בקטע מוזר אני מרגישה תנועות רק בערב/ לילה, חשבתי שזה כי יש ילד שמסיח את דעתי בניגוד להריון הראשון. אבל אתמול בלילה בעיצומה של הסחת דעת, זמן לא שקט בכלל פתאום הרגשתי ממש תנועות ואז קלטתי שזה עניין של שעות, אני מרגישה את התנועות פשוט בשעות הלילה בלי קשר אם אני שוכבת במיטה או מתעסקת עם ילדון צורח.
וגם ביום, יש רגעי שקט וריכוז ובכל זאת אני כמעט לא מרגישה תנועות ביום.
זה דפוס הגיוני?
ביום התזוזו. שלך מרדימות אותו
בלילה את שוכבת והוא ער
או רעיונות אחרים .. יש לי תינוק בן ארבעה חודשים אבל גדול (מאוד) כבר קטן לו האמבטיה שיש לי ומרגיש לי מוקדם לטיולון .
ההתלבטות בגדול זה או לחפש עגלה עם אמבטיה ענקית או להעביר לעגלה יותר רחבה ויציבה לא טיולון.. אשמח להמלצות ורעיונות... אה ויש לי לא מעט מדרגות בכניסה לבית אז גם שיקול לא רוצה משהו מאסיבי מדי 🤔
ההיגוי מעולה והגלגלים מעולייייים במדרגות
אבל כן, השלדה מסיבית... וזה מה שעושה אותה כ"כ טובה בעיניי...
אני מעבירה לפני לפעמים לטיולון
אם הוא נשכב אפשר להרדים גם על הבטן אפילו
קליל ונח
ובשלב כזה לקנות אמבטיה מרגיש ממש מיותר גג עוד חודש יהיה בה אז למה...?
מקסימום תשאילי מחברה בינתיים
ודבר שני
אין דבר כזה גם אמבטיה ענקית וגם עגלה לא מסיבית
הגודל זה גם משקל
העגלות עם האמבטיה הגדולה זה אינגליזינה וגם פג פרגו
והן לא מסיביות בצורה לא סבירה אבל כן כבדות יחסית ולא להיט למדרגות..כבד..
במקומך היתי עוברת לטיולון כיף
פשוט הרגשה כזאת בלב שהוא עוד צריך את העיטוף הזה וכרגע אין לי משהו נורמלי אז כבר יהיה לבאים בעז"ה
מקסימום להוסיף מזרן ואולי עוד משהו שמכסה את אזור הרגליים.
ממני, שהתינוקת האחרונה שלה הייתה בטיולון מגיל אפס 
(בהתחלה מאילוץ ואחר כך מבחירה). גם ארבעת הגדולים שלי היו בעגלה בלי אמבטיה.
שרדנו כדי לספר ואפילו יותר מזה 
יש אמבטיה יחסית גדולה. חוות מזה העגלה דומה לבייבי ג'ורג', ואנחנו מרוצים ממנה.
אבל אני לא יודעת אם הייתי קונה כשהתינוק כבר בן 4 חודשים.
הייתי עוברת לטיולון אם יש לך כזה שגם נשכב אן קונה משהו שיהיה נח גם להמשך
איןעגלה טובה כזאת!!! ורחבה מאוד ונוחה ומזרן מתרומם
נחשבות יציבות וחזקות מאוד,לעומת הטיולונים שמגיעים בנפרד. לדעתי כדאי לך לעבור לטיולון היציב שלך עם מזרן תמיכה נעים וקצת עבה היתרון שגם קיץ.
מזרני עגלה מעולים יש למיננה.
לצערי מאילוצים כלכליים נאלצתי להשתמש רק בטיולון ללא אמבטיה בכלל מגילאי לידה ממש.
בחורף זה היה לא פשוט אבל בקיץ וכבר מגיל שלושה ארבעה חודשים זה סבבה לגמרי.
היא כתבה שקנתה טיולון
ב. אמרה שתשתמש בזה לילדים הבאים
רופא הפוריות שלי יצא לחופשה 
סתם כך בחודש אוגוסט צמצמו פעילות במרפאה ולא עשו טיפולים אלא רק במקרים דחופים
פספסנו עוד חודש.....
כעת הוא הביא לי לקחת פרימולוט נור כדי שלא יהיה לי דימום עד שהוא יחזור....
ןאז נתחיל סבב טיפולים חדש
לפי הUS ובדיקת דם עוד לא היה ביוץ. הוא כנראה גם לא הולך לקרות בקרוב
חוששת מדימומים. אוףףףףף
מלחיץ אותי שתמיד כותבים פה שצריך לקחת רק אחרי ביוץ והביוץ שלי לא באופק. (פולוצסטית בנוסף לחגיגה
)
הוא מכיר את כל התיק שלך ויודע לקחת בחשבון דברים שאחרים לא יודעים.
זה שיש התנהלות מקובלת לתרופה לא אומר שרופא לא יכול לתת הנחיות אחרות,
הוא מכיר את הסיפור יותר טוב.
אם את בכל זאת חוששת תתקשרי למכון הטרטולוגי ותתייעצי. אבל לדעתי אם הרופא אמר אז זה מה שצריך לעשות.
חשבתי שזה כל מקרה של בטיחות תרופות. למשל שילוב של שתי תרופות וכו'.
לא ידעתי שהם נותנים מענה רק להריון והנקה, או שאני מתבלבלת בשם?
יש מרכז שנותן מענה כללי על בטיחות תרופות וחומרים?
על השפעת התרופה.
@YaelL את מכירה מצב כזה שלוקחים פרימולוט אפילו שלא היה ביוץ? לא יודעת מה לעשות....
( למרות שאני בטוחה שכולן יודעות לחפש בגוגל בעצמן, אולי יחסוך למישהי לחפש )
והם נותנים מידע גם בנושא תרופות.
למי שתצטרך.
סליחה על הבלבול...
זה ממש מרגיש חוסר אונים ולא יודעים לאן זה יתפתח
אני אגיד לך למה זה מאוד דילמה
כי פרימולוט זה בעצם פרוגסטרון
הפרוגסטרון עולה רק אחרי הביוץ
אם את לפני הביוץ, אז נניח את לוקחת עכשיו והרופא חוזר ואומר לך להפסיק כדי להתחיל סבב
אז אולי זה יכול לעשות כתמים ודימומים מירידה של ההורמון? אולי.. כנראה אי אפשר לדעת בוודאות עד שלא מנסים
מצד שני אם לא תקחי, זה גם יכול להיות בלאגן כי או שיתחיל ביוץ לפני שהרופא חוזר
או שחלילה יתחילו דימומים שבכלל לא יאפשרו טיפול
אני כותבת לך ותוך כדי מנסה לחשוב איך הכיוון מחשבה היה לוקח אותי
נראלי שברגע שבוחרים רופא אז רצוי ללכת לפי ההנחיות שלו אפילו אם זה נשמע לא הגיוני (זה לא סותר להיות קשובות לעצמנו ואם משהו נראה לא טוב, פוגע וכד' אז ללכת לחוות דעת נוספת)
אז חושבת שכדאי לך להיצמד להנחיות שלו
כי לכל דבר יכול להיותץ שיהיה טוב או חלילה יתפקשש
אבל לפחות תהיי רגועה בלב שעשית מה שהרופא אמר.
וגם זה שכתבת שאת פוליציסטית, אז הפרוגסטרון יותר הגיוני גם לפני ביוץ כי יכול להיות שלא תבייצי בכלל ואז הפרוגסטרון הגבוה (בזכות הפירומולוט נור) ייתן לגוף יציבות ברירית ולא תקבלי מחזור עד מתי שיחזור.
בהצלחה רבה
ותודה על החיבוק וההבנה
לכן אני ממש מבינה את הדילמה שלך
תנסי לחשוב
מה ההסתברות מהיכרות עם הגוף שלך
שנניח ואת לא לוקחת את התרופה
ויהיה דימומים בין וסתיים ואז בכלל גם יהיה ביוץ מבחינה הלכתית לא תוכלו לעשות כלום?
אם הסיכוי ממש גבוה
אז שווה לך לנסות את הפרימולוט
שכמה ימים אחר כך יתחיל דימום ולא יהיה ביוץ החודש, וזה בעצם מדמה ביוץ
לא הייתי חוששת לקחת
הרופא נתן לי לדחות דימום אחרי שפרוברה לא הביאה דימום
לא בדק אם בייצתי או לא
ולא נשמע לי מסוכן בכל מקרה
לא כדי שיהיה דימום אח''כ
צריך לבדוק אם אולי הוא יוכל אח''כ לתת לך טיפול יחד עם הפרימולוט
בלי שתפסיקי אותו
לא בטוחה שפזיולוגית זה יכול לעבוד
יש גם מתקנים או רק דשא?
ותודה לשתיכן
פחות מכירה..
אף פעם לא הייתי שם בתור בילוי אז פחות יודעת.
אבל כן, יש שם את גן העיר ליד
אני ממש צריכה כח כדי לעבור את היום הזה בטוב
מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. ממש
שונאת אנשים צבועים
בעבודה?
יש לך מצב לקחת לך חצי שעה הפסקה, לקנות לך משהו קר ומרענן ולשבת באיזה חדר ריק לבד?
מבינה אותך ממש... היה לי כזה שבוע שעבר ועד שלא הלכתי לישון בלילה הייתי על סף פיצוץ
אני בהלם מזה שאנשים מסוגלים לדקור אותך בגב כשהם מחייכים
אנשים לא רואים בעיניים
ואם מנחם אותך- אצלנו זה במשפחה המורחבת ):
נראה לי את גם כמוני, שנים הייתי בבית, אבל מתי שהוא כבר ממש מציתי ורציתי להתמקצע ולהיות מסופקת ומלאה בעשייה, וכשהתחלתי לעבוד לא מזמן קיבלתי שוק.. אתה קולט אנשים פשוט... וואי..
ואז כבר קשה לך ואיך שאתה מגיע לעבודה אתה רק רוצה לחזור הביתה..
ולא בטוח כבר מה עדיף לך
מזדהה איתי?
לפעמים אני מצטערת על הרגע שיצאתי
ומצד שני מבינה שיש בזה יתרונות
קצת בתחושות מעורבות עם זה האמת
בבית פחות נתקלים במורכבויות של אנשים.
תמיד הייתי בעבודה אז אני כבר מיומנת עם אנשים ויודעת לצפות להתקלות.
יש בזה גם צדדים חיוביים, המודעות ויכולת התקשורת מתחדדות.
אני מחזיקה במגרה בעבודה מלאי שוקולדים לשוטף ולזמנים שמישהו מעצבן אותי
המקוריתהאמת שאין לי עכשיו
ואני גם הייתי בעבודה שנים ארוכות לפני ההפסקה שהייתה
אני הייתי ממש בעניינים, באינטראקציה אינטנסיבית מול אנשים זמן ממושך מהיום שלי
ונהניתי מזה
היום אני מרגישה שהתנתקתי לגמרי בזמן הזה שלקחתי
מזדהה ❤️
תחזיקי מעמד!
השתנו מצבע צהוב לצהוב ירקרק,
זה תקין? אני זוכרת שצבע ירוק קשור לחלב האחורי - השומני והמזין יותר, ואולי צריך להאריך את זמני ההנקה. אבל לא השתנה משהו בהנקות.. מה שכן, עדיין יש לה מידי פעם ציקצוקים וקושי ליצור וואקום רצוף למרות שעברה התרת לשון
@Lana423נראלי שהעלית לי בעבר סרטון של תרגילים ללשון? נעלם לי אשמח אם תשלחי שוב
כדי שתוכלי לדעת באמת...
אכן מעיד על חלב קדמי. יכול להיות שאת מלאה יותר ולכן מספיק לה לינוק רק חלק.
את מרגישה שאת מספיק מתרוקנת אחרי כל הנקה?
אם לא אז כדאי להניק צד אחד היטב ולשאוב את הצד השני ולראות אם זה עוזר.
אגב לגבי המזין אני לא בטוחה בזה.
נכון שאחורי יותר שומני, אבל לא בהכרח יותר מזין. כן צריך לקבל גם וגם.
כן מרגישה שמתרוקן. גם היא ב"ה רגועה
אבל היא לא תמיד מצליחה לייצר וואקום לכן אני תוהה אולי זה מה שמקשה עליה לינוק את החלב האחורי
מתחדשת11בתחילת הריון שני, ילדה מהממת בת שנה. ההריון הקודם היה קסום, חיכינו לו הרבה וכל קושי בהריון היה בקטנה מרוב ההתרגשות וההודיה.
עכשיו הריון שני. ספונטני וטבעי ב"ה. רצוי.
וכל כך קשה לי, פיזית ונפשית.
עייפה, מבוחלת, עם כדורים, כאבי גב, חוסר חיוניות כללית. כל היום משוועת לשכב ולנוח. אין לי כח לקטנה שלי. וכל כך רע לי בגלל זה. עם הרבה מצפון ומחשבות אולי זה היה מוקדם מדי...
היינו במחשבה אולי להשאיר אותה בבית גם השנה ולא לשלוח למעון אבל עכשיו מרגישה שאין בחירה בכלל, כי הריון וחל"ד.
לא רוצה לעבוד על עצמי שיהיה לי כח וסבלנות.
וגם בראש, היא הייתה כל עולמי, ופתאום הגיע ההריון שאני באמת מברכת אותו, ומעסיק את מחשבתי הרבה הרבה (דימומים, רקע של סכרת). ומרגישה שהבת שלי נדחקה הצידה בסדר העדיפויות. נראה לי היא מרגישה את זה גם. ועצוב לי כל כך...
אשמח לעידודים ותשובות למצפון. ואולי גם טיפים מעשיים יועילו מאוד. תודה לכן 💗
2 נקודות-
1.אין מה להרגיש ייסורי מצפון עם זה שקשה לך עם ההיריון, זה טבעי ונורמלי, וברור שהרבה יותר קשה עם זה שאת לא מרגישה טוב כשיש לך גם תינוקת שאת מטפלת בה.
2. עכשיו זאת תקופה באמת יותר מורכבת עם הילדה, והגיוני שיהיו עוד תקופות קשות... אבל עוד שנתיים- שלוש (אולי גם לפני) הילדה תתחיל להתחבר לאח/ אחות וזאת תהיה המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לה. אני רואה את הילדים שלי משחקים, נהנים ומשתוללים ביחד, ואני מבינה שהיא הקטן זאת המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לגדול שלי. כמה שהיו תקופות שחששתי שזה פוגע בגדול שלי, ואני פחות יכולה לתת לו את כל הצרכים הרגשיים שלו, עכשיו מרגיש לי שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול להיות לו.
בת כמה היא?
בדיוק נולדה לי ילדה שניה ואני מבינה אותך כל כך
הדבר היחיד שעוזר לי זה לחשוב על כמה זה ילמד אותה לחיים, שהיא צריכה לחלוק את החיים שלה עם עוד מישהו והיא לא היחידה. וגם זה שבעזרת השם יהיה להן אחת את השניה כל החיים (ואת שאר האחים שיהיו להם בע״ה)
תמחקי את יסורי המצפון. כל פעם תגידי לעצמך שאת עושה את המקסימום שאת מסוגלת.
אנחנו גם בני אדם.
כל הריון זה הר ואם יש הריון בסיכון וסיבוכים זה עוד יותר.
אני אישית הורדתי את רף הציפיות למינימום, למשל כל יום משימה אחת, וזהו. לא מצפה לתקתק את הבית כמו פעם. לוקחת ערה כשצריך וגם גייסתי את בעלתי (לא לצפות שיבין לבד...לגברים יש ראיה אחרת).
לגבי הילדה בת שנה- לדעתי זה גיל שמתאים להכניס למסגרת, גם לגוון וגם שיהיו עוד אטרקציות כמו חוגים, ג'ימבורי וכו'.
בעיני זה לא כמות הזמן שאת איתה אלא האיכות- כשהיא תגיע מהמסגרת בע"ה יהיה לך כח להכיל אותה ולשחק איתה, זה עדיף על פני עצבנות וקושי במשך יום שלם- וכך יום אחרי יום אחרי יום... .
הבת שלך לא נדחקה הצידה אלא הלב שלך בתהליך התרחבות להכיל עוד מישהו.
ועוד טיפ שהתחלתי לעשות- ביקשתי מבעלי ערב אחד בשבוע שבו הוא אחראי לסגור את המטבח / מה שצריך בבית ואני עושה זמן לעצמי, לפי מה שאני אוהבת- לקרוא, ללמוד, לצאת לסיבוב.
מה שמוביל אותי בראש זה מה יתן לי כח? לא לחשוב תמיד מה הייתי יכולה לעשות אם לא ואם כן, אלא מה יתן לי כח במציאות הנוכחית שלי עכשיו.
למשל אם יתן לי כח לצאת עם הילדים לג'ימבורי לשעה- זה מה שיהיה בלי יסורי המצפון שבעבר יצאנו ליום שלם והיה יותר זמן להנות.
הכל בנחת, הכל בקצב שלך, ותשימי לב שהרבה מתנהלות ככה. לא לרצות להיות מושלמת.
ותזכרי שהריון זה דבר מאד דורש ברוך ה'! העיקר שיהיה בשעה טובה ובקלות.
תחשבי שבמבט לאחר כשתהיי סבתא תסתכלי שונה על התקופה הזו. עכשיו את בתקופה יותר מאתגרת ומעייפת בחיים, ברוך ה' מנסיבות משמחות.
מזכירה לי את התחושות שהיו לי בזמנו בהריון השני.הייתי פיזית על הפנים, וזה בהחלט השפיע גם על כל השאר..והמצפון היה בשמיים.
קודם כל קחי קצת חמלה לעצמך. את מגדלת בתוכך אדם! וזנ דורש ממך הרבה כוחות.אז הגיוני שאת מרגישה ככה.וזה טבעי וזה בעה גם ישתפר!!
דבר שני- את מביאה מתנה עצומה לילדה שלך ולכל המשפחה.אחות קטנה זה מתנה לחיים! היא עודצלא יודעת את זה וגם לך זה עוד נראה רחוק, אבל הן בעה יהיו חברות טובות ויהיה להן אחת את השנייה. איזה אושר! חסדי ה'!
וגם אם הבת שלך לפעמים נדחקת למקום השני, כי את עייפה או כל מיני .זה בסדר. ואת תמצאי את האיזון לאט לאט. בינה לבינך. ואחכ בינה לבין הקטנה.
קבלי את הקושי ואת כל החששות.ותתני לעצמך תשובות שיתקבלו על הלב, מה שיחזק אותך במסע הזה.
חיבוק גדול ובשעה טובה!!
הניסיון הזה אולי ישאיר בה משקעים, אבל בעזרת ה' גם יחזק אותה ויבנה בה כוחות ועצמאות.
ובעיקר - את הניסיון הזה נתן לה ה', ולך אין שום חלק ואשמה בזה...
וגם את, כמובן, עוברת ניסיון: היריון מורכב, גידול של תינוקת, רגשות אשם... תחזקי את עצמך שתצליחי לעבור אותו בצורה טובה, תחזקי גם את הקטנה שלך, והיא תחזק גם אותך... ♥️
שיהיה בשעה טובה ובקלות ככל האפשר!
מאנונימי כי אף אחד עוד לא יודע 🙂
אני מהמחמירות, תמיד נזהרת.. אבל לא יודעת אם זה נחשב בעייתי
איזה בעייה יכולה להיות?
מכירה שבעייתי לאכול אוכל נא.
מכירה שיש הגבלה על כבד שמומלץ לא להגזים.
וזה הנחיות של משרד הבריאות-
בטיחות מזון בתקופת ההריון, משרד הבריאות
על המסעדה שזה יהיה מבושל לחלוטין כי זה משהו שצולים אותו זמן מאוד קצר שלא יתייבש...
תודה לך!
ואקח משהו יותר בטוח
בעיר מגורים הנוכחי ולא בעיר בה פתחנו את התיק .
לא הבנתי את סוף השאלה
אבל מניסיוני העגום מסיקה ש*צריך* לפתוח בעיר מגורים הנוכחית.
יש לכם תיק פתוח? או שזה תיק שכבר נסגר?
במידה ותיק קודם סגור, ממה שאני יודעת פתיחת תיק חדש זה במקום המגורים הנוכחי
הנוכחית לעכשיו
משום מה חשבתי שאת שואלת עבור מישי.. (זכרתי שאת בתחילת הריון) אז חיבוק ענק והלוואי שיעבור בצורה הכי חלקה שאפשר❤️❤️❤️
האם זה הזמן שכדאי לקבל החלטות כאלה?
אם יש סבל אני בעד להתגרש אתמול,
אבל אל אני זוכרת נכון ממה שכתבת בעבר- מרגיש לי שמעולם לא "התחתנתם"😢
את צדיקה גדולה שהסכמת לחיים למען המדינה!
והוא צדיק גדול שמקדיש את חייו למען המדינה.
ונשמע ( יותר נכון- "נקרא") שזה גבה מכם מחיר כבד.
ניסיתם להתייעץ עם אנשים שגם חיים כמוכם?
אולי אפשר לשדרג את החיים הנוכחיים , ולפתוח פרק ב' יחד ?
יש הרבה אנשים גדולים שגם התמודדו עם הקושי שלכם וצמחו מזה ,( ובאמת יש גם הרבה שהתגרשו, אי אפשר להתכחש לעובדה שזה לא קל לבנות ככה חיי נישואין)
ואת גם בתחילת הריון?
שזו תקופה שהעצבים קצרים ומה שתמיד אפשר להכיל בתקופה כזו- אין שום עצבים וסבלנות להכיל,
אני אישית בתחילת הריון לא מקבלת החלטות הרות גורל כי אני יודעת שדברים שעכשיו נראים לי כמו הר נורא, עוד חודשיים יראו כמו גבעה קטנטנה.
יש לך עם מי להתייעץ לפני שאת פותחת תיק? את רוצה שנחפש לך המלצות?
בכנות, לא ודעת איך אפשר להחזיק מעמד בנישואין עם בעל שמגיע סופשים, כמובן שאין לנו מושג לכל הרקע אבל לדעתי זה פרט מכריע והכרחי להמשך התהליך.
לא עדיף להפסיד עבודה מנישואין? לדעת שניסינו הכלללללללל לני שמפרקים את הבית, לכם, לילדים? וההריון עכשיו, ואיך תהיי בלידה???
יכול להיות שחשבת כבר על הכל והתגובה שלי לא רלוונטית אבל אני חייבת לכתוב אותה, אם תרצי בפרטי אני אשמח.
אני רוצה להתגרש כל הריון כמעט.
מזל שלא עשיתי את זה כי אז לא היו לי עוד.
בהצלחה רבה רבה
מוזמנת לפרטיי.
לפעמים מרגישה שאני הרבה יותר נחמדה מנגיסות במשפחה של בעלי
הן דורשות או לא מגיעות ועושות טובה
אני יותר נחמדה להורים של בעלי
יותר מפרגנת ומודה
ובכלל קצת מבאס…
קבלתי פידבק מהמשפחה שלי שנכחה שהגיסות קצת מחזיקות מעצמן בניגוד אלי שמדברת עם כולם, מתעניינת, נחמדה לילדים שלהן יותר משהן אל שלי
קצת לא נעים כי לא ראיתי את זה ככה אבל כנראה שזה נכון
תשכחי ממה שאמרו לך במשפחה
זה לשון הרע
ואת לא חווית את זה
אז למה להיכנס לזה עכשיו..?
אם הסתדרתן עד עכשיו, לא הייתי מחפשת סיבות למה להתעקם עליהן
אם לא הרגשת את זה עד עכשיו, תנסי להעביר את זה
למרות שכבר קשה אחרי ששמעת
הם ראו סיטואציה אחת, את מכירה אותן יותר. אם היתה בעיה כנראה כבר היית מרגישה אותה
את תקראי לזה סנוביות
תקראי לזה האופי שלהם.
מכאן את יכולה רק לעוף על עצמך שאל משוחררת יותר, זורמת יותר, נפתחת בקלות יותר..
וצר לי על הרגשתך מבאס להרגיש ככה
לכל אחת אופי משלה.את ראויה להערכה על אופייך החם והנעים,את גם מכבדת את הורי בעלך.
מה שהן זה שלהן אני הייתי מדלגת על זה בעיקר כיוון שעד כה זה לא הפריע לך או פגע בך.
ובכלל לטעמי היה עדיף שמשפחתך תימנע מהדיבור הזה על מנת להרבות שלום. כותבת תוך כדי שמודה שאני בעצמי צריכה לגמרי להשתפר בנושא כך שזו ממש לא ביקורת!
למגזר דתי חרדי ?
אזור דרום עד מרכז.
אשמח לעזרה
מוזיאון הילדים בחולון
סרט בקולנוע?
אז בסנטר 1 יש כל יום פעילות ללא תשלום, בתוך הקניון הממוזג וגם מקומות לאכול...
מתואמתלק"י
בחופשות זה מוגבל לשעתיים.
יש טרמפולינות גדולות, בריכות כדורים, מתקני טיפוס (מגיל 4 ומעלה), ג'ימבורי.
הילדים נהנים, אבל כנראה שמרחוק לא הייתי טורחת לבוא.
מתחם די ג'אמפ בדיסיטי
יש מתנפחים, ג'ימבורי וטרמפולינות )מגיל 6(
יש מתחם אוכל
היינו כמעט יום שלם, הילדים ממש נהנו
משלמים רק על הילדים !
הרוב שם היו חרדים.
ממש ממליצה
מתחם מתנפחים גדול, ומתחם ג'ימבורי עוד יותר גדול ושווה, וכפר דרדסים קטן וחמוד. בן החמש נהנה מאודדד
אפשר לראות תמונות באתר של די ג'אמפ
אוהבת את השבתאבל תכלס, עצם הנסיעה היא לא כזו כייפית
בטח עם ילדים והמולה של רכבת
ומתחנת הרכבת עד ליעד של 'איפשהו'.. חם לי😭
ויש לנו רכב
אז מעדיפה שהאטרקציה עצמה תהיה העניין ולא הנסיעה
קפצובה, אבל חלקו בחוץ
טמפון אמור למנוע דליפות, נכון?
אז מה זה אומר אם מכניסים טמפון והפד ממש מתלכלך?
שההכנבה לא טובה או שהגודל לא מתאים? מבחינת רוחב הנרתיק או עוצמת הדימום?
כי מרגישה שהכנסתי ממש ממש עמוק. וזה חוזר על עצמו.
ולפי ההסברים של החברה מידה גדולה זה לדימום ממש כבד. ונראה לי אין לי כבר בטירוף (אם כי יותר כבד מלפני הלידות)
משתמשת בגודל נורמל. וזה קורה אחרי לא הרבה זמן...
נראה לי בתור נערה לא היו דליפות. והשתמשתי במיני. אבל לא באמת זוכרת כי בקושי השתמשתי ולרוב לא באמת הסתדרתי עם זה (הציק לי..)
כשהפד מתלכלך, את מוציאה את הטמפון והוא מלא או לא?
אם מלא, אז את צריכה ספיגה טובה יותר.
אם לא מלא, כנראה שההכנסה לא טובה.
או שתבדקי טמפונים של חברות שונות.
גם לא סביר שיהיה מלא תוך שעה-שעתיים. לא?
חברת o.b. חברה טובה, לא?
מה עוד מומלץ?
אלא התאמה אלייך..
אני אישית מעדיפה את קוטקס.
ולפעמים הפד טיפה מתלכלך לי אבל בקטנה
לרוב אני עם טמפון+מגן תחתון וזה סבבה.
על מה יש לך ייסורי מצפון?
לי על יותר מדיי...
כל יופ קורסת למיוה בערב בלי מושג איך לצלוח את היום הבא.
ברוך ה' על כולם ושהם בריאים, חמודים ופעיליפ אבל זה מתייישששש
ךמצוא תעסוקה כל יום מחוץ לבית, במקול ממוזג כי חם
וכסף
והם מתרגלים לפינוקים
ותינוקצפצפון
ובחור בן שנה וחצי שבטוח שהוא נער מתבגר, מכל הבחינות
ובית שה' ישמור
ואני מנסה לשמור, לא לומר לי לשחרר, אין אופציה.
קיצור.
כןעסת הרבה יוצר ממה שרוצה...
על מה יש לכן ייסורי מצפון??
מזדהה פה כמעט עם כל תגובה ותגובה!!!
אז אני בסדר???
אוהבת אתכןן
היי לכולן, אשמח לעזרתכן...
הנקתי ב"ה שנתיים וחודשיים ועכשיו רוצה להפסיק...
עד לפני כמה חודשים היו כמה הנקות ביום ובחודשיים האחרונים רק בלילה.
עכשיו פעם ראשונה שלא הנקתי יותר מיום + לילה
ואני ממש ממש מפחדת מגודש ודלקות וכך העסק הנורא הזה😑
האם בכלל בגיל הזה יש גודש? מה יכול לעזור?
תןדה מראש
בגלל שמפסיקים להניק בהדרגה אז גם הכמות חלב שהגוף מייצר מופחתת אט אט...
הנקתי כל ילד עד שנה וחצי +-
ינקה 1-3 פעמים ביום.
לא היה שום גודש ושום כלום.
ומחר יוצאים לחופש משפחתי
דרישת שלום למחזור
מה שעודד אותי קצת אז, אולי תתחברי
היה לחשוב שאת גיל ההריון מחשבים מ-תאריך המחזור האחרון...
אז שבעז״ה תזכרי את התאריך הזה לטובה!
ובינתים
חיבוק גדול.
ואיך לשים שתי מיטות בחדר בלי שזה יתקע את כל המקום???
הבנתי שעדיף שתי מיטות נפרדות ולא מיטת חבר
וחוץ מזה שאפשר להרים את המיטה התחתונה יותר.
אבל זו התעסקות כל בוקר וערב...
לא שזה נראה לי בעייתי שאחד מהילדים ישן יותר למטה.
ברור שלכל אחד מיטה משלו, זה שאחת יותר נמוכה מהשניה- לא רואה מה הבעיה בזה.
לא רואה טעם להשוות להם תמיד הכללל, ולישון אחד טיפה יותר נמוך מהשני זה לא נחיתות.
במיוחד שאין לך מקום מיותר בחדר זה מומלץ. בבוקר מכניסים את המיטה התחתונה והחדר פנוי ונעים.
לאחיינים שלי תאומים היתה מטת חבר מגיל יותר צעיר והם יצאו בסדר עד כמה שנראה לי
הם בחרו בעצמם באיזו מיטה להיות.
כשהיו קטנים יותר ישנו במיטת חבר, אם אני זוכרת נכון.
וכשהיו עוד יותר קטנים ישנו ביחד במיטה, ונהנו מזה עד לב השמים...
בקיצור, קנו מיטת חבר ותנו להם לבחור איפה כל אחד יישן. אולי דווקא המיטה הנפתחת תהיה מגניבה יותר, כי בכל בוקר היא מסתתרת מתחת למיטה שמעל
למשל זאת:
twins טבעי – מיטת חבר נפתחת בגובה זהה – טושלולה
יש גם לאיקאה משהו גבוה יותר שנפתח לאותו גובה.
אצלי הם ישנים ככה
אפילו שבעקרון לכל אחד מוגדרת המיטה שלו הם מחליפים ביניהם לא מעט
לי אין אפשרות לשתי מיטות נפרדות וכרגע הם מסתדרים ככה
לא כתבת משהו אישי.
הלידה?
אתמול ספרתי בדיוק. עברו 40+0 שבועות מאז *המקוה*.
אירגנתי דברים כבר לתינוק. אני בחיים לא אסיים הכל.
חופש. אז הילדים בבית והבית לא ממש נקי כמו שהייתי רוצה.
דולה יש לנו. לא נפגשנו איתה אבל אין לי יישוב הדעת בשביל זה.
מבעס אותי בשביל הילדים. חשבתי שתינוק חדש יהיה אטרקציה בשבילם ( מזכירה שזה לא קרה אצלינו מזמן) אבל חוץ מזה אני כל יומיים במעקב הריון עודף אז הם נשארים בבית עם עצמם. לא כיף אבל הם בסדר עם זה.
את כולם ילדתי בשבוע 42-43...
אז מתי אני אלד? מבעס אותי שזה נמרח ככה. אני לא מסוגלת לעשות יותר מדי. לא בבית ובטח שלא בחוץ. שונאת להיות במצב המתנה!!!! אפילו טרמפים אני לא מתאמת כי אני שונאת את הדקות האלה של לחכות ולא לדעת אם שכחו אותי...
עשיתי הפרשת חלה. מה עוד?
ובא לי ללדת באמצש!!! בקודם התפללתי מלא שלא אלד בשבת וילדתי בשבת. את הברית המשפחה שלי ארגנה אבל הפעם אין סיכוי. תהיה ברית הכי עצובה שיכולה להיות... אף אחד מאיתנו לא יכיר את המניין כי עברנו דירה ואין לנו אפשרויות אירוח במקום ה''חדש'' (לא באמת חדש. אנחנו כאן כבר כמה שנים).
אז מה עושים? אני מתוסכלת!!!
איתך באותה סירה, גם עברתי כבר את התאריך..
הכ-ל כבר מכובס ומאורגן, כל לילה מארגנת את הבית טיפ טופ כדי שאוכל ללדת בשקט אבל כלום לא עוזר
מנחם אותי לחשוב על זה שעברנו כבר 9 חודשים! אז עכשיו זה מקסימום שבוע וחצי- שבועיים לחכות.. זה כלום ביחס להמתנה עד עכשיו כשחושבים על זה ;)
בהצלחה לך! (וכל החששות וכו בקשר לברית והכל ככ מוכרים ומובנים, אבל נראלי שצריך להרפות כי זה מסוג הדברים שפשוט מסתדרים כשמגיעים אליהם..)
ביתי המתוקה בת 7 חודשים.
בשבועות האחרונים גיליתי שיער פלומתי באזור אבר המין, בצבע שקוף (היא תינוקת בהירה).
בדיעבד אני חושבת שיש גם תפיחות קלה באזור הפטמות.
למשהי יש ניסיון?
זה מדאיג?
תודה.
לוקחת אותה לרופא, אנדרוקרינולוג
בודקים את ההורמונים
בהצלחה!
פתחתי פה כבר כמה שאלות בנושא
המחזור שלי לפני החתונה היה בין 27-28 יום בערך (מחזור לא סדיר) מאז שהתחתנתי ההפלגה רק הלכה והתקצרה. זה הגיע ל26 יום - 24 יום (שממש נלחצתי! והלכתי לרופאת נשים שהרגיעה אותי ואמרה שזה בסדר שאני כלה וזה מוקדם מידי להתחיל לקחת כדורים וכו והמדריכת כלות שלי המליצה על דונג קוואי שזה טבעי ולקחתי במשך שבועיים ואז הפסקתי לא היה באלי היה קשה לי עם זה) ואז כנראה שזה עזר והמחזור חזר ל27 יום.
ועכשיו המחזור הגיע אחרי 25 יום!! אתמול קיבלתח וממש התבאסתי שגם לא נקלטתי וגם ההפלגה התקצרה לי עוד לא הספקתי לעשות פרישה ובדיקה…כי הקדים. עכשיו במהלך החןדש אחרי שטבלתי היו לי ריגשות בשדיים ברמה מטורפת לא יכולתי לישון על הבטן ולגעת… אולי זה דימום השתרשות? או שאני חיה בסרט חח ?! עשיתי בדיקת דם להריון כמה פעמים ויצא שלילי. אף פעם לא עשיתי בדיקת הריון יש לי בבית ולא פתחתי ובאלי לנסות אפילו שיצא שלילי, מה אומרות? מיותר?
הייתי חייבת לפרוק אשמח שתגיבו לי אם גם למישהי המחזור התבלגן אחרי החתונה, מה ממליצות לעשות? הייתי אצל רופאת פוריות שאמרה לי שמוקדם מידי להתחיל להיכנס לכל הסרט הזה ואני יותר אפסיד מאשר ארוויח אם אכנס עכשיו לסדרת בדיקות אמרה לי פשוט לחכות.
מקבלת באמונה שלמה את רצון השם אבל קצת מתוסכלת
בנות תגיבו ליי
קרה לי גם מחזורים קצרים.
לראשונה, הרופאה אמרה לי שבשבילי חצי שנה זה המון אבל לרפואה זה כלום...
אז חיכיתי. בסוף נפקדנו טבעי.
בשני כבר נתנה כדורים שמקצרים את הוסת ומאריכים את המחזור. בשלישי באתי אליה כרופאה פרטית עם אותה בעיה. נתנה את אותם כדורים.
יש מצב שכרופאה פרטית יתנו לך אבל בכלל לא בטוח. בעסה
זה נקרא בהחלט סדיר
מבאס אש שאורך המחזור קצר ככ, לא יודעת איך מחזיקים מעמד ככה עוד בלי קשר להריון
לא כתבת בת כמה את וכמה זמן את מנסה
את יכולה לבקש הפניה למעקב זקיקים בלי תרופות כדי לדעת אם הביוץ יוצא לפני הטבילה
לפעמים המחזור מקדים מלחץ , ממתח, מפעילות מוגברת , מאמץ יתר וכו
אולי לנסות פחות להיות בלחץ , פחות מתחים , הכל יותר באיזי . לא לרוץ אחרי דברים , שהגוף רגוע גם ההורמונים מתאזנים
מאחלת לכם שבעזרת ה בקרוב
זה מהשינוי של הגוף לחיי זוגיות
התקצר לי כל חודש מחדש ככה שלא היו הפלגות
והרגישות מאז שיש ביוץ הייתה לי ממש
אבל מראש היה לי רווחים ארוכים יותר
כרגע אמא לשני צמודים מהממים, להריון הראשון לקח זמן יחסית
אשמח לכל טיפ על איך אתן מנקות רצפה ואיך היא נשארת נקיה.
אני מרגישה שגם שעה אחרי ששטפתי הרצפה לא נקיה כבר.
תודה רבה רבה!!
וזה בנוסף ללכלוכים שנופלים ונשפכים.
אשמח גם לטיפים אם יש.
התחזוקה שאחרי היא העניין האמיתי
לטאטא הרבה ולנגב כל לכלוך נוזלי באותו רגע. זה הטיפ שלי
וגם בסוג האנשים המהלכים עליה
בבית הקודם שגרנו בו הייתה רצפת קרמיקה שתפסה לכלוך באופן מזוויע. עכשיו יש לנו רצפות טובות יותר, אבל אם אני שוטפת באמצע היום (ביום שישי בדרך כלל) - אז שעה אחר כך היא כבר שוב לא תהיה נקייה כל כך, בגלל האנשים המהלכים עליה והדברים שהם אוכלים והבוץ שהם מביאים מבחוץ...
בכל אופן - אצלי יש הבדל בין שטיפה באמצע שבוע (שנעשית בלילה) לבין שטיפה לקראת שבת.
באמצע שבוע אני שופכת קצת מים עם סבון מתוך נטלה על הכתמים הקשים ואז מנקה הכול בסמרטוט רצפה חד פעמי. לפעמים כן נשארים קצת כתמים של גריפה.
לפני שבת - ממלאת דלי עם מים וחומר שטיפה ולוקחת סמרטוט בד (איכותי יחסית). אחרי שטיפה של כל חדר אני מחזירה את הסמרטוט לדלי ואז מוציאה וסוחטת לפני החדר הבא.
אצל ההורים שלי עוברים אחר כך גם בסמרטוט נקי ויבש, אבל לי אין סבלנות לזה...
מצחצח שאין דברים כאלה
מעולה גם נגד חרקים..
על כתמים קשים יותר.
הם מתקררים בזמן ממש קצר
כשהיו לנו בלטות המצב היה הרבה יותר טוב.
ובאמת צריך לתחזק ברמה גבוהה יותר.
לק"י
ללכת עליה יחפים🤭
ולא תמיד הלכלוך הוא רק אבק.....
אבל האמת שאולי למי שיש רק אבק, זה פתרון.
גרביים לבנות נשארות לבנות
אם נשפך משהו או לכלוך נקודתי מנקים מיד
מנגבת את הרצפה עם סמרטוט נקי וסבון כל ערב כמעט (סלון/מטבח)
ואין אצלי לצאת עם אוכל מחוץ למטבח
יעל מהדרוםנראה לי די הגיוני לנגב מיד חלב שנשפך…
ונחגוג בסלון ומטבח בסוף יום גם די בא בטבעי עם הנקיון השוטף של אחרי ארוחת ערב
עכשיו בקיץ אוכלים כמעט כל ערב בחצר אז בכלל אין צורך בניגוב כל ערב
מה עוד את עושה?
כל ערב שופכת סבון רצפה עם מים ומנגבת בסמרטוט נקי סלון מטבח
אין כניסה עם נעליים לבית
ואין לצאת עם אוכל מהמטבח (משלל סיבות אבל אין ספק שזה עוזר גם לשמור על רצפה נקיה )
שאר הבית בשני שטיפה קלילה
חמישי שטיפה יסודית
בטח גם כל הרהיטים מאובקים
מאחלת לך שיסיימו מהר עם הבניה
שמן קוקוסצריך לשטוף כל יום מטבח וסלון, לטאטא פעמיים ביום את כל הבית ואם יש משהו נקודתי אז לנקות צ'יק צ'אק ולא לחכות שיהיה יותר ויותר מלוכלך.
זה האידיאל, עושים מה שאפשר
שופכת מיים וגורפת, לא ניגוב, אז באמת נקי ומרגיש נקי.
לא באמת מצליחה ליישם תמיד. אבל תקופות שכן - הבית באמת נקי ואפשר ללכת יחפים.
