אני הייתי עם התקן לא הורמונלי תקופה של שבעה חודשים ולא היו בעיות מיוחדות של הסתגלות

ממש מפחדת מבעיות הסתגלות וזה בלי להזכיר אתזה שאני מפחדת מההתקנה עצמה..

תשובה גם ל @בתי 123

התקן גם לכמה חודשים זה שווה

להיות ביחד ללא חדירה.

לעיתים במקרים חריגים מותר ואז זה משאיר את המניעה אבל מאפשר לפחות חלק...

טבלתי בזמן אבל נמנענו מיחסיל עוד די הרבה ימים..

אם תרצי תכתבי לי בפרטי ואספר לך יותר בפירוט יתרונות וחסרונות..

מיד להיןת במחזוריות שקל לעבוד בה עם שמ״פ-

וזה למניעה אז אני אישית לא הייתי עושה את זה. 

ללמוד שמפ ולהימנע בימים הממש פוריים.

ולפחות כדאי לטבול בזמן שלא תהיו אסורים מבחינת נגיעה

ואולי לשקול ספוגיות שלא כולם מתירים (זה להכניס ולהוציא).

רק לקחת בחשבון שזה לא מאה אחוז בכלל...

ואדרבא לראות את זה כהזדמנות לעבוד על הזוגיות בעוד אופנים. אני דווקא בעד טבילה כל חודש כי זו התחדשות ומניעת שחיקה. לא מתחברת לתקופות ארוכות שמותרים

ואולי אחרי חודשיים של דחיית טבילה להשתמש בשקפים (זה אותו דבר כמו ספוגיות נכון?) בליל טבילה

(ואני דווקא כן מתחברת לתקופות ארוכות שמותרים)

אפשר לשרוד, למרות שזה לא תמיד הכי כיף וכו'.. אבל רק שבוע להיות מותרים ושלושה שבועות לא, נשמע לי מידי קשה לשרוד..

המניעה חייבת להיות 100%? אם לא אז אפשר להשתמש בדיאפרגמה, שקפים, נרות..

ואם חייב למנוע ממש אז חייב התקן, אם את לא מצליחה לשחרר את הפחד מההתקנה הייתי הולכת למישהי שתעזור בזה (מטפלת רגשית או משהו כזה)

וממש לא חייב להיות תקופת הסתגלות להתקן לא הורמונאלי, לי לא היה תקופה כזו ועוד הרבה נשים מדווחות שלא היה. 

אם בכלל אפשר לקרוא לזה ככה

חוץ מעניין המחיר הייתי הולכת על זה בכיף לכמה חודשים

ואם האופציה היחידה היא להימנע אז גם הייתי משלמת את המחיר בלי למצמץ, מבחינתי זה שווה לזוגיות שלנו

מונע משקפים נרות וכו'

זה ממש לא באותו רמה כמוהם

אבל אם אני יהיה בהריון אז יקח לי עוד זמן להתאושש מהבעיות הבריאותיות שכן יש לי

(ודיאפרגמה לא בא בחשבון *מבחינתי*)

שאם את לא 100% בקיאה בשמ"פ זה גם לא תמיד בכי בטוח מבחינת מניעה, כי לא תמיד הביוץ בזמן קבוע, במיוחד אחרי גלולות.

הוא יכול להיות לפעמים גם שבועיים ויותר אחרי הטבילה (כלומר, כחודש אחרי קבלת הוסת)

יש כל מיני פתרונות שאפשר להציע לכם, אבל זה לא פתרון בכלל ..

ממליצה להתייעץ עם מכון פועה, יש להם גם קו נשי של נשים בקיאות מאוד בהלכה,

אבל זו לא אופציה לדעתי פשוט לא לטבול.. זה לא רצון התורה, כך לדעתי..

נשמע קשוח ממש לזוגיות.

לא מציעה ללכת בכיוון הזה.

עדיף לבדוק אם מותר לכם דיאפרגמה

או להשתמש בנרות /שקפים אבל זה פחות אחוזים מגלולות.

המניעה צריכה להיות ברמה גבוהה מאד?

גם אם איכשהו נקבל היתר

אולי באמת נשתמש בשקפים, אבל לא בחודש חודשיים הראשונים, כי דחוף שיהיה לי לפחות תקופה קצרה בלי סכנה להריון

ושונה נניח מטמפונים.

גם אני נרתעתי ממנה עד שניסיתי וזה היה מוצלח כי הסיליקון הרך לא מורגש.

והלכתית הפתרון שלך לא פשוט בכלל,

אם באמת שום אפשרות לא אפשרית, ביררתם לגבי יחסים ללא חדירה?

אבל אם טבלת ארבע פעמים בשנתיים האחרונות אין לך מושג למה את נכנסת.

זה לא ריאלי אם אתם לא רגילים תקופה ארוכה לשבועיים שבועיים.

מה גם שאת לא רגילה לחוות ביוץ ולהימנע מיחסים, לא משנה אם תחליטו לטבול או לא.

זה מתאים למי שיודעת למה היא נכנסת ויש לה כלים לזה.

זה כמו לפתוח מאפייה בבית כשאת בצום, אבל לחכות עד שיפוג בוודאות כל הריח כדי שתרשי לעצמך לאכול..

אבל לא חד פעמי, כל חודש.

אם כבר יש לך שליטה עצמית טובה, עדיף שתפני את זה להתגבר על הרתיעה מאמצעי מניעה מקומיים. זה יותר נכון לכתחילה בסיטואציה הזאת.

בתקופה לפני הריון במיוחד צריך להשקיע להעמיק את הזוגיות, להספיק להתמלא ולחזק אחד את השני לפני האתגר של הריון ולידה, לדעתי פחות מתאים בשלב הזה לאתגר את הזוגיות באופן שאת לא מכירה ולא יודעת איך בפועל תגיבו לזה.

ואין מה להשוות זמנים רגילים שאסורים לזמנים כמו אחרי לידה או חלילה הפלה.

הנפש במקום אחר שונה לחלוטין. גם של הגבר וגם של האישה. אז זה לא דוגמה שניתן להשליך ממנה.

גם מבחינה הלכתית להכניס את עצמכם לסיטואציה כזאת זה לא להיט. אם הבעיה היא שלא מתירים לכם אמצעי מניעה מתאימים, תשאלו אם הפתרון הזה עדיף מבחינה הלכתית. האמת אופתע אם תקבלו תשובה שזה אכן זה עדיף הלכתית.

תעשי עם זה מה שאת חושבת...

ומאוד מזדהה עם המציאות של שואלת השאלה.

כשהיתה לנו תקופה קשה שלא הייתי מסוגלת למגע אינטימי שאלנו רב ואמר שמצוות עונה זה אומר לשמח את האישה, ואם מה שמשמח אותה כרגע זה רק חיבוק אז זה מה שיהיה גם אם יצא מכך שהזרע לא יפלט בפנים.

מניחה שיש חולקים על זה, מציעה לכם להתגבר על הפדיחה ולשאול כי תוכלו רק להרוויח.

בכל מקרה ממליצה להתייעץ את מכון פועה. הם ממש קשובים ורגישים!

בהצלחה!

אני כנראה צריכה לשמוע את הדעה הזאת..

אולי ננסה אתזה רק פעם אחת ונראה כמה זה קשה..

אבל באמת הכי טוב שנתייעץ עם מכון פועה..

כל הרעיון של לא לטבול כאמצעי מניעה מזעזע אותי ממש.

נשמע לי כמו מתכון למריבות ומתחים בזוגיות, ולהתמודדויות הלכתיות לא פשוטות.

במקומך הייתי מחפשת כל פתרון שאפשר כדי להימנע. 

עדיף לטבול ולהמנע מיחסים אפילו שבוע, מאשר לא לטבול בכלל חודשיים.

זה הזוי מבחינתי שאת אשכרה מבחירה בוחרת לישון במיטות נפרדות, לא להעביר, לא לגעת כלום. למה??

אפשר להתאפק ולחכות עם היחסים, אבל חבל על שאר הדברים שכן מותר.

אפשר לעקוב אחרי הביוץ ע"י אולטרסאונד/בדיקות דם/ סטיקים.

ואז יוצא כמה ימים בודדים שצריך לחכות. אבל בינתיים מותר לגעת והכל.

ולגבי הגלולות, אם היה מותר לך עד עכשיו מה השתנה? למה לא להמשיך עוד כמה חודשים בודדים?

מאז שאמרו לי שאני צריכה להפסיק עם הגלולות (לא רוצה לפרט מה בדיוק הבעיה אבל זה שילוב של פיזי ונפשי)

מתישהו אני צריכה להפסיק ואז לא להיכנס להריון איכשהו (כי גם הריון עושה הורמונים) לא יעזור לדחות יותר מדי את הקץ..

(ולנו זה קשה להיות מותרים בלי אישות. זה יוצר יותר מתח מאשר להיות אסורים..)

הסטיקים של ביוץ אמינים? (לא רואה תצמי הולכת כל יומיים לא"ס/בדיקת דם..)

ורפואית ככה זה הכי פחות הורמונים, אין דרך לבטל אותם לגמרי (חוץ מניתוחים נרחבים...)

אבל אולי כן למתחים

ולכן שאלתי פה כדי לקבל רעיונות איך להתמודד עם זה בכ"ז (נגיד החלטנו שנעשה מאמצים לצאת ביחד מדי פעם גם אם אין זמן. בחוץ איכשהו יותר קל..)

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.

אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.

לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

ולפתור את הבעיה עם הבעל

מה זאת אומרת שאת צריכה להגיב במקומו מול המשפחה שלו? והוא שותק כשמדברים עלייך לא יפה/ כזמאיימים על הילדים שלך ככה?

ממש לא נעים...

וגמני לא הייתי חוזרת לשבת איתה שם אם היא לא מתנצלת ומיישרים את ההדורים

מרגישה שהוא רואה את הכאב של המשפחה שלו

הוא אומר שמה שיש להם זה סוג של נכות ולכן -אני- צריכה להבין ולרחם עליה

זה לא הזוי????????

היא כתבה לי התנצלות עניתי בסימן עם היד

אבל אני כועסת

מאוד

הולכת לפוצץ את כל החופש הזה והתכנונים איתם 

והאמת שאני חושבת שתני רגע לכעס להירגע. אם היא התנצלה הייתי חושבת שוב איך להתנהל מולה

שפוגעים ואז מתנצלים כדי להשתיק..

אם ההתנצלות נאמרה בכנות באמת כדאי לחשוב מה הלאה, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו בכלל לא הייתי מתייחסת לזה 

אולי כדאי להגיב לה על ההתנצלות:

אני מעריכה את ההתנצלות שלך, אבל אני עדיין מאוד פגועה ולא יכולה לסלוח כרגע.

לשבור עצמות של מישהו ובמיוחד של ילד

היא לא ממש נורמלית

זה לא אומר שצריך לספוג

זה אומר שצריך להתרחק

גם אם זה אומר לא להתארח שם

הנפש שלך ושל הילדים חשובה הרבה יותר מקשרים עם משפחה

אפשר לרחם עליהם …

בכל מקרה זה רק מחזק את המסקנה להפגש איתם כמה שפחות ובטח שלא שבת שלמה.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

לגבי התמיסה המוכנה, גם פעם שעברה שתיתי בלי כלום כי ככה אמרו וסבלתי ממש

והרופא טוען שמותר.. מישהי שמעה על זה?

זה יכול לעזור ממש, מצד שני לא רוצה להרוס את הבדיקה

וגם הציעו לי, אפילו אמרו לי להביא.

ולדעתי לשתות בשלוק, זה מגעיל!! אבל אם שותים בשלוקים קטנים הגועל נמשך יותר זמן

ועד סוף הבדיקה צריך להיות בצום.

לא יודעת לגבי לימו7 כי לי לימון לא עושה טוב.

ומה שחידשו לי, זה שמותר להקיא אחרי כמה זמן. אם את צריכה להקיא, תבררי אם אפשר. סתם חבל לסבול.

ולהביא אוכל לאחרי הבדיקה.

לגבי סכרת הריון-

ממה שראיתי זה לא קשור לאכילת מתוק.

זה קשור לשילייה.

לא הייתי משנה תזונה לפני אלא אוכלת כרגיל.

ממליצה לבקש יום לפני מהמרפאה לשים את הבקבוק המוכן במקרר. כשהוא קר יותר קל לשתות אותו. לי היה בסדר בטעם מנגו או אפרסק.

להביא סדנביץ לאחרי.. עם חלבון ושומן בריא כמו אבוקדו

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

לא ראיתי משהו חריג לגיל 6

זה גיל שמצריך עדיין הרבה סבלנות ויחס אישי 

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש