שלום לכולן,
אני גרושה טרייה.
ממשיכה ללכת לעבודה עם כיסוי ראש וגם כשמסתובבת באזור הבית כדי לא למשוך יותר מדי עיניים.
אחרי שנים עם כיסוי ראש השיער די דליל ואני ממש רוצה לגרום לו להראות יותר טוב לקראת יציאה עתידית לדייטים.
השאלה איך מומלץ וכדאי לטפל בשיער כשחלק ניכר מהיום הוא עדיין מכוסה?
ועוד שאלה- מה אפשר לעשות עם השיער שמתאים לאישה בוגרת כשאני לא אוהבת פזור?...
אשמח לרעיונות.
תודה!
ללכת לספרית טובה, ולעשות איזשהו קצר.
אפשר פיקסי, אפשר קארה, יש המון מגוון. תחפשי תמונות בגוגל לקבל השראה.
זה גם עוזר לתחושה של הדלילות. ספרית אמרה לי שתספורת קצרה יוצרת אשליה של נפח לשיער דליל, וגם משדר מראה בוגר יותר.
ראש חבל על המאמץ והלחץ בעקבות זה
כשתכליטי לצאת לדייטים אפשר בקלות להוסיף תוספות שיער יש גם תהליך של תוספות קבועות שנשארות ואפשר לחפוף כרגיל.
יש ספרי שמעודד צמיחת שיער אבל הוא הורמונלי וכדאי להתייעץ על זה עם רופא עור.
שמעתי שיש גם שמנים טבעיים אבל לא יודעת פרטים
לא קבועות.
חייב ללכת למספרה?
וכמה זה עולה?
לא לחפוף כל יום.
לחפוף בשמפו טוב (אני אוהבת את ארגניה)
לעשות מסיכה של שמן קוקוס
לסיים חפיפה במים פושרים
לא להסתרק מעד אחרי מקלחת, לחכות מעט שהשיער יהיה לח
לא לסחוט עם מגבת- רק לעטוף בעדינות
יש כדורים שנקראים HNS של סולגאר, שמעתי עליהם מלא דברים טובים' לא הכנסתי באופן אידי
לא חופפת כל יום.
מה עוד מוגדר שמפו טוב ואיפה קונים אותם?
שמן קוקוס הכוונה לזה שקונים בסופר/ בית טבע? מורחים על השיער לפני חפיפה?
השניים האחרונים אני כבר עושה בלי לדעת שזה טוב 🙃.
מורחת על השיער. משאירה שעה (לפעמים גם יותר. ואפילו פעם אחת השארתי ללילה)
וחופפת.
השמפו הכי טוב (בפער) שהתנסתי בו וממש מילא לי את השיער והאריך אותו משמעותית היה שמפו שבמקור פותח לשיער סוסים. וכשראו כי טוב- עבר הסבה לבני אדם. קניתי אותו בארה"ב אבל אפשר לקנות אותו באייהרב. (מצרפת קישור Mane 'n Tail, שמפו "גם לגוף", 946 מ"ל )
עוד חברות טובות שיש לי נסיון טוב איתם- ג'יסון, אבלון
אוספת
כדי למלא אותו יש כל מיני דברים שמומלצים, הכי אמין שאני יודעת עליו זה שמן קיק בשורשים שמעודד צמיחה
לגבי דייטים - אז קודם מאחלת לך שתמצאי את החצי שלך בטוב וברחמים ושיהיה בהצלחה רבה וסיעתא דשמייא
אפשר לאסוף עם סיכה כמו חצי קוקו רפוי (זה נחשב פזור מבחינתך?)
או לאסוף מלא עם שביל באמצע או בצד וזה נחשב עדין אם הקוקו לא גבוה מדי
לגבי תוספות - לא הייתי ממליצה קבועות. זו השתעבדות, וגם עולה המון המון כסף
הפשוטות יותר - יש המון סוגים. ותלוי כמה את מוכנה להשקיע. יש אתר בשם רונה סטיילס שהיא מוכרת תוספות ופאות במחיר יחסית נגיש ממליצה להסתכל
אומנם אני צריכה לנסוע אליה מחוץ לעיר אבל שווה לי.
המספרה נראית ישנה כי האשה אלמנה אבל יש לה ידי זהב, היא תמכור לך רק מוצרים שיתאימו לקרקפת שלך, והיא לא יקרה.
כשהייתה נשואה עבדה בהילטון בסידור שיער לכלות.
מקבלת רק נשים ככה שנוח לי מבחינת הצניעות.
וזול. כי לתחזק שיער קצר ויפה תחת כיסוי ראש זה פרויקט
יש לנו בגדים שלהם, לא מעילים, והם באמת מאוד איכותיים.
תבדקי מדיניות החזרות חאז הכי הרבה לבטל עסקה
אבל המחירים של המעילים ממש בשמיים.
נערות.
המעילים מעולים
איכותיים ומחממים
כבר 3 שנים
המעילים באמת עמידים למים?
(לפני כמה שנים קניתי מעיל מחו"ל שלא מתאים לכמות הגשמים פה והמים חודרים אליו, אז אני רוצה להיות בטוחה).
אבל אני קונה שם המון ומרוצה מאד.
איכות מעולה, מחזיק שנים. גם לילידם שקניתי שם היה מאד איכותי.
אתם מנגבים לילדים בשירותים?
קשה לי עם זה ממש
הם יודעים לנגב פחות או יותר
אבל הבת שלי נגיד לא מנקה טוב
וממש קשה לי הריח
בנוסף לזה שכל יום אני מכבסת מצעים מסריחים משתן וסט בגדים
נמאס לי מזה
נראה לי שאנסה לתת להם להתמודד לבד כמה ימים ונראה מה יהיה
בעיקר מאד מגרה וכואב כשלא מנגבים כמו שצריך ונשארות שאריות..
אני ניגבתי לילדים עד שהייתי בטוחה שעושים עבודה טובה, נראה לי היה סביבות גיל 5. זה טכניקה+ יכולת פיזית שהם צריכים להגיע אליה.
נ.ב. לימדתי אותם להתכופף עם הידיים ממש עד הרצפה וככה בתנוחה הזו הניגוב יותר אפקטיבי
אצלי בת ה6 עוד מבקשת לנגב לה.
חברה שלחי אומרת שאצלה חלק מהגמילה זה ללמד לנגב ובגיל 3 כבר מנגבים ממש לבד
את נותנת להם להשתמש במגבונים?
אולי זה יעזור
הבן שלי בן שנתיים ושמונה חודשים וכבר ברוב המקרים מנגב לבד.
הוא מנגב עם מגבון ומסתדר עם זה.
מקפידים לשטוף ידיים עם סבון היטב.
הבעיה היא בעיקר כשיש תולעים אני עוזרת להם להוציא עד שמטפלים בוורמוקס. זה עד גיל 6-7
אבל לא שירותים רגיל.
גם עוזרת בגיל יותר גדול עם שילשולים והקאות.
עם היד מקדימה או מאחורה?
הבן שלי ניסה ולא ממש הגיע או לא ממש הבין מה צריך לעשות.
רציתי שילמד כדי שאם יצטרך בגן שיידע להסתדר לבד.
הוא מתכופף כמו שלימדתי אותו כשאני מנקה אותו. כלומר לא כשהוא יושב על האסלה.
יד אחת על הרצפה, עם היד השניה מנגב.
הוא לוקח כמה מגבונים ביחד.
בהתחלה בדקתי אחריו אבל רואה שהוא נקי אז כבר לא באה אחריו כל הזמן אבל כן עוקבת בבגדים ובמקלחת לראות שהוא באמת יודע להישאר נקי, וכן הוא נקי.
לעיתים רחוקות כשהוא מסתבך הוא קורא לי (ואז לפעמים צריך לנקות גם את הקיר או הרצפה..)
החלק האחרוןןהמקוריתאת בן ה6 והכמעט 5 שלי.
שניהם יודעים להתנגב לבד ואם אני באמצע הנקה הם יודעים שלא אעצור באמצע ומסתדרים לבד (זה חדש, עד לאחרונה הם עוד לא עשו את זה). אבל לפעמים הם מעדיפים להתאפק ולחכות עד שאתפנה אליהם כדי שאני אנגב. אני חושבת שבנתיים זה עוד צורך שלהם ולא עצלות (הם גם לרוב מחכים להגיע הביתה ולא מתפנים בגן), ומאמינה שלאט לאט הם יעדיפו להתנגב לבד ויקראו לי פחות
צריך לקחת בחשבון שלפעמים הילד רוצה לנגב לעצמו לפני אבל הוא נשאר מלוכלך..
אז בעיני עדיף למשוך את זה עוד קצת
ואצלינו החלוקה היא
אני מחליפה טיטולים
בעלי המנגב
כמובן יש זמנים שהוא לא בבית ואין ברירה ואני עושה
אחרי צואה.
לפעמים אני כן מטילה את זה עליה... אם היא לא מאוד מלוכלכת.
מודה שזה באמת קשה 
(במיוחד שהיו לי כמה בגיל הזה בערך שעדיין ממש פספסו צואה באופן קבוע, ובכל פעם היינו צריכים לנקות אותם 🤢 אז די נותרה לי טראומה...
חושבת עד סביבות גיל 6 בערך
ורואה שנגיד הבנות שלי האמצעיות בנות 5-6 כבר הפסיקו לבקש מעצמן
אפילו בלי שאמרתי
כנראה שיש להן יותר רצון לעצמאות כי רואות את הגדולים העצמאיים
אני מודה שאני לא בודקת אחריהן או משהו..
יתכן והן לא לגמרי נקיות בלי שאני יודעת בפעמים מסוימות
אבל לא יודעת.. מרגישה שאם הן בשלות ורוצות את הםרקטיקה הן ישדרגו עם ההתבגרות שלהן
נגיד יש לי ילד קצת יותר גדול שמאוד מקםיד על נקיון של עצמו בכל דבר כי זה חשוב לו
אז יו-עת שגם פה הוא ממש מקפיד ובודק ומנגב גם במגבונים וכו
זה חלק מלמידת מודעות עצמית וגופנית ביאה
והאמון שלי בהן גם בעיני חחק חשוב אפילו אם בהתחלה המחיר שלו זה קצת לכלוך
ב''ה שבשביל זה מתקלחים כם חח זה לא ישאר לנצח
צריכה ללדת בקרוב וממש מפנטזת על לידת מים
אבל אני מהצפון..
להגיע ללניאדו קצת רחוק לי עם צירים
יש משהו יותר צפוני מזה?
מישהי עם נסיון?
יש את התאוריה הזאת שאומרת שיחסים קרוב מאוד לביוץ מגדיל את הסיכוי לבן.
אז מעניין אותי לשאול אתכן
בנות שעשו מעקב אחרי הביוץ, בין בבית או במעבדה ואולטרסאונד וקיימו יותר סביב הביוץ ממש
האם באמת נולד לכן בן?
מתחילה לחשוב ולהאמין שאולי באמת עם התרחקות מהביוץ (כלומר להקדים את היחסים כמה ימים מהביוץ) אז יותר סיכויים לבת..
אבל מחכה לשמוע מכן
(ולבנות שמבינות את רקע השאלה שלי, אז ב"ה אני שמחה מאוד על ההריון ועל הבן שיצטרף לחבורה בעז"ה אבל אנחנו בני אדם וקצת עושה לי טוב להתעסק עם הדיבורים האלו, זה חלק מהתהליך שאני עוברת עכשיו עם עצמי 
)
אני מכירה את התאוריה הזאת
ולכן אני שואלת פה
מעניין אם באמת זה עובד
נשמע שיש קצת עיכובים אבל זה מגיע תוך שבועיים שלושה.
לא ניסיתי
הגיע ביום שני, שבוע וחצי אחרי ביצוע ההזמנה.
כלומר שבוע וחצי שיש בתוכו שני סופשים.
כלומר, עיכוב....
בשני קיבלתי הודעה שההזמנה נשלחה, עם מספר מעקב.
שעה וחצי אח"כ הגיעה הודעה נוספת כי חל עיכוב במשלוח ההזמנה שלי.
בוא נראה מתי זה יגיע...
אצלנו לדוגמא, עדיין הרוב סגור אז זה בטח משפיע גם על חבילות מהדואר לעומת עיר במרכז ששם הכל כרגיל כבר כמה שבועות
אצלי לקח שבועיים וקצת
תוך יום הגיע הודעה שנשלח מחו"ל,
תכלס רק אחרי שבועיים הגיעה הודעה שהגיע לארץ למרכז מיון במודיעין. אח"כ תוך יום היה פה בסניף
מניחה שבשבועיים האלה לא באמת נשלח בפועל, רק עבר איזה שלב בירוקרטי שנחשב שנשלח מחול
למה שיקח שבועיים למטוס?
מאירועי הזמן האחרון
ואני מסוגלת יותר להכיל ויותר חזרתי לעצמי
וגם - אני חולה. הגוף צריך לשחרר כנראה את כל הרוע שהאוזניים שמעו והעיניים ראו
מקווה שזה יהיה מהיר
תרגישי טוב 
הלכתי לעבודה היה מאד שקט ןרגוע
אכלתי ברזל מקווה שיעזור
במיטה, אין לי כוח...
וזה אחרי לפחות 4 ימים של כתמים כשהגוף עצר ולא אפשר למחזור להתחיל עד שנפשית ממש התאוששתי ורק אז זה התחיל
מח - גוף - נפש
וכל חוסר איזון בתחום אחד משפיע על השאר
איכותית להרדמה באזור מראשון לציון- פתח תקווה
התקשורת זורעת דה מורליזציה.
גם עכשיו לא מפסיקים לפזר שמועות
להכפיש את המתיישבים שבניהם מצילים את המדינה
שמחה שאין לנו טלויזיה. בעלי צדק כשביקש להוציא אותה מהבית אחרי שהתחתנו ושמחה שהסכמתי.
כמו שאתם רואים קשה מאוד להאמין לתקשורת כל הזמן משקרים לפי מה שמתאים לאינטרסים שלהם
אם יצאה הודעה רשמית על סיפור כזה היא לא הגיע משרה נתניהו אלא הפוך
נתנו כותרת מפוצצת אבל בלי ממש תוכן.
כאילו לא מספיק שהאזרחים צריכים להתמודד עם המציאות מוסיפים להם גם פייק
חיבוק
♥️
אני כל-כך מפחדת מאוסלו ד, ה, ו....
שזה חס וחלילה יביא
עוד פצצות
עוד הרוגים
עוד דם
עוד חיילים
כמה שיותר להתרחק מהתקשורת
ותפילות
תכלס רוב החדשות זה פרשנויות בכלל
ונבואות זעם
בין מה שכתוב בחדשות לבין המציאות יש מרחק גדול מאוד
וגם סתם הכל סכסכני ומלא שנאת חינם. לא למדנו כלום.
רבע ל7עושה לי רע.. רוצה לבכות..
אי אפשר לומר שאני מפחדת
בלי קשר לכלום?
ובלי לקשר את זה למלחמה?
אני כמעט לא צורכת חדשות
רק מתעדכנת מהמינימום
והמינימום הזה היום הצליח להפחיד אותי.
אז אני לא יודעת כל כך ממה לפחד,
אבל אם אני אפתח חדשות אוהוווו כמה שאני אפחד
הגבתי לרבע ל7 שכתבה שצרכה הרבה חדשות היום ושזה עשה לה לא טוב
ורק הוספתי על עצמי שגם אותי זה החליש
ללא קשר אליך בכלל
..
וגם חייבת לציין שאני רואה שהסגנון שלך זה לפתוח שרשור עם משפט אחד בלי תוכן כמעט
וזה בסדר
.רק קחי בחשבון שעלולים לפרש אותו כל אחד לפי האסוציאציות שלו
כי אי אפשר באמת לדעת הכל מכותרת
אז אין מה להפגע גם אם מישהי חשבה שמה שכתבת קשור למשהו מסוים..
הכללי?
זאת אומרת בגלל כל המצב כולו אני מפחדת.
ממש.
וזה הקושי שלי ....
איך יוצאים מזה?
כעת יוקצו לציבור 24 שעות לערער על המהלך לבג"ץ, לפני שהצדדים ינצרו את האש לארבעה ימים לפחות, וחילופי החטופים והאסירים יחלו.
(ישראל היום מהבוקר)
אבל לא כתבו איך.
אני רק קוראת תהילים, הפנמתי שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.
אבל אולי יש נשים עם יוזמה שיצליחו לעשות השתדלות מול הממשלה
עם כל הצער על העסקה האומללה
אני גם מרגישה שנחתנו בבת אחת למציאות ששונה מכל מה שהכרנו
ושמפגישה אותנו עם התמודדויות ומצבים שלא דמיינו
וזה מבה יל..
וזה גם ארוך
זה לא זב ג וגמרנו וחוזרים לשגרה
ויחד עם כל מיני נבואות דעות אמירות מחלישות שמגיעות לאוזנינו
וכל אחת והחיים הפרטיים שלה
זה ממש לא קל
אני שותפה לקושי
אבל משתפת שמה שעוזר לי זה-
א. לזהות מה השטח האדום- מחשבות שממש מחלישות ומעווצות ומפחיגות- וממש להשתדל לא להתקרב לאזור חיוג שלהן.. לזהות אותן עוד ממרחק לפני שמתנחלות לי בלב.. לא לתת להן טיפה כח ומקום.. להסיח את הדעת ללכת לעשות משהו אחר להתקשר למישהו וכו
ב. לנטרל דברים שגוזלים אנרגיות.. כמה שפחות להעמיס על עצמי.
כשאני עמוסה אני לא מצליחה להתמודד נפשית עם הקושי והפחד
ג. לעשות דברים שעושים לי טוב. שמחבאים אותי לחיים ולתנועה. אפילו להתפנק במשהו חדש. אה ושוקולד. חח
ד. ומול הפחד- כשמגיע... לא להבהל שהוא שם.
לנשום עמוק.
בכללי לנשום עמוק לתוך הקושי זה ממש המיומנות הכי שמישה שלי בתקופה האחרונה
כי לברוח ממנו אי אפשר
להתחמק גם לא
להתעלם בכלל לא
וגם לדרוש מעצמי רק להתמודד ולהיות חזקה אי אפשר
אז לנשום
ממש פיזית
וגם נפשית יחד
לזכור שהרגע המציף יעבור מתישהו
שתעף נראה מה יהיה ואיך ואחר כך נמצא אולי פתרונות
אולי
אבל
עכשיו כשאני מפחדת אני צריכה כלום
רק לנשום שניה עמוק
זה יעבור דרכי
זה יפחיד
וזה יעבור
החיים יש להם כח חזק בשוף הם יקחו אותנו קדימה
עם הפחד או בלעדיו
אני מנסה גם להאחז במשפטים שנותנים לי כח
להזכיר לעצמי 'שוב ושוב 'אני בידיים של ה' בלבד
שיש פה מהלך לתיקון
ולא מהלך לשבירה
שעברנו דברים קשים מאלה בהיסטוריה
וצמחנו ועכשיו זה פשוט חדש לנו ההתמודדות הזאת..וזה טבעי
שרק ה' מנהל את העולם
לא הפוליטיקאים
ושעוד כמה שנים זה יהיה סיפור שנספר הלאה לילדים ולעצמינו
ואמן שיהחה סיפור של נס גדול למרות החושך.
ותפילות.
מיישהי יודעת אם חישוב דמי הלידה
כאשר יש לי 2 מעסיקים
האם אני יכולה להגיש בנפרד 3 חודשים מלאים ממעסיק אחד
ושלושה חודשים כאשר האחרון אינו מלא (ילדתי ב28) ממעסיק שני? עדיין הוא משתלם לי יותר.
תודה רבה
בדמי לידה אי אפשר לבחור איזה חודשים.
עושים ממוצע של 6 חודשים מלאים לפני הלידה או 3 חודשים מלאים, ולפי הגבוה מביניהם את מקבלת..
מחשבים את כל ההכנסות מכל המעסיקים.
אז אין סיכוי שיקחו תלוש של חודש לא מלא.
זה מבאס כי זה חודש של פסח ועבדתי מלא לפני פסח שיהיה לי תלוש שמן...
רבות מחשבות אה?!
אני חושבת שהכוונה של ביטוח לאומי זה שהחודש הלועזי שבו ילדת לא נחשב, רק החודש שלפני החודש שבמהלכו הייתה הלידה.
אם באחד מהחודשים היה חג זה לא מה שהופך אותו לחודש לא מלא..
קרה לי פעם גם.. ילדתי ב27 לחודש..
והקדמתי ביותר משבוע
מאז ומתמיד אומרים לי בבדיקות אולטרסאונד שלשחלות שלי יש מבנה פוליציסטי, אבל רק עכשיו ביקשתי לעשות גם בדיקות דם.
הרופאה הפנתה אותי לכל מיני בדיקות דם ליבדוק ביום השלישי של המחזור.
דבר ראשון - אתם יודעות למה צריך ליבדוק דווקא ביום השלישי של המחזור ?
דבר שיני- הגיוני שיש למישהי תמיד שחלות פוליציסטיות באולטרסאונד, אבל אין לה את תיסמונת השחלות הפוליציסטיות?
אמהלהאני מתארת לעצמי שהבדיקות שהיא נתנה לך לעשות זה פרופיל הורמונאלי מלא אותו הכי טוב לעשות ביום השלישי לווסת. אפשר בעקרון בין היום השני לחמישי אבל הכי טוב ביום השלישי.
מה שאני יודעת שהיום השלישי נותן את האנדקציה למצב הבסיסי של ההורמונים- זה כאילו היום בו הגוף מתאפס ואז מתחיל מחדש...
אז בהחלט חשוב וכדאי לעשות דווקא ביום השלישי- במידה וזה יוצא שבת עושים בראשון או בשישי שזה יום 2/4 לווסת.
שחלות פולוצסטיות יכולות להתבטא במנעד רחב של תופעות, החל ממחזורים לא סדירים ומחזורים שמופיעים בתדירות מאד נמוכה או מאד צפופה. וכלה בדימומים בין ווסתיים.
לא תמיד זה מתבטא בקשיים בפוריות.
לי למשל רופא אמר פעם שלא הגיוני שנכנסתי ל4 הריונות טבעיים ולפי המצב של השחלות שלי אין לי סיכוי להכנס להריון טבעי... חודשיים בדיוק מנבואת הזעם הזו חזרתי אליו עם הריון תאומים.
אבל עכשיו כן יש לי בעיות, שלא בטוח שהן נובעות מהשחלות המבולבלות שלי.
בקיצור
כמו כל דבר ברפואה. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות
לדעתי כדאי לך לעשות את הבדיקות בשביל לדעת מה המצב....
בהצלחה
בשורות טובות
המפורט!
גם לי הרופאה אמרה שבעיקרון יש לי שחלות פוליציסטיות, אבל כבר פעמיים ניכנסתי להריונות יחסית מהירים (תוך 11 חודשים, ותוך שנה וחודשיים), אז לכן אני חושדת שאולי זה רק ניראה פוליסטי אבל באמת אין לי את התיסמונת הזאת...
מאחלת לך שיסתדרו לך כל הבעיות! ❤
לי אחרי הלידה הראשונה אמרו שיש, הפתיע אותי כי בפעמים שלפני ההריון הראשון הייתי ואמרו לי שהכל תקין.
כמו כן אחרי המחזור הראשון מאז הלידה הראשונה המראה הזה נעלם,
ומאז לא אמרו לי עוד על זה...
זאת אומרת- זה היה משהו נקודתי. זה יכול להעלם.
ושמעתי שלא חייב להיות קשר בין מראה פוליצסטי לבדיקות דם.
בכל אולטרסאונד שעשיתי...
לכן רוצה לוודא.
עד לפני המלחמה הרגשתי חזקה ללא צורך בהגנה גברית.
חשבתי שהימים בהם כוח פיזי שלט חלפו.
ואז המלחמה שהתחילה במתקפה של גברים, הפגיעה בנשים והלחימה שמבוצעת בעיקר ע״י גברים, הביאה את ההבנה שהכוח הפיזי מאז ומעולם שלט, שולט וימשיך לשלוט.
הייתי כותבת שחזרנו אחורה, אבל מסתבר שזה לא היה שינוי אמיתי אלא מציאות מדומה. נשים היו ויהיו חלשות מגברים וזקוקות להגנה שלהם.
לי זה מאד עצוב וקשה לתפיסה.
האם עד עכשיו, לא דאגת אם הלכת לבד באיזור מבודד כשחשוך?
הרי שומעים על מקרי אונס כל שני וחמישי בחדשות. ועל ידי יהודים!
ולצערינו, גם אונס ע"י ערבים קורה, רק זה יותר מגיע לחדשות כשזה מלווה ברצח. ולא צריך לתת דוגמאות.
לדעתי, הדבר היחיד שהשתנה בשנים האחרונות זה חוסר הלגיטימציה לעניין. וזה עדיין נשאר
והגיעה תוצאה של תאי דם אדומים בשתן ויצא גבוה ממש
חח
ברור…
כבר בזמן שעשיתי את הבדיקה שמתי לב שאין מצב שזה סטרילי כי באותו יום היה לי דימום ממש כבד והסתבכתי שם עם הכוס והדם והכל😵💫
עכשיו בטח יגידו לי לחזור על הבדיקה…
מה המטרה של הבדיקה ומה שאר הממצאים.
לא בכל מקרה יגידו לך לחזור על הבדיקה
והתרשמתי שבעיניי מדובר בחפץ מיותר...
אפשר פשוט לעמוד על כסא.
לא יודעת מעבר
מצחיקהחודש זה כבר אבוד אבל להבא...
קצת רקע.
אנחנו מפונים, נמצאים אצל ההורים שלי, בעלי במילואים.
כל עניין הטהרה פה מאוד מורכב לי. אמא שלי שה' ישמור עליה ויברך אותה, מתקשה לא לשים לב לדברים. ומאוד מאתגר לי להקפיד על ענייני הטהרה עכשיו.
את הטבילה האחרונה דחיתי המון, כי ידעתי שאין מצב לטבול בלי שהיא תדע ובטח שלא להיות ביחד.
ב"ה שההורים שלי יצאו לחתונה והצלחנו לנצל את ההזדמנות.
היום קיבלתי ווסת, ואין לי מושג איך אני הולכת לעבור את זה. מפחדת שיתלכלכו לי דברים (אמא שלי לא תפספס שכיבסתי משהו ביד, או שהחלפתי סדינים מעצמי)
ולא יודעת איך אני הולכת לטבול שוב. נקווה ששוב תהיה חתונה...
תתפללו עלי שהטבילה הבאה תהיה בבית. אבל אם לא, יש דרך למנוע מהווסת להגיע?
יש אפשרות לקחת גלולות/טבעות ברצף
ויש אפשרות לדחות קצת את הוסת ולקחת פרימולט נור מאחרי הביוץ של הוסת הנוכחית
אבל זה ידחה לך אולי בשבןע, שבועיים, לא טווח מידי ארוך כמו מה שאולי תצליחי עם גלולות
חיבוק על כל הסיטואציה, ממש לא פשוט...
אני גם יודעת שאפשר לקחת פרימולוט נור ביחד עם התקן לא הורמונלי, אבל לא למידי הרבה זמן רצוף
מצד שני אולי יותר שווה לך לשחרר אם גם ככה בעלך במילואים? אז שמקסימום תדע
ואם תעיר הערה להתעלם או להגיד בכבוד שמעדיפה לא לפרט
קשה...
אם כן, וזה הקושי היחידי, אז אפשר או להחליט להרפות ומה שהיא תדע שתדע..
לא גנבתם ולא עשיתם שום דבר רע.
בסה"כ את מקבלת מחזור שזה תהליך טבעי בדיוק כמו להתפנות בשירותים. אז כמו שאת לא מתחשבנת על זה שהיא יודעת שאת עושה את צרכייך אז גם אל תתחשבני אם היא תדע על תחתון שהתלכלך או פדים באשפה.
כל זוג דתי בתקופת הפוריות טובל מתישהו, זה לגמרי חלק מהחיים. בד"כ אנשים לא שם, ולא כל מחשבה הולכת על מתי ואיפה.
אם את לא מצליחה לשחרר אפשר לעשות מאמץ למשל לקנות חבילת תחתונים חד"פ, לשים פד אקסטרה לארג במקביל לטמפון וכו.
אפשר לצאת בערבים באופן יזום כל שבוע כדי לטשטש ראיות.
השאלה מה מוציא ממך הכי פחות אנרגיה.
אם את מרגישה חוסר נוחות אצל ההורים בעוד הקשרים, כדאי לחשוב לשכור דירה/ יחידת דיור מרוהטת נפרדת אבל בשכונה שלהם שתוכלו להיות הרבה ביחד, אבל גם בנפרד כשצריך.
הרבה כוחות 🤗
ממה שאני יודעת -מקבלים סכומי כסף יפים, בנוסף לתגמולי מילואים ומענקים לבעלים. במידה וקיבלתם אותם כמובן, נראה לי שזה התעכב עד עכשיו
מציעה לך ללכת איתו ליומיים לאיזה צימר או מלון כשהוא חווזר
אפילו לסבלט דירה או להשכיר אחת לתקופה שאת אצל ההורים אם קשה לך שם
לא יודעת כמה אתם במשפחה, ראיתי שלזוג +2 יוצא דמי פינוי של 18000 שח בחודש. אני הייתי הולכת על זה במקומך
אולי באמת אשחרר.
בגדול הכי טוב לי פה. המסגרות מעולות לילדים, אמא שתהיה בריאה עוזרת בבישולים, ניקיונות כביסות.
למצוא דירה מרוהטת לא כ"כ פשוט. כי יש ב"ה 5 ילדים.
בחיים לא יצאנו ללילה לבד 🫣 אולי המלחמה הזו תשנה משהו...
אני מבינה שהוא משתדל אבל אוף זה לא מספיק!! למה הוא כל כך גרוע בדברים האלה?
אני שבוע וחצי אחרי לידה ויוצאת מדעתי. בעלי כל היום בטלפון אבל ממש כל היום. חלק מזה זה עבודה, חלק חדשות וחלק לדעתי פשוט בריחה. זה החמיר ממש בתקופת המלחמה וכל פעם שמעירה לו על זה הוא אומר אני חייב לדעת מה קורה.
הוא יושב בטלפון עד 3 בבוקר. קורס למיטה ואז בבוקר הוא לא מצליח לקום לוקח את הילדה לגן ב11 במקרה הטוב.
אני לא מסוגלת לקחת אותה בעצמי זה רחוק ואני עדיין חלשה וכאובה. פשוט לא יודעת מה לעשות.
בנוסף, הבית לכלוך ובלאגן ואני כאמור לא יכולה לנקות. הוא כל יום אומר שיעשה וזה לא קורה. אוף למה אני בכלל מתלוננת על כאלה דברים בזמנים כאלה העיקר הוא איתי בבית😥 אבל מרגישה שחייבת לפרוק אחרת אני אתפוצץ עליו.
תודה למי שקראה❤️
חיבוק 
האמת שאני חושבת שכדאי לדבר על הצורך שלך בצורה הכי אמיתית שיש
לא בצורה של האשמה, אלא לשקף מה חשוב לך ומה את צריכה וכמה קשה לך ככה
נשמע שגם לו קשה אגב לפי מה שאת מתארת
לגבי מה שהוא אומר שיעשה ולא קורה - זה בהחלט מעצבן. הייתי שוקלת אפילו להביא מנקה. לא לחשוב פעמיים. כל דבר שיקל עלייך.
הוא יוצא איתה בסביבות 12 וחוזר ב4 כדי לאסוף אותה מהגן.
שאת באמת צריכה את הזמן לנוח והזמנים שהיא בגן זה אוויר לנשימה בשבילך
תעירי אותו מ7.
שבוע 15 קמתי בבוקר, והקאתי כרגיל..
אחרי זה התעטשתי והרגשתי כאילו יצא לי הפרשה כזאת.
הסתכלתי והיא הייתה מיימית
אני מפחדת שזה בריחת מי שפיר, זה הגיוני שזה פיפי?
כי אחרי כמה דק' באמת היה לי פיפי
שזו בריחת שתן. השרירים נחלשים. אם כי זה נראה לי שלב קצת מוקדם. כדאי כנראה לטפל בקרקעית האגן ולתרגל.
לגבי החשש מדליפת מי שפיר, אמור להיות להם ריח של זרע.
תרגישי טוב, ורק בריאות בע"ה!
לי בכל אופן קרה וקורה בהריון וגם אחרי לידה.
כמו שאמרו לך זה כנראה חולשה של רצפת האגן.
זה יכול לקרות בכל סיטואציה של לחץ על השרירים: אפצ'י, צחוק או הקאה (אצלי הכי משמעותי כשאני מקיאה, בטוחה שאני לא היחידה)
היה קורה לי הרבה בהריון היה יוצא לי גם פיפי תוך כדי עיטוש וגם תוך כדי שהייתי מקיאה לא נעים אבל האזור כנראה חלש
לא מזמן היה פה שרשור כזה, ואני לא מצליחה למצוא.
מישהי יכולה להקפיץ, ואו אשמח לשמות🙏
שבוע 10
כאבי מחזור מציקים כמעט כל ערב
לא ברמה חריגה, גם במחזור כואב לי ככה, אבל גם לא בקטנה, זה כואב......
תקין?
הייתי באולטראסאונד לפני שבועיים והיה תקין ומתאים לשבוע
ומקפיצה לך למבינות יותר 😘
מאנונימי כי דיברתי על זה עם כל מיני פה מסביבי ולא רוצה שיזהו את הניק.
עצות איך לעבור את זה בשלום?
ההעמסה הקודמת שעשיתי היתה של 50 לפני כמה שנים, זכור לי שהיה מזעזע והיו לי בחילות כל היום. איכשהו הצלחתי לשתות למרות שזה עשה לי רפלקסים של הקאה.
עכשיו אני צריכה לעשות ישר את ה100.
איך מצליחים לשתות את זה בלי להקיא? אני ממש מפחדת שאקיא ותלך לי הבדיקה.. פעם הייתי צריכה לקחת איזה אנטיביוטיקה באבקה והקאתי אותה במקום מהגועל.
מה זה מה שאומרים להוסיף לימון-יכול להיות שהאחות כבר עושה לי את זה במעבדה? מה בדיוק זה כולל?
אשמח לכל טיפ 🙏🙏
פחות מפחיד ממה שחשבתי.
אני הבאתי לימון וסחטתי חצי ממנו ל2 הכוסות. לא רציתי יותר מדי כדי שלא יהיה חמוץ.
עזר לי לשתות מהר. תוך רגע הייתי אחרי והטעם לא היה נורא.
תביאי תעסוקה לשעות שאת שם. אולי חברה או משפחה.. זה עובר ככה מהר יותר.
קחי לך משהו קל ומזין לאכול אחרי הבדיקה האחרונה לפני שתצאי הביתה כי הסוכר ברצפה.
בע"ה בשורות טובות!
אני אמורה להגיד משהו לאחות לגבי ההכנה של זה? איך זה בכלל מגיע? 😵💫😵💫
כי מה50 אני לא זוכרת שהיא שאלה אותי משהו, פשוט הביאה לי כוס ונתנה לי לשתות... וגם גערה בי כשכמעט הקאתי, היתה מה זה לא רגישה...
או בקבוקון מוכן לשתיה, בטעם הדרים, ואסור להוסיף לו כלום. (ב100 שותים שני בקבוקים)
או סוכר ענבים באבקה, שאותה צריך להמיס במים ומותר להוסיף לזה לימון. יש אחיות שנותנות לך להכין לבד, אפשר במים חמים או קרים. ויש אחיות שמכינות לך, ואם הבאת לימון, או שיש לך העדפה לטמפרטורת המים - את צריכה לומר בעצמך.
וגם תעסוקה כי זה להיות שם כמה שעות.
אצלי היא מהלה לי סוכר במים ואני סחטתי לכל כוס חצי לימון. שתיתי לאט אבל לא עשיתי הפסקות פשוט כדי לסיים עם זה.
מה שחשוב בעיני זה לשתות הרבה יום קודם, ככה הבדיקות דם הולכות יותר בקלות. חשוב ממש אחרי שנגמרת הבדיקת דם האחרונה לאכול סנדויץ מזין (פחמימה+חלבון) זה עוזר למנוע קצת את הבחילות. בכל מקרה זה יום שעדיף לקחת עליו יום מחלה.
על האופציה השניה ןהיותר בריאה,
לעשות מעקב יומי עם גלוקומטר( מד סוכר)
זאת זכותך ואת יכולה לעמוד עך כך למרות שייתכן שישכנעו שזה לא אמין.
בעצם זה מעקב שסוכרתיות עושות, למשך שבוע ואז א חוזרת עם זה לרופאה והיא רואה אם יש סוכרת הריון.
בהריון הקודם שלי לא הצלחתי לעשות את הבדיקה של ה- 50, והפעם ישר אמרתי לרופא שלי שאני לא מנסה אפילו, שיתן לי משהו אחר. נתן לי לבדוק כל יום עם מד סוכר.
אבל מכל מיני סיבות הולכת על ההעמסה.
תודה לכן❤️
קיבלתי מיץ הדרים
היה מזעזע ברמות אבל ב"ה לא הקאתי (בינתיים 🙄)
מנסה להתאושש
תודה לכולן על הטיפים המועילים!!! אין עליכן ❤️
(הקאתי, אבל רק אחרי הבדיקת דם הרביעית💪)
