שיהיו זולות ואמינות. כמות...
למישהי יש המלצה מניסיון?
מחפשת קישור לקניית בדיקות הריוןשיויתי לנגדי
יש אתר שנקרא 'בזמנו'פרח חדש
יש להם בדיקות הריון יחסית זולות
זה בדיקות מאיביי או אליעקספרס
יוצא קצת יותר יקר מלהזמין ישר מאליעקספרס אבל היתרון שזה מגיע תוך כמה ימים, משלוח חינם.
אמינות?שיויתי לנגדי
אני הזמנתי משם והיו אמינותDoughnut
כן זה הבדיקות מאיביי או עליאין כבר כחאחרונה
זה טיפה יותר יקר מלקנות ישירות מאיביי
אבל זה מאוד נח כי לא מוכים הרבה זמן עד שמגיע
סיפור - הגיג. הכול אצלי מבולגן וגם הסיפור יצא קצתאמא טובה---דיה!
מבולגן, אבל רציתי לשתף אתכן בכל זאת.
"למה נמשלו ישראל לגפן? אלא מה הגפן כשבעליה מבקשים שתשביח, מה הם עושים? עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משבחת, כך כיוון שביקש הקב"ה להודיע ישראל בעולם, מה עשה? עקרם..."
לפחות האצבע עוד מצליחה לנוע על המסך. גם כן סוג של ספורט.
נכנסת כמו מתוך הרגל לקבוצה המשפחתית.
הילדים של שירה צוהלים על המסך ברכבת ארוכה ארוכה על המגלשה המסתלסלת.
רחלי והבנות מחייכות ליד תמונת נוף ילדותית, צבעונית ועליזה שמורכבת מרצועות של ירקות.
גפן משיטה סביבה מבט כבוי.
לגינה הם לא יצאו כבר יותר מחודש. חבל, תכף מתחיל להתקרר ולא יהיה אפשר לצאת גם אם היא תרצה.
ומה הם אכלו לארוחת ערב? בטח מרחו לעצמם שוקולד בפיתה. היא מקווה שהם לא הלכו לישון רעבים.
היא עוצמת את עיניה בחולשה. ופתאום, כמו משום מקום, בועה קטנה מתפוצצת לה בבטן. עדינה עדינה. נוגעת ולא נוגעת. ליבה של גפן מחסיר לרגע פעימה.
זה הוא? הקטן שבפנים שולח לה דרישת שלום?
היא נושמת נשימה עמוקה וגל נוסף של בחילה מציף אותה.
איך הוא כבר בועט, הקטן הזה? ממה הוא נוצר בכלל?
היא הרי לא עשתה כלום בשבילו. נעה כמו מכונה מקולקלת בין מטלות החיים, התכופפה מתחת לגלי בחילה חונקים, אפילו לא הביאה לו אוכל וויטמינים כמו שצריך. כמו שאימא אמורה לדאוג לבן שלה.
איך הצליח משהו חי כל כך להתרחש בגוף הקורס שלה, שלא מצליח לעבור בשלום את מהמורות החיים שבחוץ?
אבל כן. בשקט בשקט, בהתפרצות חיים בלתי מובנת, הצליח התא הבודד להתחלק, ולהתחלק עוד. מליארדי פעמים.
וכשהיא נחה על הספה וערימות הכלים התגבהו בכיור, נוצרו בתוכה עוד ועוד רקמות של חיים. ולב חי ופועם דרש את יניקתו ממנה, וידיים דקיקות נשלחו ובעטו ברחמה, מאותתות על קיום, מבשרות על צמיחה.
***
מצב המתנה.
המילים כבר לעוסות, שוחקות את המורל שכבר הצליח להמריא.
עוד יום שבו היא לבד עם הילדים, מנסה לייצר שגרת יום יום מרגיעה, כשהלב מתחנן – תעשו כבר משהו, תנצלו את הרגע, תראו להם את הכוח האמיתי שלנו.
האסון גדול כל כך, הכאב עמוק ונורא כל כך, ובתוך החידלון הקשה, שעלול להרפות את ידינו – ההמתנה מורטת את העצבים.
למה אנחנו מחכים?
המלחמה הזו נועדה להצמיח משהו גדול. לכונן את קיומנו המוחלט בארצנו.
וכמו האימא, שבמבט מבחוץ נראה שהיא לא עושה כלום, ולפעמים נראה שהבכי והכאב ממלאים את כל כולה, אבל בפנים כל מערכות הגוף שלה מגויסות לדבר הענק הזה – לייצר חיים חדשים, לברוא עולמות, כך גם עם ישראל.
מבחוץ הוא נראה לפעמים רופס, כועס, מסוכסך, נרפה, אבל בפנים הכול רוחש חיים, הכול אומר התקדמות, התקדמות לקראת הופעת מעלתנו האמיתית בעולם.
❤️מכחול
תודה על המילים האלהאנונימית בהו"ל
באהבה! ותודה שקראת
אמא טובה---דיה!
אני רוצה המשך לסיפוראנונימית בהו"ל
הלוואי שתהיה לי קצת שלוות הנפש כדי להמשיך...אמא טובה---דיה!
וואו, ריגשת...מתואמת
סיפורון קצרצר עם נמשל חזק ממש, שמעורר הזדהות בלב כל אחת, גם אם היא לא חווה בדיוק את זה...
תודה!
תודה רבהאמא טובה---דיה!
הלוואינפש חיה.
כתבת יפה כל כך!! תודה!מאוהבת בילדי
תודה לךאמא טובה---דיה!
וואו!^כיסופים^
תודה על המילים הטובות, ממש כתבת אותי
מרגישה לא נעים ששוכחת מהקטן שבפנים מרוב כל הבלאגן שבחוץ
ומרגישה לי כל כך לא קשור הריון עכשיו
(וב"ה מודה לה' אלף פעם!)
תודה רבה בשעה טובה ובידיים מלאות!אמא טובה---דיה!
אמן תודה! גם לך בע"ה ❤️^כיסופים^
אני לא בהריון אבל תודהאמא טובה---דיה!
איזה קטע! היה נשמע מהכתיבה שלך שכן^כיסופים^אחרונה
סליחה בכל אופן
מהמםם ומדויק וואואביול
תודה רבה!אמא טובה---דיה!
מהמם ! תודה לךהדרים
🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת לך לך וי"א חשוון🕯נפגשות בפרשה
השבת נקרא פרשת לך לך,
על ציווי ה' לאברהם אבינו ללכת לארץ ישראל.
על הבטחת הארץ לזרעו של אברהם אבינו.
מלחמת ארבעת המלכים בחמישת המלכים,
על ברית בין הבתרים,
ועל מצוות ברית מילה.
וכמובן הזמן- י"א חשוון יום פטירת רחל אימנו, האמא שבוכה ומתפללת עלינו "ושבו בנים לגבולם", והלב יוצא לעלות ולהתפלל על קברה שכל הבנים ישובו לגבולם.
ואי אפשר... אז נוכל לפחות ללמוד כאן יחד עליה.
השבוע נתחדש בכמה פינות לכבוד שנת התשפ"ד
( באיחור קל משבת בראשית,אבל אנחנו עדיין בהתחלה,אז מתאים עדיין להתחדש)
1. הישן יתחדש- נשאיר את הבסיס הקבוע- נשמח לקרוא היכן הפרשה פוגשת אותי - מזווית נשית/אישית או רעיון מזווית אחרת לפרשה שיחבר אותנו לפרשה.
2. ילדים נפגשים בפרשה-
רעיונות לדיון עם הילדים ( יחד עם כל המשפחה) על נקודות מהפרשה.
3. נפגשות בשבת-
לזכות עם ישראל בזמן המלחמה,ושנזכה לנחול את כל הארץ נתחזק בעונג שבת.
עפ"י דברי חז"ל -
"כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים , שנאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך".
נתחזק בלימוד וברעיונות על איך לענג ולרומם את השבת .
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
מוזמנות לשתף ברעיונות, תובנות, לימוד או מחשבות.
🕯️נפגשות בפרשה 🕯️נפגשות בפרשה
מה עשתה שרה אמנו כשאברהם אבינו נלחם?אם מאושרת
קראתי חוברת של הרבנית עידית איצקוביץ על האחדות בין אברהם אבינו ושרה אימנו.
רובה עוסקת בלימוד מהפרשה שלנו.
מהפסוק בישעיהו הנביא הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם כִּי אֶחָד קְרָאתִיו וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ:
לומדים על אחדות מיוחדת שהיתה בינהם.
המהר"ל מדגיש שכתוב קראתיו ולא קראתים- " דע כי אברהם ושרה מתאחדים מצד עצמם יותר מכל איש ואישה בעולם... ועל שניהם הוא אומר "כי אחד קראתיו" כי אברהם ושרה הוא אחד!
הרבנית עידית מחברת את האחדות המופלאה בינהם לאמונה של א"א באחדות הבורא.
האחדות המופלאה בין א"א לשרה אמנו היא לא מקרית! אלא סעיף חשוב ועיקרי של אמונת האחדות שמילאה את כל חייהם. מי שמאמין ב"ה' אחד" חי חיי אחדות עם כל מי שנמצא סביבתו, ובראש והראשונה עם אשתו ובני משפחתו.
במדרש מסופר מה הרגישה שרה אמנו כשהלכו לארץ ישראל על פי ציווי ה' (בראשית רבה מא ב)
וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיְתָה שָׂרָה שְׁטוּחָה עַל פָּנֶיהָ וְאוֹמֶרֶת, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַבְרָהָם יָצָא בְּהַבְטָחָה, וַאֲנִי יָצָאתִי בֶּאֱמוּנָה. אַבְרָהָם יָצָא חוּץ לַסִּירָה, וַאֲנִי בְּתוֹךְ הַסִּירָה. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה בִּשְׁבִילֵךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, וְהַכֹּל אוֹמְרִים עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם,
בלילה במצרים שרה אמנו מתפללת לה' ומזכירה איך הרגישה כשהלכו לארץ ישראל אברהם אבינו שמע מה' ציווי- לך לך ואת ההבטחה האלוקית-ואעשך לגוי גדול,
שרה אמנו לא שמעה מפי ה' אלא "באמונה" בחיבור להבטחה שנאמרה לא"א
וזו אחדות אמיתית. בשונה מהעולם המודרני שמגדיר שוויון וזהות, התורה לא מדברת על זהות,כי ברור שהזהות שונה בין איש לאישה, אבל התורה מדברת על אחדות-
שרה אמנו בתפילתה מתארת את האחדות בינהם- הדיבור של ה' עם א"א בוודאי שהוא גם בשבילה,היא לא דורשת שה' ידבר גם איתה.אלא אומרת שבכך מתבטאת האחדות בינהם-, ולכן מתפללת שה' יוציא אותה והיא תתאחד בחזרה עם א"א.
ומתוך האחדות הזו בינהם-אפשר לראות כיצד שרה אמנו נלחמה יחד עם אברהם אבינו.
מה עשתה שרה אמנו כשאברהם אבינו נלחם?
אברהם אבינו לקח 318 חיילים להילחם, שרה אמנו לא הלכה איתו, כי אשה לא יוצאת לקרב, אבל היא היתה שותפה מלאה איתו במלחמה!
מדרש תנחומא- ".. לא יכבה בלילה נרה" כשבאו עליהם המלכים דכתיב ויחלק עליהם לילה.
המדרש מתאר לנו שכשאברהם אבינו נלחם בלילה עם ארבעת המלכים, שרה אמנו לא ישנה והיתה ערה כל הלילה.
שרה אמנו היתה לגמרי עם אברהם אבינו בתודעה ובמחשבה.
הרבנית עידית מביאה בהקשר זה שהרבנית חנה טאו היתה הולכת בזמן מלחמה לנשות מגוייסים, ואומרת להן את הפסוק הזה- "כי אחד קראתיו" שזו מורשת האומה הישראלית, יש קשר נפשי עמוק בין איש לאישה, שבא לידי ביטוי לפעמיל כשקוראים את המחשבות של השני גם בלי דיבור בינהם.
ולכן אם האשה בעורף תהיה מלאת פחד ודאגה. זה יחליש את האיש ויפריע לו להילחם, לכן האישה צריכה להתמלא בגבורה ובאמונה בצדקת המלחמה ובקידוש ה' הבא על ידה.
אם היו שואלים עיתונאים בדורם מה סיבת המלחמה?
הם היו אומרים שבגלל שחמשת המלכים מרדו בכדרלעומר פרצה המלחמה, לכאורה לסיבה כזו שרה אמנו יכולה להתנגד שא"א ילך למלחמה, אבל היא באחדות שלמה יחד עם א"א בטוחה בצדקת דרכו,
"אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגליו של משיח"
שהרי בימי אברהם ע"י שנתגרו המלכויות אלו באלו באה גאולה לאברהם.
רואים את זה בדברי רשי על הפסוק "ויצא מלך סדום לקראתו אל עמק שווה הוא עמק המלך" מבאר רשי - עמק שווה- שהושוו שם כל האומות והמליכו עליהם את אברהם לנשיא אלוהים ולקצין.
המלחמה הזו היתה דחיפה גדולה והנעה של התהליך של קידוש ה' בעולם ע"י אברהם אבינו.
ולתוצאה הזו הגיעו בזכות עמידתה של שרה אמנו לימינו של אברהם אבינו.
וואו, מחזק ממש... שנזכה לאחדות כזו גם!מתואמת
משהו קצרצר ואקטואליבארץ אהבתי
בפרשה שלנו אברהם אבינו נלחם נגד ארבעת וחמשת המלכים.
אברהם מסמל את מידת החסד, ויצחק את מידת ץהגבורה. לכאורה היינו חושבים שיצחק ששייך למידת הגבורה צריך להיות שייך יותר למלחמות. למה דווקא אברהם נלחם, מכל האבות?
כי אצל עם ישראל, המלחמה מגיעה דווקא מתוך מידת החסד, של הוספת טוב בעולם. כדי להוסיף טוב צריכים להכריע את הרע. מי שמרחם על האויב, כביכול מתוך מידת החסד, זה לא באמת חסד כי זה מחזק את הרע.
אברהם אבינו נלחם דווקא מתוך מידת החסד, וכך גם אנחנו במלחמה שלנו היום צריכים לחזק בנו את מידת החסד האמיתית, ולהבין שכדי להוסיף טוב בעולם, התפקיד שלנו עכשיו הוא להכרית את הרע.
יהי רצון שנזכה לניצחון אמיתי על הרע, ולהוספת טוב ואור גדול בעולם!
מתוך השיעור של הרב ראובן ששוןבארץ אהבתי
יש שם עוד הרבה, אבל אני לא אספיק לכתוב עכשיו...
מי שרוצה לשמוע, מומלץ (גם אחרי שבת זה אקטואלי...)
וואו, מיוחד!מתואמת
ואולי לא סתם כל העורף בתקופה הזו מלא בחסד - משלוחים לחיילים, עזרה לנשות מגויסים, סיוע למשפחות שהתפנו מבתיהן - כדי להמחיש כמה גם המלחמה בחזית היא מתוך חסד...
אמן!!!אם מאושרת
בפרשה שלנו נולד ישמעאלמתואמת
וכשקראתי איך המלאך אומר להגר לחזור לשרה ואברהם, ובכך ללדת את ישמעאל, כמעט רציתי לצעוק לו: לא! אתה יודע כמה צרות אנחנו עתידים לסבול מאותו ישמעאל? עדיף שלא ייוולד!
אבל ישמעאל נולד בכל זאת. ואנחנו סובלים מצאצאיו עד מאוד. והכול בתוכנית האלוקית הנשגבת מבינתנו.
ואז שמתי לה לנקודה מעניינת:
המלאך אומר להגר שייוולד לה בן ושהיא תקרא את שמו ישמעאל.
בפועל, כשישמעאל נולד, אברהם הוא זה שקורא לו בשמו.
זה כאילו אברהם בעצמו "סידר" לנו את ישמעאל, למרות הצרות העתידיות שהוא יביא לנו!
אבל בעצם - אברהם פשוט הסכים עם התוכנית האלוקית. כמו שהסכים לשמו של ישמעאל, שנקבע ממרום, ואף חשב עליו בעצמו (אולי), כך הוא הסכים להולדתו.
ואם אברהם אבינו הסכים שישמעאל ייוולד - גם אנחנו, צאצאיו, צריכים להסכים לתוכנית האלוקית שבקיומם של בני ישמעאל.
ולהתפלל שבן האמה ישוב למקומו הטבעי, תחת רגלינו ושלטוננו, ושלא יעז יותר להרים ראש...
אמן ואמן!אם מאושרת
כתבת כל כך יפה ואקטואלי! תודה רבה!
ראיתי בשבת מדרש מעניין שמתקשר למה שכתבת-
"אמר רב חנא בר אחא: אמרי בי רב: ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן: גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע;"
(סוכה, נ"ב ע"ב)
וואו... לא הכרתי את זה...מתואמת
והאמת שזה מצמרר אותי לחשוב שהקב"ה מתחרט על משהו שברא... זה כאילו לא הגיוני... בטח יש למדרש הזה עומק שאנחנו לא מבינים...
"והוא יהיה פרא אדם. ידו בכל ויד כל בו"לפניו ברננה!
ציטטתי מהזיכרון מקווה שצודקת..
איזה פרא
גם אם הוא התחפש לאומה מתורבתת ויש בה עורכי דין ורופאים וכו'- הפראיות שלהם נחשפה וכל העולם רואה את הפרצוף האמיתי שלהם. כולל האומות שבעזות פנים טוענות שישראל אכזרית ושהמתקפה (הפוגרום) היתה מוצדקת.
לגמרי... 
מתואמת
🕯️ילדים נפגשים בפרשה🕯️נפגשות בפרשה
עליה לארץ והחיבור שלנו לארץבארץ אהבתי
אני חושבת שהפרשה שלנו ממש מזמנת שיח על החיבור המיוחד של עמ"י וארץ ישראל, אפשר לדבר על התקווה של אלפיים שנים בגלות, שנשוב לארץ ישראל. איך אפשר בכלל עוד להמשיך להאמין אחרי כל כך הרבה שנים של ריחוק מהארץ.
ואז לדבר על הנס שעמ"י באמת חזר. על סיפורי העליה של המשפחה, על מסירות הנפש והקושי שזה כלל, והכוח שקיבלנו מאברהם אבינו בפרשה שלנו, שבזכותו כולנו פה, למרות הכל.
זה מיוחד שכל ילד יכול להתחבר ל "לך לך "אם מאושרת
איך זה מיוחד שלכולנו כאן יש הורים /סבים שנענו לקריאה האלוקית "לך לך"
🕯️נפגשות בשבת🕯️נפגשות בפרשה
לימוד על מעלת השבת - מתוך הספר 'נעם שבת'בארץ אהבתי
במהלך השנה (מהחופשת לידה של הקטנה שלי) זכיתי להשתתף בחבורת לימוד בישוב שלנו, בה למדנו את הספר 'נעם שבת'.
בעז"ה בשבועות הקרובים אני אשתף פה מהסיכומים שכתבנו לאחר הלימוד. כמובן שזה לא כמו לימוד בספר עצמו, אבל אני מקווה שזה בכל זאת יוסיף להבנת עומק מצוות השבת, ויוסיף לכבוד השבת.
(הסיכום הוא לא מתחילת הספר, כי הצטרפתי רק באמצע)
יהי רצון שהלימוד יהיה לזכות עמ"י, להשבת כל החטופים לשלום, לרפואת כל הפצועים והנפגעים, לניצחון במלחמה, ולגאולה שלמה!
הרמב"ם מונה שלושה טעמים למצוות הדלקת נרות שבת: שלום בית, עונג שבת, וכבוד שבת. פה נרחיב קצת על הטעם של עונג שבת.
אור הנרות מוסיף לעונג השבת בכמה רבדים. גם ברובד הפיזי (האור מעמיק את העונג שבטעם), וגם ברבדים העליונים יותר, כי נרות השבת מעוררים אורות עליונים שמאירים בנו את האור הפנימי, ומוסיפים להארת הנפש, הרוח והנשמה.
הנר קשור לשלושת הרבדים - הנפש (עולם הרגש, החוויה), הרוח (עולם המחשבה) והנשמה (החלק אלו-ה ממעל). נ"ר = נפש רוח, והנשמה מתבטאת בלהבה.
הנרות סמוכים לשולחן שבת, וכך מעוררים את האור שמתעורר במהלך הסעודה בכל הרבדים. בנפש - על ידי זמירות שבת, ברוח - על ידי דיבורים ומחשבות של תורה, ובהארת הנשמה (וכמובן כולם על גבי העונג הגופני של המאכלים, עליו כבר דיברנו).
שבת שלום!
ממש מרומם!!!אם מאושרת
ונותן משמעות עמוקה למצווה "שלנו" תודה רבה!
מחשבות על הבכי של רחל אמנואם מאושרת
היום הבת שלי "סיפרה" לי שרחל אימנו בוכה כי היא לא יודעת לדבר כמו התינוק שלנו שבוכה כי לא יודע לדבר.
ברגע הראשון נבהלתי,וניסיתי להסביר לה שהבכי של רחל אמנו עמוק מאד, וזה לא בכי של תינוק, וודאי שרחל אמנו יודעת לדבר...
ברגע השני, חשבתי שאולי זה כן מתחבר, יש כאן רובד עמוק של משמעות הבכי של אמא על בניה.
במציאות ההזויה של המלחמה הנוכחית, אולי באמת כל מילה מיותרת...ואפילו אנחנו לא יודעים מה לבקש קודם, ולכן אנחנו צריכים דווקא את הדמעות של רחל אמנו - ושבו בנים לגבולם! לפעמים כשאין מילים, יש מקום לתפילה באמצעות דמעות...
( ואולי זה גם בביתנו הפרטי כך, ולכן אנחנו לא חייבות בתפילה מסידור, אלא מספיק שנראה בבית משהו שמצריך תפילה ונתפלל עליו בדמעות, תפילה מהלב. וזה ישבור רקיעים.)
וכמובן שנזכור שאם כל הכאב הגדול, אנחנו לא יוצאים לגלות אלא חוזרים מהגלות,
והבכי עכשיו כבר אחר ,
כמו שכתב הרב קוק
וְקוֹל בְּכִי תַּמְרוּרִים שֶׁל רָחֵל הַמְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מִתְמַתֵּק עַל-יְדֵי שִׁפְעַת תַּנְחוּמִים
שנזכה במהרה בזכות רחל אמנו להתנחם בשיבת כל הבנים לגבולם ,ובגאולה השלמה.
כתבת יפה ומרגש, תודה!בארץ אהבתי
אמן! איזו הסתכלות מיוחדת...מתואמת
מזכיר לי את השופר, שנמשל לבכי מהלבקמה ש.
בס״ד
הרבה מעבר למילים.
מהלב ישר אל לב השמיים.
חזק!!! תודה רבה על החיבור הזה!אם מאושרתאחרונה
איך מכניסים לראש שהלידה יכולה לקרות כל רגע, ולחכות:-)
לה בהתרגשות?!
יש עוד זמן לתלמ, אבל בתחושות ובמצב שלי אני מרגישה שזה עומד לקרות אוטוטו....
ואני לא מצליחה להתרגש, ורק רוצה לדחות את זה עוד...
רק רוצה שישתנה המצב ואני אוכל ללדת ברוגע! איך ילדים נסיך קטן למצב הזוי כל כך?!
יודעת שבדרך הטבע המצב עוד יממשך אבל קצת מתכחשת לזה....
ואני כן רוצה שהוא יחוש את הציפייה ואת החיבור, שלא יפרש את זה כדחיה....
ואני רוצה להתרגש, ולחכות, ולהודות על זה שזה בא!! כי אחרי הריון לא פשוט, לידה היא פשוט גאולה!!
בהצלחה גדולה גדולהצמאה
תשמעי הרבה מדיטציה ללידה, דמיון מודרך
יש ברשת הרבה
תשימי מוזיקה נעימה
ותקראי ספרים על לידה או סתם בכללי
פשוט להתנתק כמה שאפשר מהחדשות והמצב.
בול.נביעה
להתנתק
להתכנס לבועה של עצמך.
אני עכשיו בשישי, וכבר אני רואה שאם אני בלי הנייד,
אחריי ספר טוב בחדר במיטה, פתאום מרגישה תנועות-
רגוע לי.
האושר מתפשט ושמח וכמו בועה רק שלי ושל העובר..
זכות חסד ורחמים..
אז לקראת לידה-
סופר התנתקות.
אין עולם.
יש את הנשמה שרוצה לצאת ולקרב את הגאולה
ואותך האמא שאת הכלי לשפע, מבורכת מבורכת מבורכת.
אגב, גם כדי לעבור צירים בטוב-
התכנסות זה שם המשחק..
נשימות עמוקות, הקשבה למה הגוף שלי צריך עכשיו
מהממת! ריגשה אותי התגובה!:-)
אני מנסה בנתיים כמו שפחות להתנתק מהסביבה ולהתכנס כי יודעת שזה עלול להוביל ללידה ואני פשוט לא רוצה!
אני צריכה לעבוד על בראש על העניין וזה הקושי...
תודה על התגובה יקרה!:-)
אני משתדלת להיות מנותקת ככל הניתן מהמצב. אבל אני מנותקת גם מהרצון ללדת וזו הבעיה...
אני מרגישהנביעה
שהמצב הוא זה שגורם לחוסר חיבור עם הלידה.
עסוקים בלשרוד,
איך נביא חיים??
ורק כשהתשובה תפמפם לך, תרגישי את החיבור:
החיים שבאים לעולם
הם תיקון עולם במלכות ש-ד-י
הם התשובה שלנו לכל מחריבי החיים
הם הנצחון לכל אוייבינו בכל הדורות שמנסים להשמיד להרוג ולאבד-
ואת, את מביאה את התשובה,
את בונה את העולם.
לידה זה תמיד דבר מפתיעאם מאושרתאחרונה
קודם כל- לקבל את זה שלא תמיד הולך בקלות להתחבר ללידה.
לא הרי חיבור להריון הראשון כהרי חיבור להריונות כשיש ילדים בבית ועסוקים איתם הרבה.
אז בלי קשר למצב- אל תשווי למידת ה"חיבור" שלך בהריונות הקודמים, כי זה טכנית אחרת.
ולגבי המצב- עכשיו זה יותר חיבור רעיוני לערך הגדול של לידת יהודי חדש, ובעז"ה הגאולה תבוא בן רגע, ועד הלידה הכל יכול להראות אחרת,!
וגם כמו שאומרים שכשנולד התינוק יש רוח הקודש להוריו לגבי השם, כך אני מרגישה בכל תהליך הלידה- עכשיו ה' נותן לך כוחות להתמודד עם הריון, כשתגיע הלידה הגוף שלך כבר ייצר הורמונים מתאימים, חבל עכשיו להצטער על משהו שעוד לא קיים...
יהי רצון להדלקת נרותהיופי שבשקט
מישהי מכירה יהי רצון יפה שמתאים לנשים שמצפות להריון? כזה שאומרים אחרי הדלקת נרות
עוקבתאנונימי חדש חדש
יש לי כזה בתוך ספר תחינות לכל עתעשב לימון
אולי במקרה יש לך אם לא, אני יכולה לצלם
תפילת חנהאם מאושרתאחרונה
מכירות סיוע נפשי בזמן הזה?לנשים.
אני במצב לא טוב.
מריצה כל הזמן תסריטי אימה בראש, למרות שלא שומעת חדשות.
גרה בירושלים, בלי ממד, שכונה שיש בה גם ערבים, ובמיוחד הרבה מסתובבים ליד.
מפוחדת עד אימה. לא מצליחה לישון בלילות. נבהלת מכל רחש.
לא נותנת לבעלי לזוז. אבל גם לא רגועה שהוא נמצא.
לא יוצאת עם הילדים לבד לגינה ובכללי חיה בסיוט סביב החרדה שלי.
בעצמי לא יודעת אם היא הגיונית או שהדמיון שלי כבר מוגזם.
לקחתי כדור הרגעה שמותר בהריון- אבל חוץ מבחילות קשות זה לא עזר בכלל.
אני ממש אשמח אם למישהי יש כיוונים לתת לי כדי לצאת מזה.
החיים שלי הפכו להיות ממש לא נעימים.
יש המון כתובות לעזרהבארץ אהבתי
דרך קופות החולים ראיתי שיש אפשרות לקבל שלוש שיחות עם פסיכולוג ללא עלות, לכל אדם.
שמתי פה קודם קישור שחשבתי שנותן פרטים אבל נראה שהוא מוביל למשהו אחר, אני אנסה לחפש את מה שהתכוונתי לשים.
וראיתי גם את זה -
טיפול רגשי - מרכז נעמי וולפסון
(קו חם ללא עלות, לנשים ונערות. שיחה עם מטפלות מוסמכות של מרכז נעמי וולפסון)
בהצלחה רבה!❤️
מצאתי את הטלפונים לסיוע דרך קופות החוליםבארץ אהבתי
קופות חולים
מאוחדת - 3833*
לאומית - 1-700-507-507
מכבי - 3555*
כללית - 03-747-2010
עמותת ער"ן באינטרנט/ בטלפוןהכל לטובה
שמעתי שבעיריות פועלים מוקדים של שירות פסיכולוגיבתי 123
תתקשרי למוקד של המועצה ותבקשי. מן הסתם לא בטוח שיהיה מישהו פנוי אבל שווה לנסות
כמה כתבו כאן שמאוד נעזרו במוקד של עזר מציוןחלמאית
מישהי יכולה לצרף פרטים?
מוקד של עזר מציוןאם מאושרת
עונה כמטפלתכנרת כנרתאחרונה
דווקא כשקראתי אותך לא עלה לי לראש צורך בטיפול
בעייני התגובה שלך מאוד נורמלית ותואמת את סביבת מגורייך.
אני לא אומרת שטיפול לא יעזור,רק שבמצבי סטרטס שמערערים את כל המערכת ,יש מקום לשקול לעבור לתקופה במידה וזה אפשרי למשפחה/סאבלט/שכונה אחרת/דירה עם ממד.
בשורות טובות !
אני מחפשת בשביל חברה יועצת גמילה לילדיםאחתפלוס
דתיה,חיובית ונעימה.
מכירות ויכולות להמליץ?
תודה
כניסה להריון אחרי התערבות כירורגיתשיויתי לנגדי
מנסה לחשוב איתכן ביחד - לאן אפשר ללכת?שמן קוקוס
בבית אין ממ"ד ולא יכולה להרים כמה ילדים על הידיים למקלט של הבניין.
משפחה בלי ממ"ד וגם פחות רלוונטי לצערי.
אני לא ניידת.
מנסה לחשוב מה עוד אפשר לעשות?
בואי תצטרפי לשרשר שלי..שאלנו אותו הדבראין כבר כח
וחיבוק..
חיבוק💙שמן קוקוס
אולי לסכם עם בחורה צעירה מהבינייןכמהה ליותר
שכשיש הזעקה, תבוא לעזור לך לקחת את הילדים למיקלט?
כל הצעירים בבניין עברו למקום אחר...שמן קוקוס
מי שנשאר צריך עזרה בעצמו ולא יורד למקלט.
את רוצה לנסוע? כחומר, תעזבי את הבית בגללהמקורית
הממד?
כי יש אופציות ביניים כמו חדר עם קיר פנימי וחדכ מדרגות
כן. כי מרגישה שהשפיות שלי נפגעת וגם הילדיםשמן קוקוס
ממש לא רגועים.
אז אולי כן כדאי לנסוע לכמה ימים להחליף אוויריעל מהדרום
לק"י
איזה קומה אתם?
בני כמה הילדים?
וכמה זמן להגיע למרחב מוגן יש לכם?
איפה אתם גרים?מתואמת
אם לא במקום שמקבל הרבה טילים, אני חושבת שעדיף למצוא את המקום הכי מוגן בבית ולא להיסחב לכל מיני מקומות לא מוכרים...
(אנחנו עושים ככה - נכנסים למסדרון - וזה כשלהורים שלנו מצד אחד יש ממ"ד ולהורים מהצד השני יש מקלט צמוד. פשוט לא מעשי לנדוד מהבית כל כך הרבה זמן...)
אני נוטה לדעה שלךהמקורית
כי השיקול הוא לא רק ממד
אלא גם סביבה מוכרת ופחות תלושה לילדים לאורך זמן
וגם לפותחת כמובן
לגמרי. גם ככה הילדים משתגעים מחוסר השגרהמתואמת
אז לא צריך להוסיף...
אבל זה פחות בטיחותי...שמן קוקוס
זה הרבה פחות בטיחותי ממקלט או ממ"דשמן קוקוס
ברור! אבל פה באמת השאלה איפה אתם גרים...מתואמת
יש פה כמה אזעקות ביום, לא בדרום אבל בהחלט מרגישיםשמן קוקוס
חוסר ביטחון
אז זה באמת תלוי במה שייתן לכם שפיות...מתואמת
אצלנו השפיות תלויה במקום הקבוע שלנו, בבית שלנו. אפילו שבת אחת מחוץ לבית מוציאה אותנו מאיזון.
אם אצלכם השפיות תלויה במקום מוגן, אז כנראה שזה עדיף לכם. אפשר לחפש גם מקומות שאין בהם אזעקות, לאו דווקא מקומות עם מרחב מוגן. (נגיד - בדרום המרוחק מהעוטף או ביישובים בבנימין)
אני חושבת שזה שונה כי יש לך ילדים גדולים שעוזריםשמן קוקוס
או לפחות אפשר לדבר איתם, בלי לפחד לגרום להם לטראומה...
הילדים שלי דווקא רגישים מאוד...מתואמת
ויש לי גם קטנים. (דווקא הקטנה בכלל לא מפחדת)
ודווקא בגלל זה אנחנו מעדיפים להשאיר אותם בשגרה כמה שאפשר, וליצור להם מרחב מוגן *נפשי* מפני המלחמה.
(אבל באמת אצלנו אין כמעט אזעקות, אז זה שונה)
מה מצב חדר המדרגות שלכם?יעל מהדרום
לק"י
יש כאלו שהם מרחב מוגן.
צריך לרדת לקומה מסויימת ולסגור את דלתות הבית. נדמה לי לפחות 2 קומות מלמעלה, וקומה אחת מלמטה.
נכוןסודית
ככה אנחנו עושים וזה נחמד.
נעים להתעודד עם הדכנים
אנחנו לא מספיקים להגיע למקלט כשמתחילים הבומים. אז יושבים יחד
בני כמה הילדים?אביול
הם לא יכולים ללכת לבד?
למשפחה שלך אין מקלט קרוב? אולי יוכלו לעזור עם הילדים.
איזה קומה אתם? בני כמה הילדים? כמה זמן התראה?שיח סודאחרונה
אני לוקחת כל אחד ביד אחת, קטנים. יורדת שלוש קומות כמה פעמים ביום… בחזור אחת עולה לבד לאט לאט.
מאמינה שאם יש לך ב״ה מעל שלושה ילדים אז הגדולים יכולים לרדת בזריזות ? בעל שנמצא בחלק מהזמן ביום?
צריכה עצה, איך להתחבר ללידהאנונימית בהו"ל
ולתינוק שלי.
הייתי בתהליך של יותר חיבור, והמלחמה ניתקה מאוד את כל מה שהרגשתי..
עוקבת ומזדההאור!!!
אחרי האמבטיה תריחי אותו שוב ושובדור רביעי
את יודעת מה זה מזכיר לי? כן, אני הזויה,נביעה
שאני אוהבת להסניף בצק של חלה..
מזכיר לי משום מה תינוק קטן..
יש כזה ריח ורכות של גן עדן😆😆
וואואמאשוני
נשמע כמו מנגנון הישרדות שמונע ממך להתחבר לתינוק.
תנסי עור לעור, ערסול, שינה משותפת. (במיטחברת למשל)
האכלה רק בידיים עם קשר עין משך כל זמן הארוחה.
כמה זמן את אחרי לידה?
נשמע שהיא בהריון עדייןרקלתשוהנ
אה אם זה לפני לידהאמאשוני
בכלל לא הייתי חושבת על זה כרגע.
צודקתאנונימית בהו"ל
אני עדיין בהריון.
רק הלידה מתקרבת...
ילדת כבר?מקרמה
חסר המון רקע עלייך ועל ההריון אבל מנסה לעזורשמש בשמיים
אני לא יודעת באיזה שלב את, נשמע שקרובה ללידה. אם יש עוד זמן עד הלידה הייתי משחררת. תתחברי בהמשך. לא יודעת אם יש ילדים בבית או שזאת לידה ראשונה, אז קחי מה שמתאים לך.
אם הלידה קרובה אז ממליצה ללמוד על זה, קורס הכנה ללידה, להתכונן פיזית ללידה, לקנות מה שצריך, לארגן תיק לידה וכו' ההכנות הטכניות יכולות לעזור להתחבר.
להקדיש זמן להרגיש את התנועות, למשש את הגוף הקטן הזה בפנים. אני יכולה ממש להרגיש את הגפיים של העובר (לא יודעת אם זה ידיים או רגליים אבל משהו מהם), להרגיש את העכוז שלו, גם כשהוא לא זז, אני לוחצת קצת על הבטן ומרגישה את הגוף הקטן בפנים. אפשר לנסות לדבר איתו, להגיד לו "שלום תינוק שלי, אני אמא שלך" את יכולה גם לספר לו את המחשבות והפחדים שלך וכל מה שמטריד אותך במלחמה, הוא לא מבין עדיין. זה יכול לעזור לך להרגיש שהוא מישהו כשאת מדברת איתו, זה נותן לו ממשות.
לקנות בשבילו בגדים ודברים, לסדר לו מקום בבית, לחשוב על שמות, לחשוב על הנקה...
מתחילה להתכונן באמתאנונימית בהו"ל
יש עוד זמן, אבל עמוסה בלוז יחסית שגם עכשיו ספק אם אני אספיק...
שמות חשבתי בעבר ועכשיו כבר לא מתחברת למה שרציתי אז, אז נחכה ללידה.
אבל תודה על כל הרעיונות
לא מצליחה לערוךאנונימית בהו"ל
אבל ממש מחכה להזדמנות שאני אוכל ללכת לקנות בגדים...
אם את לא יכולה לצאת תזמיני מנקסטשמש בשמיים
המארזים שלהם במחיר מעולה ממש, האיכות טובה, בד נעים (מה ש100% כותנה, אין לי נסיון עם בד פליז וכאלה).
ממליצה
גם לבחור באתר אינטרנט זה חווית קנייה וגם כשיגיע הביתה, לכבס את זה, לקפל ולסדר, לדמיין את הבגד עם תינוק בפנים....
וואו מזדהה ממש^כיסופים^
לי נראה שכדאי ללכת למפגש הכנה ללידהשלומית.אחרונה
עם דולה שעושה הכנה ללידה, נראה לי ממש יכול להכניס לאוירה וגם באמת לעזור להתכונן
צריכה הרגעה (הריון)אנונימית בהו"ל
שבוע 10 הפסיקו התסמינים בפתאומיות
בהריונות קודמים היו בחילות גם בשלב הזה ולאורך כל ההריון
אני מודאגת מאוד ואני לבד עם ילדים בלי יכולת לנסוע להיבדק
בעקרוןחנוקה
זה לא מחייב כלום
וגם הפלה לע אמורה לגרום לתסמינים הורמונליים כי גם היא שינוי משמעותי בגוף.
להתפלל ולהאמין...
לפעמים התסמינים מפסיקים ליום יומיים וחוזרים בגדול.פשיטא
ולפעמים הם גם עוברים והכל תקין..
ולפעמים לא..
מה שהיה בהריונות קודמים לא בהכרח מעיד על הנוכחי, ובעז"ה מתפללות איתך שהכל יהיה בסדר🙏🙏
עונהטלטול1
מהנסיון שלי- גם לפני ההפלה לא היו תסמינים (היה הריון והתסמינים בוששו מלבוא)
וגם בהריון תקין ב"ה היתה איזו שבת בלי תסמינים ותנועות שמאוד נלחצתי ממנה ולא קרה כלום.
אני בגישה שהלחץ הנפשי שלי שווה בדיקה.
לא מעניין אותי האם הסמפטום מדאיג, השאלה איך הוא משפיע עלי.
מבינה לליבך ממש! אני חושבת שמוצדק לבדוק במוקד, השאלה האם יש לך דרך לקבל עזרה..
אם תרצי לומר איפה את גרה בערך אולי נוכל לעזור
תסמינים הם לא מדד לתקינות הריון. מניסיוןהמקורית
זה לא מדד. ההריון הנוכחיפרח חדש
עם הרפה פחות תסמינים ויש ימים אפילו בלי תסמינים בכלל
ותמיד סבלתי מאוד עד שבוע 12-14
תודה! מציינת שוב שהיו תסמינים והפסיקו פתאוםאנונימית בהו"ל
קורה ומאוד אופייני לשבוע 9-10ים...
קרה גם לי
התסמינים לא מעידים על תקינות ההריון ואיו מה לדאוג מזה.
הריונות קודמים לא בהכרח מעידים על ההריונות הבאים.
ולהפך תהני מההרגשה הטובה ותקווי שהבחילות לא ימשכו כל ההריון, אמור להפסיק באזור שבוע 12-14
תודה רבה שהרגעת אותיאנונימית בהו"לאחרונה
בע''ה אלך מחר להיבדק
אני ממש חוששת
שאלה בנוגע לחצוצרה סתומההריון ולידה
לפני כ3 או4 שנים עשיתי צילום רחם (גיהנום) מצאו חצוצרה אחת סתומה, והד"ר פתח לי אותה ב 90%
הבנתי שמטבען של חצוצרות להיסתם שוב, זה נכון?
ואם כן אז בטח אחת סתומה וודאי והשניה נקווה לטוב?
ב"ה יש ילד בבית שהגיע אחרי שנות המתנה וטיפולים ולא באלי לעבור את זה שובבבבבבבב
מקפיצה ליהריון ולידה
היה לימים מזוקקים
גילו לי חצוצרה סתומה לגמרי, + ניסיון פתיחה שלא הצליח, לפני שנתיים.
החצוצרה השניה גם "לא היתה מדהימה", אבל כנראה שהזרקת החומר בלי ניסיון צנתור היתה מספיקה, כי נכנסתי להריון במחזור הבא (אחרי שהרופא פוריות כבר העביר אותי לIVF במחזור הבא...)
גם הרופא פוריות, וגם רופאים אחרים במהלך ההריון ואחריו אמרו לי שזה לא אומר כלום על הריונות נוספים בהמשך.
אז בעצםהריון ולידהאחרונה
לא מטבען של חצוצרה סתומה להיסתם שוב?
והשניה שפתוחה לא עלולה להיסתם רק כי הראשונה סתומה?
כן השניה סביר שפתוחהדור רביעי
כאבים חדים בטן תחתונהטוט
שבוע 13.
מדאיג?
אפטוט
יכול להיות התרחבות של הרחםאני זה א
אם הם לא נורא חזקים אז לא מדאיגשמש בשמיים
כמו שכתבו לך זה יכול להיות התרחבות של הרחם.
לי זה זכור ככאב חד דוקר כזה
תודה לשתיכןטוט
באמת כאבים חדים דוקרים כאלה.
שניה אחת ונעלמים. אבל ממש בתדירות גבוהה.
ממש ככה היה לי, הבחור פה בריא ושלםשמש בשמייםאחרונה
ממש ככה היה לי בהריון הראשון, ברוך ה' הכל היה בסדר
סרזט ומקביליו, שאלה בעניןאנונימית בהו"ל
יש את הסרזט המקורי ויש פומיניק ודיאמלה שמקבילים אבל חברות אחרות, יש פה מישהי שניסו והעדיפו משהו אחר מסרזט? מבחינת ת.ל., דימומים וכו? צריכה להתחיל ומתלבטת מה.. היה לי סביר סהכ עם סרזט פעם קודמת אבל השאלה אם יש משהו יותר טוב...
עוקבת +שאלההריון ולידה
עם סרזט היה לי הורמונלי בטירוף.... יש מצב שאם המקבילים יהיה פחות ת''ל הורמונליות? יש מי שניסתה אחרי הסרזט את המקבילים והיה לה טוב יותר?
לי היה טוב יותר עם פומיניק מאשר סרג'ט...חוזרת_שוב
אני גם שמעתי על פומיניק דברים טובים יותרכבתחילה
מאשר סרזט
תודהאנונימית בהו"ל
במה היה יותר טוב?
איפה משיגים אותו?
בכל מה שרשמתכבתחילה
דימומי הסתגלות
תופעות לוואי
איפה משיגים? בבית מרקחת עם מרשם מרופא נשים או משפחה.
מסייגת שוב שזה לא מחוויה אישית שלי, רק ממה ששמעתי מהרבה נשים.
אני השתמשתי בסרזט וברחתי ממנו.
יש לי ניסיון רק עם פומיניקחצי שני
לא היו כתמים או הסתגלות כשהתחלתי
אבל בגיל חצי שנה של התינוק חזרו דימומים
התופעת לוואי העיקרית מבחינתי הייתה עליה במשקל
לי פומיניק היה הרבה יותר טובעטלף עיוור
למרות שהרופא שלי התעקש שהם מכילים את אותו חומר בדיוק🤷♀️
אבל הבנתי שזה מאוד איניבידואלי ויש כאלה שסרזט בסדר גמור אצלם. לדעתי אין ברירה אלא לנסות...
הרופא שלי הסביר שהם אכן מכילים את אותו חומר בדיוקחוזרת_שוב
אבל יש בפנים עוד מרכיבים שונים ויכול להיות שלנשים מסויימות יהיה יותר טוב עם סוג אחד לעומת אחר למרות שהחומר המרכזי זהה (אם אני זוכרת נכון והבנתי את ההסבר)
דיאמיליה היה לי מזעזע, אבל אין לי למה להשוותנטועה
פומיניק הרבה יותר טוב ליחוק התודה
דיאמיליה עשה לי דימומים קשים מאוד
וסרזט לא היה בנמצא אז לא ניסיתי
עם סרזט הייתי מאוד עצבניתפלא הבריאהאחרונה
עברתי לדיאמילה וזה הפסיק. פעם שניה שלקחתי דיאמילה לא עשתה לי דימום הסתגלות וסרזט כן.
תכלס אין לדעת כל גוף מקבל דברים בצורה שונה...
עזרו לי לפתוח את הלב בחזרה אל חמותיהדרים
חמותי אישה מקסימה יש בה המון טוב , אישה זהב שאוהבת לעזור לתת, דואגת אכפתית, חמה כלפי הילדים הנכדים וכו.
מצד שני אישה מאוד מאוד אינטנסיבית, אפשר לומר אפילו אוהבת שליטה , אוהבת שכולם תמיד קרובים אליה ולצד שלה , יש לה איזה סוג של חרדה כשהנכדים (הילדים שלי ועוד) נמצאים אצל הצד השני. לצורך העניין אם אנחנו הןלכים למשפחה שלי ליותר מכמה ימים היא מדובבת את הגדול שלי איך היה ומה קנו לך וכו , ושם אין סוכריות כמו אצלנו , ודברים טיפשיים כדי להחדיר לו שבבית שלה הכי כיף. בדרך כלל אני מתעלמת וזה לא אכפת לי (למרות שאנחנו גרים בעיר שלהם ואת המשפחה שלי רואים פעם בחודש). בתחילת המלחמה יצא ש״נתקענו״ אחרי חג שני אצל המשפחה שלי למשך שבוע וחצי כי חששנו לחזור הביתה (לא משנה שכרגע כבר פינו אותנו כמו שציינתי בשרשור קודם).. אבל מה שקרה שהיא פשוט התקשרה אז כל יום לשאול מתי נבוא ולמה אנחנו עוד אצל המשפחה שלי. וכל פעם התקשרה להציע חדרים בפנימיות כאילו שאנחנו לא נמצאים בבית של המשפחה שלי (שהיה לנו מאוד טוב שם וגם הרגיע אותי נפשית להיות שם עם פרוץ המלחמה והייתה לי עזרה ). בקיצור , כל מיני הערות לא נעימות ועכשיו יצא מצב שאנחנו כבר שבועיים לא מדברות ככ כי כל פעם שאני מרימה טלפון היא במקום מתקרבן ומתמסכן שהיא זאת שדואגת לכולם ואף אחד לא דואג לה (קיבלה שיבוץ לבית מלון קרוב לשלנו ולא רוצה להתפנות כי נמצאת במלון אחר בעיר אחרת), וכאילו מרגיש שפשוט כואב לה שאנחנו מנסים לשמור על הקן שלנו באיזה מטר וחצי של חדר במלון ולא רוצים לבוא למלון איפה שהיא נמצאת (שהוא פחות טוב וגם בעיר שיש בה פחות היצע לילדים, פה יש לפחות פעילויות לגדול וכו ואנחנו איכשהו מנסים לשמור לו על שגרה של תעסוקה כי גם ככה הוא בלי מסגרת). וגם אם לומר את האמת אין לי כוח להיות קרובה אליה, מספיק המצב מלחיץ ואני אחרי לידה ואני ובעלי ממש מנסים לנצל את הזמן לשיעורי תורה לאיזושהי שגרה בעיר אליה התפנינו, לתמרן עם הילדים, להתאפס שנייה על עצמנו . ולא מתאים לי להתחיל להיות קרובה אליה ושהיא תנהל לי את סדר היום (יש לה את זה לקבוע לאן הולכים ואיפה מטיילים ואם אני רוצה למשל לחזור הביתה להרדים את הילדים ושילכו לישון אז אני לא יודעת לזרום וכו). בקיצור חפרתי אבל הבנתן את הטיפוס, עכשיו מהצד שלה באמת כואב לי שהיא מרגישה כאילו שהבנות והבנים שלה לא ככ איתה אבל זה כורח המציאות שכל אחד קיבל שיבוץ למקום אחר וגם מרגישה שזה טוב לי למשפחה שלי (לצורך העניין אני יכולה ללכת לגור אתל ההורים שלי במרכז ולקבל כסף ליום במקום מלון ואנחנו בוחרים שלא כי קודם כל שיהיה פרטיות למשפחה שלנו ולזוגיות בתוך המציאות המשוגעת ממילא). אז אני מעדיפה לגור בחדר עם שני ילדים ולא להיות תלויה באף צד אפילו שאצל המשפחה והאחים שלי יש לי עזרה מטורפת (אבא שלי כל יום מתקשר שנבוא לגור אצלם).
עכשיו נהיה איזשהו נתק ומרמה שהיינו מדברות בכל יום (שוב אני מזכירה שהיא באמת אישה טובה סהכ ואנחנו חברות טובות) אני לא מרימה טלפון וגם היא לא כי זה פשוט הופך לשיחה לא נעימה של עקיצות משלה כמו ״תודה שאתם חושבים עלינו ״, ״תודה שאתם באים לבקר״- אנחנו במלחמה אני לא יוצאת לבקר בין ערים עם אזעקות ושני ילדים קטנים. מה אני אגיד לכן בנות תודה למי שקראה וסליחה על החפירה . בשורות טובות לכל עם ישראל אמן.
ערכתיהמקורית
וואו זה ככ קשוח!רינת 24
דבר ראשון שולחת לך חיבוק גדול על כל מה שאתם עוברים…
לא כתבת מה המרחק בין הערים אבל יש מצב שבעלך ילך לבקר אותה עם הגדול איזה אחר הצהריים? נשמע שהיא פשוט צריכה קצת צומי…
תודה יקרה הם כנראה יסעו קצת אלינו ❤️הדרים
ואי את כל כך מהממת שאת מחפשת איך לפתוח את הלב חזרהלפניו ברננה!
אליה
אני חושבת שאת נוהגת נכון מאוד וכל הכבוד שאת יודעת מה טוב לכם כזוג ומשפחה ולא נכנעת ללחצים שלה (גם לא של המשפחה שלך שעושים את זה בעדינות אבל את יודעת שזה לא יהיה לך טוב..)
הנפרדות שלכם חשובה ממש!!
כואב שהיא עוקצת.
אני חושבת שהיא בודדה וזה יוצא ככה..
התהליך שהיא צריכה הוא תהליך פנימי שהיא צריכה לעבור.
ואתם - יכולים לנסות לחבק ולחזק כמה שאפשר מבחינתכם.
אולי לשלול מגש פירות או משהו בסגנון עם פתק מחבק
אולי כן לשקול לנסוע...
אני רק אגיד לך לגבי הנסיעה - שברגע שהתחלתי לעבוד ולנסוע כל יום זה נהיה פחות מפחיד.
אני לא נוסעת באזורים עם אזעקות אבל כן בכבישים מלאים ערבים. אז אולי התמונה שונה.
כדאי לשקול כן לצאת אליהם ליום אחד בשעות שבהן בדרך כלל אין אזעקות.
ניסיתם להזמין אותם לטייל איתכם יום אחד?
תודה אהובה המילים שלך מחזקות . לגביי נסיעותהדרים
אנחנו משובצים לעיר שאין בה אזעקות בכלל והם בגוש דן ופחות מתאים לי להשתטח עם שני ילדים על כביש אם אנחנו בדרך וזה תופס אותנו. אולי באמת נציע להם לבוא לטייל איתנו קצת, תודה יקרה
הרעיון לנסוע בכביש בינעירוני לא נראה לי בשלב הזהדור רביעי
מה תעשי אם יהיו אזעקות? תעצרו באמצע כביש מהיר ותצאו להשטח?
עד כאן אני מסכימה איתך.
הבעיה שנשמע מהתיאור שהיא כביכול צריכה לקנות אתכם כדי לראות את הנכדים שלה. אני לא אומרת שזה המצב, אני אומרת שקיים פער מובנה לטובת הוריך, ושזה דורש תיקון כשבעז"ה נחזור לשגרה בטוחה.
עד אז אני מציעה לשתות מיץ אומץ ולהתקשר אליה, להגיד לה שאת עכשיו מבינה שהיא רואה מעט מדי את הנכדים שלה, וזה ישתנה ויהיה "חצי חצי" כלומר מאוזן כשהבטחון ישתפר.
תגידי שהיה לך זמן לחשוב על זה ואת לוקחת את זה על עצמך להבא.
אחרי הקדמה כזאת אני חושבת שהיא תבין למה נסיעות פחות מתאימות עכשיו.
אבל ליזום שיחת וואטסאפ שהיא יכולה לדבר חופשי עם הנכדים שלה יום יום, זו השתדלות בגבול הסביר לגמרי וזה הייתי מציעה שתעשי עוד היום...
שבת שלום ובשורות טובות לעם ישראל🍒🇮🇱🤍❤
למה חייב מאוזן ו'חצי חצי'? לדעתי אין חובה כזוקופצת רגע
כתבתי את דעתי, אני לא רואה שום סיבה בעולםדור רביעי
שזה לא יהיה ככה.
זו דעתי. נקודה.
כי למשפחה יש הרבה מחויבויות בחיים, ויש עוד שיקוליםקופצת רגע
חוץ מהאם אם החתן תחשוב שהיא רואה את הנכדים בדיוק כמו אם הכלה.
לעניות דעתי, כל עוד נוהגים לכל הצדדים בכבוד ובאהבה, ממש אין שום חובה שבעולם 'לאזן' את הזמן שמבלים עם שני הצדדים. ואין חובה לאזן את הקשר גם מבחינת דברים אחרים, לא רק מבחינת זמן.
ואם תשאלי בסביבתך, נראה לי שתגלי שלרוב הקשר עם משפחות המוצא לא מתחלק חצי חצי.
נכון, כתבתי שיש פער מובנהדור רביעי
אבל אם תשימי לב הפותחת מעוניינת בקשר טוב ושהיא פחות תהיה שתלטנית.
כתבתי את העצה שיש לי.
זה זמן לאהבת חינם.
אפשר שיהיה קשר מציין, ולא שווה בשווהקופצת רגע
אני יכולה להעיד. יש לי קשר מעולה עם חמי ואשתו, אבל אנחנו נפגשים איתם הרבה פחות מאשר עם ההורים שלי. כך מתאים לנו, וזו גם דעתו של בעלי. אף אחד לא נעלב ולא כועס, ובעיקר, אך אחד לא מנסה להשוות כמה שעות אנחנו נמצאים עם הצד השני.
לדעתי הרצון ל'שוויון', לא מועיל כאן, ולא נצרך להשגת יחסים טובים.
בכל מקרה, דעתך שונה וזו כמובן זכותך, נשאר חלוקות.
שבת שלום ושלווה, ומלאה בקשרים נעימים, אוהבים, טובים ומספקים עם בני המשפחה הקרובה והרחוקה🙏
מסכימה. אצלנו זה לטובת חמתי האמתהמקורית
למרות שהייתי רוצה שהוריי יראו יותר את הילדים.
שווה בשווה זה לא תמיד אפשרי. גם אם רוצים בזה
העולם לא שיוויוניהשקט הזה
אני גרה ליד חמותי והיא רואה את הבנות שלי לפחות פעם בשבוע אם לא יותר.
ההורים שלי גרים מרחק שעתיים וחצי ממני. גם אם הייתי מאד מאד רוצה, הם לא יראו את הבנות שלי אותו דבר.
וכולנו חיים עם זה בשלום ואמא שלי הצדיקה גם אומרת לי הרבה פעמים שהיא שמחה שאם היא ככ רחוקה ולא יכולה לעזור לפחות זכיתי שיש לי משפחה קרובה אליי שעוזרים לי וכו'.
וב"ה גם להורים שלי יש קשר טוב עם הבנות שלי למרות המרחק.
אם הייתי רוצה שיהיה לגמרי שווה הייתי גרה איפשהו באמצע בין ההורים, מרחק שעה וחצי בערך לכל כיוון (לא משנה שזה לא באמת רלוונטי) ואז כביכול הייתי מקבלת שיוויון אבל בפועל הייתי מפסידה את הרווח של לגור קרוב לאחד מההורים, לקבל המון עזרה, לתת לבנות שלי קשר מיוחד מאד עם סבא וסבתא שלהם.
בקיצור, לא צריך לשאוף לשיוויון
נכון, במציאות זה לא חצי חצי אף פעם, אבלדור רביעי
אני עונה לפותחת.
חמותה אשה טובה חמה שמשקיעה
ויש ממש חרדה מהצד שלה
זה לא צריך להיות ככה
היא צריכה את הביטחון של השיוויוניות
אני לא יודעת מה הסיבה שהיא ככה, הרי ברגיל הפותחת גרה קרוב אליה.
בסיטואציה שהיא מתארת צריך לתת לה את הביטחון.
ובכלל, בעלה של הפותחת הוא זה שצריך לקחת את הילדים ביומיום לבקר אותה. משהו בקשר עובד חד כיווני מצידה - והופך לשתלטנות מעיקה. ולכן עדיף שתהיה "רוויה" שיהיה לה את הביטחון בקשר.
ובודאי עכשיו שהיא במצוקה
לא הבנתי האם היא לבדה במלון? היכן חמיה של הפותחת?
עונההדרים
קודם כל תודה רבה על תגובתך אבל אין פער מובנה לטובת הוריי, להפך- אנו גרים קרוב למשפחה של בעלי ורואים אותם (במצב רגיל לא עכשיו שכל אחד מפונה למלון אחר) לפחות פעמיים שלוש בשבוע בעוד שהוריי רואים את הנכדים פעם בחודש . וגם פעם בחודש כשנוסעים יש לה כאילו איזו חרדה- ברור לי שזה משהו אצלה הרי אני וילדיי מתראים איתה הרבה יותר מאשר עם הוריי. היא לא לבד יש איתה ילד ואשתו עם נכדים שלהם- וגם חמי איתה. הבעיה שהיא רוצה איתה את כןלם ומבחינתי זה לא אופציה לעבור למלון שלה ולהפסיד את הזוגיות והמשפחתיות שלי כדי לרצות אותה - מה גם שציינתי שאפילו לבית של ההורים שלי שהכי נוח לי בו בעולם לא הלכתי מהשיקול שאני יודעת שלהיות יותר מדי עם ההורים (בכל צד) פוגע בזוגיות כי מכורח המציאות מתערבים. בייחוד היא מבחינת האופי שאוהב לנהל
מצדיעה לך שהצלחת לשוחח איתה על בסיס יומיומי עד עכשדור רביעי
עבר עריכה על ידי דור רביעי בתאריך י"ד בחשון תשפ"ד 16:58
זה כבר מוגזם לגמרי.
אולי בעלך יתן לה את הצומי שלה לזמן מה?
כולל הסרטונים וכו'.
תנוחי.
יש לך מספיק קשיים וטרדות גם בלי שהיא תנסה לפרוט על המצפון.
תהני מהבייבי החדש ואל תטרידי את עצמך. היא לא תעשה לך ברוגז, בעלך יכול לנגן הרבה על הלידה החולשה והצורך שלך במנוחה. שזו האמת לאמיתה!
אבל אל תנטרי לה בלב.
כולנו בסטרס
ואם את יכולה לשלוח פעם בשבוע "דרישת שלום חמה גם ממני" אז זה יהיה להצלחת כלל על ישראל.
בהצלחה גיבורה! ותפנקי את עצמך.❤❤
או שיחות פעם ביומיים😅דור רביעי
האמת?
למרות שכלתי ואני מתכתבות על בסיס יומיומי - ואנחנו יותר בקשר מהקשר עם הבן 🤭יום יום זה מעייף. אני נותנת לה חופשים ממני אז קחי לעצמך גם את🤹
תודה יקרה את נשמעת חמות מהממתהדרים
לא נראה לי שכדאישוקולד פרה.
כי אח"כ זה מחייב, וזה יכול להוות בשבילה מנוף לחץ כדי עוד יותר לדחוק את הכלה שלה לפינה.
אישית לא הייתי יכולה לסבול אם מישהו היה מפעיל עליי מניפולציות רגשיות כדי שאבוא.
תזמין ותתן את החופש לזולת להחליט מה שטוב לו. להלחיץ אנשים לבוא רק כי הם היו בצד השני? סליחה, אבל לחמות כאן יש בעיה רגשית או תפיסתית. הכלה לא יכולה להיות אחראית לחרדות שלה. גם ככה יש לה קטנטנים על הראש וזה הרבה התעסקות.
ממש לא חובה שזה יהיה חצי חצי.שמן קוקוס
נכדים וילדים הם לא רכוש.
נשמעת כמו הרבה חמות אחרות. זה שלה זה אצלה..בתי 123
ברור שבזמנים כאלו זה מתגבר
הפחד שהקן מתרוקן הפחד מהזיקנה הפחד להשאר לבד.
את תשמרי על המשפחה שלך את לא צריכה לרצות אף אחד וגם לא אותה.
ואם היא רוצה להשוות או חקנא במשפחה שלך זה סבל בשבילה.
מה שכן אני חושבת שכדאי מאוד אולי שהילדים יעשו איתה שיחות וידאו או לשים אותם איתה בזום. תלוי בגילאים כמובן. לשלוח הודעה מה שלומך וכו..
תודה יקרה צודקת אשתדל בכך יותר בע״ההדרים
במצב הנוכחי כל תחושה מתעצמת יותריראת גאולה
נשמע לי שהיא באמת מרגישה עכשיו מסכנה, בודדה ושהמשפחה לא דואגת לה למרות שהיא תמיד נותנת את כל כולה למשפחה. זו תחושה סובייקטיבית, היא לא צריכה להיות מעוגנת בנתונים מספריים כדי להיות תחושה לגיטימית... כך היא חשה, וזו זכותה.
ברמה המעשית, הסברת היטב את השיקולים שמובילים אתכם להישאר במקום הנוכחי (ואני מסכימה איתך, אגב).
המטרה לדעתי היא לתת לה תחושה של אהובה רצויה וקרובה בלי לוותר על השיקולים שלכם.
אולי למשל לשלוח לה הסרטה אוהבת מהילדים? לשתף אותה בתמונות מהיום יום שלכם כרגע? אולי אפילו לשלוח בדואר ציורים? נראה לי ששליחת הודעות זה פחות מאפשר תגובה שלילית בהשוואה לשיחת טלפון.
בהצלחה לכם עם החמות ועם אתגר השגרה הנוכחית 💖
תודה יקרה הארת את עיניי לגבי רגשותיה ❤️הדרים
ולגבי כל שזה לא חייב להיות או הכל או כלום אז באמתהדרים
אפשר באמצע ואשתדל יותר לשלוח תמונות וכו שהיא תרגיש מעורבת ושמתעניינים בה גם מרחוק
רק באופן כללי, לא לעכשיו -באתי מפעם
כשאתם נמצאים אצל ההורים שלך- לא לעדכן אותה!
תגידו שאתם שבת בבית. זה לשקר בשביל השלום.
מכירה טיפוסים כאלה, זה איזשהו צורך נפשי, תזכירי לעצמך כל הזמן שיש לה קושי פרטי שלה, וזה לא שלך, יכול להיות מאיזה טראומה בילדות שלה של נטישה או לא יודעת מה, להכנס למקום של רחמים עליה, זה יקל עליך.
תודה יקרה ❤️הדרים
שקר שיכול להתגלות בשניה, ומיותר. רק יחמיר את המצבישנהחדשה
הייתי מסמסת יותר ....הכל לטובה
לא מתקשרת
את עסוקה עם שניים קטנים, בלי מסגרת, אחרי לידה. תתעסקי ביומיום הלא שפוי שלנו ואל תוסיפי עוד דאגות.
היא רוצה לדבר? שתתקשר היא
אם לך לא עושה טוב להתקשר ןליזום- אל תעשי את זה. את צריכה לדאוג למשפחתך ולשפיות.
כשהיא מתקשרת, לפני שאת עונה , תשנני לעצמך "אני עושה את המקסימום " או משפט אחר שמחזק אותך.
כן תשתדלי פעם ביומיים לשלוח בסמס תמונות וסרטןנים של הילדים.
תודה אהובה על התגובה , זה ככ עוזר ההבנה שלכןהדרים
באופן כללי--שוקולד פרה.
לא חושבת שכדאי להתחיל להסביר ולהתפתל מולה.
אם היא עוקצת- או לשתוק או להגיד "אני מבינה", מבלי להסביר או להבטיח הבטחות.
נשמע שקשר קרוב מדיי יכול להוות קרקע פורה לכל מיני עקיצות שכאלו...
אם הקשר הזה שואב ממך אנרגיות וכוחות נפשיים- לא הייתי מנסה לרצות אותה ויהי מה.
להיות נחמדה ועם טאקט אבל לא להישאב למשחק הזה של החשבונות איפה הייתם ומה עשיתם. פשוט זה נראה לי כמו משהו לא בריא נפשית (שהוא שלה), ושאם נשאבים לתוך הדבר הזה- את עלולה לאבד את הגבולות שלך.
גם באופן כללי קשה לי עם אנשים שדואגים לזולת ובתמורה לוקחים את החופש שלו.
לדעתי אצל אנשים כאלו זו לא דאגה לזולתלפניו ברננה!
אלא דאגה עצמית שבאה במסווה של דאגה לזולת.
דבר אחד יש לי להגיד על זהישנהחדשה
עדיף אנשים שדואגים לזולת ובתמורה לוקחים את החופש שלו, מאנשים שדואגים רק לעצמם ועדיין מרשים לעצמם לחשוב שאתה שייך להם. אבל כמובן הכל יחסי, זה קשה וזה קשה
כן, זה כבר ממש הזוישוקולד פרה.
אבל נראה לי פחות רווח..
גם התייחסתי למה שהפותחת תיארה.
אבל וודאי שאת צודקת
את מהממת ועושה מעל ומעבר, לדעתי לא להיכנע ללחציםשמן קוקוסאחרונה
האלה ולעשות מה שטוב לכם.
להתייעץ בינכם על הדברים ולשמור על שלום בית 💜
אפשר רגע להעלות מודעות לנשות חיילי הסדיר והקבע?כבתחילה
במשך כל המלחמה יש תשומת לב מרובה לנשות המגוייסים- *למילואים*
אין שום עזרה ותמיכה בנשות סדיר וקבע.
(מסייגת, לפחות אצלנו. לא יודעת מה קורה במקומות אחרים)
אם זה הנחות מסויימות,
משלוח פינוקים,
הטבות,
משלוחים עד הבית,
הודעות התעניינות,
תמיכה נפשית,
והרבה עזרה עם הילדים- קייטנות, יצירות, בייביסיטר וכו'..
ופה אני רוצה לפנות לכל אחת שיכולה לפנות לרכזת קהילה שלה-
שימו לב בבקשה גם לנשות סדיר וקבע!!
ב"ה יש במדינה שלנו הרבה חיילים נשואים, זה ברכה גדולה. ועם זאת, הנשים והילדים לא צריכים להיות שקופים כי זה "היומיום" שלהם, "השגרה" שלהם, "בחרו בזה מרצון" ועוד ועוד..
כשאין מסגרות לילדים, לכולן קשה. גם לאשה שבעלה במילואים וגם לאשה שבעלה בקבע. ותכלס גם לאשה שהבעל בבית.
כששולחים פינוקים, גם לאשת קבע/סדיר מגיע!!
כשמארגנים בייביסיטר לילדים כדי שהנשים יהיו בפעילות הפוגה, גם לנשות החיילים מגיע לצאת להתאוורר בלי לשלם שוב ושוב כשכל הסביבה מקבלת בחינם.
לא אוהבת שמודדים קשיים בסולם הקושי. כל אחת חווה את הקושי אחרת ולא צריך למדוד למי יותר קשה ולמי פחות אז לא מגיע לה עזרה וסיוע.
הלוואי שתעבירו לרכזות קהילה בכל עיר ובכל ישוב, ושאף אשה לא תישאר שקופה.
לגמריכבתחילה
כן זה באמת מציאות הזויה
גם אצלכם שיש אזעקות כל יום ואף אחד לא בא ועוזר או שולח פינוקים.
לא צריך להגיע למצב של שדרות בשביל לקבל עזרה...
צריכה עזרה דחוף ממש פיטוריםהריון ולידה
אני בשבוע 9
עדיין לא סיפרתי לבוסית
עובדת בהייטק אם זה משנה
והולכת להיות לנו שיחה לכל החברה שכנראה יוציאו הרבה לחלת או יפתרו
שווה להודיע הרגע על ההריון?? או שזה כבר לא רלוונטי
בכל מקרה לפני איזה 3 4 חודשים נתתי לבוסית שלי אישור שאני בטיפולי פוריות שזה פחות או יותר אותן זכויות
מה נכון לעשות?
מה הוותק שלך בעבודה?רבע ל7
הסתכלת בכל זכות?
בהצלחה ובריאות
שנתיים, הסתכלתי ולא הבנתי חחהריון ולידה
בגדול אם אין להם אישור הממונה ממשרד העבודההמקורית
אין להם זכות לפטר עובדת בהריון כל עוד את עובדת שם יותר מחצי שנה
כנל לגבי הוצאה לחלת
לא זוכרת לגבי טיפולי פוריות, ייתכן שזה זהה אבל אין לי אפשרות לבדוק כרגע
לדעתי כן לספר
במקרה שמציגים תוכנית התייעלותאמאשוני
וצמצום בכח אדם מקבלים את האישור בלי בעיה.
במיוחד אם הם לא יודעים מזהים...אחרונה
ובמיוחד שזה ממש בהתחלה לא תהיה להם בעיה לקבל אישור
כן כדאי להודיע כי הפרוצדורה לקבלת אישור לוקחת קצת זמן וזה יתן לך עוד חודש עבודה אולי
אני חושבת שכדאי להודיעטובהלה :)
ככה אי אפשר לפטר אותך עד שישה חודשים אחרי הלידה...
(למעט במקרה שהם מגיעים בקשה מיוחדת אבל עד שמאשרים לוקח זמן..)
להודיע ולחסוךבשורות משמחות
אי נעימות לשני הצדדים
ברור שתודיעי. אבלתהילה 4
כמו שמקורית כתבה יש תנאים בהם מותר לפטר עובדת בהריון. ולכן הם יצטרכו אישור מיוחד.
יכול להיות שאם זה חלק מגל פיטורים הם יקבלו אישור כי לא זה לא בגלל ההריון.
בכל מקרה תעשי את שלך ותודיעי.
תודיעיאמאשוני
כי אין לך מה להפסיד מזה.
ככל שהתוכנית יוצאת לפועל ואת לא מודיעה, זה נחשב לחוסר תום לב, כי המעסיק לא יכול להיערך להשאיר אותך.
תודיעי ומה שיקרה, יקרה.
קחי בחשבון שאפשר לפטר אותך אז תבואי לקראתם אן מציעים להשאיר אותך גם אם משנים משהו בתנאים/ תפקיד ככל שזה עדיף על פיטורים.
כלומר אם יציעו לך אלטרניטיבה ולא תסכימי לכלום כי תחשבי שאת בכל מקרה מוגנת מפיטורים, אולי בסוף תצאי קירחת מכאן ומכאן.
בכל מקרה תודיעי לבוסיץ ולכח אדם אחרי הפגישה הכללית, אין טעם לספר על סמך ספקולציות.
גם לא יהיה לבוסית מה לעשות עם המידע עד שיסבירו את עיקרי התוכנית.
אם הסיבה לפיטורין היא קיצוציםמקרמה
אז לא תהיה להם בעיה לקבל אישור.
אסור לפטר אשה בהריון בגלל ההריון.
סיבה שלא קשורה להריון- אפשר לקבל אישור מבית הדין לעבודה
תודה רבה לכל העונות!הריון ולידה
אני אנסה למצא איזה אירגון זכויות שיעזור לי להבין את הזכויות שלי
תפני למוקד של ההסתדרותהמקורית
אני לא מאמינה שיהיו להם תשובות אחרות, אבל שווה לנסות
גם בטיפולי פוריות אסור לפטר.אז היא תהיה חיבת לשאולאמהלה
נשות מגוייסים בצו 8! למי מותר להעדר שעה ביום מהעבואביגיל ##
מהעבודה?
תקף לכל סוגי העבודה? צריך היקף משרה כלשהוא?
למיטב ידיעתי משרה מלאהמיקי מאוס
אבל תבררי, יש מקומות שנותנים מעבר לחוק
עובדת הוראה,משרד החינוך. לא באים לקראתי בהנהלהאביגיל ##
מעניין אותי מה אומר החוק?
תפתחי את כל זכות. יש שם הכלהמקורית
רק אם את 100% משרה ועובדים בבית הספר כרגעאמהלהאחרונה
את כל השעות. רק אז את יכולה להוריד שעה
בגדים חינם לנשים שפונו מביתןסודית
מחפשת סוג של קורס הכנה ללידה באזור בנימיןשלומית.
דרישות:
*קורס שמתמקד בהכנה הגופנית ללידה: תנועות, תרגילים נשימות.
*בלי מידע טכני בכלל
*מפגש אחד או שניים.
*גישה טבעית
בע"ה זו לא לידה ראשונה אז לא מחפשת קורס מקיף וכולל (שבעיניי לקראת לידה ראשונה הוא חשוב) אלא רק רעיונות והכוונה לתרגילים ונשימות שאני אתרגל גם בבית, לרענן את הזכרון ואת הגוף שלא מספיק בכושר...
אם את רוצה, אשלח לך בפרטיבארץ אהבתי
פרטים של מישהי שאני מכירה, במזרח בנימין. דולה מקסימה, עם הרבה המלצות, שאני די בטוחה שתוכל להתאים את עצמה אליכם מבחינת התוכן שאת רוצה.
מסייגת שאני מכירה אותה בתור שכנה ולא בתור דולה, אבל נשמע שהיא עמוסה בעבודה והרבה מרוצות ממנה.
ולגבי נשימות - ממליצה מאוד על שיטה שלמדתי מאמא שלי, שעזרה לי בלידות שלי, ועוד הרבה נשים אמרו לי שזה עזר להן גם.
הרעיון הוא לספור עד 4 בשאיפה, ועד 8 בנשיפה, בקצב של שניות (סה"כ כ-12 שניות לכל נשימה מלאה. כמובן לא מסתכלים בשעון תוך כדי הצירים עצמם, אלא רק מתרגלים בהתחלה עם שעון כדי להבין את הקצב).
יותר טוב לנשום מהבטן (שהבטן מתמלאת כששואפים. אפשר לתרגל ולהרגיש איך זה בשכיבה על הגב כי אז אנחנו נושמים ככה אוטומטית).
שואפים אוויר מהאף ונושפים מהפה. בנשיפה כדאי לעשות בצורה שמרגישים את האוויר יוצא - אפשר להגיד ששששש או לנשוף כמו שנושפים על נר, או לכווץ קצת את הגרון ולהרגיש את האוויר יוצא דרכו.
כדאי לתרגל לפני הלידה מידי פעם. בהתחלה אולי הנשימות מרגישות ארוכות מידי וקשה להחזיק עד הסוף, אבל אחרי שמתרגלים כמה פעמים זה הופך להיות קל. אפשר לתרגל ביחד עם הבעל ואז אם בלידה את נלחצת ושוכחת הוא יכול להתחיל לנשום איתך בקול ואת תצטרפי אליו.
זה עוזר מכמה סיבות - קודם כל, פיזיולוגית כשנושמים עמוק ולאט זה משחרר ומרפה את הגוף, עוזר לזרימת דם טובה יותר ומאפשר שחרור של אנדורפינים שמקלים על כאב.
חוץ מזה - לי זה עוזר מאוד להרגיש שאני יודעת מה קורה איתי מבחינת הציר. במשך רוב הלידה הצירים אורכים בערך דקה. זה אומר שבכל ציר אני צריכה לנשום 5 נשימות (12x5=60), כשהשיא הוא בנשימה השלישית. ככה תוך כדי שאני נושמת אני יודעת איפה אני מבחינת הציר וכמה עוד נשאר לי. גם לקראת הסוף כשהצירים נהיים ארוכים יותר זה לא יותר מ7-8 נשימות לציר, וברגע שאני מרגישה שיש יותר נשימות בציר זה כבר סימן שאני לקראת הסוף אז זה מעודד.
בלידה, כדאי מאוד להתחיל עם הנשימות עוד לפני שהצירים נהיים כואבים מידי. ברגע שהצירים מספיק משמעותיים שאת כבר לא ממשיכה בעשייה אלא צריכה לעצור, זה הזמן להתחיל לנשום את הנשימות האלו תוך כדי הציר. ככה זה גם מאפשר לך לתרגל שוב, וגם זה כבר נהיה אוטומטי להתחיל בנשימות מיד כשמתחיל ציר, וגם כשנהיה כואב יותר את לא צריכה לחשוב ולהיזכר אלא את כבר בתוך זה
תודה רבה!שלומית.
אשמח לפרטים
ואנסה לתרגל גם לפי מה שכתבת כאן
שלחתי בפרטיבארץ אהבתי
יש לך את הקורס של אמית לידהבאורות
זה בדיוק זה- נותנת תרגילים לזמן הצירים והרפיות לזמן שבין לבין. קורס מאוד פרקטי בלי דיבורים יותר מדי על פרטים טכניים שקשורים ללידה ולמה שמסביב.
מצטרפת להמלצהאפונה
דיס המלצה על אמית לידהואילו פינו
יכולה לפרט בפרטי..
אני יכולה לסייגבאורות
שאני גם לא מאוד אהבתי. זה בטח לא ניסים ונפלאות כמו השיווק של זה, לפחות עבורי זה לא היה
^^^אמא לאוצר❤
לא מספיק מכירה את זה, זה קורס שקונים מקוון?שלומית.
איך זה עובד?
כן יש לי קצת עדיפות להפגש עם מישהי
לא. היא עושה הדרכה בעצמהבאורות
ויש לה מדריכות שלמדו את השיטה ומלמדות אותה גם.
זה מפגש אחד ארוך ביחד עם הבעל, וגם מקבלים קישור לסרט שצריך לראות וגם הסבר נוסף על התרגילים.
יש לי מספר של מישהי, תשלחי לי הודעה בפרטיחצי שני
היא מלמדת תרגילים של אמית
לא ממליצה על אמית כי זה סיכן חיים של אחד מהמשפחה שלי
מה סתומרת?😳אמא לאוצר❤
איך זה יכול לסכן חיים?😬
לא רוצה לפרט פה בפתוחחצי שני
אבל בגדול הגישה המתאמצת שהכל יהיה הכי טבעי שיש ושלא יבדקו במהלך הלידה
ושהיולדת תתעקש על שלה
צריך לדעת לסנן דבריםבאורות
וממש לא לקחת כל דבר שהיא אומרת כ"קדוש'. אני יישמתי רק את החלק הפרקטי. כל המסביב ממש לא הקשבתי..
^^אמא לאוצר❤
חשבתי שאת מתכוונת לחלק הפרקטי שסיכן חיים
כי זה מבחינתי עיקר ורוב שיטת אמית ..
סליחה אבל זו ממש לא הגישה...זברה ירוקה
לא מיעוט בדיקות
ולא הכי טבעי
ולא שלעמוד על שלך
הגישה מלמדת תרגיל פיזי שלי לפחות ולעוד הרבה מאד מאד מאד סייע בלידה. וחייבת לציין שבכל הלידות לקחתי אפידורל...
אצלי דווקא היא כן דיברה על זה הרבהבאורות
אבל היא קלטה בשלב כלשהו שאני לא בקטע אז הפחיתה את הדיבור..
קניתי את הקורס שלה,וממש לא זוכרת כזו גישהיראת גאולה
ואני ממליצה על אמית. זה נתן לי כלי מעשי להקל על הכאבים ולהתמודד עם הלידה (בלידות שהשתמשתי בשיטה, לא לקחתי אפידורל).
התרגיל שלה באמת מפחית משמעותית את הכאב.
אין לכן מה לתקוף. העובר היה בסכנה גדולהחצי שני
והרופאים שם אמרו שהם יתקשרו לאמית להתלונן ולחדד לה. כן, זה היה גם דברים אחרים שאני חא רוצה לפרט
בפועל לצערנו לא עשו את זה
לא לגמרי הבנתי את הסיטואציהאמא לאוצר❤
חיבוק גדול בכל אופן♥️
אני יכולה להבין איך דבר כזה יכול לקרות.באורותאחרונה
נעמה חוברה, ממעלה לבונהשיפור
ממש מהממת, לא עשיתי אצלה קורס, אבל קראתי תכנים שלה ונשמעת ממש מתאימה למה שאת מחפשת