פורום הריון ולידה (עמוד 865)

זה לגמרי סובייקטיבי

מה שאפשר לעשות זה לשתות המון ולהניק כמה שהם רק רוצים ומוכנים (או לשאוב) כדי לאותת לגוף לייצר חלב

גם תוספים יכולים לעזור

אישית רק חילבה הרגשתי אצלי שעוזר אבל יש כאלה שראו שיפור עם ביפולן ועם מורינגה ושיבולת שועל

בהצלחה!

כמגביר חלב באופן גורף.

וכמובן לנוח, לשתות הרבה ולהניק כמה שיותר.

בהצלחה!

אז כל הכבוד על זה. ובכללי על גידול תאומים 💫

תמשיכי לשתות הרבה וזה מתאזן בסוף. 

ולכן יש נשים שצריכות לשאול רב וכן לשתות

אבל זה לא מכיוון שאני אמא, אלא מכיוון שאני (כמו ילדיי) בררנית מאוד ומעדיפה מתוקים ופחמימות

טוב, יכול להיות שאם ברירת המחדל של הילדים שלי הייתה קצת יותר מגוונת מפסטה ותפוחי אדמה, אז הייתי מכינה דברים יותר בריאים בשבילם וגם בשבילי ובשביל בעלי.

ויכול להיות שאם לא הייתי שונאת כל כך לבשל - אז באמת הייתי משקיעה ומכינה עוד דברים, בריאים יותר.

אבל שורה תחתונה - הקושי לאכול בריא לא נובע אצלי מהעומס שיש עליי כאמא.

בכל אופן, הרצון שלי לאכול בריא הוא לא כדי להיות רזה ואטרקטיבית (אני אטרקטיבית כמו שאני ) אלא כדי פשוט להיות בריאה...

ודווקא מאז שהתחלתי לעבוד אני אוכלת הכי בריא מאי פעם

ואפילו הורדתי במשקל

והילדים שלי מאוד אוהבים פירות וירקות 

קודפ כל לגבי הילדים - הם לא ידעו מה זה חטיף שהוא לא במבה עד גיל 3.5 בערך 

ומאז התחלתי לשחרר יותר כמו צ'יפס ועוד כי הפ גדלו ויש חברים ואמא של שבת וכל הדבר הזה

אבל בעיקרון - פירות וירקות זה חלק מהותי מאוד מהתזונה שלהם. אם את רוצה להתחיל להתרגל ולהרגיל ממליצה

לך לעשות פלטת ירקות ופירות משפחתית ולהגיש מרכז. זה צבעוני, זה מזמין לקחת 

לגבי האוכל לעצמי - אני בהחלט מקדישה לכך זמן. אני לא עובדת מעבר לשעות העבודה גם בבית, אבל יש לי שגרה מאןד מסודרת 

לגבי האוכל. 

ימי שישי אני מבשלת כמות גדולה של אוכל כדי שיישאר לי עד שלישי ומכינה בקופסאות לעבודה

ימי שלישי שוב פעם - מבשלת או דואגת שלכל הפחות יהיה לי סלט לקחת איתי לעבודה. (סלט - משרה חסה בכמות לכמה ימים, דואגת לטונה/ ביצה קשה.. כתבתי לך עלזה בשרשור הקודם)

נשמע שיש לך קושי עם ניהול זמן ותעדופים 

זמן אף פעם אין. זמן עושים.

לסדר חדרים או לכבס ממש לא בא בעיניי לפני אוכל נורמלי. אני מעדיפה לקנות יותר בגדים במקום 

ברור שהארוחת בוקר שלי קודמת למבחנים לבדוק ולכביסה של הבית

בבוקר בעלי מכין לי סנדוויץ' עם פרי

בצהריים אני משתדלת לבשל משהו מזין ובריא

ובערב שוב לחם מלא, ירקות, גבינות, ביצים

אוכל בריא בעיני

זה פשוט לדאוג שלא מגיע הביתה אוכל לא בריא.

ככה גם מה שאני אנשנש זה יהיה פירות וירקות..

חוצמזה שאם אני חותכת לילדים שלי ירקות לארוחת ערב אני גם אוכלת העצמי נניח, כנל על ארוחת צהריים. כשכל הבית אוכל בריא גם אני אוכלת בריא.

כלים לא דחופים, כביסה לא דחופה. לאכול בריא ונורמלי זה חשוב. 

אבל גם כרווקה לא אכלתי בריא
 

קשה לי לוותר על כל הדברים הטעימים הלא בריאים הזמינים/קלים להכנה 🤷‍♀️

זה שהבית לא קודם לארוחת בוקר?

קל לי כ״כ ללכת ברחבי הבית, לאסוף משחק בסלון ואז לראות שהקופסה נקרעה ואז להביא דבק ולהדביק ולראות שצריך לפתח סלוטייפ חדש, לראות בדרך שחש כתם על כסאות האוכל וגם צעצועים שמציקים לי בעין בלול, וכל הזמן טס ויש עוד ועוד ועוד דברים ועוד לא מדברת על כלים לעשות וכלים להוריד מהמייבש, וסכום להחזיר למגירה ושמלות שלי שזרוקות וצריך לסדר אז אני אשכרה לא מגיעה לכלום!

בטח לא לבשל ולא לבדוק מבחנים

ואני כמו משוגעת התחלתי לסדר את מגירות הצעצועים כי זה הרי יום חופשי שלי ויש מלא צעצועים שכבר לא מתאימים לגילם ולהתחיל סדר כזה זה מצריך מלא זמן! ואז מעמידה כביסה על בדרך

ולפעמים מה הפלא של כמה רגעים מתאפקת לפיפי מרב משימות וגם לאכול נורמלי ולהשקיע בעצמי זו פתאום פריבילגיה

זאת נראית לי הבעיה האמיתית

שמאז שנהייתי אמא

אני לא יודעת איך לשלב בין מטלות לבין עצמי!

ואשמח שתכירו את עיני בנושא

לאכול ולהתעלם מהבאלגן הקיים?

לא ליזום סדר במגירות וארונות?

איך לתעדף? כי הכללללל צריך

נדמה שכשבעלי חוזר בערב הוא עוזר במקלחות וכו שירותים ושינה ובזמן איכות אבל אנחנו לא באמת מספיקים להשתלט על הבית ועייפים וכל בוקר מתחיל במלא עבודה של אתמול.

זהו

ואז גם אם בעלי היה חוזר מאוחר מהעבודה

הוא היה עושה כלים

מוריד כלים מהמייבש וכו

אבל לאחרונה אין סדר מסוים

אין לי זמן ליצר אקסל משימות

אנחנו מעבירים זמן איכות עם הילדים ומתנהלים בערב עם השגרת ערב ואז שוקעים לראות סדרה

ותמיד יום המחרת ממשיך עם בלאגן מהיום הקודם ובלאגן חדש.

מוי כיף! 

מה זה להכנס לנוח?

להתפנק ולישון שעה ביום חופש?

וואי כאילו לא מרשה לעצמי

מילדה מפונקת הפתעה לנשואה ואמא על טורבו

מיי ג’וד!

אבל אי אפשר הכל.

זה העניין בתעדוף. להבין שיש דברים חשובים יותר ויש דברים חשובים פחות ויש דברים שאיאפשר לוותר עליהם

אם את בחורה של רשימות, תעשי רשימה של מה בעינייך דחוף.

אחרי זה מה חשוב

אחרי זה מה כדאי ואפשר לוותר. כתם על כסא אוכל זה לגמרי בקטגוריה הזו מבחינתי.

.

את כותבת על הנושא הזה די הרבה

את מצליחה לקחת מפה או ממקומות אחרים טיפים שיעזרו לך בהתנהלות.? הצלחת לשנות משהו בנושא בשנה האחרונה נגיד..?

כי בסופו של דבר, זה עניין של ניסוי וטעייה עד שתמצאי את הדרך שמתאימה לך

אבל אם לא תתחילי במשהו, זה יישאר ככה

פעם שמעתי משהו שמאוד אהבתי. שאת המשימות שלנו בחיים אפשר לחלק ל-4 קטגוריות: חשוב ודחוף, לא חשוב ודחוף, חשוב ולא דחוף, ולא חשוב ולא דחוף.

*חשוב ודחוף* אלו דברים שבאמת חשובים, ויש להם איזשהו דד-ליין, עוד משהו אחר שגורם לנו לבצע אותן בלי להשתהות. למשל - משימות בעבודה עם דד ליין, להחליף לילד טיטול, להכין אוכל לילדים, לכבס וכדו' (לכל אחת זה יהיה שונה).

*לא חשוב ודחוף* אלו משימות שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לעשות כי יש משהו שדוחף אותנו לעשות אותן, אבל בעצם הן לא כל כך חשובות ואולי היה אפשר לוותר עליהן. למשל - לענות עכשיו להודעה שקיבלתי בפלאפון, לבדוק אם הגיבו לשרשור שלי ולענות על מה שכתבו לי, וכדו'.

*חשוב ולא דחוף* אלו דברים שחשובים לנו, אבל לא מספיק דחופים ולרוב נדחים ולא מספיקים להגיע אליהם (לפעמים בסוף הן כן נהיים דחופים, אולי מאוחר מידי). למשל - זמן זוגי, ספורט, וכדו'.

*לא חשוב ולא דחוף* אלו דברים שלא באמת חשובים וגם לא דחופים, אבל לפעמים אנחנו מבזבזים עליהם זמן מיותר. אפשר לכנות את הקטגוריה הזו 'זוללי זמן'. למשל גלישה באינטרנט, צפיה בסרט וכדו'.

למעשה החלוקה הזו היא יותר מורכבת, כי לא כל דבר הוא באופן מוחלט חשוב או לא חשוב, וגם קצת הדחיפות מתשנה בין דברים שונים, אז אפשר גם לצייר את זה בתוך כמו גרף, כשציר ה-x הוא רמת הדחיפות, וציר ה-y הוא רמת החשיבות. ככל שהמשימה ממוקמת גבוה יותר, היא חשובה יותר, וככל שהיא יותר בימין, היא דחופה יותר.

(קצת מסובך לנסח את זה בכתב. אם זה לא ברור, אפשר להתעלם מהפסקה הזו ולעבוד רק לפי החלוקה שכתבתי קודם).

בכל מקרה, העניין הוא שרוב האנשים לא באמת חושבים על החלוקה הזו, ולכן הרבה פעמים נותנים הרבה יותר זמן ומקום לדברים הפחות חשובים, בין אם זה כי הם 'דחופים', ובין אם זה כי הם 'זוללי זמן', ואז לדברים החשובים שלא מספיק דחופים לא נשאר מספיק זמן.

אז אם כבר מדברים פה על רשימות, הייתי מנסה לכתוב את הדברים בצורה כזו - או בטבלה או בגרף כמו שתיארתי, ואז לעשות בחירה מושכלת איך לנצל את הזמן שעומד לרשותי.

(קל לכתוב, זה ממש לא אומר שאני מיישמת את העצה שנתתי פה... אבל עצם זה שהחלוקה הזו במודעות שלי, זה כן משפיע לפעמים על בחירות שאני עושה. אבל אולי באמת אני צריכה גם לשבת על זה בצורה מסודרת יותר, לכבוד השנה החדשה, ולראות איך אני מפנה זמן לדברים החשובים שמתפספסים לי כי הם לא מספיק דחופים).

זה מה שעובד אצלי 😅

לאכול קודם כל ארוחת בוקר ואז אני על טורבו וגם יותר יעילה. זה לא סותר בעיניי.

לסדר מגירת צעצועים ביום חופשי דווקא נשמע לי ממש כן.

בריא זה לא בהכרח הכנה מרובה יותר, זה פשוט עניין של בחירה

בבוקר אני לרוב אוכלת פרי. תמר, תמר עם שקד, תפוח, או יוגרט עם כמה פירות חתוכים. כשאין הרבה זמן כריך עם גבינה/ חמאת בוטנים טבעית/ ביצה, חביתה, אבוקדו, טונה וביצה ועוד ועוד..

אפשר להוסיף מלפפון שלם

גזר חתוך

גמבה שלמה בכמה צבעים

בצהריים מכינה לילדים ואוכלת איתם

חזה עוף על שלל גווניו הולך פה די הרבה:

במחבת פסים עם סילאן ותבלינים. אפשר להוסיף פטריות, קישוא ועוד

מוקפץ בסיר. אפשר גם דברים אחרים

דג מושט בתנור, 20 דג וזה מוכן

שעועית מוקפצת במחבת

תוספת של אורז, בורגול אפילו קוסקוס בשקית

יחד עם סלט, שהילדים לרוב מכינים

בערב אני צריכה להשתפר. אני בדכ לא מכינה משהו מיוחד אלא הילדים אוכלים כריכים כל אחד במה שהוא אוהב ואת עצמי אני שוכחת ולרוב לא אוכלת..

אם אני רעבה בדכ כשאני פותחת את המקרר או הארון מטבח אני מוצאת חלבה, ממרח חמאת בוטנים טבעי, פירות וירקות, גבינה, שוקולד מריר ועוד.. אין ממתקים או חטיפים בכמות

וכן, יש לנו פינה של דברים מתוקים למינהם והילדים לרוב לא מבקשים לאכול משם

לעיתים רחוקות כצ'ופר אנחנו נותנים, או בשבת

ואין לי יום חופשי

למדתי שצריך להביא לעבודה ירקות לחתוך לסלט

כמה הרגלים שסיווגתי לעצמי

אופה רק עם כוסמין מלא/חיטה מלאה 

מכינה עוגיות בריאות קווקר, חמאת בוטנים עם דבש במקום סוכר (לא כי דבש פחות משמין אלא כי הוא פחות ממכר מסוכר לבן)

פותחת את הבקר עם סלט וחלבון ורק אז שותה קפה

במקום להכין פתיתים ופסטה הכנסתי בורגול וקינואה לתפריט 

מבשלת עם המון ירקות 

מפחיתה בבישול סוכר, רטבים וא מרק

מחליפה לחם בפריכיות אורז

שותה רק מים בכל עת

אבל חייבת לציין שהמצב הבריאות שלי הוכיח שאני חייבת לתעדף אורח חיים בריא 

מקווה שנתתי לך קצת רעיונות  

אם תכווני אותי אני יכולה לחשוב עוד

וממש משתדלת בשביל זה, לא תמיד הולך.

אבל אני מתחילה מאוחר ומסיימת מאוחר יחסית..

ככה שאחרי הפיזור אני חוזרת הביתה, מכינה לי זריז סלט ושמה א. צהריים בקופסה וזזה..

כמה טיפים

אני שוטפת חסה ומייבשת ושומרת בשקית במקרר.

מבשלת ביצים קשות לכל השבוע, במקרר.

לפעמים גם בטטה בתנור, כנל שמה במקרר.

ואז להרכיב סלט בבוקר זה חמש דק. חותכת מלפפון, חסה, שמה ביצה, בטטה קרוטונים. גם טונה יש במקרר בקופסה.. קיצור הבנת..

צהריים אני מכינה פעמיים בשבוע בערבים, לי ולבעלי, כמות שתספיק לכל השבוע.. נגיד ירקות ודג בתנור, עוף, חזה עוף, פרגיות... מה שקל ולא לוקח הרבה זמן..

וערב לפני מסדרת בקופסה..

אם אין לי את זה, אני או אוכל שטויות או חיה על סנדוויצ'ים שזה לא מומלץ בשבילי.. מה לעשות העבודה שלנו דורשת.. עושים מה שאפשר..

לגבי הילדים, הם אוכלים בצהרון. ולא יודעת כמה אני מכינה בריא, כן משתדלת שיאכלו בריא אבל יש גם שניצלים ולחם מטוגן ולפעמים עוףטוב.. הכל במידה..

בהצלחה רבה! 

אבל כשכן אוכלת בריא זה לא מושקע בהכרח

חותכת סלט בחתיכות גדולות

מחזיקה במקפיא מושטים, מוציאה דג (זה מפשיר יחסית מהר ) שמה אותו במחבת עם קצת תבלינים. לפעמים מכניסה איתו קצת ירקות.

ירקות קפואים כמו שעועית, אפונה וכו', מכניסה לסיר כשזה קפוא, עם קצת תבלינים ומים

בקיצור הבריא לא חייב להיות שווה מושקע.

ועוד משהו שאני לא מחזיקה בבית דברים שאני עלולה "ליפול" בהם. נגיד אין לי קורנפלקס בבית כי אם יהיה זו תהיה הארוחה שלי בוקר צהריים וערב.

אם נמצאים שבת בבית אז משתדלת להכין כמות קצת יותר גדולה מהבשרי כדי שיהיה לי להמשך השבוע..

ולגבי המשימות שכתבת? למיין משחקים וכו' אז לא, פשוט לא עושה את זה. זה מחכה או לפסח או לאף פעם.

זה מה שאני מנסה לעשות 👆🏻

כל יום לעשות קצת. כביסה זה כל יום, טאטוא, ריקון פחים, ניקיון שירותים, כלים.

*לא לצבור*

מבחינת אוכל אז אין לי ממש ברירה, אני חייבת לקחת אוכל לעבודה אחרת אהיה רעבה 😆

משתדלת להכין מראש ליומיים שלושה ולתכנן מראש מה לאכול.

בדרך כלל יש לי שניצל/חזה עוף/קציצות ברוטב/חלבון אחר/דג ואם לא אז לוקחת טונה ומשהו ליד זה יותר קליל להכין.

המצב הבריאותי מחייב אותי לאכול בריא ולעשות ספורט.

אז יש תעדוף - יש משימות שאני לוקחת מישהו בתשלום , יש משימות של הבעל , יש משימות שאני עושה ויש משימות שמחכות עד לסוף שבוע ואז מתקתקים. לפעמים גם הילדים עוזרים - למשל אני יושבת בספה עם הכביסה והם מפזרים בגדים שלהם לארונות. אפשר להפוך את זה לזמן כיף עם מיון בגדים/ חידות/ לשיר תוך כדי...

בעיני אני עיקר הבית ואם לא אדאג לעצמי ככה הבית ומצב הרוח שלי יראו...

מיון משחקים- אני גם בחינוך, ובחופש הגדול אפשר למיין יחד עם הילדים, ככה גם מוצאים משחקים שנשכחו ופתאום לא משעמם למשך כמה ימים...

וגם אפשר על הדרך- למשל כשמחזירים את הפאזל שהרכבנו לארון- על הדרך כבר למיין ולארגן- להשקיע עוד רבע שעה.

וכן יש קצת בלגאן בחדר משחקים ולא תמיד הכל מוקפד... ככה זה ואני לא יכולה ולא רוצה לעקוב אחרי כל ילד וילד. כן משתדלת לחנך לסדר וארגון והבנה עד כמה זה חשוב.

בשגרה השוטפת אני מקפידה לעשות לפחות משהו לעצמי ביום החופשי- סרט/ שיעור תורה/ ספר/ הליכה/ שנת צהריים/ להסתובב בחנויות...מה שעושה לי טוב. וכמובן שגם מכינה לעבודה, עבודות בית וכו' אבל לא רק את אלו. הרעיון הוא להתמלא ביום החופשי ולא לעבוד בפרך בבית.

ויש ימים שהבלגאן עובר מיום ליום... במיוחד בתקופות עמוסות.

תפרידי בין מה שצריך לבין מה שלא בהכרח צריך אבל רצוי: כביסה נקיה צריך, כביסה מקופלת בארונות רצוי. אפשר לשים בכל חדר סל כביסה עם בגדים נקיים ובזמנים עמוסים כשלא מספיקים לקפל לשלוף משם ישר לגוף.

לגבי אוכל בריא- תעזרי בירקות קפואים שזה רק לזרוק לתנור, שימורים של קטניות, סלטי חסלט טרים חתוכים (צריך לסיים מהר כי לפעמים נוטים להתקלקל), סלט חי גם הילדים יכולים לחתוך (אפילו בסכין חד פעמי,  ולהנות מזה). אני הרבה מקפיאה- קינואה, עוף שנשאר, דג זה לזרוק לתנור.

לדעתי תכתבי תפריט שיהיה לך כיוון מבחינת קניות ותכנון. ומנות בין הארוחות- תעדיפי פירות. אצלי הילדים יושבים ואני חותכת מגש פירות או שחותכת לפני שמגיעים מהמסגרות. אבל אפשר כשאין כח גם לזרום על בייגלה/ במבה / גרבר/ ירק שלא צריך לחתוך.

זה שאת אמא זה לא אומר שכל המשימות עליך. זה גם לא ריאלי- בעיני גם למי שהיא רק עקרת בית. כולם שותפים...וככה מתפנה זמן ומקום בנפש לעוד דברים.

תשאלי אותה ספציפית על יחסים

באחת ההריונות

עם הזמן היא עלתה למעלה וההיריון המשיך רגיל.

אני חושבת שההנחיה היחידה הייתה לגבי יחסים,

התייעצנו עם רב

תודה שאת תמיד קשובה לצרכינו

כמו שנהנים לשמוע וליישם את הטיפים שלך- כך תהני לשמוע את התוכן מהטייפ

עד שנה זה תקין.

ואל תשכחי שאחרי הנקה ייתכן שיבוש הורמונלי. המחזורים שלך לא ככ סדירים

חשבת להתחיל לעקוב אחרי ביוץ?

של תשובה כנה לבייוץ

אף פעם לא יוצא חיובי

מתקרבת ל35...

שזה בסה'כ ללכת לרופא נשים

לבקש הפניה לפרופיל הורמונלי ולעשות בתחילת הוסת בדיקת דם

ואם את רוצה לוודא ביוץ- אז גם מעקב זקיקים-או''ס כל כמה ימים לפני הביוץ עד שמזהים ביוץ

ממליצה לבדוק במקביל בסטיק ביתי וככה להבין איך זה עובד אצלך במקלות

לא צריך כל חודש

רק פעם אחת אפילו בתור התחלה כדי לבדוק מצב הורמונלי ושהביוץ תקין ובזמן

תתחילי מזה .. זה ממש פשוט

ויתן לך מדד ראשוני

למעשה בגלל שהנקת אז יתכן וההנקה מנעה..וגם אחרי לוקח לפעמים זמן להורמונים להתאזן

ומנסיון של גיל- גם הגיל משפיע על מהירות הקליטה

אבל זה לגמרי יכל לקרות בקרוב בעז''ה

וגם אם לא יקרה בחודשים הקרובים- אז תמשיכי ברור רפואי רק לוודא שהכל תקין. אבל באמת מקווה ומאמינה שכבר לא תצטרכי

רוב השואבים הרובוטיים לא מתמודדים טוב עם שטיחים עבים ורכים

אם זה שטיחים קשיחים ודקים כמו שטיח פרסי כזה או שטיח קש אז זה מצוין

ממליצה על רובורוק,  לא צריך את ההכי מתקדם גם היותר ישנים ממש טובים (נגיד s6)

קחי בחשבון ששום שואב רובוטי לא מגיע לרמה של שואב רציני. אמנם זה שאיבה יומיומית אז פחות מצטבר אבק אבל זה שואב חלש יחסית לשואבים חוטיים

יותר בסגנון שטיחים פרסיים.

תודה על ההמלצות...

@אמאשוני

@בתי 123

האמת אנחנו ביקשנו מרופא משפחה הפניה לבדיקת שמיעה עוד לפני רופא אא"ג

בכל מקרה היינו אצל רופא אא"ג והוא לא התרגש אמר שהירידה היא מזערית והגיונית בהתחשב בדלקות אוזניים שהיו לילד.

אמר לעשות בדיקת שמיעה עוד כמה חודשים והאמת שלא עשיתי. לפי איך שאני רואה הוא שומע מעולה פלוס פלוס. שומע רעשים עוד לפני שאני שומעת.

כתוב שהמקור של החסימה הוא כנראה בהולכה.

הן אמרו שלרוב מדובר בנוזלים. מה עוד יכולות

להיות הסיבות?

סבל מאוד מאוד בחורף שעבר.

אחרי איזה 7 דלקות הלכתי לרופא משפחה ואמרתי שמטריד אותי ובעיקר פוחדת מהשפעה על השמיעה.

אז אמר שקודם כל נעשה בדיקת שמיעה לבדוק אם אכן השמיעה נפגעה

ושלח לרופא אא"ג לבדוק אם יש חסימה באוזניים ובגלל זה נוצרו כ"כ הרבה דלקות.

בינתיים נהיה קיץ והדלקות נעלמו, השמיעה מעולה ב"ה,

ורק מקווים שנשרוד את החורף הקרוב בבריאות בעז"ה

ובעיקרון עם התוצאות את אמורה לחזור לרופא אאג, כי אחרי בדיקת שמיעה אז הוא יכול להתייחס אחרת.. וגם, הוא ישאל אותכם איך הדיבור שלו זה גם משנה..

ולגהי מילים- אני לא מספיק מקצועית...

כשאנחנו שומעים, הצלילים עוברים דרך המערכת ה'הולכתית' שכוללת את האפרכסת ותעלת השמע, והאוזן התיכונה (החלל שמאחורי עור התוף), ואז הצלילים מגיעים אל האוזן הפנימית ומועברים דרך עצב השמיעה למוח.

כשיש לקות בשמיעה, מנסים להבין קודם כל מה המקור של הלקות, כדי לדעת אם ואיך אפשר לטפל.

הדרך לבדוק את מקור הלקות היא לבדוק בבדיקת שמיעה את האוזן הפנימית ישירות, על ידי אוזניה ששמים מאחורי האוזן והיא מעבירה את הצלילים דרך העצם בלי המעבר דרך המערכת ה'הולכתית'.

כמובן הבדיקה הזו היא בנוסף לבדיקה עם אוזניות רגילות, ואז רואים אם יש פער בין שתי הבדיקות (וזה אומר שמקור הלקות הוא הולכתי), או שבשתי הבדיקות רואים לקות (ואז זה אומר שהמקור הוא פנימי - באוזן הפנימית או בעצב).

דרך נוספת לדעת מה קורה עם המערכת ה'הולכתית' היא בדיקת 'טימפנומטריה' שלפעמים גם עושים אחרי הבדיקת שמיעה (תלוי אם יש הפניה והתחייבות, תמיד עדיף לעשות, אבל לא תמיד הרופא נותן הפניה גם לבדיקה הזו).

אני לא אפרט מה בודקים בבדיקה הזו כי זה קצת מסובך, אבל בגדול זה נותן מידע מסויים על המצב באוזן התיכונה, אבל הסתכלות של הרופא יכולה להשלים את המידע.

אני לא יודעת מה בדקו אצלך, בגיל שנתיים עדיין לא ניתן לעשות בדיקה מלאה, ועושים לפי היכולת של הילד.

בכל מקרה, את אומרת שכן הצליחו להגיע לזה שהמקור של הלקות הוא בהולכה, וזה סה"כ טוב כי זה אומר שזה משהו שיכול להשתנות, ולא לקות באוזן הפנימית שהיא לקות שמיעה קבועה.

אבל לקות בהולכה יכולה לנבוע ממגוון סיבות, שיש להן דרכי טיפול שונות.

בגיל הזה אכן רוב הסיכויים שהסיבה היא נוזלים באוזן התיכונה, זה הכי שכיח (וכמו שכבר כתבו, זה מצב שמשתנה ולכן זה שלא היו בבדיקה הקודמת לא אומר שלא יהיו הפעם).

אבל הקלינאית שעושה את הבדיקה לא יכולה לקבוע מה הסיבה. היא יודעת מה מצב השמיעה, ויכולה להעלות השערות לפי המידע שיש לה. אבל הבדיקה של הרופא משלימה את התמונה, והוא גם זה שאחראי על מתן טיפול.

בגיל כזה, השמיעה קריטית לרכישת שפה, ויש ילדים שרכישת השפה שלהם מתעכבת בעקבות ירידה השמיעה בגלל נוזלים באוזניים. אז גם אם זה מצב זמני, זה עדיין חשוב לטפל ולעקוב.

פנינו לרופא כי ראינו שלא תמיד הוא מגיב לנו.למשל בעלי היה דופק בדלת וקורא שלום, כולם היו מסתובבים והוא לא תמיד..

אם רופא הא.א.ג לא ראה נוזלים בזמנו, זה אומר שכנראה הסיבה להתנהגות הזו היא אחרת? 

אם עבר זמן אז לא בטוח שמה שהרופא ראה או לא ראה רלוונטי.

בנוסף עשו לו בדיקת טימפנומטריה?

חודש וחצי, אז יכול להיות שאז לא היו נוזלים ועכשיו יש.

בכל מקרה ירידה מזערית עד קלה באוזן אחת היא לא מאוד משמעותית לתפקוד.

אני לא מכירה אותו אז נזהרת מקביעות.

אבל לקות הולכתית (שאינה קבועה ב"ה) קלה באוזן אחת, כאשר השנייה תקינה, לא אמורה להשפיע.

עדיף לפעול לפי ההמלצות שאמרו לך

בהצלחה ובריאות

לא סתם הוא שלח לבדיקה

אם לא היתה ירידה בשמיעה והרופא לא ראה משהו בעייתי אז סבבה.

אבל כן יש ירידה בשמיעה אז צריך לחזור לרוםא שיבדוק מה הסיבה. אולי יש עוד בדיקות שיתן לעשות..

יש רופאים מעולים שיודעים לתפוס את הבעיות בזמן ולהיות עם יד על הדופק לגבי המשך הטיפול. צריך לברר על רופאים כאלה וללכת אליהם.

לנו יש נסיון ממש טוב ומוצלח עם רופא מומחה במרפאה הציבורית.

כמה אתן מרגשות אותי כל פעם מחדש

ב"ה ותודה לה' הטוב, יש שיפור ענקי ענקי!!

אנחנו ממשיכים בתפילות עד להחלמה מלאה בע"ה

תודה גדולה לכל המתפללות האהובות, כל כך מעריכה אתכן ומוקירה את הרצון הטוב שלכן לעזור לחברה ולראות בטובתה

מאחלת לכולכן גמר חתימה טובה ושתראו בחוש את טוב ה' עליכן!!

באהבה ענקית ❤❤

שתזכו לרפואה שלמה שלמה!!!!

אני ברוך ה מרגישה קצת יותר טוב

חזרנו הביתה ומקווה שלאט לאט אני אתחיל לחזור לעצמי

בלי נדר אמשיך להתפלל. תרגישי טוב יקרה!!

אני עוד לא ילדתי וכבר דואגת מזה.

בעזרת ה' שתהיה הסתגלות קלה!

הכל תלוי בסדרי עדיפויות

בהחלט,לא לכל אחד זה מתאים !!

אגב ההגדרה של חינוך ביתי זה מגיל שלוש חוק חינוך

אני לא הצלחתי להשאיר את הילדים שלי במעון בגיל כזה קטן זה נראה לי פשוט לא אנושי בעיניים שלי לא הצלחתי להתחבר ולחיות עם זה בשלום

כן

עשינו הרבה ויתורים

ויתרנו על מגורים במקום שאוהבים

ויתרנו על רכב (!!)מכרנו אותו .לא לכל אחד זה מתאים

אבל הרגשתי שהתקופה הזאת לא חוזרת ושלמרות כל הקושי הכלכלי הגוזלים שלי לידי בגיל הזה,הנקה זמינה,אמא זמינה...

זה קשה אבל לגמרי שווה היה לי

לא הייתי עומדת בזה

(אבל ברור שגם פחות חשוב לי להישאר בבית... אישית הרגשתי כבר צורך אישי לצאת, בשלב מסויים. אז קשה עם הילד אבל יותר קשה להישאר...)

מודה שהיה רגע שחשבנו על זה. שבעלי יקרע את עצמו ואני אשאר בבית. אבל זה אומר שאבא לא נוכח בכלל, וגם מתח כלכלי תמידי, ואני לא ידעתי מה עדיף🥴 כרגע החלטתי לחזור.

אבל בהחלט הכיוון שזה אפשרי, גם אם לא עכשיו אז אולי בסוף השנה (מתכננים גם לעבור דירה למקום שאולי יאפשר יותר, ואולי לנצל כבר את עזיבת העבודה לשם כך ובכלל לתכנן את החיים מחדש)- זה טיפה מעודד.

כל הכבוד על הוויתורים, בעיקר על הרכב- זה נראה לי שלא הייתי מצליחה...

ועבדתי בעבודה "פשוטה" ומאד גמישה כדי לשמור על הכנסה מינימלית מחד ולהיות הרבה בבית . וככה יכולנו להחזיק מטפלת לזמנים שעבדתי.

אבל זה היה ממש נס ומתנה מה' העבודה הזאת. נדיר למצוא.

יכול להיות שבהמשך אוכל לעבוד באופן פרטי ולהיות יותר גמישה מבחינת השעות. הכנסה יותר קטנה מן הסתם אבל אולי מספיקה. אבל בשביל זה אני צריכה עוד קצת נסיון, אז לפחות עוד שנה אחת של עבודה בתור שכירה..

ואם אדחה את ההתקדמות המקצועית, אני לא יודעת בכמה זמן זה ידחה כי אני לא יודעת מתי יגיעו הילדים הבאים בע"ה... לכמה שנים ויתרת על ההתקדמות המקצועית?

גם לי נשבר הלב בזמנו. אפילו שרציתי לחזור לעבוד

אנ חזרתי כשהקטנה היתה בת 5.5 חודשים

ההתחלה קשה וקשוחה מאד

גם נפשית

להשאיר אותה, את הלב שלך, ולא לדעת מה קורה איתה בכל רגע נתון

וגם טכנית

עומס

ועיפות

ואין זמן למטלות הבית

לי עזר שהוצאתי אותה בהעצמי מהטפלת כל יום

וראיתי שהיא רגועה ושמחה ובידיים טובות

מיום ליום נהייתי רגועה יותר

ולאט לאט העומס מתאזן ונכנסים לענינים בעבודה, מקווה שאת אוהבת את העבודה שלך ונהנית, ואז מתישהו חוזרים להנות מהשגרה של עבודה מספקת וגם בית

בהצלחה יקרה

זה שלב ממש קשוח

זה בדיוק זה.

ואני גם ככה מתקשה בד"כ בהתחלות חדשות, והיו לי לא מעט כאלה בשנים האחרונות...

אני בסדר עם העבודה שלי, השנה עשיתי שינויים מסוימים ואני מקווה שאהנה יותר. באמת המוח מתנוון קצת בחל"ד ויש משהו בזה שחוזרים לחשוב...

משתדלת לזכור שההתחלות הכי קשות וזה הולך ומשתפר. תודה רבה על ההבנה זה מקל...

זה אכן קשה נפשית מאד!

אבל אני משתדלת להיות שלימה עם המהלכים והחלטות שאני עושה.

החלטתי לחזור, יופי! לא להצטער, לא לחשוב שלילי.

ובצהריים לתת לו יותר. מארבע הוא עליי כמה שיותר.

תקופה כזו, קצת פחות לבית.

בהצלחה!!! 

יש שם דברים מקסימים וצנועים

ליידיס בגדי נוחות - ladies אופנה צנועה בטעם טוב - לאישה שאוהבת יופי ונוחות

תסתכלי בsale אחרת יקר שם ממש

זה גנרי

אפשר למלא במה שעולה על דעתך

והוא עצמו בצק יחסית בריא- אין בו שמן

אז מה שבריא בשבילך..ירקות,(לשים לב להגיר מהם נוזלים לפני) בשר, דג, (הכל אותו כנל שלא ירטיבו את הבצק)

פטריות ובצל... ואפשר גם שוקולד ואז זה קינוח.

אם אופים זה לגמרי נחשב אצלי בריא ואין סיבה לא לאפות

פטריות.

הילדים שלי ממש אוהבים

ואגב- אני מכינה בצק פילו כל שנה רק בסוכות.

לא יודעת למה,ככה יוצא

לא הכי בריא אבל ממש טעים וקל!

לא ראו מה המקור לדימום בפעמים קודמות?

זה יכול להיות המטומה, שיליית פתח.

טוב שאת הולכת להיבדק.

תידרשי להיבדק במכון אולטרסאונד, יש להם מכשירים יותר טובים בד"כ מחדרי רופאים וגם הטכנאיות בד"כ יותר מומחיות לבדוק מאשר רופא נשים תורן.

אם אף אחד לא מוצא כלום כבר כמה פעמים אולי שווה לבדוק אם המקור לדימום הוא בכלל מחוץ לרחם.

אם שללו הכל, אז לא יודעת מה עוד להגיד לך..

אבל תמשיכי להיות במעקב ולנדנד עד שיתנו לך תשובות.

מה הכוונה מחוץ לרחם? פצע בנרתיק? אבל לא כואב לי כלום וגם לא היינו יחד שבועיים פלוס. 

המטומה, היפרדות קרומים, שילית פתח או נמוכה מאוד, יש גם רגישות בצוואר הרחם לפעמים..

ולכן כשאת נבדקת צריך להתעקש שיחפשו טוב..שלא יפתרו אותך בלא יודעים

ולמה עד עכשיו לא נתנו תמיכה?

תתיעצי עם רופא מומחה שיכוון אותך

יהיה אפשר לראות מיקום מדוייק של השיליה

לגבי התמיכה, אין לי מושג. זה קשור? אפילו לא שלחה לבדיקת דם לראות מה רמת הפרוגסטרון... 

בצוואר הרחם או בנרתיק. לא חייב שדימום ילווה בכאב ולא תמיד קשור ליחסים.

בהריון המצב ההורמונלי משתנה וזה יכול לגרום לאיזור להיות רגיש יותר.

אני רואה ששלחו אותך לפאפ

בד''כ כשעושים פאפ אז אפשר גם לבקש שיבדקו אם נראה שהדם מהנרתיק

אם זה היה דימום חד פעמי מילא

אבל את אומרת שזה נמשך ככה כבר הרבה זמן

לא להרפות שימשיכו לבדוק ולתת לך הנחיות

אז אם זה נפוץ ואין סיבה לדאגה אני מרשה לעצמי להגדיר אותו כתופעה תקינה

כתבתי ׳לרוב׳ ו׳בדרך כלל׳

אפשר לבחור מה רוצים לעשות, אבל כל התגובות שאומרות שצריך להיות סיבה ושיבדקו אותה יותר טוב, מטעות.

ממה שהבנתי, כשיש דימומים לא מוסברים, עושים פאפ.

וזה יכול לגרום לדימומים אצלי היה בחלק מההריונות ממש כל מאמץ קטן היה גורם לי לדמם זה היה סיוט כי זה היה עד הלידה ככה.

היו לי גם הריונות שהיתה לי המטומה לכן חשוב להיבדק ולאתר מה הסיבה לדימומים..

אני יודעת שזה מתיש כל פעם ללכת להיבדק אבל זה חשוב ואין הרבה ברירות בעיני

ברוב האולטרסאונדים אמרו שלא רואים סיבה לדימום, רק פעם אחת הרופא אמר שהוא רואה אולי משהו שיכול להיות המטומה אבל הוא לא בטוח.

מה שכן- היה ברור שהדימום מהרחם, לא יודעת לגבי דימום מצוואר הרחם.

גם לי זה קרה כמה פעמים אחרי קיום יחסים. עד שלא נמנענו מיחסים למשך בערך חודש אחרי שהדימום פסק זה לא עבר..

ואני גם ראיתי קשר למנוחה.. אם נחתי זה הפחית את הדימום משמעותית..

מדמם, ולא הרחם.

זה קצת אמור להרגיע אותי על ההריון, נכון? שהדימום לא קשור לרחם ולעובר?

ממש רוצה לנשום רגע לרווחה. בלחץ כל כך. 

מילה במילה במילה

למעט העובדה שיש לי שניים בבית

לי הבטן נוכחת מאז התחלתי הגלולות

הרווחתי (ביושר?) שאלות דוגריות על הריון כשהייתי מאוד רחוקה מזה, מהאנשים מהמעגל הכי קרוב אלי.

בהחלט לובשת רחב יותר וזה קשה כי המלתחה שלי מתאימה לאישה רזה שאוהבת צמוד יחסית. בדיוק היום החלטתי בכוח לשים את אחת החולצות שלי שאני אוהבת למרות שהיא מראה בטן.  כרגע החלטתי שאם ישאלו אביך בחזרה ואגיד שזו בטן של גלולות ותודה על השאלה.

אני בלי נדר מחליטה לנסות להתעלם כי מספיק קשה לי עם הבטן הזו כשאני אהבתי את המבנה שהיה לי לפניה

סקרנית לדעת מי את הרי אנו באותו השלב ב''ה בלי עין רעה

זה כרגע בטן הורמונלית!

זה מתאזן בהמשך..

בנתיים כן,

לנפנף את השואלים......

אני גם הרגע גיליתי ומרגישה שכולם סביבי חושבים את זה

אני פשוט משדרת כאילו הכל רגיל

גם אם נגיד אני עייפה יותר אני לא אגיד

וזה שיש לי בטן זה סתם שהשמנתי

אני תמיד דואגת להגיד ליד אנשים - אני לא אוכלת את זה כדי לשמור על גזרה וחייבת להרזותת ;) וככה מסירה מהם את הספק

מתסכל ברמות אחרות

חוץ מעייפות, אתן מרגישות רעב חזק בבוקר שאתן קמות וגם בלילה? הולכות הרבה לשירותים להתפנות? הפיפי בא לכם בבום והוא לוחץ ממש?

הלוואי ונקלטתי גם אם כן אני אמורה להיות בשבוע 3-4🙏🏼 מרגישה את התופעות האלה שרשמתי בנוסף לעייפות אבל אני עדין לא באיחור לא רוצה להתבאס אז מחכה

הלוואי🙏🏼🙏🏼

אני גם רזה עם כרס קטנה וכולם מסתכלים לי על הבטן בהתחלה התרגשתי ואפילו הסתרתי את הכרס (אפילו שלא הייתי בהריון)

היום, אני לא מתייחסת לזה

מודגשת.

בגדים רחבים גורמים לך להרגיש שאת מסתירה את הבטן אבל הם משמינים יותר.

כדאי להקפיד על בדי אריג (=שלא נמתחים ונצמדים לגוף)

אני ממליצה דווקא להדגיש מותן:

חולצה בתוך החצאית רופפת יחסית (להכניס ולהוציא טיפה שיהיה משוחרר ולא להכניס עמוק פנימה)

חצאית לא צמודה מידי אלא גזרת A

גזרת A יחסית קרובה לגוף.

חגורה (צריך לראות שמחמיא, תלוי בגודל הבטן ובגודל החגורה וגם צריך למקם אותה נכון)

שרוול שנגמר בקו המותן  שהכי צר אצלך ומדגיש מותן בעין. (יוצר קו דמיוני בין 2 השרוולים)

בדים עם הדפסים מרצדים גם כן מטשטשים.

נעל מעניינת או קשירה מעניינת שתופסת את העין גם כן תוסיף עניין במקום אחר ותסיט את המבט לשם.

שיהיה בשעה טובה❤️

זה לא יובש?

הוא מגרד את הראש?

באסה שהיום אמרו לי שיחזרו אלי אחהצ וידאו לי לתור ואז שכחתי מזה והם לא חזרו אלי..

בעיה רק שאם הילדים לא בהפרשים של חמש שנים אחד מהשני אז זה כן קצת מיותר

מה רע בלהיות מחוסנים לטטנוס? יש גם דיפטריה בחיסון דרך אגב.. מדברים תמיד על השעלת כי מטרת החיסון בהריון היא בשביל השעלת. חוץ מזה, עדיף להכניס לגוף חיסון נגד שעלת (יחד עם עוד דברים) מאשר להכניס לגוף שלך או של התינוק שלך שעלת. 

בכל זאת

אני הייתי מחוסנת כילדה נגד טטנוס ועדיין כשנפצעתי מברזל קיבלתי זריקה נוספת

אם נגיד ילד לא הספיק לקבל חיסון של כיתה ב לדוג אז צריך להשלים מנה..

אם מחוסנים וזה נשמר ל7 שנים - אז למה עוד?

מה שונה סוג הפציעה אם הגוף מחוסן..?

נשמע לי קצת מחורטט האמת. מחילה. 

זה תלוי בפציעה, בכמה חיסונים קיבלו בעבר ואולי עוד משהו

ויש גם תרכיבים שונים לחיסון.

מוזמנת לגגל "חיסון טטנוס לאחר פציעה משרד הבריאות"

לא עוזר ולא מחסן באמת לאיודעת מה זה לא מייצרים לנשים בהריון במיוחד

זה הזייה כל כמה שנים נעשה טטנוס

לגבי האם אנחנו מוכנות לקבל חיסון שאין בו  בהכרח צורך בנוסף לתועלת כי אין משהו אחר - זה באסה שלא שואלים. אבל זה מה יש 🤷

צריך להבין על מה מתבססת ההמלצה שלו ומה המשמעויות.

ממליצה מאוד לפנות למכון פועה , כמובן להפנות אותם לכל הבדיקות והממצאים שיש בינתיים

יש להם ידע רחב מאוד בנושא

בהצלחה! בשורות טובות!

הוא לא נתן לך הפניות לבדיקות נוספות?

אם לא, נשמע ששווה לעשות מי שפיר

דיקור מי שפיר יכול לגרום להפלה באחוזים נמוכים מאוד, ואם הולכים לרופא מנוסה שעושה את זה הרבה הסיכון יורד.

הטכנולוגיה הזו מאוד התפתחה עם השנים, והיום אחרי כמה ימי מנוחה הרוב עוברות את זה בסדר גמור.

ורק רוצה להוסיף שאומנם פה בפורום הרוב אומרות להימנע, אבל בציבור בכללי מאוד מקובל לעשות מי שפיר גם במיקרים די רגילים בלי חשש מיוחד. 

הריון.

זה חייב לבוא עם מכלול של נתונים.

תתיעצי עם מכון פועה

ממש לא מפסיקים היון בגלל נתון אחד שהוא רק סטטיסטיקה

(גם לי היה ריבוי בשליש שני+ עוד ממצאים ובחיים לא הזכירו מילה על הפסקה..רק על עוד בדיקות כמו מי שפיר וכו )

גם אם י ש עוד נתונים

צריך לבדוק טוב טוב שזה לא רק סטטיסטיקה אלא עובדות

צריך להתיעץ עם מומחים, עם מכון פועה וכו

שמעלה סבירות חו''ש למומים מסוימים בעובר

ואם יש עוד סימנים אז החשד עולה

אבל זה לא ודאי זה סטטיסטיקה

מה שיאשר את האבחנה תהיה בדיקה ודאית יותר כמו דיקור מי שפיר או סקירות מכוונות ספציפיות וכו

לצערי הריון שלם טבעתי בבוץ הזה מכל כיוון וים בדיקות ורופאים ..

ברור שהנתון שיש ריבוי הוא עובדה

אבל

האם זה בהכרח מעיד על מום בעובר חלילה?

לא..זה רק מחזק את הסטטיסטיקה

לי. שלושה הריונות עם ריבוי מי שפיר

שלחו לכל מיני בדיקות,

ותמיד שאלו עם יש לי סכרת (דווקא בהם לא הייתה)

אבל מעולם לא דיברו על הפסקת הריון.

ב"ה נולדו בריאים שלמים ומתוקים במועד.

(אגב קצת הבנתי מה זה ריבוי מי שפיר כשהייתה לי ירידת מים בבית באחד מהם, מה זה ירידת מים, שיטפון....) 

מי שפיר

לא חושבת שקשור*בהכרח*

זה כבר שבוע 33 תינוק גדול ומושלם והכל

אמאלה מלחיץ רק המחשבה זה כבר תינוק לכל דבר הכי טוב שתתיעצי עם מכון פועה

לא שאני יודעת אם מיילדים בגלל ריבוי מי שפיר

אבל בשלב כזה אם יש בעיה  שגורמת שההריון מסכן את האמא או את העובר - מיילדים את האישה

'הפסקת הריון' ב'צריך ליילד אותך'.

אלה שני מושגים שונים בתכלית.

( וגם, אולי את לא מודעת לכך? אבל בישראל מבצעים הפסקת הריון, כתלות בנסיבות ובצורך, עד סוף ההריון)

על אישה שהגיעה לחדר לידה בחודש תשיעי

בוכה ורועדת

כי רופא נשים שלח אותה לשם באמירה שהוא חושב שצריך לסיים את ההריון

ולא טרח להסתכל עליה ולהבהיר לה שהוא חושב שצריך ליילד אותה

הפסקת הריון זה אכן מינוח מוזר מאד מאד

אבל לא מבינה בשום אופציה איך אפשר לעשות הפסקת הריון בגלל ריבוי מי שפיר.

יודעת שאפשר לעשות הפסקת הריון כשיש נסיבות שמובילות לשם, למשל מום חמור מאד,

אבל ריבוי מי שפיר?

הפסקת הריון פחות משתמע לשני פנים

ומסכימה איתך שזה מוזרררר

שניסיתי למצא הסבר חלופי

התכוונתי שזה מינוח מוזר בהקשר הספציפי הזה שלא ברור לי למה זו ההמלצה

לא שזה ניסוח מוזר בפני עצמו

לק"י

אומנם לא הפסקה, אבל גם לא נשמע טוב.

אולי גם פה לזה הכוונה.

אולי בתור מי שעברה הפסקת הריון, זה לא כל כך מבלבל בעיני. חוזרים על זה כל פעם שמדברים על היסטוריה מיילדותית.

אולי כמו שכל מי שחוותה הפלות, יודעת וברור לה לגמרי, ש' מספר הריונות' זה לא מושג שווה ערך ל'כמה ילדים יש לך'.

כי לי אישית גם המינוח "סיום הריון" נשמע מוזר מאוד, אבל אני מבינה שאולי הוא מקובל בשימוש של זירוז.

תביעות על רופאים שלא המליצו על הפלה

מי שפיר בשבוע כזה יכול לגרום ללידת פג

כדאי שתתיעצי עם רופא שאכפת לו קצת יותר מהמטופלים מאשר מהפחד על עצמו

בשבוע 35 בגלל עובר קטן ואף קטן....הילד בריא ויש לי אף כפתור מדהיםם!!

הרבה פעמים שמשהו לא נראה להם , אפילו משהו קטן אומרעם הפסקת הריון, צריך ללמוד להכיר את הרופאים, סוג של כס"תח מבחינתם

נס שכבר היית שבוע 35 וקרוב ללידה

ולא היית צריכה לחכות עוד מלא חודשים עד שתראו אותו

אז מה אם המליצו על הפסקת הריון. בשבוע כזה זה אומר לעבור וועדה להפסקת הריון וצריך סיבה מספיק טובה כדי להפסיק הריון. לא ממצא אחד קל.

נשמע שאין את התמונה המלאה, כאשר יש ריבוי מים שולחים למספר בירורים. זה יכול להיגרם ממספר סיבות חלקן נפוצות וחלקן אחת קשורות למומים (ממש לא באה להלחיץ, רק מציינת שזה לא הריבוי עצמו כמו ממה הוא נגרם)

מקווה שיהיו לך בשורות טובות!

שחשדו שיש תסמונת כלשהיא. ב"ה שהכל בסדר. אבל זה לא שהציעו הפסקת הריון בגלל אף קטן...

רק בשביל הכסתח ולא כי הם באמת חושבים שזו המלצה טובה.

רק מריבוי מי שפיר בדכ לא מפנים להפסקת הריון, אלה לבדיקות לראות ממה נובע הריבוי.

ריבוי יכול לנבוע מ:

מום בעובר- נדיר ובדכ ריבוי קיצוני של מים.- הבדיקות שעושים זה סקירה מכוונת.

סכרת- העמסת סוכר של 100.

וסיבה לא מוסברת.

בנוסף דיקור מי שפיר לא עלול לגרום להפלה אלא להתפתחות לידה ככה שבשבוע שלך זה לידה מוקדמת אבל לא הפלה חלילה וגם זה קורה באחוזים מאוד נמוכים.

הסיכון שבאמת יש מום בעובר קטן אם חוץ מהכמות מי שפיר הכל תקין ועשית סקירות ובדיקות במהלך ההריון.

עשית סקירה מכוונת כלשהי בעקבות הריבוי מים?

לא כל מום זה לא משהו בלתי פתיר.

כדאי ללכת לרופא שיתן הפניות לכל הבדיקות.

כשיהיה לך מספיק מידע תוכלי להחליט בצורה הגיונית יותר.

ואם באמת יש צורך במי שפיר כי אין סיבה אחרת לריבוי, וחשוב לך לדעת את התוצאה - אז תעשי. הרבה מאד עושות את הבדיקה, יש רופאים שמומחים לזה.

אולי זה רק אני

אבל אני מסיימת שנה וחצי מניעה עם גלולות

ובשנה וחצי הזאת סיימתי חבילה שלמה של בדיקות הריון

לרדת במשקל ועל קצב העלייה במשקל 

ואנשים מסתכלים כי הם חטטנים. בטח על אישה שנשואה יחסית זמן קצר 

שמשחקים בעוד תחומים..

האמת לדעתי זה הזוי שזה פתרון בכלל שהרפואה מציעה.. לדחוף מלא הורמונים לגוף..

ועשיתי בדיקת הריון כמה פעמים תוך כדי זה יצר בלתי נשלט..

ועוד דבר, אני בעיקרון ממש ממש רזה, קיצוני אפילו ועם הגלולות השמנתי חחח ואהבתי את זה, גם בפנים. ברגע שהפסקתי זה ירד בחזרה..

לא יודעת אם זה ככה תמיד אבל אצלי כן