פורום הריון ולידה (עמוד 863)

אמהות לא אוגרות פ"ת

הם יודעים איך לטפל בזה נכון בלי להזיק.

וכמובן מתמודדים עם הכתמים יותר טוב ממני.

אני שולחת לניקוי יבש

ומכניסה למכונה תוכנית צמר 30 מעלות ל40 דקות.

400 סחיטה.

 יוצא ממש נקי.

יש גם חומר להלבנת טליתות, אני לא משתמשת.

הקושי הוא בלייבש (לא במייבש) כי צריך שטח גדול

וגם לגהץ אח"כ...

גם אני בהריון לא משעמם בכלל כמו שאומרים..

זה לבד מכניס מתחים ולחצים.

אולי הילד מרגיש את המתח? איך הוא כשהוא איתכם בבית? אולי פתאום ישן פחות טוב או אוכל פחות טוב?

שולחת חיבוק והזדהות ❤️

זה באמת ממש קשה!

יש דברים פרקטיים שאפשר לעשות כדי להקל על עומס, אם תרצי לשתף יותר אולי נוכל לעזור בטיפים.

אבל אני רוצה להציע רגע הסתכלות שלי עוזרת.

אפשר להסתכל על החיים כאוסף של משימות ויעדים, שמצד אחד זה מאוד יעיל, אבל יכול גם להיות מלחיץ.

אבל אפשר גם להסתכל על החיים כהרפתקה. אני כאן עכשיו בעולם כדי להתנסות וללמוד, ומה שאני עוברת עכשיו הוא חלק מהלימוד שלי בעולם. ולכן גם אם קשה לי (וקשה לי, ברור), אני בוחרת ללכת עם הקושי יד ביד. כי זו חלק מההרפתקה שלי, ואולי אני אגיע ליעד שרציתי, ואולי לא. אבל היעד הוא הדבר הפחות משמעותי, כי מה שמשמעותי כאן זו הדרך. אז אני הולכת בה צעד צעד, ולומדת גם ממנה, גם אם לא הכל הולך כמו שרציתי.

כמובן שצריך איזון בין הדברים, ומשימתיות עוזרת לנו לפעול, אבל אני מוצאת שלי עוזר לפעמים להסתכל על זה אחרת, ודווקא זה מה שמוריד את העומס ועוזר לי להתמודד

על העוברית

על כוחות לתקופה

על העניינים עם הקטן

על הכל

ואז לכתוב כמה דברים שאת מודה עליהן

כמה דברים שיעזרו לך בזמן הקרוב לעבור אותו בטוב

אני מקווה שזה עוזר הכיוון שלי..

בכל מקרה חיבוק גדול זו התמודדות מאתגרת..

בע"ה רק בשורות טובות!!

הריון קל לידה קלה ותינוקת בריאה!!

רחוב נאג'רה 60 לדעתי...

יש שם כל מיני מוצגים יפיפיים משעווה. ממש יפה שם.

יש את אגמון אחולה.

אנחנו היינו שם עם תינוק פצפון, לוקחים רכב גולף, כל הדרך בישיבה עם בריזה (היינו ביום חם ממש והיה נעים מאוד!)

נופים מאלפים ורוגע...

"עין ליאור" - מעיין חמוד בסיבובים ביציאה של צפת לכיוון מירון.

ללכת פשוט בכיר העתיקה ובקרית האומנים, מהמם!

החל בערך משעה 17 ממש נעים( להוציא ימים חריגים).

מצודת ביריה- תצפית עוצרת נשימה. יער נחמד עם מקומות ישיבה.

יש את נחל ראש פינה - הליכה די קלה. אבל מסלול לא סיבובי.

ראש פינה עצמה מהממת בפני עצמה. לכו פשוט בסמטאות, תטיילו, תיכנסו לגלריות...

יש את מוזיאון בית המאירי

הוא נמצא ברובע היהודי העתיק בצפת. מדובר על בית אבן עם שלוש קומות, כשבכל קומה ישנם חפצי לבוש וריהוט, כלי בית, כלי מלאכה וקודש שדרכם מכירים את סיפור חייהם של היהודים בצפת ב-200 השנים האחרונות

אפשר להגיע עצמאית ואפשר לקבל הדרכה

ממש מרתק ומעניין 

אפשר גם להגיע עד לבריכות ולחזור, לא חייב לעשות הכל.

ממש יפה

בחדר חידות בצפת, היה ממש נחמד

עברית – Safed Puzzle Room

שיהיה בקלות ובשעמום..

שיהיה בשמחה, בקלות ובידיים מלאות!

איך היה בבית של ההורים שלך ?

תנסי להבין מאיפה מגיע הפחד הזה על מה הוא יושב ולאט לאט תוכלי להסביר לו שאת מבינה אותו אבל הוא לא בסיטואציה הנכונה וכאן לא צריכה לעלות דאגה כי- א ב ג ד הנתונים לא כמו מה שהוא מכיר מהעבר.

אם זה לא יושב על כלום הייתי מנסה מכיוון אחר להתקרב לפחד, לפתוח עם עצמי מה אני חושבת שככ גרוע בחוסר כסף מה החוויה הזאת עושה לי ואז לעבוד על המקום של לנער את התלות (אם אני חושבת שבלי זה אי אפשר להיות שמחים לדוגמא וכו...) ושל ביטחון בהשם... 

ולפעמים אנחנו פשוט לא מאמינים בטוב שהשם נותן לנו, שבאמת הוא יכול להתקיים ולא יאבד עוד רגע... 

בקיצור תבדקי עם עצמך מול מה זה מונח

ורק כשגדלתי הבנתי שלהורים שלי אין בכלל הרבה כסף, אבל הם רק שידרו לנו שפע, שזה מהמם בעיניי, אבל אימא שלי באמתכזו שלא סופרת כסף...

אני מנסה להבין על מה זה יושב ולא מצליחה.

אני פשוט כל הזמן מדמיינת מצב שפתאום אין כסף והחיים ממשיכים ואני פשוט נחנקת מהלחץ...

ואת צודקת, אני באמת צריכה להתחזק בביטחון באמת...

להיכנס ופיתחנו אותו בדימיון שלנו, אם את לא מוצאת סיבה הגיונית לפחד תנסי מצד אחד להסיח את הדעת מהמחשבות האלה- כשהן מגיעות להחליף אותן במחשבה אחרת (בהתחלה זה מאולץ אח''כ הולך יותר בקלות), ככל שתתני להן פחות מקום מפעם לפעם הן ילכו ויתמעטו.

מצד שני להבין מה בעצם נותן לך הכסף (ביטחון, יציבות...) ולהחליף את האמונה הזו באמונה נכונה יותר של מה באמת צריך להיות המקור שלך לכוחות האלה.

יכולה להגיד לך מהמקום של החוסר שגם כן הייתי צריכה לעבוד מול הלחץ הזה על כסף, ושהקב"ה ממש הראה לי כל פעם איך הוא היחיד שמנהל אתזה מרחיב ומצמצם וזה ממש מותאם אלינו (אם המחשבה הזו מלחיצה אותנו שהוא השולט ולא אנחנו כנראה אנחנו לא מאמינים מספיק בטוב שלו ) . ראיתי איך בפעמים שכספים נתקעו ודברים הסתבכו כששחררתי את האמונה שזה תלוי בבוס או בבנק דברים ברגע הסתדרו. 

תאוות בצע זה מישהו עשיר שרק רוצה עוד ועוד בלי שום מטרה

זה לא מה שאת מתארת. את חוששת מיום סגריר ומלחיץ אותך שלא יהיה בעת הצורך. זה פחד מובן והגיוני. האם באמת סגרתם כסף בצד לזמנים קשים? אולי אם תגידי את סה לעצמך זה יעזור?

נראה לי הכיוון צריך להיות לחשוב על מה הפחד יושב ואיך להרגיע אותו, ופחות על הלקאה עצמית

כאילו נגיד החודש נכנסה לי משכורת יותר קטנה ממה שחשבתי שתיכנס, בערך בחצי, וממש נלחצתי, הרגשתי ממש חנוקה, כאילו זה ממש השפיע עליי פיזית. מבינה? בגלל זה זה נראה לי ממש מוגזם.

ולמחרת פתאום נכנס איזה סכום כסף גדול ב"ה שלא ידענו שייכנס, וזה פתאום עשה לי מצב רוח מצוין, כל הבוקר התהלכתי מאושרת...

זה נראה לי לא תקין שהמצב רוח שלי ככה תלוי בכסף, כשאנחנו לא במצוקה כלכלית בכלל...

ויש חסכונות ב"ה, אבל אני כל הזמן מפחדת שהם לא יספיקן...

זה באמת נשמע שזה גורם לך לחרדה או לשמחה מעבר לפרופורציות. צריך לחשוב למה זה ככ מעסיק אותך. אבל זו לא תאוות בצע.

הסמנטיקה חשובה כאן כי חשובה הקונוטציה שאת נותנת לעצמך. אין צורך בקונוטציה שלילית שגוררת ביקורת עצמיץ, אלא בברור אמיתי למה זה מטריד אותך עד כדי כך. ממקום חיובי ונינוח

מציעה כמו דמיון מודרך: תשבי ותחשבי עם עצמך מה האירוע שהכי מלחיץ אותך? (פיטורין, אבדן כושר עבודה, תאונה חס ושלום וכד'). ומול זה מה הסכום שירגיע אותך? האם חסכון בצד של 3 משכורות? ביטוח אבדן כושר עבודה? יכול להיות שטבלה כזאת, אמיתית או במחשבה תפרק קצת את מוקש החרדה.

בהצלחה רבה, בריאות ופרנסה בשפע. 

יש לנו עוד חשבון השקעה שזה יותר לבר מצוות / חתונות / פנסיה שלנו 

הוא לא יספיק...

על מה הוא יושב..

מה 'מאכיל' אותו..

ומה יכל להרגיע אותו- וזה בדר''כ התקרבות לפחד..לא להפך

בכל מקרה..זה יושב על חשש אמיתי בפנים

שהוא אגב..לא בטוח קשור לכסף עצמו..

אלא למה הכסף מאפשר לך

שאת כל כך מפחדת לאבד

שווה התבוננות..

וחייבת סאופן אייש להגיש שזה קצת מעודד אותי

כי אני כנראה חיה את הפחד שלך בפועל..ותמיד יש אשליה כאת שכשיהיה לך אז תהיי רדועה..

אז לפחות קצת התעודדתי והתחזקתי בזה שרוגע ובטחון זה עבודה פנימית לא תלויה בכלום

וכנראה מושותפת לכולנו

גם אני בהתחלה אמרתי כל הזמן "כשיהיה לנו כך וכך כסף אני אהיה רגועה" או "כשתהיה לנו דירה א ני אהיה רגועה" וזה פשוט לא!!!!!!!!!

ומה הפחד - אני בעצמי לא מבינה למה זה כל כך חזק אצלי...

תמצאי שם את כל התשובות לפחד שלך... אני משתדלת להקפיד על ברכת המזון בכוונה, ומאד מרגיעה אותי.

וצדקה.

❤❤

אולי אפילו ללכת לפגישת אימון לברר את זה

כי לבד לפעמים קשה לנו לדייק את עצמינו

אבל לדעתי שם זה המפתח

ואת מדהימה איך את מדייקת את עצמך ומבררת.

נשמע באמת שיש כאן משהו לא בריא שכדאי לטפל בו בשביל עצמך.

אולי איזה פחד נסתר ממשהו..

יש פה חכמות שמגיבות לך בפירוט,

אני רק מחזקת את ידייך על המודעות העצמית והרצון לעבודה. מעריצה!🤗

אז תודה על המילים הטובות!

אני החלום בלהות שלך

אני הפחד שלך

אנחנו ,על אף מאמצים כבירים

על אף שחיים ממש צנוע

במצב כלכלי קשה מאוד.

וראה זה פלא,אני חיה ,החיים ממשיכים.

את לא תהיי במצב שלי בחיים,כי יש לך .

אבל לו היית

תראי החיים עדייו קורים ,גם ככה.

מציעה לך להפוך את הדאגה לתפילה

להודות על היש

ולהתפלל מתוך המלאות הזאת שתמיד יהיה לך.

איזו מהממת! השראה.

הלוואי שיפתח לכם השפע הטוב בקלות ובקרוב ממש!!!! ישועת ה כהרף עין❤

אני גם ניסיתי לחשוב אם החיים שלי כל כך נוראיים בגלל שיש לי מינוס בבנק

אבל האמת שב''ה הם מלאים בטוב ושפע אינסופי- מסוג אחר

לא שזה לא מדאיג או מטריד או חסר

לא מטייחת

זאת התמודדות

אבל לכולם יש..

ולפותחת- באמת מהלב ממליצה לך ללכת לייעוץ-טיפול-אימון על הנוא

זה נמשע לי פשוט תפיסת עולם שאת לוקחת איתך כנראה מילדות

ואפשר להתגונן בה

להבין

לפרק לגורמים

לזהות מה הבקשה הפנימית מאחוריה

ולהשתחרר מהשליטה שלה

יכולה גם לפנות אלי בפרטי אם תרצי משהו כזה

איזה צדיקה!!

אני מתפללת, אבל מתוך לחץ וחדרה, אני רוצה להתפלל מתוך רוגע יותר...

ובאמת כשאת אומרת אני קולטת שאני לא מאמינה שהחיים ממשיכים ככה.

אני כאילו אשכרה מדמיינת ילדים גוועים מרעב, בלי בגדים ומתים בחוסר כל. אני יודעת שזה תיאור הזוי, אבל ככה הדימיון שחלי מצייר לי.

אןלי מרוב ספרים שקראתי בתור ילדה.

תודה רבה רבה על התגובה שלך!!!

פתאום תנועות ממש מורגשות

יאוווווו פשוט באלי לצעוק להוציא הכל החוצהההה

כאבים נוראיים, חוויה לא קלה ויש לי כוח סבל...

לא מצטערת שניסיתי, כי זה יכול היה להצליח.

כמובן אם את מחליטה לעשות אז רק בבית רפואה עם רופא מומחה וציוד מתאים.

בהצלחה!

גם הרבה פחות יכאב וגם יהיה פחות סיכוי לקיסרי חירום.

אבל אל תוותרי על זה... לדעתי עדיף לעשות כמעט הכול כדי להימנע מקיסרי... ההבדל בהתאוששות הוא פשוט שמים וארץ!

באסה על הכסף אם לא מצליח, אבל אני עשיתי אצל פלוטקין ולא כאב כמעט בכלל. פחות כאב מהסקירות. ממש הרגשתי שהוא יודע כמה לחץ נכון להפעיל ומתי לשחרר.

גילוי נאות, אצלי ההיפוך לא עבד, אבל רוב מוחלט של ההיפוכים שהוא עושה מצליחים.

פעם שעברה הלכתי למאיר ולא הייתי מרוצה

עכשיו לדעתי שוז עכוז

יש ככ הרבה היפוכים חיצוניים שמצליחים, או שלא מצליחים ולא מגיעים לקיסרי חירום, שלחלוטין שווה לקחת את הסיכון בעיני.

תגיעי עם תיק מוכן לאשפוז, לבית חולים שאת רוצה ללדת בו, ומה שיהיה יהיה..

בכלל לא היה נורא מבחינת הכאב,

( זה היה אפילו מרתק לראות את התהליך,ממש פלא הבריאה לראות את העובר שוחה במים וחופרים לו מקום להתהפך)

וזה לא אמור לגרום למצוקה.

וגם עושים את זה תוך כדי שמסתכלים בא"ס,אם רואים חלילה מצוקה מיד יכולים להפסיק.

בהצלחה רבה!!!

היה מאד מאד כואב ולא הייתי מוכנה לזה אבל בדיעבד שמחה שעשיתי וילדתי רגיל.

ממש פחדתי מההיפוך

בסוף החלטי שהולכת על זה

היה ממש בסדר אצל רופא ממש מומחה

( היה שלב שניסה לתת למתמחה לנסות ואז היה כאבי תופת....)

וילדתי ב”ה בלידה רגילה ומדהימה

תינוקת במשקל 4.300...

הלך ממש בקלות ולא כאב.

ילדתי אח"כ בלידה רגילה

אגלה בוודאות מחר בבדיקה. אז קודם כל ממליצה!

דבר שני, פרסמו פה פעם תמונה עם רשימה של מטפלות לפי איזורים, אחפש 

מוזר

היחידה נמצאת בחדרה אבל זה סיפור בשבילי לנסוע לשם

ממליצה לחפש באינטנרט 

יש בונגסטה, הוא טוב.

עלה לי אחרי השתתפות קופה 8.5 שח לכדור, כלומר חבילה של 10 ב85.

אין לי טיפים לבחילות חוץ מכדורים

לאכול ארוחות קטנות לעיתים קרובות.

לא לדלג על ארוחות.

אחר אחרי נגיד תקופה של שבועיים? 

פשוט הוא ממש יקר.. 

ואת הדיקלקטין בהריון הקודם לקחתי עד הלידה... זה ממש הוצאה גדולה..

יש לי מרשם כרגע לבונגסטה,  חשבתי לקנות אותו להשתמש ואז לעבור לפרמין.. 

זה נראה לכן יצליח?

בעיניי

זה לא נכון להכריח את עצמינו לאהוב מישהו רק כי צריך.

אנחנו בני אדם

ולא לכל אחד יש כימיה עם אותם אנשים.

ולפעמים הכימייה משתנה כי החיים דינאמיים לוקחים כל אחד למקום אחר.

אולי

תשתדלי לחשוב ולדייק לך מה מציק לך אצלם

ומה את יכולה לעזור לעצמך להתגבר או איכשהו להסתדר עם זה.

משפחה לא בוחרים

יחס ונקודת מבט אפשר לבחור.

לשנוא זה רגש חריף ומאוד שלילי

ובעיניי כן ראוי לחשוב איך את מנתקת רגשות ככ שליליים מאנשים, קודם כל בשבילך, כי זה גוזל מלא אנרגיות.

את לא חייבת לאהוב אותם, אבל לשנוא - למה?

היחסים ביניכם עכורים?

הם מתנהגים אלייך לא יפה?

אם לא - אז לא חייב להיות בתוך הקצוות, אפשר למצוא גם את האפור. את המקום הזה שמבין שאנחנו שונים ואין בינינו הרבה נקודות השקה, אבל זה בסדר גם ככה. ולחיות עם זה בשלום.

אני כן הייתי מתאמצת על זה, אבל זו אני

אני מרגישה על עצמי שגיסות זה משהו ש"חלמתי" עליו, היה לי בדמיון איך יראה הקשר שלי איתם ( ממש כמו אחיות!!!), נהיה בקשר רצוף וחם, נעשה דברים יחד וכדו'

אבל הן ממש לא חלמו על קשר כזה🥺

וזכותן המלאה, הן לא אשמות בדמיונות שלי...

אבל לי יש קושי עם זה שהדמיונות שלי לא התממשו,

ןהקושי הזה עלול ליצור רגשות שליליים כלפיהם.

לכן אני מרגישה ממש "עבודה" בקטע של לנטרל את הציפיות שהיו לי, ולא להשליך עליהם את האכזבה שלי...

וואו ממש לא חשבתי על זה מהכיוון הזה.

אני בעצם כועסת עליהן כי ציפיתי שיהיה אחרת?

מסתבר שלהן לא היה את הציפיה הזו, וזה בסדר, רק לי זה כואב.

בואי נהיה גיסות? 😅

כנראה שכאן טמון שורש הבעיה-

אשמח מאד להיות חברה שלך!💗 חברה אני יכולה להתחבר למישהי שדומה לי ולכן החברות תהיה טובה ופוריה.

וגיסות לא אני בוחרת🤭

( כמובן שהגיסות שלי מתוקות מאד מאד מאד!

פשוט זה ההבדל בראש שלי בין החלום שלי למציאות)

אבל כנראה שכמו שאמרת, לא היה להן חלום להיות קרובות מדי לגיסות שלהן. וזה עושה אותן קצת פחות מתוקות, כשכל הצחוקים נשארים בין האחיות...

לפני כמה ימים קפץ לי בתמונות גוגל בפלאפון תמונה משנה אחרי החתונה, שהזמנתי את הגיסות שלי לערב אפיה בבית שלי. הסתכלתי על התמונה והרגשתי פשוט... כל כך דפוקה. מה חשבתי לעצמי? שבאמת נהיה משפחה כזאת וגיסות כאלה שעושות ערב כייפי אחת עם השניה? איזו תמימות בוסרית. עברו מאז הרבה מים בירדן שגרמו לי להבין שזה פשוט לא הסגנון, והפסקתי ליזום כאלה רעיונות משונים.

סליחה, יצאה לי פריקה על חשבונך

גם אני הייתי תמימה כזו, אבל כנראה שבחיים מתפכחים מהרבה חלומות...

אבל את ממש מקסימה שניסית!!!

נראה לי שהכי חשוב זה במקום לשקוע באכזבה לבנות לנו חלומות חדשים שכן יכולים להתגשם

וזה באמת "עבודה" מתמשכת,

אני חשבתי אולי הילדים יחממו את הקשרים אבל עכשיו אני בשלב של פרידה מהחלום של בני דודים קרובים לילדים שלי... 

שהתחושות הקשות שלך כלפיהם הן קליפה,

ולנסות למצוא את השורש שקשור אלייך.

לדוגמא אח שלו מתנהג בצורה מסויימת

והתחושה שעולה בך היא שאת לא שווה או לא טובה מספיק

תחבקי את עצמך בנקודת השורש,

ותגלי שאת פחות מתעניינת בקליפה ובסיפור החיצוניים

בעלי הזכיר לי שקניתי קורס דיגיטלי בילד הקודם . ראיתי את כולו אבל לא מיממשתי את הידע

מפחדת מבכי..

זה מרגיז אותי ואין לי כוחות... ואני מתייאשת

ושבועיים אח"כ הייתי מסתכלת אחורה ואומרת- איך לא עשיתי את זה קודם 

וגם- תדאגי שתאכל ארוחה משביעה בערב. בערך ב18-19. הכוונה גם לוודא שנכנס אוכל לפה לא רק הכיסא אכל (אםמהיא אוכלת לבד).

ואחרי ששבעה, ואורגנה לשינה, אפשר להניק ואז להשכיב בעריסה, לנדנד. אם קמה, פשוט לוקחים ומשכיבים שוב. ומנדנדים. אומרים לה שהולכים לישון. כמה ימים כאלה ובעז"ה היא תתחיל להיכנס לשגרה שנרדמים בלי מיליון הנקות וילך יותר מהיר.

ממני שעד לא לפני כשבועיים היינו מרדימים בכל דרך אפשרית: נדנוד, מנשא, טיול, הנקה וכו. בין לבין מלא הנקות. ובסוף נרדם ב23:00 וצפונה...

דאגנו לארוחת ערב משביעה ואז להתעקש שירדם בעריסה, וההרדמות נהיו הרבה הרבה יותר קצרות. נרדם לרוב ב20-21. בעריסה. אחרי הנקה אחת.

בהצלחה רבה!! מבינה לליבך!!

אבל אז חשבתי לעשות חיפוש על שרשורים קודמים

כי זה שרשור שעולה כאן קבוע

מפרידים בין הנקה לשינה,

כי התלות שיש לה גורמת לה לא להצליח להרדם כמו צריך.

מהותית:

את צריכה להיות במקום שמאמין שזה הדבר הנכון והטוב

עבורה ועבורכם, ואם את מפחדת ממשהו, וזה באמת עשוי להיות מפחיד

אז לתת לעצמך מקום כדי שיפתר וככה תצליחי לעשות את זה יחסית בקלות.

בסוף מה שהילדה מרגישה זה אותך ואת הפחד/חוסר אונים או לחילופין אמונה ובטחון שלך בצדקת הדרך..

@רק טוב! לנדנד את העריסה?

היא במיטת תינוק גדולה בלי גלגלים.. אני לא בטוחה שאפשר

תודה על השאר הדברים.

אני צריכה גם להכניס סדר יום

אוכל,

מקלחת,

הנקה בסלון ,

סיפור? מתאים בגיל? לגדולים אנחנו מספרים..

קריאת שמע

היא ביחד עם הגדולים בחדר. אז בדרכ אני מרשימה אותה במיטה שלי ואחכ מעבירה ללול שלה

צריכה לחשוב איך לעשות את זה לוגיסטית..

מתי תינוקות בת 10 חודשים צריכה ללכת לישון?

לפעמים ב6 היא כבר נראית כיפה אבל נרדמת רק ב8 וחצי

קמה בסביבות 6 בבוקר. ישנה בין 9:30-11, 14-15:00

@עוד אחת! תודה גם לך.

אני לא מסוגלת לשמוע בכי..  זה גורם לי להתרחק נפשית מהמצב ולאבד אמפתיה

ואם יש פלאפון זמין אז אני בורחת לשם..

לא יהיה לי טוב 5 דקות של בכי

אני מתנדנת בעריסה.

בגלל שיש לנו מטחברת אז הכנסנו עוד עריסה פלסטיק לחדר בשביל ההרדמות.

בגיל הזה נראה לי קשה להרדים במיטה שאין לה גבולות ולא זזה.

כשמתעורר לינוק מעבירה אירי ההנקה לעריסה של הלילה.

לגבי הנקה בסלון, לי זה לא עובד. גם כשמניקה בסלון לפני השינה, כשהולכים לחדר הוא מתעקש על עוד הנקה לפני שמניחה אותו בעריסה.

סיפור, את יכולה לנסות. זה בטח לא מזיק.

כנ"ל שמע ישראל. אני לפעמים אומרת ולפעמים לא. 

את מחדירה לעצמך שילד יודע להרדים את עצמו. ושהיא עייפה וצריכה לישון..

אצלנו אני לא יודעת מזה להרדים איתי ביחד. אני מרגישה שאני רק מעוררת אותה כשהיא רואה אותי .

כמו שאמרו לפני, ההנקה לא קשורה לשינה. לא לחכות שהיא תרדם מההנקה. להניק כמה שהיא רוצה וזהו.

בגלל שהיא אוכלת מוצקים אז חשוב שהיא תשבע מזה. אולי דייסת קוואקר בערב, פסטה או משהו שתצליח לישון טוב גם במהלך הלילה..

אצלנו יש חפץ מעבר . בעצם היא התרגלה לשמיכה צמר מסויימת שאיתה היא הולכת לישון..

אנחנו שמים לה שלושה משחקים בערך שהיא אוהבת והיא משחקת עד שנרדמת.. אני אומרת איתה שמע ישראל ויוצאת.

זה בסדר שהיא בוכה . לפחות בהתחלה... כי היא לא רגילה.

את יכולה לבדוק לעצמך חמש דקות בשעון, אם היא לא נרגעת בתוך הזמן הזה ללכת אליה ולראות מה היא צריכה ..  אבל כן לתת לה תווך שהיא עם עצמה ותנסה להרדם.

אני סופר מבינה כשהילד בוכה אנחנו נהיות פקעת עצבים ועל קוצים. אבל ברגע שאת אומרת לעצמך שזה מוקצב בזמן שיש בזה משהו מרגיע ...

הלוואי ותצליחו! בהצלחה ענקית 

המליצו לי עליו בזמנו, קראתי ואהבתי את הגישה ואת המגוון של הרעיונות, אבל לא היה לי כח ליישם.

בעלך מצליח להרדים אותה?

היה כמה פעמים בודדות שלא הייתי בבית והם הסתדרו.. עם העגלה או בחושך או ששיחקה איתו עד מאוחר ונרדמה כבר

זה לא טוב ליומיום

בקשר לספר אבדוק אם יש לנו בספריה. תודה 

לק"י

אולי את יכולה להניק אותה ואז להעביר אותה לבעלך להמשך ההשכבה.

לא שאני כזאת מומחית בהשכבת תינוקות וילדים לישון🙊

אבל נשמע לי שכדאי לנסות.

ככה שיהיה לי קשה להיות בבית

אותי אני אלך למקום אחר

אבל מה בעצם המטרה? שבעלי חרדים אותה בדרך אחרת?

היא במעון בשעות הבוקר ושם היא ישנה בלול עם קצת נידנוד ולפעמים קצת בכי

אם זה מקל כמובן ....

אבל זירו

מרוצה ממש חרשנו עליה כמה שנים

יש גם ימים כאלה…תעשי לך מקלחת טובה, שיר שאת אוהבת וכוס שוקו עם קוביות שוקולד

מחר יום חדש ❤️

גם בלי הריון

אני יותר בקטע של גלידה טעימה....

אבל אם זה טוב לך בבטן- תתפנקי!

איזה פס יפה

בהחלט נחשב אמין

בעזרת השם הלוואי שהבדיקת הריון תצא עם 2 פסים חח

לפי ההוראות שימוש רשום c- קו בקרה

T-קו הבדיקה

צריך ששני הקווין יהיו בצבע חזק או שt יהיה בצבע חזק יותר מה c

היה לי נהדר

לא הרגשתי שישן

היחס היה כיפי

היה לי חדר מול התינוקייה

נוח מאוד

הכל חדש וממש לא בשיפוצים לא נתקלתי בערביות (אולי המנקות). מסייגת שבגלל שהייתי אחרי ניתוח הייתי לבד בחדר אז פחות פגשתי נשים.. דווקא התרשמתי שיש יחסית הרבה חרדיות

אם יש עוד מתרשמות בקהל אשמח לשמוע

אסותא לוקח בפער, קפלן סביר אבל לא משו לדעתי...

(עבדתי בשתיהם).

מבחינת שיפוצים, אסותא בי''ח יותר חדש וזה די מורגש, קפלן קצת מתפרק אז באמת מרגיש כאילו תמיד יש משו תחת שיפוצים

כי לי היתה סכרת היריון ואחת מרופאות הנשים שפגשתי אמרה לי חד משמעית ללכת לקפלן ולא לאסותא.

שבקפלן הרבה יותר מקצועיות בנושא הזה.

ואכן ילדתי את שלושתם בקפלן.

מילדות מקסימות.

באשפוז האחיות מתוקות.

תינוקיה לא משהו.

לא מרשים אותי חדש. 

שהיתה לי חוויה לא טובה במיון בקפלן. נפלתי על אחות צינית.

אז הרופאה אמרה לי שעדיף לי לספוג את זה, במידה וזה יקרה שוב, מאשר ללכת לאסותא.

עד כדי כך.

אבל שוב, ההריונות שלי הם הריונות בסיכון. אז כנראה בגלל זה.

אני לא מכירה כ''כ לעומק את מחלקת יולדות וחדרי לידה. אומרת יותר באופן כללי שאסותא נחשבת יותר מקצועית, יש ציוד שאין בבתי חולים אחרים והתמקצעות וכו'. קפלן יותר ישן ופחות מתקדם מבחינה רפואית.

לפני חצי שנה.

הצוות בלידה היה מדהים ממש.

התנאים במחלקה לא משהו.

היינו 3 בחדר (ממש השתדלו לשים דתיות עם דתיות)

אוכל לא ואוו.

אבל אני ממש שמחה שילדתי שם, כי חווית הלידה היתה חשובה עבורי יותר מאשר איזה אוכל יוגש.

לא מכירהאת אסותא

הוא בית חולים חדש

בקפלן היו לא מזמן שיפוצים אולי עדיין יש..?

צריך לבדוק

מילדות מהממות. גם האחיות במחלקה. חוויה טובה. הכל חדש. שום קדיחות.

הייתי במחלקה של אפס הפרדה. 

בשישי בערב לפני שנתיים

והיה לי לידה מסובכת לא אפרט

אבל בע"ה הצילו אותנו ממצב מורכב.

ילדתי שם פעמיים וחוץ מהאוכל שהיה פשוט לא טעים אני מרוצה מהכל.

לקפלן בחיים לא הייתי חושבת ללכת אולי לברזילי כי המנהל מחלקה הוא גם רופא מצוין ועושה מעקבי הריון בסיכון

ספציפית היום ההפגנה עלתה שלב בגלל שהעבירו סעיף מסוים ברפורמה שעוסק בעילת הסבירות.

לדעת רבים, ההפגנות כבר מזמן לא עוסקות רק ברפורמה, אלא מתנגדות באופן כללי לממשלה. (אפשר לראות את זה כי הם מגיעים להפגין בבני ברק כדי שיתגייסו, או שהם מתנכלים לשרה נתניהו מחוץ למספרה וכו')

ולכן בעיני לא לגיטימיות בכלל.

בשמם האמיתי

'הפגנה נגד הממשלה'

זה הסיכום

כל הדברים האחרים זה רק תירוצים ומילים מפוצצות בשביל הרושם 

זה על זה שהעבירו את הביטול לעילת הסבירות בקריאה ראשונה.

באופן כללי הפגנות נועדו להביע את הדעה שלך גם אם בדעה שלך לא בשלטון.

בעיקרון המצב האידיאלי זה שיש חוקי משחק מוגדרים ומוסכמים על הרוב המוחלט (בדרך כלל מגובים בחוקה) ונבחרי הציבור קובעים חוקים בהתאם לכללי המשחק ולא יכולים לשנות את כללי המשחק (כלומר גם אם יש בחירות לא נרצה שהצד המנצח למשל יבטל את העובדה שהמדינה דמוקרטית). הבעיה בישראל שחוקי המשחק לא הוגדרו (אין חוקה יש חוקי יסוד למשל שמתיימרים להוות חוקה אבל בשביל לקבוע חוק יסוד מספיק רוב רגיל שזה כבר בעייתי בפני עצמו ובית המשפט החליט לפרש את חוקי היסוד כך שהם יוכלו לפסול חוקים של הכנסת על בסיס חוקי היסוד (המהפכה החוקתית של אהרון ברק)). 

נוצר מצב שלדעת תומכי הרפורמה לבית המשפט יש כוח גדול מידי ושהם פוסלים חוקים של הכנסת שזה בעצם נבחרי הציבור וכך נוצר מצב לא דמוקטרי שהעם אמר את דברו ובסוף מי שמחליט זה בית המשפט שמורכב מאנשים שעל פי רוב משתייכים לצד מסויים במפה הפוליטים (שמאל) ולכן הרפורמה מציעה מצד אחד להחליש את בית המשפט ומצד שני לשנות את ההרכב למינוי שופטים כך שהוא יהיה יותר מאוזן וייצג את המפה הפוליטית. 

לדעת מתנגדי הרפורמה הרפורמה תגרום למצב לא מאוזן שלכנסת יש יותר מידי כוח והם ינצלו את זה לרעה ושעד עכשיו גם אם הם לא היו בשלטון לפחות בית המשפט הגן על הזכויות שלהם ועכשיו לא יהיה מי שיגן על הזכויות שלהם.