כיסוי עיניים של טיסות זה רעיון, כרגע אין בבית אבל אני אשאל אותה אם היא תרצה שנשיג. היא לא רצתה לקשור משהו מאולתר על העיניים.

נראה לי שיותר מפריע לה העניין שלא 'מתחשבים' בה, אז ייתכן פתרון שכולל התגמשות רק שלה פחות יעבוד.

בסוף הצלחנו למצוא פתרון של האור במסדרון הרחוק יותר דולק ואז החדר יותר חשוך למרות שהדלת פתוחה.

אבל היה בהחלט קשוח...

בת כמה היא?

הם ישנים שלושה ילדים בחדר?

אולי אפשר לקנות לה אהיל של ילדה גדולה למיטה כמו מיטת אפיריון (יש דוגמה למשל באיקאה, בטח אפשר למצוא מסין בזול)

נשמע שיותר ממה שהיא זקוקה לחושך היא זקוקה שיראו אותה וידברו על הצורך שלה (אולי לא)

אפשר אולי לקחת אותה לשיחה של אמא ובת גדולה ולשבח אותה על העזרה והבגרות שלה, וגם לשתף אותה שבלילה כשלא מצליחים להגיע לפתרון זה פוגע בכולם ולכן צריך לחשוב ולמצוא פתרון לא בזמן אמת לכן את מתייעצת איתה איזה רעיון היא חושבת שיעבוד.

אגב, בת השש שלי, בנתה לעצמה פינת שמיכות ובובות בחדר ארונות והיא ישנה שם, אז יש שגעונות גדולים מאלו, אנחנו בתקופה המשוגעת..

מכירה פה משפחות שהיו גם חמישה-שישה ילדים בחדר כזה (עם מיטות קומותיים).

נבדוק לגבי הרעיון של אהיל מסביב למיטה. לא מכירה, ואני צריכה לבדוק אם היא באמת זקוקה לזה.

נראה לי שבאמת מה שהיה לה קשה היה שהיא הרגישה שלא רואים את הצורך שלה, מוצפים רק ממנה להתחשב (למרות שזה לא מדוייק. אח שלה קצה לפתוח את החלון כי היה לו חם, היא רצתה לסגור כדי שלא ישמעו רעשים מבחוץ, והשארנו סגור בשבילה. אבל היא יותר רצתה התחשבות בדלת מאשר בחלון...).

אני אנסה למצוא הזדמנות לדבר איתה על זה. נשמע שבאמת זה הכיוון...

ותודה על התזכורת שזה כנראה קשור גם לתקופה. אנחנו פה כביכול בשגרה, מבחינת ההתנהלות החיצונית. אבל באמת יש השפעות בכל זאת והגיוני שזה גם קשור.

אבל כשפעם התארחנו אצל סבא וסבתא והסתדר מבחינת החדרים שהיא תישן לבד, היא לא הסכימה בכלל, ופחדה להיות לבד בחדר.

מצד אחד היא רוצה פרטיות, אבל מצד שני היא מפחדת ללכת לישון בחדר שרק היא נמצאת בו (עברנו הרבה עד שהגענו למצב שהיא לא צריכה את הנוכחות שלי או של בעלי בחדר כדי להירדם. אבל היא עדיין צריכה שיהיו עוד איתה, גם אם זה האחים הקטנים שלה...).

אולי אפשר לתלות וילון שמסתיר חלקית את המיטה שלה?

ככה גם האור פחות יפריע לה, וגם תהיה לה קצת הרגשה של "חדר לבד" בלי להיות לבד?

בית זה לא כמו בחוץ. אפילו אם זה בבית של סבתא

כך לדעתי בכל אופן

אחרי שלפני זה היא לא הפסיקה לדבר על זה שזה החלום שלה.

כי רק אז היא קלטה שהיא באמת עוד לא מסוגלת לישון לבד. זה עדיין מפחיד אותה מידי.

עבר עריכה על ידי אמאשוני בתאריך כ"ה בחשון תשפ"ד 09:50

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://cdn.agora.co.il/deals_images/2017-11/1748102.jpg?v=1

למרות שאפשר גם לשים וילון נשפך יפה עם וו בתקרה.

אפשר אפילו כזה, שווה את המחיר אפילו סתם בשביל הגימיק רק לתת לה הרגשה טובה שחושבים איתה על פתרון.

35.8₪ 35% OFF|ילדים כוכבים חלום מיטת אוהל LED מיטת כילה מיטת חופה מתקפל אור חסימת אוהל מקורה מיטת כילה חדר דקור| | - AliExpress

עוד נקודה שכדאי לחשוב, האם היא מרגישה חוסר ביטחון ולכן רוצה הכל סגור. (חלון סגור, דלת סגורה)

אולי זה נובע מפחד ואז כדאי לטפל בפחד עצמו ולא רק בסימפטום.

לא הסגרת את הגיל שלה, אז מעלה גם התייחסות אפשרית סביב גילאי 8-9 זה גיל שמצד אחד מתביישים להתבטא בו כמו ילדים קטנים, מצד שני עדיין יש רגשות של ילדים שקשה לווסת אותם. 

ואז התוצאה היא התנהגויות מוזרות, התעקשויות ומאבקי כוח לא ברורים.

למשל, אם אני מביאה ממתק לקטנים ולא חושבת לשאול את הגדולים יותר אם הם רוצים גם, הגדול שלי ידע להתנהל בסיטואציה או שהוא יבקש או שיקח לבד או שיבין שזה לא הזמן המתאים לממתק. הבת שלי בת ה9 תרגיש חוסר אונים. מצד אחד היא גם רוצה ממתק, מצד שני היא מבינה שזה ילדותי לבקש, ואז זה יכול להתבטא נגיד שמאוד חשוב לה לפתוח לקטן את העטיפה והיא יכולה לפתוח על זה מלחמת עולם.

אז, סתם דוגמה, אולי היא עכשיו צריכה שוב שישבו לידה אבל לא מרגישה נוח לבקש, או לאח הקטן נותנים בקבוק לפני השינה, והיא גם רוצה איזה משהו שיתנו לה לפני השינה אבל זה תינוקי לבקש בקבוק ואז היא מסתבכת עם עצמה וזה מתבטא במאבקים על חלונות ודלתות.

לכן שווה לנסות להבין איתה אם יש משהו אחר שעומד סביב ההתנהגות הזאת או שבאמת הנושא פה הוא שקט וחושך (שזה גם הגיוני, רק שלבעיות שונות יהיו פתרונות שונים)

לכן גם אני בגישה בגיל הזה של לקנות משהו גם אם הוא לא הפתרון המושלם פרקטית, מבחינת בניית האמון בהורים זה שווה את ההשקעה.

אני אבדוק איתה אם יש לה רצון למשהו כזה.

ומה שכתבת לגבי הגיל נשמע לי בהחלט מתאים לה. היא עוד מעט בת 10, בהחלט בתפר הזה שהיא עדיין קצת קטנה אבל מנסה להיות גדולה.

לגבי מה שכתבת על חוסר ביטחון - זה לא הסיפור פה.

דווקא בגלל החוסר ביטחון היא לא סוגרת את החדר עד הסוף, אלא שמה נעל שתשמור על הדלת קצת פתוחה, כדי להרגיש שאנחנו מספיק זמינים.

וגם את החלון לא אכפת לה שנפתח אחרי שהיא נרדמת. אבל קשה לה להירדם בגלל שלפעמים יש רעשים מבחוץ, שמפריעים לה או גם מפחידים אותה, כשזה רעשים מהכפרים הערביים שמסביב (את זה אני באמת מבינה, ולכן גם התעקשתי מול אח שלה שאם לה זה מפריע אז משאירים סגור, ובשבילו הדלקנו מאוורר).

❤️

מקווה ממש שכולכם ישנים כבר 🧡

העניין זה רק סביב האור?

או שהדלת צריכה להיות סגורה גם מבחינת תחושת ביטחון שלה?

אולי לקנות פנס קטן (או מנורת לילה ממש חלשה, יש כאלה..) שתוכלי לשים לילדים במקרה שהיא באה לישון והם עוד לא נרדמו?

שאצלי בתור בחורה גם היתה התנגשות כלשהי עם אחיות שלי שחלקנו חדר ביחד.

היינו 4 אחיות באותו חדר בכל מיני גילאים.

לא רוצה לפרט מה ההתנגשות שהיתה אבל זה גרם לי לכ"כ הרבה צער ובלאגנים שכל הזמן ביקשתי חדר לבד ולא קיבלתי.

ועד היום אני סוחבת איתי משקעים מזה שלא הקשיבו לצרכים שלי ועל השנים הקשות שעברתי עם ההתנגשות הזאת.

אחד הדברים שאני סוחבת זה שאני רואה ילדים בתור דבר רע כי הם הזיקו לי. זאת אומרת כשאחיות שלי היו קטנות הן הזיקו לי.

לכן אני מציעה ממש לחשוב על פיתרון שיהיה מתאים מאד, ולא רק פלסטר נקודתי.

לדוג- כתבת שזה חדר גדול ומרווח, יש אפשרות 'לחלק' אותו לשתיים? לשים איזה ארון גדול באמצע שמפריד, או אפילו וילון כהה באמצע. ואז הילדה גם לא תהיה לבד וגם יהיה לה פרטיות וחושך בלילה.

היו שנים שההורים שלי ממש ישבו ותכננו איך לחלק את החדר הקיים ל2 כדי שיהיה לי חדר קטן לבד, אבל ראו שזה גם לא ככ אפשרי מבחינת דלתות ומעברים, וגם יקטין ככ את החדר שלא ישאר מקום ל3 בצד אחד ו1 בצד השני.

היום ממבט בוגר אני מבינה שההורים שלי כן ניסו למצוא איזשהו פיתרון, אבל בפועל בגלל שלא היה שום פיתרון אני סבלתי.

במקומם הייתי עוברת לדירה עם עוד חדר קטן, אבל כנראה שזה לא התאפשר להם, וזה גם לא ככ פשוט.

אנחנו לאחרונה הרבה במחשבות על זה... יש כמה ילדים (אמצעיים במשפחה) שמבקשים מדי פעם שיהיה להם חדר פרטי. אבל אין לנו אפשרות לספק את זה, אלא אם כן נעבור דירה (למקום אחר לגמרי) או נעשה איכשהו שיפוץ נרחב בבית. משתי האפשרויות הילדים עלולים גם כן לסבול... (לא מדברת עלינו עצמנו...)

כרגע מצאנו את הפתרון של וילונות סביב המיטות ושל תורנות שינה בחדר האורחים. השאלה אם בטווח הארוך זה יספק אותם מבחינה נפשית. שלא ירגישו שלא "ראינו" אותם ושלא סיפקנו את צורכיהם.

יש לך עצות, מניסיונך האישי, איך לעזור להם להרגיש שמחים ומסופקים במצב הנוכחי?

(אישית אני חושבת שהם גם מורווחים מזה שהם לא לבד בחדר, ושלאורך זמן לא יהיה להם כיף להיות לבד לגמרי בחדר. גם אני כנערה, אף שהייתה לי אפשרות לחדר פרטי, העדפתי להיות עם אחותי בחדר. אבל לא בטוח שהם רואים ומבינים את זה עכשיו...)

אי אפשר להפוך את חדר אורחים לחדר ילדים נוסף? נגיד לפצל 2,3,3 בכל חדר באופן קבוע. ככה יוצא שהילדים גם לא לבד וגם לא בחדר מרובה ילדים. לא באמת יודעת מה החלוקה שלכם כרגע.

העצה הכי חשובה שלי, זה לבחון על מה הדברים יושבים לעומק. למה בעצם הם מבקשים חדר לבד. ככה יודעים יותר מדויק מה הצורך, וגם אפשר לבחון אם אפשר לספק אותו בדרכים אחרות.

אצלי אחרי כמה שנים פשוט יצאתי לפנימייה וזהו וזה די פתר את הבעיה, חוץ מסופשים שהייתי חוזרת הביתה, ובאמת מצאתי את עצמי הרבה מחפשת לאן ליסוע שהוא לא הבית וסתם חבל..

זה גם פיתרון שההורים שלי מצאו, למרות שהוא לא זול.

או איזשהי פינה צדדית בבית לשים אפילו קיר גבס או אקורדיון כזה?

אבל כל זה אחרי בירור מעמיק שבסופו יכול להיות שתגלו שהפתרון הוא לא דווקא חדר נפרד.

לא יודעת אם כמוך, אבל בואי נגיד שמי שיצא לצבא - לא בדיוק חזר לבית

 ולגבי מה שאמרת @מתואמת  לגבי העדפה שלך - ובכן, היא הייתה *שלך* ולא בהכרח שהילדים שלך מתחברים לקו המחשבה שלך ולהעדפות שלך. וזה בסדר כהורה לעשות החלטות שאולי לא ימצאו חן בעיניהם, או באמת כי אין הרבה ברירות וזה מה יש. משמח אותי לראות איך את בכל זאת מחפשת שיהיה להם טוב ונוח. ממש מחמם את הלב

 וסביר להניח שיש בזה גם רווח גדול שאני אישית לא ראיתי אותו, בלינה משותפת. בטח לא כמתבגרת. אבל אני גם לא גדלית כנערה דתייה/ חרדית סטנדרטית אז אני מניחה שזה משנה כי זה אורח חיים אחר לגמרי 

מצבא..

וכן זה ידוע שמי שיוצא מהבית יותר קשה לחזור.

אני גם לא חזרתי מגיל 14.

לא כל כך אפשרי לפצל את הילדים בצורה כזו, כי יש ארבעה בנים וארבע בנות, ואלה שבעיקר רוצים חדר פרטי הם בן ובת. (ובחדר האורחים אין ממש מקום ליותר מילד אחד)

לסגור את המרפסת זה דבר שחשבנו עליו, אבל זה יהיה בעייתי מכמה בחינות (היא יוצאת מאחד החדרים, אז אם נסגור אותה לא יהיה בו חלון, וגם נצטרך לוותר ככה על ה"גינה" שיש לנו שם. וחוץ מזה - זה שיפוצים, וזה דורש יותר מדי... במיוחד למאותגרת רעש שכמותי שעובדת מהבית...)

באמת צריך יותר לברר לעומק למה הם כל כך רוצים חדר פרטי... (עשינו את זה, אבל אולי לא בצורה מעמיקה מספיק...)

זה באמת עוזר לי להבין יותר את הצד שלה ואת הצורך שלה שיראו אותה ויתחשבו בה.

מקווה להצליח לתת לה את התחושה הזו.

תודה רבה שכתבת...

אני גם ישנה רק בחושך, עם כיסוי על העיניים. (עד כדי כך..)

וגם הילדים שלי צריכים חושך כדי לישון

בעלי שונה ממני לגמרי

וזה קצת נראה שמצדכם היא צריכה להתחשב, כשלמעשה הצורך של האור וגם של החושך הוא בעצם לגיטימי באותה מידה בעיניי

ולכן במקרה כזה כן הייתי משתדלת להקפיד להתחשב בכולם, מאחר וזה צורך שווה, גם אם שונה

רעיון של הרדמה בשעות אחרות הוא נהדר

סופו של דבר, אם הם באותו חדר - אין לה איך לבקש את הצורך שלה כל עוד האחים ערים וצריכים אור וזה מתסכל לכולם.

חיבוק על הבאסה של ילדים ערים בשעה כזו ❤️

ותודה על החיבוק...❤️

העלו פה את הרעיון של וילון מסביב למיטה שלה. אני ממליצה גם. זה דורש השקעה, אבל הילדים באמת נהנים מזה, וגם מרגישים ש"רואים" אותם.

אנחנו לאחרונה גם הרכבנו וילונות לחמישה מהילדים (אחרי בקשות לחדר פרטי מכמה מהם). לארבעה מהם זה היה יחסית קל - במיטת קומותיים (אם תרצי אצלם לך איך זה נראה), ולחמישית - בעלי התקין ווים על הקיר שעליהם מתח חוט שעליו תלוי הווילון. (ובינתיים עוד ילדה ביקשה, אז אלתרתי לה משהו עם בד ארוך שקשרתי על המדף ועל מיטת התינוק שלידה...)

ולאחרונה גם החלטנו להנהיג תורנות שינה בחדר האורחים שיש לנו (חדר קטן ועמוס בדברים שונים שנצרכים לנו - אז מעדיפים לא להפוך אותו לחדר קבוע של ילד. מה גם שלא נדע להחליט לאיזה מהילדים מגיע החדר הזה...) - והם מרוצים מההסדר.

אולי גם לכם יש איזושהי פינה בבית שיכולה להפוך לחדר פרטי זמני או קבוע? (יש לי אח שהיה ישן במחסן/חדר ארונות מתחת למדרגות, כיוון שלא היה מסוגל לישון עם עוד אנשים בחדר... היינו צוחקים עליו שהוא הארי פוטר במיוחד שיש לו שיער שחור ועיניים ירוקות...)

בהצלחה במציאת פתרונות!

ובעיקר, בהצלחה בנתינת התחושה לילדה שאתם "רואים" אותה... מניסיון, זה ממש קשה לְרַצּוֹת ילדים שמרגישים ככה... וזה באמת גורם לתסכול מכל הצדדים...

וגם על ההזדהות.

אין מקום אחר שהיא תוכל לישון בו בבית. אבל אולי כן ננסה לעשות לה פינה משלה בתוך החדר.

אשמח לתמונות של מה שעשיתם, להשראה... (אין לנו מיטת קומותיים, זו ספת נוער, אז צריכה משהו שיכול להתאים לנו...)

אחים באותו חדר והסתדרנו מציון...

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡