הגיע המחזור...
תודה לה’ על הכל...
אני רוצה לנסות לקחת מסטיק תימני בטיפות.
הבנתי שצריך מיום מסויים למחזור עד יום מסויים אחרי המקווה? מישי יודעת?
תודה!
הגיע המחזור...
תודה לה’ על הכל...
אני רוצה לנסות לקחת מסטיק תימני בטיפות.
הבנתי שצריך מיום מסויים למחזור עד יום מסויים אחרי המקווה? מישי יודעת?
תודה!
חמדמדהחיבוק גדול
ישועת ה' כהרף עין
משתדלת לקחת בקלות
חח לא כלכך הולך לי...
לא יותר מ3 חודשים, כתבו שיותר מזה גורם להידבקויות.
בהצלחה
עד סוף הביוץ
אני לא יודעת מתי ביוץ. בכלל. עדיף להמשיך כמה ימים עוד?
טוב מעניין
ננסה ושבעז”ה יהיה שליח טוב
אז אחרי שככ עזרתן לי אתמול-
האתגר הבא-
הקטנציק לא מסכים לשבת בעגלה!!
יוצאת איתו והוא מתעצבן ממש מהר ועובר ליידים או מנשא, ובזמן האחרון זה נהיה קשוח.....
זה היה לי עם הבת שלפניו
שעתשה ככה במקלרן
קנינו לעבודה בייבי ג'וגר ולא עזר
קבוע הייתי איתה על היידים מסיעה עגלה ריקה
עכשיו הבחור עם מקלרן משוכללת יותר וגם לא מוצלח...
אז יש למישהי אולי המלצות?
ב"ה אני בתחילת הריון, יש בבית בת אחת ומלאאא בנים❤️
ואני ככ"כ רוצה בת, בצורה אובססיבית.
(מה שמוסיף לרצון, זה שהתאריך המשוער ממש צמוד לתאריך של הבת שכבר יש, ויש לה פשוט מליון בגדים מהממים לשנים הראשונות, בגדים שפשוט יושבים ומחכים...)
אני באובססיה ברמה שכל פעם שאני מדברת על העובר/על ההריון אני מדברת בלשון נקבה.
עכשיו התעוררתי משנ"ץ (יחי הקייטנות) שבו חלמתי שאני עושה שקיפות (עוד שבועיים) ורואים בלי התלבטות בכלל שזה בן. ואני עצובה מאוד. מאוד.
אוף, לא רוצה להרגיש ככה. זה כ"כ לא בריא. מפחדת כ"כ להתאכזב. הבנים שלי מהממים, אני לא מבינה מה יש לי.
רוצה לא לדעת כדי להמשיך בפינטוז כל ההריון.. אבל להתאכזב בחדר לידה זה דבר נוראי.
יש לי רק ילדה אחת, והיא בת.
בטוחה שבבוא היום, אפילו בחדר לידה, את תאהבי מה שייצא... (אומרות כאן נשים שהן מגלות עולם שלם ושונה בין בן לבן, וגם נהנות מה"כנופיה").
אבל אם זה בסדר לשאול -
מישהי יודעת להסביר מה מקור העניין עם הבגדים דווקא? כשיש בת שמים דגש/התלהבות משום מה על הביגוד... מבינה שזה חמוד, יש לי בת, אבל למה זה הדבר היחיד שאנשים מציינים בהקשר הזה?
בחיי שעד היום לא מייחסת לזה חשיבות גדולה ותוהה פשוט מה אני מפספסת...
(אישית כשרואה ילדים "לבושים מושקע מדי" עובר לי בראש כמה שעות מנקה/ חוג ההשקעה הזו של זמן או כסף היתה "קונה". גם אם הכל חינם, ההלבשה הזו גוזלת תשומת לב שאם נהנים ממנה - מעולה, אבל אם זה בהגזמה אז זה על חשבון דברים אחרים, ומוזר לי שאיכשהו אצל רוב מוחלט ששומעת מהם - ביגוד זה תמיד הדבר העיקרי שצץ בהיריון כשזו בת...)
תודה על החיבוק. ברור לי שבחדר לידה, גם במידה וזה בן, אוהב אותו מאוד. אפילו לפני. פשוט כ"כ קשה לי עכשיו עם התחושות של עצמי.
לגבי הבגדים, לא יודעת להגיד על כולם, יודעת להגיד עלי. הבת אצלי היא מהגדולים ונכדה בת ראשונה. הסבתות קנו לה מלא בגדים מתוקים מאוד. גם לבנים יש בגדים מתוקים, אבל כבר עברו מאחד לשני ונמאס מהם. כן קונה מידי פעם חדשים, אבל הרוב משומשים כי הם טובים.
ואולי גם... התקופה שאחרי לידת הבת הייתה תקופה מושלמת, אני מתגעגעת אליה. ב"ה גם עם הבנים הכל עבר בשלום ובטוב, אני ב"ה במקום מצויין, נפשית ופיזית, אבל עדיין אצל הבת היה משהו אחר. ואני מרגישה שהבגדים של הבת מסמנים תקופה שבא לי לחזור אליה🤷
כל פעם שעושה החלפת חורף/קיץ רואה את הבגדים, אני ממש מתגעגעת.
בסוף בעז"ה תהיה לנו בת, אבל כל הבגדים יהיו כבר פגמים כי הם יחסית ישנים🙈
את הגעגוע לתקופה מיוחדת,
וכן את הגעגוע, אם לקרוא לזה כך, לתשןמת הלב מהסבתות שהוקדשה ל"ראשוניות" הזו.
אז הייתי מנסה לייצר בחופשת לידה גם משהו שהופך אותה למיוחד, נניח ללכת עם הבייבי לחוגים או למקומות שבחיים לא הלכת אליהם, ובנוסף מנסה לייצר משהו שדומה לראשוניות הזו, אפילו מספרת לסבתות גם בלי קשר למציאות שאת רוצה לפנק במיוחד ולהתייחס לזה כאל "אולי אחרון" כי מי יודע... אף אחד לא צריך לדעת מה נכון 
רוצים לתת לנו מכונה יד2 של ניאון
לא מכירה את החברה
תכננו לקנות חדשה אבל אולי זה יעזור לנו בינתיים כי יש לנו מלא ריהוט ומוצרי חשמל לקנות.
מה אתן אומרות?
אמהלהאחרונהאני רק אקדים ואומר שאצלו בבית אמא שלו ממש אינטנסיבית עם הנכדים ברמה של כל שבת להעיר אותם לפני שאנחנו הכלות והבנות שלה קמות כדי לשבת איתם לעוגיות ולשוקו משותף (בקטע מוערך), אמא שלי סבתא מאוד טובה ואוהבת את הבן שלי אבל צריכה את הקפה שלה בבוקר בנחת ולהיות לפעמים עם עצמה לקרוא וכו. המשפחה שלי באה אלינו לשבת והבוקר אמא שלי אמרה לי בואי נשלח את מתוקי למעון חבל שיפסיד, עכשיו אני כעיקרון שולחת בימי שישי בייחוד כמו היום שצריכה ללמוד למבחן שיש לי בשבוע הבא והכמה שעות האלו יצילו אותי (כבר בישלנו אתמול ), ובעלי כאילו בא לחדר ואומר לי ״מה את שולחת אותו כל הדודים שלו פה וכו״ והוא לא מבין שאחים שלי יקומו אולי ב12 (רווקים) ולי מתאים לעשות כוס קפה ולשבת על כמה מצגות והילד שלי לא סובל במעון יש שם קבלת שבת והוא תמיד שמח ממנה ואוהב את החברים והולך
תמיד בשמחה, ואז הוא אמר לי על אחותו שהיא בחיים לא שולחת את הילדים למעון בשישי אז אמרתי לו שאחותו כנראה אמא טובה יותר ממני. וממש ביאסה אותי השיחה הזאת בבוקר כי הוא הרגיש כאילו פגעו לו בילד ששלחו אותו למעון והוא לא מבין את הצד שלי שצריך לנצל את הזמן, ורגע היי- אולי גם אם לא הייתה לי בחינה הייתי מעדיפה לצאת עם אמא לקפה אחרי כמעט חודש שלא התראינו? מבינה שהוא רואה מודל לחיקוי את אמא ואחיות שלי ואולי קשה לו שבמשפחה שלי זה פחות ככה אבל זה עדיין תסכל ברמות . תודה למי שקראה (אגב אציין שהוא עובד בימי שישי כדי למנוע תגובות כמו למה הוא לא בעצמו לא נשאר איתו וכו)
רק אומרת לך, שזה ממש בסדר לשלוח במיוחד שיש לך דברים לעשות וגם אם סתם היית רוצה להתאוורר
אני גם לא עובדת בשישי ושולחת את הילדים למשפחתון, כדי לארגן את הבית או סתם לנוח
וזה דווקא בשביל שאני אהיה פנויה אליהם אחה"צ, ולא אהיה עייפה מדי או עסוקה בלסדר
עכשיו הוא יהנה במעון, ויחזור לאמא רגועה שלמדה את החומר למבחן ועכשיו יכולה להנות איתו
בלי מצפון בכלל, את עושה את הדבר הנכון והטוב
ואת אמא מהממת וממש לא פחות טובה מאחותו❤️
זה בסדר גמור לשלוח ביום שישי, ואפילו חבל להפר את השגרה בעיני. במעון יש חצר וחברים ואחר כך יש שבת שלימה בבית וחם נורא בחוץ ולא יהיה אפשר ככ לצאת.
אני בודאי שולחת את הילדים למסגרות גם כשאני בחופש, כי גם אני צריכה חופש!!
בודאי ובודאי כשיש לך בחינה ודברים להספיק. ככה שאת בסדר גמור. ובקשר לאחותו- נו, ויש גם אימהות שלא שולחות למעון עד גיל שלוש. שהיא תעשה מה שטוב לה ואת תעשי מה שטוב לך
באמת צריך לחשוב איך לגשר על הפער הזה ביניכם, ואת העצות האלה אשאיר לחכמות ממני.
גם אגיד שינסה הוא פעם אחת להכין שבת עם הילד בבית ואז שיביע דעה.
אבל מעולה שאת שולחת את הילד למעון בשישי.
גם הורה הוא בן אדם, וגם הורה צריך זמן אוורור.
אני תמיד שלחתי בשישי.
מלבד את הקטן שהכנסתי בגיל חצי שנה ולא ראיתי צורך בימי שישי במעון בגילו.
אבל בשנה הבאה בוודאי שיישאר יום שישי
זה הכי כיפי קבלת שבת שירים.
תרגישי מאד בנוח.
ברור שחייבים לנשום. השנה היינו שנינו בבית בימי שישי, ופעם ראשונה מזה כמה שנים שלכל הילדים היתה מסגרת ביום שישי (שנה הבאה שוב יהיה איתנו ילד...) ופשוט ניצלנו היטב את הזמן בשינה🙊 אני יכולה לדמיין סיטואציה כמו שכתבת וברור לי שהייתי שולחת את כולם למסגרות בלי שאלה בכלל.
אגב, בקייטנה אין לכולם מסגרת בשישי והם מתלוננים על זה, רוצים ללכת לגן... אז תרגישי בנוח...
וזה לא מודד כמה את אמא טובה! אמא טובה צריכה גם לדאוג לעצמה. לאחותו יש נתונים אחרים ואי אפשר להשוות בין חיים של אחת לאחרת.
בשאר ימות השבוע ומכיוון שטוב לילד כל השבוע במעון , הוא יישלח אליו אחר כבוד גם ביום שישי.
זה קודם כל כל בשבילו ובשביל סדר היום שלו.
אני כל הזמן אומרת לבעלי שאם הוא חזר הביתה וכולם בחיים (הוא מגיע הרבה אחריי ואני אוספת לבדי את כולם מהמוסדות ומאכילה ומשחקת ומבדרת) שיגיד תודה.
יום שלם.
תגידי "יש לי מבחן!" לא חושבת שצריכה יותר מזה...
מרגיש לי כאילו איזה חוצפן תחליט בשבילי שאין לי יום לעצמי כשאתה הולך לעבודה ומשאיר אותי לבד ובמיוחד כשצריכה ללמוד למבחן.
אני ממש מבינה אותו- כמו שאת תארת הוא גדל אחרת, הוא מכיר נשים שפועלות אחרת.
את יכולה להסביר לו את דרך החיים המועדפת עלייך ( שגם נוצרה מראיינת נשים שאת מכירה).
אם לא תסבירי לו- איך הוא יכיר עוד דרכים לגדל ילדים?
את צריכה להיות שלמה עם עצמך.
ואז ממילא הוא יכיר את הדרך שלך.
אל תקחי את זה למקום של "אחותך אמא יותר טובה ממני"
אלא למקום של "בוא תכיר דרכים נוספות לגדל ילדים "
כי לעולם חסדוכי את אמא מצויינת
אבל רוצה להביא את הצד השני. אני ובעלי ממשפחות כאלה. אמא שלי אינטנסיבית ומפנקת ואמא שלו פחות..
וזה קשה לי מאוד עד היום. עשור אחרי..
השוני בין המשפחות כנראה גדול וקשה לו להכיל. זה לא אומר שהוא לא מעריך אותך..
כל הכבוד ששוחחתם והכל הסתדר
שאני כל קייטנה כמעט רושמת..
כל פיפס..
לד צריך מסגרת.. חברים.. תעסוקה ..
למה הוא חושב שבבית ביום שישי עם כל הלחץ יהיה לו יותר כיף? אולי יותר משעמם...?
תסבירי לו שהוא גדל על מודל מסויים. לדעתי מודל שלא כמעט קיים...
כהורים אנחנו צריכים את הספייס שלנו . את השקט . כדי לצבור כוחות אחכ לילדים .
זה כל כך טבעי ובריא ....
בן אדם היה רגיל איקס שהוא לדעתי חריג. ופתאם רואה וואי . זה טבעי שיגיב ככה. רק צריך לשבת איתו בנחת ולהסביר לו שלא כולם ככה. ולא לכולם מתאים ככה. וזה לא אומר שאת אמא טובה פחות..
בהצלחה
למכונה
זה הוריד לי את כל סוגי הכתמים השומניים
תנסי, זה גם טוב, זה רק עלול להשאיר כתם אז אלאמהלהתשרי את זה הרבה זמן אלא אחרי 5 דקות שימי במכונה
ותעשי עוד שטיפה במכונה כי זה עושה מלא קצף
לא נראה לי שזה ירד...
תמיד לשים רק עם רפידות, שלא יגע בשום בגד.
אני הייתי מנסה קודם כל סבון כלים שיש. למרוח, לשפשף ולשטוף.
עוד משהו זה להכין משחה מא.כביסה ואוקסיגן/קליה. למרוח. להשהות מעט זמן ולכבס רגיל.
הבן שלי חזר יום אחד עם מלא כתמים של דבק על החולצה.
כנראה דבק שקוף כזה, יותר חזק מהלבן.
כיבסתי את החולצה פעמיים ונשארו סימנים של הדבק.
יש מה לעשות עם זה??
מכיון שאתן נחמדות ושואלות, ואין לי מישהו אחר לשתף
אז תודה לאל אני ממש מרגישה יותר טוב
כבר כמה לילות מצליחה לרוב לישון במיטה שלי
הלילה כבר יישרתי את הרגל מתוך שינה ולא התעוררתי מהכאב, ואפילו כשהילד קרא לי למשהו הצלחתי להרדם חזרה מייד במיטה
נשמע טפשי, אבל זה הישג גדול
ובבוקר, אחרי שהתכוננתי לבוקר אומלל ומשעמם אז באו אלי שתי "שכנות שלפעמים אני קוראת להן חברות" והיה ממש נחמד. כשאנשים אחרים נמצאים פתאום אני מצליחה ממש לתפקד יותר טוב. פחות כואב לי לקום ולשבת עם הרצפה ולהביא דברים. ממש כמו שנאמר שמי שמבקר חולה לוקח 1 חלקי שישים מהמחלה. ממש מרגישה את זה!!
הילדים אבדו כל רסן בגלל החום והזמן הרב בבית והעובדה שאני חלשה יותר וכל רגע מזהירה אותם לא לעלות ולא לטפס עלי ולא לגעת. משתדלת שלא אבל... זה אחרי ההשתדלות
ועדיין מרגישה כל הזמן את הבכי מאחורי העיניים, של: די כבר, שייגמר... רוצה לצאת כרגיל... מאז הקורונה רע לי להיות בבית.
בעלי נתן לי מתנה איזשהו מגנט שכתוב עליו "את שמש, תזרחי זה הכל" הוא ניסה לשמח אותי אבל זה העצים לי את ההרגשה שעכשיו אני פשוט שמש שוקעת...
ומחר אני שוב אסחב למרפאה לקבל דיקור וזה יכאב בגוף ובנפש ואני אסחב הביתה ואגיע בקושי בחתיכה אחת. אבל גם זה יעבור.
וביום שישי נאבקתי עם עצמי להיות בוגרת ולהתקשר לאמא שלי ולא לכעוס עליה. שלחתי קודם אץ הילדים לדבר ולספר לה את כל הדברים שלהם כדי שיהיה לי קל יותר. היא עדיין לא שאלה מה שלומי.. מסתבר שהיא לא זוכרת בכלל מה שסיפרתי לה. זה צובט לי בלב באופן פיזי ממד, עלי וגם עליה. תיכננו לבוא לבקר אותם השבוע אבל אני ממש חוששת מהתגובה כשתראה אותי כי הצליעה עדיין ממש בולטת.
וזהו סליחה על המונולוג הארוך
וכדרכי אסכם בשיר
טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי
טיפה טיפה אני חוזרת אל השקט שלי
אולי אפילו מתייפה
טיפה טיפה...
(ניסית מדרסים טובים? את חמותי זה ממש העמיד על הרגליים אחרי פריצת דיסק)
אין לי מילים. אני דווקא חושבת שכל צעד קטן שאת עושה את שמש שזורחת יותר ויותר חזק... בכל ההתמודדות הזאת, גם מול הילדים ומול אמא שלך...
שתהיה בריאות שלמה ומהירה בע"ה!
אני ממש שמחה שאת כבר מרגישבה קצת יותר טוב!!!
הלוואי שרק ישתפר וילך!!
ובקשר לאמא- חיבוק! מובן ממש!!
את בליבי!
ואת אלופה שאת מנסה ומצליחה להתרומם מעל לקושי!!!
הלוואי והמצב ימשיך להשתפר
חיבוק גדול🩷
זהב כי היא רגישה
חישוקים כי הסוגר מציק לה
כמובן שנשמח למחיר כמה שיותר סביר
ובמיקום נגיש/ אופציה להזמין כי גרים בחור
שוטו..
♥️♥️
חישוקים פיצים
שצמודים לאוזן
ממש ממש מקובל לתינוקות, ראיתי מלאא
חח תראי את התגובות למטה
לא נראה שזה משו כזה נדיר😜
זה ממש נפוץ
לאחיינית שלי גם יש אבל אני לא יודעת איפה היא קנתה ולא יכולה לשאול
ראיתי מלא פעמים על תינוקות/פעוטות
רק לא יודעת מאיזה חנות..
שבכל חנות תכשיטים תמצאי כאלו.
ואז נחפש איך לשלוח לך....
הסניפים:
ירושליםיחזקאל 4, ככר השבת
ירושליםשמגר 16 רב שפע
ירושליםגולדה מאיר 255 קניון רמות
בית שמשלב הרמה 1
בני ברק ראבד 1 מאחורי גן ורשא
אלעדיהודה הנשיא 89 -נחלת יצחק
ביתרהרן 14 ביתר B1
אני לא בטוחה
אבל זה היה לפני הנחה
זהב 14K
חישוק בקוטר 1 ס"מ ב161
חצי שנה כזה
אולי קצת פחות..
אם יש לך שאלות בפרטי בשמחה
התחלתי לבדוק החודש ויש לי כמה שאלות
לא הרגשתי טוב באזור הביוץ אז הבנתי שהחום יכול להיות פחות אמין אבל עדיין אני חושבת שזיהיתי (גם לפי ההפרשות)
זה יום אחד קפץ אבל יום אחרי נשאר כמעט אותו דבר ורק יום אחרי ירד
זה בגלל שלא הרגשתי טוב? תמיד זה עולה ליום אחד ומיד אחרי יורד?
וגם בימים האחרונים המזג אוויר נהיה יותר חם והגיוני שזה משפיע נכון? כאילו איך החום גוף יהיה ממש קבוע? (אני בודקת בשעה קבועה אבל עדיין)
זה לבדוק בבוקר לפני שאת קמה מהמיטה
ועושה פעילות שגורמת לחום לעלות
אפשר לבקש גם מרופא נשים ולאו דוקא פריון
תוודאי שאת מקבלת הפניה לאולטרסאונד + בדיקת דם של ההורמונים :lh, פרוגסטרון ואסטרודיל
וקראתי בשרשורים קודמים שלך שיש בעיית זמינות של רופאים
אז אם את ניידת, הייתי מציעה לך לעבור למקום אחר
בדכ, התורים לרופאי פריון קרובים
ואם כבר מתחילים אצל מישהו, אז קובעים יותר בקלות
ואם את לא ניידת, אז מיד שאת מסיימת תור, תקבעי כבר את התור הבא
ובעז"ה שיהיה לך בקלות ובשמחה ילדים צדיקים וחמודים 
אממ מעקב זקיקים זה רק כדי לזהות מתי הביוץ? כי אם כן אני די מזהה בכל מקרה
ואמן!!
ושהיה ביוץ
לא תמיד דימום אומר שהיה ביוץ 
אחרי ביוץ הערך של הפרוגסטרון עולה משמעותית אז צריך לוודא שיש ערך גבוה ושבאמת היה ביוץ ואין מחסור בהורמון הזה כי בלי זה קשה(אולי בלתי אפשרי?!) להחזיק הריון
פצלושוןה' יעזור
ביום הביוץ ולהשאר יציב בחום הגבוה עד היום הראשון של הווסת שבו הוא יורד ועולה רק ביום הביוץ וחוזר חלילה...
ממה שהבנתי החום הגבוה אמור להיות רק יום אחד
ורציתי לשמוע מנשים שבדקו איך זה בפועל הולך
אם הגיוני שמזג אוויר \ שמרגישים לא טוב משפיע על החום
ונשאר גבוה עד קצת לפני הווסת (אצלי כשבדקתי זה ירד וחצי יום אחרי קיבלתי וסת).
1. האם לשתף ילדים במצב כלכלי.
2. מתנה לילד בן שלוש.
תודה רבה מראש.
אשמח מאד אם למשהי יש לינק לשרשור של מתנה לילד בן 3.
תודה רבב
אני רוצה לידחות את המחזור הבא בשבועיים, הרופאה המליצה לי על פרימולוטנור 2 כדורים ביום.
היא אמרה לי להתחיל לקחת כבר שבוע לפני שאני אמורה לקבל מחזור. זה אומר שאני אצטרך לקחת 3 שבועות.
זה בטוח יחזיק מעמד 3 שבועות? אני מפחדת שאולי זה יותר מידי זמן, ואז הפרימולטנור לא ישפיע טוב.
יש אולי דרך אחרת לידחות מחזור?
חשבתי שאולי להקדים את המחזור בשבוע יכול להיות פיתרון טוב יותר. יש דרך שעוזרת להקדים מחזור?
לפני שהפסקתי עם הכדור....
אבל אצל כל אחת זה עובד אחרת.
יש אפשרות לקחת פרוברה וזה גורם לדימום להגיע, אבל לא יודעת אם נותנים את זה אם סתם רוצים להקדים.
וגם זה עלול לגרום לשיבושים...
גם אני לקחתי כמה פעמים פרימולוטנור למשך תקופה ארוכה,אבל בפעם האחרונה. שלקחתי התחלתי לדמם כבר בזמן שבו הייתי אמורה לקבל מחזור 😟
לכן חשבתי שאולי כדאי לימצוא דרך אחרת לידחות מחזור
ביום.
הוא טען שזה לפי משקל גוף... ולצערי המשקל לא נשאר סטטי
לא חושבת שיש דרך נוספת לדחות. אולי כנ"ל להקדים- אבל חייב בתייעצות של רופא.
מנסיוני בשנים האחרונות פשוט למדתי שאפשר לצאת לחופש גם כשאסורים ואפילו למדנו להנות מזה להתקרב יותר נפשית...
נראה לי ב3שנים האחרונות כל החופשים, יציאות זוגיות, ארועים במשפחה, שבתות וכד' תמיד היינו אסורים
מתפללת ומייחלת שהבין הזמנים הקרוב ישבור את הסטטיסטיקה שלנו לטובה ולברכה.... בעז"ה
לא שאלה מה המישקל שלי. אולי באמת אני צריכה לקחת 3 ביום?
את צודקת לגבי מה שכתבת, אנחנו באמת מתכוננים גם לאופציה שנהיה אולי אסורים. למרות שממש הייתי רוצה שלא.
מתפללת בשבילך גם! את באמת השראה בשבילי ❤
אני רואה עכשיו שהתחיל לך דימום.
אז קודם כל 
אני הייתי הולכת לעשות אולטרסאונד לבדוק מה המצב ולהחליט איך להמשיך
תגשי למוקד נשים של הקופה, יש שם בד"כ בשעות הבוקר מיון נשים ללא תור
את בטוחה שאולטרסאונד פנימי מטמא?
ואם מבקשים מהטכנאית לא להסתכל על המתמר?
כי מנסיון שלי לא כל נוזל שרואים ברחם זה דם, לפעמים זה הפרשות נקיות
לפני כמה ימים בלילה, התינוקת שלי בת ה-3 חודשים ניסתה לינוק, כנראה לא היה לי ממש חלב זמין.. ובמקום למצוץ ולחכות בסבלנות שזה יגיע התחילה לבכות ממש.
מה שלא ניסיתי לא עזר, נאלצתי לשאוב ולתת לה בבקבוק. מאז אני בתוך סרט קשה ממש...
קראתי ברשת הכל ודיברתי עם יועצת הנקה, אין לה פתרונות קסם.
אני שואבת ומנסה לא רק לשמר את החלב אלא גם להגביר אותו, עד כה לא נראה שזה ממש עובד, אפילו לפעמים נראה שיש לי ממש מעט חלב.
הצלחתי להניק אותה רק עם התקיימו הרבה תנאים וגם זה לא תמיד- אני חייבת לשאוב לפני 5 דקות עם משאבה בשביל לגרום לפרץ חזק של חלב ואז ישר לגשת אליה, היא חייבת להיות ישנונית, מגע עור לעור, לתת לה מוצץ רגע לפני הנקה... ואז היא יונקת רק כל עוד יש זרימה חזקה- שזה לא הרבה זמן בכלל.
האם קרה למישהי משהו כזה ממש? יש סיכוי שמתישהו היא תסכים לינוק גם אם אין זרימה חזקה? ובכלל יש סיכוי שבעזרת השם ההנקה תחזור להיות כמו פעם?
בנוסף, אני לא מצליחה להבין איך מנהלים את השאיבות יחד עם הנסיונות להניק אותה בכל זאת.
אם אני מנסה להניק אותה ולא הולך, אני צריכה מהר לחמם לה אוכל/להכין מטרנה ולתת לה, לוקח זמן.
ישר אחרי אני חייבת לשאוב אבל לא תמיד אפשרי כי היא דורשת טיפול והשאיבה לוקחת הרבה זמן... יוצא הרבה פעמים שאני בקושי יכולה לשאוב אולי שעה ואפילו יותר אחרי שהיא אוכלת.
אז אם זה ככה, איך אני יכולה לנסות להניק אותה בהנקה הבאה אם רק שניה לפני שאבתי? (שעה וחצי אחרי שאיבה עדין אין חלב...)
אשמח לשמוע כל עצה על איך הייתן מסתדרות. זה מרגיש לי כמו עבודה של 3 אנשים...
אני על דיאמילה (סרזט) המון זמן... וזה לא היא קיבלה בקבוק בשבוע שלפני.
זה פשוט פתאום קרה 
ישנה? אוכלת טוב?
היית חולה?
קוואקר עוזר להגביר חלב.
אם יש את האופציה, להיכנס למיטה ולשים אותה לידך, ולתת לה "חופשי על הבר".
כמובן להיות עם יד על הדופק ולראות שהיא מקבלת מספיק נוזלים ואוכל.
אפשר גם לנסות להשתמש בצינורית על השד, במקום לתת בקבוק.
ממש מנסה לעשות הכל. לוקחת גם כדורים שאמורים להגביר חלב.
אני לא מניקה בשכיבה אז להיכנס איתה למיטה פחתו הולך 
מה זה צינורית על השד??
מערכת הזנה משלימה מדלה sns צינורית הנקה הוראות שימוש : - U Care
מצמידים את הצינורית צד אחד לפטמה. וצד שני לתוך התוספת. ומניקים.
ככה היא מגרה את השד לייצור חלב. וגם מקבלת את מה שהיא צריכה.
הייתי רוצה את זה לפני שבת...
אולי אפשר לשאול אותם.
ולשים את זה בתוך הבקבוק עם התוספת.
וצריך גם מזרק כדי לנקות את זה.
אולי לברר עם יועצות הנקה אם יש להן כזה.
לא עזר כלום ופשוט הפסקתי
כמה זמן ניסית? האם ניסית להמשיך עם שאיבות כדי שהיא תקבל חלב אם?
במשך שבועיים ניסיתי מה שיכלתי
נורא לא עבד לי עם שאיבות כי גאמור- לא היה מספיק חלב אז היתי צריכה לשבת שעות
והיא לא הראשונה ולא השניה ולא השלישית וכו
אז תכלס עם עוד ילדים בבית זה ממש קשוח להצליח לפנות כמה שעות פנויות כל יום כמה פעמים
אז למשך שבועיים השתדלתי לשאוב
אבל הכמות במילא לא השביעה
וכל ארוחה סיוט
כי אני בכל זאת מנסה..
ובכל מיני תנוחות שהיועצת הציעה
ועם הצינורית
והקטנה מתוסכלתתתת רעבההה צורחתתתת
ותוסיפי את כל הנ''ל בלילות אז אני גם בלי שינה
עד שבסוף בסוף רחמי נכמרים ומביאה בקבוק והופ ילדה רגועההה שמחהההה נינוחה
היא גם שקלה בגיל חודשיים כמו משקל לישה של תינוקות רגילים פיצפונת
אחרי שבועיים הגעתי למסקנה
שכוחות זה ה' נותן
ואם הוא לא נותן
אין לי מאיפה לקחת יותר
את כל מה שנתן ניצלתי כבר
ואין מצב להיות אמא עם מינוס כוחות
ואין פה אשמה
פשוט מציאות
שבה נגמר לי הכח
וזה לא בושה לומר
ניסיתי
התאמצתי
ונגמר לי הכח
אז החלטתי לבחור להפסיק בלב שלם
בכיתי את חיי ...כן? זה לא שלא היה לי קשה רגשית
ממשש
אבל כן מאז ממש מרגישה שליחות בלומר לאמהות
די עם האשמה
אמהות טובה אין לה מדדים של אם הנקת או לא וכו
ואני מכורה להנקה בכללי את כל השאר מניקה כל עוד יכולה! גם אם זה עם מאמץ וחוסר שינה
כי שם זה היה בגבול הכוחות שלי
אבל כשזה כבר עובר את הגבול-
בעיני חבל על המלחמה
ואגב
ממממממש מקווה שתעברו את זה והיא תמשיך לינוק .
אבל גם אם לא
בא לי רק לעודד
שבדיעבד זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי אז..
קבלתי ילדה במתנה!
מלילות לבנים ותינוקת צווחת כל היום ורק בידיים...
הופ!
היתה ישנה 12 שעות רצוף
נרדמת לבדדדד במיטה
סדר יום מסודר ועקבי
רגועההההה שמחה
משמינההההה
נהנתי אחר כך מכל רגע של הגידול שלה
השילוב של לשאוב פלוס לנסות בכל זאת להניק אכן מטורף.
האם ניסית רק לשאוב בלי להניק בכלל? או שגם זה היה לך מידי קשה....? ממש הבנתי את כל מה שכתבת על הקושי הפיזי גם, זה אכן כמה שעות ביום!!
ועוד שאלה, האם במהלך השבועיים הנ"ל היא ינקה קצת בלילה /ינקה קצת מידי פעם או בכלל לא?
שאלה מס' 3 (
) בנוגע לקושי הנפשי וזה שבכית הרבה- תוך כמה זמן זה השתפר והתחלת לשמוח ולהבין שזה לא נורא?
רק להריח
רק להתקרב אפילו לאזור
גרם לה לצרוח
לא הסכימה בכללל
זה היה הזוי
ובהתחלה גם ממש מכאיב בלב
אבל האמת שאחי השבועיים קבלתי החלטה מאוד מושכלת ששהו ועשיתי מה ביכלתי
ברור שבבקבוק הראשון בכיתי
אולי ביום הראשון
אבל ממש מהר היתי הכי שלמה עם זה בעולם
לא הרגשתי שבחרתי.הרגשתי שפשוט היתי קשובה למה ה' בחר עבורי
לגביך
תלכי ליועצת הנקה
תעשי את ההשתדלות שלך
תשאבי אם את יכולה
אבל גם אם אחרי תקופה זה לא יעזור אז בעיני לשחרר באהבה
מוזר שזה קרה פתאום.
הבעיה היא שהבקבוקים עכשיו משכנעים אותה שלא כדאי לינוק, כי מהבקבוק הרבה יותר קל לה לאכול. את מקפידה על האכלה תומכת הנקה? פטמה עם חור הכי קטן ובקבוק במצב מאוזן?
roryהלכנו לרופא לשלול דלקת/פטריה וכו'...
זה דבר הזוי וממש קשה. בחיים לא קרה לי לפני
מרגיש לי לצעוק לכל מי שמניקה רגיל שתדע כמה זה לא מובן מאליו...
אולי תנסי לסחוט חלב ביד ממש לידה? עד שאת רואה שיוצא וגם משפריץ שאת לוחצת ואז ישר לתת לה
בהצלחה יקרה
לסחוט לא יגרום לחלב להגיע.
בכלל, יש לי חזה קטן, אם אני סוחטת אף פעם לא יצא כלום. רק אולי במצבי גודש...
בכללי כאשר אני באה לשאוב, יש זרימה חלשה מאד, ממש טפטופים ורק אחרי כמה דקות שאיבה נהיה פרץ יותר חזק של חלב- אבל לא המון. ואז שוב אני צריכה לשאוב הרבה הרבה עד שיגיע (אם בכלל) עוד פרץ של חלב... האם זה תקין לדעתך?
אולי זה באמת אומר על המחסור בחלב? 
אני אף פעם לא שאבתי בשלב הזה... רק בשלב יותר מאוחר -בעבודה, ואז היה יוצא לי בקבוקים שלמים. עכשיו יוצא לי הרבה פחות...
ממש לוקח המון זמן בשביל בערך 60 מל' וזה מתיש מאד .הוא בן 4 חודשים
אבל זה התזונה של הבן שלי
אז כנראה לא חסר לי חלב
בינתיים אני איתו אז לא שואבת לו..
לפעמים בשאיבה פחות יוצא , לאו דווקא שאין חלב
לפעמים גם אצלי קורה שלא יוצא החלב ואז הוא מתרגז אבל אני מתעקשת
ואז הוא קצת בוכה או נרדם כמה דק' ואז יונק בנחת . זה אולי בסדר אצלך אני לא יודעת ..
חלק מההנקה
ואגב את אם אותה משאבה?
שאת כותבת יותר מאוחר איזה גיל זה היה?
אולי בגלל שהוא עדיין קטן לא אוכל הרבה( ואז לא יוצא הרבה חלב)?
משערת..
ועברתי למשאבה אפילו חזקה יותר...
בגיל טיפה יותר גדול- כלומר בערך שבועיים אחרי הגיל הזה, היה יוצא לי בקבוקים מלאים בבוקר.... יותר מי 2 ממה שיוצא לי עכשיו.
אבל זה מתי שהלכתי לעבודה, יכול להיות שזה היה אחרי יותר זמן מההנקה של הבוקר (כלומר המרווח מההנקה לפני היה יותר גדול).
אחרי שהרגשתי התמעטות חלב, והתינוקת שלי צרחה עליי כי לא יוצא לה מסםיק.
זה עזר לי כל כך!!!!! לא נגעתי במטרנה מאז, ממש נס בשבילי
זה מגיע כדורים לבליעה?
נראה לי שמעתי על זה משהו קצת מלחיץ, אולי שיש בזה הורמונים? (לא בטוחה בכלל... זכור לי משהו כזה)
הייתי רוצה לארח יותר, אבל אני מרגישה שיש לי כמה דברים שתוקעים אותי. אשמח לשמוע איך אתן מתנהלות סביב הנושא-
1. שגרה, סדר יום וגבולות-
אני מרגישה שכשבאים אורחים, הרבה דברים משתנים. הולכים לישון יותר מאוחר, אוכלים אחרי ארוחת ערב, מוציאים יותר משחקים מבד''כ.
ממש קשה לי להציב גבולות כשיש כאן אורחים. ואני מרגישה שזה גורם לי לארח פחות.
2. ילדים שקשה להם לארח.
אחת הבנות שלי ממש זקוקה לשקט ולפרטיות שלה. כשיש אורחים היא כמעט תמיד מסתגרת בחדר. קשה לה הרעש, הבאלגן, החדירה לפרטיות.
וזו דילמה מבחינתי גם עם ילדים אחרים- נניח כשהגדול מביא חברים הביתה, הבנות לא יכולות להסתובב בפיג'מות. וחברות מסוימות שלא נעימות לאחים מסוימים. המון מצבים שהאירוח בר כביכול על חשבון מישהו אחר. ואני תוהה- איך מתמודדים עם הנושא?
3. אולי הנקודה הכי כואבת- ביקורת עצמית
גדלתי בבית מאוד ביקורתי, ולפעמים כשבאין אורחים אני מרגישה תחת זכוכית מגדלת- איך הבית נראה, איך אני מתייחסת לילדים, מה אנחנו אוכלים ואיך אני מנקה ומסדרת אחרי האוכל... מרגישה כל הזמן במבחן. אני לא יודעת אם זה אמיתי או לא- אבל זה מתיש.
וממש בא לי לארח יותר! אבל אני מרגישה שהנקודות האלו תוקעות אותי ממש.
תרשמי גם למה כן. מה את/ אתם מקבלים מזה.
בכל דבר בחיים צריך איזונים. כשאת מחליטה לשלם מחיר מסויים (כמו לא להסתובב בפיג'מה) את חייבת שיהיה לך מול העיניים מה את מרוויחה מזה.
אחרת זה באמת גורם לתסכול.
בנוסף, תגדירי איזה סוג אירוח ואיזה אורחים את רוצה לארח. משפחות לשבת? סבא וסבתא? חברים אחר"צ? כולל אוכל או לא?
יש המון סוגי אירוחים.
אם תדייקי את הצרכים למה כן, תוכלי גם לדייק איזה קונספט אירוח יהיה הכי מדוייק לך.
זה-
אירוח של 'חסדים' (חיילים בודדים, בנות שרות וכו')- שזה ב''ה אני עושה יותר בקלות (בלי שינה) כי זה לא יוצר את מה שכתבתי לעיל.
חברים של הילדים- אנחנו מארחים הרבה, בלי שינה. הייתי רוצה להצליח לארח גם עם שינה, כי זה טוב לילד הספציפי המארח, אבל זה פוגע בחלק מהאחים וממש משבש שגרה, ולכן זה מורכב לי.
ומה שהכי חסר לי, ועליו בעצם פתחתי את השרשור זה אירוח של משפחה או חברות שלי, כשהמטרה זה לחזק את הקשר. אבל זה בד''כ אירוח של משפחה שלמה לשבת שלמה ואני מרגישה שאני לא מצליחה לעשות את זה בתדירות שהייתי רוצה (בגלל כל הסיבות שמניתי לעיל).
אז הנקודה הראשונה כרגע את מצליחה לאזן כי לא גובה מחיר משמעותי.
לגבי הנקודה השניה, האם כשאת אומרת תורם לילד המארח, את מתכוונת לצורך ספציפי שאת מזהה או כעיקרון כללי?
ננסה להתמקד כרגע בשגרת חופש גדול, כי זה מה שרלוונטי לזמן הקרוב.
איזה תדירות של אירוח את חושבת שהמארח ימלא את הצורך שלו?
תפרקי את זה לכל ילד.
למשל ילד מתבגר כל שבוע, ילד ביסודי כל כמה שבועות. ילד בגן אירוע חד פעמי לחופש.
סתם זורקת זמנים להמחשה.
תחשבי באמת מה הצורך שיספק.
עכשיו תחשבי אם אפשר לשלב. למשל ילד וילדה מביאים חבר לאירוח שינה במקביל, ואז ביציאה אחת מהשגרה אפשר לסגור שני צרכים.
אחרי שיש לך את הצרכים והמחירים מול העיניים תנסי לבדוק מה האיזון הנכון.
אולי פעם בשבוע לילד מתבגר זה נכון בשבילו אבל המחיר שאחותו משלמת הוא גבוה מדי. לכן האיזון הוא שהוא מארח פעם בשבועיים.
אחרי זה, תחשבי איך ניתן בחשיבה מחוץ לקופסה לצמצם את המחירים.
למשל להתנות את האירוח בכך שכולם אוכלים ארוחת ערב בשעה שאת קובעת. ואת מהצד שלך ההשתדלות היא שביום של אירוח חברים יש ארוחת ערב משביעה ומסודרת ומגוונת בזמן כך שלא יצטרכו לחפש "השלמות" או האורח לא ימצא מה לאכול.
או למשל להתנות שהאירוח לא יפגע בשעות השינה של שאר בני הבית.
ילדים גדולים את יכולה לאפשר להם בשעת השכבות הקטנים לצאת החוצה לשחק/ לטייל ולחזור בשקט להתארגן לשינה או לשחק בשקט בחדר בזמן ששאר הילדים הולכים לישון.
אם מדובר בילדים קטנים שמארחים אז אולי שווה לשלם את המחיר של שינה מאוחרת, אבל גם המונח "מאוחר" צריך להגביל אותו. כמה מאוחר את מוכנה לשלם מחיר בשביל לספק את הצורך של הילד לארח? יכול להיות שחצי שעה- שעה זה מחיר סביר, ו3 שעות זה לא בא בחשבון.
כנ"ל הלאה כל האיזונים הדקים יותר עד שתמצאי את הנוסחה שתספק אותך מצד אחד לאפשר לילד המארח לקבל מהאירוח ומצד שני המחירים שהשאר משלמים לא יהיה גבוה מהרווח.
עכשיו לנקודה השנייה- שזה אירוח שהוא יותר בשבילך- משפחה וחברים.
אני מבינה שהצורך הזה נובע מרצון לחזק את הקשר.
האם יש דרכים נוספות שאת ממצה אותם לחיזוק הקשר? למשל טיולים או בילויים משותפים בחופש. לא בהכרח צימר בצפון, סתם פעילות נחמדה אחר"צ.
האם יש שכנים שיכולים לענות להגדרת חברים ואז האירוח יכול להיות לארוחה אחת ולא שבת שלמה?
אחרי שבדקת אלטרנטיבות, באיזה תדירות את רוצה לארח שבת שלמה ואת מי. גם במשפחה תנסי לדייק, כי דודים והורים זה לא אותו דבר.
כל משפחה כזאת שאת מגדירה שאת רוצה לארח אותה. תרשמי יתרונות וחסרונות- לאירוח של שבת שלמה.
מה אני מרוויחה? חיזוק הקשר. מה אני מפסידה? ביקורת עצמית. איזה תדירות תיצור אצלי איזון טוב?
לגבי הביקורת העצמית, זאת נקודה שכדאי להתייחס אליה בצורה אחרת.
תשאלי את עצמך- מאיפה זה נובע? גדלת בבית ביקורתי.
מה המחיר שאת משלמת על זה? מתיש אותך לארח ולכן את מפסידה חיזוק קשרים.
האם זה ניתן לשינוי? כן
האם את מוכנה לעשות תהליך לשינוי בשביל למקסם את הרווח במינימום הפסד כשאת מארחת?
אולי צריך בשביל זה עזרה חיצונית?
אולי יש אנשים שאת מרגישה יותר חשש מביקורת ויש אנשים שאת יותר נינוחה? אז תתחילי במי שיותר קל עד שתתרגלי ותצליחי לשחרר את הביקורת העצמית, אז תעלי רמה.
את גם יכולה לפרק למשימות. למשל להחליט כשאני מארחת אני לא שוטפת כלים. בהתחלה את תהיי על קוצים, אולי אני אשטוף בכל זאת? וואי מה הם חושבים שאני אישה מסריחה.
לאט לאט את תביני שהכל בראש שלך ואנשים לא מסתכלים על זה, לאט לאט תיפתחי ותתרגלי לארח עם כלים בכיור.
ואז תנסי להיות טבעית עם התפריט. ובהתחלה תרגישי אולי האוכל לא מספיק? או לא טעים? או אולי הם לא רגילים? אולי עדיף להוסיף עוד משהו מה שבטוח?
לאט לאט תתרגלי ותשחררי. תראי מה עובד מה אנשים אוהבים לאכול בלי להשתגע.
ועם הזמן זה יבוא טבעי. ככה משימה משימה עד שתרגישי בנוח לארח כפי שאת רוצה ולא בעיניים הביקורתיות של מה אולי הם חושבים עלי כמארחת.
באמת מה שאני צריכה לשמוע, זה שאני יכולה לארח כמו שאני ויהיה בסדר.
אבל מצד שני, אני ממשיכה לתהות-
לדוגמא- אחי וגיסתי באים אלינו לשלושה ימים אחרי תשעה באב. הם אנשים מקסימים, אבל אני מאוד חוששת שלגיסתי לא תרגיש בנוח, כי היא הרבה יותר פדנטית ממני. אז כן ארצה לדאוג שהכל יהיה יותר נקי ומסודר מבד''כ.
ואחי תמיד אוכל בשר בשבת, ואנחנו אוכלים רק עוף. ואני לא רוצה שהוא יתבאס. אז כן אצטרך להתאמץ ולהשתדל יותר.
כשכן באים אליי
אני חושבת שהכי נכון זה לסדר את הדברים (ממה שיש לך, ממה שאת רוצה לתת לאורחים -את קובעת את סדרי האירוח)
ופשוט יותר להתמקד על הפן האנושית יותר שיח על נושאים משותפים, התעניינות באורחים וכו' שהאוירה תהיה נעימה וככה זה פחות ימקד את תשומת הלב על המאכלים שהיו לטעמם או לא.
אפשר גם לעשות תפריט כללי שיהיה טעים וטוב לפי מה שאת מחליטה, לכולם, ככה שלא יורגש שחסר משהו.
בדרך כלל שאנשים מתארחים זה כדי לחזק קשרים ולהינות זה מחברת זה
האוכל פחות משנה... אם רוצים אוכל מסויים או שמביאים אותו איתם, או שלוקחים בחשבון שיחסר .... אני לא מאמינה שאנשים מוכנים (גם במסגרת משפחתית) להפסיד אירוח כי אין שם אוכל לטעמם.
ככה אני חושבת.
בכל זאת את מארחת. השאלה איפה עובר הגבול של המאמץ.
הם באים להתארח שלושה ימים הם יודעים שזה עבודה.
אם גיסתך פדנטית אני חושבת שבאמת כדאי להתאמץ קצת יותר לנקות את חדר השינה שלהם והשירותים.
אבל לא כל הבית וכל הפינות.
אולי אפילו להביא חד פעמי מישהי שתעזור לך לנקות.
לגבי האוכל, אני לא מכירה את אחיך, אבל באמת, את לא חושבת שהוא יעדיף להתארח אצל אחותו לעיתים קרובות יותר ולא לאכול בשר, מאשר שהאירוח יהיה כיד המלך אבל לעיתים רחוקות יותר?
כשאת מחליטה להשקיע הרבה מעבר ליכולות שלך, את בוחרת בתדירות נמוכה יותר.
לפעמים אנחנו לא שמים לב לבחירות שלנו בחיים. כי לא באמת מספיק מודעים להשלכות.
זה נראה כאילו נצליח גם וגם.
אבל עובדתית זה לא נכון. אי אפשר גם לצאת מגדר הרגיל באירוח וגם לצפות שיהיה לנו טוב לארח ככה.
תחליטי במה את לא משתגעת, כדי לאפשר את האירוח הזה.
אבל לצערי אין לי מקום בבית בשביל שינה 
ופחות אוהבת לארח חברים/ות של הילדים להרבה זמן.. במיוחד אם עושים בלאגן ורעש יותר מידי ולא יודעים לשמור על גבולות.
אז משתדלת לארח כאלה שגרים ליד וחוזרים לבית שלהם בשביל שינה
או לארח בחול המועד/ יום חול (בעיקר בחופש קרי "בין הזמנים" כשאני ובעלי פנויים יותר) ואז חוזרים הביתה לישון.
ואני חושבת שצריך ללמוד ולדעת את מי נעים לך לארח ואת מי לא.
מי שזורם איתך ונותן לך הרגשה טובה כשהוא מתארח ונעים לו אצלך וטוב לך איתו- תארחי.
מי שמשמיע ביקורת או נראה לך כזה שבוחן ובודק אותך- הייתי פחות מארחת.
יש לי "רשימה" בראש של אנשים שאני אוהבת לארח ומזמינה אותם הרבה
ויש כאלה שפחות..
זה ממש לא בא לי בטבעיות.
למעשה לא הייתי מארחת בכלל עד שעברנו למקום מרוחק וזאת היתה הדרך היחידה להכיר חברים.
כן, אין שיגרה. הילדים הולכים לישון מאד מאוחר והדינמיקה שונה בסעודה.
לרוב לא ישנים אצלנו.
עם 2 לא מתמודדת כרגע, באמת שיקול חשוב.
והביקורת העצמית הוו האא
שמי השני.
בהתחלה הייתי מתחרפנת. עם כמויות האוכל, הסדר של הבית וכו׳.
ככל שהתחלתי לארח יותר משהו השתחרר בי.
הבנתי שאנשים מחפשים פשוט חברה נעימה, הם לא באו למסעדה ולא לתערוכה במוזיאון.
להפך, כשהכל מידיי מתוקתק, מידיי עשוי, מידיי מוגזם
זה לא טבעי וגורם לי ולהם להרגיש לא בנח.
מה שעזר לי להרפות זה לארח עוד ועוד וכל פעם לשחרר מעט.
❤️
תתחילי בקטן.
עם מישהו שהכי קל לך, לא שיפוטי שנותן לך הרגשה טובה.
משמח לשמוע שיש מישהי שהיתה במצבי, והצליחה לשנות.
הלוואי שגם אוכל לכתוב הודעה כזו בהמשך חיי.
אחרי שכתבתי כאן, הקב''ה החליט לתת לי הזדמנות מיוחדת.
שעתיים לפני שבת חמי וחמותי התקשרו להגיד שהם מתארחים השבת לידנו, ורוצים לבוא לאחת הארוחות.
וזרמתי איתם!
אז הם היו כאן בשבת בערב, ולא כ''כ היה מספיק דגים (כי לא לקחנו אותם בחשבון כשהכנו), אבל היה טוב ונחמד ונשמתי עמוק (ושמחתי שהספקנו לנקות את הבית יותר מבד''כ...).
ונראה לי שהיה בסדר. והילדים נהנו ממש ממש.
זה מוכיח שגם האורחים שלכם מעוניינים יותר בקשר ובהווי המשותף מאשר בתנאים הפיזיים.
אני באמת חושבת שכדאי לך לשחרר את מה שאת חושבת שהם חושבים..
אולי פשוט תשאלי אותם מה חשוב להם?
אגב, יש כמה דברים קטנים שיכולים לסגור פינות באירוח.
למשל אבטיח מתוק וקר יכול לפצות על כל חוסר/ מאכל שלא הצליח בארוחה...
אצלי למשל כשאני מתארחת קפה טוב בבוקר יעשה את רוב העבודה, בתוספת מים קרים טעימים לאורך כל היום וקצת פירות אם יש.
את זה הרבה פעמים אין אבל יש ארוחות מושקעות ממש ואני בקושי מצליחה לאכול.. אז כמובן מעריכה כל דבר, אבל סתם אם היו שואלים אותי אז התנאים הפיזיים שאני צריכה הם לא דורשים כזה מאמץ ואפשר היה לוותר על המון מאמצים אחרים.
אבל בגדול - לא הייתי לוקחת לילדה את השקט שלה.
אירוח זה הרבה פעמים המולה. במיוחד אם מארחים משפחה עם ילדים.
לגבי סדר ובלאגן - אני מארחת זוגות עם ילדים בדרכ, כאלה שגם אנחנו מתארחים אצלם, והם עוזרים לי לסדר אחרי. כי הילדים מבלגנים. אני לא דורשת כמובן, אבל ברור שאירוח זה מבלגן, מטבע הדברים.
מה שאני עושה - משתמשת בחדפ לסלטים וכו', ואז לפח.
אם זה בשבת/ אז מניחה כלים בכיור שיחכו למוצש. מפונים.
דואגת שהמשטחים יהיו מפונים. לא שונה מיום שבו אני לא מארחת בגדול..
את מתארחת בעצמך?
תתבונני קצת באנשים אחרים שמארחים, לא נראה לי שהם עושים דברים אחרים ממך.
ורוצה להגיד גם, שללמוד לארח בצורה יעילה זה משהו שקורה עם הזמן. יש פער גדול בין האירוחים שלי היום לפעם.
אנחנו מארחים הרבה אבל כשאנחנו מארחים זה כמו שמתאים לנו.
אוכל שמתאים לנו (כמובן מתחשבים בצמחונים וכו אבל לא משנים בהרבה ממה שאנחנו אוהבים),
הולכים לישון מתי שמתאים לנו והאורחים יודעים ללכת לפי זה וכו.
עושים מה שאנחנו רגילים כמו לשיר שירים, לספר מה היה לנו השבוע וכו.
גם כשאנחנו מתארחים (לא שזה קורה הרבה 😁), אנחנו יודעים להתאים את עצמנו למי שמארח אותנו, זה נראה לי ברור.
כמובן ששואלים מה יהיה נוח לאורחים, מנסים להתחשב אבל לא עושים משהו יוצא מגדר הרגיל.
מנקים כרגיל, מבשלים כרגיל.
בהמשך לשרשור שהיה פה..
אז לא חשוב לנו מלון עם אוכל שווה במיוחד אבל חשוב לנו מקום עם אוירה כיפית, נקי ועם שירות טוב.
כשרות מהדרין
לא בירושלים/תל אביב/ אילת אבל פתוחים להצעות חוץ מזה
אנחנו אוהבים מאד.
הרבה מרחבי דשא, אווירה כפרית
וחוף פרטי עם שובר גלים קסום לתוך הכנרת. אני יכולה לשבת שם שעות, מים - שמיים - ציפורים...
הוא היה בין הסלקלים שמדורגים גבוה במבחני ריסוק ויותר קל משקל מאחרים באותה הקטגוריה, ולכן קנינו אותו.
לבכורה שלנו הוא לא היה נח, ואז באמת הצטערתי בדיעבד שלא קנינו ישר כיסא בטיחות (כשעברנו אליו כל הצרחות בנסיעות נפסקו). מצד שני, לבן שלי עכשיו ממש טוב בו, אז כנראה שזה סוג ילד...
קנינו כי הוא נחשב ממש ממש בטיחותי
ומצאנו במבצע ממש שווה
אבל הוא ממש לא נוח לבת שלי
ויש לו צורה מוזרה
מתחרטים שקנינו..
הוא סבבה, היה נוח ל2 הבנות שלי
לא יודעת להשוות לאחרים...
ניקיתי את הגומי
הפעלתי אותה עם חומץ
הפעלתי עם מלח לימון
בעלי פתח איזה חלק שם שיכול להצטבר בו לכלוך (לא היה יותר מידי)
מה עוד אפשר לעשות?
אחרי כביסה אני פותחת את המכונה להוציא את הבגדים ויש ריח נורא של שתן או לא יודעת מה. כאילו הבגדים היו רטובים במכונה שבועיים.
צריך לנקות גם אותו.
יש מישהי בשם סימה ביטון שיש לה מלא סרטונים של נקיון, ויש לה כמה סרטונים ספציפיים על מכונת כביסה
אם לא, יש את הפילטר למטה של המכונה מצד ימין בדרכ
פותחים, מסובבים את החלק ויוצאים מים שהצטברו במכונה
זה ממש עוזר
ותוסיפי יותר מרכך
עומס במכונה גם יכול לגרום לכביסה לצאת עם ריח
היו צריכיפ להחליף...
לא צריך להיות מבוטחים
תתקשרי ישלחו לך הביתה ויסבירו לך
בהצלחה
לא יודעת איך לעזור לך עכשיו, אבל בכללי כדאי להקפיד להשאיר את הדלת של המכונה קצת פתוחה תמיד. זה ממש מונע ריחות ועובש.
ניקיתי הכל
אף פעם לא חשבתי
תמיד השארתי פתוח
ועכשיו זה שוב אחרי שנתיים מהפעם הקודמת
כל פעם שרוצה לכבס עם אקונומיקה יש לי כביסה שאני לא רוצה לדחות ואני דוחה את זה כבר שבועיים🤭
מיוחדת שהיא לא מבושמת ולא מקציפה.
ברמי לוי נגיד יש (גם באונליין)
העביר את הבעיה לגמרי.
עולה 8₪ לא ליטר.. וצריך משהו כמו 90 מל להפעיל על מכונת הרתחה ארוכה ונסגר הסיפור.
טכנאי תותח נתן לי את הטיפ הזה
וזה אחרי שניסיתי כל מה שאמרת..
וניסיתי גם לרוקן את הפילטר.. זה גם חשוב אגב..
מפחדת על הבגדים
הכל בסדר
אני לא שמה בתוף ממש
בתא של ההשרייה
זה טיפ שקיבלתי מחמתי
היא גם עושה את זה, כבר כמה עשורים
מכניסה לתוף אבל
אגב אני גם הזמנתי טכנאי שעלה 350₪ ולא מצא כלום..
ואז התקשרתי להתייעץ עם עוד טכנאי שנתו את הטיפ הזה
אגב בקבוצה של מחתלות בחיתוליו בד שחררו את הנושא במקצועיות זו המלצה לשגרת ניקוי קבועה למכונה פעם בחודש חודשיים..
תנסי על ריק קודם אם את מפחדת
אני ברגיל שמה עם כביסה לבנה
על ריק.
ואחכ שטיפה עם מרכך או סתם עוד שטיפה להוציא את ריח האקונומיקה.
כדאי לפחות פעם בשבוע הרתחה, עם סמטרטוטים או על ריק.
ולמי חםםם🥵
ומי עוברת ממזגן למזגן?
ומי כבר מרגישה כבדה עד למאוד?🤔
ולמי החופש עלה על העצבים עוד לפני שבקושי התחיל?🤯
וכמה שאנחנו מבורכות וחיכינו לזה😍
באמת אין סוף חסדים! תודה לאבא שבשמים🙏
אבל מותר גם לקטר?! נכון?
יאללה להתפקד👋
שאני לא ארגיש הפיל היחיד בחדר🙊
נ.ב יכולות להתפקד גם אלה שלפני או אחרי או אלה שסתם חם להן או שהחופש עלה להן
מודה לאלוקים שהגעתי לזה..
אבל בהחלט חםםםםם
מנסה לעזורושיהיה בקלות ובנחת ובידיים מלאות בע"ה 
אצלי רק חם מאוד... ואני בוערתתת...... אמאלה..
פלוס 9 חודשים🤭
וחם לי מאודדדדד ומכורת מזגן! אבל משתדלת לחפש מקומות מוצלים למעט זמן שהילדים לא יהיו תקועים בבית...
שנה שעברה, כשהייתי עם הסימפיזיוליזיס - נמש לא זזתי ורק תקועה בבית. עכשיו לפחות התנהלות מינימלית אפשרית... בע"ה בעיתו ובזמנו אצלך! 😍
אני באמצע שמיני ומרגישה כבדה עד למאוד
ועצבנית ועייפה וישנה גרועעעעעעעע
ותכלס יש עוד זמן
ואין לי כחחחחח
ואת רק בשליש הראשון...
אז את מוכנה הכלללל
לחום
לכבדות
לכאבי רגליים חגב
ללא לישון בלילות
לורידים לצרבות
העיקר להיות כבר בשלב שלכן!!

כרגע זה מרגיש כמו נצח
אבל הזה סתם קצת בצחוק...בהצלחה ובשעה טובה לכולכן!!!
מתואמתאבל מרגש לקרוא אותך! ואת כל מי שכבר בסוף ההיריון פה, ואוטוטו עומדת לחבוק אוצר חדש!
זה שווה את כל הקיטור (=החום) והקיטורים 
כ"כ נכון
מחכה כבר כ"כ לרגע הגדול
בעז"ה
תודה יקרה!שימחת
אבל מזדהה עם כל השאר...
ב"ה שהגענו לשלב הזה, אבל באמת לא פשוט...
מוסיפה גם שאין לי מה ללבוש! כי ממש גדלתי, ולא נח לי חצאיות (מהריונות קודמים)
ואין לי מספיק שמלות נעימות... איף!
וגם נעימים
בהריון הזה
ממליצה לך מאוד מאוד על שיין!
יש להם קטגוריה של בגדי הריון והנקה ומלא אופציות
הזמנתי משם מלא דברים מאוד נעימים ונוחים שמתאימים להריון
שמלות סרפן חצאיות וחולצות הריון (שרובן גם להנקה)
בזיל הזול דברים יפים ונוחים
החצאיות שלהם (של הריון עם גומי מותאם, או סתם של מידות גדולות)
ממש ממש נוחות ויושבות בצורה נעימה ולא מציקה
אז ממש ממליצה לנסות
(חוצמזה יש בתמנון, יש נקסט ועוד..)
חלק מהחצאיות\חולצות הריון והנקה
זה מההמלצה של @חגהבגה אז תודה לך בהזדמנות זו!
ובאיזה שלב את ? @מאוהבת בילדי
והרוב נראה שם פוליאסטר.
או פתוח מידי, או שרוול קצר...
אני מחפשת משהו ללבוש בלי כלום מתחת..
יש לך המלצות?
אני בשבוע 25. מרגישה כמו 100...
אבל זה להסתובב בחום..
אם תנסי שרוול קצר עם שרוולון? ככה לא צריך חולצה שלמה למטה
אני מירושלים...
פחות אוהבת שרוולונים. אבל תודה!
כבד לי למרות שאין לי בטן גדולה בכלל
ונמאס לי מכל התרופות שאני לוקחת
והסימפיסיוליזיס הזה הוא סיוט
אבל העיקר זה שברוך ה יש לי אוצר קטן מתוק בפנים😍
בן 3 חודשים
עצבני כל כך מהחום ולא ישן בכלל
אני גמורה
חם לי
לא מצליחה לתפקד
הבית הפוך
הוא לא נרדם
עצביםםםםם
מזל שיש בן שנתיים מתוק להפליא שנצליח להעלות לי חיוך על הפנים גם ביום החם הזה...
ויש לי עוד דרך לפני. .. הצילו
רק מתחילה שביעי
אין אנחנו גיבורות על חלל
תודה לכל המגיבות המברכות והמזדהות!
ובקרוב לכל המצפות בקלות ובשמחה!!
באמת מנחם שאנחנו באותה סירה..
שמיני תשיעי שביעי..עם תינוק
וגם בלי
החום הוא חום
וזה קשוח ממש
אני בהחלט מרגישה שזה משפיע עלי ולאו דוקא לטובה
ואני בקושי יוצאת מהבית!
ואם אני יוצאת אז רק ברכב או מונית ממוזגת ממקום למקום..
לא מסוגלת ללכת בחוץ בשעות היום זה פשוט בלתי נסבל
ובאמת אני גרה במקום ממש חם ולחחחח
העיקר שיהיה לכולנו בקלות בבריאות ובידיים מלאות בעז"ה!!
או שהכאב תמידי וקבוע?
באמצע השבוע היה לי כאב מטורף בגב תחתון ובמפשעות אחרי שיום קודם נאלצתי ללכת די הרבה. התחיל מהלילה, נמשך עד הערב ונרגע. לא הצלחתי לקום מהספה רוב היום.
והיום שוב היה לי כאב כזה, אחרי שבשישי עמדתי הרבה במטבח. היום היו לי בושות ממש - צעדתי עם ילדיי הקטנים ברחוב, חזרנו אחרי ביקור קבוע אצל סבא וסבתא, והיה לי קשה כל כך ללכת שאנשים עצרו אותי ושאלו אם אני בסדר ומרגישה טוב🙈🙈🙈.
עכשיו הכאב די נרגע אחרי מנוחה.
אם לא סימפיזיוליזיס, מה עוד זה יכול להיות?
מתחילה שבוע 11, שלב די מוקדם (מאחוריי הרבה הריונות והיפרדות שרירים בבטן. הבטן יצאה מהר וכבר גדולה. בקודמים היה כנראה סימפוליוזיס, אך בשלב מאוחר יותר. וכבר לא זוכרת אם היה כאב קבוע או בהתקפים. בוודאות היו התקפים קשים של כאב, אך בין לבין כנראה היה נסבל, עובדה שלא זוכרת את זה כסיוט מתמשך. האמת אף פעם לא עברתי אבחון מסודר בנושא, רק רופאת נשים שאמרה לי במיון שזה סימפיזיוליזיס, כשבאתי למיון עם כאבים מטורפים במפשעות באחד ההריונות. מאז פשוט אמרתי לעצמי שזה זה).
שוקו-ונילאצלי היה ככה בהתחלה של ההריון והסימפיו' (באמת כאב לי בעיקר אחרי מאמץ ובשאר הזמן כמעט ולא. וזה היה מטעה ומבלבל. אבל היו לפחות תנוחות שהקלו על הכאב), עכשיו אני כבר בשלב שכואב לי כל הזמן ובכל תנוחה ובקושי יכולה לזוז 🥴
ממליצה ללכת לפיזיותרפיסטית שתאבחן אם זה באמת הכיוון ותיתן תרגילים כדי למנוע החמרה.
ובנוסף כמובן להתייעץ עם הרופא, שיפנה לאן שצריך ויחווה דעה.
בכל מקרה חיבוק גדול ❤️❤️ נשמע קשה ממש
חיתולים
גופיות
רגליות
בגדים \אוברלים
וכו
וכו
לא זוכרת כמעט מהגדולים משום מה
ואם יש למישהי רשימה טובה גם יעזור מאוד
צריכה ללדת בסוף אוגוסט/ תחילת ספטמבר בערך
ותכלס יהיה חם עדיין.
גם גרה במקום חם ולח
אבל הבתים רוב הזמן ממוזגים.. בטח במשך היום
אז
מה מלבישים?
2 שכבות דק ארוך?
גופיה קצרה אולי? ואז ארוך דק מעל?
ומה לגבי רגלית?
ילדתי כבר בתקופה הזאת אבל משום מה לא זוכרת😎
כן זכור לי שהלבשתי 2 שכבות כולל רגליות
אבל פתאום חוששת שזה חם מידי אולי🤨
ובמזגן מוסיפים שמיכה.
ילדתי בכזה זמן וקיבלתי מתנות מלא בגדים קצרים שלא הלבשתי אפילו פעם אחת...
רק בהמשך אולי אבל אז כבר יהיה סתיו
תודה לך !
חשבתי אולי כן גופיה קצרה בנוסף מתחת
לא?
גם הילדים שלי לובשים גופיה תכלס..לרוב
מה ההבדל?
זה הקטע, קיבלתי בגדים קצרים כי זה שיא הקיץ וזה מה שמוכרים בחנויות,
אבל כשהוא נהיה בן חודש, כבר היה קר בשביל להלביש קצר לתינוק קטן...
האמת מוזר לי שקנו לך מתנות בגדים קצרים לתינוק כ"כ קטן
כנראה הגנים הפולניים מושרשים בי טוב טוב🤭😆
אז לא נראה לי חשבו על זה.
אבל יכול להיות שבאותה שנה התקרר מהר, או שהיינו מדי הרבה במזגן.. לא יודעת...
אבל לילד הבא זה היה מצוין. וממש נהניתי כשהתחלתי להלביש לו קצר, והיו לי בגדים חדשים לגמרי חח (נולד ביוני).
לק"י
לילידת התמוז שלי היה חם עם 2 שכבות כשחזרנו הביתה.
כשהיא הצטננה, אני חושבת שהלבשתי לה בגד גוף קצר ומעל בגד דק וארוך.
הילדים שלך לובשים גופיה קצרה בגלל שקר?
הבן שלי לובש גופיית ציצית, והבנות לובשות לפעמים סרפנים עם חולצה מתחת. אבל זה לא מטעמי קור, ולכן אין סיבה שאלביש גם לקטן שכבה נוספת.....
(ולפעמים במסגרות הלימוד קר יותר מאשר בבית).
באמת גם הילדים שלי ככה
וברור שלא בגלל הקור🤣
הבן לובש גופיה ציצית
הגדולה לובשת גופיה לפעמים סתם כי יותר נוח ומתאים עם חלק מהבגדים
והקטנה בכלל לא לובשת גופיה
רק מתחת שמלות
חשבתי באמת אולי דק ארוך וגופיה קצרה מתחת( עם שרוול קצר או בלי בכלל?)
בגלל המזגנים באמת
פה כשחם אז רוב רוב היום וגם חלק מהלילה ממוזג
אז לא שייך קצר בכל מקרה..
לק"י
חיתולים- תלוי כמה אתם משתמשים. אצלי זה בשימוש מועט (אם בכלל). אני קניתי מטריקו וזה הרבה יותר נעים לטעמי.
גופיות ורגליות- 8?
בגדים \אוברלים- 8?
גרביים
מוצצים- 2
בקבוקים- תלוי בכם. אם זה רק ליתר ביטחון, מספיק 1.
תמ"ל/ טו גו?
2 שמיכות
3 סדינים לעגלה/ עריסה
מגבונים
טיטולים
שמפו לתינוק/ שמן
משחת החתלה
מגבות רחצה
וואי חיתולים אני משתמשת המון
גם לפליטות
ןגם לשים מתחת לראש גם בעגלה וגם בעריסה
וגם להסתיר בהנקה כזה כשזה לא לבד
ונראה לי קניתי יותר מידי🙄 גם טטרה וגם גדולים כאלה
וגם פלנל קצת
לא נשארו לי כ"כ מהקודמים.. אז נלחצתי וקניתי יותר מדי
🤭 וזה גם היה בסייל וממש מתוק אז בכלל😛