תינוק בן חצי שנה, בימים האחרונים עושה המון יצאות, קצת משלשל
הבוקר כבר שילשל 3 פעמים ולא מסיים בקבוקים של אוכל. אני יודעת שתיכף בוקעת לו שן, רואים את הקצה של הלבן בחניכיים
מה נחשב למצב שמצריך בדיקה? הוא די חיוני...
אפשר לתת מים שלא יתייבש? אוכל רק ארוחה 1 של מוצקים ביום
אין מה לבדוק לפני שיעברו 3 ימים.
את יכולה לתת לו מים. אם הוא סבבה עם אורז - אפשר לבשל עם הרבה מים שיהיה נימוח
לא מצריך בדיקה, רק שהייה בבית
לא רק שאפשר, גם צריך לתת מים. אם אוכל מוצק צריך גם לתת מים ובטח בימים חמים כל כך. ניתן לדלל את החלב מעט.
לגבי אוכל, גם קצת לחם או דייסה יכול להיות טוב כדי להפסיק שילשולים.
יש דייסות על בסיס אורז
אבל גם לא חייב בכלל וזה יעבור לבד. לתינוקות קורה הרבה פעמים שיש כל מיני ורוסים שגורמים לשילשולים
לא נותנים מים.
רק הנקה/תמ"ל.
אפשר לתת פרובייוטיקה
אוכל בדכ ארוחה 1 של מוצקים
היום לא נתתי לו כדי לא לעשות יותר גרוע
השן יצאה פתאום בחוץ ממש שפיץ אז כנראה בגלל זה
נקווה שהיציאות שלו יסתדרו
מה נחשב חריג שדורש בדיקה? אני יודעת בוודאןת שזה קשור לשיניים, יחסית הוא אוכל בסדר ומרטיב טיטולים
מה אמור להדליק נורה אדומה שמחייב בדיקה?
טיטולים יבשים. לא רגוע.
כל אלה הן סימני אזהרה להתייבשות.
מעבר לזה רק להקפיד על נוזלים.
לבת השלוש שלי שפתאום גבהה וכל השמלות שלה הפכו מיני...
מבנה דקיק ממש. קניתי בעבר בגולף ופוקס והיו ממש קצרות עליה.
עדיף אונליין אם יש
בונוס - חצאיות כנ"ל
יש להם חצאיות רב עונתיות.
אולי בחורף הן יותר עבות 🤷♀️
לק"י
אבל לא בטוח שיתאימו למבנה דקיק.
אם את מגיעה לאזור ממליצה לך לבדוק. את יכולה גם לראות את הסגנון באתר.
קניתי לבת 5 וממש אהבתי (שרוול קצר, אבל ארוכות מספיק בברך).
או הדס מינילאב
בשניהם יש עד 70 אחוז הנחה
צריך למדוד אבל יש
בזאר שטראוס וכ'ד
שיש לה?
השאלה מה הצרכים שלך
ומה שחשוב בעיקר זה הכוח החשמלי שלו, לא רק החברה, שלי חזק יחסית.
הקערה מאוד קטנה
כשמפסיקים אותו, הוא לפעמים עוצר בזווית שבה אי אפשר להוציא את הקערה או את המקציף..
יש לו גם כזה של שייקים, וזה קצת גימיקי טפשי כזה כי צריך להפוך את הכלי עם החומרים של השייק ורק אז לחבר אותו.. ואם טיפה לא סגרת טוב או משהו הכל נשפך..
כלומר שצריכים לסגור לפני החיבור?
יש מיקסרים שמתחבר אליהם בלנדר עם סגירה מלמעלה. יותר גדול ובטוח ישאר נקי.
כבר יש לך, אבל שתדעי אם אי פעם תרצי להחליף
הי בנות, לא ידעת אם זה המקום לשאול אבל…
הפסקתי לפני חודש גלולות ואנחנו מנסים להיכנס להריון, עוד ארבע ימים אמורה לקבל מחזור והתחילו לי בימים האחרונים בנוסף לכאבי מחזור מין הפרשה שקופה צמיגית שנראית כמו חשופית😵💫 הרבה יותר צמיגית מהפרשות פוריות של ביוץ.. סליחה על התיאור הדוחה…
עשיתי בדיקת הריון ויצא שלילי וזה ממש מטריד אותי ההפרשה הזו.. קרה למישהי? מה זה יכול להיות?
ממה זה נובע, אבל זו הפרשה ממש מוכרת לפני וסת.
היום הראשון של החופש בלי מסגרת (ראשון) היה לי ממש קשה- בקושי הזמן זז לי, הם רבו, לא הסתדרו, השתוללו…רדפתי אחריהם שישימו תחתונים ואז הם מתפשטים ורצים בכל הבית… כשהשקעתי בהם, כ״כ התאמצתי שהתעייפתי ממש, וכל שניה הסתכלתי על השעון ושיוועתי להתאוורר בקניון..
אז הזעקתי את אמא שלי אלינו…
כשאמא שלי הגיעה זה פשוט עולם אחר!
היא קמה ברוגע וסבלנות, הם מחפשים אותה בחדר;)
נותנת לי לישון ומפנקת ואיתה אני יכולה להיות עוד קצת הילדה הקטנה.
היא חותכת להם פרי על הספה במקום עוגיות ןשטויות שאני נותנת, הם יושבים סביבה ומתנהגים למופת… כשהיינו איתם במשחקיה, היא נתנה לי בטחון ושכל ובמקום לרדוף אחריהם אמרה לי לשבת ולהסתכל עליהם ולתת להם ביטחון ועצמאות ולשמור על עצמי!
כשישבנו איתם לפיצה וגלידה היא אמרה להם לשבת יפה אם הם רוצים לאכול גלידה והם אשכרה לא קמו (בניגוד אלינו אני ובעלי שאי אפשר שניה לשבת לאכול איתם- אנחנו מזיעים, הם משתינים עלינו בקשת- סליחה על הביטוי…, תמיד רצים ובורחים ומשתוללים ועושים מה שאסור). בנוסף, היא בישלה לנו ארוחת צהריים מושקעת, הם לא עולים עליה ולא מנצלים אותה וכאילו משוועים לגבולות ולאהבה שהיא נותנת.
אמא שלי קוסמת?!
מרגישה שבא לי שתשאר אצלנו מלאאאא לכל החופש!
אני לבד מרגישה אבודה, ופה היא מתקתקת עבודות בית, מעמידה ארוחה והכל בסבלנות ואהבה לילדים.
היא לא תתן להם גלידה אם לא יתנהגו יפה-
יש משא ומתן. הם יודעים שהם צריכים לתת כדי לקבל. אצלך הם יודעים את זה?
את רצה אחריהם בכל הבית כדי שישימו תחתונים. עד שאת מצליחה לעשות את זה שניה אח''כ הם מתפשטים...
מה יקרה אם לא תרוצי אחריהם? ישארו ערומים? ואז מה? כשתרצו לצאת הם יתלבשו, נכון? וכשיראו שזה לא מפעיל אותך הם יתלבשו...
בגדול היא לא רצה אחריהם, הם רצים אחריה.
זה כלל גדול! אם את הולכת לגן שעשועים טכל הזמן מחפשת את הילדים אז הם לא מרגישים אחריות להיות איתך בקשר עין. אבל אם תפסיקי לחפש אותם וכשצריך לחזור תודיעי שחוזרים, הם ידעו שאין משחקים ואת באמת חוזרת הביתה...
אני יכולה לומר לך שאחי ע''ה אמר לי- ה' הביא לך את הילדים האלה ורק את יכולה להיות האמא הכי טובה שלהם...
קחי לך את המשפט הזה. כל כך נכון! כמה שהאימהות שלנו מעולות, כנראה שהילדים שלנו צריכים אותנו...
תודה לה' על אמא, כיף לחזור לפעמים להיות ילדה ולהרגיש שמישהו אחר דואג להכל... אני כשיש לי קושי לפעמים מתקשרת להורים (קושי כלכלי לאבא וכל השאר לאמא🙊) רק כדי שיגידו לי שנעבור את זה והכל יהיה בסדר. גם אם באמת אני לא צריכה את עזרתם...
אולי באמת תנסי לראות מה בדיוק היא עושה שונה ממך? לקבל ממנה טיפים? מדהים לראות את זה בעיניים אבל אולי גם לדבר איתה על זה יכול לעזור, סוג של הדרכת הורים?😅
נשמע שהיא פשוט מנוסה ומכירה את אומנות הגבולות. תעקבי אחריה ותלמדי. ואתם יכולים גם ללכת לקורס הנחיית הורים
שילמדו אתכם איך להיות הורים מטיבים מתוך הבנה שאהבה לילדים חייבת לבוא עם גבולות, לטובת בריאותם הנפשית של הילדים
וגם בשבילכם.
אף אחת לא נולדת אמא - רוצי ללמוד ולהתמלא בדעת ובכוחות.
קצת איבדתם את המקום הבטוח שלכם כהורים.
כמה זמן הם יהיו בחופש?
אם שבועיים או יותר אז שווה להשקיע בתהליך כבר עכשיו.
אם פחות מזה תיעזרי במי שאת יכולה ואח"כ תתפנו בנחת להדרכת הורים.
כשהבכור מאתגר כל ההורות נכנסת לאיזה סחרור, זה קרה לי עם ילד אחד, בוודאי עם תאומים זה עלול לקרות כפליים.
לא טעיתם בשום דבר ואתם הורים מצויינים.
פשוט לפעמים צריך לעצור את המירוץ ולחשוב בנחת מחדש איך לנתב את הזרימה של הבית.
למשל ממתקים ושטויות זה פתרון קצר מועד. אבל עם ילדים שובבים צריך פתרון מהיר ואז נשאבים לעוד ועוד מהפתרון הזה ואז כשהוא לא פותר את הבעיה אלא מחריף אותה לא יודעים איך לעצור את זה ולעבור לאכול בריא כי זה מצריך תכנון מוקדם ולחתוך פרי עם שני שובבים זאת משימה.
אם אתם הולכים על חופש ארוך מציעה לך לבקש מאמא שלך עזרה חצי יום איתם ואת בזמן הזה מארגנת מחדש את ההתארגנות. לקנות יצירה ותעסוקות מותאמות לגיל כמו מדבקות, סלוטייפים צבעוניים וכד.
להתארגן עם אוכל ולהקפיא.
לבקש מבעלך לפני שהוא יוצא להכין קופסת ירקות חתוכים.
בצהריים תחתכי פירות כי זה לא מחזיק מעמד הרבה זמן.
מדי פעם להכין שיק פירות מהבוקר זה בסדר.
מקלחות אפשר בשעה מוקדמת כשיש להם ולך כוח. אפילו בארבע, שימי להם גיגית או אמבטיה עם שטיח נגד החלקה תמלאי מים בגובה כף רגל ושישחקו, ירטיבו, עם רובי מים או צבעי ידיים, לאפשר להם את זה.
להתרגל לא לרדוף אחריהם אלא שאת יושבת והם באים אלייך.
וגם אם יקבלו מכה, לא להיבהל ככה לומדים.
אם יש דברים מסוכנים בסביבה אז כמובן לפנות.
לא להשתגע בסידור הבית. תחשבי שהבית הופך למשחקייה לכמה זמן ואח"כ יחזור לעצמו.
אל תרגישי לא בנוח. רק תבקשי ממנה לצייד אותך טיפים אולי...
אני מצדיעה לכל האמהות לתאומים!!!!!!
עצם זה שאת אמא לתאומים מגיעה לך מדליה ענקית!!!!
ורק שתדעי, תמיד שמגיעים אלינו אורחים הילדים פתאום נהפכים לדובשניות
הם יודעים בל גיל איך לנצל סיטואציות כראוי
את מי ניתן לסחוט ועד כמה.....
התאומים שלך בגיל הכי קשה שיש
עם ילד אחד זה גיל מאד מאתגר, אז בתאומים זה בכפל כפליים. במיוחד שהם בנים.
את חייבת למצוא לך אפשרויות לצאת ולהתאוורר
לחפש בייביסיטר לכמה שעות או לקרוא שוב לאמא
ללמוד להציב להם גבולות הגיוניים אבל יציבים
ולדעת שאת האמא הכי טובה ומדויקת בשבילם
הרבה הצלחה ומלא מלא נחת
יכול להיות שהיא יותר מנוסה וטובה בהצבת גבולות, וכמובן שתמיד שווה לנסות ללמוד ממנה.
אבל גם יכול להיות שזה פשוט שאת אמא והיא אורחת. הילדים שלי מתנהגים הרבה יותר יפה כשמתארחים/ יש אורח- שזה מצד אחד נורא נחמד כי הרבה יותר כיף שמתארחים והילד מתנהג יפה, אבל מצד שני לא מייצג כלום.
ואולי גם שילוב של השניים.
בהצלחה רבה!!! לגדל תאומים ועוד בחופש נשמע לי סופר לא פשוט!
הולכים ונעלמים עכשיו בין 20 ל 30 דק בין ציר לציר.. תחושת ייאוש.
אבל כשהם מגיעים הם כואבים ו50 שניות לפחות או יותר מדקה.
כבר עייפה אחרי לילה בלי שינה
מקלחות חמות
ולנסות לנוח....
בע"ה בעיתו ובזמנו ובבריאות!
ילדתי למחרת
אבל ממה שאומרים פה זה יכול גם לקחת זמן...
תחזיקי מעמד ❤️
הכל יכל להיות
פשוט ..אם הם מתרחקים ואת נחה והם עוברים זה עוד לא זה
ואם מעודד הלידות שאחרי זה היו לי הכי קלות
התאוששות מהירה מהלידה,
הרבה נחת,אושר ושמחה
בערך שבוע 6 או 7 (לא יודעת מתי היה ביוץ)
הבעיה היא שיש תור לרןפאת נשים (שעושה גם אולטרה סאונד) רק בשבוע 9-10. זה רחוק...
מה עושים במקרה כזה?
את יכולה לבקש מר.משפחה הפניה לאול' וספירת דם אצל טכנאית, וללכת אחר כך לר. נשים.
מישהי מתמצאת בסניפים שלהם?
עשיתי הזמנה באינטרנט ואני רוצה להחזיר/להחליף חלק מהפריטים.
לאיזה סניף הכי כדאי להגיע מבחינת מבחר, ופלוס ענק אם יש חניה בקלות🙏
שינו את המדיניות באתר ולא נותנים להחליף. אלא רק להחזיר ע"י שליח וכד'.
ולשאלתך-
יש סניף עודפים מעל אמפרית החסד שם יש חניה בשפע.
יש גם סניף גדול ויפה בשמגר, אפשר אולי לחנות בחניה של אושר עד או בגני גאולה.
לסניפים בגאולה/כיכר השבת לא הייתי מתקרבת עכשיו.
יש עוד סניף באזור רוממה שם גם אולי תמצאי חניה. לא זוכרת את שם הרחוב.כדאי לבדוק באתר
עם חניה יחסית קרובה וזמינה,
תבדקי אם הוא עוד קיים.
בקטע מוזר אני מרגישה תנועות רק בערב/ לילה, חשבתי שזה כי יש ילד שמסיח את דעתי בניגוד להריון הראשון. אבל אתמול בלילה בעיצומה של הסחת דעת, זמן לא שקט בכלל פתאום הרגשתי ממש תנועות ואז קלטתי שזה עניין של שעות, אני מרגישה את התנועות פשוט בשעות הלילה בלי קשר אם אני שוכבת במיטה או מתעסקת עם ילדון צורח.
וגם ביום, יש רגעי שקט וריכוז ובכל זאת אני כמעט לא מרגישה תנועות ביום.
זה דפוס הגיוני?
ביום התזוזו. שלך מרדימות אותו
בלילה את שוכבת והוא ער
או רעיונות אחרים .. יש לי תינוק בן ארבעה חודשים אבל גדול (מאוד) כבר קטן לו האמבטיה שיש לי ומרגיש לי מוקדם לטיולון .
ההתלבטות בגדול זה או לחפש עגלה עם אמבטיה ענקית או להעביר לעגלה יותר רחבה ויציבה לא טיולון.. אשמח להמלצות ורעיונות... אה ויש לי לא מעט מדרגות בכניסה לבית אז גם שיקול לא רוצה משהו מאסיבי מדי 🤔
ההיגוי מעולה והגלגלים מעולייייים במדרגות
אבל כן, השלדה מסיבית... וזה מה שעושה אותה כ"כ טובה בעיניי...
אני מעבירה לפני לפעמים לטיולון
אם הוא נשכב אפשר להרדים גם על הבטן אפילו
קליל ונח
ובשלב כזה לקנות אמבטיה מרגיש ממש מיותר גג עוד חודש יהיה בה אז למה...?
מקסימום תשאילי מחברה בינתיים
ודבר שני
אין דבר כזה גם אמבטיה ענקית וגם עגלה לא מסיבית
הגודל זה גם משקל
העגלות עם האמבטיה הגדולה זה אינגליזינה וגם פג פרגו
והן לא מסיביות בצורה לא סבירה אבל כן כבדות יחסית ולא להיט למדרגות..כבד..
במקומך היתי עוברת לטיולון כיף
פשוט הרגשה כזאת בלב שהוא עוד צריך את העיטוף הזה וכרגע אין לי משהו נורמלי אז כבר יהיה לבאים בעז"ה
מקסימום להוסיף מזרן ואולי עוד משהו שמכסה את אזור הרגליים.
ממני, שהתינוקת האחרונה שלה הייתה בטיולון מגיל אפס 
(בהתחלה מאילוץ ואחר כך מבחירה). גם ארבעת הגדולים שלי היו בעגלה בלי אמבטיה.
שרדנו כדי לספר ואפילו יותר מזה 
יש אמבטיה יחסית גדולה. חוות מזה העגלה דומה לבייבי ג'ורג', ואנחנו מרוצים ממנה.
אבל אני לא יודעת אם הייתי קונה כשהתינוק כבר בן 4 חודשים.
הייתי עוברת לטיולון אם יש לך כזה שגם נשכב אן קונה משהו שיהיה נח גם להמשך
איןעגלה טובה כזאת!!! ורחבה מאוד ונוחה ומזרן מתרומם
נחשבות יציבות וחזקות מאוד,לעומת הטיולונים שמגיעים בנפרד. לדעתי כדאי לך לעבור לטיולון היציב שלך עם מזרן תמיכה נעים וקצת עבה היתרון שגם קיץ.
מזרני עגלה מעולים יש למיננה.
לצערי מאילוצים כלכליים נאלצתי להשתמש רק בטיולון ללא אמבטיה בכלל מגילאי לידה ממש.
בחורף זה היה לא פשוט אבל בקיץ וכבר מגיל שלושה ארבעה חודשים זה סבבה לגמרי.
היא כתבה שקנתה טיולון
ב. אמרה שתשתמש בזה לילדים הבאים
רופא הפוריות שלי יצא לחופשה 
סתם כך בחודש אוגוסט צמצמו פעילות במרפאה ולא עשו טיפולים אלא רק במקרים דחופים
פספסנו עוד חודש.....
כעת הוא הביא לי לקחת פרימולוט נור כדי שלא יהיה לי דימום עד שהוא יחזור....
ןאז נתחיל סבב טיפולים חדש
לפי הUS ובדיקת דם עוד לא היה ביוץ. הוא כנראה גם לא הולך לקרות בקרוב
חוששת מדימומים. אוףףףףף
מלחיץ אותי שתמיד כותבים פה שצריך לקחת רק אחרי ביוץ והביוץ שלי לא באופק. (פולוצסטית בנוסף לחגיגה
)
הוא מכיר את כל התיק שלך ויודע לקחת בחשבון דברים שאחרים לא יודעים.
זה שיש התנהלות מקובלת לתרופה לא אומר שרופא לא יכול לתת הנחיות אחרות,
הוא מכיר את הסיפור יותר טוב.
אם את בכל זאת חוששת תתקשרי למכון הטרטולוגי ותתייעצי. אבל לדעתי אם הרופא אמר אז זה מה שצריך לעשות.
חשבתי שזה כל מקרה של בטיחות תרופות. למשל שילוב של שתי תרופות וכו'.
לא ידעתי שהם נותנים מענה רק להריון והנקה, או שאני מתבלבלת בשם?
יש מרכז שנותן מענה כללי על בטיחות תרופות וחומרים?
על השפעת התרופה.
@YaelL את מכירה מצב כזה שלוקחים פרימולוט אפילו שלא היה ביוץ? לא יודעת מה לעשות....
( למרות שאני בטוחה שכולן יודעות לחפש בגוגל בעצמן, אולי יחסוך למישהי לחפש )
והם נותנים מידע גם בנושא תרופות.
למי שתצטרך.
סליחה על הבלבול...
זה ממש מרגיש חוסר אונים ולא יודעים לאן זה יתפתח
אני אגיד לך למה זה מאוד דילמה
כי פרימולוט זה בעצם פרוגסטרון
הפרוגסטרון עולה רק אחרי הביוץ
אם את לפני הביוץ, אז נניח את לוקחת עכשיו והרופא חוזר ואומר לך להפסיק כדי להתחיל סבב
אז אולי זה יכול לעשות כתמים ודימומים מירידה של ההורמון? אולי.. כנראה אי אפשר לדעת בוודאות עד שלא מנסים
מצד שני אם לא תקחי, זה גם יכול להיות בלאגן כי או שיתחיל ביוץ לפני שהרופא חוזר
או שחלילה יתחילו דימומים שבכלל לא יאפשרו טיפול
אני כותבת לך ותוך כדי מנסה לחשוב איך הכיוון מחשבה היה לוקח אותי
נראלי שברגע שבוחרים רופא אז רצוי ללכת לפי ההנחיות שלו אפילו אם זה נשמע לא הגיוני (זה לא סותר להיות קשובות לעצמנו ואם משהו נראה לא טוב, פוגע וכד' אז ללכת לחוות דעת נוספת)
אז חושבת שכדאי לך להיצמד להנחיות שלו
כי לכל דבר יכול להיותץ שיהיה טוב או חלילה יתפקשש
אבל לפחות תהיי רגועה בלב שעשית מה שהרופא אמר.
וגם זה שכתבת שאת פוליציסטית, אז הפרוגסטרון יותר הגיוני גם לפני ביוץ כי יכול להיות שלא תבייצי בכלל ואז הפרוגסטרון הגבוה (בזכות הפירומולוט נור) ייתן לגוף יציבות ברירית ולא תקבלי מחזור עד מתי שיחזור.
בהצלחה רבה
ותודה על החיבוק וההבנה
לכן אני ממש מבינה את הדילמה שלך
תנסי לחשוב
מה ההסתברות מהיכרות עם הגוף שלך
שנניח ואת לא לוקחת את התרופה
ויהיה דימומים בין וסתיים ואז בכלל גם יהיה ביוץ מבחינה הלכתית לא תוכלו לעשות כלום?
אם הסיכוי ממש גבוה
אז שווה לך לנסות את הפרימולוט
שכמה ימים אחר כך יתחיל דימום ולא יהיה ביוץ החודש, וזה בעצם מדמה ביוץ
לא הייתי חוששת לקחת
הרופא נתן לי לדחות דימום אחרי שפרוברה לא הביאה דימום
לא בדק אם בייצתי או לא
ולא נשמע לי מסוכן בכל מקרה
לא כדי שיהיה דימום אח''כ
צריך לבדוק אם אולי הוא יוכל אח''כ לתת לך טיפול יחד עם הפרימולוט
בלי שתפסיקי אותו
לא בטוחה שפזיולוגית זה יכול לעבוד
יש גם מתקנים או רק דשא?
ותודה לשתיכן
פחות מכירה..
אף פעם לא הייתי שם בתור בילוי אז פחות יודעת.
אבל כן, יש שם את גן העיר ליד
אני ממש צריכה כח כדי לעבור את היום הזה בטוב
מרגישה שאני עומדת להתפוצץ. ממש
שונאת אנשים צבועים
בעבודה?
יש לך מצב לקחת לך חצי שעה הפסקה, לקנות לך משהו קר ומרענן ולשבת באיזה חדר ריק לבד?
מבינה אותך ממש... היה לי כזה שבוע שעבר ועד שלא הלכתי לישון בלילה הייתי על סף פיצוץ
אני בהלם מזה שאנשים מסוגלים לדקור אותך בגב כשהם מחייכים
אנשים לא רואים בעיניים
ואם מנחם אותך- אצלנו זה במשפחה המורחבת ):
נראה לי את גם כמוני, שנים הייתי בבית, אבל מתי שהוא כבר ממש מציתי ורציתי להתמקצע ולהיות מסופקת ומלאה בעשייה, וכשהתחלתי לעבוד לא מזמן קיבלתי שוק.. אתה קולט אנשים פשוט... וואי..
ואז כבר קשה לך ואיך שאתה מגיע לעבודה אתה רק רוצה לחזור הביתה..
ולא בטוח כבר מה עדיף לך
מזדהה איתי?
לפעמים אני מצטערת על הרגע שיצאתי
ומצד שני מבינה שיש בזה יתרונות
קצת בתחושות מעורבות עם זה האמת
בבית פחות נתקלים במורכבויות של אנשים.
תמיד הייתי בעבודה אז אני כבר מיומנת עם אנשים ויודעת לצפות להתקלות.
יש בזה גם צדדים חיוביים, המודעות ויכולת התקשורת מתחדדות.
אני מחזיקה במגרה בעבודה מלאי שוקולדים לשוטף ולזמנים שמישהו מעצבן אותי
המקוריתהאמת שאין לי עכשיו
ואני גם הייתי בעבודה שנים ארוכות לפני ההפסקה שהייתה
אני הייתי ממש בעניינים, באינטראקציה אינטנסיבית מול אנשים זמן ממושך מהיום שלי
ונהניתי מזה
היום אני מרגישה שהתנתקתי לגמרי בזמן הזה שלקחתי
מזדהה ❤️
תחזיקי מעמד!
השתנו מצבע צהוב לצהוב ירקרק,
זה תקין? אני זוכרת שצבע ירוק קשור לחלב האחורי - השומני והמזין יותר, ואולי צריך להאריך את זמני ההנקה. אבל לא השתנה משהו בהנקות.. מה שכן, עדיין יש לה מידי פעם ציקצוקים וקושי ליצור וואקום רצוף למרות שעברה התרת לשון
@Lana423נראלי שהעלית לי בעבר סרטון של תרגילים ללשון? נעלם לי אשמח אם תשלחי שוב
כדי שתוכלי לדעת באמת...
אכן מעיד על חלב קדמי. יכול להיות שאת מלאה יותר ולכן מספיק לה לינוק רק חלק.
את מרגישה שאת מספיק מתרוקנת אחרי כל הנקה?
אם לא אז כדאי להניק צד אחד היטב ולשאוב את הצד השני ולראות אם זה עוזר.
אגב לגבי המזין אני לא בטוחה בזה.
נכון שאחורי יותר שומני, אבל לא בהכרח יותר מזין. כן צריך לקבל גם וגם.
כן מרגישה שמתרוקן. גם היא ב"ה רגועה
אבל היא לא תמיד מצליחה לייצר וואקום לכן אני תוהה אולי זה מה שמקשה עליה לינוק את החלב האחורי
מתחדשת11בתחילת הריון שני, ילדה מהממת בת שנה. ההריון הקודם היה קסום, חיכינו לו הרבה וכל קושי בהריון היה בקטנה מרוב ההתרגשות וההודיה.
עכשיו הריון שני. ספונטני וטבעי ב"ה. רצוי.
וכל כך קשה לי, פיזית ונפשית.
עייפה, מבוחלת, עם כדורים, כאבי גב, חוסר חיוניות כללית. כל היום משוועת לשכב ולנוח. אין לי כח לקטנה שלי. וכל כך רע לי בגלל זה. עם הרבה מצפון ומחשבות אולי זה היה מוקדם מדי...
היינו במחשבה אולי להשאיר אותה בבית גם השנה ולא לשלוח למעון אבל עכשיו מרגישה שאין בחירה בכלל, כי הריון וחל"ד.
לא רוצה לעבוד על עצמי שיהיה לי כח וסבלנות.
וגם בראש, היא הייתה כל עולמי, ופתאום הגיע ההריון שאני באמת מברכת אותו, ומעסיק את מחשבתי הרבה הרבה (דימומים, רקע של סכרת). ומרגישה שהבת שלי נדחקה הצידה בסדר העדיפויות. נראה לי היא מרגישה את זה גם. ועצוב לי כל כך...
אשמח לעידודים ותשובות למצפון. ואולי גם טיפים מעשיים יועילו מאוד. תודה לכן 💗
2 נקודות-
1.אין מה להרגיש ייסורי מצפון עם זה שקשה לך עם ההיריון, זה טבעי ונורמלי, וברור שהרבה יותר קשה עם זה שאת לא מרגישה טוב כשיש לך גם תינוקת שאת מטפלת בה.
2. עכשיו זאת תקופה באמת יותר מורכבת עם הילדה, והגיוני שיהיו עוד תקופות קשות... אבל עוד שנתיים- שלוש (אולי גם לפני) הילדה תתחיל להתחבר לאח/ אחות וזאת תהיה המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לה. אני רואה את הילדים שלי משחקים, נהנים ומשתוללים ביחד, ואני מבינה שהיא הקטן זאת המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לגדול שלי. כמה שהיו תקופות שחששתי שזה פוגע בגדול שלי, ואני פחות יכולה לתת לו את כל הצרכים הרגשיים שלו, עכשיו מרגיש לי שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול להיות לו.
בת כמה היא?
בדיוק נולדה לי ילדה שניה ואני מבינה אותך כל כך
הדבר היחיד שעוזר לי זה לחשוב על כמה זה ילמד אותה לחיים, שהיא צריכה לחלוק את החיים שלה עם עוד מישהו והיא לא היחידה. וגם זה שבעזרת השם יהיה להן אחת את השניה כל החיים (ואת שאר האחים שיהיו להם בע״ה)
תמחקי את יסורי המצפון. כל פעם תגידי לעצמך שאת עושה את המקסימום שאת מסוגלת.
אנחנו גם בני אדם.
כל הריון זה הר ואם יש הריון בסיכון וסיבוכים זה עוד יותר.
אני אישית הורדתי את רף הציפיות למינימום, למשל כל יום משימה אחת, וזהו. לא מצפה לתקתק את הבית כמו פעם. לוקחת ערה כשצריך וגם גייסתי את בעלתי (לא לצפות שיבין לבד...לגברים יש ראיה אחרת).
לגבי הילדה בת שנה- לדעתי זה גיל שמתאים להכניס למסגרת, גם לגוון וגם שיהיו עוד אטרקציות כמו חוגים, ג'ימבורי וכו'.
בעיני זה לא כמות הזמן שאת איתה אלא האיכות- כשהיא תגיע מהמסגרת בע"ה יהיה לך כח להכיל אותה ולשחק איתה, זה עדיף על פני עצבנות וקושי במשך יום שלם- וכך יום אחרי יום אחרי יום... .
הבת שלך לא נדחקה הצידה אלא הלב שלך בתהליך התרחבות להכיל עוד מישהו.
ועוד טיפ שהתחלתי לעשות- ביקשתי מבעלי ערב אחד בשבוע שבו הוא אחראי לסגור את המטבח / מה שצריך בבית ואני עושה זמן לעצמי, לפי מה שאני אוהבת- לקרוא, ללמוד, לצאת לסיבוב.
מה שמוביל אותי בראש זה מה יתן לי כח? לא לחשוב תמיד מה הייתי יכולה לעשות אם לא ואם כן, אלא מה יתן לי כח במציאות הנוכחית שלי עכשיו.
למשל אם יתן לי כח לצאת עם הילדים לג'ימבורי לשעה- זה מה שיהיה בלי יסורי המצפון שבעבר יצאנו ליום שלם והיה יותר זמן להנות.
הכל בנחת, הכל בקצב שלך, ותשימי לב שהרבה מתנהלות ככה. לא לרצות להיות מושלמת.
ותזכרי שהריון זה דבר מאד דורש ברוך ה'! העיקר שיהיה בשעה טובה ובקלות.
תחשבי שבמבט לאחר כשתהיי סבתא תסתכלי שונה על התקופה הזו. עכשיו את בתקופה יותר מאתגרת ומעייפת בחיים, ברוך ה' מנסיבות משמחות.
מזכירה לי את התחושות שהיו לי בזמנו בהריון השני.הייתי פיזית על הפנים, וזה בהחלט השפיע גם על כל השאר..והמצפון היה בשמיים.
קודם כל קחי קצת חמלה לעצמך. את מגדלת בתוכך אדם! וזנ דורש ממך הרבה כוחות.אז הגיוני שאת מרגישה ככה.וזה טבעי וזה בעה גם ישתפר!!
דבר שני- את מביאה מתנה עצומה לילדה שלך ולכל המשפחה.אחות קטנה זה מתנה לחיים! היא עודצלא יודעת את זה וגם לך זה עוד נראה רחוק, אבל הן בעה יהיו חברות טובות ויהיה להן אחת את השנייה. איזה אושר! חסדי ה'!
וגם אם הבת שלך לפעמים נדחקת למקום השני, כי את עייפה או כל מיני .זה בסדר. ואת תמצאי את האיזון לאט לאט. בינה לבינך. ואחכ בינה לבין הקטנה.
קבלי את הקושי ואת כל החששות.ותתני לעצמך תשובות שיתקבלו על הלב, מה שיחזק אותך במסע הזה.
חיבוק גדול ובשעה טובה!!
הניסיון הזה אולי ישאיר בה משקעים, אבל בעזרת ה' גם יחזק אותה ויבנה בה כוחות ועצמאות.
ובעיקר - את הניסיון הזה נתן לה ה', ולך אין שום חלק ואשמה בזה...
וגם את, כמובן, עוברת ניסיון: היריון מורכב, גידול של תינוקת, רגשות אשם... תחזקי את עצמך שתצליחי לעבור אותו בצורה טובה, תחזקי גם את הקטנה שלך, והיא תחזק גם אותך... ♥️
שיהיה בשעה טובה ובקלות ככל האפשר!
מאנונימי כי אף אחד עוד לא יודע 🙂
אני מהמחמירות, תמיד נזהרת.. אבל לא יודעת אם זה נחשב בעייתי
איזה בעייה יכולה להיות?
מכירה שבעייתי לאכול אוכל נא.
מכירה שיש הגבלה על כבד שמומלץ לא להגזים.
וזה הנחיות של משרד הבריאות-
בטיחות מזון בתקופת ההריון, משרד הבריאות
על המסעדה שזה יהיה מבושל לחלוטין כי זה משהו שצולים אותו זמן מאוד קצר שלא יתייבש...
תודה לך!
ואקח משהו יותר בטוח
בעיר מגורים הנוכחי ולא בעיר בה פתחנו את התיק .
לא הבנתי את סוף השאלה
אבל מניסיוני העגום מסיקה ש*צריך* לפתוח בעיר מגורים הנוכחית.
יש לכם תיק פתוח? או שזה תיק שכבר נסגר?
במידה ותיק קודם סגור, ממה שאני יודעת פתיחת תיק חדש זה במקום המגורים הנוכחי
הנוכחית לעכשיו
משום מה חשבתי שאת שואלת עבור מישי.. (זכרתי שאת בתחילת הריון) אז חיבוק ענק והלוואי שיעבור בצורה הכי חלקה שאפשר❤️❤️❤️
האם זה הזמן שכדאי לקבל החלטות כאלה?
אם יש סבל אני בעד להתגרש אתמול,
אבל אל אני זוכרת נכון ממה שכתבת בעבר- מרגיש לי שמעולם לא "התחתנתם"😢
את צדיקה גדולה שהסכמת לחיים למען המדינה!
והוא צדיק גדול שמקדיש את חייו למען המדינה.
ונשמע ( יותר נכון- "נקרא") שזה גבה מכם מחיר כבד.
ניסיתם להתייעץ עם אנשים שגם חיים כמוכם?
אולי אפשר לשדרג את החיים הנוכחיים , ולפתוח פרק ב' יחד ?
יש הרבה אנשים גדולים שגם התמודדו עם הקושי שלכם וצמחו מזה ,( ובאמת יש גם הרבה שהתגרשו, אי אפשר להתכחש לעובדה שזה לא קל לבנות ככה חיי נישואין)
ואת גם בתחילת הריון?
שזו תקופה שהעצבים קצרים ומה שתמיד אפשר להכיל בתקופה כזו- אין שום עצבים וסבלנות להכיל,
אני אישית בתחילת הריון לא מקבלת החלטות הרות גורל כי אני יודעת שדברים שעכשיו נראים לי כמו הר נורא, עוד חודשיים יראו כמו גבעה קטנטנה.
יש לך עם מי להתייעץ לפני שאת פותחת תיק? את רוצה שנחפש לך המלצות?
בכנות, לא ודעת איך אפשר להחזיק מעמד בנישואין עם בעל שמגיע סופשים, כמובן שאין לנו מושג לכל הרקע אבל לדעתי זה פרט מכריע והכרחי להמשך התהליך.
לא עדיף להפסיד עבודה מנישואין? לדעת שניסינו הכלללללללל לני שמפרקים את הבית, לכם, לילדים? וההריון עכשיו, ואיך תהיי בלידה???
יכול להיות שחשבת כבר על הכל והתגובה שלי לא רלוונטית אבל אני חייבת לכתוב אותה, אם תרצי בפרטי אני אשמח.
אני רוצה להתגרש כל הריון כמעט.
מזל שלא עשיתי את זה כי אז לא היו לי עוד.
בהצלחה רבה רבה
מוזמנת לפרטיי.
לפעמים מרגישה שאני הרבה יותר נחמדה מנגיסות במשפחה של בעלי
הן דורשות או לא מגיעות ועושות טובה
אני יותר נחמדה להורים של בעלי
יותר מפרגנת ומודה
ובכלל קצת מבאס…
קבלתי פידבק מהמשפחה שלי שנכחה שהגיסות קצת מחזיקות מעצמן בניגוד אלי שמדברת עם כולם, מתעניינת, נחמדה לילדים שלהן יותר משהן אל שלי
קצת לא נעים כי לא ראיתי את זה ככה אבל כנראה שזה נכון
תשכחי ממה שאמרו לך במשפחה
זה לשון הרע
ואת לא חווית את זה
אז למה להיכנס לזה עכשיו..?
אם הסתדרתן עד עכשיו, לא הייתי מחפשת סיבות למה להתעקם עליהן
אם לא הרגשת את זה עד עכשיו, תנסי להעביר את זה
למרות שכבר קשה אחרי ששמעת
הם ראו סיטואציה אחת, את מכירה אותן יותר. אם היתה בעיה כנראה כבר היית מרגישה אותה
את תקראי לזה סנוביות
תקראי לזה האופי שלהם.
מכאן את יכולה רק לעוף על עצמך שאל משוחררת יותר, זורמת יותר, נפתחת בקלות יותר..
וצר לי על הרגשתך מבאס להרגיש ככה
לכל אחת אופי משלה.את ראויה להערכה על אופייך החם והנעים,את גם מכבדת את הורי בעלך.
מה שהן זה שלהן אני הייתי מדלגת על זה בעיקר כיוון שעד כה זה לא הפריע לך או פגע בך.
ובכלל לטעמי היה עדיף שמשפחתך תימנע מהדיבור הזה על מנת להרבות שלום. כותבת תוך כדי שמודה שאני בעצמי צריכה לגמרי להשתפר בנושא כך שזו ממש לא ביקורת!
