פורום הריון ולידה (עמוד 889)

זה באמת קצת מורכב. אבל אפשר לנסות להתרחק כמה שיותר מהרעש ולשים לו אטמי אוזניים...

יכול להיות שתהיה בת משפחה שכן תרצה לעזור לך, אולי תבדקי... 

תנסי להיות רק בחופה קצת ריקודים וללכת

אני רק מתעייפת מלחשוב להיות בחתונה,לדבר עם אנשים, להתרגש, לנסוע... ממש אחרי לידה

תהיי קצת ותלכי

אולי את בת השנתיים לשים אצל שכנה ? מכרה? לחפש .

וכמובן לא מתכננת לרקוד או לעמוד יותר מידי

בלידה הקודמת לא היה סיכוי שהייתי יוצאת לחתונה בשלב כזה

מתכננים להגיע מוקדם ולהספיק את הצילומים שלפני החופה ואז אם יהיה קשה לא נהיה חייבים להישאר ממש עד הסוף

לא הכנסתי אותו לאולם, אמא שלי( זו היתה חתונה של אח של בעלי). שמרה עליו בחוץ, רוב הזמן בחדר יחוד, אחרי שהחתן והכלה יצאו, וכשהלכתי להניק נכנסה לחתונה.

אולי תוכלי להביא ביביסיטר,שתהיה איתו מחוץ לאולם( בדרך כלל יש באולמות חדרים צדדים שאפשר להיות בהם). ותתקשר אליך כשהוא צריך אותך. 

נראה לי שלחתונה של אחות באים במצב כזה ולא הולכים באמצע וגם מביאים את הילדה בת השנתיים.

מלחיץ אותי להביא בייביסיטר שאני לא מכירה

ואנחנו מתכננים להגיע עם בת השנתיים בעזרת ה ,ההתלבטות הייתה על התינוק

חלק מהמזן תהיו בחוץ עם התינוק. וחלק עם הילדה בפנים.

או להכניס עם אטמים וכובע שיכסה. ועגלה די מכוסה.

ולהיות רחוקים מרמקולים.

רשמית הם לא לתינוקות קטנים אבל הרופא שלנו המליץ עליהם בגיל קטן ממש.

כשהייתי יום אחרי הברית של הבכור

היה סיוט

כל סוף ההריון מתח ממה אני אלבש

ואז לראות שאני נראית כמו פיל אחרי הלידה ולצטרך להתארגן לחתונה

איפרו אותי תוך כדי שהנקתי את הקטן

ובדיוק בתור שלנו בתמונות הוא צרח כמובן

תכלס ההורים שלי באו לקחת אותי מיד אחרי החופה

אני שמחה שהלכתי. אבל ממש לא הצלחתי להרגש שם עם אף אחד וזה היה ממש ממש קשה...

אל תהיי בחתונה הרבה זמן!

כן הייתי חושבת שוב על האופציה של להשאיר אצל חברה ולנסוע בלעדיו.

חתונה בגיל שלו זה אירוע רועש והמוני מדי

או שהחברה תבוא איתך ותשמור עליו מחוץ לאולם.

גם כשמתרחקים מהרמקולים יש הרבה רעש והרבה אנשים...והוא ממש קטנציק

גם אם את מרגישה ממש טוב.

אולי אפשר שאת ובעלך תשבו איתו לסירוגין בחדר ייחוד (אם זה מקום יחסית שקט. יש אולמות שהחדר ייחוד רחוק מהריקודים) או אפילו בחוץ באיזה שהוא חדר צדדי או באוטו ותפרשו הביתה יחסית מוקדם.

אפשר שרק בעלך/את תחזרו הביתה עם התינוק והשני יישאר.

הנקודה שלי היא שתינוק כל כך קטן לא אמור להיות ברעש הזה.

לטישטוש הרעש

ממליצה לחפש בגוגל מידע על מה אפשר לשים.

אם את מצליחה להשיג משהו שיטשט לו את הרעש לדעתי ההצעה של בעלך הכי טובה

ואם את בכל זאת מצליחה למצוא משהי שתשמור עליו בחוץ זה הכי אידאלי

והכי חשוב,תהיי בחתונה כמה זמן שעושה*לך* טוב,גם  אם זה קצת אבל גם אם זה הרבה

אנחנו לקחנו אוזניות לחתונה של אחותי אבל זה היה בגיל יותר מחודש. וזה היה מעולה (גם לבן השנתיים אגב).

לא הייתי מוותרת על להביא אותו איתי, אבל לדעתי כן תמצאי מישהי שיכולה לשמור עליו באולם. אצלי חמותי שמרה על התינוק בחדר ייחוד אחרי שהזוג יצא ממנו.

מה עם להביא אחד מהאחים של בעלך שישמור?

עשינו את זה בחתונה של אחותי.

הבאנו אותו ושילמנו לו.. לנו זה ממש עזר

אני היתי הולכת

שמה אטמים

וסה''כ עם קטנה אפשר להסתדר יחסית בקלות

עם אטמים בעיני הרעש לא מסוכן

אבל אם לא נח לך אז באמת להביא מישהי זה מעולה

שתשב מחוץ לאולם תביאי לה מחשקים ואוכל לנשנש לבת השנתיים

אולי הם גם ירדמו בכלל

וככה תהי רגועה

גם על הקטן שתשמור כהוא ישן או רגוע..מה הבעיה?

את ליד ואם יבכה מיד תקרא לך

הבאתי אותה אליי פעמיים לפני החתונה לראות שמסתדרת ואז בחתונה עצמה היא הייתה עם התינוקת ואני הייתי משוחררת.

במקרה שלי הילדה הייתה בת 4 חודשים אז גם נתתי לה לפעמים להיות איתה באולם כשהייתה ערה אבל בשאר הזמן הייתה איתה בחדר צדדי באולם וקראה לי כשהיא הייתה צריכה לינוק.

אני גם לא הייתי משאירה בבית אלא מוצאת פתרון לאולם.

ואני שוקלת באירוע הבא לנסות אטמי אוזניים לתינוקות, הרעש באמת נוראי. הייתי עם בת 8 חודשים באירוע לפני חודש וכשהיא ישנה הצטערתי שאין לי אטמים לחסוך לה קצת מהרעש.

חתונה של אחי.

לקחתי אותו איתי כי לא היתה אופציה להיפרד (הנקה)

מאוד מאוד חששתי כמוך.

תכלס היה ממש ממש בסדר.

שמתי לו צמר גפן באוזניים כאטמים (כי נזכרתי בזה ביום של החתונה וכבר לא הספקתי לקנות אטמים נורמליים)

וגם שמתי כובע עם כיסוי לאוזניים שיטשטש עוד את הרעש.

הכי קשה היה בהתארגנות ובדרך.

אבל בחתונה באופן מפתיע ישן כמעט כל הזמן. נראה לי הרעש וההמולה הכניסו אותו לשינה עמוקה יותר.

אכל לי בחופה ושוב פעם אחרי סוף הריקודים.

רוב הזמן שמתי אותו בנקודה הכי רחוקה מהרמקולים ובאתי מידי כמה דקות לראות שעדיין ישן.

לדעתי זה גיל שהם ישנים כל כך הרבה שאת יכולה לקוות שיהיה בסדר.

לדעתי הבאתי ילדה של קרובת משפחה שגם היה נחמד לה להיות בחתונה

לשמור עליו בתשלום במקום שקט שהיה באיזור.

הצטיידתי גם באטמים אזניים לתינוקות ליתר בטחון

חתונה של אח של האם, תינוק בן חודש.

ישבתי איתו רחוק מהרעש והאמא באה להניק..

זה היה אחלה פתרון

החוף הנפרד בהרצליה יפתח החל מה-1 ביוני, 2023

החוף הנפרד בהרצליה יפתח החל מה-1 ביוני. נשים וגברים המעוניינים לשהות בים בנפרד יכולים מעתה לעשות זאת בחוף הרחצה הממוקם דרומית למרינה |

החוף הנפרד בהרצליה

החל מה-1 ביוני:  מועדי רחצה נשים: ימים ראשון, שלישי וחמישי |  מועדי רחצה גברים: ימים שני, רביעי ושישי.

החוף הנפרד בהרצליה יפתח החל מה-1 ביוני. נשים וגברים המעוניינים לשהות בים בנפרד יכולים מעתה לעשות זאת בחוף הרחצה הממוקם דרומית למרינה.

מועדי רחצה נשים: ימים ראשון, שלישי וחמישי.

מועדי רחצה גברים: ימים שני, רביעי ושישי.

שעות הפתיחה:

מ-1 ביוני ועד 19 ביוני, שעות: 15:45-07:15. לא כולל שבתות.

מ-20 ביוני ועד 31 באוגוסט, שעות: 18:45-07:15. לא כולל שבתות.

מ-1 בספטמבר ועד 14 באוקטובר, שעות: 15:45-07:15. לא כולל שבתות.

בכל הטיפולים שעשיתי, החלק הקשה היה ההמתנה הזאת, פסיכי לגמרי,

הייתי מנסה להסיח את דעתי, בלקרוא ספר, ךצאת, להיות עסוקה..

ובשבת אחיינית שלי שאלה אותי- יש לך תינוק או תינוקת בבטן?

אמרתי לה שאני לא יודעת, ושיהיה אני אגיד לה..

אבל היא התעקשה-

אבל את מרגישה? את מרגישה שיש משהו בפנים?

וזה היה כואב ומתוק ביחד,

כי זה בדיוק מה שעובר עלי בימים האלו, המחשבות על האם אני מרגישה שיש משהו שם בפנים...

גם אני הייתי ככה רק במחשבות ובהשערות.. כאלו חיה חיים כפולים..

בחוץ מתפקדת

בפנים- שם.

סופרת ימים כמו ילדה קטנה

באמת פשוט כמה שיותר להיות עסוקה

זה בלתי אפשרי והמלחמה הזו רק התישה אותי עוד יותר.

במיוחד בשבוע השני לקראת הבטא זה היה ממש ממש קשה.

אז מותר להרגיש ומותר להיות במתח וזה תקין והגיוני והכל בסדר

ומלא הסחות דעת קטנות ומה שאפשר....

אבל גם לדעת שכן זה ימים של ציפיה שמאוד סוחטים רגשית וזה מה שיש.

ביום עצמו של הבטא תמיד השתדלתי שיהיה עמוס ולא להיות בבית אם אפשרי.. בדכ תזמנתי את החזרה הביתה בערך לשעה שמגיעה התוצאה..

כל חודש התמודדתי (או שלא ) אחרת

חודש אחד החלטתי מאוד חזק שאני משחררת ולא מתעסקת עם זה

זה היה קשה אבל הצלחתי. באמת היה הריון אבל נפל שבוע 8

חודש אחרי ההפלה, לא הייתי מסוגלת לשחרר

כמה שניסיתי.. המחשבות רדפו אותי יום וילה

אח''כ היו חודשים שהחלטתי שאני עושה רק בדיקות ביתיות ומשלב מאוד מוקדם, עם בדיקות שמזהות לפני האיחור

אח''כ ראיתי שאני ממש אובססיבית לבדיקות

זרקתי את כולם מהבית ועברתי רק לבדיקות דם.

אחרי עוד כמה חודשים קניתי שוב

ועשיתי משהו באמצע

לא בדקתי מידי מוקדם

אבל גם לא חיכיתי לאיחור

ניסיתי להיות עסוקה בדברים שאני אוהבת

אבל הייתי ככ עמוק בתוך זה

שהרגשתי שגם מה שאני אוהבת, לא כיף לי..

בקיצור, מה אני רוצה להגיד

שאלו באמת ימים מאוד מתוחים לאשה שמאוווד מחכה להריון

בהתחלה הרגשתי רע עם עצמי שאני קצת כמו ילדה קטנה. לא מצליחה לשחרר. לא מצליחה לחשוב על משהו אחר.

אבל אחרי שקיבלתי את עצמי ככה

והבנתי שזה לא משהו לגמרי נשלט

אז שחררתי את הצורך לשחרר.

אולי גם מה שעזר לי שבעלי היה מקשיב לי אפילו אם חזרתי על אותו דבר כבר בפעם ה100

לא הפריע לו. הוא הבין שזאת הדרך שלי להתמודד. אז אם לבעלך קשה (אני יכולה להבין שיש בעלים שלא מסוגלים כל הזמן לתמוך ככה, זה באמת מתיש) אז אולי תמצאי איזו חברה טובה להתכתב איתה על התחושות המחשבות הדמיונות..

אני גם הייתי מתכתבת עם חברה שלי המון

שגם עוברת קשיים בתחום וזה ממש עזר .

בשורות טובות בקרוב!

מזדהה עם כל מילה..

מרגישה הפעם שממש מפחדת מתשובה שלילית. כי אני מאמינה חזק שהפעם זה קורה בעזרת השם. ועד הפעם הזאת לא היה לי את זה עד כדי חזק, גם האמונה וגם הפחד שלא..  

תאמיני שכן

אבל תנסי לדמיין גם את הלא.

אישית בחודשים שהייתי רק בטוחה שכן, היה לי הכי קשה להתאושש.

אז תנסי לחשוב כבר מה את עושה אם תקבלי תשובה שלילית. אולי תתכנני יציאה לאיזשהו מקום? אולי לקנות לעצמך בגד חדש? 

נוטה יותר לפסימיות,

משום מה החודש אני מרגישה אופטימית מאוד.

אבל כן מודעת לזה שיכולות להיות 2 אפשריות..

תודה על הרעיונות♡ 

ורק לעודד

שמבחינה סטטיסטית רואים שנשים שהתקשו להרות ועברו את הבדיקה, גם אם הכל תקין

אז אחוז גדול הצליחו להרות בשלושה חודשים שאחרי הבדיקה.

לא יודעים להסביר את זה לגמרי

יש אומרים שזה מנקה את הכל, לפעמים יש חסימות שלא רואים אפילו ועצם ביצוע הבדיקה מועילה.

אז תהיי אופטימית

וחזקה

בעז"ה בשורות טובות!

כשדלף לי זה רק כי לא סגרתי טוב

עפתי עליה ברמות. בהנקה שלפניה שאבתי בידני והיה לי ממש קשה, פה הצלחתי לשאוב ממש ממש בכיף, וכמות הרבה יותר גדולה.

זה נוח ממש, ברור שעדיף לשבת עם זה ברוגע אבל כשהייתי חייבת הייתי לפעמים גם מתלבשת תוך כדי, כביסות.. ואני עובדת גם מהבית אז הייתי עובדת תוך כדי וזה ממש ממש חסך לי בזמן.

אבל גם כשאת יושבת ורק שואבת זה נורא כיף להיות עם ידיים פנויות ולא מחוברת לחשמל. 

ממליצה מאוד מאוד, שידרג לי את החיים.

לי יש את הדגם הראשון, ראיתי שהם הוציאו אח"כ עוד דגם, לא מכירה אותו (אני חושבת שהיתרון שלו זה שהמיכל מוגן ולא יכול לנזול ממנו - מה שקרה לי לפעמים כשלא שמתי לב והסיליקון לא היה מהודק לפלסטיק).

@עירנות יתר זה נתפס בואקום, אם זה נוזל אז משהו לא מחובר טוב

אני מאד מרוצה וקניתי אותה עוד אחרי שהיתה לי כבר אמדה דוצ. יותר כיף לשאוב איתה שהיא אלחוטית. אצלי היא "דלפה" רק אם הכל התמלא ולא שמתי לב ובטעות נשענתי קדימה. פשוט ממליצה לעקוב אחרי הכמות ולרוקן מדי פעם אם צריך.

קל יותר לקחת למקומות, לא צריך לדאוג שיהיה לך שקע חשמל לאן שאת הולכת, יצא לי כבר לשאוב איתה תוך כדח נסיעה. ממש מרוצה.

וזה מושלם ממש

נעים וקטן וקומפקטי ושקט...

לא דולף לי אף פעם, אני כן מקפידה לבדוק כל שתי דקות איפה זה אוחז...

הבטריה שלו מספיקה לי למלא שאיבות ככה שאני לא צריכה להיות בלחץ.

והשבוע נניח, נכסתי לשירותים בתוך רכבת ישראל וניצלתי שם את הזמן לשאוב... לא צריך שקע וזה מגניב ממש.

המתאם לחזיה שלהם, לא מתאים לי לכל החזיות. אבל אני פשוט מותחת חזק וסוגרת רגיל בלי המתאם.

וממש ממש חשוב להתאים את הגודל של הקונכיה לפטמה שלך. אני בהתחלה שאבתי עם חלק שהיה לי לא מתאים, והייתי ממש מאוכזבת מהמכונה. עד שהחלפתי חלק וגיליתי עולם.....

שואב לי 180 תוך 5 דקות בערך.

מה שלפני הייתי נאבקת עם המשאבה של יד שרה.

הדבר היחיד שאני שונאת בכל העסק הזה, זה השטיפה של כל החלקים כל פעם. אבל זה כנראה תענוג של כל מכונה..

יש קונוסים בגדלים שונים? להתאמה אישית.

איך המיכל אחסון? נוח לשימוש? להעביר ממנו וכו

יש קונוס אחיד ומקטינים בשני גדלים שונים.

והמיכל נח מאוד לשימוש. קל לראות בו בדיוק כמה שאבת כבר, ואפשר להעביר ממנו למשהו אחר או לשמור בו את החלב.

כל משאבה מגיעה עם שני מכלים.

לי זה הרגיש יותר אסתטי וסימפטי מאשר הביאמבה הרגילה שהחלב כאילו בתוך המשאבה עצמה... זה קצת הגעיל אותי.

ועם המכונה של יד שרה היה לוקח לי חצי שעה לשאוב. בערך רבע שעה כל צד.

פה זה שני הצדדים ביחד...

אבל יש לי הבדל גדול גם בין הצדדים. אני שואבת בערך 70 מצד אחד ו110 מהצד השני.

משני הצדדים ביחד ב5 דקות 180? כבר נשמע יותר הגיוני...

אני קניתי אחת... ושואבת חצי שעה מכל צד (אבל גם כי המציאות לגמרי מאפשרת לי... אני פשוט בעבודה משרדית בלי קבלת קהל...)

אבל כל שלוש שעות צד אחד... בדומה להנקה הישירה...

אבל עכשיו התינוק שלי בן 9 חודשים והמוצקים לגמאי תפסו מקום נכבד... והחלב כבר לא משביע מדי אז לא קריטי לי הכמויות... 

אה ויש לי את הגרסה הקלאסית. לא הפרו... 

את מניקה כל פעם רק צד אחד?

למה?

זה יותר טוב מלהניק את שני הצדדים כל פעם?

את מתחילה ככה מההתחלה ומרגילה את הגוף שלך לעבוד ככה?

בהתחלה עשיתי שני צדדים בהפרשים די גדולים בגלל כמויות הפליטות... הייתי חייבת לתת לו הפסקה...

ועם הזמן נותנת ישר כבר רק צד אחד. בגלל שעכשיו זה ברמת "המים"... זה לא משביע בכלל זה רק נוזלים ויטמינים נוגדנים וכד... אבל אין כמעט שומן בגלל שהרכב החלב משתנה בגיל 6 חוד'... (כי אמורים להתחיל לבסס מוצקים)

אז בגלל שזה לא בא ממקום של תזונה ממש, לא מקפידה על "צד שני".... 

מעניין לשמוע...

אני הנקתי צד אחד כל פעם וזה ממש הקל עלי

הייצור חלב שלי שיגע אותי בלידה הקודמת וזה הרגיש לי יעיל יותר

לא לחשוב כל פעם אם אולי עדיף לעבור צד .

אבל התחלתי ממש מהלידה ככה

מאוחר לי מדי בילד הזה...

אבל מעניין לחשוב על זה לפעם הבאה בעז"ה.

אני הפען הנקתי צד אחד כל פעם וזה ממש הקל עלי

הייצור חלב שלי שיגע אותי בלידה הקודמת. היה לי קשה להניק ולשאוב ותמיד הרגשתי שאין מספיק חלק בהנקה. בלידה שאחרי זה הרגיש לי יעיל יותר להניק כל פעם צד אחד ולתת לכל צד מעין מנוחה בין ההנקות לרווחים גדולים.

זה גם עזר לי שלא הייתי צריכה לחשוב כל פעם אם אולי עדיף לעבור צד .

אבל התחלתי ממש מהלידה ככה

אגב, כשהפחתתי הנקות והחלב התמעט מצאתי את עצמי יותר מציעה צד שני, אבל גם לא תמיד

איפה קניתן?

והאם יש למשהי את הקישור לחיקוי מעלי אקספרס 

הגיע לי תוך יומיים.

ואחרי שימוש אחד ראיתי שאחד החלקים קצת פגום, השארתי להם תגובה בפניות באתר, תוך יום התקשרו אלי ותוך יומיים שלחו לי חלק חילופי עד הבית. (כמובן בחינם...)

ואגב לגבי המחיר-

עשיתי חשבון שאם בזכות המכונה הזאת אני ממשיכה לשאוב ולא עוברת למטרנה, אז לא לוקח כל כך הרבה זמן עד שאני מכסה את העלות של המכונה, עם מטרנות שאני לא קונה...

לגבי החיקוי מעלי אקספרס, יש אותו לחברה שלי, היא היתה מרוצה מאוד בהתחלה ועכשיו (אחרי שלושה חודשים של שימוש) המכונה מתחילה לקרטע לה קצת.

מה ההבדלים בין הרגיל לפרו ולsoft?

ואיפה הכי זול לקנות? באתר שלהם?

ככה היה בולופן כשהזמנתי מהאתר ואז ראיתי במוצצים

במוצצים היה כמה עשרות שקלים פחות.

עכשיו פתחתי להשוות, ויש באתר של ביאמבה מבצע שאם קונים עכשיו לאספקה עד ה13 בספטמבר (עוד 10 ימים) זה 50 שח פחות בערך... תלוי איזה דגם.

ככה שיש את כל טווח הגדלים

קטן ממש וגדול ממש, שלא מתאימים לרוב הנשים, ואותן מבקשים בנפרד אם יש צורך

יש להם שירות לקוחות ממש טוב שזה מאד חשוב.

יותר קל לנקות כי אין צינוריות שצריכות להתייבש

לי אישית זה אפשר לשאוב

משאבוץ אחרותץ הרגישו לי 'פרתיות' מדי

וזה עשה לי חויה כייפית ונעימה ולא השתמשנו בכלל במטרנה.

לגבי מהירות אני חושבת שכן יש מהירות ממנה במיוחד שזה צד אחד

אבל זה לא נורא- כי שואבים תוך כדי שעושים דברים אחרים.

אם כל פעם נכנסים לשירותים אז מאבדים חלק מהאפקט.

@אין לי פילטר 🐨

יש לי אחרים שלייף שכן הצליח לקרוע. אולי ננסה כאלה

וגם היא מקבלת עכשיו מוצץ רק בשינה אז אין לה זמן להתעסק איתו ככ

לא ביום אחד אבל בכמה ימים בהחלט.

שימי עין...

לא בדקתי של חברות אחרות. אבל משערת שזה אותו עיקרון.

שהמאם החום נקרא גומי, והמאם השקוף הרגיל נקרא סיליקון.

ואגב מי שמעניין אותה, יש לי גמ"ח של מכירת מוצרי תינוקות של אוונט ומאם במחירים מוזלים ממש. (מוצרים חדשים וסגורים כמובן...)

קרעת את המוצץ אז הוא הולך לפח.

אם תמשיך לקרוע לא ישארו לך מוצצים...

עד שנגמרו כולם...

וזה אחרי שניסינו למגר את התופעה בהסברים והוצאנו המון כסף על מוצצים

• ואז כבר החלטתי לגמול אותה 

כביסות וכו. אני עושה את זה לפעמים

כאילו התבלגנה לי השגרה ואני צריכה רגע להתאפס על עצמי. עם החופש ועוד כמה ימי שישי שנבלעו לי עקב כל מיני דברים שלא יכלתי להזיז

כי אני טובה בניהול זמן, כשאני על זה..

אבל התרגלתי להשאיר הכל לשישי כי זה באמת נוח

אבל יש פעמים שאני עייפה מאוד גם בשישי ואז הכל בעצלתיים ולוקח פי 2 זמן 🥴

צריכה להחזיר עטרה ליושנה

לחזור להקפיא דברים ולעשות קניות בזמן כדי להכין מוקדם יותר

הכתיבה עוזרת בבירור, האמת 

גם אני כבר חיכיתי ממש שהילדים יחזרו למסגרות, והבת שלי עדיין איתי.

וזה די תוקע.

עושה אותי קצת עצלנית...

אבל אני מאמינה שברגע שאחליט כבר הכל יהיה קל יותר,- התפקוד בבית ומול הילדים.

אבל אל תשאירי לך דברים לזמן שאת עייפה. את מאלה שיודעות לעבוד שהילדים בסביבה? לשתף אותם? כי אם כן זה ממש נח-

במקום לרדוף אחריהם ולהשתיק מריבות- שיעזרו לך במטבח.

זה נהנה וזה לאר חסר...

אלא אם כן את אוהבת לעבוד בשקט, ואז זה רק כשהם ישנים וברור שגם את תרצי קצת לרבוץ עם הטלפון...

אז אולי תעשי לך הפסקות יזומות כדי להספיק עוד משהו בבית...

בהצלחה!

אבל כשאני חוזרת מהעבודה ב17 לפעמים

אני מכינה א. ערב, יושבת איתם קצת, מקלחות וסדר שינה . זה כלום זמן.

בזמן שאחרי המקלחות ניקיתי את השירותים חח

ב"ה קיבלתי קצת מוטיבציה לעשות כדי לא להיתקע עם הרבה עבודה והספקתי לקפל ולפזר מכונה, לתלות מכונה ולהכניס עוד אחת

לפנות ולהכניס מדיח ולשטוף כלים ולפנות קצת את הסלון. כמה אני לא מעריכה את הזמן.  מתבזבז לי על כלום.

עוד דבר שיש לעבוד עליו

ההפסקות האלה הן בעיה עבורי כי אני נמרחת בזמן. כאילו היכולת שלי להחזיק קשב השתנתה עם השנים..

לא פלא שאת עמוסה...

כל הכבוד על ההתמדה בעבודה! לא ברור מאליו בכלל!!

תתפללי שה' יתן לך ברכה בזמן...

ותדעי שאת מספיקה יפה מאד בשביל הקצת שעות שאת בבית...

רציתי לשלוח הודעה ש- אני סיימתי 🙈

זה מאוד קשה,במיוחד שהייתי בבית תקופה לא מבוטלת

אבל אני רואה את הטוב שבזה למרות העומס. ולפעמים גם לא. אבל זה תקופות.

תודה על החיזוק!

גם לך @סודית

❤️

ממש. מרגישה חנוקה..

חסר לי מלא שעות בעבודה

מלא. וזאת עבודה חדשה

ואני צריכה להוכיח את עצמי ולא בא לי

בא לי לישון שבוע

אני מבשלת והם אוכלים המון שיהיו בריאים באמת

אבל לא מספיקה להתאפס

וכל הזמן רבים מכות הופכים את הבית

אבל הרגע סידרתי!!!

ועומס עומס עומס

בא לי חופשה לבד בנחת בשקט ...

בקיצור ממש מבינה אותך. 

חנוק לי

עובדת המון. והיום גיליתי שהבוס תקע לי סכין בגב. במקום לגבות. בכל זאת נתפייס כי ר"ה ... גם גדול השלום.

עובגת עבודה נוספת בגלל יוקר המחיה. גם בן הזוג מתזז בין עבודות. הילדים צומחים ופורחים בתוך הבלגן

אבל הנשמה שלי מתחננת לסדר

משוועת לנקות יסודי

להכין את הבית לקראת החג הקדוש!

אחותי אנחנו נגיח מהררי הכביסה הבישולים האפיה והבלגן ונמליך את ה' ככה או ככה..

הפסקתי לחלום על חג בניחוח מצעים חדשים..

זה באמת גם לא העיקר, תכלס

משתדלת להזכיר לעצמי לנצל את הימים האלה למהות. מתקרבים ליום הדין.

השם רוצה עבודה שבלב, לא רצפה נקייה

אחרי שנים לא פשוטות

אז מנסה באמת לברך ולהודות על

הרבה דברים שלא ברורים מאליו.

זה עוזר במידה מסוימת אבל היום הייתי כל כך

מלאה שבעלי רצה לדבר ופשוט צרחתי עליו שיעזוב אותי.

לא הייתי  מסוגלת להכיל עוד מילה !!!!

ובקשר לבוס- זאת אחת הסיבות שעזבתי ככה באוגוסט- פשוט לא יכלתי יותר.

פרנסה זה לא הכל יש לי גם כבוד עצמי ב"ה. 

נשמע שאת מלאה - עמוסה על מלא

וצודקת. אני איתך.

איך מראש ברור לך שתסלחי

ללמוד ממך!

אבל כן עוזר לי מאד שגדלתי בבית דתי, הפיוס, ההתחלה החדשה, הזכרונות מבית הספר. זה הופך את הסליחה לקלה יותר, מתבקשת, סליחה שתשמח את רבש"ע ופחות חשוב לי הכבוד שלי.

למקללי נפשי תידום ונפשי כעפר לכל תהיה

פתח ליבי בתורתיך ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי.

עכשיו זה בא בקלות

כמו החצבים שפורחים למרות הקיץ החם

שהעלית את עניין הרצפה

נעים לדעת שזה לא רק אצלי. 🌺על העידוד

אני לא מתיימרת להרוג את עצמי

ולמרות שדורשים - אני לא תמיד עומדת בזה

וגם לא משלימה

כל עוד אני משלימה את המשימות שחי, לא אכפת לי שייצא פחות ממשרה מלאה.

הלוואי הייתי מוצאת מראש משרה חלקית..

אבל מבינה אותך. הרצון להוכיח מעלה לחץ. הייתי שם והתקשיתי בזה.

וגם אני רוצה חופשה לבד.. או לפחות לקום יקיצה טבעית איזה יומיים בלי מיליון משימות 

יקיצה טבעית פעם ב.. ביום חול

וקימה מסודרת בשבת, כדי לנצל אותה ולהנות מהקדושה שלה

חייבת להגיע לזה

או לכל הפחות, להילחם בזה ששבת הפכה ליום השנצ הקבוע שלי

פעם היא הייתה מקור להרבה כח רוחני

היום - אני רואה רק את המיטה ואת הפארק. וזה גם נותן כח

אבל אני רוצה לנסות לחזור למה שהיה. תהלים, לימוד קבוע, הלכות. משהו. חלק.

מרגישה שבלי זה אני מועלת בזמן היקר שניתן לי

ולא רוצה לפרט

בעצם כן, אבל בטוח יזהו

תקופה ממש קשה! ממש ממש ממש

תודה עליה כי בטוח היא מכפרת על עוונות..

בעלי מסכן, עובד וקורס

ואני לא עובדת (מגשימה את עצמי נקודת אור קטנה) וקורסת נפשית ופיזית.

יהיה בסדר נכון?

לא יודעת מה להגיד לך

מקווה שדברים יתבהרו ממש בקרוב!

לפני המחזור

היה הריון

למרות שבאמת בהתחלה הבדיקות הריון לא זיהו!!!🤭

אולי היה לך ביוץ טיפה מאוחר

מאמינה שבימים הקרובים יתבהר המצב

כמובן שזה לא מבטיח בכללל ..

יש פעמים שההורמון ביוץ עולה -צת גם לפני מחזור

אבל זה לא מאוד חיובי

כמעט כמעט אבל לא חיובי לפי הספר.

(אצלי כשהיה חיובי זה היה הריון. אבל היה ממש מובהק כהה יותר מהבקרה)

מקווה בשבילך!

ולתלות בשמש

זה כתמי איחסון. בד"כ זה יורד.

אם לא אחרי כביסה אחת אז אחרי 2.

גם בתהליך הייצור משתמשים בחומרים.

וגם בהובלה.

גם תהליך הייצור הוא עם חומרים חריפים. (להבנתי הצבע הלבן עובר הכי הרבה תהליכים)

יכול להיות שתהליך הייצור הוא עם חומרים חריפים, אז קל וחומר שלא להוסיף עוד

אולי באמת כביסה נוספת תועיל

מקווה שירד

דברים מתוקים ממש

האוקסיגן כתוב לא לשים בשמש אחרי השימוש.

תבדקי שם מה כתוב. שלא ייהרסו בגלל זה.

וגם 9 ימים כבר נראה משהו כלשהו

אבל אני ממש לא אוהבת את הבדיקות האלו! משאירות אותנו הרבה פעמים לא רגועות..

מצד שני אנחנו בכל זאת לא רגועות..קיצור 

אבל

רוב הפעמים ביום ה9 ואפילו בבוקר לשל ה10 יצא שלילי

ורק במהלך היום ה10 וה11 יצא חיובי

ופס חלשש

אם את רוצה משהו ודאי יותר

חכי לאיחור

מחר היום ה11 מיום הביוץ, ממש מתלבטת אם לעשות בדיקה ממש באלי לראות תשובה חיובית ולהפתיע את בעלי מצד שני לא באלי להתבאס..

בימים האחרונים יש לי כאבי שיניים, כאבים בשן בינה

ורטיבות/הפרשה מהפיטמה (הורדתי את החזיה וראיתי סימן עגול רטוב על החזיה) זה קרה לי שבוע שעבר וגם עכשיו!

זה יכול להיות תסמינים להריון? או שאני סתם עושה סלט…

אשמח שתקפיצו את השרשור שלי

@פרח חדש

זה לא סופי

כאבים בשיניים, לא קשור כנראה להריון

לגבי ההפרשות, אולי

אני לא מרגישה כלום לפני האיחור

אבל זה יכול להשתנות מאחת לשניה

אולי את צריכה לחכות כמה דקות שהתמונה תעלה עד הסוף?

היית כבר בבדיקה?

אולי תלכי מחר למוקד נשים?

ואני מפחדתתת

אותי זה ממש מחזק ומרגיע

אבל בדברים אחרים

יש אפשרות כזו?

הרופא ילדים אצלינו מהסוג שאומר למה באת...

בכללי, ההנחיה שלו הייתה לבוא רק אם החום לא עובר אחרי ארבעה ימים. אז אולי מחר כבר ניקח אותו (זה ככה מיום חמישי)

הוא אומר שאם החום לא עובר אחרי כמה ימים (אולי שלושה) או לא עובר עם משככי כאבים אז לבוא, אבל אין עניין לבוא לרופא ילדים בכל פעם שהילד קצת מעלה חום. ואני מסכימה איתו.

פשוט בגלל שהוא באמת בריא וזה רק בערב ככה, בכלל לא חשבתי על הכיוון של רופא כי הוא לא נראה לי כמו ילד חולה אז לא חשבתי על זה שזה כבר הרבה ימים ככה. (עכשיו נזכרתי שזה התחיל ביום רביעי אז הערב זה הערב החמישי עם חום)

תפני לרופא.

כנראה גם אני לא אשלח... קיוויתי שתענו אחרת

ניקח לרופא מחר.

חבל על הימי עבודה של בעלי, אני התחלתי היום, אז לא לוקחת ימי מחלה עדיין, צריכה להיות בתחילת שנה

אפילו שזה מבאס ממש.

חום עולה ויורד יכול להיות וירוס, חבל שידביק ילדים אחרים.

ממש ככה ביום הכל טוב ובערב חום

ונמשך שבוע ++

והיה וירוס

הוא כבר ממש מחכה לגן החדש!

וגם הוא קטנצ'יק ויהיה לו קשה להסתגל ולא בא לי שהוא יתחיל את ההסתגלות שלו אחרי שכולם כבר מכירים

את נשמעת אמא מדהימה.

אני אישית חוששבת שממש חשוב להקשיב לאינואיציה האמהית שלנו לקרוא את הילד ולהקשיב להרגשה הפנימית ..לא יודעת איך הגן מעוצב..אני גם חששתי ששמתי את 2 הילדים שלי בגן אחד מהם זה פעם ראשונה שלו במסגרת אז פשוט אחרי ששמתי אותו הצצתי מהחלון..בצהריים הגעתי בכוונה יותר מוקדם בהפתעה ועוד לפני שנכנסתי הסתכלתי בחלון וראיתי שהכח נראה בסדר בשישי הגענו באמצע היום להסתכל..לא להתעלם מתחושת בטן

יכול להיות שהבת שלך משדרת ככ לחץ ועצבים כי זה נורמאלי וקשה לה להיפרד או שיכול להיות שבאמת לא טוב לה אני פששוט הייתי בודקת כמה שיותר..

רק אציין שגם לבת שלי קשה להיפרד וזה טבעי אבל אני רואה מהחלון איך היא נרגעת משתלבת וגם שאני מגיעב היא חוזרת מאושרת ועם סיפורים..

אם כי היא כן נרגעת...

תנסי לראות עוד כמה זמן, אם זה לא נרגע, אולי להעביר גן..

אפשר גם להתייעץ עם הגננת... 

יום ראשון צרחה את החיים

לא נשמה מרוב בכי.

ככה כמה ימים. ודקה אחרי נירגעת..

לאט לאט עד שמסתגלים ..

לדעתי בסביבות שבועיים לוקח

ואז קורה ההיפך..הם בוכים שאת באה לקחת ורוצים עוד קצת להישאר...

לפחות ככה זה אצלי

יש בשניידר למשל

ועוד כל מיני מכונים מפוזרים בארץ

עשיתי מלא פעמים לילדים שלי

אני בכללית

אולי זה משנה

זה רופא אאג?

הייתי קובעת במכון, אפילו פרטי

תבררי במזכירות עם מי הם עובדים.

לכולם לוקח זמן אבל יש ביטולים ואפשר למצוא תור בפחות מחודש.

חשוב לעשות כמה שיותר מוקדם זה לא כזה משנה איפה,

אנחנו נסענו השביל זה זמן משמעויות כדי שתהיה לנו בדיקה כמה שיותר מהר. אפשר גם בפרטי אבל יותר יקר

התחייבות

אנחנו עשינו בהדסה עין כרם וזה תור שחיכינו לו חודש ואולי פחות 

ילד שלא שומע טוב יכול להבין היטב ולהתעניין מספרים.

האינדיקציה לדעת אם יש חשש לשמיעה זה לפי התפתחות הדיבור.

הבת שלי הבינה וביצעה מטלות מצויין. היא הבינה לפי טון דיבור, שפת גוף וכד'

היו לה בעיות שמיעה ועשינו ניתוח כפתורים.

כדאי שתרימו טלפון לכמה מכוני שמיעה אפילו קצת רחוק מאזור המגורים כי אם באמת יש בעיות שמיעה זה תהליך עד שעושים ניתוח כפתורים ועד שהשמיעה משתפרת ובינתיים השנה הזאת שבין גיל שנתיים ושלוש חשובה ממש להתפתחות הדיבור אז עדיף לזרז עניינים.

וגם מקלינאיות תקשורת ורופאים ואנשי מקצוע נוספים.

אם יש בעיה בהתפתחות הדיבור שולחים לבדיקת שמיעה גם אם בשאר הדברים הילד מושלם.

זה פשוט לא אינדיקציה.

אני לא בעלת מקצוע שיכולה להסביר לך הכל בפרוטרוט איך זה יכול להיות, אלא פשוט מתוך הניסיון שלי חבל על הזמן.

תקחו אותו לבדיקת שמיעה בהקדם ותדעו איפה אתם עומדים. זה לא שרצים לניתוח אחרי בדיקה אחת. יש מעקבים ויש כמה פרמטרים שבודקים, ויש כאלה שיש נוזלים ולפעמים זה עובר לבד ולפעמים לא, ולפעמים בחורף יש מחלות אז צריך לעשות בדיקה חוזרת..

בקיצור זה תהליך וכדאי לקחת אותו לבדיקה ראשונה בהקדם. בלי לחשוב יותר מדי. מקסימום יגידו לך שהכל סבבה איתו, אין באמת סיבה לא לקחת. זאת לא בדיקה פולשנית.

וגם אם צריך להשקיע זמן ומרחק נסיעה זה שווה לדעת שהוא שומע טוב.

אם לא העיכוב בדיבור לא היינו חושדים בכלום.

וגם אחרי שאמרו לקחת אותה לבדיקת שמיעה חשבתי שלא דחוף כי היא מבצעת הוראות אז לא יכול להיות שהיא לא שומעת טוב.

בדיעבד שמתי לב שבאמת לפעמים קוראים לה והיא לא מתייחסת, לפני כן חשבתי שזה התנהגותי ולא שמיעתי אז לא קישרתי.

היא בסוף הדביקה את הפער בדיבור אבל לבינתיים הייתה יותר ביישנית וסגורה, לא השתתפה במפגשים בגן בכלל, והיינו צריכים טיפול אצל קלינאית תקשורת. בסוף היינו צריכים להשקיע הרבה יותר מאשר אם היינו עולים על הבעיה ופותרים אותה בזמן.

גיל שנתיים זה בדיוק הגיל שאם יש חשש כדאי לבדוק ולא למרוח לגיל שנתיים וחצי שלוש. מקסימום הכל בסדר.

התחייבות מהקופה. הם מאד מקצועיים ותורים זמינים אפילו מהיום למחר.

יש לכם הפניה לבדיקת שמיעה?

באמת מתסכל הקטע הזה עם בדיקות השמיעה 

תור מהיר יחסית אם זה עוזר לכם

במכונים תורים רחוקים

כן גם באופן פרטי

גם בסניף מכבי בתל אביב תורים רחוקים אבל שווה לנסות אם אתם בקופה.

באמת כל עניין התורים קשוח!!!! 

שלא בכל מכון יש בדיקה לילדים מתחת לגיל 3, לא זוכרת, אבל נראה לי שזה מחייבת קלינאי תקשורת במקום. אז

מה שאני עשיתי , התקשרתי למוקד ובקשתי להיות בכל רשימות המתנה של המכונים של הקופה , להגדיל את איזור החיפוש בערים שכנות . לי זה קיצר תור מחצי שנה לחודשיים באיזור רחובות. 

לא ידעתי שיש אופציה אחרת... 

תחפשי כמה שרשורים כאלה יש בפורום,

בערך אחד בשבוע, ותראי כמה זה נורמלי ותקין..

תני לרגשות האלה מקום, תדברי עליהם כאן, עם חברה -רובה עם בעלך, מי שמרגיש לך נוח לשץף ושיבין אותך.

אחרי שתתני לזה מקום, תהיי רגוע יותר ותוכלי להתפנות לאהוב את המתנה שאת הולכת לקבל ולהיוץ םתוחה ךאושר שבזה

אני כלכך כלכך ההפך ממה שתארת פה!! וכשהייתי בהריון והרופא אמר לי שזו בת כל כך נלחצתי מזה שזה בת כי צריך לטפח ולהלביש יפה ואני פשוט לא יודעת לעשות את זה!

ואני חייבת לומר שהכל פשוט נעלם ברגע שהיא הגיע.. אני אוהבת אותה כמו שהיא לא בגלל שזה בת או בן, פשוט כי היא הילדה שלי. והיא הכי מהממת ימתוקה בעולם. ואני עדיין לא מסודרת, ועדיין לא מתוקתקת ורגועה כמו שהייתי רוצה, ואני כן אוהבת להלביש אותה יותר מאשר את עצמי, ועדיין לפעמים היא תלך למעון בבגד לא מתאים פיקס,  והכל טוב! היא פשוט מותק כמו שהיא!! ואם תהיה לי עכשיו עוד בת, אני הכי אשמח בעולם, למרות שאני הכי לא אמא של בנות לפי ההגדרות האלו..

אז הלוואי שתבואי בראש פתוח, ותתייחסי אליה בתור הילדה שלך ולא בתור בת או בן, ותדעי שבכל תינוק יכול להיות הקסם הכי גדול בעולם🥰 והלוואי שהקסם הזה יקרה אצלך והלב שלך פשוט יפתח לאהוב אותה מעצם זה שהיא מתנה שאת קיבלת.

גם אני רציתי בן שני

שיהיה צמוד לאח שלו 

ובכלל, רציתי בנים

לא תפסתי אמא לבנות כמו שאת תופסת, אלא שהיה נראה לי שאני פחות

מסוגלת להכיל, כי הקשר שלי עם אמא שלי בילדות היה מורכב וחששתי מזה

וגם אני רציתי סנדקאות לאבא שלי, ולא זכיתי. עדיין.

ובכל זאת, חייבת להגיד לך - שהבת שלי היא אור מאוד גדול. ובאמת הרבה מזה 

בראש שלנו.

אנחנו, כבנות, אור מאוד גדול

וזה בסדר להתאכזב. באמת

אבל תזכרי שאת זו לא אחותך ושאת באה ממקום אחר 

ואין סיבה שהגלגל יחזור על עצמו. בידיים שלך לעשות שיהיה אחרת

שולחת חיבוק.

לכולנו יש הרבה רצונות כמוסים, הרבה רגשות כמוסים

שלא תמיד אנחנו מודעים להם או לפחות לא לכולם או לעומקם..

תראי כמה דברים עלו בך, כשהתייחסת לרגש שלך ולכאב שצף בך.

כמה דברים שקשורים לרצון שלך

למקומות שעברת בהם וכאבים מול אחותך,

לזה שאת רוצה להיות אישה מסודרת ונקיה יותר.

אף כאב שלנו הוא לא שטחי כמו שנראה,

ואפילו לא חיצוני ובאמת קשור לזולת או לסביבה כמו שנראה לנו במבט ראשון, לדוגמא כלפי התינוק שלך

או כלפי אחותך או בעלך או כל אחד.

לכל כאב יש שורש עמוק שקשור אלינו עצמנו

למקומות עמוקים בנו,

וכשיודעים להתבונן בו נכון,

יודעים שהנקודה האמיתית היא לאו דווקא השכנה שאמרה מילה

או הבעל שלא עשה מה שרציתי, או זה שכנראה שזו בת,

אלא המקום הכואב בנו בפנים.

מזמינה אותך יקרה לעשות עבודה פנימית עם המקומות העמוקים שגילית בתוכך עם הגילוי הזה,

ולחבק את עצמך עם התחושות שלך, בלי לכעוס על עצמך,

את אנושית, ועם מה שעלה בך (ועולה בכולנו תמיד)

סביב מה שאנחנו פוגשים כאן בחיים.

בע"ה תגלי שככל שתעשי עבודה פנימית שנוגעת בשורש, גם שאר הדברים החיצוניים יתחילו להסתדר❤️

בטוחה שתהיי אמא נהדרת בע"ה

איך עושים את העבודה הפנימית הזו? 

אשמח להסבר.. 

שקודם כל מה שכתבת זה כבר התחלת ההבנה

על מה האכזבה הזאת יושבת, ממה את מפחדת,

איפה זה פוגש אותך, מה היית רוצה להיות ואת פוחדת שאת לא מספיק..

עצם ההבנה וההתבוננות בכל הדברים שעולים שם זה חלק מהדרך..

ללמוד להבין שהכאב שעולה בנו הוא קצה קרחון,

והוא בא ללמד אותנו ולהפגיש אותנו עם מקומות לא פתורים בתוכנו,

עם מקומות שאנחנו קוצים בעומק ולא יודעים כמה הם משמעותיים לנו,

ולהיות בחמלה ובקבלה לרגשות שלנו ולמה שעולה בנו

ובסקרנות והקשבה למה שקורה מתחת לפני השטח...

זה כבר חשוב ומשמעותי.

אפשר גם להתקדם עם זה למקומות של ריפוי של הכאב ועוד אבל זה כבר מסובך לפורום

אז קודם כול אל תלקי את עצמך ♥️ ואל תאשימי את עצמך על דברים שכבר קרו...

שנית - נשמע שעיקר החשש שלך הוא שאת לא יודעת "להיות אמא של בנות".

אז אני רוצה להרגיע אותך - אין כזה דבר "אמא של בנות" או "אמא של בנים". יש אותך ואת האופי המדויק שלך, והוא יתאים לכל הילדים שלך, בין אם הם בנים ובין אם הן בנות.

אני, למשל, אמא גם של בנים וגם של בנות (שווה בשווה).

ובתור אמא של בנות - אני לא יודעת לעשות תסרוקות, לא יודעת להלביש יפה, לא תמיד מצליחה לתקתק את הבית.

אני כן יודעת לעשות יצירות אומנות ולעשות דברים בנחת שמתאימה בדרך כלל לבנות.

ובתור אמא של בנים - אני לא יודעת לשחק כדורגל, לא יודעת להשתולל איתם בכיף, לא יודעת איך לספר אותם.

אני כן יודעת להתעניין בלימוד התורה שלהם וליהנות (לפעמים) מהשובבויות שלהם.

אבל האמת - שכל התכונות האלו הן לא דווקא של בנות או דווקא של בנים. יש לי בן אחד, למשל, שאוהב להתלבש יפה, ויש לי בת אחת, למשל, שאוהבת בלגן ושטויות ולטפס על כל דבר.

ושוב - העיקר הוא להיות האמא שאת יודעת להיות, ולא משנה מה מינם של הילדים שלך. (והרבה מהדברים שתיארת שמאפיינים "אמא של בנות" לא קשורים דווקא לבנות אלא לאימהות באופן כללי. ואלה דברים שאפשר ללמוד...)

ועוד נקודה - רצית שיהיה עוד בן כדי שיהיה חבר צמוד לבן שלך. מהניסיון שלי אני יכולה לומר שזה לא בהכרח עוזר, ולפעמים דווקא אחים ממינים שונים יכולים להיות חברים טובים יותר.

לי, למשל, יש בת ובן בהתחלה, והם חברים הרבה יותר טובים ממה שאני ואחותי הצמודה אליי היינו...

אז זהו, מותר לך לחוש את כל התחושות האלו, אבל כדאי לך לפרק אותן, להרגיש ממה באמת את הכי חוששת, ולעבוד בכיוון הזה כדי להתגבר על החשש... ♥️

לא תאמיני כמה תאהבי אותה.

מבינה את כל הרגשות שלך אבל באמת צריך להגיד תודה על מה שיש ועל מה שה' הביא לך בעזרת ה בת בריאה שתהיה כמו חברה שלך, שתעזור לך ושהבן שלך ישמור עליה כי אחים מאוד מגוננים אחד על השנייה.

תקבלי את מה שהכי טוב בשבילך.

ובכלל אני בדיאטה

ועדיין נשפכת…