שהבנתי לא נכון.

זה קודם כל להניח מסך בצד, לשכב רבע שעה ולעצום עיניים. זה מרגיע. אחרי זה מסדרת מחשבות (אפשר על דף גם)

מה אני רוצה לעשות

מה אני צריכה לעשות

מה חייב לעשות

בסדר הזה

מתחילה ממה שאני רוצה בדרכ אחרת זה יידחק לפינה (כל עוד הלוז הגיוני כן?)

ואז מה שאני לא מתחילה - אני עושה אותו לאט. זה מרגיע את הגוף. רק אחרי שאני מסיימת, מתקדמת הלאה.

לי יש מגנט של לוח מחיק על הדלת, וכשיש לי עומס בראש אני כותבת שם הכל וזה ממש מוריד את הלחץ

ואז אני מסננת לי מה חייב ומה כדאי שיהיה, ומתנהלת לפי זה

וכמובן שאין כיף יותר מלמחוק כל דבר שעשית כבר🙂

ונושאים לרשימות

מתבלבל לי הכל

רשימה להערב איפוס בית כביסה וכו

רשימה לשבת הקרובה הבעל"ט

רשימה לערב יוה"כ

רשימה ליוה"כ עצמו, משחקים חדשים אוכל לילדים וכו

רשימה לסוכות, חוה"מ ושמחת תורה...

אני למשל עשיתי רשימת קניות כללית לחגי תשרי. התפריטים אצלנו די קבועים ולכן הלכתי על המוכר, הרכבתי רשימה, הגדלתי אותה 🤭( בכמויות) וסיימתי. מה שיישאר אם כבר זה השלמות, ובאמת לשבוע הבא יש לי רשימה של ירקות בעיקר והשבוע קניתי דברים יותר בסיסיים כמו ביצים חלב קוטג וכו. גמככה החגים מתפרשים על פני שבועיים וחצי סהכ. אז הכל ביחד רוחבי יותר קל לי וגם פחות יציאות לקניות.

אני מכניסה בפנים הכל - מבגדים עד לקישוטי סוכה ומפיות מיוחדות. גם משחקים ליוםכיפור הייתי מכניסה בפנים. בעדיפות שלי זה תמיד שיהיה הכל מראש. מצדי עוד מאוגוסט😅

איפוס בית אני לא עושה רשימה. לדעתי לא חייב. זו רוטינה קבועה. רק דברים ספציפיים שאני לא רגילה לעשות רושמת כדי לא לשכוח

גם לכאלו שלא נראות הנקה יש ריצרצים בצדדים שהופכים אותם למתאימות

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.