פורום הריון ולידה (עמוד 856)

אני קניתי בסטימצקי.

משהו כמו זה:

תוצאות חיפוש עבור:

זה יקר בשביל משחק קופסה אבל זול יחסית לחדר בריחה אמיתי.

אנחנו נהננו מזה.

חוץ מזה - אולי החדר של ממלכה במבחן בגבעת שאול יחסית זול. הוא נחמד גם למי שלא מכיר את הסדרה (שכתבה מיה קינן).

ממלכה במבחן

בעצם אני רואה שחדר הבריחה תעלומה במשרדי הפארק קצת זו יותר (אנחנו נהננו בו):

דף הבית

אבל חדר בריחה זה דבר יקר, באופן כללי...

מה שאנחנו עשינו לפני כמה שנים היה בנושא הקטורת

מבוסס על סדרת הספרים ממלכה במבחן (איסתרק ,מהללאל וכו) אם אתם אוהבים את הסדרה זה ממש יפה ומוצלח.

עושים ממוצע של ה3 האחרונות

וממוצע של ה6 האחרונות

לוקחים את הגבוה מביניהם

הגבוה מביניהם

במידה ורואים חודשים מסוימים עם שכר גבוה מהרגיל, כדי שיחשבו לך את הגבוה צריך להביא אישור מעסיק על סיבת העלייה בשכר בחודשים אלו (פשוט שיהיה רשום שעבדת שעות נוספות)

לי בדכ הרופא אומר להתחיל בחודש שני או שלישי אם אני זוכרת נכון, לא מיד בהתחלה

למרות שבעצם בפעם האחרונה אמר לי להתחיל בשבוע 8.

ונראה לי שלוקחים את זה בלי קשר לאיך מרגישים...

ואני קונה רק של אלטמן, וכן זה יקר.

הבנתי שאפשר לקנות באינטרנט יותר בזול.

ויש גם חנויות מסויימות שמוכרות יותר זול.

אבל בבית מרקחת של מכבי זה עולה בסביבות 80-90 שקל עד כמה שזכור לי.

בהריונות הקודמים זכרתי שמתחילים הרבה יותר מאוחר..

מטבע סטוק ב60 שח לחבילה של 60 כדורים. הגיע ממש תוך כמה ימים.

בכללי הם מוכרים ויטמינים בחצי מחיר בערך מסופרפארם.

אבל צריך שייתן מרשם דווקא לאלטמן, אחרת מביאים את הפשוט.. 

ונראה לי שהכי חשוב זה חומצה פולית

אבל בגלל שהבית מרקחת פרטי, לא משנה לו אם יש מרשם. זו בדיוק ההתלבטות שלי, רוצה לדעת כמה עולה דרך הקופה ואז להתלבט אם לחכות להגיע לבית מרקחת של הקופה.

וגם, כמה עולה פשוט, לא דחוף לי דווקא של אלטמן, הסתדרתי מצויין גם עם הפשוטים.

כי יש תרופות שעולות באמת איזור 20

ויש תרופות מרשם שעולות הרבההה יותר מזה.. ממש אין מחיר קבוע לתרופות מרשם, כל תרופה והמחיר שלה.

אפשרות להזמנת תרופות עם משלוח עד הבית?

אצלנו אפשר בעלות משלוח של 9 ש''ח. אז זה הכי משתלם.

אבדוק. תודה!

זרע יכול לשרוד גם שלושה ימים בתוך הגוף של האישה

(יכול גם יותר, אבל זה נדיר)

אז אם קיימתם לפני הביוץ, אבל לא מידי רחוק ממנו, אז יש סיכוי

בדיקה ביתית תוכל לזהות גם 12 יום מהביוץ

זה בהחלט צובט בלב לראות אצל אחרים משהו שאת כל כך כמהה אליו

ולהיות אמא

זאת הכמיהה הכי חזקה בנו הנשים

אתם מטופלים אצל רופא פוריות?

אולי כדאי להתייעץ עם מכון פועה?

זה כבר מוריד טיפה מהמשקל הכבד של כל הנושא הזה

מעבר לזה

למצוא הרבה תעסוקה ודברים שלא קשורים להריון, טיפולים ובדיקות

כי אני יודעת איך הנושא הזה יכול להעסיק זוג (ואת האישה בפרט) 24/7 ומתיש נפשית מאוד

ולהאמין

להאמין ממש שזה יקרה וזה יבוא בעז"ה

בדיוק דיברתי השבוע עם חברה שלי מהעבודה שהיא חיכתה לילד ראשון שלוש שנים! והילד הראשון נולד מivf

אח''כ היא ילדה בזה אחר זה עוד 5 ילדים בלי שום התערבות ( היתה צריכה להתערב להיפך מידי פעם.. לקחת מניעה)

והיא היום אומרת שהיא לא מבינה על מה היה להם כל כך לחץ..

במקום לרוץ מרופא אחד לשני היו פשוט חיים את הרגע

ויש מצב גדול שבכלל לא היתה צריכה להגיע לivf

אז נכון שאת זה היא אומרת עכשיו כשיש לה כבר כמה ילדים

אבל בשורה התחתונה

אתם עושים רפואית מה שצריך, וזה חשוב

תנסי כמה שאת יכולה להתמקד ברגעים האלו שאתם זוג צעיר, לבד

זה קסם שלא יחזור לעולם אחרי שיהיו לכם ילדים בעז"ה

ומאוד קשה להם עכשיו

אז מנסה להאיר את המצב מכיוון קצת אחר..

והם נשואים שנה וחצי

זה נכון שכל חודש שעובר זה אכזבה מטורפת וקושי עצום

אבל עדיין זה לא המון זמן בשביל להיות זוג צעיר. (אבל זה כן המון זמן אם כל השנה וחצי הזאת מנסים להרות ולא הולך) אבל בדכ זוג צעיר לא מנסה כבר בחודשים הראשונים

או שרק לא מונעים

מי חושב על זה בכלל בשלב הזה??

(רק אני הייתי בהלם שגיליתי שאני בהריון חודש מהחתונה? 🤔 עד היום לא יודעת מה חשבתי לעצמי חח מקיימים יחסים ויש הריון? זה בכלל לא עמד לי בראש)

באמת הדיון הזה חשוב בשרשור הנוכחי?

הוא עוזר לפותחת עם הכאב שלה?

היא מחכה שנה וחצי, בשבילה זה המון.

אפשר לחבק ולהכיל את הכאב, לא צריך להגיד שיש אנשים שבשבילם שנה וחצי זה מעט ועוד לא חושבים על זה, מה זה רלוונטי

לא אכתוב פה יותר כלום

כי אני כנראה לא יכולה מספיק להבין את המצב הזה

סליחה ממש מהפותחת

ומאחלת לך מקרב לב בקרוב ממש הריון תקין בריא ושלם

😘

זה קשה.

מזדהה 

אז

זה מעסיק ככ הרבה שקשה "להנות מהתקופה" והיא לא נראית קסומה מדי

וזהו

כן לנסות להסיח את הדעת ולא לשקוע רק בזה אבל להנות מזה לי לפחות נשמע דרישה מוגזמת

לגמרי לגמרי, אני הייתי בדיכאון קל כשחיכינו לילד והוא לא הגיע.

אבל אני אנסה להסביר את התגובות האלה, כיום כשיש לי ילד אני יכולה לראות את היתרונות בתקופה שעברנו בדיוק כמו שעברנו אותה, זה הקפיץ לנו את הזוגיות בכמה רמות, חישל אותנו, קירב בינינו, קירב אותי לריבונו של עולם...

עדיין, אם היה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה ולבחור איך יהיה, הייתי מוותרת על ההמתנה והקושי, אבל ביחד עם זה אני מסוגלת לראות מה זה כן נתן ולשמוח בזה.

יותר מזה, אני יכולה להגיד אותו דבר על ההפלה שעברתי, לא בחרתי בזה וזה היה איום ונורא, אבל עכשיו כשאני בהריון בריא, אני יכולה להגיד תודה לה' על החיזוק שזה נתן לקשר שלנו, על התמיכה שקיבלתי, על הטוב שהגיע ביחד עם הקושי.

ככה אני מציעה להסתכל על זה

אבל לא שמה את עצמי בנעליים של אף אחת, לי היה את הניסיון שלי, וחיכינו 'רק' שנה ורבע...

מה עושים?

מקבלים את הקנאה

את הכאב

ואת הקושי

מחבקים את עצמך

מוצאים מה מפנק 

וטיפול רגשי, לא הייתי שורדת בלי טיפול רגשי

(את מוזמנת לפורום פוריות, אם את ניק מוכר מניחה שיהיה בקלות, תפני ל@ט' (בכוונה לא תייגתי)) ואת גם יכולה להיכנס לשם עם ניק חדש אם יותר נעים לך

זה קשההה

מבינה אותך מאוד!!! גם אנחנו נשואים שנה וחצי ועדיין מחכים.. גם רקע לא מוסבר.

זה לא קל בכלל, האכזבה כל חודש,התקווה שאולי הפעם ואז- לא. ולחכות.. ולחכות.. ולחכות.. ולהרגיש איך כולן סביבך נכנסות מהר להריון, ואת מחכה כ"כ שיגיע גם הזמן שלך..

אז קודם כל מותר לך לכאוב, להרגיש מתוסכלת ומפוחדת. זה באמת כואב וקשה כל כך!

כותבת לך כמה דברים שלי עוזרים במסע הזה, ואולי יעזור לך גם..

לי עוזר לומר- זה יגיע. בסוף זה הרי יגיע. ואז, אסתכל אחורה על מה שעברנו ומה ארצה לראות מעצמי? אני ארצה לראות שכן, נתתי מקום לכאב ולא התעלמתי ממנו, אבל גם, ברגעים שיכולתי, שהשתדלתי לעבור את זה בשמחה עד כמה שאפשר. אם זה להתפנק במשהו אחרי עוד תשובה שלילית, אם זה פשוט לשנן לעצמי שברור שזה יבוא. וזה נותן לי כוח להתחזק בזה

עוד דבר שיכול לעזור, בזמן של ההמתנה, לעשות דברים כייפים כדי לא להיות שקועה במחשבות אם זה כן/ לא. הן גם ככה נמצאות, אז לפחות שיהיו מתונות יותר;) פשוט לעשות דברים שאת אוהבת וממלאים אותך.

זה בעצמו כבר נותן תחושה טובה, תחושה של חיים זורמים, של עשייה וחיוביות, ובעז"ה השפע יגיע גם בנשמות טהורות שיגיעו דרכך❤️

חיבוק ענק ומבין

אמנם יש ילדים,

אבל מנסים להכנס להריון כבר יותר מ8 חודשים,

כולל הפלה באמצע.

ולראות הריוניות מכאיב לי מאוד.

בדברים כיפים וטובים...

קשה כל כך.

הלב איתך

לי עוזר לקבל את הקנאה

לא להתנגד לה

להפוך אותה לתפילה שמגיעה ממקום כ"כ אמיתי וכואב.

כל פעם שצובט לי בלב לדבר עם ה'

לבקש ממנו שיזכור אותי ויראה את הכאב שלי

שישלח לי כח לעמוד בקושי וישלח לי נחמה אמיתית!

מתפללת יחד איתך ❤️

לתת מקום לכאב ולחוסר

לפרוק למישהי/ו שיבינו ויתמכו

ולהתפלל לטוב.

ולהשתדל ככל שתצליחו להנות מהזמן רק כזוג

זה יחזור רק בפנסיה וגם אז קצת אחרת...

קשהה מאוד, הייתי שם… ❤️❤️

אבל באמת.. כמה שקשה, לנסות. קצת בין לבין, פה ושם..

לנסות להרפות, זה יגיע בעז״ה!

ולנסות להנות מהרגע..

באמת תקופה מיוחדת וכיפית שלא תחזור! 

במשך כמעט שנה.. אמנם נכון, היה לי את הגדול שלי , ובכל זאת.

לראות תינוקות, נשים בהריון, לראות חברים של הבן שלי שיש להם אחים זה שרף לי בנשמה..

אבל זה הזמן שלך לפתח קריירה, להשקיע בדברים שאת אוהבת.. לנצל את היתרונות בזה שעדיין אין ילדים ולהתקדם בתחומים שמעניינים אותך. בסוף הוא יגיע בעז״ה בזמן שלו, זה מדהים כמה שזה מכוון. זה מדוייק לפרטי פרטים (עברנו לדירה שלנו, שגדולה בהרבה מהיחידה שגרנו בה ממש שבוע לפני הלידה, אם הייתי נכנסת להריון לפני כן, אז לא היה לי איפה לשים את העריסה שלו, בעלי גם התקבל לעבודה שהרבה יותר מכניסה כסף). 

אבל תמיד שזה קורה לי אני קובעת ישירות דרך המזכירה של הקופה שלי, וזה מצליח, היא מצליחה לעקוף סמכויות🤫

תנסי..

לק"י

בדרך כלל הרופאה אומרת לי לקבוע כמה מראש.

אבל לא נתקלתי בבעיה לקבוע באתר בגלל שיש תור לסקירה. זה באמת מוזר....

כנראה שזה לא מוגדר אצלינו כתור לר.נשים 

גם בלאומית.

בחיים לא החשיב לי את התור של הסקירה כרופא שונה, תמיד נשארתי משוייכת לרופאה הקבועה ויכולתי לקבוע לה תורים.

אגב אם זה רק הפניות את יכולה לפתוח פניה באפליקציה והרופאה שמה לך את ההפניות במחשב, חבל להגיע לתור רק בשביל הפניות.

בכל אופן במוקד זימון תורים הטלפוני הם יכולים לקבוע לך גם דברים שהאפליקציה לא מאפשרת וברור שאת זה יתנו לך.

בנוסף בסניף עצמו המזכירה וכמובן המנהלת יכולות לפתור לך ברגע ולקבוע תור נוסף למרות שיש כבר תור קיים.

ואם נתקעת עדיין את פשוט מתקשרת ביום שהרופאה נמצאת ומבקשת שיכניסו אותך בין התורים למקרה דחוף.

חוץ מזה נפתח עכשיו בלאומית מוקד חדש לנשים בהריון ולדעתי הן יכולות לפתור את הבעיה הזו בשיחה טלפונית.  

פתוח מ8 עד 4 במוקד הטלפוני. יש גם ווצאפ.

בהצלחה ! 

דרך אגב, אני בכללית והרבה הפניות מבקשת מרופא המשפחה באפליקציה.

וזה באמת מציל אותי. רק בזכות זה יש לי תורים לשבועות המתאימים. אם הייתי מחכה שיתנו לי לקבוע עוד תור לא היה לי מעקב הריון הגיוני.

אני קובעת תור על השם של הבת שלי. הבנתי שהמוקד תורים בעצמו מציע את הפתרון הזה.

באמת מערכת הזויה!

זה מסומן בתור תור מיוחד...

תקבעי כרגע תור לרופאת משפחה כדי לקבל הפניות הלאה.

ככה תגיעי לרופא נשים כבר אחרי העמסת סוכר..

אם המזגן מאוורר/דולק, צריך לשים לב לילד.

יש ילדים שארוך יעלה להם את החום. ויש ילדים שקצר יהיה להם קר.

אם אני מורידה לה היא מתעטשת

ורוב היום בפרט בתקופה הזו, המיזוג דולק..

אם המזגן דולק - להוסיף שמיכה דקה.

ובעיקר תרגישי אותה/אותו, תכניסי יד להרגיש את אזור השכמות שאין זיעה ולא קר.

אם מכבים את המזגן אז לשים לב שלא מתחמם מדי ומזיע.

אבל גיליתי שממש תלוי ילד..

הגדולה שלי הזיעה עם ארוך דק גם כשהמזגן דלק אז בגיל חודש התחלתי להלביש לה קצר

הקטנה עכשיו בת חודש וחצי והצטננה לי עם שכבה אחת של ארוך דק גם בלי מזגן שדולק כל הזמן.. אז שמה לה שמיכה יותר עבה

ונותנת לו לינוק כמה שרוצה מכל צד, בלי להסתכל השעון.

לשאלתך, בהחלט עם הגיל זמני ההנקה מתקצרים, וסביבות הגיל הזה בהחלט יש התפתחות ויותר מודעות לסביבה וסקרנות, פתאום ממצב שההנקה הייתה הדבר היחיד המעניין בעולם, כל שאר העולם מעניין יותר.

אם זה ממש מטריד ומפריע כדאי לנסות להניק במקום שקט כשמתאפשר, בלי עוד אנשים אחרים/קולות בסביבה 

וכשאני מנסה להתעקש הוא מקמר את כל הגוף וזורק את הראש אחורה ומסתכל על הסביבה לא משנה לאיזה כיוון אני יושבת

עולה יפה במשקל אבל זה התחיל לפני שבוע ועוד לא שקלתי אותו מאז, מה שכן יש טיטולים עם פיפי וקקי

הדבר היחיד שמפריע לי זה שהוא יותר מתלונן ועושה קולות לא מרוצים

הוא גם כל הזמן רוצה שיהיו איתו וישחקו איתו אנשים ולא בובות שאיתם הוא מאבד עניין מאוד מהר

גם יותר עייף אבל יכול להיות שזה רק צירוף מקרים ואני צריכה לברך על זה כי עד היום לא היה מוכן לישון אחרי השעה 6 בבוקר עד הערב של אותו יום

נראה שגם שיניים מתחילות לו הוא כל הזמן מרייר ונושך את השפה או את היד שלי 

וגם התנגד לצד שני

הוא עלה מעולה במשקל וינק עד גיל כמעט שנתיים אז כנראה שזה היה בסדר

יש תינוקות מהירים יותר, זה הכל.

כלומר יונק כמו לפני כן, ברציפות, או שכל שניה עוצר ומסתובב?

אם הוא יונק 'יפה', ועד עכשיו עלה יפה במשקל, כנראה שזה פשוט מספיק לו, כי הוא למד לינוק מהר יותר.

הוא יונק? שומעים בליעות? יש טיטולים מלאים? הוא רגוע אחרי הנקה?

אלה המדדים. לא כמה זמן.

הגדולה שלי הייתה יונקת 40-50 דקות בהתחלה והקטנה מההתחלה רבע שעה עשרים דקות מקסימום. ושתיהן באחוזוניפ טובים, עליות תקינות וכו' (ושימשיך ככה בעז"ה) ככה שמשך הזמן הוא ממש לא פונקציה..

(בטח לא כשמדובר פה בתכלס על הבדל של כמה דקות לכאן ולכאן)

תודה!

ככה זה הרבה פעמים

אולי עכשיו אחרי המחזור הזה הגוף יתאפס ויתאזן

אין לי כוח להורמונים האלה של המחזור... לא פחות גרוע ממניעה.

זה תלוי בסוג התקן ובמדניות הקופה

לפעמים יש צורך בקביעת תור מיוחד מראש כי זה תור ארוך. יש אפשרות לבקש מרשם להתקן בטלפון או לבוא לקחת מרשם לקנות ולחזור באותו רגע לרופא

מהטבילה עד ההתקן אפשר להשתמש בשקפים או גלולות הכי טוב להתיעץ עם רב

את לא תדעי מה טוב לך עד שתנסי הורמונלי יכול לעשות תופעות לואי כלליות ויכול לגרום לדימומים של חצי שנה

גם נחושת יכול לגרום לכתמים

רבנים שאני התיעצתי אמרו שעם ג"ניפיקס יש פחות בעיות כאלו אבל הוא מאוד יקר ולא כל רופא מתקין.

בגלל שהוא ברחם ומונע השתרשות של הביצית, אז יש את הזמן שהביצית עובר מהחצוצרה לרחם שבו אפשר לשים את ההתקן וזה ימנע את ההשתרשות.

אבל זה לא מידע רפואי ממקור מוסמך, קראתי כאן בפורום

כדאי להתקין עד 4 ימים מהטבילה ואז את מוגנת. (במיוחד אחרי לידה שהסיכוי לביוץ בזמן הטבילה הוא אפסי בדרך כלל)

ההתקן מונע השתרשות ברחם ולא מונע את ההפריה או את הביוץ

תנסי לשאול בקופה אבל לרוב ההתקנה היא בתשלום מיוחד לרופא ולכן זה לא כל כך משנה אם הולכים בפרטי ויש לא מעט רופאים שמכניסים התקנות בין התורים (כי זה תשלום פרטי)

הכי טוב לברר על רופא מומלץ באזורך,  בעיני זה ממש חשוב רופא מיומן ומקצועי. ולשאול אותו או את המזכירה מה המדיניות אצלו

המלצה חמה על ד"ר אילן ברעם מקבל במודיעין ות"א

אחד מפריע לתנועתיות הזרע ומונע הפריה והשני מונע השתרשות ברחם

רופא פרטי עולה פי שניים לפחות מאשר התקנה בקופה

בדיעבד ולא לסמוך על זה מראש ולעשות בכוונה

אם אין אפשרות למניעה אחרת או שמבחינה רפואית זה מסוכן. אפשר פשוט להמנע מיחסים מלאים אחרי הטבילה אבל זה כמובן מאוד תלוי בהסכמה והיכולת של שניהם. וכדאי לשאול על זה רב

איך זה עובד?  את צריכה להגיע לרופאת נשים ולבקש ממנה מירשם להתקן, ככה יהיה לך את ההנחה של הקופה.

בדרך כלל את יכולה לבקש מהרופאה אם את יכולה מייד ללכת ליקנות את ההתקן ולחזור אליה, ככה שבאותו יום היא תשים לך את ההתקן.

לגבי התופעות לוואי:

התקן לא הורמונלי - אומרים הוא עושה דימום מחזור חזק יותר. בפועל אצלי לא ראיתי הבדל בעוצמת או בכמות הדימום.

התקן הורמונלי - תופעת הלוואי העיקרית שלו היא דימומי הסתגלות. הבעיה היא שאי אפשר לדעת כמה זמן הדימומים ימשכו. על פי הפרוטוקול הדימום אמור להימשך עד 6 חודשים, אבל בפועל שמעתי כבר על כאלו שהיה להם דימומים מעל שנה, כשלפעמים אי אפשר בכלל להיטהר בכל הזמן הזה. 

יש גם הבדל במחירים. התקן נחושת עולה כמה עשרות שקלים. התקן הורמונלי עולה כמה מאות.

אני חושבת שזה מאוד תלוי בעד כמה קריטי לך לימנוע הריון.

בהתקן נחושת יש המון נשים שניכנסות להריון. אני יודעת שבעיקרון זה אמור לימנוע ב99% אבל ממה שאני רואה בפועל זה ממש לא ניראה ככה. אני מכירה הרבה חברות וקרובות מישפחה שניכנסו איתו להריון, כשההתקן היה לגמרי במקום.

אז אם לא מאוד קריטי לך לימנוע, אז אני ממליצה לך התקן נחושת שיש לו באמת הכי פחות תופעות לוואי. אבל אם קריטי לך - אני הייתי מנסה התקן הורמונלי.

יש לי התקן לא הורמונלי. החיסרון אצלו זה שזה מאריך את הדימומים, לוקח לי יותר זמן להתחיל שבעה נקיים. אבל חוץ מזה הכל טוב... 

שיננית מומלץ גם בהריון,

וכמובן אם יש צורך נקודתי לטיפול אז גם בהריון .

בדיקה שגרתית בהריון אפשרית אבל מוגבלת ביכולותיה. עושים צילום בסיסי אם צריך. צילומי סטטוס לא עושים.

ובכל מקרה אחרי שליש ראשון אם אין משהו חירומי.

בדיקה כשלעצמה אין בעיה לעשות בהיריון. אמנם צילום זה לא להיט בהיריון אבל אם חייבים הם שמים סינר כפול.

לא כדאי לדחות כי רוב הטיפולים אפשר בהחלט לעשות בהיריון. ובשיניים ממש לא כדאי להזניח כי זה עלול להתדרדר למקומות פחות טובים...

בהצלחה!

כדאי פשוט לחכות...

ממנה את ההריון

כל אישה בטיפולים חווה סביבה של נשים בהריון

וגם קרובות משפחה

מה שכן, לא צריך לדבר איתה על ההריון שלך כחוויה

ולשתף כל אבן דרך מרגשת שאתם עוברים

כי זה באמת צובט בלב

אלא אם כן היא מעצמה יוזמת את השיחות האלו שזה כבר משהו אחר..

תספרי,תני קרדיט לקשר בינכן...

לא לספר זה עוד יותר מעליב בעיניי....

כן תהיי רגישה ואל תדברי איתה על זה בגל רגע נתון

אבל לא לספר זה יותר מעליב. היא אחותך! גם אם יהיה לה קצת קשה, היא תתמודד בדרכה.

כל אחת והחבילה שלה

ובעה שתוכלי בקרוב לשמוח גם איתה.

בישנים יותר זה עד 15 קילו והחדשים עד 22 קילו. לא בטוחה, אבל ככה זה היה נשמע לי שביררתי את הנושא.

זה אותו טיולון. באירופה בודקים תקינה עד 22 קילו ובארץ עד 15. הבנתי שלאחרונה מכון התקנים פועל לשנות את התקן ל22, לכן יכול להיות שכתוב במקום אחד משהו אחד ובאחר משהו אחר.

אבל זו אותה העגלה, וגם זאת שכתוב עליה עד 15 קילו יעולה לסחוב 22

שלא מתאפשר להזיז- תשכללי את התירוץ לפי העבודה שלך

או של בעלך גם טוב

בסוף הרי מראש כן "הסתדר" לך היום הזה.

תהיי בטוחה בעצמך כשתגיעו ואפילו תתארי בכמה מילים את ההתארגנות המהירה ולדעתי אף אחד לא יתעסק בזה יותר מ5 דקות.

פחות ישימו לב אם תתרצי מראש בסיבה שלא כ"כ מסתדרת עליכם

לדעתי גם אם ישמע להם מוזר שאת לא משתפת - כל עוד את עושה את זה בנעימות פשוט תשאירי את זה ככה. איפה הייתי? בסידורים. איזה סידורים? אישיים .

עוד כמה שבועות בעה יבינו בדיעבד, אבל גם אם זה לא היה ככה מותר שתהיה לך משבצת פרטית בחיים שאת לא משתפת בה

פגישה לגבי העבודה - לא רלוונטי..

פגישה כללית - יכול להיות אולי פתרון, למרות ששוב, אני אדם שמשתף מאווווד, במיוחד את אמא שלי, אז זה יהיה מוזר אם אגיד פתאום שיש לי פגישה, בלי לפרט באיזה הקשר... היא לא תחפור, אבל זה יהיה מוזר.

אולי באמת אפיל את הבעייה על בעלי, למרות שרוב הסיכויים, שגם ככה הוא לא יבוא. בלי קשר לשקיפות.

קיצר, אם יש עוד רעיונות אשמח🙏

אבחון כלשהו

כרגע לא רוצה לפרט יותר כדי לא לפגוע בפרטיות שלו, אולי בעתיד כשתהיה אבחנה נשתף.

זה אפילו לא שקר, שקיפות זה אבחון שבודק את בריאות העובר

אגב, ההורים שלך לא יודעים עדיין? אני מניחה שאם זה שלב של שקיפות לא הרבה אח''כ כבר תשתפי אותם לא? הם לא יחפו עלייך אם תשתפי?

או שלא נכון לך לשתף עדיין, זה בסדר..

תכלס, עם שנים מהילדים שלנו אנחנו כרגע במעקבים והתייעצות רפואית בהקשר למשהו, אולי אלביש עליהם את זה💪

לגבי סיפור להורים. מאמינה שייקח קצת זמן.

זה בדיוק המקום שלי "לוויתור" בזוגיות, לבעלי די קשה עם השיתופים שלי (כבר הבנתן שאני משתפת המוווווווון🙈) ודווקא בגלל זה בהריונות הוא מעדיף שנשאיר את זה שלנו פרטי, כמה שיותר זמן (כמובן, כל עוד אין צורך, היה הריון אחד שהייתי ממש על הפנים, והייתי ממש צריכה עזרה, אז שיתפנו בשלב מאוד מוקדם, והוא כמובן היה ממש בסדר עם זה)

אז אין לי טיפים, במשפחה שלי הייתי אומרת שיש לי תור בבוקר ולא מפרטת מעבר, ושיבינו מה שרוצים. אבל כן חושבת שחשוב לקחת את הילדים בחשבון

לגבי כל דבר אישי שמתנגש בתוכנית משפחתית צריך למצוא תירוץ?

עובדה שזה לא זורם לך ואת צריכה לתכנן מראש את התשובה.

פשוט באים באיחור ואם שואלים אומרים כן היה לי משהו בבוקר.

זהו.

מתרגלים לזה מהר. תאמיני לי. אין כמו לשמור על הפרטיות בטבעיות בלי תירוצים ובלי להתנצל.

גם כשתספרי על ההריון זה הזוי בעיני שצריך לפרט שהאיחור קשור להריון.

יש לי עניינים. זה לא משנה למה זה קשור.

אגב, זה לא ביקורת על ההתנהלות המשפחתית, זאת הצעה לפעולה בשבילך.

ולא מספקת מעבר לתשובות כאלה. גם לא מרגישה שחייבת

אם אני לא מתכוונת להגיע, אני מסתפקת ב׳לא יכולה להגיע/ זמן לא נוח׳

לא מרגישה צורך לתת שום הסבר, גם לא שיש לי חיים.

את לוקחת בונג'סטה? אולי זה יכול לעזור? אם לא אז יש פתרונות שפחות נותנים אבל אני יודעת שלחברה שמאוד מאוד סבלה מהקאות נתנו זופראן וזה מאוד עזר לה.

ושה' יעזור לך וייתן לך כוח!

אני לא בהריון

ומרגישה כמוך

שגרה שוחקת..קודם כל חם מאוד!!! וצריך לקום להכין להעיר לצאת לעבוד לחזור הביתה לבאלגן. ברוך ה' זה מה שאני חושבת שיש לנו בית וילדים ושגרה בריאה. ובריאות יקרה זה הכי חשוב שלך ושל הילדים

ותראי איך את יכולה להקל על המצב כמה שאת יכולה. זה זמני והכל יהיה בסדר בע"ה. 

למרות הכל

חיבוק ענק

ומעודדת אותך לעשות הכל כדי לנסות לשקול את העניינים מחדש ולראות מאיזו פינה ניתן להקל קצת❤️

תנסי זופרן אפשר לקחת בנוסף לבונג'סטה

מכירה כמה היפרמזיסיות שעזר להן

ועירוי כל יומים

כשהגוף מיובש התרופות לא יכולות לעבוד..

גם ככה....איו לי מושג איך מתפקדת

והכי קשה לאסוף מהמסגרות ולהכין א.ערב והכל לבד כשכל מה שבא לי זה לישון

מגיע לך צל"ש.

ועכשיו זה הכי קשה ומגעיל ומסחרר ועייף ולא נראה שיגמר, אבל יבוא יום וזה יגמר! את תרגישי טוב, והבית והילדים והכל יהיה טוב ונעים. אל תדאגי, כולם יצלחו את התקופה בשלום. בינתיים את תעשי רק מה שהכרחי ותשמרי על עצמך ותחבקי את עצמך.

המון כוח!

יש לך אפשרות ללכת לבקש עירוי?

יכול להעמיד אותך קצת על הרגליים.

הוא מקבל במעייני הישועה

בטח יש עוד מקומות

אבל אני עברתי אצלו

שימי לב שצריך לעשות את הבדיקה בימים מסויימים בחודש

אבל אין לי ניסיון עם משפחתונים של תמת. במעון בדרך כלל ממלאים העדפה ראשונה והעדפה שניה ומקבלים מייל לאיזו העדפה התקבלת, אם בכלל🙄.

שיהיה הרבה הצלחה!

הסתכלו בטופס.. וגם וידאתי איתם שיש אצלה מקום

הבן שלי בן 3 וחצי וכבר קצת יותר משתף פעולה.

בעיניי עונשים ואכיפה זו לא דרך טובה, אלא לעודד שיתוף פעולה ברצון.

אבל לא חוסכים הערות כשהם לא מתנהגים כרצוי. כלומר כן אומרים להם איך כן ולא נכון להתנהג ולמה אנחנו מצפים.

אז קודם כל יש לך תאומים

וזה גידול אחר מילד אחד

מנסיון

הם נותנים אומץ אחד לשני,

הם נותנים רעיונות

והם כוח חזק מולך

יכולה להגיד לך שבעז"ה זה רק ילך ויחמיר

התיאורים שתיארת מאד תואמים גיל

לגבי הדיבור- אני אומרת מאד ברור- בבית שלנו לא מדברים ככה, או לא אורים את זה

אחרי כמה פעמים שהם יגידו ואת תגיבי כך הם יפסיקו.

אני בשיטה של לתת גבולות מאד ברורים ויציבים- לדוג',לא מוציאים משחק לפני שאספנו

בגינה אמא מרשה ללכת לבד למתקנים אבל בשוםאופן לא יוצאים מהגינה- ואם השובב יצא להחזיר ולהגיד לו שוב

בעיקר הרבה דיבורים ותיווך ומילים, זה בסוף מחלחל

והכי חשוב- כל הזמן לחבק

ולנצל את הרגעים הקסומים האלו

כי עוד רגע הם כבר ענקיים

מלא מלא נחת

אבל גם ניתנות לשיפור

אם החלטת שאת לא מרשה להוציא לבד ממתקים אז כדאי להיות עקביים. לקחו-להחזיר. עולים על השולחן- להוריד ולחזור "לא עולים על שולחנות" וכן הלאה. בסוף זה נכנס

לסדר בגיל הזה מצופה רק בתיווך מלא, כלומר יחד איתך כשאת רוב הכבודה עושה המבוגר.

יש ילדים ברחניים בגינה... שלי גם כאלה. עד גיל ארבע פלוס הבת שלי יכלה פשוט להיעלם לה ועכשיו הקטן אותו דבר. אין לזה פתרון חוץ משמירה הדוקה ושוב חזרה על הכללים שוב ושוב. לא יוצאים מהפארק לבד. אני כן מושיבה על הספסל לדקה או כמה את מי שיצא בלי רשות...

ממליצהלך ממש לקבל הדרכת הורים. ילד ראשון זה לא פשוט ועוד שניים זה בכלל מורכב לפעמים. שווה את הכסף!

בהצלחה!

קראתי את כל החלק של הכוכביות ולא את ההמשך

גם בגיל 5

לגבי הגינה- כדאי בגלל שזה עניין בטיחותי להבהיר מה הקווים האדומים הדברים שהם הסתכנות למשל א, ב,ג - אם הם עושים אותם אז חוזרים הביתה ..

פה זה בלי משחקים..

לאסוף אני לא דורשת גם בגיל 5..

אבל לגמרי תואמות גיל ו"מצב משפחתי" - כלומר, זה שהם תאומים.

כשהתאומים שלי היו בגיל הזה לא חלמתי כמעט לצאת מהבית ביחד איתם. ובתוך הבית - הם בהחלט החריבו אותו בשיטתיות. זו הייתה תקופה קשה... אבל בסביבות גיל ארבע הם "התאפסו", והיום (בני 11) הם צוות לעניין ואני לגמרי יכולה לסמוך עליהם בתחומים שונים.

אז שוב, זו התנהגות בהחלט תואמת גיל, ועצם זה שהם שניים - מעצים הכול. אין ברירה אלא לקחת נשימה עמוקה ולחכות שזה יעבור בשלום...

וזה לגמרי לא מצביע על יכולותיכם כהורים ועל מידת ההשקעה שלכם. הם לא חושבים לעצמם: "בוא לא נקשיב לאבא ואמא כי הם לא משקיעים בנו מספיק..." הם פשוט עושים מה שנראה להם כיף, בלי להתחשב בסביבה, פשוט כי הם בגיל שרואים רק את עצמם ולא את סביבתם...

אז רק אומר שעם הבכורה גם אני אמרתי לעצמי בשלב הזה איזו אמא אני ואיזה חוסר חינוך ומה יהיה איתה (ואיתנו וכו)

ואז עברו כמה חודשים, משהו התבגר קצת, והחיים נרגעו.

איכשהו זה נתן לי פרופורציות לילד הבא: זה תקופה וזה עובר. תקופה מתישה ומאתגרת ללא ספק, אבל זה לא יהיה ככה כל הזמן..

אז אולי זה יתן לך תקווה

(וממליצה על הבלוג והפודקאסט של רותי דריאל, נתן לי הרבה הבנה לילדים)

כמו ילדים סופר נורמלים

מה שעוזר לי לסבלנות זה לזכור שזה פשוט מי שהם כרגע,לא לצפות שהם יהיו כבר בוגרים ומביני כל כי זה מתסכל.התפקיד שלהם זה להביא את העצמי שלהם והעצמאות אותה הם מגלים והתפקיד שלנו זה כל הזמן לכוון אותם לאן שאנחנו רוצים

זה לא קל !

אבל סתם נקודת מוצא שלנו מונעת מראש תסכולים

לזכור שהם באמת ילדים,קטנים

הם לא מבינים מה הם אומרים כשהם אומרים לך חצופה,ובכלל עם ילדים יש דברים שעדיף

להתעלם וזה עובר לבד...כמובן שתמיד אפשר לומר שזה לא נעים לך/שכך אנחנו לא מדברים בבית שלנו

אבל לא לצפות שהם ירוצו ליישם..

וגם כל הזמן לומר מה כן,מנסיון זה עובד הרבה יותר טוב

למשך הבת שלי בקבוע היתה זורקת צלחות אחרי האוכל.פשוט בשיא התכלתיות הייתי מרימה ומראה לה מה כן אפשר לעשות עם הצלחת כשהיא מסיימת : להניח בשולחן או בכיור

ככה בעקביות,זה עבד

היום היא בעצמה מטפסת מביאה כסא כדי לשים בכיור

אז ממש כל הזמן לחזק את מה כן זה הרבה יותר מחלחל אליהם ומגייס אותם בסיטואציה

מה שעובד אצלי עם בן השלוש לפעמים,

זה פשוט להסביר במילים פשוטות את הסיטואציה לפני שאני מתעצבנת

לדוגמא

ערב אחד הייתי מאוד עייפה. בעלי לא היה בבית ובן השלוש כרגיל נמרח עם המקלחת וכן רוצה ולא רוצה וכל העסק

ואז פשוט אמרתי לו

'מתוקי, היום אני מאוד מאוד עייפה. ובגלל זה לפעמים אני יכולה קצת לכעוס. זה לא בגלל שאתה עושה משהו לא טוב, אלא בגלל שאני עייפה והראש שלי עייף. אז בוא אני אעזור לך להתקלח מהר ואתה תתנהג מקסים כמו שאתה יודע, וככה אנחנו נתקלח בשמחה ואני לא אכעס בטעות..'

זה פשוט עובד.

יכולה להגיד לך מה לי עוזר- םעם אחת אני קשוחה ממש, ולפעמים הילדה בוכה

אבל היא יותר מבינה להבא.

ובשאר הזמן אני מעצימה אותה כל הזמן על התנהגויות טובות.

היא מושלמת? לא. גם לא רוצה שתהיה.

אבל הקשיחות שלי איפה שצריך גורמת לה להבין את הגבול, גם אם בהתחלה היא מתעצבנת ממנו.