שבוע 16, לא יודעת מה זה ההרגשה המוזרה בבטן שלי
היא קשה כזאת מידי פעם, אבל זה מאד מעומעם, לא תחושה של ציר או התכווצות...
שתיתי מספיק, נראה לכן יש מה לדאוג?
שבוע 16, לא יודעת מה זה ההרגשה המוזרה בבטן שלי
היא קשה כזאת מידי פעם, אבל זה מאד מעומעם, לא תחושה של ציר או התכווצות...
שתיתי מספיק, נראה לכן יש מה לדאוג?
כתוב שזה בין השבועות 16-19 ופספתי. אוכל להגיע בשבוע הבא אבל כבר אהיה בתחילת שבוע 20. להגיע בכל זאת או כבר לא תהיה לזה משמעות? והאם אתן יודעות אם הבדיקה גם בודקת ערכים שונים כמו ברזל (מעבר לאינדיקציה שזה נותן לגבי הסיכון לתסמונת דאאון)?
לא בודק ברזל.
בודק מספר מרכיבים שנותנים מידע סטטיסטי לגבי תסמונת דאון, טריזומיה 18, מומים פתוחים בתעלת העצבים, ומדד מסויים לגבי תפקוד שליה.
אם צריך משהו דחוף, תיכנסי לחדר ותשתמשי בו.
כך גם אם את משתמש הם לא ייראו אותך מתעסקת בו!
והלוואי שהייתי מצליחה ליישם את מה שאני אומרת לאחרים לעשות🙄🙈 לפחות בדיבורים אני טובה
הלוואי והייתי יכולה זו הברירהמתחדשת11ותתכנני מראש מה את עושה בזמן הזה כדי להיות עסוקה
ואז לאט לאט
תוסיפי עוד קצת זמן כל פעם
מתחדשת11לזה?
את המרחבים הפיזיים והנפשיים הדרושים לך בכל שאר הזמן
ככה שלא תרגישי צורך לברוח
לעשות דברים שכיפיים לך
למשל לצאת לגינה, לעשות יצירה או בריכה,
להכין אוכל, להזמין חברה עם ילדים..
מה שלך נחמד.
***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>
הורדת מדריך מתנה ***
לנסות למצוא הנאות קטנות באמהות, כי באמת פלאפון זה סוג של בריחה כי *לא כיף לנו*.
לי עוזר לשים שירים ולרקוד, לצאת החוצה לגינה או למכולת שכונתית, לשבת לאכול איתן ביחד בלי הפלאפון.
אני בעצמי צריכה להשתפר בזה. תופסת את עצמי יוצאת לגינה ונמצאת עם טלפון או מזרזת אותן לסיים בחוסר סבלנות במקום פשוט להנות.
פשוט לאמר לעצמנו שזה נשמות שצריכות יחס שלנו
לי זה עוזר
את הפלאפון על שקט בארון.
לעשות לעצמך הפסקות קטנות בזמן משחק/ טיפול בילדים, לשבת על הספה ולשתות/ לאכול משהו טעים.
ולא על שקט ואז אני יודעת שאם משהו דחוף אני אשמע.
בינינו, זה לא השיחות שמבזבזות לנו את הזמן.
אצלי בפלאפון הוואצאפ שקט תמיד, רק שיחות וsms משמיעים התראות (ושעון מעורר). אז כשהוא שקט תמיד יש לי דחף לבדוק שאף אחד לא חיפש אותי וכשהוא רועש אבל בארון בחדר אז אם בעלי או אמא שלי יתקשרו אני אענה אבל מיוזמתי אני יכולה להתגבר ולא לגשת אליו.
וגם לקחת זמן רינה ואז לדעת שזהו, אסור לי לכתוב יותר בפורום כי בפורום יודעים שאני בזמן רינה עכשיו
לפני כמה שנים עברתי התמוטטות לא קלה.. ונשים באו ועזרו לי ועד היום מישהי שולחת לי עזרה( רק בשביל ה"מצווה" ולא בא מהלב מקווה שהבנתן..) אותן נשים לא ממש התיחסו בהתחלה אלי במובן הרגיל ועד היום יש את הדיסטנס שהם יותר ממני
וממש לא בא לי להזמינן כי ממש יעשה לי רע..
הפלונטר הוא שהן קודם כל שכנות ממש קרובות דלת ליד דלת או בנין ליד בנין
וגם יש לי הכרת הטוב כלפן שעזרו לי...
מה עושים? אם לא אזמין יעלבו ואם יהיה לי רע...
אמרת שהן עשו כי "צריך" ולא מהלב. גם גם את תזמיני כי צריך ולא מהלב אלא כי ככה מקובל.
זה במישור הפרקטי. במישור הפנימי ובתור אחת שהייתה צריכה עזרה בכמה תקופות בחיים וברוך השם זוכה גם לעזור, אני לא בטוחה שמה שאת מרגישה נכון. את מרגישה שהן מתנשאות עלייך אבל ממש לא בטוח שהן חשות ככה. ויותר מזה, גם אם הן חושבת ככה. אם את תהיי שלמה ובטוחה בעצמך, זה לא ידגדג לך.
ואת תזמיני אותן כי את מעניקה להן ונותנת להן בדיוק כמו שהן העניקו ונתנו לך.
אם את תעברי למקום הנותן. במה שאת יכולה. זו לא חייבת להיות אותה הנתינה שהם עשו למענך. תרגישי יותר טוב עם עצמך.
חייבת לומר שזה ממש ממש מזכיר את פרשת השבוע עם חטא המרגלים. שם המרגלים מתארים את הענקים ואיך היו כחגבים לידם "וכן היינו בעיניהם". איך הם יכלו לדעת מה הענקים חושבים? אלא שזה מה שהם מרגישים ואת ההרגשה הזו אנחנו צריכים לשנות בלי תלות בסביבה.
בהצלחה
וגם, אני בטוחה שיש עוד דברים שאת יכולה לתרום להן. אני לא מכירה אותך. אבל בכל חברה אנושית יש הדדיות שח קבלה ונתינה. לפעמים גם לקבל זו נתינה.
אז אולי היום בצד המקבל אבל העולם הוא עגול ומשתנה וכולם צריכים לקבל מידי פעם גם עזרה טכנית וגם עזרה פנימית יותר.
להזמין אותם לחלק מסויים מהאירוע?
לדוגמא בר מצווה- להשמין למנה אחרונה/רישדוש משהו שיהיה לך קליל.
נשמע שעברת משהו ממש לא נעחם וגם החוויה שלך מול העזרה מהן היתה לא פשוטה
ואטלי כדאי לעבד את זה ולהתבונן בזה, ואז תוכלי להיות במקום שלם יותר מול עצמך
אבל בטוח היה שם גם לב ...
אבל מבינה אותך לגמרי
תעשי מה שהלב אומר לך
כן כדאי בשביל להכיר להן טובה , להן זה יעשה טוב וגם לך
ותתפלאי אולי פתאום יתחברו הלבבות ..
ההרדמות הפכו להיות קשות..
אני יודעת שזאת תקופה ועדיין,
רוצה שבעלי ילך למנחה וערבית אבל זה קשה לבד..
הייתי חייבת לפרוק!
חוץ מזה תודה שכולנו בריאים ברוך ה' ושאלה יהיו הצרות שלנו.
תודה למי שקראה עד כאן
אם בעלי יכול הוא מתפלל מנחה גדולה ואז ערבית מאוחרת ב9
אבל לרוב הוא בכלל לא בבית בזמן הזה בלי קשר לתפילות..
מנסה להקל על עצמי כמה שאפשר
לא לחינם הם בשעות הכי קשות בבית חחח
מבינה את ההרגשה שלך
זה באמת זמן קשה...
בעלי מתפלל מנחה גדולה כל עוד זה אפשרי, וערבית יותר מאוחר מההשכבות
זאת האופציה היחידה איפה שאנחנו, גם זה בקושי..
אם יש לו זמן לפני אז הוא ממש עוזר, אבל לפעמים זה רבע שעה/ 5 דקות ואין הרבה מה להספיק בזמן כזה עם 5 ילדים..
בעיקר מה שקשה לי זה הבייבי שנהיה קשה להרדמה ואז ביחד עם הגדולים נהיה מן בלגן כזה..
אבל כל תינוק מחדש מגיע השלב הזה רק שהוא קשה מילד לילד...
תודה על המקום לפרוק זה כבר עזר לי🤗
כמובן כשאין ברירה זה בסדר
אבל לא לכתחילה...
יש הבדל אם הוא בעגלה או עליך ממש
ויותר בתוקף כמובן לגברים ולא לנשים
אבל עכשיו כשמנחה ממש התאחרה, אולי להקדים את ההשכבות, זה תלוי בגיל הילדים אבל אצלי אני משתדלת לעשות את זה ממש מוקדם כדי שיהיה זמן לבלתמים.
אז עד שבע הן בדרך כלל במיטה ואז הוא יכול ללכת למנחה
תלוי בזמן התפילה, מוקדם/ מאוחר.
ולדרבן את הילדים - מי מוכן במיטה לפני שאבא הולך למנחה?
מי נרדם לפני שאבא הולך לערבית?
ואם מתאים לכם-אפשר גם לשנות את הסדר יום לפי זמני התפילה,
לפעמים עדיף להתגמש עם השעת שינה אפילו אם הילדים ישנו בגלל זה מעט פחות אבל ההשכבה תהיה באווירה טובה וברוגע.
בעבר כשהילדים היו קטנים ממש רציתי שאבא יהיה בשעות ההשכבה ויתפלל מאוחר,היום אני רואה שזה מבורך מאד התפילות לפי השקיעה- לילדים זו זכות גדולה ללכת יחד עם אבא לתפילות!
( נכון שהם יכולים לכאורה ללכת לבד,אבל תפילה יחד עם אבא לילד זה אחרת לגמרי!)
גם אצלינו ההרדמות ממש קשות ואני מסיימת גמורה (וזה עוד רק ילד אחד 🙈)
אז שולחת חיבוק! הלוואי שהתקופה תעבור מהר ונצליח לגייס סבלנות עד אז ❤️
האמת שנתתם רעיונות
אני צריכה לחשוב איך בפועל ליישם, אבל אולי באמת לאחר קצת את ההשכבות/ להקדים את המקלחות( שהן גם לוקחות זמן והרבה כוחות)
ממש תודה שהתייחסתם!
מעריכה כל אחת שענתה
ואם זה מנחם גם אצלנו זו שעה קשה
ולפעמים כשממש קשה לי מבקשת ממנו שישאר לפחות בזמן מנחה אבל לרוב זה לא עוזר לי באמת ואז מתחרטת שסתם התפלל יחיד וגם לא עזר לי.
משתדלת להתחיל מקלחות מוקדם ואז הוא יכול לעזור בזה לפחות ובנוסף התחלתי לשלוח איתו את הבן הגדול אז זה נותן לו תמריץ לעזור לי לפני כי הוא יודע שאני מסכימה ללכת רק אם התקלח ואכל ארוחת ערב כבר ..
אם לא פרקטי לכם מנחה גדולה וערבית מאוחרת, או לפחות אחד מהם,
אפשר לפחות את התינוק לנסות להשכיב לפני מנחה, ולעשות כמה שיותר לפניה
ולכוון שבזמן שהוא לא נמצא תעסקי במשהו יותר נינוח כמו לשמור על ילדים באמבטיה, לספר סיפור במיטה, לשבת לאכול או מה שנינוח אצלכם
לנסות להרדים את הבייבי קודם.
אנסה להיות על זה כמה ימים נראה אם נצליח..
תודה לכולכן!
שוב אני ושאלותיי.. מחילה על החפירה....
אשמח לכל מידע שיש לכן.
אחרי החידה הנוכחית, הרופאים התלבטו אם לתת לי קלקסן, ביממה הראשונה לא נתנו כי היה לי קטטר ספינאלי, של ההרדמה,
ואני לא רציתי, סתם מפחד מזריקות... ראיתי שהם לא סגורים על עצמם, כן, לא, נבדוק, ואמרתי גם שאם צריל אני אעשה אבל אשמח אם לא צריך.
בקיצור איכשהו קרה שהם החליטו שסירבתי ואמרו לי להסתובב הרבה במחלקה.
יום לפני השחרור, התלבטתי במהלך היום ואחהצ החלטתי שאני כן רוצה לעשות פחדתי לקחת אחריות, אבל היה כבר מאוחר מדיי, כי הם נתנו הוראה לקחת רק בימי האישפוז, משמע 2 זריקות, וצריך הפרש של 24 שעות בינהן, ואם הייתי לוקחת לא הייתי מספיקה עוד אחת, אז האחות אמרה לי, פשוט להמשיך להסתובב.
ועכשיו לשאלה:
מאז שחזרנו הביתה, נתפס לי שריר התאומים ברגל ימין לסירוגין, כמו שנתפס כזה מתוך שינה בהריון...
ומאתמול הוא פשוט תפוס ואני מרגישה שזה שריר אבל מקרין לי עד כף הרגל, לא ממש כואב אבל מציק נורא.
לא נפוח, לא אדום, לא חם....
אני אוכלת סרטים של החיים שזה קריש דם 🙈🙈🙈
מה אני רוצה מכן?
קרה למישהי פעם, שריר כזה תפוס ככה?
אם זה כן מסוכן לדעתכן, למי אני פונה? איזה רופא?
תודה לה' אני יחסית בטוב ומחלימה, אבל
כל יום מיחוש אחר אין לי כח ה'!!!!
תודה למי ששרדה עד הלום
לדעתי זה מעומס של הבטן, ותכל'ס אחרי לידה הבטן עדיין היריונית למדי... (ולפעמים אפילו גם שנה וחצי אחרי לידה 🙈)
בכל אופן, לא נשמע לי מסוכן. אם את לחוצה, תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה ותשאלי אותו...
(אגב, לי הציעו קלקסן בשתי הלידות האחרונות, והייתה סיבה הרבה יותר משמעותית לזה, והחלטתי לסרב... בסופו של דבר כנראה שרוב הסיכויים שלא יקרה משהו כזה. ואם כן, אז מן הסתם המצב יהיה קריטי הרבה יותר
)
וכיוון שעוד לא כתבתי לך - מזל טוב, יקרה! הרבה נחת והתאוששות קלה!
אבל הכאב נשאר, מבינה?לא נתפס פתאום ונגנר..
בעל אופן הרגעת אותי, תודה!
לקחתי בלידה אחת אבל זה כל כך שרף לי שסירבתי לזריקה השניה..
ומאז לא לקחתי יותר..
לגבי ההתכווצויות - אצלי תוסף מגנזיום פתר את הבעיה
אמרו לי שזה כלום ושום דבר....
אנסה מגנזיום תודה רבה!
ואחרי הלידה אמרו לי לקחת במשך 6 שבועות
באמת שלא עמדתי בהז, כמעט הקאתי רק מלראות את הקופסאות.
לא חושבת שיש ממה לחשוש
שלום. התחלתי נובה רינג בהמלצת הרופאה. סיווווטטטטט
קודם כל אני לא מרגישה אותו שזה טוב, אבל ניסיתי להוציא כדי לראות אם אני שולטת בהוצאה והחזרה, והוא פשוט נעלם... לא מרגישה אותו לא יודעת איפה הוא. אוף
וסיוט שני, התחילו דימומים קטנים,מתקשרת למכון פועה נותנים יעוץ לעקוב, שוב למחרת עוד דימומים... אני שואלת את עצמי,ברור שזה מניעה כי על הזמן אסורים!!! בשביל מה טבלתי אם עדיין כל הזמן אסורים. פשוט סיוט.
חוץ מהפריקה, השאלה שלי האם זה שכיח ויעבור בסוף? האם הגוף יסתדר ויתאזן ויפסיקו הדימומים האלו?
אולי פשוט עדיף לזהות את יום הביוץ ולמנוע אז במקום לסבול כל החודש??
אשמח להמלצה לרופאת נשים באשקלון במרכז בריאות לאישה של כללית
תודה רבה
הילד שלי בן שנה.. אני רוצה להפסיק להניק. כרגע הוא יונה בלילה בבוקר שהוא חוזר מהמעון ולפני השינה.
יש לכן טיפים איך לעשות את זה טוב ?
והאם אני צריכה להביא מטרנה במקום ההנקה?
תורידי את ההנקה שהכי קל לך להוריד ואז תחכי שבוע או עד שתהיי בשלה ואז תורידי את ההנקה שנראה לך הכי קל להוריד. וכו' עד שיגמרו ההנקות
לדעתי כן כדאי לנסות לתת לו משהו במקום..
אצלי בגיל שנה היא עוד כן אכלה בקבוקים קצת.. ובטח בתקופות של חולי/שיניים שלא אכלה במהלך היום כלום.. רציתי לדעת שהיא בטוח מקבלת ויטמינים וקלוריות.. והייתי נותנת לה בקבוקים במקום
תתחילי עם ההנקה שהכי קל לדעתי.
אפשר לתת משהו אחר לאכול, או חיבוק במקום.
לכאורה בגיל שנה, אם הוא אוכל טוב, לא צריך מטרנה.
אני אישית לא הייתי נותנת, וגם הרבה נשים שאני מכירה..
אבל לא חושבת שזו טעות לתת. ו @חרות כתבה שיש דעה שכן כדאי עד גיל שנתיים🙏
יש בזה ערכים תזונתיים זה שווה להביא?
זה ירגיע אותו לפני השינה זה בטוח
חבל להתחיל עם זה עכשיו ואחר כך תצטרכי לגמול אותו גם מזה.
יש בזה ערכים תזונתיים, אבל לא משהו שהוא לא יקבל דרך אוכל רגיל. להיפך, זה כל כך מעובד שאם אפשר לא לתת לגמרי הייתי מוותרת על זה.
אפשר לשים כרוב,
או לשתות משקאות מייבשים (נדמה לי נענע ומרווה),
וגם אם יש גודש, הוא עובר לבד תוך כמה ימים.
נוח או לא נוח?
יתרונות מול חסרונות?
יהיה פשוט יותר נוח מבחינת החיבור למים
תוהה אם יחסוך לי התכופפויות...
הוא קטן יותר ממדיח רגיל.
חוסך התכופפויות,
אין לי ניסיון איתו.
של השיש..
כאילו על השיש,אבל ליד..
הצלחתי להסביר?
אבל את בטוחה שזה אפשרי?
זה כמו מכונת כביסה... לא בטוחה שזה אפשרי טכנית / בטיחותית.
אבל אם יש מגש לסכום - זה לא לעניין בכלל. רק בסלסלה זה שייך.
קצת יחסוך התכופפויות, כן,
כנראה יהיה גם קצת מאתגר להכניס למדף העליון, תלוי אם אתם גבוהים או נמוכים חח
הכביסה.. היא רועדת ובפרט כשזה קשור למדיח עם כלים וכו..
גם מייבש שבדכ שמים על מכונת הכביסה, צריך להיות על מתקן מיוחד שמונע ממנו לזוז כשהמכונה עובדת
אחרת זה מסוכן ועלול ליפול
הדלת של מדיח יחסית גדולה ונפתחת מלמטה.
כשזה נמוך אז אפשר לעמוד מהצד ולהתכופף פנימה.
אבל כשאת עומדת על יד והמדיח בגובה את תלויה רק באורך הידיים
(מקווה שהסברתי טוב... הסתבכתי)
הדלת של המדיח שלכם נפתחת מלמטה?
אני מכירה רק מדיחים שנפתחים מלמעלה.
ואיך יהיה אפשר להגיע למדף העליון. הדלת לא תפתח כלפי מטה?
אצלי לפרוק מדיח זה ה-תפקיד שהקטנים עושים. אז לא כ''כ מפריע לי שהוא נמוך.
נשמע לי הרבה יותר הגיוני לשים מכונה על המדיח בגלל שיש לה פתח אמצעי בדרכ
וזה לא גבוה כמו להרים כלים מסריחיםן בגובה של לפחות 1.5 מטר
וגם, המכונה מתנדנדנת וזה לא בטיחותי בכלל
מה שכן, בכל מקרה תצטרכי לשים אבקה ומרכך כשאת עומדת על שרפרף, אלא אם את כן ממש גבוהה
. אבל עדיף בעיניי בהרבה מאשר מדיח גבוה
היי,
אני משתמשת בטבעת נובה רינג שלושה חודשים
הכנסתי כרגיל לאחר המחזור האחרון שהיה קשה מאוד עם כאבים ממש של כמו אחרי לידה
בנוסף אחרי המחזור התחילו לי תסמינים של חולשה, עייפות ועוד תסמינים כמו של הריון
מישהי יודעת מה זה יכול להיות? והאם מישהי ששמה טבעת חוותה כזה דבר?
כי גם סרזט עשה לי מלא תוךעות...
ואצלי זה לא היה הריון. בדקתי...
אני עדיין איתה ..
היא הכי נורמלית מכל האמצעי מניעה האחרים שניסיתי ...(גלולת, התקן לא הורמונלי)
אני בגדול מרוצה ..
יש תקופות שיש צרבות וחומציות בבטן . אז לוקחת כדור בשם קונטרלוק ואז זה מעביר את התחושות . ..אבל חוצמזה ממש מרוצה ונוח לי.
חחח לא נורא. עניתי לעצמי
כי זה בסוף אותם הורמונים שעולים ויורדים רק סינתטיים.
בעקרון אם התסמינים לא היו בחודשיים הראשונים זה קצת מוזר, כי בד"כ זה הולך ודועך ולא הפוך
אבל את יכולה פשוט לבדוק הריון בבדיקה ביתית
ואם זה לא עובר שווה לשקול להחליף מניעה...
לפעמים גלולות משולבות של חברה אחרת יכול להיות פתרון כי התגובה בגוף היא שונה
או לעבור למניעה לא הורמונלית
יום אחד שהבטן שלי זזה כנראה מאוכל הודעתי לבעלי שכנראה אני בהיריון ככי הרגשתי תנועות
.וזה גם הסתדר לי עם כל הצרבות והעצבים שחשתי...
וגם קצת השמנתי...
אז בעלי צחק.. אמר תעשי בדיקה..
אמרתי לו נראה לך?!?!
אין שום סיכוי להיכנס להיריון עם נובהרינג...
אני מקווה שבאמת אין סיכוי . חחח.כי לא בדקתי
אז ארוך וחופר
אבל אני אישית אוהבת לקרוא,
אז מרשה לעצמי להתפנק פה...
מתחילה אחורה קצת. אני תמיד יולדת לפני התאריך, ויותר מדוייק, ב39+2 או 39+3. את כולם גם את אלא שעם זירוז, מסיבות כאלה ואחרות...
גיסי התחתן כשהייתי בשבוע 36+5.
כולם היו ממש בלחץ שאלד, אבל זה מוקדם ממש, לא הייתה באמת סיבה.
אני ארגנתי את הבנות שלי לחתונה, ישבתי על המיטה ועשיתי להן תסרוקות. כשקמצתי, ראיתי ממש טיפה עגולה רטובה, וככה כמה פעמים. לא היה לזה ריח של שתן..
אז אמרתי אוקיי, אם ירדו המים בשטף, ארגיש,לא?
יום אחרי זה הייתה לי ביקורת אחרונה אצל הרופאה שלי, ביקשתי שתבדוק, בדקה ואמרה לדא, זו לא ירידת מים.
אבל- הערכת משקל הייתה ממש גדולה- 3.800, ועוד לא התחלתי 37 כאמור. אז היא אמרה לי לחכות ואם לא אלד עד אחרי שבועות, שזה שבוע 38+5 לגשת למיון לבצע הערכת משקל..
גם בשבת חתן כולם נורא הודו לי שהתאפקתי יפה.
עבר עוד שבוע, בסופו חל שבועות. בשבוע הזה עבדתי מהבית, חוץ מיום אחד שעשיתי חפיפה, והתארגנתי להנאתי ללידה. מה אני אגיד לכם, אין כמו בבית..
מגיע שבועות ואיתו הלחץ, מה יקרה אם אצטרך לנסוע ללדת בחג\שבת, כי יש לי הסטוריה של ביקורי שווא במיון...
שבועות נגמר ושבת כבר בעיצומה, וממש לקראת 7 בערב, אני מרגישה רטיבות רצינית. היא לא נגמרת אז מוצש אני נוסעת למוקד נשים,
ושם הרופא אומר לי לא אוכל לבדוק אותך כי מאוחר- גשי למיון.
אחרי ששילמתי כמובן...
נוסעת למיון רק עם אמא שלי, בעלי נשאר בבית של ההורים שלי.
במיון אומרים שאין חשד לירידת מים, אבל בגלל הערכת משקל גבוהה שהייתי אצל הרופאה (אצלם יצא בכלל 3.700) לגשת לבדיקה ביום שלישי אם לא אלד, עדיף דרך הקופה כי במיון אצטרך התחייבות למכון אולטרסאונד...
אז בעצם חשבתי שחסכתי לעצמי נסיעה בוקר אחרי זה, כפי שהרופאה הנחתה, ונרגעתי כי הערכת משקל יצאה קטנה יותר...
המשכתי להתארגן, לקנן ולנוח ובבוקר יום שלישי הלכתי לקופה, שם הערכת משקל יצאה 4.600.
הייתי בהלם, והטכנאית ממש הלחיצה אותי, נסעתי בוכה הביתה בידיעה גמורה שאני הולכת למיון וכנראה ינתחו אותי.
כל הדרך בעלי עודד אותי לא להתייאש ושום דבר לא ברור, והערכת משקל היא רק הערכה, וה' איתי, וקצת נרגעתי.
במיון ביצעו הערכה שניה ויצא... 4.160!!! הייתי מאושרתתת. יש ציר פעם ב10 דקות, אמרתי יאללה אנחנו פה אולי משהו יקרה. מדברים איתי על זירוז ומציינים גם אופציה של ניתוח אבל בגדול הרוח נושבת לכיוון לחזור הביתה.
שחררו הביתה ואמרו להגיע בשישי אם לא יקרה כלום.
אתן איתי???
יום רביעי, אני 39+1. שבת כבר מתקרבת ואני ממש ממש לא רוצה ללדת בשבת. ביום הזה נופלת עליי עייפות פסיכית ואני רק במיטה!
לקראת הערב יש ציר דיי משמעותי פה ושם, ופתאום באיזה 8 וחצי בערב אני קמה ומארגנת את הבית באטרף! כולל רצפה, כביסות, מצעים, פסח, בקיצור...
המשך יבוא....
בן פורת יוסף
השראה את

כי הביוץ הוא 24-36 שעות אחרי החיובי
אז לא תפספסו
לא את הלפני
ולא את האחרי
מה. שכן תמשיכי לבדוק עד שנחלש קצת
כי לפעמים יכל לצאת חיובי גם כמה ימים ברצף והביוץ יהיה רק אחרי
הגיוני מאוד שהטבילה יוצאת לפני הביוץ או ממש צמוד אליו. זאת אומרת שאכן יש אפשרות..
זאת ההשתדלות שלכם.
ובע"ה הקב"ה יעשה את שלו שהפעם הזאת תצליח...
לשיפור
גם לי בשני ההריונות לא כאב
ובהריון הקודם קיבלתי גם קורונה פעמיים וממש זכור לי הפער בין הכאב שהיה לי בחיסון של הקורונה לבין השעלת שהיה כמעט בלתי מורגש
הכאבים עכשיי קשוחים במיוחד
אולי זה תלוי במיומנות של האחות
אני זוכרת שבגיל הזה הבן שלי כבר ממש צחק
היה נקרע מצחוק
היא ממש מתפתחת כמו שצריך ומשיגה את אבני הדרך לגילה, מחייכת מלא כבר מגיל 6 שבועות,
מתחילה עכשיו לעשות תנועות לקראת זחילה, מתהפכת, ממלמלת
אבל לא צוחקת ! וקראתי שעד גיל 4 חןדשים כבר אמורים לצחוק ואני פתאום נורא מוטרדת ולחוצה
מה אומרות?
פעם אחת בערך
ומאז בקושי עושה את זה 🤷♀️ וטפו טפו מושלמת חכמה מקסימה חברותית תקשורתית
האמת שהילדים שלי כתינוקות לא צחקו כמעט (כנראה אנחנו לא מצחיקים...). הם כן חייכו כל הזמן והתפתחו באופן תקין.
הקטנטונת עכשיו צוחקת יותר, אולי כי יש לה שני אחים והם יותר מוכשרים בהצחקת תינוקות 🤷🏻♀️ (היא יכולה נניח סתם להסתכל על אח שלה משחק ולצחוק)
התינוק שלי עוד יומיים בן 4 חודשים וכבר צוחק בקול , אבל מבחינת ההתפתחות הוא לא עושה כלום 🤦♀️ ,בדיוק היינו באבחון ואמרה שהוא מתאים לגיל חודשיים וחצי (נולד פג)
אז כל ילד עושה בזמן שלו את הדברים, לא הייתי נלחצת אבל כן תנסי לגרות אותו מידי פעם
לא כל דבר הם עושים לפי הספר...
גם שלי לא כזה צוחק בקול , בטח לא בגיל הזה...אולי קרה לו פה ושם.
והוא מתפתח ב"ה...
אם הכל טוב חוצמזה, ומתפתחת תקין, באמת שלא רואה סיבה לדאגה
יש לי ילד בן 3 וקצת
לימדתי אותו איך שמים מים, סבון אני רואה שהוא קצת מחפף ולא יוצא הכי נקי. לכן אני מקלחת אותו ונותנת לו לעשות עם הדוש על כל הגוף.
בנוסף, יש לנו אמבטיה ובמילא הוא לא יוכל להכנס ולצאת לבד כי זה להרים את הרגל גבוה מידי.
נראה לכן כדאי ללמד אותו להתקלח עצמאית או שזה במילא לא יחסוך לי כי צריך להכניס ולהוציא אותו מהאבמטיה?
באיזה גיל הם יודעים להתקלח נקי ויעיל?
הקטנה (זו שלפני התינוקת) האמת כבר בגיל שלוש וחצי ביקשה להתקלח לבד.
כמובן, מדי פעם צריך לקלח אותם כדי שתהיה פעם בכמה זמן מקלחת טובה באמת... (בגיל שבע-שמונה בדרך כלל הם כבר לומדים לעשות זאת טוב)
אבל מקפידה שלפחות פעמיים בשבוע יהיה מבוגר ששוטף אותי כמו שצריך..
אם שאר הימים הוא התרחץ "פחות או יותר" זה לא נוראה בעיני..
ותכלס הרבה ימים הוא מתקלח ביחד עם בן ה7 שמסבן אותו ודואג לשטוף אותו.. אז באיתם ימים שהוא "קילח את עצמו" אני מבליגה...
מוקדם אבל זה הזמן לתת קצת עצמאות בעיקר אם רוצה בזה ואני למשל מפעילה את המים ונותנת לו קצת לשחק לבד אחרי כמה דקות נכנסת ושמה סבון לאחרונה הוא גם מנסה להסתבן לבד ואני קצת עוזרת ואז,שוב שוטף לבד ואני באה לעזור לצאת בעיקר בקטע של לסיים את המקלחת כי פיזית יכול לצאת לבד אבל אם לא אגיד לו לצאת הוא יכול להישאר גם שעה במקלחת.
לגדולים יותר (9,7)אומרת שעה בשעון לצאת והם עושים הכל לבד
זה קשה לך כאילו ואת רוצה להקל מעלייך?
אם כן, ויש אמבטיה, אפשר למלא מים, ורק להשגיח עליו איך הוא מסתבן וכו
יש שרפרף ליד הדופן, עם מגבת עליו למניעת החלקה.
מבינה שאנחנו עדיין בשלב מוקדם.
נבדוק שוב עוד חצי שנה אם יש התקדמות
ונשארת ליד מהסיבה הזאת.
לדעתי יש לכם עוד זמן.
כן אפשר להתחיל לתת קצת לבד, אבל רק כדי להתחיל להרגיל, לא חושבת שאפשר בגיל כזה לתת לבד לגמרי
באופן מפתיע ביותר.. עם כל התכנונים שלי לסיים שנה יפה עם התלמידות
לגברת לא היה כח לחכות..
ב"ה הייתה לידה מהירה, עם שליחים טובים ותיקון בהרבה מובנים ללידה הקודמת..
עוד נספר בהמשך