מה יש לה??
יונקת כמה דקות ומתנתקת בעצבים ובוכה, מעבירה לצד שני, יונקת קצת ושוב מתעצבנת
יש חלב יש זרימה אז מה הסיפור????
תינוקת בת 4 חוד שמתנתקת בהנקהשירה_11
אוזניים? שיניים?מוריה
תנסי להניק שהיא עומדת.
לא אין משו שמפריע להשירה_11
אם היא מתעצבנת ובוכה כנראה שיש משהו שמפריע לה...מוריה
רק תוך כדי הנקה, מזה יכול להיות?שירה_11
אוזניים למשל.מוריה
אכילה בשכיבה יוצרת לחץ על האוזניים אם הן רגישות. למשל כשצומחות שיניים. או סתם רגישות.
לכן כתבתי תנסי להניק אותה כשהיא במצב עומד. ותראי אם יש שינוי.
^^מישהי מאיפשהו
או פטריה
אפשר גם מעייפות שהיא ככהEliana a
לפעמים נותנת לבן של לישון ואז מניקנ תוך כדי
היא קמה משינהשירה_11
אולי גרפס?יעל מהדרום
לאאשירה_11
פטריהאמא---
יש לי תינוק באותו גיל וקרה לי בדיוק אותו דבר כשהיה לי פטריה בשד.
אבל אם לא כואב לך, זה כנראה לא פטריה...
אולי ש לה פטריה בפה.
מנצלשתעוד תשובה
למה פטריה אצל אמא מפריעה לתינוק?
אין לי מושג...אמא---
הגבתי רק מניסיון אצלי, שכשהיתה לי פטריה, זה ממש עיצבן את הבונבון שלי, והפריע לו לינוק.
אולי הוא נדבק ממני? או זה טועם מגעיל?...
או שהוא הרגיש שזה כואב לי ולא רצה להכאיב לי כ"כ?...
כמעט אין כזה דבר שלאמא יש ולתינוק איןמחי
ואם זה קיים זה זמני, עד שהתינוק ידבק גם, וזה קורה מהר מאוד.
לא יודעת אם יש לי פטריהעוד תשובה
כנראה פצע בצד אחד, שכואב לי כשהוא יונק, והוא גם פחות מצליח לינוק ברצף בצד הזה, (גם ככה קופץ הרבה בהנקה מסקרנות) אז תהיתי אם זה קשור.
תודה רבה
זה נשמע כמו פטריהמישהי מאיפשהואחרונה
זרימה חזקה? היא מצוננת?והרי החדשה
בולעת אוויר תוך כדי?
או סתם תינוקת סקרנית ....
היא מנוזלת היום האמתשירה_11
אבל לא אף סתום
וזה ככה בימים האחרונים, אנסה לשים לב
היא גם סקרנית לאחרונה אבל כשהיא סקרנית היא לא בוכה
לפי היידוע לי-מוריה
צינון גם יכול לגרום ללחץ באוזניים. 😏
אני אסתכל עליה בימים הבאים ואשתדל לשים לבשירה_11
בהצלחה ובבריאות.מוריה
אז יכול להיות קשור בטחמישהי מאיפשהו
שאלת חלב שאובשירה_11
הוצאתי מהמקרר חלב שאוב, הוא היה עמוק בפנים אז קצת ממנו היה מעט קפוא,חזרתי אחרי כמעט 3 שעות, החלב הפשיר לגמרי כבר לא קר.
החזרתי למקרר
מה דינו?
אמאלה מפחדת לשמוע תשןבה
אם מדובר בתינוק בריאאפונה
ולא בן יומו, במקרי ספק אני הולכת לפי הריח.
הייתי נותנת אם נראה לך תקיןמיקי מאוס
חלב אם זה דבר מאוד עמיד סה"כ, לוקח לו זמן להתקלקל
תודה לכןשירה_11אחרונה
הייתן מספרות למאמנת כושר שלכן שאתן בהריון?אנונימית בהו"ל
בגדול לא סיפרנו לאף אחד, שבוע ממש ממש ממש מוקדם.
מצד שני אני מתאמנת וחוששת שזה יכול להיות בעייתי...
ברורליב א
היא לא תספר והיא תתאים לך את האימון, נראלי די חןבה
ברור!פה לקצת
חייבשירה_11
בשבוע 4 לא, תלוי איזה כושרשמש בשמיים
אני עושה פילאטיס, עד סוף שליש ראשון אין הבדל בתרגילים, מהשליש השני יש.
אני מתאמנת בקבוצה ולא היה בא לי שכולם ידעו על ההריון.
סיפרתי בשבוע 16, היה לי קצת מצפון על זה משבוע 14, אבל לפני זה אפילו לא חשבתי לספר.
יכול להיות שבסוגי כושר אחרים זה יותר קריטי כבר בהתחלה, אבל ככלל השבועות הראשונים ממש הם יותר מוגנים ולא מתחילים בהם משהו חדש אבל אפשר להמשיך להתאמן מה שהיית רגילה לפני כן.
בהחלטממשיכה לחלום
בטח שמספרתDoughnut
יש בד"כ הצהרות בריאות למלא ששואלים שם את את בהריון, זה לא לחינם.
כןאורוש3
חובה!ברכת ה
בטחפרח לשימוח🌷
אני סיפרתי כשהרגשתי שקשה לי לעשות חלק מהתרגיליליני(:
מהתרגילים.. יצא בשבוע די מוקדם(9).. אבל מבחינת המאמנת שלי ששאלתי אותה מראש על מצב כזה אמרה שעד סוף שליש ראשון אין לזה ממש משמעות... בטח אם התאמנתי קודם. אגב, התייעצתי על זה גם עם רופא נשים ממש מומחה ואמר שאין עם זה בעיה.. כמובן זה רק מהניסיון שלי ולא המלצה רפואית ותלכי עם ההרגשה שלך למה שהכי נכון לך.. מזל טוב!
אני סיפרתי בהריונות מתוך חשש שלימצפה88אחרונה
אבל כפי שנכתב כאן, אמרו לי שעד סוף שליש ראשון התרגילים זהים. גם אמרו לי שעד שאין דופק לעובר אין משמעות למאמץ של האישה (לא יודעת אם נכון), ומהרגע שיש דופק חשוב שהאישה לא תעבור דופק מסוים (יש הסבר באינטרנט איך מחשבים), אז התאמנתי עם שעון דופק באימונים שהיה צורך. פילאטיס כרגיל. וכמובן שכלל ברזל שלא עושים משהו שמרגיש לא נכון בגוף
איך יוצרים בית שמח?newland
איך אתן גורמות לבית\למשפחה שלכם להיות כזו בתוך השגרה האפורה?
לפעמים התחושה היא שאנחנו רציניים מדי\שגרתיים מדי ויש הרבה דברים שפשוט צריך לעשות- להתארגן לגן, למקלחת וכו', זמן לישון ולא בטוחה שמשקיעה מספיק בסתם לדגדג, להצחיק, להראות מעבר.
לשים מוזיקה נעימה ושמחה ברקערק רגע קט
לגמרי מוזיקה. ומשחקים וסיפוריםפרח לשימוח🌷
לעשות את זה אפילו בצורה מאולצת בתור התחלהמתחדשת11
ואחרי המעשים נמשכים הלבבות
לחבק יותר,להשתמש במילות חיבה, לרקוד ביחד, לשחק יחד ועוד
אצלנוכבתחילה
מחשיכים את כל הבית
שמים מוזיקה במערכת על ההכי גבוה
ורוקדים עם פנסים בשלל צבעים
הכי כיף
איזה רעיון כיפיי! באלי לנסות!בשבילך..
רעיון לחופש!!מישהי מאיפשהו
תודה לך
אצלנוoo
השגרה לא כזו אפורה, אין לנו לוז צפוף, הזמנים גמישים, העשיה גמישה, אנחנו מקדישים כל יום זמן לתחביבים, משחקים ומקלחות ארוכות. האווירה רוב הזמן נעימה והרבה פעמים צוחקים.
בעיניי החיים הם לא אוסף של משימות שצריך להספיק, אלא אוסף משימות שצריכות לעשות אותנו מאושרים.
👍👍👍סודית
משפט חזק מאודאורוש3
תודה לךoo
אצלנו הילדים בעיקר יוצרים את זה...מתואמת
הם עליזים ויצירתיים, וזה כבר מספיק
עושים הרבה הצגות, מרימים הופעות מוזיקליות (קנינו לאחרונה במסגרת פרסים ומתנות יום הולדת כמה כלי נגינה וגם רמקול - הם פורחים עם זה. אני קצת פחות נהנית 
), משחקים במשחקים עתירי דמיון...
אני, כשאני מסוגלת, משתדלת ליהנות מההופעות שלהם, לפעמים קצת להצטרף (תכל'ס גם אני אוהבת להציג ולנגן), להפעיל שירים לפעמים, ליזום יצירות וכדומה... (מודה שלא תמיד אני מסוגלת)
ואפשר גם את הדברים השגרתיים ש"צריך" לעשות להפוך למהנים ושמחים - אבל שוב, זה דורש פניות נפשית... למשל:
לתת לתינוקת להשתעשע באמבטיה או להלביש אותה בדיבורים או משחקים (היום למשל הסברתי לה למה אני שמה לה טיטול ).
להשכיב לישון בצורה אטרקטיבית (כשהייתי נערה עשיתי פעם הצגה שלמה לאחים שלי שאני המכשפה שבאה למי שלא הולך לישון, וברגע שהם נשכבים אני הופכת לפיה טובה... לצערי כיום כאמא יש לי פחות סבלנות לזה) - אפשר לספר סיפור לפני השינה או לשיר שירים.
וכן הלאה... צריך להפעיל את הדמיון, ובעיקר להיות בפניות נפשית בשביל זה...
אוי, הזכרת ליעוד מעט פסח
פעם הייתי הופכת ל'מפלצת אמא' בכל השכבה, והייתי רודפת אחריהם ואוכלת אותם עד שהם שכבו במיטה והתכסו בשמיכה- כי זאת מפלצת שמפחדת משמיכות...
ובעלי עדיין לוקח ב'מטוס' את מי שמאורגן לשינה מהסלון למיטה. ובדרך מחפשים איפה ללכת לישון- אולי הלילה נישן במקרר? אולי בעגלה של הקטנטן? והילדים מתגלגלים מצחוק.
איזה מתוק!מתואמת
בעיקר מתוק שעשית את זה גם בתור אמא
איזו שאלה יפה!קמה ש.
בס״ד
אני מאמינה ממש שברגע שאת שואלת את עצמך את השאלה הזאת, כבר תמצאי איך להכניס שמחה וכיף לרגעי היום-יום. כי הרבה מזה היא באמת מודעות (כמה שזה נשמע אולי פרדטקסלי 😅) וברגע ששואלים את עצמינו איך להפוך זמנים טריוויאליים לחגיגה, גם זוכים ומוצאים את הדרכים. (גם אנחנו עצרנו לפני כמה שנים כדי לשאול את עצמינו את השאלה הזאת אז עונה כמשהי שלגמרי מתחברת למחשבות האלה).
ולהתפלל על זה!!!!!!
בהצלחה 💕💕
כשאני נוכחת ברגעלפניו ברננה!
ולא חושבת על כל מה שעוד צריך לקרות
אני מרגישה שאני מצליחה להכניס שמחה וחיות בבית.
לצערי, ממש לא תמיד מצליחה בזה..
אבל עוזר לי לזכור שהחיים הם עכשיו, לא אחרי שהילדים יישנו, ולא אחרי ארוחת ערב וכו'..
כתבת מהמם. בעיקר במשפט האחרון ❤️קמה ש.
תודה!לפניו ברננה!
זה קצת טריקי הרבה פעמים
כי אם אני בנחת אני הרבה פעמים נופלת עם ארוחת הערב 😏
שהקטנטונת עייפה ועצבנית וכבר מאוחר והיא עוד לא אכלה ואני צריכה להכין אוכל עם תינוקת שלא יורדת לי מהידיים.. ואז מה עשיתי בזה.
אכן זה מורכב! מזדהה ומחפשת גם אני את מתכון הקסם...קמה ש.
אני גם בשאלה הזו..אוהבת את השבת
אבל נגיד כן לאחרונה שמתי לב שמאוד חשוב להם שנצא אחרי צהריים וגם לי זה מוסיף שמחה לצאת..
אז משקיעה בלצאת ולא משקיעה אח''כ בארוחת ערב ומקלחות,
למשל אם מתעכבים בחוץ אז ישר שחוזרים נכנסים למיטה (לפעמים מקלחת קצרה בטוש) אוכלים שם ארוחת ערב בצלחת תוך כדי ששומעים סיפור של אמיתי המספר ואז חושך והולכים לישון.. בלי להשקיע ולהנות ככ מהחלק הזה..
אבל זה באמת שאלה שמתעוררת כל יום מחדש..🤷🏻♀️
העניין הוא שאצלינו הם לא מוותרים על כלוםלפניו ברננה!
חוזרים הביתה אז חייבים רק לעשות גם את זה ורק את זה,ואת זה וכו'...
וואי גם אצלנומחי
ואז זה כבר מביא עצבים ויצא שכרו בהפסדו...
לחלוטין!לפניו ברננה!
וואי בול כמה מדוייקאתחלתא דהריונא
זה ממש ככה.פרח חדש
באמת פעם לא הייתי ככה
כל הזמן רק רציתי להיות ברגע הזה שאחרי.. שקט בבית ואני לעצמי
הילדים קצת גדלו ואני מרגישה שהם צריכים אותי רגועה ופנויה ולא רק נותנת פקודות ומתקתקת עניינים.
יוצאת איתם לפעמים אחרי צהריים לגינה יותר מרוחקת ומעניינת
אז זה נכון שהשקט שלי לא מתחיל ב8
אלא יותר זז לכיוון ה9:30-10 בלילה
אבל זה שווה
ואני לא נשארת עם טעם חמוץ אחרי שהם נרדמים של אוף למה לא יותר הקשבתי להם
למה ככה זרזתי אותם לאכול
או לסיים רגע משחק יפה ששיחקו
שיריםנעמי28
ברקע, אצלנו זה ממש מרים.
בבוקר, אחרי צהריים.
בזמני לחץ בבקרים, לקום ולהעיר קצת לפני, רבע שעה, עוזר לאוויריה רגועה יותר ופחות לחץ.
כשיש לי סבלנות, מנסה לשחרר, מסכימה לקפוץ על המיטות, זאת אטרקציה אצלנו (טוב, כי זה כיף גם לי🤤),
לעשות בלאגן, לרקוד, מלחמת כריות.
אם התכוונת גם לבילוי עם הילדים - לשחק ולעשות איתם דברים שכיף גם לך.
אני נגיד שונאת משחקי דמיון, מנסה לנתב את המשחקים שאני מעורבת בהם לדברים שכייפים גם לי, רק ככה מצליחה באמת להיות איתם.
כיף לי לצבוע - צובעים יחד יצירה ענקית וכו׳
לנסות לא לעשות מטלות בית אחרי צהריים כשהילדים חוזרים.
מקלחות זה תמיד זמן משחק אצלנו ( הרצפה מתרטבת בהתאם)
והלוואי שהיתה לי יותר סבלנות..
אמאל'ה בדיוק אתמול חשבתי על זה וגם עבר לי בראש0544
להעלות על זה פוסט!
ממש מבינה את התחושה
תוך כדי שחשבתי על זה עלתה לי השאלה איך להיות אישה שמחה? כי אני באמת חושבת שזה הבסיס לבית שמח...
ואני בכלליות טיפוס שמח ואופטימי אבל עדיין בשגרה מול הבית זאת עבודה ..
את שמחה?תהילה 3>
בעלך שמח?
אני חושבת ששם זה מתחיל.
שמחה היא דבר פנימי ולא מאולץ דבר ראשון.
מעבר לזה אפשרלעות דברים משמחים כמו לשמוע מוזיקה, משחקים, נגינה ופשוט דברים משמחים
אולי תצליחו לייעץ לי איך 'מרגישים' שמחהאתחלתא דהריונא
מרגישה שכצעירה- הרגשתי שמחה בקלות
היתי הרבה יותר נוכחת בכאן ועכשיו
כמובן גם להפך- כשעצוב היה לי ממש עצוב
עם הזמן משהו קצת התכהה ברגש
יש לי פי אלף סיבות לשמוח
יש לי בית ובעל טוב וילדים מתוקים וב''ה
ובתודעה אני שמחה!ובתודה!
אבל ברגש- לא כל כך מרגישה שמחה ביום יום..
לא יודעת למה
איך מרגישים יותר חיוניות? שמחה? התרגשות? התלהבות? בחיי היום יום
יכולות להיות כמה סיבות לזה:מתואמת
טרדות החיים, שכמבוגרת גברו.
עול החיים - האחריות מביאה לרצינות והרצינות לפעמים מביאה להתכהות הרגש...
וגם - הורמונים... של היריונות, הנקות, גלולות, גיל המעבר... לפעמים הם פוגעים ברגשות שלנו, בעיקר ברגשות החיוביים...
איך מתגברים על כל זה? זו כבר שאלה אחרת.
אחת התשובות היא אולי ללמוד מהילדים שלנו איך לשמוח...
וואי יש לי מה לכתוב לך על זהמחי
בעז"ה אחרי שבת
חזרתי מחי
בנוסף לכל הדברים החכמים ש @תהילה 3> כתבה,
אני מרגישה על עצמי שכשטוב לי, אני שמחה והבית שמח. כשאני מרגישה מוצפת ובעומס של דברים, חנוק לי, אני ממש לא שמחה וגם לא משדרת שמחה למשפחה שלי. הכל נהיה יותר טכני וחסר רגש.
מה שעוזר לי להיות במוד יותר שמח זה לפנות זמן לעשות דברים שאני אוהבת ומשמחים אותי (הליכה, כתיבה, יצירה, להיפגש עם חברות או לדבר בטלפון, להתקשקש במטבח, מקלחת מפנקת, כל אחת ומה שעושה לה טוב) ולהיות מחוברת לרגשות שלי בלי להדחיק אותם. אם אני עצובה או מרגישה חנוקה, אני מנסה לתת מקום לרגש ולהבין ממה שהוא מגיע, ואז לחפש דרכים לשחרר אותו.
אני מרגישה שהדברים האלה עוזרים לי להיות במצב רוח חיובי יותר, וכשיש מענה לצרכים הפיזיים ונפשיים שלי כל היום יום מרגיש יותר קליל ושמח
כתבתתהילה 3>
חלק מהתשובה בעצמך
בטבע שלנו, אנחנו שמחות וטובות, זו האמת
נולדנו כאלה, רק שככל שעוברות השנים יש דברים שמכהים לנו את השמחה- בעיקר משקעים רגשיים שמצטברים בתוכנו וגורמים לנו לכהות
גם בכך שכדי להדחיק רגשות מסויימים- הפחות פוטוגניים- כל הרגשות שלנו מודחקים ברמה מסויימת, כולל השמחה וההתרגשות והאושר,
וגם בכך שבסוף כן נערמים לנו על הלב תחושות קשות וחוויות קשות.
אפשר לראות שילדים קטנים, גם כשקורה להם משהו מצער הם נותנים פורקן לקושי, נגיד שהם קיבלו מכה,
בכו קצת קיבלו מאמא חיבוק ונשיקה וחוזרים לשחק כאילו לא קרה כלום.
לצערנו זה מנגנון שעם השנים נדחק.
גם כי הרבה פעמים הסביבה לא מסוגלת להכיל את הכאב שלנו ומכוונת אותנו להדחיק אותו
מ"לא נורא", "תתגבר", "קח סוכריה תחזור לשחק", ואפילו "אל תתייחס אליו הוא סתם אומר"
ועד לשלבים יותר מתקדמים שבהם פשוט נקבל שדר כזה
שרוצים לראות אותנו תמיד נחמדים שמחים מרוצים ומצליחים,
ופחות מסוגלים ופחות יודעים גם מה לעשות כשמשהו לא הולך...
ועם הזמן אנחנו מאבדים את היכולת הטבעית והבריאה שלנו להשאר בנוכחות אמיתית,
ולדעת לפרוק תחושות קשות ולחזור למצב הטבעי שלנו.
חוץ מחוסר שמחה יש לזה תופעות לוואי של חוסר בטחון עצמי, כי יש בי חלקים ראויים שיש להם מקום ויש כאלה שלא, והם לא מעטים
יש תופעות לוואי של התנהגות קשה ומחשבות קשות
כי כשהכאב נשאר בתוכנו הוא הרבה פעמים מוציא אדים רעילים
ופתאום נרגיש קנאה ושנאה וביקורת ומרירות ועוד.
בקיצור, הבעיה שלך משותפת למרבה הצער לרוב הנשים
החלק הטוב הוא שזה לא מאד מסובך לפתור אותה, פשוט צריך ללמוד לחיות בצורה נכונה מבחינה רגשית כדי לחזור לעצמנו
מזדהה מאוד!!רק טוב!
המחנכת שלי באולפנה שאלה איך אני תמיד שמחה?..
היום ב"ה אני ממש לא עצובה אבל אין את החיוניות והקרנה כלפי חוץ כבעבר. מאוד מזדהה עם מה שכתבת.
לזכור לשם מה אנחנו חייםאם מאושרת
החיבור לה', לערכי הנצח מאד מרומם ומשמח.
חשבתי על זה בהלוויות של רבנים.
המשפטים- היו שמחים,תמיד חיוך על פניהם וכו' חזרו בהרבה הספדים על רבנים מכל המגזרים שנפטרו בשנים האחרונות.
כמו שכתבת- אנחנו עושים הרבה דברים שגרתיים.
אם כל פעם שנעשה אותם נכוון לשם שמיים, ונזכור את המטרה הגדולה שלשמה אנחנו עושים אותם,
הם לא יהיו שגרתיים ומשעממים אלא בעלי ערך!
וכשעושים מעשים בעלי ערך- גם אם הם שגרתיים הם משמחים!
אין שום בעיה בשגרה ורצינותאמאשוני
צחוק לא בהכרח מעיד על שמחה.
ושגרה ורצינות הם לא דברים שליליים.
השאיפה לא צריכה להיות שנצליח להצחיק, לבדר, להיות וועדת תרבות וגיוון של הילדים שלנו.
השאיפה שיהיה טוב ונעשה טוב ונשפיע טוב בעולם.
כשאני בטוב, את גם מסביבי מרגישים בטוב הזה.
לא תמיד המציאות כזאת באידיליה אבל מבחינתי זה המצפן, זה מה שהכי משפיע על ההחלטות שלי בחיים בקשר לכמעט כל דבר בחיים.
אם אני בתקופה שלא טוב לי, למשל יש עומס לא טוב או שעמום לא טוב, אז אני אשנה משהו בהתנהלות.
ואם אי אפשר מיידי, אז אבדוק איך אפשר הכי להגיע למצב שטוב לי, ומה יעזור לי להקדים את הגעת התקופה הטובה, ומה אפשר לעשות לבינתיים.
כשאני מוצאת משהו שהוא חצי חצי כזה, אני מסתכלת בכל הכוח על מה שיש ולא על מה שאין, וזה משפיע הרבה מאוד טוב.
אתן דוגמה יש מישהו אצלנו בעבודה שמגיע אותו מרחק כמוני. הוא כל היום מתלונן על הפקקים. אני שומעת פודקאסטים מרתקים. ממש אוהבת. לפעמים גם נשארת כמה רגעים באוטו לסיים לשמוע קטע.
הוא חווה את הנסיעה כסיוט, אני נהנית ממנה. והחוויה האובייקטיבית שלנו זהה.
אבל כל עוד אני בשלב שכרגע נכון לי לעשות את הנסיעות האלה, אני אסתכל ואנסה לראות ההכל חיובי כמה שאפשר.
וכשלי טוב, אז גם לסביבה שלי טוב.
אני לא חובבת מטבח במיוחד, אבל כשיש לי כוח ומצב רוח, והילדים מבקשים אנחנו מבשלים/ אופים יחד. אני לא עושה להם טובה, אנחנו לא מתכננים את זה, זה פשוט קורה.
וגם מלא דברים אחרים. טיולים, יצירות, למידה, ואפילו הכנות לשבת.
הכל פשוט כיף כשלי כיף.
אם מרגיש לך שאת לא שם, מציעה לך קודם לבדוק אם החיים שלך בטוב או שיש מקום לעשות דברים אחרת. אם טוב לך, אז תחשבי מה את אוהבת ומה הילדים שלך אוהבים, ולאט לאט תגלו את הקסם המיוחד שלכם כמשפחה.
אהבתי ממש!עוד מעט פסח
תודה על מה שרשמת.
מבחינתי בית שמח זה בית נעים,רגוע,שלולפניו ברננה!אחרונה
בית עם אמא שמחה לאו דווקא במובן שכל היום היא שרה ורוקדת אלא שפשוט טוב לה והיא מחאה שמחה פנימית וסיפוק.
אז כשאני קראתי את השאלה פירשתי את זה ככה,ובתשובה שלך ענית בדיוק על זה
מעניין כמה מכן יהיו בכנס של בניין שלם... 🤭נפש חיה.
מזה הדבר הזהשירה_11
זה כנס הרצאות לנשים בנושאי זוגיות, משפחה ויש גם ינפש חיה.
אני חחחאמא טובה---דיה!
אבל רק במשהו אחד...
אולי ניפגשאמא טובה---דיה!
מנצלשת לשאול לגבי היריד בבנין שלםחיכיתי חיכיתי
האם גם השנה יש יריד של בגדי מעצבות?
מחפשת בנרות בגדים חגיגיים ותוהה אם יש יריד גם השנה ואם שווה לי לקפוץ לשם מחר
כן ישדפני11
כן יש.נפש חיה.
ואני אנצלש לשאלה אחרת דפני11
איפה אפשר לחנות באיזור? וכמה עולה?
לדעתי בבנייני האומה יש חניוןנפש חיה.
חחח גם אני חשבתי על זהדבורית
עכשיו חוזרת הביתה משם
אם מישהי רוצה להיות ולא הספיקה לקנות כרטיסמתואמת
שתפנה אליי באישי
אני הייתי היום 🙃לפניו ברננה!אחרונה
היה מדהים!
אמא שלי כועסת עלייאנונימית בהו"ל
היא כועסת כשאני בוכה. היא כועסת כשקשה לי או כואב.
היא כועסת כי היא ילדה אותי לפני חודש בלידה קשה מאד והיא לא מצליחה להשתקם כשאני בוכה בלי סוף.
אני בוכה כי כואב לי. כי הגוף שלי מתרגל לעולם הזה.
אבל לאמא שלי אין כוחות לשמוע את הבכי.
והיא לבד לבד לבד ורוצה רק לבכות בעצמה אבל אין לה את ההזדמנות לזה בכלל.
אוייי הלוואי והייתי יכולה לעזור ♥️♥️♥️♥️שירה_11
יקירה, חיבוק גדול 
חצילוש
באמת זה קשוח ממש! יש לך תמיכה? עזרה? מבחינת הטיפול בתינוק, יש דברים שתוכלי לעשות כדי להקל? אני למשל דואגת שיהיה בשלב ההתחלתי והקשוח הזה מנות שאובות מחולקות במקרר שצריך לחמם טיפה ובעלי יכול לקום במקומי לתת. תראי איפה את יכולה להקל על עצמך, קחי את כל העזרה שאת יכולה לקבל, בשתי ידיים! חודש אחרי לידה, את עוד ממש יולדת במשכב לידה, ההורמונים עוד ממש משתוללים, הגוף שבור.. תשתפי את הסביבה מה עובר עלייך, בעלך/אמא/אחות/חברה, אל תהיי לבד, הבדידות הזאת יכולה להתעצם ולהפוך לדיכאון אחרי לידה, תהיי עם יד על הדופק ועטופה כמה שאפשר, לא רק התינוק נולד! גם אמא נולדה! גם אם זו לא לידה ראשונה. זה לא משנה בכלל. את גם נולדת מחדש, מתפרקת ונאספת בחזרה על כל הריון, לידה ותינוקי חדש, כמו הלבנה שנעלמת ומתמלאת, מחזור החיים הנשי והאימהי הוא כ"כ דינאמי! תני לעצמך חיבוק חזק, תהיי חומלת איתך. מגיע לך. הבאת חיים לעולם הזה, יד ביד עם ריבונו של עולם, את פלא הבריאה! את גדולה מהחיים! ומותר שיהיה קשה. זה קשה. אובייקטיבית! חיבוק ענק שוב💖
אוישש❤️❤️❤️❤️רקלתשוהנ
לא ביקשת עצות, אז אני לא אשפוך עלייך רעיונות ששופכים על מישהי שהלב יוצא אליה כי מזהה את הרגשות הקשים האלה של אחרי לידה ❤️
חיבוק ענק
הלוואי שתמצאי יד שתעזור לך
אוי מתוקיחלומות חלמתי
אמא שלך כל כך אוהבת אותך
וגם היא צריכה להתרגל לעולם החדש, בדיוק כמוך.
אז תבכו ביחד, זה ממש בסדר. ותן לאמא חיבוק גדול, כי היא הכי צריכה את זה.
ותגיד לאמא שזה בסדר שקשה לה, ותעודד אותה לצאת איתך קצת לטיולים בשמש, ולדבר עם חברה בטלפון , או עם סבתא.
ואם אתה יכול נסיך קטן, אל תעשה לה מצפון, כי זה כבר מובנה אצלה מהרגע שנולדת.
אתם תגדלו, שניכם, ויהיה בסדר.
אז נסיך, חיבוק לך וחיבוק לאמא.
חמודה אתתתשירה_11
תגובה מהממת 🤍קמה ש.
עשית לי דמעותנטועה
אני עם תינוק בן חצי שנה שחולה כבר כמעט שבועיים. בהרדמה מספר 37494002882939 בשעות האחרונות וכ"כ קשה לי ואני מוצאת את עצמי בוכה ביחד איתו מחובקת איתו ומלאת מצפון על הרגלי השינה הדפוקים שהרגלתי אותו אליהם ועל זה שבטח כי אני לא מניקה אז המערכת החיסונית שלו חלשה וחטף את הוירוס הדפוק הזה, ככה מוצפת ברגשות מצפון ועייפות וקושי וזה היה בול במקום ❤️
וואי כמה קשה!!!!רקלתשוהנ
לאלא!!!חלומות חלמתי
את אמא מדהימה!!!
וילדים חולים זה קשה מאד מאד מאד
כמה אני מבינה לליבך
את לא אשמה
ואת עושה הכי טוב בשביל שניכם!!
בריאות בקרוב!!!!
❤️❤️נטועה
אוי, רפואה שלמה! אל תקשיבי למצפון הזהלהשתמח
הילד שלי היה חולה בלי סוף למרות שהנקתי אותו.
וכשהילד חולה כל הרגלי השינה שעבדנו עליהם כל כך קשה, עוברים הקפאה במקרה הטוב. ונזרקים לפח במקרה הפחות טוב. מהניסיון שלי שום הרגלים לא עוזרים כשהם חולים.
❤️❤️נטועהאחרונה
היו לי דמעות מהתגובה שלך...אמא טובה---דיה!
אמא׳לה עשית לי משהו בלב!!! איזו יקרה את! 💔קמה ש.
ה׳ שפתיי תפתח
איך תמללת את הרגשות של הקטני
וגם את הרגשות שלך-עצמך.
ואיך כואב לקרוא על הלידה הקשה שעברת
ועל הבדידות הגדולה שאת נמצאת בה כרגע
ושאין לך הזדמנות להתאושש ולהתחזק
בעוד שהגוף זקוק לזה כל-כך
וגם הנפש.
אויש מותק, שולחת לך מלא מלא מלא כוחות וחיבוק ענק!!!!
הלוואי ותצליחי להגיע בקרוב למקורות עזרה -
כי נשמע שאת ממש חייבת את העזרה הזאת!
את השעתיים שקט האלה כדי להניח ראש או סתם כדי להיות ברשות עצמך,
את התחושה שאת מוקפת ושמורה הרבה יותר,
ושיש מי שדואג לך.
אני בטוחה שיש מלאכים בשבילך איפשהו,
שמוכנים לבוא, לעזור ולתמוך
וש״רק״ צריך להגיע אליהם.
בין אם זה בעלך,
בין אם זה קרובי משפחה אחרים,
חברות,
שכנות
או מתנדבות...
ואני מאמינה בך מאד!!!
שתמצאי את הדרך!
שהסערה תשקוט בסוף,
ושתהיי אמא מופלאה, רגישה, אוהבת וטובה לתינוק המתוק שלכם.
פשוט שומעים את זה בכל מילה שאת אומרת.
שומעים את הרצון שלך! את הרגישות! את האהבה!
אז כרגע, את לא מגיעה למימוש של התכונות האלה כמו שהיית רוצה. אבל את תתאוששי בסוף בע״ה וזה יקרה.
ואני מאמינה שההקטני שלך חזק
ושהוא יהיה בסדר.
ואת תתחזקי ויהיו לך הזדמנויות בלי סוף לאורך חייכם המשותפים לקרבה, לאהבה ולבניית קשר איתן ועמוק ובריא וטוב. התקופה המורכבת מאד הזאת היא לא חזות הכל ❤️
ובינתיים, תנסי לחשוב את מי את יכולה לשתף, מי שם סביבך עם לב טוב ואפשרות לעזור לך. זה חשוב כל-כך...
חיבוק גדול שוב!!!❤️❤️❤️
וואי יקרה את מדהימה!!! איזה רגישות אינסופית יש לך!אוהבת את השבת
חיבוק ענק ענק!!
ואם במקרה באזור ירושלים אשמח לעזור לך טכנית במה שצריך!
וגם מוזמנת לפרוק אם תצטרכי❤️❤️❤️
זה באמת ככ ככ מטלטל וקשה.. והכל ביחד...
עוד חיבוק ענק ענק ענק!!!
מצטרפת, אם את מהאזור שלי מש ממש אשמח לעזור!!אמא טובה---דיה!
גם אני אשמח לעזור... תמצאי דרך לעדכן אותנוחלומות חלמתי
מה אזור המגורים שלך?
חיבוק גדול גדול ❤️נטועה
את ממש הגיונית ונורמלית! תני לעצמך מקום ולגיטמציה להרגיש הכל!
אמא, בבקשה תבדקי עם אבאכתבתנו
או עם שכנה או עם סבתא או דודה
שישמרו עלי לשעתיים
ואת תתקלחי
ותאכלי משהו
ותישני.
אל תדאגי מידי שכואב לי, אני מסוגל לעבור את זה, הבכי עוזר לי לפרוק את הכאב,
עכשיו תורך.
תמצאי מישהו, בשביל שנינו?
🧡🧡🧡 מדהימה0544
את חייבת עזרה! האם יש לך בן זוג שותף?0544
עבר עריכה על ידי 0544 בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ג 07:50
חברה או משפחה קרובה?
אפילו לפנות לחבד באיזור מגוריך ( יש במקומות מסויימים שפרה ופועה)
החודש הראשון קשה מנשוא ולבד פשוט זה כמעט בלתי אפשרי !
תאמיני לי הייתי באה לעזור לך בעצמי
דברי איתי בפרטי!
אני ככ מזדהה, בלידה האחרונה שלי והרביעית, באתי לא מוכנה, באמת שכחתי הכל ( זו שמעליה בת 4) הרגשתי כמו לידה ראשונה ( רק שיש עוד 3 חבובות שצריכות אמא) והייתי ככ עייפה!!! שזה אם כל הרעות ונכנסתי לדכדוך מה שמעולם לא היה לי... אבל אפשר לצאת מזה! ויש מי שכול לעזור!וכל הכבוד שאת פונה לעזרה! אמא לביאה!!
הכי הכי חשוב עכשיו זה להקפיד לישון, בבוקר בדכ הם ישנים יותר טוב,כשהוא ישן תשני
תודה לכן ממש 😪אנונימית בהו"ל
קראתי את התגובות שלכן וסוף סוף הרגשתי שיש לי מישהו לא שיפוטי לדבר איתו שלא נותן לי עצות שלא עוזרות. הסכר נפתח וחצי לילה בכיתי יחד עם התינוק.
הייתי רוצה לענות לכל אחת ואחת מכן אבל אני לא מסוגלת. מאז אני פשוט מרגישה אפטית. כמו בחור שחור. מטפלת בו בצורה טכנית. כועסת על כל העולם.
יש גם גדולים יותר בבית שדורשים וגם לזה אין לי כוחות. בעלי קורס. המשפחה לא עוזרת. ניסינו לקחת עזרה בתשלום - המנקה לא מנקה, הבייביסיטריות לא כל כך מוצלחות.
אין לי כוחות יותר. אפילו לא יודעת אם יש אופק לקוות לו
אוי, נשמע כל כך קשה😢להשתמח
ועוד שאתם מנסים להיעזר וזה לא עובד.
מאחלת שבקרוב התינוק יירגע, ותמצאו את הפתרונות שיעזרו לכם. והכל יסתדר.
זאת תקופה קשה, אבל תדעי שיש אופק!!!
רק רוצה להגידאישהואימא
שלא לוותר!
מנקה לא מוצלחת, ביביסיטר לא מוצלחת
להחליף
עד שמוצאים
ה' ישלח לכם שליחים נאמנים.. הוא הרופא לנשברי לב..
מניסיון... גם לי לא הייתה עזרה מהמשפחה...
חיבוק והמון המון בהצלחה
יואו יקרה!! טוב שבכית לפעמים צריך קצת להתפרק ולפרואוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ג 23:31
- זה חשוב....
ועזרה- אני מכירה את זה שהעזרה לא מדוייקת..
עדיין, להמשיך לנסות..
יש שתקופת שכדי לצאת שפויים זה ממש ממש חשוב וקריטי לגמרי.
ופצעים בנפש גם לוקח זמן וכסף לרפא
לא רק נזקים גופניים...
חשוב ככ עזרה חיצונית
לא להתייאש
ובטח שיש אופק!!
כל יום יש התקדמותו גם אם קטנה
והחודשיים הראשונים לרוב יותר אינטנסיביים
הגוף מפורק עוד
הרכבת הרים ההורמונלית בשיאה
וכל הבית מנסה למצוא חזרה את המקום....
זה ממש הגיוני..
לכן חשוב דווקא בזמן הזה כמה שיותר מנוחה
כמה שיותר להתפנק..
ותרגישי, את משתמשת במנשא?
זה ככ משנה חיים...
חדפ ארוחות קנויות את עושה?
במקום שאת גרה יש וועדת עזרה?מקקה
הלואי והיינו יכולות לעזור
אין כמו קהילת נשים
אולי יש כזו באזור מגורייך?
יש תקופות שהן פשוט קשות, לא יעזור כלום. אבל הכל עובר בסוף. חיבוקים
חיבוק לךתהילה 3>
וחיבוק גדול לאמא שלך.
אולי שסבתא או אבא שלך יחבקו אותך קצת
ויאפשרו לאמא שלך זמן לעצמה כי זה קריטי
וואו חיבוק!חיים חדשים🍃
שה׳ יעזור לך למצוא את הכוחות בע״ה!
תחושות ממש מוכרות של אחרי לידה.. בע״ה תתאוששי לגמרי ותרווי מלא נחת מהקטנטן❤️
אוי בטעות הגבתי לך, סליחה!חיים חדשים🍃
מעקב אחותתלמים
עד כמה חשוב?
ההריון שלי מוגדר בסיכון בגלל העבר, אבל ההריון עצמו ב"ה תקין. לכן נמצאת במעקב אצל רופאה בעיר אחרת. האחות בטיפת חלב בעיר שלי אומרת שלא יכולה לעשות לי מעקב כי מוגדר הריון בסיכון.
יש אחות שעובדת ביום אחד שהרופאה נמצאת בו אז קבעתי תור ליום הזה, עכשיו אומרת שלא תוכל לקבל אותי כי צריך קודם לפתוח תיק ואת זה אחות אחרת עושה ביום אחר, ולא אגיע לזה במיוחד..
בקיצור סחבת.. כבר שבוע 29.
מרגישה שעשיתי השתדלות וכל אחד זורק למקום אחר, עד כמה באמת זה חשוב? בהריונות התקינים הקודמים הכל היה סבבה בה חוץ מלחץ דם נמוך קצת
חשוב מעקב לחץ דם וסטיק שתןLana423
אני לפעמים הולכת לאחות רגילה, לא אחות מעקב הריון ומבקשת לבדוק לחץ דם. אחרי שהיא מסיימת מבקשת לעשות סטיק שתן - מעולם לא סירבו לי.. וגם תמיד הציעו להשקל כדי להשלים את כל מה שצריך למעקב..
ולא מתעדיםתלמים
את זה איפושהו? יש לי תחושה שגם אם אבקש אפילו לא יסתכלו עלי כי לא פתחו לי תיק בכלל..
מתעדים.. אצלי זה מופיע באפליקציהLana423
בלי קשר להריון.. ב״מדדים״
אם יש לך כוח הייתי מתקשרת לסניף של הקופהLana423
ואומרת שאני צריכה עזרה עם פתיחת תיק הריון.. שזה דחוף ואת לא יכולה לנסוע במיוחד בשביל זה
את יכולה לקבוע תור לבדיקת לחץ דם בלי קשר להיריוןפה לקצת
ואז שיכתבו את זה בתיק שלך לא כמעקב, העיקר שבפועל יהיה מעקב שהוא תקין
כנל לגבי סטיק
חשוב מאוד.מוריה
תשאלי את הרופא לגבי מעקב ביתי.
איזה סחבתטל..
הייתי מבקשת פשוט להבדק בלי לפתוח תיק
ואומרת לה שאחרת את לא תעשי את זה בכלל (אז אולי זה ישכנע אותה...)
המעקב אחות בהריון בסיכון כולל דברים נוספים חוץ מהמעקב הרגיל?
אולי תבקשי הפניה למעקב הריון בבית?תוהה לעצמי
חושבת ש@פה לקצת כתבה פעם שעשתה את זה
נכון, במכביפה לקצת
אבל לביקור הראשון צריך ללכת פיזית
ולא יודעת אם אפשרי בהיריון בסיכון
הסתדר לך בסוף?? זכרתי שהסתבכת עם זהיעל מהדרום
הכרחתי אותם שיסתדר 🤷♀️פה לקצת
הגעתי למי שמעל ולמי שמעל מי שמעל עד שהתייאשו ממני ואילתרו לי מעקב מהבית.
אז אמרת לי שיש אפליקציה, הם לא ידעו על מה מדובר ושלחתי לאחות בוואטסאפ
כל הכבוד לך!! מקווה שבהריון הבא ידעו במה מדובר🤦♀יעל מהדרום
לק"י
ניסיתי לחפש באתר של מכבי, ומופיע שם רק לגבי ליווי טלפוני בהריון ראשון.
אולי יש סניפים שלא נותנים בהריונות הבאים🤷♀️
אצלי לא היה צריךכי כל פה
וזה ממש בזכותך! ראיתי שכתבת ולכן ביקשתי מהרופאה ופשוט שלחו לי את הדברים ובעלי לקח
באיזה קופת חולים את?ברכת ה
באמת הריון בסיכון שלא במעקב במרפאת הריון בסיכון קצת נופל בין הכסאות, וזה באמת בעייתי.
יש מצב אם תכנסי לאחות בקופת חולים הרגילה ותבקשי רק למדוד ל"ד וסטיק שתן היא תוכל....
בכלליתתלמים
כן נראה לי זה מה שאנסה לעשות
מה מיוחד במעקב אחות?בשורות משמחות
חוץ מהבדיקות השגרתיות של סטיק לחץ דם ומשקל שממילא כל תחנת אחיות עושים
לא מצאתי חשיבות לאחות ליווי הריון בנוסף
זה העיקר. הן גם קצת מסבירות גם על דברים נוספיםיעל מהדרום
לק"י
אבל בקטנה.
יש מרפאות אחיות רגילות שלא יכולות תמיד להכנס לתיקים של המטופלות ולעדכן.
ככה אמרו לי אצלינו בעבר
טובבשורות משמחות
בכל אופן אישית לא מצאתי משהו חיוני במעקב אחות הריון
אצלינו עושה את הבדיקות אחות מעקב הריוןיעל מהדרוםאחרונה
מאוכזבתאנונימית בהו"ל
מהדולה שלי. לא אפרט מידי מחשש לאואוטינג אבל מרגע שנגמר הליווי המשותף שלנו, היא שינתה גישה ופתאום דיברה אליי בצורה בוטה. בערך 4 ימים אחרי השחרור שלי היא דרשה את התשלום הסופי ונתנה לי הרגשה שאני גונבת אותה ועוד רגע בורחת עם הכסף (4ימים אחרי השחרור!!! ולמרות שהיא לאורך כל הדרך סיכמה איתה שניתן לפרוש תשלומים, וכל השאר שולם בזמן!!) עזבו את זה שהיא "חייבת" לי משהו במסגרת הליווי והיא לא נתנה אותו ולי ממש לא בא ליצור איתה קשר אחרי האופן שבו התייחסה אליי.
אחכ היא טעתה בחשבונית ששלחה לי ושוב העבירה את הכדור אליי ונתנה לי הרגשה שאני אשמה בטעות שלה ושהכנסתי אותה לבלאגן למרות שאפשר לשנות חשבונית כשמגלים מיד את הטעות וזה בכלל לא סיפור.
כל כך התאכזתבי ממנה כי הערכתי אותה וכיבדתי ממש ופתאום גיליתי שברגע שנגמר הליווי היחס משתנה
היה נראה לי הזוי ממש שזו היא... כי נראה על פניו שיש לה המלצות. נותרתי עם הרגשה ש"רימו" אותי ואחרי החויה שעברתי נטשו אותי להתמודדות לבד עם יחס מנוכר ומרוחק..
עולות לי דמעות רק מלכתוב..
פורקת פה
חיבוק גדול יקרהמדברה כעדן.
איזה מבאס!שלומית.
אויי😥בתי 123
איך היה הליווי בלידה עצמה?
בלידה היא היתה מקסימה ותומכתאנונימית בהו"ל
אבל מרגע שילדתי, היא שינתה צורה ודיברה אליי בצורה בוטה ותקיפה.. מה שגרם לי להרגיש שרימו אותי והכל היה הצגה.. אחרי שחשפתי בפניה את עצמי, בעלי, הרקע שלי ונתתי לה להכנס למקום הכי רגיש ואיטינמי שלי
וואי חד משמעית, אחותי.. כיולדת טריה, זה שורף ליחצילוש
בלב ממש לקרוא את זה.. איזה חוסר אונים!! תחושות קשות ממש! ❤️❤️
💗💗💗💗💗💗💗💗אנונימית בהו"ל
חיבוק גדול!אין כמו טאטע!
איזה תחושות קשות. בטח ובטח שניה אחרי לידה... ברגעים הכי חשופים וההתנהגות הזאת פוגעת ברמה הכי אינטימית ובסיסית.
הייתי אומרת לה את זה, או אולי מתייעצת עם קו ליולדת אם יש מה לעשות כדי שלא יקרה לעוד יולדות.
ובשבילך- אולי עיבוד של החוויה עם אשת מקצוע, שלא תישארי עם כל הכאב הזה.
מזל טוב והרבה כח אהובה!!
אוף איזה הרגשהEliana a
אני מבינה אותך
זה שלה ...
התאוששות מהירה וקלה
חיבוק גדול!! (ומזל טוב ❤️!)קמה ש.
בס״ד
ממש ממש מבינה אותך. גם אני התאכזבתי מאחת הדולות שהיו לי. היא הייתה מהממת בלידה עצמה אבל אח״כ היחס שלה מאד ערער אותי (מקרה שונה והתנהלות שונה מצידה, אבל זוכרת היטב את חוסר האונים, את הפגיעה ואת הבלבול שחשתי. וגם לנו נותר איזושהי סגירת מעגל לעשות וממש ככר לא ידעתי אם לעשות אותה או לא).
אוף 😞
ממש מצטער שהיית צריכה לעבור חוויה כזאת...
דולה היא אדם שבו שמים המון אמון וביטחון!
היא כאן איתנו ברגעים שהם מבין הכי מפחדים, הכי חשופים, הכי פגיעים והכי משמעותיים שלנו בחיים...
את בטח לא זקוקה לחוש אכזבה כזאת,
ועוד דקה אחרי לידה,
כשהכל עדיין בטח מורכב וכואב ומוצף (לצד הברכה והאושר הגדולים!!!!) ❤️
ממש לא יפה שהיא ככה התנהגה אלייך אח״כ.
והאמת, גם ממש מוזר וחבל, כי התנהלות כזאת בטוח פוגעת גם בה בסופו של דבר (לדוגמה את מן הסתם כבר לא תמליצי עליה). פשוט חבל...
וכמו שאליעה כתבה לפניי, זה שלה...
תרגישי טוב אהובה! המון נחת מהתינוק/ת ורק טוב גלוי בע״ה ❤️
ממש ממש קלעת לתחושותאנונימית בהו"ל
תודה. מחבקת גם אותך על מה שהיית צריכה לעבור 💗💗
מצטרפת למילים שכתבו לך .. חיבוק גדול!!ינשופה
איזה באסה שהיא מתנהגת כך?!
💗💗💗קמה ש.
בס״ד
ראיתי שמשהי המליצה לך אולי להעלות את תחושותייך מולה. רק את יודעת אם שווה לנסות או לא אבל אולי כדאי באמת? לפעמים זה מאפשר המשך שיח ולסיים את הסיפור בטעם טוב הרבה יותר. אולי תהיה לה הזדמנות לחזור בה, להתנצל וכו׳? (אני כן כתבתי לדולה שלי בזמנו וזה אכן איפשר לנו לסגור את זה בצורה יותר טובה בסוף).
בכל מקרה ומה שתחליטי - חיבוק גדול גדול!! מקווה שפתיחת השרשור עזרה לך קצת לעבד את החוויה הבהחלט פוגעת!💕
תודה קמהאנונימית בהו"ל
אני לא מספיק יודעת אם אוכל לעשות את זה,ואם כן איך לומר.. תודה שוב על החיבוקים 💗
💗וואו....איזה סיפור כואבריבוזום
את ממש דיברת אתה, או הכל היה בכתב? אולי יש לה מישהי אחרת שמטפלת בצד הכספי? (זורקת רעיון מופרך...)
תחושות קשות בזמן הכי לא מתאים 
מבינה אותך!💗קמה ש.אחרונה
בס״ד
הכי חשוב - מה שטוב ומדויק לך!
אם תרצי שנחשוב יחד על אפשרות של ניסוח - בשמחה!
💕💕💕
וואי יקרה איזה קשוח.. עלה לי מחנק בגרון רק מלקרוא!חצילוש
ממש ממד לא נעים!! אוף. היא הייתה שם בסיטואציה כ"כ אינטימית, וככה היא מתנהגת.. ואת בטח מרגישה חשופה ומושפלת מולה. זו ממש חוויה קשה!! שולחת לך חיבוק ענק ענק וכוחות❤️❤️❤️
ממש ממש ממש..אנונימית בהו"ל
תודה חצילוש 💗
אוי יקרה, איזו חוויה לא נעימה זאתממשיכה לחלום
חיבוק גדול❤️
תודה לכולן אתן מדהימותאנונימית בהו"ל
אמא שלי הרגיזה אותי בצדק או שאני לא בסדר?לראות את האור
אמא שלי התקשרה וסיפרה לי תוך כדי שקנתה כרטיסים לחפץ חיים לאחי האברך (יש לו משפחה גדולה ) וזה עלה לה 900 שקל!!! שאלתי אותה ומה את קונה לנו? היא התחילה לגחך ולצחקק אומרת לי שצריך לעזור לן כי הוא אברך.. תבינו שאני לא מיליונרית אומנם לא אברכים אבל אני ובעלי חוסכים מאוד ואני לא מרשה לעצמי בילוי שעולה 90 שח לכרטיס לילד..אמרתי לה שזה לא שעזרה להם בלחם וחלב אלא פינקה אותם אז שהיא צריכה לפנק את כל הנכדים ולא רק את הילדים שלו כי הוא אברך ! ושאמרתי לנ שתקנה גם לנו כרטיסים היא אמרה מה אני מיליונרית?? אז למה קנתה להם ב900 שח? אמרתי לה שאני לא מקנאה בהם שיהיה להם לבריאות אבל שההורים צריכים לפנק את כל הילדים/ נכדים שווה בשווה. שלא אזדקק לעזרתה לעולם אבל פינוק ועזרה זה לא אותו דבר...
מה אתן אומרות??
שזה לא התפקיד של הילדים לחנך את ההורים.מוריה
סליחה על הבוטות, אבל-
אם ההורים בחרו משהו שלא נראה לילד, שיבלע את הצפרדע ויסתום.
מתנות מקבלים, לא מבקשיםoo
לא צריך לפנק את הילדים/ הנכדים שווה בשווה אלא איך שחושבים.
הגיוני לתת למי שיותר עני, הגיוני לתת פינוק לעניים שידם לא משגת פינוקים.
יותר טוב להיות בצד של הנותנים מאשר בצד של המקבלים. אין מה לקנא במקבלים.
אני בדעהמשמעת עצמית
שהורים לא חייבים לילדים שלהם כלום. זה קודם כל.
וזכותה להחליט שהיא מפנקת את אחיך ואותך לא. יכולות להיות הרבה סיבות: כי הוא אברך והיא רוצה להראות לו שהיא מעריכה את זה, כי הוא אברך והיא רוצה דוקא לפנק במשהו שהוא אקסטרה כי הם לא מרשים לעצמם, כי הפרצוף שלהם יותר יפה בעיניה🤪(סתאאאם)
בקיצור הבנת את הרעיון...
מבינה שזה כווץ' בלב ושהיית רוצה גם.
אבל אלה החיים ולא הכל שווה.
גם אמא שלי נותנת לכל ילד דברים אחרים בזמנים אחרים ואף פעם לא חשבתי להשוות או לשאול מה איתי.
האמת שהיא גם לא אומרת לנו מה נתנה לאחרים, יכולהיות שאמא שלך קצת טעתה בזה שהיא סיפרה לך...
זה באמת מעליבמקקה
ועןשה תחושה לא נעימה
אבל זו זכותה, כמה שזה כואב
הייתי אומרת לה בפרוש שלא תספר לי דברים כאלה כי זה עושה לי תחושה לא נעימה. וזהו, ממשיכה הלאה
בתור אמא בעצמימתואמת
אני דווקא מבינה את הגישה שאי אפשר לתת לילדים באופן שווה, פשוט כי הם לא שווים והצרכים שלהם לא שווים.
לצורך הדוגמה -
קנינו עכשיו ילקוטים לשלושה ילדים, אחד עולה לכיתה א' ולשניים הילקוטים הקודמים נהרסו.
זה אומר שהיינו צריכים לקנות ילקוט חדש או משהו דומה לשאר הילדים? לא. גם אם הם מקנאים. כי הם פשוט לא צריכים.
זו דוגמה פשוטה, אבל בעיניי היא מייצגת את הגישה כולה.
סבא וסבתא שלי ז"ל היו בגישה הזו שצריך לתת לילדים באופן שווה. היו להם רק שניים, אז זה היה יחסית קל, אבל עדיין - אם הם נותנים את אותו סכום כסף לשני הילדים שלהם זה עדיין לא יצא שווה, כי לאחד מהם יש יותר ילדים מהשנייה... ולעומת זאת - השנייה עוזרת להם הרבה יותר (כי גרה קרוב) אז לכאורה מגיע לה יותר...
בקיצור, אי אפשר באמת לנהוג לפי הגישה הזו, וכדאי שהורים וילדים יפנימו את זה משלב מוקדם.
במקרה שלך -
אולי את יכולה לשמוח שאמך שיתפה אותך בפשטות בנקודה בחייה, וידעה שכנראה תקבלי את זה בפשטות ובלי קנאה.
הקנאה שלך מובנת, כמובן, אבל אולי עם התהפכות המחשבה והבנת הגישה המקורית, יהיה לך קל יותר לפוגג את הקנאה...
♥️
וואי איזה מבאס זה לגלות כזה דבר!איכה
ממש מבינה אותך.
אני ממש משתדלת, כמו שההורים שלי השתדלו (ומצליחים ברוך ה'), ללמוד מהטעויות האלו לעצמי.
אני לא אעשה כך וכך לילדה נשואה ולא לחמותי.
אין דבר יותר מעצבן מלשבת באירוע משפחתי ולשמוע את חמותך מקטרת על חמותה, וכשכל מה שמתחשק לך להגיד לה זה תשימי לב איך את מתנהגת.
(חמותי מהממת ומתוקה, והלוואי על כולם כזו התחשבות, אבל כמו תמיד יש דברים שפחות עוברים לי בגרון.. כמו סדרי עדיפויות למשל)
כשההורים נותנים לנו מתנה, הם תמיד אומרים בבקשה לא לדבר על זה במשפחה (שובר למסעדה, כסף לפנק את עצמנו לכבוד יום נישואים או סתם מתנה שווה לאחד הילדים), פשוט ללמוד מזה לעצמנו, איך אני יעשה את זה יותר טוב.
חיבוק ♥️
שזה ממש ממש לא מתאים, עם כל הכאבחגהבגה
להורים יש שיקולים שלהם, דברים שאת לא יודעת. וכן לפעמים יש איפה ואיפה ומותר. במקום לפרגן לאחיך ולטפוח על השכם לאמא שלך על הפינוק בשבילו את עושה לה ייסורי מצפון?
מבינה את הקושי שלך אבל עדיין..
וואללה מסכימה איתך ממששושק'ה
חושבת שאת ממש צודקת.
בדינמיקה שלנו בחיים לא הייתי אומרת לאמא שלי דבר כזה אבל יש מצב שהייתי מרגישה ממש רע בהקשר כזה
אני מנסה להגיב ב2 נושאיםאתחלתא דהריונא
א. היחס הלא שווה שלה-אני חושבת שעקרונית הוא לא בעיתי.
יתכן והיא מאוד מעריכה חיי אברכות ורוצה לפרגן למי שחי בתמידות בצמצום ולא יכל בכלל לאפשר לעצמו מעבר..
גם אם לדעתך זה לא שייך לפנק רק ילד אחד
בעקרון זה לא דבר אסור..יש בזה גם הגיון..
רק מה?
הטעות שלה בעיני זה שסיפרה לך!
כשאמא שלי פעם עזרה לנו כלכלית במשהו..היא ביקשה שלא נספר לאחים כמובן(והאמת לא היתי מספרת גם בלי שהיא תגיד)
כי טבע הדברים שכשמספרים לך שנותנים לילד אחד ולך לא זה מעליב ופוגע ומעורר השוואות וקנאה
ולכן מבינה ממש את התחושות שלך
מאוד מאתגר כשמספרים לך כזה דבר..
צריך להיות מלאך כדי שזה לא יצבוט
כנראה שיש לאמא שלך הרבה אמון בעין טובה שלך..
2. הנושא השני... זה התגובה שלך אליה
בכמות הופתעתי שאת מרגישה בנח לדבר את זה ישירות ככה אליה
לחשוב מה שאמרת..זה הגיוני
לומר אותו בקול רם?
בעדינות אני כותבת שנשארתי עם פה פתוח.
מאוד חצוף האמת.
לא כל מה שחושבים אומרים.
אין לילדה זכות להחליט לאמא שלה או לדרוש לקבל
מזדהה מאד עם 2לבוא בטוב
מסכימה ממשרקלתשוהנ
התנתקתי מהאנונימי והתחברתי לניק ישן כדי להגיב לךיובלית
בהרבה כבוד, ההודעה שלך ממש גרמה לי לזעזוע. את ממש מנסה לחנך אותה. לי לא היה נעים לקרוא את זה בשביל הפותחת.
בדרך כלל אני לא מתעמקת בתגובות, אבל זאת הייתה מוגזמת.
חושבת שהיא חיפשה הבנה וגם אם את אומרת את הדעה שלך, אחלה, בצורה נעימה.
כל אחת והקשר שלה עם אמא שלה. גם אני רואה את עצמי אומרת ככה לאמא שלי ולא כי אני חצופה או מתפנקת, פשוט היחסים פתוחים והדינמיקה היא אחרת.
לפותחת - ממש מבינה אותך. במקרה כזה חושבת שהייתי מרגישה אותו דבר ואומרת לאמא שלי איך זה גורם לי להרגיש. לא חושבת שהייתי מבקשת בכח גם, אבל ליבי איתך. ממש לא נעים.
אני מסכימה יכלתי להתנסח בעדינות יותראתחלתא דהריונא
ומתנצלת לפותחת אם זה פגע
זה לא היתה הכוונה
ולהבא אשתדל להתנסח יותר בעדינות
היא כן ביקשה דעה ולא רק הזדהות
וזה היה באמת רחוק מכל תגובה שיכלתי לדמיין(התחושה מובנת לחלוטין וגם כתבתי שהיתי גם מרגישה אותו הדבר)
כנראה באמת זה נובע משוני מאוד גדול במנטליות
אני אתבייש בטרוף לבקש אפילו בשיא העדינות כסף מאמא שלי גם אם אהיה חייבת למשהו קיומי
וגם כשהיו רגעים שקינאתי נגיד בביקורים או בעזרה שנתנה לאחותי- בחיים לא היתי מדמיינת לרמוז אפילו ובטח לא לדרוש
אני לא אומרת שזה המצב התקין- מרגישה שהאמת כנראה איפושהו באמצע
של לשתף את אמא מה זה גורם לי להרגיש..אבל ללא הדרישה..
בכל מקרה מדייקת רק שגם את התחברת במיוחד אפילו כדי 'לחנך אותי' על מה שכתבתי
אז רק להבא גם את יכולה פשוט לחסוך את ההטפת מוסר ופשוט לומר את דעתך בנושא.
אני קבלתי והתנצלתי אבל בכל זאת מדייקת את זה.שסה"כ הגבת בצורה זהה למה כתבתי רק ההפך.
לא משנה ...הכל בסדר וגם תודה על הדיוק
שאפו על היכולת להגיד טעיתי 😘יובלית
המשכתי לקרוא...יובלית
לא התכוונתי לחנך, רק לתת מבט מבחוץ. מצטערת אם פגע. יש תגובות שלפעמים אי אפשר להמשיך למטה, בשבילי זאת הייתה אחת מהן.
אם הניסוח היה יותר מדי, מחילה...
וזה באמת עניין של מנטליות. בשנים הראשונות אחרי שהתחתנו בעלי היה בשוקק כל פעם כשדיברתי בצורה משוחררת מדי עם ההורים שלי. הוא מגיע מבית "אשכנזי" מנומס כזה. עדיין מנסים לגשר על הפער 😅
כנל גם אצלנוהמקורית
רק הפוך
מסכימה שזה עניין של מנטליות, ואני גם הייתי בשוק תקופה ארוכה
שחררתי כבר, וכל אחד מתנהל עם משפחתו כמו שהוא רגיל ורואה לנכון.
אבל בכנות, לא יודעת אם זה תופס מבחינה הלכתית של כיבוד הורים.
לא כהתרסה אני אומרת, כן? אלא בגלל שיצא לי לראות מקרוב שבגלל המנטליות השונה, גם הדיבור הוא אחר ויותר 'דורש'. ויש כללים הלכתיים לעמוד בהם, שלפעמים מתמסמסים כי יש פחות דיסטנס. בעלי טוען שכל אחד מכבד את הוריו לפי מה שהם רגילים אליו במערכת היחסים ביניהם. יש בזה משהו האמת, אבל לא בדקתי את זה לעומק.
בכל מקרה, בעיניי מהצד זה יפה לראות שילד מרגיש בנח לדברר עם הוריו דברים שמפריעים לו. כל עוד זה נעשה בצורה מכבדת ובשיח נעים
מסכימה איתך לגבי הנכדיםסודית
זה לא בריא לפנק ילדים של ילד אחד ואת האחרים לא. כל מה שיוצר מתח, תחרות, קינאה וצער - זו טעות. נקודה. חז"ל אמרו במפורש שלא ישנה אדם בן בין הבנים כי בשביל 2 סלעים שעלתה כותנת הפסים יוסף נמכר לעבד .
אנחנו לא מחנכים הורים, אבל את אל תעשי את הטעות הזאת. זה מכאיב.
אם אין כסף אז נותנים לכל נכד אבל פחות.
יש פה 2 עניינים נפרדיםפלא הבריאה
1. הלגיטימיות שלך להיפגע. נפגעת הכל בסדר. זה כבר קרה את לא יכולה להדחיק את זה וגם עדיף שלא. תני לעצמך. בטח הרגשת לא אהובה או פחות שוה. תכאבי את זה לעצמך. אחר כך אם תרצי לשתף את אמך תשתפי מהמקום הזה. אני הרגשתי לא אהובה שעשית כך וכך. ולא בהאשמה או בהצטדקות כי אז היא לא תקשיב.
2. השאלה האם הורים חייבים לתת שווה בשווה לכל הילדים או הנכדים. זו שאלה שניתן לשאול. אבל אין לה תשובה אחת. ואין לה תשובה צודקת...
נשמע שאת חושבת שכן. אני לדוגמא חושבת שלא.
מה שחשוב זה הרגשות שמגיעים בעקבות הדברים האלה. וכנראה יוצרים ריחוק כרגע בינך לבין אמא שלך. ואולי אפילו בין אחיך. ולכן צריך לחזור לרגשות להבין אותם. ולדבר עם אמא מהמקום הרגשי שלך. כי לחנך אותה או לשנות את דעתה כנראה שלא יעזור וגם יצור יותר ריחוק...
מבינה את הרגשתךשוקולד פרה.
אבל להגיד לאמא ככה באופן ישיר שהיא לא בסדר,
לתת לה ככה ביקורת- זה לא יפה ולא מכובד.
לדעתי את צריכה להתנצל.
פעם הבאה היא פשוט לא תספר לך, היא תסתיר ממך...0544
היא לא חייבת לאף אחד מכם שום דבר...
לדעתיאחינועמית
זה גם הדבר הנכון לעשות, למה טוב לספר לאח אחד מה השני קיבל?
עובדה היא שזה מעורר תרעומת, והרי אף פעם אין כזה דבר "שווה בשווה".
אולי היא סיפר בלי הרבה מחשבה, אולי היא לא רצתה שהאחות תתפלא על אחיה מה פתאום יש לו כסף לפינוקים, כך או כך הדברים צריכים להתנהל ברגישות.
רק לומר שהרגשות שלך מובנים ממש.ענבלית
באמת מבאס.
אני דווקא מאוד מבינה אותךדובדובה
זה מוציא אותי מדעתי שיש אפליות..מצד שני זה לא משהו אישי נגדך. היא באמת חושבת שבגלל שהוא אברך הוא זקוק יותר לעזרה....ומרחמת עליו כלכלית...
אבל מבינה את התחושות שלך.
גם לי זה היה מפריע וזה סתם יוצר עכשיו כעסים וקנאה בין האחים.
אם רוצים לתת לנכד אחד יותר מהאחרים שיהיה בשושו בלי שהשני ידע..
כי אז זה יוצר קנאה וכעס.
וזה לגטימי התחושות האלה. אנחנו בני אדם.
אז עכשיו שכבר גילית את זה וזה מקומם אותך ואת כועסת. מציעה לך לבחור ולהסתכל על זה ככה:
היא אוהבת את כולכם אותו דבר לא התכוונה להפלות.
פשוט יודעת שהוא ללא משענת כלכלית ומסתכלת על הילדים שלו כנזקקים...
וחשבה שזה יכול לעזור.
אולי הם במצב קטסטרופלי כלכלית. והוא סיפר לה. אולי גם יש להם בעיה בזוגיות ורוצה להקל עליהם.
תנסי לדון לכף זכות...
לנשום עמוק .
לא לקחת ללב.
לנסות לפרגן...
זה ניסיון משמים
לא פשוט בכלל
מרגיז ומפלה בתחושות שלך..
מבינה לליבך..
אבל הוא לא משהו אישי נגדך או מעיד על כך שאוהבת אותם יותר.
זה נטו בקטע שחושבת שהם. מסכנים ..
היית רוצה גם שתרחם עלייך???
ותזכרי שאת תהי סבתא בעזרת ה'. ותהיה בעיה לאחד הילדים הנשואים שלך ואת תרצי לתמוך בהם באיזשהו אופן כלכלי לא לספר לאף אחד.
זו הטעות הגדולה של אמא שלך. שסיפרה לך.
מצד שני אם סיפרה לך כי היא מרגישה הכי בטוחה ונוח עם זה.
וחשבה שתביני אותה ותתמכי במהלך הזה..
היא מסתכלת על זה אחרת ממך...
סוג של תמיכה בזוג שאין לו אמצעים...
שבוע טוב יקרה...
לכי תשתי קפה עם עוגה טובה ותילחמי נגד התחשות שגורמות לנו לכעוס ולדון לחובה .
ה' שולח לך ניסיונות בדיוק בשלושת השבועות..
תחשבי בקטע של הרחמים כלפי אחיך..
זה יעזור לך אולי להבין את הסיטואציה ..
האמת? מבינה אותך לגמרי.. גם אני הייתי נפגעת..בשבילך..
כשאמרתי שלי סיפרה לי משהו שנתנה לאח שלי אמרתי לה שגם ככה קשה לי ואני מתחננת לעזרה כזאת ויודעת שהיא לא יכולה לעזור לי אז שפשוט לא תספר לי שהיא עושה את זה לאחרים..
הפגיעה שלך ממש לגיטימית ומובנת!
אבל בשבילך, תרפי, תנסי לא להישאב לכעס ולכאב הזה של גם לי מגיע כי אם זה לא קורה זה פשוט שורף מבפנים את עצמך ואת סתם תיפגעי יותר..
תנסי לשמוח במה שיש לך ובמה שכן את מקבלת.
יקרה כשמסתכלים על הרגע זה באמת לא פייר בכללבתי 123
אבל כשאת אומרת שווה בשווה את צריכה לזכור שההורים שלכם נתנו לכם חיים שלמים ותמכו בכם עד שיצאתם מהבית
האם את רוצה לעשות חשבון והשוואות כמה תשומת לב והוצאות כל ילד קיבל במהלך השנים? למי עזרו בלימודים בקניית בגדים באירועים...
ולפעמים ילדים עוברים דברים לא פשוטים עם ההורים וההורים רוצים לפצות אחרי שנים לא תמיד האחים יודעים על זה.
בכל מקרה זה ממש בסדר לקנא וזה בסדר לרצות פינוק מההורים אבל חבל לקחת ללב ולכעוס על זה
קודם כל הרגשות שלך מובנים אבל אני חושבתאני זה א
שההורים לא צריכים לתת באופן שווה לילדים לנכדים דוקא כן חושבת שצריך להיות קצת יותר שיוויון כי זה באמת יותר בשביל פינוק ופחות בשביל צורך ממשי. אבל גם בזה לא חושבת שצריך להיות שיוויוני באופן קיצוני.. זאת אומרת אם היא קונה למשפחה מסויימת כניסה לאטרקציה כלשהיא והיא מספרת את זה גם כן הייתי מצפה שזה יהיה לכולם אבל אם כשהיא מגיעה לבקר ולמשפחה מסויימת קונה בגדים ולאחרים לוקחת לפיצה או לא יודעת מה אז זה סבבה ופחות מעורר קנאה.. כי זה לגיטימי שלכל משפחה יהיה תיעדוף לבילוי שונה עם סבא וסבתא.
למשל ההורים שלי לוקחים לפעמים את הנכדים של משפחה מסויימת לכל מיני דברים ואת הילדים שלי לדברים אחרים כי תחומי העניין שלנו שונים. או שאם זה משהו לנכד בודד זה ברור שיש סוג של סיבה למה רק הוא לכבוד יומהולדת,מבצע או משהו אחר..
ועדין פחות מתאים להגיד את זה לאמא שלך אני בטוחה שהתכוונת לטוב אבל זה קצת חוצפה בעיני וכן הייתי אולי אומרת לה אמא גם אנחנו היינו מאוד רוצים ללכת ואין לנו אפשרות את מוכנה לעזור גם לנו? אולי היא אפילו לא מודעת לזה שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם את הבילוי הזה..
חח מסכנה איזה אמבוש קיבלת פה🙈קופצת
ההורים לא צריכים שום דבראמאשוני
הם לא *צריכים* לפנק או לעזור שווה בשווה.
פשוט כי הם ההורים שלנו וזכותם לעשות מה שהם רוצים.
את לא יכולה להחליט בשביל אף אחד אחר מה נכון לו לעשות ומה לא.
אבל, את צודקת שהרגיז אותך לשמוע את זה. זה באמת מעצבן ולא יפה.
אם היא מספרת שתדע שזה בונה אצלך ציפייה.
גם מי שיש לו בשפע לא נעים לו לשמוע שההורים נותנים יותר לאח אחר.
גם ליעקב הייתה סיבה טובה לתת כותונת מיוחדת ליוסף. אמא שלו נפטרה. הוא יתום. אבא שלו הוא גם אמא שלו. ובכל זאת זה גרם לקנאה עזה בין האחים. כי כשיודעים על האפליה זה מרתיח. כולנו בטבע הבסיסי שלנו רוצים שההורים יתנו רק לנו, גם בגיל 50. אז מילא לקבל שווה, אבל לקבל פחות?! זה מרגיז.
אם כבר את כזאת פתוחה עם אמא שלך תגידי לה את האמת, כן זה גורם לי להרגיש קנאה. כשאת מספרת לי את זה אני רוצה גם. זה לא קשור ליכולת הכלכלית, זה קשור לטבע האנושי לרצות לקבל מההורים. אני לא רוצה לקנא באח שלי כי אני אוהבת אותו.
לכן להבא כשאת מחליטה לתת להם משהו ולנו לא, אשמח לא לדעת על זה.
מה שלא יודעים לא כואב.
אהבתי מאוד מה שכתבת..דובדובהאחרונה
כמה כנה ויפה...
פזיותרפיה של רצפת האגןמאשש
שלום לכולן.
אשמח לקבל המלצה לפיזיותרפיסטית טובה של רצפת האגן בירושלים. אני בקופח כללית, אבל יכולה גם ללכת למישהי פרטית אם היא ממש טובה.
תודה רבה!!
לא בטוחה אם היא עובדת עם כלליתאני10
אבל שמעתי המון המלצות על מרים דיאמנט. לא מנסיון אישי
היא כו, יש החזריםרקלתשוהנ
מקפיצה לךמאמינה ומתאמנת
נחמה לרנרמקקה
בזמני הייתה ברמת אשכול
הייתי לאחרונה אצל נחמה אלושבארץ אהבתי
ברמת אשכול. לא יצא לי לפגוש יותר מיד אבל היא נראית לי מקצועית, ובהחלט מאוד נעימה ועדינה.
בפרטיאחת כמוני
ליאת שיק נווה
המלצה חמה חמה על יפית וויץ.ליני(:
אנושית ומקצועית מאד!! מקבלת בכללית בגילה..
תודה רבה לכולן!מאשש
עוזר לי מאד
אני כבר אחרי 6 לידות ועדיין לא מצאתי את עצמי מטפלת בזה... הפעם החלטתי להיות אמיצה
מחזקת אותך🙏 בהצלחהאחת כמוניאחרונה
נו מה יהיה איתי?? מחכה ומצפה🤭🫢חמדמדה
עבר עריכה על ידי חמדמדה בתאריך כ"א בתמוז תשפ"ג 19:42
בהמשך לשירשור הזה בדיקת הריון שלילית אבל פגת תוקף מלפני שנה - הריון ולידה
בקצרה, מחזור אחרון ב כ”א אייר
כ”א סיון מחזור לא מגיע.
בערך ב כב סיון התחילו לי כתמינים וורודים כאלו, קצת וורוד קצת חום. יום אין כלום, יום יש טיפה, כזה מין...
בדיקת רופאה (היה לי תור שיגרתי) ב כ”ד סיוון, הצפתה רירית דקה ונוזל מועט אמרה לי ללכת לאו”ס ביום החמישי למחזור לוודא שהרחם מתנקה בין ווסת לווסת.
כ”ו סיון נקי כל היום ואז היה כתם שבטעות אסרתי אותנו (לא הסברתי טוב לרב ואז הוא אחר שצריך בדיקה ואז זה אסר).
זה היה יום רביעי. שבת הפסק טהרה. ה’ תמוז טבילה.
מאז נקי.
לא הגיע מחזור עדיין.
ב ז’ תמוז בדיקץ הריון ביתית היתה שלילית.
כמה שכיף להיות מותרים הרבה זמן- זה מבזבז לי נסיונות😅
לא קיבלתי עד עכשיו מה שאומר שהביוץ לא היה על השבוע שיצא ב7 נקיים (גם אם נפל בול על הלילה של המקווה- הייתי אמורה לקבל מחזור לכל היותר היום...)
לא זוכרת אם את מניקה או אחרי לידה וכו'אמהלה
כי לפעמים המחזורים פשוט קצת משתבשים, במיוחד בתקופות הנ"ל
כשלי קרה שיותר מחודשיים לא הייתה ווסת אמר לי הרופא שלא בריא לגוףיותר מ3 חודשים ללא ווסת
ולכן לבוא לעשות בדיקת דם ולוודאות שאין הריון ואז לקחת כדור נראה לי פרוברה זה היה שיעשה דימום...
ב"ה בבדיקת דם אז גיליתי את ההריון של התאומות.....
אמרתי לך כבר בשרשור הקודם שלך, אני במקומך הייתי הולכת לעשות US לבדוק ה המצב עכשיו.
בודאי אם יש לך כבר הפנייה ביד אז תממשי אותה, אח"כ אם תצטרכי עוד צתבקשי הפנייה נוספת.
לחילופין, ללכת למוקד נשים של הקופה ופשוט להסביר את המצב ולבקש US.
כך אני הייתי עושה
החוסר ידיעה משגע אותי
לא מניקה, 10 וחצי חו’ אחרי לידה, ללא מניעה מפוריםחמדמדה
בערך...
כך שאין כלכך סיבה לכזה איחור...
מאז החתונה ההפרש הכי גדול היה 52... עכשיו זה כבר תיכף 60...
אין לי זמן ללכת לאו”ס!
הרגע התחלתי משרה, אין לי זמן!
אם יש לך סבלנות להמתין ברגיעה לבאות מה טובאמהלה
מקנאה בך 
אני בשלב זה כבר הייתי מספיקה כמה בדיקות
אין לי כוח לבדןק ולהתאכזב... זו האמת... לא באלי...חמדמדה
מקפיצה לעוד רעיונות מה זה יכול להיות *חוץ* מהריון.חמדמדה
את משובשת הורמונלית בלי קשר להריוןאמאשוניאחרונה
הלוואי שהאיחור מבשר על הריון,
אבל את רואה בעצמך שאת משובשת הורמונלית.
גם כשאין הריון בתקופה שהיו לך כתמים ונאסרת, הרירית הייתה אמורה להיות עבה ולקדם אותך לקראת הריון/ ווסת.
אז אולי במקרה כן תפסת ביוץ ועכשיו האיחור הוא הריון.
אבל בטוח יש לך שיבוש הורמונלי.
את אומרת בעצמך שגם לפני הלידה לא היה לך מחזור סדיר, אז הגיוני שעכשיו אחרי שהפסקת מניעה לא יחזור לך סדיר.
זה לא משנה אם היה 52 ועכשיו 60, שיבוש זה שיבוש.
זה או לבדוק את השיבוש מבחינה רפואית או להשלים איתו.
בת 8 חודשים לא מתהפכת מהגב לבטןפה לקצת
אני כמעט בטוחה שהצליחה לעשות את זה פעם.
השבת גיליתי שהיא לא מצליחה.
היא זוחלת ברחבי הבית במהירות ומגיעה לכל מקום אחרינו אבל אם היא מתהפכת (בטעות או בכוונה) מהבטן לגב היא לא מצליחה לחזור חזרה וצועקת עד שמישהו מציל אותה והופך אותה חזרה.
צריך לבדוק את זה? לעשות משהו?
אני מנסה לעזור לה להתהפך אבל היא לא מנסה ואפילו מתנגדת.
טיפת חלב יש לה רק בספטמבר עד כמה שזכור לי.
קפיץפה לקצת
תחפשי סרטון של בייבי שיררבע ל7
היא מלמדת תרגילים שונים ויש לה סרטון על זה
היי, גם שלי באותו גילאנונימי054
הוא דווקא לא זוחל עדיין
וגם לא מתהפך מהגב לבטן
קמה אליו איזה
3 4 פעמים בלילה רק מהצרחות שלו שנתקע על הבטן כדי להפוך אותו
בטיפת חלב גם ניסתה לעבוד איתו ואמרה שבאמת נראה שהוא מתנגד
אבל זה כנראה מפחד שלהם
הציעה לנסות לעשות מזה חוויה
אגב גם אצלי פעם הצליח להתהפך מהבטן לגב ( הרבה לפני שהתהפך מגב לבטן)
ופתאום הפסיק...
בגדול כשיש צד אחד להתהפכות אני יודעת שזה נחשב בסדר ושזה יבוא לבד
מהבטן לגב אין בעיה, זה גם קורה בטעות לפעמיםפה לקצת
אבל הפוך זה לא קורה והיא אפילו לא מנסה
אה סליחה קראתי הפוך משום מהאנונימי054
נראה לי אבל שזה אותו עקרון
חושבת שהייתי מבקשת הפניה לפיזיותרפיהיראת גאולה
אם עד שיגיע התור היא תתהפך - תבטלי,
אם לא - טוב שמישהי מקצועית תראה אותה ותגיד אם צריך לטפל או לא, וגם יש להן בד"כ כמה תרגילים פשוטים שהיא מלמדת אותך לעשות איתה.
חוץ מזה אני מכירה שהופכים אותם חצי ונותנים להם להשלים את הסיבוב, או שמוציאים להם את היד שנתקעה מתחת. ככה הם מכירים את התנועה ואחרי כמה פעמים עושים את זה לבד.
צריך לבקש מהרופא? היא בכלליתפה לקצת
אני מנסה להפוך אותה חצי גוף אבל היא ממש מתנגדת
כן, מרופא הילדיםיראת גאולה
הרופאה שלנו נותנת כאלו דברים בתור טלפוני, זה נוח.
אבל צריך את המזכירות במרפאה, לקחת ולמלא טפסים והן שולחות את הטפסים להתפתחות הילד.
(צריך גם להגיש שאלון גננת... מגישים אותו ריק וכותבים למעלה שהילדה לא במסגרת....)
ועד שיהיה תור הילדה כבר תהיה במסגרת ותעשה סלטותפה לקצת
באוויר 😅
אולי אשלח הודעה לרופא באפליקציה, רעיון
בעיקרון בגיל הזה נותנים תור די מהריראת גאולה
אבל אם הכל טוב עד התור, מעולה.
אני בכל זאת הלכתי בסיטואציה דומה, והפיזיותרפיסטית מצאה איזשהו משהו קטן שיכול להיות שמשפיע. מבחינתה לא צריך טיפול, אבל אם כבר באתי היא הראתה לי כמה תרגילים והציעה לבוא למעקב בעוד כמה חודשים, אם כן נרצה טיפולים אז.
הייתי רגועה שהכל טוב, עשיתי את התרגילים, ולא הגעתי לתור של המעקב, כי הוא כבר התקדם עוד יותר שהייתי ממש רגועה.
מהניסיון שלידודה שלהם
פיזיו בגיל הזה לא דורש מילוי טפסים.
כבר כתבו לי את זה פעםיראת גאולהאחרונה
ואצלנו בכללית כן דרשו.
(ורוב הטופס יהיה ריק, כי הוא לא תואם גיל... זה לא היה אכפת להם)
אז אולי זה משתנה בין מחוזות, או בין מרפאות, או סתם המזכירות אצלנו לא היו יעילות.
גם שלי התנגדה כשניסיתי לעשות להאולי בקרוב
רופא אמר לי שתקין עד 9 חודשים או משהו כזה אבל לא היה בלחץ שהיא מתהפכת רק לצד אחד (אצלנו הפוך, היה מתהפכת רק מהבטן לגב) אחרי שבוע-שבועיים למדה גם את הצד השני. היא לא זוחלת אבל מתגלגלת אז שלך מתעכבת אולי קצת בהתהפכות אבל מתקדמת בזחילה, לא הייתי נלחצת..
אז שלך מתעכבת אולי קצת בהתהפכות אבל מתקדמת בזחילה, לא הייתי נלחצת..^^^^ים...
ולא לבטל גם אם תתחיל להתהפך. בשלב כזה היא כבר צריכה לזחול
תשכיבי אותה על הצדרק טוב!
כלומר תשימי אותה על הגב, ותגלגלי אותה לצד, ותעשי לה עיסויים על צד הגוף שפונה אליך.
ואז תגלגלי אותה לצד השני וההפך.
מהצד את יכולה לקרוא לה לבוא אליך ולהמשיך את הגילגול.
את גם יכולה לתת לה אצבע אחת שלך שתחזיק קצת ואז 'תמשכי' אותה לכיוונך מהגב להתהפכות מלאה.
ממליצה על הסרטונים של בייבי שירי.
אם היא כבר מפותחת וזוחלת עוד קצת תמיכה והיא תעשה גם את זה.
את יכולה גם כשהיא שוכבת על הגב לשים לידה דברים שימשכו אותה (ברצון, לא פיזית) ותרצה להגיע אליהם כמו משחק מיוחד או אפילו חפץ שהוא לא משחק אבל שמעניין תינוקות.
מקפיצהפרח לשימוח🌷
גם אצלי הוא צועק בול ככהלג בעומר
נראלי מהבהלה..
מעון בונבון קריית משה - בקשה להמלצה + שאלה כלליתנעמי_
האם מישהי מכירה ויכולה לענות לי על שאלות בפרטי.
דבר שני,
אם אני רוצה לבדוק מספר מעונות, האם מקובל לבוא בהפתעה מתישהו בהמלך היום (לא בזמן שינה) או שרצוי לתאם?
דיברתי עם מנהלת אחת שרצתה לדעת מתי אני באה, ולי דווקא כן יש אינטרס לבוא בלי לקבוע.
מקובל לערוך ביקור פתע במעון שאני לא רשומה אליו או שראוי לקבוע פגישה?
לא מכירה ואין לי ניסיון בזהפה לקצת
אבל נשמע לי הגיוני שלא יסכימו לביקורת פתע של אנשים זרים, לא?
לדעתי לרוב מקובל לבואשומשומ
את יכולה להגיד למנהלת טווח של שעות לדוגמא אני באזור בין 9-10 ואגיע
^^ זה הכי טובאמאשוני
ממש לא מקובל להכניס בלי תיאום. היית רוצה שאנשים זרים ייכנסו למעון של הילדים שלך?
אם יש מעון שיסכים להכניס בלי תיאום הייתי בורחת משם.
אם יש לך אישור עקרוני, המנהלת מכירה את השם שלך ואת מטרת בואך אז סביר להניח שיכניסו אותך, תנסי להגדיר טווח זמנים רחב כדי לקלוט תמונה קצת יותר אוטנטית גם לגבי תפקוד המעון וגם תפקוד המנהלת.
בדיוקאמא לאוצר❤
הגיוני גם שירצו לכוון לזמן שהן פנויות קצת יותרשקדי מרק
לא בזמן ארוחה או בכללי מה שמתאים להן בלו"ז
ביקור כזה דורש תשומת לב שלא תמיד פשוט לתת בכל רגע ביום
תודה רבה על הארותנעמי_אחרונה
איישם
פריקה - שבוע 41תולעת השני
סתם פריקה כדי שבעזרת ה' אוכל להרגיש יותר טוב.
חם לי.
כבד לי.
עייף לי.
עליתי 20 קילו ונמאס לי מזה שכולי עגולה ונפוחה.
אני כל כך שמחה שב''ה יש לי משהו שרציתי במשך כל כך הרבה שנים. אבל כרגע פשוט חם לי ועייף לי וקצת כואב לי מידי פעם. (ב''ה, ב''ה, ב''ה שהכאבים קלים ולעיתים רחוקות, אבל עדיין, כואב לי)
אני מרגישה הורמונלית מאד כרגע ורק בא לי לבכות.
מהכל.
מכלום.
בו זמנית.
לא יודעת מה יהיה ואיך יהיה. כולן אומרות להרפות ולהאמין ולסמוך, ואני יודעת שהן צודקות. אבל קשה לי.
ודברים אחרים לא קשורים מתעצמים. וקשה להתמודד עם דברים שבשגרה לא היו משפיעים עלי כל כך. אני יודעת שיהיה בסדר, אבל עכשיו, קשה לי.
אוף.
ומאד רוצה לידה בתזמון מסויים ויודעת שזה לא עובד ככה.
יודעת שיהיה בסדר.
אבל עכשיו קשה.
אוף.
אוטוטו את אחרי זה...מנסה לעזור
לחיים טובים ולשלום ועם אוצר קטן בידיים
מזל שהם חייבים לצאת משם מתישהו, ואת לא רחוקה משםיעל מהדרום
לק"י
את בחופש או עובדת?
בחופש.תולעת השני
מיום חמישי לפני כשבוע וחצי.
וזה חלק מהעניין - בשנה מאז שעברנו לישוב בו אנו גרים עכשיו לא היו לי הזדמנויות ליצור קשרי חברות כי עבדתי משרה מלאה במקום מרוחק, ודי בניתי על זה שזה ייפתר מעצמו כשבעז''ה אצא לחופשת לידה ואהיה בישוב לאורך היום ולא רק לשעה בסוף היום, כשאני עייפה ורוצה להיות בבית.
אבל עכשיו חם לי ואין לי כוח, וחיי חברה מעולם לא היו משהו שבאו לי בטבעיות. ויש קהילה מהממת והכל בסדר, אני פשוט צריכה לצאת ולהכיר, לתת לנשים הזדמנות להכיר אותי. אז כרגע אין לי הסחות דעת מאיך שאני מרגישה.
עד עכשיו האנשים בעבודה היוו חיי חברה עבורי, וזה עבד נפלא. עכשיו קצת בודד לי. אני יודעת שזה נורמלי ושבהשקעה מינימלית זה ייפתר מעצמו, אבל עכשיו אני קצת שקועה בתחושה הנוכחית.
רק חיבוקאחת כמוני
מבינה אותך מאד
כן ..עם איך שאת מרגישה עכשיו, יש פחות כח ליזוםיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
היכרויות.
כובע שמתלבש על מטפחת (כמו קשת). איפה קונים?שש וארגמן
באיזה סוג של חנויות?
איפה יש בירושלים נגיד? או בפתח תקווה? גם אריאל יעזור
וכמה עולה כובע כזה?
אשמח לחוכמת המנוסות.
מתכוונת רק למצחיה?מוריה
כן. שכחתי את המילה 
תודה! מחפשת מצחיה עם קשת.שש וארגמן
אני קניתי בטרמינל xoo
ב40₪
יש גם באתרים של בגדי ספורט
ראיתי בג'ינה בגאולהמאוהבת בילדי
קניתי שנה שעברה במקס סטוקואילו פינו
בעשר שח. מעולה ממש
^^^ קניתי השנה במקסטוקבתנועה מתמדתאחרונה
אבל נראלי הם כבר דיי מפנים את הסחורה של הקיץ ועוברים למוצרי בי"ס ותחילת שנה.. אז לא בטוח שעדיין יש
קניתי לפני שנה או שנתיים בבזאר שטראוסריבוזום
מין כובע עם רוכסן שאפשר לחבר כובע למצחיה או להפריד רק את המצחיה.
אפילו קיבלתי עליו כמה מחמאות (מנשים) והערה שאני נראית כמו קרפד המחופש לכובסת מ"הרוח הערבי הנחל" (מבעלי)
קניתי עכשיו כובע מצחיהעדיין טרייה
שלא צריך בכלל מטפחת (מכיל את כל השיער גם ארוך) אבל זה לא זול. קוראים לחנות mycrown.
המלצה לברזל בהריוןעירנות יתר
המוגלובין תקין בינתיים.. 11.4 אך פריטין מתחת למינימום, עד עכשיו לקחתי פרופיל שבעבר נספג אצלי היטב כנראה ההריון הזה לא... עכשיו התחלתי ספאטון, כמה מומלץ 1 או 2 ביום? האם מומלת לקחת עוד תוסף ברזל חוץ מזה ומה?
תודה
מקפיצהעירנות יתר
אם החלטת על ספאטוןלהתחיל מהתחלה
תעקבי שהוא אכן מעלה לך, וצריך 2 ביום. 1 זה אפילו לא הקצובה היומית (לא בהריון)
ראיתי פה בפורום מלא המלצות על ספאטון, לי זה לא העלה. והרופאת משפחה שלי גם אמרה שמניסיונה הוא לא משהו.
אני כרגע עם ברזל ליפוזומלי וזה מעולה
גם לי ספאטון לא העלה... אקטיפרין העלה לי מצוין.מתואמת
תודהעירנות יתר
מה זה ברזל ליפוזומלי? ואקטיפרין?
מה הכי מומלץ מבינהם? אני כבר עוד רגע חודש שמיני בעזרת ד'.. לא רוצה לשחק עם זה..
זה סוג של צורת הברזללהתחיל מהתחלה
הוא בתוך ליפוזום ואז נספג מהר יותר.
יש הרבה חברות שמייצרות, אני עם חברה של ברזל ביסגליציראט או משהו כזה
אקטיפרין זה פשוט ברזל רגיל בכמוסות.מתואמתאחרונה
לי אקטיפרין היה מצויןמישהי מאיפשהו
אחד בבוקר מיד כשקמתי ואחד לפני השינה
הגעתי ללידה עם המוגלובין 13.4
גיל פוריות ולידהענבר 2
באיזה גיל אתן חושבות שמסוכן ללדת ?
ובאיזה גיל לדעתכן גיל הפוריות יורד ? וצריך לעשות הקפאת ביציות ? אם אני בת 33 שעדיין לא התחתנתי ?
עכשיו זה בהחלט הזמן להתחיל לעשות שימור פוריותקופצת רגע
לא כדאי לחכות עוד
שווה להתייעץשקדי מרק
עם רופאת נשים.
היא תבדוק את המצב האישי שלך (בדיקות דם אין מה להילחץ) ותוכל לכוון אותך בהתאם.
ממליצה דווקא להתייעץ עם רופא/ת פוריותאחת כמוניאחרונה
מציעה לדבר עם מכון פועה.מוריה
ממליצה בחום להתייעץ עם מכון פועה!ברכת ה
יש להם צוות מומחה בדיוק לעניין הזה!
בהצלחה רבה!
רק לגבי השאלה "מתי גיל הפוריות יורד"ירושלמית במקור
הפוריות יורדת כל החיים (אפילו בהיריון, העוברית החל משבוע מסויים מתחילה לאבד ביציות) אבל יש ירידה משמעותית יותר החל מגיל 35 ואז ירידה עוד יותר משמעותית סביב 40. והכוונה לירידה היא לירידה בסיכוי להרות אבל הכל אינדבידואלי ונתון גם לגנטיקה ולכן תבררי אצל רופא/ת נשים כמו שאמרו לך. אגב עם בן זוג אפשר כבר לעשות הקפאת עוברים ולא הקפאת ביציות, ואז שימור הפוריות עם הרבה הרבה יותר סיכויי הצלחה. מברכת אותך בהצלחה
כדאי להתייעץ עם מומחה. הגיל הוא לא השיקול היחידבתי 123
ויש סיכונים גם בשימור פוריות וגם שיקול כלכלי
הביציות מידלדלות כל הזמן בכמות ובאיכותדיאט ספרייט
זה בדיוק הגיל לשימור פוריות.
כדאי להתייעץ עם מכון פועה בנושא, חברה קרובה התייעצה איתם וקיבלה ייעוץ משמעותי, וגם קצת הנחה.
חברה אחרת ניסתה להביא בגיל מאוחר ללא הצלחה, בגלל שאיכות הביציות ירדה עקב גילה (כך לטענת הרופאים).
ולגבי מסוכן - האם כוונתך לאישה או או לולד?
יש נשים שיולדות גם מעל גיל ארבעים בבריאות טובה. אך
אומרים שככל שמתבגרים ייתכנו מומים מסויימים בעובר וזו הסיבה שמעל גיל 35 משרד הבריאות ממליץ על בדיקת מי שפיר.
זה גם יתרון בהקפאת ביציות, הביציות נשארות צעירות למרות שאת מתבגרת.
אני מאחלת לך הצלחה בכל תחום בחייך.
זה דעה רפואית ולא שאלה לפורום כ"כמדברה כעדן.
כן ממליצה לך להתייעץ עם מכון פוע"ה לגבי הליך הקפאת ביציות! בהצלחה!
אני ילדתי עכשיו בגיל 43עובדת אצות
הריון טבעי ותקין, 8 שנים מהלידה האחרונה
לא אומרת שאידיאלי, בטח לא יקרה לכולן, יכולים להיות סיבוכים כמו כל הריון...
רק אומרת שאפשרי, קורה, ורוב הרופאים שהייתי אצלם בכלל לא התרגשו מהגיל
ובתוך כל זה, כן הייתי עושה הקפאת ביציות
בהצלחה
זה שונה כי כבר ילדת בעברענבלית
לא דומה כניסה ראשונה להריון בגיל 43
לאשה שכבר נכנסה להריון בעבר
נכון. יש הבדל בין אישה ולדנית ללא ולדנית..חצילוש
את רואה הרבה אמהות מהציבור הדתי או החרדי שיולדות בלי בעיה בגיל 40+ את הילד החמישי או השביעי או השמיני או העשירי.. מי שרוצה להיכנס להריון ראשון בגיל כזה, זה שונה. המערכת לא הייתה פעילה לפני כן, הגוף לא יודע ומכיר את התהליך, זה שמים וארץ מבחינת הסיכויים הסטטיסטיים להריון טבעי
נכון ולא נכוןעובדת אצות
בגלל הפער מההריון האחרון (7 וחצי שנים) רוב הרופאים (וראיתי הרבה....) אמרו שמתייחסים לזה כמו אל הריון ראשון.
הפעם היחידה שייחסו חשיבות לזה שילדתי בעבר, היה בלידה, ובגלל זה לא התייחסתי לזה בתגובה שלי.
אבל באמת שאני לא רוצה לטעת תקוות שווא. אני יודעת שבסוף, זה חריג ולא קורה הרבה.
מבחינת סיכויי הכניסה להריוןענבלית
או מבחינת מהלך ההריון?
גם וגםענבר 2
את מדברת על הסיכונים בהריון, או על סיכויי הכניסהמכחול
להריון?
גם וגםענבר 2
שווה להתחיל עכשיוים...
יש לך השתתפות מהקופה עד גיל 39, ואיכות הביציות יורדת עם הגיל
אבל את גם עוד צעירה ובע"ה תתחתני במהרה ולא תצטרכי להשתמש בזה בכלל.
אני התחתנתי בגיל 34 וישר נקלטתי עם תאומים....
ועכשיו כשאני מתקרבת ל 40, כבר כשנה ועדין כלום. למרות שאני בספק אם יהיה לי כוח לעבור הכל שוב.
אז למשל אם זה היה מאוד חשוב לי כרגע, זה טוב שיהיה סטוק ביציות....
(ומכירה מישהי שהתהליך לקח לה כמה שנים מהרגע שפנתה לראשונה, ובקושי היו לה ביציות שהצליחו להקפיא....)
בגדול, רואים ירידה משמעותית יותר מבחינה סטטיסטיתחצילוש
בגיל 35, אבל ככל שעולה הגיל, הירידה ממשיכה, גם בין גיל 20 ל25 וגם בין 25 ל30.. אני חושבת שכדאי לך לבחון את האופציה של הקפאת ביציות. ד"ר חנה קטן מדברת על זה המון, אולי שווה לקבוע תור אליה או ליצור קשר עם מכון פוע"ה ולהתעניין בתהליך כמו שכתבו פה. מסוכן ללדת לדעתי בכל גיל בכל לידה יש פוטנציאל לסיכון או לסיבוך עבור היולדת.. בשורות טובות יקירה!! מאחלת לך למצוא בקרוב מאוד את זיווגך משורש נשמתך ולהקים בית שמח עם ילדים מתוקים ובריאים בקלות🙏❤️
בכל לידה יש פוטנציאל לסיכון או לסיבוך עבור היולדת.. בשורות טובות יקירה!! מאחלת לך למצוא בקרוב מאוד את זיווגך משורש נשמתך ולהקים בית שמח עם ילדים מתוקים ובריאים בקלות🙏❤️מעניין אותי- סכרתיות, כמה ההנקות הורידו לכן אתחצילוש
הסוכר? וכמה זה השפיע על כמות האינסולין?
וואי מעניין!Lana423
מרגישה שממש קשה לי לאזן ככהחצילוש
הסוכר יורד בהנקות לבד, ואז אח"כ עולה מאוד, ואני מפחדת לתת יותר מדי כדי לא להיות בהיפו.. מעניין אותי לשמוע מאחרות גם.. אמורים לזמן אותי למרפאת סכרת רגילה.. מחכה שזה כבר יקרה כי זה מחרפן🙈
אין לי תשובה בשבילך..נקודה טובה
רק מתעניינת מה עם הבת שלך? כתבת שהייתה בהיפו..הסתדר מאז?
כן ב"ה.. רק שהמשיכו לדקור אותה עד שהסתדר.. מסכנהחצילוש
קטנה. ועכשיו עם הצהבת גם.. כל בוקר מתחיל בבדיקת דם🥺 מנסה להרגיע את עצמי שהיא לא תזכור מזה כלום. אבל כואב לי הלבבב! ההיפו זה לא בגלל האינסולין, זה בגלל רמות הסוכר בדם שלי, שהיא הייתה רגילה לקבל, ואז יצאה מהבטן וזה גרם לצניחה לכאורה.. זה משהו נפוץ מסתבר בסכרת לא הריונית תלוית אינסולין..
מזל טוב יקרה פספסתיאני זה א
תודה💖💖חצילוש
גם לי עשו להם מלא בדיקות, העיקר שתחבקי אותהאוהבת את השבת
וזה מה שהיא תזכור
שהיית איתה ברגעים קשים..
היא תזכור את החיבוק והעיטוף והחום שלך
חיבור גדול על כל הבלונים ובע"ה שיעבור מהר!!
בגלל צהבת?חצילוש
כן ,שלוש שלי היו עם צהבת..אוהבת את השבת
חיבוק ענק על האשפוז!!
זה ככ לא קל..❤️❤️❤️
אז בנוסף לה גם עשו מעקב סוכר..חצילוש
דקירה כל חצי שעה, אח"כ כל שעה, אח"כ כל שלוש שעות, במשך יומיים🥺
אויישששש נשמע ממש ממש קשוח!!אוהבת את השבת
מסכנונת. מה עם למרוח משחת אמלה?אמא יקרה לי*
בגלל שהיא פיצית אז תצטרכי כנראה מרשם מרופא, אבל אצלנו מאד עזר.
לא חשבתי על זה האמת, אשאל את הרופא בבוקרחצילוש
תודה!
פחות משתמשים בגיל הזה..רק טוב=)
לנו רופא ילדים הציע וזה עזר מאד.אמא יקרה לי*
בגיל הזה?רק טוב=)
כן. לתינוק צהוב וסכרתי לפני הברית.אמא יקרה לי*
וואלה..רק טוב=)אחרונה
מכירה הנחיות אחרות
למה? בברית ממש נפוץלא מחוברת
נכון, אבל לא בדרך כלל לא משתמשים בזה באופו שגרתירק טוב=)
וודאי, הנקה זה פעילות גופניתאם מאושרת
לכן גם מרזים בהנקה.
על כמות האינסולין קשה לשער כמה זה משפיע, כי את לא יודעת כמה התינוקת תרצה לינוק.
בגיל הזה לפעמים הם יונקים שתי דקות ונרדמים ולפעמים הם יונקים שתי שעות ורוצים עוד...
לכן לא הייתי מחשבת את האינסולין לפי הנקות.
אבל בגלל שחוץ מהנקה את גם אחרי לידה כמות האינסולין בכלל פוחתת, כי גם בהריון צורכים יותר אינסולין וגם המשקל יורד ואינסולין הוא מאד תלוי משקל.
כתבת בהמשך שאת מחכה למרפאת סכרת רגילה- אני לא בטוחה שהם יתנו לך מענה.
גם כי הם לא ממש בקיאים בהנקה, וגם הם בטח יגידו לך להיות עם סוכר יותר גבוה,כדי לשמור על "טווח ביטחון".
אני אישית לא בעד הגישה הזו,
כי אני לא חושבת שרק בהריון צריך לשמור על איזון אלא גם בלי קשר להריון, יש לנו מצווה לשמור על הגוף,לכן אני מקפידה על איזון גם אחרי הריון, ( מעירה כמובן שזה לגבי עצמי כי אני יודעת לזהות היפויים ולנהוג בהתאם,לא מתיימרת לקחת אחריות על אף אחד אחר)
מה שאני עושה זה להכין לידי תמיד שתיה מתוקה
( אנחנו צוחקים שהמניות של טמפו עולות לפי הלידות שלי).
וגם אני מכינה לי מראש מלאי של דברים בריאים ואז אחרי הנקה אני יכולה לאכול זה גם משמש לי במקום ארוחות ולא סתם משמין...
תודה יקירה! כנראה שפשוט צריך ללמוד את זהחצילוש
רק שכנראה שזה יהיה ככה דינמי ולא יציב בתקופה הזאת.. ניסיתי להוריד ליומיים את המשאבה וגם לזה הגוף לא הגיב טוב.. חירפון מוחלט וסוכרים בשמיים, יורד בהנקות ואחר כך ממש עולה ושוב יורד משהו הזיה.. אין ברירה אלא ללמוד את עצמי ולהיות יותר זהירה, ועם סוכר זמין.. בסוף יוצא שאני מפחדת לתת מספיק על מה שאני אוכלת והמצב הוא שלא יורדת מתחת ל180🤦♀️.. הציפיה שלי ממרפאת סכרת גם שיעשו לי בדיקות יותר מקיפות שיתנו יותר מידע על מה בכלל יש לי ואיך הכי טוב לטפל, באופן כללי..
בהצלחה❤️אם מאושרת
מוסיפה עוד כיוון- היית באישפוז עם הבת שלך,
אשפוז הוא מצב לא שגרתי שיכול בהחלט להוות "סטרס" שמעלה את הסוכר,בלי קשר למה שאת אוכלת.
אז קשה גם להסיק מסקנות ולקבל החלטות מהימים האחרונים.
לגבי מרפאת סכרת-צודקת, אם הם יעשו בדיקות מקיפות אז זה בהחלט יכול לעזור,
אבל בגדול לגבי איזון הם לא ממש מבינים בהנקה והריון וכו'.
ואיזון מאד מאד מושפע מההורמונים שלנו ( אפילו בזמן מחזור שזה מוכח שזה משפיע,יש רופאים שעדיין מזלזלים בקשר הזה...).
הרבה הרבה בהצלחה❤️❤️❤️ זה באמת נראה לי תקופה מאד מתישה ההנקה, גם לא תמיד מה שתלמדי את עצמך יהיה נכון לעוד שבוע כשהגברת תשנה את הרגלי ההנקה שלה.
אבל בסופו של דבר זו תקופה נהדרת! הגוף מרגיש טוב עם עצמו, והכי נהדר היה לי - כשהצלחתי לשלב הנקה עם הריון
ההנקה הורידה מה שההריון העלה ויחד זה היה איזון מושלם!
וכמובן תהני מהפינוקים המתוקים, בתקופת ההנקה חגגתי עם פינוקים שסתם ככה אני לא מתפנקת בהם
תודה💖💖חצילוש
את אלופה. ממש עוזרת לי
יש לך סנסור?ברכת ה
אם לא, אולי כדאי לבקש...
ברור שיש לי, אני עם משאבת אינסוליןחצילוש
אי אפשר בלי סנסור..
וואייי מצדיעה לך !בננות
חשבתי שיש לך סכרת רק בהריון..
אמאלה. איזה ניסיון !
הרבה בריאות !!
לא מסוגלת לחשוב כל כל העוול הזה יוצר מ 9 חודשים..
את גיבורה !
אהה, לא יש לי סכרת תמיד, מסתבר.. חחחצילוש
פשוט לא סוג 1 ולא סוג 2. סוג אחר, נדיר יותר.. שמתנהג גם כמו 1 וגם כמו 2.. משהו מוזר..
וסכרת הריון או סכרת בכללי כשאת בהריון זה אתגר ברמה אחרת, כי יש פה עוד יצור חי שמושפע מזה ישירות.. ולכן האיזון הרבה הרבה יותר קפדני.. וחוצמיזה, אני עם משאבת אינסולין, זה לא סיוט כמו סכרת הריון שכדי להיות מאוזנת צריך להתענות על עלי חסה בתיבול אוויר.. זה אחרת.
הרגת אותי, עלי חסה בתיבול אוויר 🤣אמא לאוצר❤
בול!
ברזל בהנקהביבוש
בהריון לא לקחתי בכלל בגלל שזה גרם לעצירות. עכשיו לוקחת כי חייבת אבל סובלת ממנו (של דרך חיים)
איזה ברזל הכי עדין מבחינת עצירות? ומה עוד כדאי לקחת בהנקה?
אקטיפרין היה לי טוב מהבחינה הזו.מתואמת
גם לי היה מצויןמישהי מאיפשהו
גם ליטארקו
אני לוקחת בהנקה אפרוס מידי פעםEliana a
לא עושה לי
אני לא לוקחתשירה_11
צריך??
אני לא לקחתי בהנקה 😅מישהי מאיפשהו
בעיקרון מומלץ חודש אחרי לידהביבוש
אבל אני לוקחת כי ההנקה מחלישה אותי + חוסר שינה
אני לוקחת ספאטוןיערת דבש
זה יחסית ממש עדין
לוקחת בהריון וגם סתם בחיים כשצריך
מה זה השמות האלה🙄ביבוש
ואיפה קונים
של אלטמןמדברה כעדן.
לי ספאטון בסדראחת כמוניאחרונה
מעניין אותי מה דעתכן- עבודות ללימודיםעננים כחולים
תוהה לעצמי בקשר לתופעה שממש נפוצה בלימודים שלי- תשלום למישהי שתעשה במקומך עבודות. אף פעם לא עלה על דעתי לעשות את זה אבל בזמן האחרון כמה וכמה בנות ביקשו ממני לעשות להן עבודות בתשלום. המחשבה הראשונה שלי זה ממש לא, מבחינתי גזל וחוסר ישרות לכל דבר ועניין אבל הבנות שפנו אליי הן בנות שלא הייתי מעלה בדעתי שיעשו משהו לא ישר, בנות חרדיות או ''דוסיות'' לחלוטין. אז תוהה אם אני סתם אנטי לתופעה או שבאמת יש בסיס לרתיעה שלי.
מניחה שיש פה הרבה מהאוכלוסיות האלה ומעניינת אותי דעתכן, מכירות את התופעה? הייתן עושות עבודה במקום מישהי? משלמות למישהי שתעשה עבודה במקומכן? נראה לכן זה גזל ממש או סתם פוגע בסופו של דבר בתהליך הלמידה האישי?
השרשור מתחיל להדרדר. התקבלו מספיק תשובותיעל מהדרום
לק"י
ולכן אני נועלת אותו.