פורום הריון ולידה (עמוד 827)

אנחנו מנויים לזרקור ומאוד אוהבים, ואמנם יש שם מדור לגיל הרך אבל הרוב מיועד לגדולים יותר...

אולי אפשר לקנות ספר תואם גיל עם פרקים, ולספר רק לו בהמשכים?

תכל'ס מה שהכי יכול לחזק אותו זה הקשר האישי אתכם - זמנים שאתם מקדישים רק לו (אפשר כל אחד בנפרד). ואז לא משנה אפילו מה תעשו בזמן הזה, העיקר שירגיש שאתם בשבילו...

הוא יכול להיות אחראי השקיית צמחים, אחראי שתהיה חבילת טישו על שולחן סלון,וכו'

חשוב - לא משהו שקשור לאיסוף צעצועי ילדים!

כאבים בגב תחתון זה מאוד אופייני בשלב הראשון ובשבוע שאת (שנינו(: ) 

אני לא יכולה לענות לך ספציפי- אבל הרופא שלי אמר שזה בסדר וטבעי ובכלל לא התייחס לזה

בעניין מה שכתבת למעלה, "בהריון קודם זה לא היה בכלל"

כל הריון וכל עובר מרגיש ועובר את זה אחרת...

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

ונקנה ברדים

וזה ליום רביעי שהבטיחו איזושהי הקלה בעומסי החום 

ולאו דווקא משקל

הפתרון - להשתמש באמצעי מניעה אחר אם את יודעת שזה נגרם מהגלולות

אבל הפחתה בפחמימות והורדה במשקל מן הסתם אמורים לעזור לנראות

את מניקה?

חיבוק ❤️

הפסקתי אותן, בוודאות זה מזה כי לקח לי זמן להתחיל אותן ועד שהתחלתי כבר חזרתי כמעט לגמרי למשקל המקורי שלי.

נפילות הורמונלית או לא אבל עלייה של 7-8 קילו

הרי ירידה במשקל היא תוצאה של גרעון קלורי.

או שאוכלים פחות קלוריות (אוכל יותר בריא /ופחות בכמות) או שמתעמלים, או שניהם.

אז ב''ה מצאנו צימר שנראה שווה...

מה הבעיה? שאני אמורה לקבל מחזור באותם ימים... כן, אני יודעת שזה מטופש ממש לקחת סיכון.

אם אני אקבל בטיול, חוץ מהאכזבה הגדולה אנחנו גם נצטרך לשלם על הצימר ...

בקיצור, אל תתנו לי בראש, רק אני צריכה עצה איך אפשר לגרום למחזור להתעכב באיזה יום יומיים.

נ.ב . יש מצב שאני בהריון, אז לא רוצה לקחת גלולות וכי''ב

לי הרופא אמר לא לקחת אם לא מונעים במקביל

התרופה מכילה פרוגסטרון שזה דווקא חומר שתומך בהריון

אז נכון שאולי הוא לא *מיועד* להריון

אבל לחשוש לקחת אותו כי אולי יש הריון... לא ידעתי  שזה עד כדי כך

אני הבנתי שזה בעייתי אם יש הריון.

ככה אמרה הרופאת נשים

איפה שיש תור, לא כ"כ מדמה המקצועיות,

פשוט צריך להספיק לקחת בזמן כדי שהמחזור ידחה.

אני לקחתי דופסטון, נראה לי שזה בסדר גם בהריון.

אבל זה לא עזר בכלל,

קיבלתי בהלוך בטיסה, כל החופש היינו אסורים. האמת מרוב חוויות בכלל לא היה משמעותי. אבל היינו בנופש עם ילדים, אם זה נופש זוגי זה אחרת.

בקיצור תנסי לקחת אבל תהיי מוכנה נפשית שזה לא תמיד יעיל ותכונני לתוכנית ב' אם תצטרכו.

זה לא שאסור לכם ייחוד, מה שאסור זה לגעת...

וחשוב לדעת, שלפחות עפ"י הגישה הרווחת, כשכתוב שאסור שחוק וקלות דעת בימים שאסורים הכוונה שחוק וקלות דעת בעניינם שקשורים למגע ואישות ויכולים להוביל לשם ולא שאסור להיות באוירה טובה ביחד...

של לנסוע יחד לטיול. כתוב בדרכי טהרה.

@באתי מפעם כן כדאי שתדעי שבמציאות של היום, שמאוד קשה חמצוא זמן שמתאים, ואחרי שמנסים שזה יהיה בטהרה וזה לא מצליח, אין רב שלא יעודד את הזוג לנסוע בגלל המציאות של עד שמצאו בייביסיטר והכל...

וגם לעשות ניקוי, להתחבר נפשית, לשנות אווירה מאוד חשוב לזוגיות...

כך אמרו לנו שחששתי שאני הולכת לקבל מחזור לפני טיול... (בסוף ב"ה קיבלתי איך שחזרנו...) 

מצאתי בבית חפיסה בתוקף ואני לא זוכרת איך נוטלים כי בסוף לא השתמשתי בה...

אשמח לעזרה! 

תנסי להעריך לפי הזמן שאת תמיד מקבלת מחזור, שבועיים לפני זה הביוץ

פעמיים ביממה, אחד כל פעם. בהפרש של 12 שעות. 

ממש חשוב להקפיד על השעה.

לקחת תמיד באותה שעה ולא לזייף

הלוואי שיעבוד לך, בהצלחה!

כולן כולן.... ממש תודה רבה!

פחדתי פחד מוות לקבל בדיוק בטיול.. מרוב לחץ בקושי נרדמתי בימים שלפני, ואז כשהצעתן לי לקחת פרימולט נור ב''ה גיליתי שהיה לי בבית וזה ממש נתן לי רוגע שאני לא אקבל ... אז יצאנו, נפשנו נהננו... היה מושלם תודה לה'.

זהו... 

בעלי לא מבין את הקטע בלחגוג. מפנק הרבה אבל לא בקטע של חגיגות

ולחגוג לעצמי..

חברות באמת פחות בשלב הזה יש קשר זה בעיקר איחולים ומספיק מוערך שהן זוכרות..

אמא שלי מקסימה ותמיד תכין לי עוגה אהובה או משו כשניפגש סביב היומולדת אבל כן בא לי יותר לחגוג

כי גדלתי על להשקיע בימי הולדת

לא בקטע הכספי

אבל בלפנק, לייצר אוירה חגיגית ,אוכל טעים מתנה ברכה אישית.. האחים היו מגיעים כולם

ממש עשה לי טוב

בין הדברים הבודדים שהיה לי חשוב לקחת מהבית לבית שאקים

בעלי גדל בבית מתוק פי כמה משלי

אבל לא חוגגים בכלל ימי הולדת

רק קצת כילדים קטנים וזהו

אחר כך

לא מתנה לא ברכה כלום

אז הוא לא מבין מה הקטע בזה

שיתפתי אותו המון פעמים

למה זה חשוב לי

מה זה עבורי

מה יעשה לי טוב- וכן ירדתי לפרטים כי בהתחלה לא הבין

ו....

זה פשוט לא עובד לו

שנים הוא לא עשה כלום כלום

אחרי כמה שיחות ועוד כמה הוא השתדל

אבל בצורה צולעת

שנה אחת הלך לקנות מתנה בחמישה ל8. והתפלא שהחנות סגורה..היא נסגרת ב7וצצי

כל שנה הלך לאותה חנות וקנה לי עגילים שוב ושוב כשאני בכלל לא אוהבת את הסגנון ..ולא אוהבת תכשיטים

וכשביקשתי להחליף הוא התבאס בלב

אז בסוף שיקפתי גם את זה בהזדמנות מתאימה ופרטתי לו איזה מתנה משמחת אותי-פשוט שובר לבגדים .ככה שלא יצטרך להסתבך

שנה אחרת קנה שובר

כתב ברכה יפה

רק כשהגעתי

היה עייף

הביא לי אותן בעיניים עצומות

הלך למיטה נרדם עד הבוקר

משאיר אותי לערב לבד לבשל את כל השבת לבד

הוא לא מתכוון הוא איש טוב

אבל לא יודע לפנק,להפתיע..לייצר אווירה חגיגית

הכל אצלו שגרתי

קבוע

לא צריך מעבר

ואני בדיוק הפוך

אני מנסה מממממש פשוט לשחרר

הולכת וקונה לעצמי אחר כך לבד

ועדיין זה חסר לי

משפחה אין לי קשר בכלל עם האחים

ועם ההורים מאוד ענייני

חברות גם נק' רגישה

וואי סתם פרקתי פה

זה תסכול רב שנים

זו לא בושה.

אני קונה ואומרת לבעלי שזה ממנו. 

אבל זה לא משמח אותי

כי אני לא מחפשת את החפץ

אלא את ההשקעה שלו בי

כמה פעמים אז הוא יראה מה הסגנון ויוכל לעשות גם? או לפחות זה שהוא יחגוג ביחד איתך תהיה לכם חגיגה משותפת גם אם הוא לא יזם?

אני אישית יש לי בעיה עם ימי הולדת כי אני לא כל כך מבינה מה המשמעות של זה ומה אני אמורה לחשוב/לעשות ומימילא בעלי ממש לא הטיפוס שחוגג. בקושי זוכר.

תנסי אולי ליזום בעצמך את המסיבה..

פעם מורה שלי הביאה לעצמה עוגה ואמרה שיש לה יום הולדת... זה היה לא נעים אבל פשוט לא ידענו...

לבת דודתי היקרה (שלצערי היא כבר לא איתנו..) היה מנהג יפה - בכל יום הולדת להביא מתנה להורים שלה, ולהודות להם על הכל. אז אם זה לא להורים, לנתב את זה לבעלך.

להסתכל על יום ההולדת כעל יום שבו אני מייצר משמעות ונותנת לאחרים...

בהצלחה יקרה

במשפחה ממש

היו קונים לעתים מתנות, מברכים כמובן, אבל לא מעבר

זה מנטליות שבאה מאמא שלי. היא תמיד הייתה טעונה על זה ונמנעת.

אבל החלטתי לא לתת לזה מקום, וחשבתי מה *אני רוצה*. זה הגיע עם תהליך שעברתי שבו אני מתנתקת מההרגלים של הבית ומוצאת את עצמי.

אז בגדול, אני אוהבת לקבל מתנות אז אני אומרת לבעלי מה אני רוצה. לפעמים הוא קונה לי, לפעמים אני קונה בשמו לעצמי לא תמיד זה קורה באותו היום, אבל ברכה תמיד יש. חגיגות פחות. מבחינתי ארוחה במסעדה זה ממש אחלה. ואני קונה לי עוגה טעימה.

ברכות אני לא מקבלת מהרבה אנשים, יש לי 2-3 חברות שזוכרות ואנחנו מברכות אחת את השנייה אבל זה לא אישיו מבחינתי. שאר החברות - אנחמו לא רגילות לאחל ולציין את היום הזה.

הייתי שמחה לו זה היה בא הכל ממנו, אבל מאחר ואני גם לא הייתי ממש משקיעה כל השנים, לא יכולה לצפות ליותר, אם כי זה השתפר מבחינתי האמת ובשנתיים האחרונות אני יותר מתאמצת לשמח אותו אז אני מניחה שזה משפיע

ולא מדברת רק על הבעל, גם את מעצמך

את מצפה ליום רוחני, שתצליחי להתפלל ותצליחי להתרגש, והוא יהיה נורא דרמטי ומשמעותי ואז זה לא קורה ואת מתבאבת..

מציעה לך לעשות סוויץ'. זה יום שמח!!! תתני אהבה לאנשים סביבך, תזמיני בייביסיטר ותגיד לבעלך שיוצאים, תקנו יחד מתנה. שהכל יהיה בכיף, בקלילות. ואם זורם להגיד תהילים ליסוע לכותל להאריך בתפילות זה בוודאי טוב אבל לא כדאי לצפות מעצמך מראש לאיזה שיא שיגיע. 

עושה דברים שמשמחים אותי שלא תלויים באף אחד.

ביום הולדת עברי מברכת את כולם (אומרים שביום הזה המזל גבוה ודווקא מי שיש לו יום הולדת צריך לברך את כולם).

ביום הולדת האחרון קניתי עוגות, הבאתי לציין את התאריך אצל חמותי ובעבודה.

בערב הזמנתי סושי שאני היחידה בבית שאוהבת חחח, אבל עם הזמן גם בעלי אוכל.

ומתנה סביב התאריך אומרת לבעלי דבר מדויק שאני רוצה.

אוהבת את עמדת כח הזאת, לא לצפות מאחרים.

לא מתסכל אותי מאוד, אולי כבר התרגלתי,

אבל בהחלט יש פער בין הדמיון שהוא יפתיע ויגיע הביתה עם פרחים, בלונים, עוגה ומתנה, לבין המציאות. וגם בפעמים שהוא כן זוכר וקונה עוגה או משהו מתוק, אני לא אוהבת את הצורה שבה הוא פשוט נכנס, מניח אותה על השולחן ומודיע "קניתי עוגה ליום הולדת שלך", את יודעת... בלי מכתב, או לערוך יפה את השולחן, או להפתיע איך שהוא. אבל נראה לי שגברים ונשים מאוד שונים בקטע הזה, וחבל לצפות מהם למה שהם לא.

אני מכירה את זה שאומרים להגיד לו בדיוק מה את רוצה, אבל לא תמיד זה עובד. וחבל שהוא יתאמץ ובסוף בכל זאת לא אוהב, אז אני אישית מעדיפה לשחרר מציפיות. רק שאני צריכה להזכיר לעצמי כל שנה לשחרר

לפעמים הוא אומר שרוצה לקנות לי מתנה, ואז אנחנו הולכים ביחד לבחור. לפעמים אם יש משהו קצת יקר שאני מאוד רוצה, אז לפני או אחרי היום הולדת אני אומרת לו שזו תהיה המתנה ליום הולדת, ולרוב קונה את זה לבד. אבל לא מצפה שזה יקרה בדיוק באותו יום, או שהוא ינחש מה אני רוצה ויקנה לי את זה.

לא מכירה פעילויות.. אולי תנסי לשאול מקומיים...

פארק לכיש ממש נחמד

פארק הפיראטים

אשדוד ים

שייט במרינה- יש ב30₪ לאדם

יש מופע אורות כזה במצודה בערב

בהצלחה!!

לא הסכימו 

משרד הפנים.

אצל הבנים עידכנתי אחרי חודש+ כי רק אז היה שם...

התקשרתי למחלקת יולדות ואמרו לי שלפעמים לוקח זמן יד שזה מתעדכן

פעם שעברה לקח שבועיים שלוש

וקשוח איתם בבית

וחם בחוץ..

אולי לשחק קצת עם מים?

לפעמים עוזר שינוי אויר ואוירה

לא שיש ככ אויר בחוץ, כן

והקטנה לא הולכת לבד.רק כשאני נוכחת שם וזה לא מתאים לי.

נהיה קצת יותר נעים אז יוצאת איתם לגינה עכשיו..

אחרי שצרחתי עליהן אלף פעם

מרגישה אמא גרועה

להוציא איזה חומר יצירה שווה שהרבה זמן לא התעסקו- טושטושים/מדבקות מיוחדות..

אולי אפילו לתת להן להדביק מדבקות על הארגזים ולקשט אותם ;)

בגדול מזדהה איתך❤️❤️

הילדים מחורפנים כבר מלהיות בבית כל היום, אני לא מסוגלת לצאת איתם לשומקום ואין לי באמת כח וסבלנות להעסיק אותם בבית 😑

שולחת חיבוק ורפואה שלמה! 

טיטול עם צואה מחליפים מיד כשצריך

יש זמנים שמחליפים לכולם את הטיטולים עם הפיפי

לפחות ככה זה בגנים שעבדתי בהם עד היום

הזמן הקבוע טוב, ככה לא שוכחים אף אחד

אבל אל תתביישי לשאול אותה כל שאלה ולוודא את זה

לגבי מספר הילדים, במעון בגיל הזה התקן הוא תשעה ומגיל שנתיים 11..

לגבי הגמישות בגילאים, את יכולה לשאול אותה מה טווח הגילאים של רוב הילדים, אולי תגלי שהשנה כן יצא לה טווח הגיוני? זה תלוי ברישום.

לגבי הטיטולים, אני חושבת שככה זה בגנים שיש החלפה בזמן קבוע, ומאמינה שאם ילד עם טיטול מלוכלך אז מחליפים לו מיד. אבל אל תתביישי לשאול אותה!

וכמו שכתבו לך, אל תתביישי לשאול כל מה שעולה לך לראש!! כמובן זה יכול וכדאי שיהיה בחיוך ובנועם אבל זכותך לדעת כל מה שמעניין אותך

התקן במעון בגיל הזה הוא 9 ילדים על מטפלת.

לא בטוחה שהיה מדאיג אותו הפער בגילאים, בסה"כ שעות השינה והאכילה כבר אותו דבר בגיל הזה, וגם רוב הפעילויות (אלא אם כן כולם גדולים ורק הוא קטן ואז אולי לא יהיו לו שותפים למשחק שמותאמים לו).

ולגבי שעות החלפה אז כמו שאמרו לך ברוב המעונות אם מריחים טיטול מלוכלך אז לרוב מחליפים מיד, וחוץ מזה מחליפים לכולם בשעות קבועות כדי לוודא שכולם מוחלפים.

זה גם דבר שצריך לזכור

ולכן כשהמטפלת מחליפה טיטולים הילדים לא נשארים ללא השגחה

וגם לא כשהיא הולכת לשירותים

זה משהו לקחת בחשבון כאשר אישה נמצאת עם עשרה קטנטנים לבד

היא גם מכינה את האוכל? ומי משגיח בזמן הזה?

לפחות אצלינו במעון יש גם כוח עזר שמסתובבת בין הכיתות לפי הצורך.

כשהילדים שלי היו במשפחתון, היתה לה עזרה של מישהי קבועה איזה שלוש שעות.

לק"י

לה היה טוב.

המטפלת גם התאימה את הפעילויות- נניח 2 הגדולים היו עושים עבודות יצירה קלות. היה דופלו לבת שלי (היא היתה הגדולה).

כשהקטנים היו ישנים, הבת שלי זכתה לזמן איכות של אחד על אחד.

תשאלי אותה איך היא מתאימה את התעסוקה לגילאים השונים.

אבל 10 ילדים על מטפלת אחת לבד זה באמת הרבה.

אין לה עזרה לפחות בחלק מהשעות?

היה לי גם, ב"ה הכל היה בסדר.

לצערי יש כמובן גם מקרים אחרים...

לפי מה שאני מבינה הרופאים אומרים "הפלה מאיימת" ומתכוונים הריון שעלול להסתיים בהפלה.

בעז"ה שיהיו בשורות טובות!

אכן זו הכוונה.

שמחה לשמוע שאצלך היה בסדר.

המתח המתמיד..

אני יודעץ שרבנים ממליצים על מנוחה ככל הניתן

 ממש ברמה של לשכב.

מבחינה רפואית אין המלצה כזו כיום, לא יודעת ממש למה 

(כי פעם יותר המליצו על מנוחה בהריון)

וגם לא יודעת כמה זה מעשי לך.

ויש כמובן מקרים שהכל עובר ב"ה בשלום..

אז האמת אני בעיקר הייתי מתפללת..

באמת אם המנוחה שווה את זה.

רק הרעיון לשכב כל היום מכניס אותי לדיכאון.

תודה לך!

מה עם לקחת תמיכה ? דופסטון או משהו כזה

תבררי אולי עם רופא כי לפעמים זה עוזר

היו לי הכתמות דמיות שהוגדרו כהפלה מאיימת, אבל הרופא אמר לי שברגע שרואינו דופק הסיכוי ירד באופו משמעותי.

אח"כ היה לי דימום משמעותי, אבל לא ברור לי למה זה קרה.. אח"כ לקחתי תמיכה לתקופה, ועכשיו הפושעת בת 2.5.

תנוחי, תשתי הרבה מים, ובמידת הצורך תלכי להיבדק שוב ותבקשי תמיכה.

זה עדיין בעייתי.

אולי להחליף סוג? זה גלולות הנקה? מכירה שיש נשים שלוקחות בנוסף פרימולוט נור או מינון כפול לייצוב הרירית.

אולי להתייעץ עם מכון פועה?

10 חודשים אחרי לידה.

והתסכול שהדם רק בבוקר.. 

ולמה יש בעיה לספור שבעה נקיים?

תבדקי רק בערב

המינון וההרכב ההורמונלי שונה

לרוב לא עושות כתמים בכלל

חוץ ממינס שרופאת הנשים שלי אמרה לי עליהן שייתכנו איתן דימומים

בדיוק כתבתי בשרשור אחר

ניסיתי מליאן, פמינט והרמונט.

חיברתי עד 3 חפיסות

ויש גם נובהרינג

צריך שבוע או שבועיים מראש, תראי מה כתוב בעלון לצרכן

ולכן ביום המקווה לא תהיי מוגנת מהריון

להגנה?

היא כותבת שלא רלוונטי לה ממילא

ביום המקווה כן אהיה חייבת מניעה .

היא שכרגע לא משנה כי היא אסורה

ומיום המקווה כן משנה

אם טעיתי אז סליחה

שימי לב שאם מפסיקים = לא מוגנים.

אבל כמעט ולא הצלחתי לחבר חבילות וזה שיגע אותי אז החלפתי

(ההחלפה לא עזרה במיוחד...)

נמוך מאוד ועלולה לגרום לכתמים. כך רופאת הנשים שלי אמרה לי

זואלי לא מכירה

ניסיתי פמינט, הרמונט ומליאן. הצלחתי לחבר עד 3 חפיסות. אבל הורמונלית היה לי גרוע למרות שהמינון לא נחשב גבוה. אם כי זה מאוד אינדיבידואלי ההשםעה

פעם שמעתי ואימצתי ש"מגיע לי" זה מתקרבן, תלותי ולא מוביל כמו שכתבת לשום מקום. 

ולהחליף את מילים ל- אני ראויה.  אני ראויה לטוב.

אני ראויה לא משליך אחריות על אחרים ומצד שני לא לוותר על עצמך.

הגעתי לתובנה דומה כשראיתי שאמירות כמו "מותר לך את בהריון", "הכי מובן בעולם שלא יהיה לך כוח כי x..." וכן אמירות על זה הדרך שמאוד רווחות בדורני ונועדו להביע אמפתייה ולעודד.

לכאורה ברגע הראשון זה מעודד, אבל לאורך זמן זה יוצר ריפיון וחוסר אונים, כי מותר לי אז... וכי ברור שאין לי כוח... לאורך זמן זה מקטין ומעלים את תעצומות הנפש שנדרשות ממנו כאימהות ובכלל בעולם המודרני. כי תכלס תמיד יש סיבה ל"מותר לך".

לי אישית יש סיבה כזו תמידית אבל ראיתי שזה ממש לא מקדם אותי, דווקא הפוך- להחליט שאני עושה עכשיו משהו שאני הכי לא רוצה, קידם אותי הרבה יותר.

כתבת מקסים! ומאוד נכון על חיפוש אשמים ועל דיוק האמונה בבורא ובמאורעות שהכי נכונים לנו, תודה!

זה מקדם מאוד

עם זאת, אמפטיה לקושי היא דבר חשוב, היא כשלעצמה יכולה לתת כח.

מודה שאני לעתים קרובות משתמשת ב - מותר לי בהרבה דברים ובאמת מרגישה חלשה בהרבה תחומים כי אני מרשה לעצמי לא להיאבק ויש לי תמיכה רחבה לכך.

מצד שני, העולם המודרני הביא איתו הרבה קשיים אחרים או אתגרים אם תרצי לקרוא לזה כך, וגם אפשרות להקל על עצמנו

אז אני מאמינה שצריך איזון. וזה עניין מאוד פנימי של כל אחת מול עצמה עם האמת שלה והכוחות שלה

׳את בעצמך בונה את המציאות.

כשאת משנה את היחס לעצמך, גם היחס של אחרים אלייך משתנה.

כשאת משנה את היחס לגופך ולנפשך, את רואה שיפור בבריאות שלך.׳

פשוט בול!

מקסים!!

אמן שנדע להיות ככה!!🙏

מדובר על נביא שקר, שאנו מצווים לא להאמין לו אם הוא אומר לעבוד עבודה זרה, גם אם הוא נותן מופת משכנע.

לאחר מכן כתוב:

"כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃" (יג, ד).

גם הדבר הנורא הזה, של נביא המנסה לשכנע לנטוש את הקב"ה, הוא מאת ה', רק כדי להעמידנו בניסיון.

כך גם כל מיני דברים קשים שעוברים עלינו גם בימינו - הכול מאת ה', כדי לקרב אותנו אליו.

ובכל זאת, אף שהנביא הזה קם בדבר ה', אנחנו מצווים להרוג אותו:

"וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת[...]" (יג, ו).

אף שהרע הוא מאת ה', אנחנו לא צריכים "לחבק" אותו ולשמוח בו ולהפוך אותו חלילה לחלק מאתנו. אמנם הקב"ה הביא אותו אלינו, ובכל זאת אנחנו צריכים לזכור שהוא רע ולמחות אותו מלבנו.

שנזכה להתנסות רק בטוב גלוי...

האור החיים מלמד אותנו מי ראוי להוכיח.

מהמילה נותן שמופיעה בלשון יחיד לעומת שאר הפרשה שכתובה בלשון רבים, לומד האור החיים שהמילה אנכי מכוונת למשה רבינו,

משה רבינו אומר לעם ישראל - תראו אותי - אני טעמתי מהטוב של שתי העולמות - של העולם הזה והעולם הבא,

שהרי היה מך גדול וגיבור ועשיר במדין, ומצד שני עלה לשמיים בהר סיני.

ולכן משה רבינו יכול להגיד לנו לאחר שטעם משתי העולמות שכדאי לנו לבחור בדרך שתביא לנו ברכה.

ומכאן מלמדנו האור החיים שכדי להוכיח צריך לדעת מה בא להמאיס באזני השומע ומה בא לתאר לו שכדאי לו.

אפשר ללמוד מכאן גם לחינוך, כדי להגיד לילד משהו שלא כדאי לו לעשות צריך לבוא ממקום שמבין באמת מה הוא מוצא בדבר הזה, ולהבין על מה צריך לוותר , ולמרות זאת כדאי לו לוותר על זה, 

ומצד שני לדעת ולהכיר בערך הטוב שאנו ממליצים לו לבחור.

{כו}ראה אנכי נותן וג'. צריך לדעת למה אמר לשון ראיה על הדברים, עוד אמרו אנכי, עוד למה אמר לשון יחיד כיון שכל הפרשה כולה בלשון רבים נאמרה, ונראה שהכוונה היא כי לפי שבא להבחירם בעולם העליון ולהמעיט כל טובות עולם הזה, וכדי שיתאמתו אצלם הדברים צריך שהמוכיח יהיה בו ב' עניינים, א' שיכיר הכרה חושית בטוב העליון, והב' שהשיג השגת טוב עולם הזה וקנייניו, כי אם המוכיח יהיה מושלל מקנייני עולם הזה לא יאמנו דבריו למשיגי טובת עולם הזה כי יאמרו אין אומרים למי שלא ראה יבא ויגיד שאם היה טועם טעמי הנאות גדולת העולם הזה וקנייניו ותענוגיו לא היה ממאיסו ובוחר בזולתו ובזה לא יטו אזנם לקבל דבריו, גם הבא להפליג בטוב עולם הבא לא יוצדקו ולא יאמנו דבריו לשכל הטבעי כל שהוא עצמו אין דבריו אלא מפי האמונה והוא לא ראה ולא ידע, ולזה אמר מושיע ורב האיש משה ראה אנכי פירוש אלי תראו ותצדיקו ותשכילו להצדיק הדברים, כי הוא השיג להכיר טוב עולם הזה כי היה גדול מאוד וגבור ומלך ועשיר גדול כאומרם ז"ל (שכת צ"ב.), ויפה דודי אף נעים גם בטוב העליון הכיר כי עלה שמים וטעם טעם עליון, ואחר שהשיג הכרה חושיות הכרת ב' דברים והשגתם אמר להם הדברים האמורים בענין כאשר אבאר, ואומרו ראה לשון יחיד כי ראיה זו כלן שוים בהכרתה כאיש א' שגלוי לכל השגת משה בעולם הזה ובעולם הבא:

אצלנו היה עמוס מאוד, חתונה ביום חמישי ומיד שבת חתן, אז לא היה לי זמן לכתוב…

אבל אני אשלים עכשיו במה שלמדתי בשבת (חיבור של משהו שקראתי מהרב ראובן ששון, והדבר תורה שבעלי אמר בשבת) -

הפרשה שלנו היא הפרשה שיש בה הכי הרבה ביטויים וציוויים של שמחה. למעשה, בכל התורה, כל הביטויים של השמחה קשורים לבית המקדש ולעליה לרגל, חוץ מפעם אחת (בפרשת כי תצא) בה הבעל מצווה לשמח את אשתו בשנה הראשונה אחרי החתונה.

ואפשר לומר שגם הביטוי הזה של השמחה קשור, כי שמחת חתן וכלה גם היא שייכת לירושלים - ״כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים״.

ומה באמת הקשר בין שמחת חתן וכלה לבניין ירושלים?

בכיוון אחד ניתן להסביר, שהקשר של חתן וכלה מקביל לקשר בין כנסת ישראל והקב״ה. ויש פה קשר עם השפעה, של ענף שיוצא מתוך השורש (הקשר הזוגי הפרטי הוא הענף והקשר הלאומי עם הקב״ה הוא השורש).

וכמו שהשורש משפיע על הענף, וזה התבטא בכך שהחורבן השפיע על הקשר הזוגי שלנו (משחרב בית המקדש ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, וגם חומרת רבי זירא שנוספה לאחר החורבן והוסיפה לנו בזמני ההרחקות), כך גם הענף משפיע בחזרה על השורש. וכל בית שנבנה מוסיף עוד קומה לקראת החיבור המחודש של עמ״י והקב״ה בבניין המקדש.

בכיוון נוסף, בניין הבית הפרטי דומה לבניין המקדש ושייך אליו, כי בשניהם יש חיבור מיוחד של דברים שכביכול הם הפכים אחד של השני, אבל החיבור ביניהם יוצר משהו חדש וגדול יותר.

בבניןין המקדש, אפשר לראות בפרשה שלנו שבכל מקום בו כתוב על השמחה, הדברים שכתוב שגורמים לשמחה הם דברים חומריים. היינו יכולים לחשוב ששמחה רוחנית תהיה קשורה רק בלימוד תורה ועניינים רוחניים, אבל בית המקדש מלמד אותנו דווקא את ההיפך. בבית המקדש יש חיבור של החומר והרוח. גם אם לכאורה זה נראה לנו שני דברים סותרים, למעשה זה החיבור השלם והגדול יותר.

ובדומה לכך, גם החיבור בין איש ואישה הוא חיבור שאפשר לראות אותו כחיבור בין שני הפכים. זכר ונקבה אלו שני מהויות שונות, ההבדל הוא לא רק פיזי. ובחתונה יוצרים משהו חדש שכולל באמת את השלם היותר גדול, למרות שהוא עשוי משני הפכים.

(ההסבר הזה הוא על פי המהר״ל והשם משמואל)

בנושא הפטרת השבוע?

הסבר על הקשר בין ההפטרה לפרשה,

הסבר על משמעות הפסוקים והמילים הקשות וכו.

תודה!

ייקח לי קצת זמן לעכל כנראה...

נראה ממש טוב!

(אישית ממליצה לעשות בטא תמיד ולא להסתמך על בדיקות ביתיות)

מקווה להספיק היום לעשות כבר.

הריון משמעם

לידה קלה ותינוק בריא!!🙏🙏❤️❤️

מתחילה להאמין שמשהו טוב קורה...