פורום הריון ולידה (עמוד 922)

פיזית את מרגישה טוב?

זה קשה מאוד לעבור הפלה!

חיבוק חם ומבין ❤️

אבל תדאגי גם לנפש.. טוב?

תדברי עם חברה

או תעשי דברים שכיף לך

זה לא מנחם את האובדן

אבל קצת מסיח את המחשבות

מתירים לא לצום.. שאלת רב?💖

חיבוק ענקי!!! קשה כל כך😭

עריכה- עכשיו אני רואה שמדובר בהפלה בשלב יחסית מתקדם יותר.. ממש הגיוני שאת בכלל לא צריכה לצום.. שבועיים זה טרי ממש! 

גם ככה התאבון לא משהו..

ולבנתיים פיזית מרגישה טוב.

תודה לכולם על החיבוקים..

אז לא צריך לצום

מקווה שאני זוכרת נכון ולא מטעה אבל בבקשה תכנסי לאתר ותבדקי

..

יהי רצון שה' ימלא חסרונכם בקרוב!!

מתפללת יחד איתך❤️

ה' ימלא את חסרונכם!+

אז תשתי הרבה מים

ותאכלי לחם עם משהו

לא לשכב מאוזן, להגביה קצת את הראש,

לדאוג לקירור בחדר, לעצום עיניים ולנסות לישון.

לא שמעתי אף פעם שצריך לאכול משהו מסויים (רק,לא לאכול ממתקים ודברים משובחים, אלא אוכל פשוט).

אני הייתי מכינה סנדוויץ', פירות וירקות

הגוף צריך גם את הפחמימות

ולשתות המון

קפה

תרגישי טוב!

את מחברת טבעות..?

כי לפעמים הרירית כבר לא מחזיקה

שימי לב רק שאם את מוציאה, אז לא להסתכל על היד או הטבעת כי זה יכול לאסור אותך

עכשיו זה להחליף לשלישית...

תודה על התזכורת לא להסתכל

וכמו שכתבו לך- להיזהר ממש לא לראות כלום, תחליפי בחושך ומיד תנגבי היטב את הידיים ותזרקי את הנייר

אולי יתנו לך תמיכה...

את יכולה גם ללכת למרפאה ולהיכנס לאחיות, והן יכניסו לרופא.

לי הריון שהתחיל ככה הסתיים ההפלה, אבל יודעת שיש נשים שהמשיך להן תקין על אף דימום...

לכן כדאי לבדוק, ואולי יהיה מה לעשות❣️

הדימום יכול להיות תקין ויכול להיות בעייתי

כדאי להתייעץ

ולא להיות יחד בינתיים עד שתקבלי ייעוץ.

תלוי מה מקור הדימומים...

בעז"ה שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

של הרופאה?

לא רגילה לזה. בהריון הקודם בגלל שזה היה מטיפולים אז לוותי ממש, הפניות בשפע, או"ס כל שבוע.

ועכשיו... נשאר לחכות? 🙁

הדימום ב"ה לא חזר אז לא הלכתי למוקד... 

א. בגלל הדימום

ב. שבוע 12 זה ממש מאוחר לא''ס ראשון

אולי באמת אלך למוקד וזהו...

תודה 💗

ובדיקות דם ראשוניות.

כל פעם שקיבלתי, הוא בקושי הסכים לינוק ליומיים הראשונים. אחכ חזר כרגיל. כנראה שהטעם היה לו שונה.

(ינק עד גיל חצי שנה).

הקריאה של איכה גם ככה קצרה…

וזה לא שהם ילדים קטנים

התכוונתי הקלה בצום עצמו 

שהם עונים לאישה שמבקשת הקלה בצום

שאם קשה לה לצום ככה כשהיא גם מטפלת בילדים שהבעל ישאר מה זה משנה בכלל מה הגיל משנה אם קשה לך או לא

ולא ידעו שלמי שבהריון יש הקלות אז אל תצטערי

מפחדת מהצום הזה כאילו הוא שבועיים 🤦‍♀️

מחכה כבר להיות אחרי.

או יותר טוב, שמשיח יבוא עכשיו ויתן לנו פטור.

הדבר היחיד שמחזיק אותי זה שלפני כל צום מאז ההריון הראשון פחדתי- ועברתי אותו בצורה סבירה בסוף.

תשעה באב בתשיעי, יוכ בהנקה מלאה של בת חודש וחצי, תשעה באב בהנקה של ילדה בת שנה שדורשת טיפול, אחכ יו"כ איתה.. וכל פעם עברתי את זה בסוף

אז מקווה שגם את התשעה באב הזה עם שתי בנות ואחת בהנקה מלאה נעבור בשלום.

או שמשיח יקטע לנו אותו. גם סבבה מבחינתי

וחוץ מהזמנים שבעלי בתפילה אז הוא גם פה לעזור (לקח חופש מהעבודה) ובכל זאת....

בדכ בבקרים אני קמה רעבה כאילו לא אכלתי שנתיים, ובלילה אני מתעוררת מצמא כדי לשתות.

אז מקווה שאעבור גם את זה בשלום.

אמרתי לבעלי שזה לא שבת, ואם המצב בבית יצריך - אני מתקשרת אליו שיגיע.

(אני מתכננת להישאר במיטה כל הצום... אבל בד"כ בבקרים הילדים מסתדרים לבד ואני קמה אחריהם).

הוא יודע מה הוא השאיר בבית

אבל עכשיו בהנקה אז כל פעם כשקמה להניק מרגישה את הצמא. לפעמים באמת שמה בקבוק לידי ולפעמים קמה למקרר

תמיד סברתי שמים של הלילה מרווים יותר🤣🤣

(כשהייתי ילדה והייתי קמה באמצע הלילה, לפעמים לא היה לי כח לרדת מהחדר שלי למטבח כדי לשתות אז הייתי הולכת לשתות מהברז של האמבטיה ותמיד זה הרגיש לי שיש משהו אחר בשתייה הזאת.. לא יודעת להסביר.. פשוט מרווה יותר)

ולא בא לי.

למרות ששתיתי מלא היום... חלשה, כואב לי הראש, סחרחורת. ממש מרגישה מיובשת.

אף פעם לא פחדתי כל כך מצום שעומד לבוא כמו היום...

לק"י

בצומות הקלים שוברים יותר בקלות. לא בתשעה באב.

(לא מתייחסת למצב המתואר פה, אלא רק מדייקת אותך).

אני למדתי שבאופן גורף חולים פטורים מתשעה באב. (בשונה מיום כיפור)

אבל אני לא יודעת מה הגבול כדי להיכנס לקטגוריה של חולה, נגיד מי שחולה בשפעת בטוח פטור, אבל רק סחרחורות וחולשה אני לא יודעת.

לק"י

כי גם צינון יכול להיות חולי, ולא בהכרח שפטורים מהצום.

זה אחת המצוות שהכי קשות לי

פיזית ורגשית

מדהים איך אנחנו ככ תלויים באוכל ושתיה 

אחת ההלכות שקשות.

זה קטע, כי תכל'ס מדובר על כמה ימים בודדים בשנה שחלקם נחשבים צומות קלים, שיש יותר הקלות...אבל עדיין לפני צום אני בלחץ..

יאללה שיבנה בית המקדש, ולא נצטרך להתאבל!!

תעשו מסלולים בסלון שיצטרכו לעבור.

להיות לידם על הרצפה.

סרטים אם צריך.

לא לריב על סדר.

אוכל קליל.

חד פעמי.

שהם צריכים לעצום עיניים ולהרגיש מתי מישהו אחר מתקרב לגוף שלהם?

יש בסרט הראשון של בגן של דודו שיר כזה. וגם לי יש שיר כזה 🤭 בטח יש עוד...

אלה שירים שבעצם מפעילים את הגוף - ריקוד וכדומה.

(אבל בעצם שירים זה קצת בעייתי עכשיו...)

אז אולי דיבור על קדושת הגוף? ברמה שמתאימה לילדים, כמובן... לדבר על המצוות שאפשר לעשות בכל איבר (יש לי גם שיר על הידיים, שמוזכרות בו גם מצוות שעושים עם הידיים 🤭), אולי על ההכנות לקראת בית המקדש בהקשר של האיברים...

אפשר לשחק שהם כוהנים או עולים לרגל, ומשתמשים בגוף שלהם לצורך כך...

וגם המודעות לרגישות של הגוף

החשיבות לשמור עליו בקודש

ולנסות לשלב גם מוגנות..

לכן גם התלהבתי מהרעיון שלך לשים לב מתי מתקרבים אליהו לגוף- @קמה ש.

להפעיל כל פעם איבר אחר.

או אפשר להרחיב את זה מעבר לספורט - לעשות על כל איבר פעולה שקשורה אליו.

מעלה פה רעיונות, אבל אפשר גם לחשוב ולתכנן ביחד עם הילדים, אפשר לקחת לכיוונים שונים...

ראש - לימוד ביחד, פתרון של חידות או משחק חשיבה

עיניים - לצלם תמונה יפה

אף - להריח בשמים

פה - להתפלל, להגיד מילים טובות, לאכול משהו

אוזניים - לשמוע משהו טוב (מוסיקה, אבל לא בתשעת הימים, אז אולי פה אפשר לימוד?)

צוואר - תרגילי צוואר, לסובב את הראש לכל הכיוונים

ידיים - שכיבות שמיכה. או אפשר לעשות משהו טוב עם הידיים - לתת משהו אחד לשני

חזה - נשימות עמוקות. ללמוד על הריאות והלב

בטן - כפיפות בטן. או ללמוד על האיברים שבתוך הבטן

גב' - לעשות מסאז' אחד לשני

רגליים - הליכה, ריצה, קפיצות וכו'

קוראים לו הגוף שלי הוא רק שלי

ממליצה מאד להראות אותו כשמדברים על מוגנות

שהולכים לגלות?

אפשר להתחפש לגולים,

להכין כנורות ,

ולהציג את פרק קלז - איך הולכים לגלות בבל ולא מסוגלים לשיר,

ותולים את הכנורות על הערבות.

יש שם את הפסוק - אם אשכחך...

שזה יכול להתאים גם לפעילות על גוף-

לצייר יד ימין ( להעתיק את הידיים שלהם )

ולשון .

אז אצלי הם שכבו עליו ואמא שלי ציירה אותה (את ההיקף)

אח"כ כל ילד הוסיף לעצמו עיניים, פה וכו'.

וגם הם צבעו את "עצמם" כמו שהם היו לבושים...

אחלה פעילות וזה תפס יותר משעה רק הצביעה!

אפשר גם לתת להם גזירי עיתון למסגרת וכו'...

איזה כיף שאתם נהנים ככה!

ואני נשארתי לישון🤭

אחרי כמה לילות קשוחים..

אבל בטוחה שבע"ה אשתמש ברעיונות שכתבתן- הם מעולים!!!! 

אפשר גם לתת להם גלידה בגינה

גלידה בגביע

לקפוץ בגומי (או לאכול ממתקי גומי)

יוצאים לפארק שיש בו אזור מרוצף בצל.

אחד הילדים שוכב על הגב, והשני מצייר את קו המתאר שלו בגירים. ואח''כ מוסיפים פריטים וצובעים בצביעה חופשית.

אפשר גם לנסות להעתיק את הצל של הילד (אבל זה יותר קשה להם לעמוד בלי לזוז).

גינה

יצאנו לגינה, הילדים אספו ענפים ועלים

השקו את הצמחים

ניקו את הדשא

אם רלונטי לכם זה ממש נחמד ומעסיק

לק"י

או משהו דומה.

או שתחפשי תשובה של רב בגוגל.

אבל כל-כך אני מתגעגעת לבעל שלי... אני לא יכולה 'לא לחכות'... אני אוהבת אותו...

אין כמו זה להמחשת הצער על ריחוק השכינה!!!

כתוב בתנא דבי אליהו (ל"א):

יותר משהאב מצפה לבנו

יותר משהאשה מצפה לבעלה

מצפה הקב"ה לבניו שיחזרו בתשובה שלמה"

אל תסתכלי על זה במבט של- אני כ"כ מחכה לפגוש את בעלי שאני לא מצטערת על החורבן, אלא בדיוק להפך-

בציפיה שלך לליל הטבילה את ממש מרגישה את צערה של השכינה על הריחוק מעמ"י

מאחלת לך הרבה הרבה הצלחה

ובשורות טובות בקרוב

אבל זה כזה יפה

געגוע זה הכל

זה ככ משמח את ה', זה מביא את הגאולה, זה מנחם את השכינה! זה זכות מאד גדולה ניראלי אנחנו אפילו לא יודעות כמה!! לכי למקווה בשמחה, תקימי את המצווה שה' בעצמו סידר לך שתיהיה היום ותהנו ביחד בשמחה גדולה, שוב, כי זה המצווה שה' הכי שמח בה עכשיו.

מבחינה טכנית באמת נשמע חופר, בעזה שיהיה בהצלחה רבה ובעזה תקלטו במהרה! 

שכביכול הקב"ה ירגיש שאני 'לא רוצה להתאבל'

גם ככה אני כל שנה בברדק עם עצמי כי קשה לי עם היום הזה, ועם הכובד שלו, ועכשיו השנה בכלל אני כל-כך מחכה לאחריו...

מרגיש לי לא יהודי

וזה הכי ממחיש את צער השכינה על הריחוק.

תקחי את זה למקום של הציפיה המיוחדת, שאת ברגעים אלו קצת מבינה כמה הקב"ה מצפה לנו.

לא למקום שאת לא בסדר כי את מצפה

רעות גזבר

יְרוּשָׁלַיִם וַאֲנִי אֲסוּרוּת. הִיא

מְדַּמֶמֶת כְּבָר יוֹתֵר מִדַּי שָׁנִים

מַכְתִּימָה, שׁוּב וָשׁוּב, אֶת הָרְחוֹבוֹת הַלְּבָנִים

וַאֲנִי הוֹלֶכֶת בְּתוֹכָהּ וְטוֹבֶלֶת בְּתוֹכָהּ

וּמְלַטֶּפֶת לָהּ לְאַט אֶת הָאֲבָנִים

אֲבָל אֲנִי לֹא עוֹלָה לְהַר הַבַּיִת.

רַק מִי שֶׁהִפְרִיד פַּעַם מִטּוֹת יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מָה זֶה חַיִץ.

יְרוּשָׁלַיִם יְשֵׁנָה לְיָדִי וַאֲנִִי כּוֹסֶסֶת צִפָּרְנַיִם.

לֹא נוֹשֶׁכֶת אֶת הָעוֹר עַד כְּאֵב, עֲדַיִן

אֲבָל זֶה כַּנִּרְאֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן.

הַחֶדֶר סְבִיבֵנוּ נָעִים וְהֶגְיוֹנִי וּקְצָת מְבֻלְגָּן

רַק חֲמִשָּׁה עָשָׂר סֶנְטִימֶטְרִים בֵּין מִזְרָן לְמִזְרָן

פְּעוּרִים בּוֹ כְּמוֹ חוֹר שָׁחֹר, וְכָל הָאוֹר נִבְלָע

אֲוִיר הֶהָרִים הַצָּלוּל חוֹדֵר מֵהַחַלּוֹן

וּבְאֵין חִבּוּק שֶׁיִשְׁמֹר

הוּא פּוֹצֵעַ בְּעוֹרִי כְּוִיּוֹת קוֹר.

הַזְּמַן לֹא יַעֲצֹר,

מָחָר אֲנִי אַגִּיעַ לָעֲבוֹדָה וַאֲנִי לֹא אֵרָאֶה כְּמוֹ פְּלִיטַת־ מַחֲסוֹר.

הָאִפּוּר יְכַסֶּה אֶת הָעֵינַיִם הָעֲיֵפוֹת וְהַחִיּוּךְ יַבְרִיק

אֲפִלּוּ כִּסּוּי הָרֹאשׁ יַחֲזִיק. רַק מִי שֶׁיִּתְקָרֵב מַסְפִּיק

כְּדֵי לְהָרִיחַ, יוּכַל לְהַרְגִישׁ אֵיךְ מַשֶּׁהוּ מִבִּפְנִים לְאַט

נִרְקָב, וְגַם הוּא לֹא יָעֵז לְהַגִּיד: נֶחֱרָב,

בֵּית הַמִּקְדָשׁ נֶחֱרַב

וַהֲרֵי כְּבָר יָדַעְתִּי לֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה.

בַּגָּלוּת – אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת, לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה

הַחֹסֶר הָיָה עַז וּמַתַּכְתִי וּמַר כְּמוֹ דָּם

וְהַלֵּב לֹא נִרְדַּם וְחָשַׁבְתִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם

לֹא יָכוֹל לִכְאוֹב יוֹתֵר. אֲבָל

דָּבָר לֹא יִדְמֶה לַגַּעְגּוּעַ הַנּוֹחֵר,

לַכְּמִיהָה הַטְּרוּפָה וְהַחֲרוּכָה וְהַדּוֹמֶמֶת לִירוּשָׁלַיִם הַקַּיֶּמֶת,

לִירוּשָׁלַיִם הַנִּרְדֶּמֶת

קְרוֹבָה לְהַחֲרִיד וּבִלְתִי־מֻשֶּׂגֶת עַד אֵימָה – –

רַק מִי שֶׁהִפְרִיד פַּעַם מִטּוֹת יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מָה זֶה

בְּלִבָּהּ חוֹמָה.

נזכרת איך לפני שנה שמו פה גם

והוא כ"כ כ"כ נגע בי

טבלתי במוצאי הצום, וכבר ככ חיכינו להריון ראשון (היינו נשואים יותר משנה).

באותו חודש ב"ה נכנסנו להריון...

גם אם את ממש לא קנאית באופי.. ברגע שיש חיסרון גדול בחיים ואת רואה שלמישהו אחר יש זה מעורר קנאה.

תהיה סלחנית עם עצמך

ותזכרי שלכל אחד יש את החבילה שלו וממש לא בטוח שהיית רוצה להחליף איתה את כל החיים תמורת המותק של הבעל ...ולא תמיד מה שרואים ושומעים מבחוץ זה מה שבאמת.

בעז"ה שיהיו לך הרבה כוחות להתמודד

לא יודעת ממש מה להגיד, הרבה מחשבות מעורבבות.

אני לא רוצה להתחלף איתה,

ולא עם אף אחד.

מקווה שיהיה להם רק טוב,

כל אחד שיש לו כזה קשר עמוק זה נדיר ומיוחד רק להם,

כל קסם כזה מורכב מהמון ניואנסים ואלכימיה שלא יכולה להיות עם אחרים.

אז מאחלת להם רק טוב. באמת.

כתוב על רחל של רבי עקיבא ש"ראתה אותו צנוע ומעולה", ככה הייתי, ועכשיו יש לי סכין בלב ובגב וכל כך קשה לשמוע את זה לידי, זה מרגיש כמו לשמוע בזיונות ולשתוק.

ואולי עניתי לעצמי

הלב שלך שבור. כשהוא יתרפא, זה לא יפריע לך.

ואם ראית רוע נורא תנשמי עמוק טוב שהצלחת לברוח

אנחנו יצורים חיים ויש רגשות טבעיים בנו

לכולנו!! בדרך זו או אחרת

מה שמחזיק אותי זה המחשבה הברורה שאין לי מושג מה קורה אצל אחרים בכלל!!!!! וכבר יצא לי לעבוד ככה עם מישהו ושהם התגרשו אחרי כמה זמן. באמת שאי אפשר לדעת.

תחזקי את עצמך בדברים חיוביים ואני בטוחה שיש לך המון.

את עצמך קודם כל, המקצועיות המוסר עבודה שלך  המשפחה התומכת וכן הלאה 

חיבוק גדול.

נשמע ממש קשה.

אני לא חושבת שהקנאה פה היא העניין.

לא בזה את צריכה לטפל.

בניגוד למה שחינכו את רובנו, קנאה היא רגש ראשוני טבעי וטוב.

הוא אומר מה בא לנו, למה אנחנו זקוקות, מה חסר לנו.

ומשם אפשר למנף את זה לדברים טובים.

אל תאכלי את עצמך על זה.

את לא צריכה להתבייש שאת רוצה עבורך יותר טוב

ואת לא רעה שאת לא מסתפקת בבדידות הזאת שיש לך.

זה אפילו הגיוני לאחל למחשהו אחר פחות טוב כשאת במצוקה.

ותשאלי את עצמך מה עוד את יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך?🙏🏼

❤️

אני מכירה זוג כזה. לא מאוד נמרח אבל היו נראים אוהבים, הוא היה איש עסקים מצליח ומבחוץ הכול היה נראה מושלם. עד שהיה פרצוף גדול והם התגרשו.

אז אל תאמיני למה שנראה מבחוץ

אני ממש מרגישה את הכאב שלך..

נשמע באמת כואב וקשה.

אני מציעה לך להתבונן בקנאה ככה-

כמו כל רגש קשה, היא קליפה של משהו עמוק יותר.

והקנאה שלך נובעת מכאב, ומרצון

הכי בריא ולגיטימי, שיהיה לך טוב בזוגיות, שתרגישי אהובה

שיהיה מי ידבר אלייך וידאג לך באהבה❤️

וה באמת כואב מאד כשרוצים את זה וזה לא קורה, ועוד יותר כשקורה ההיפך...

במקום ללכת למקום החיצוני של להצעסק בהם ובמה שיש או אין להם

תתבונני ללב הדבר, למה שנוגע בך

ותני לעצמך לכאוב ולהתפלל לה' שימלא בע"ה את חסרונך❤️

זה שהוא מדבר ככה ממש לא אומר שהכל אצלהם בבית מושלם ומדהים

ממש לא , ההפך יכול להיות הנכון, דווקא הרבה פעמים (אני לא אומרת שבמקרה הזה זה ככה כי אני לא מכירה) זה בא לכפות על דברים אחרים

את לא באמת יכולה לדעת מה קורה בזוגיות כזאת או אחרת לפי קוסמטיקה חיצונית שנראית אולי נורא מושכת ומסנוורת בוודאות אני יודעת שיש כאלה שהכל נראה יותר ממושלם ובפנים יש המון אלימות פיזית/רגשית , התמכרויות, בגידות או פשוט פערים 

אבל לא תמיד זה מנחם..

כי מי שאין לה לא מילים טובות ומחמאות, ולא יחס בבית, והיא לא מרגישה אהובה, משוועת לכל מחווה קטנה של אהבה. גם אם זה רק זה.

ולכי תדעי, אולי מה שמחזיק זוגות כאלה ואחרים שחווים קשיים (לא מדברת על אלימות חלילה) זה דווקא ה'מאמי' הזה וכו.   מילים טובות לאישה זה צורך נפשי ממש, גם אם לא הכל מושלם.

אז נכון, אולי אצל אחרים גם לא מושלם. בטוח אפילו, כי מושלם זה רק השם יתברך. וזוגיות זה דבר מורכב, ויש תקופות ויש תקופות, אבל זה שיכול להיות שלא טוב לאחרים למרות ... זה לא בהכרח מנחם.

כי יש זוגות שב"ה כנראה באמת טוב להם, גם אם לא מושלם.

ומה שישכך את הקנאה והקושי זה לתת לו מקום, להבין שזה מגיע מתוך חוסר וצמא אדיר לדבר הזה, גם אם הוא מעושה, ולעשות מעשה. להתפלל, ולנסות להגיע למקום שבו החוסר שלי נענה, בצורה כזו או אחרת. 

אם חס וחלילה אני אשמע עליהם או על כל אחד דברים כאלה זה מאוד מאוד יצער אותי.

מעדיפה לחשוב עליהם רק טוב או לא לחשוב בכלל כי זה אישי שלהם ואני גם לא סקרנית מה קורה שם.

אז אולי קנאה זה לא תאור מדויק,

פשוט קשה לי לשמוע מילים כאלה לידי עכשיו. 

גם זה שאת מאחלת להם ולכולם רק טוב

שאת מפרגנת לכל זוג שיהיה לו טוב

ובעיקר בזה שאת לא חושבת על מה קורה אצל אחרים ולא נכנסת לזה, משאירה את שלהם שלהם.

לומדת ממך.

ובלי קשר, את כותבת ממש יפה ונוגע ללב.

חיבוק גדול, שה' ישלח לך כוחות וטוב גלוי.

מה מונע ממך?

אולי לשים אוזניות? לצאת לשירותים? להתקשר לחברה?

אנחנו בני אדם ואם יש משהו עד כדי כך מציף זה בסדר "לברוח" מזה.

יעבור הזמן וכמו שהבנות אמרו כבר לא יהיה כל כך כואב.

פשוט תני לעצמך זמן וחמלה.

ואת מדהימה שמאחלת להם רק טוב, בטוחה שתראי ישועות בזכות העין הטובה.

הייתי במקום דומה לפני כמעט שנה. הייתי לבד באחד החדרים בעבודה ואז נכנסה משהי מהעבודה ואז אחיה שגם הוא עבד איתנו ונתן לה כזה חיבוק.... והיינו בתקופה זוגית נאכס... הלכתי לשירותים למרר בבכי.

עכשיו כמעט שנה אחרי עברתי תהליך ואת מוזמנת לאישי לשמוע.

תתני מקום לקנאה בלב. אל תילחמי ברגשות שלך.

ובמקביל תתפללי שתזכי לפרק ב' עם זוגיות מושלמת כזו. ה' יכול הכל. קטן עליו לסדר לך זוגיות מושלמת.

על קנאה שממש נתן לי כוחות בהתמודדות אחרת של קנאה

מצרפת לך קישור

אני יודעת שצריך תבשיל אחד או משו כזה, מזה??

אוכלים סעודה גדולה לפני מנחה

ואז אחרי מנחה זה הסעודה מפסקת שבה אוכלים תבשיל אחד שזה הביצה קשה וגם אוכלים לחם. ואפשר גם פירות, ירקות, מוצרי חלב

מרק מעדשים ירוקות?

אני עושה רק מכתומות. את טוחנת את זה בסוף?

חותכת לקוביות גזר וסלרי מוסיפה מים

מבשלת עם העדשים ומתבלת בכמון ומלח/ אבקת מרק

בלי לטחון

יוצא מאוד טעים

אז העדשים הירוקות בעצם לא הופכות למחית כמו הכתומות?

וכמה עדשים את שמה? כוס? שתיים?

חמתי עושה ככה, אני לא אוהבת. אני מבשלת בערך חצי שעה וזה לא נהיה ככה

לגבי כמות זה תלוי לכמה אנשים.

מכוס - כוס וחצי יוצאת כמות יפה, אבל כאמור תלוי בכמות האנשים

אבל שזה כזה מלא ירקות חתוכים קטן אז אוכלים הרבה מהם, וירקות שורש זה טוב לפני צומות...

ואמא שלי מכינה מג'דרה שננשנש גם ממנה

וממש לסעודה מםסקת רק ביצה ופרוסת לחם

(בגדול רק אגיד שבעצם הסעודה המפסקת למי שנוהג ככה היא האפר והביצה, ולפני כן פשוט אוכלים ארוחת ערב)

-מרק עשיר-

חרירה צמחוני, מרק כתום עם עדשים כתומות, מרק עדשים, מרק ירקות עם עדשים אדומות וגריסים

-דגים למינהם

-מג'דרה

-ירקות בתנור/ מאודים

-סלט עשיר (אפשר עם בטטה אפויה, ביצה קשה, קטניות שמתאימות בסלט כמו עדשים שחורות)

-גרנולה עם יוגורט

-פשטידת ירקות

אין מגבלה על כמות הלחם שאפשר לאכול..

לפני זה אוכלים רק צהרים רגיל 

אוכלים תבשיל של קוביות תפוא ונקניקיות טבעול חתוכות ברוטב אדום (ככה גם הגדולים שצמים אוכלים משהו שהם אוהבים)

בצהריים מכינה גם מג'דרה אורז ועדשים ירוקות.

סלמון עם מג'דרה וגם סלט ירקות אם אספיק. ענבים לקינוח.

אוהבת מרק דוקא לאחרי הצום.

אני דיי בטוחה שאצום, אבל שואלת ליתר ביטחון

ולגבייך, אז כרגע כבר יש לך חוות דעת מהרופאה? את בהריון מיוחד? בסיכון? 

תינוק בן חודש וחצי

חושבת לצום עד חצות 

עד 30 יום מהלידה היולדת פטורה, אחרי 30 יום צריך לשאול רב.

רק כדי לעודד, אני צמתי 11 ימים אחרי לידה עד 18:00 בערב (כשהצום יוצא בערך שעתיים אחר כך), ידעתי שכשארגיש לא טוב או שיתמעט החלב אני יכולה לשבור (זה היה בתוך 30 יום אבל אחרי יותר משבוע). לא פגע בכלל בחלב ובהנקה, אולי נתתי בקבוק אחד אני כבר לא זוכרת (היו לי בקבוקי מטרנה מהתינוקיה בבית חולים). אז בכלל לא מחייב שהצום ישפיע על החלב לטווח ארוך (לטווח הקצר המידי כן השפיע, אז יום אחרי הצום הנקתי המון כדי להגביר את הייצור)

הסברתי לו שכרגע אני מקפידה מאוד על אוכל ושתיה כי התינוקת מקבלת 2 בקבוקי מטרנה ביום כי אני לא מספיקה לה (כל תקופה יש לי איזה טריגר שבגללו החלב מתמעט)

הוא אמר לי אם היא אוכל מטרנה לצום כרגיל, ואם יש חשש שהחלב יתמעט אז לאכול בשיעורים, מן הסתם אם אצום החלב יתמעט לא?!

איך את יודעת אצלך שזהלא פגע?

לק"י

אצלי נגיד זה לא פגע. אבל זה עניין של ניסוי. באותה מידה יכל לפגוע לי בהנקה.

אם את לא אוכלת טוב ומתמעט לך החלב, אז יש לך תשובה לגבי עצמך....

אולי לשאול במכון פועה?

אם תשתי הרבה לפני ואחרי הכל יכול להיות בסדר. יכול להיות

אני צמתי כמה פעמים כשהנקתי בלעדית והכל היה בסדר. 

אבל בד"כ ההתמעטות היא לקראת אחה"צ, ולמחרת.

אז אחרי הצום להקפיד לשתות המון, אפשר גם מיץ ענבים.

ואולי לשקול שוב בצהריים ולבדוק עם רב אם לשבור את הצום (לפעמים יש הנחיה לצום עד חצות, יש לזה משמעות הלכתית גם אם לא משלימים את הצום).

לק"י

ותנוחי במזגן כל היום.

תכיני הכל מראש לילדים.

וגם אם את צמה, תשאלי את הרב מראש מתי לשבור את הצום (ואם הוא אומר "כשאת לא מרגישה טוב", מציעה לך לברר מה זה אומר).

אבל זה הילד הראשון.. ועברתי השבוע טיפול  רפואי של עירוי של סטרואידים שלושה ימים,

אז זה חלק מההתלבטות .

הולכת לפי הנחיה שברגע שמעט לא מרגישה טוב לא להתלבט בכלל ולשבור את הצום. 

לק"י

אבל אם קיבלת הנחיה רפואית והלכתית, אז מצויין.

תנוחי במזגן כל היום. זה התכנון שלי בגדול (עם קימות פה ושם זה ברור לי.... אבל מקווה שהילדים יטרטרו אותי כמה שפחות. וגם בעלי פה בבית).

הרב חזר אליי אחה"צ, והנחה להתחיל כרגיל.

(היתה לי תקופה עם צירים בהריון, אך הם הפסיקו לפני 3 שבועות ב"ה)

מקווה שיעבור בטוב,בע"ה, ונזכה כולנו לגאולה מהרה.

אשת חיל בבני ברק, פינת הרחובות רבי עקיבא וירושלים.

נראית מבחוץ מאד מיושנת אבל בפנים יש אוצרות בתחום החצאיות. ארוכות, ברך במגוון צבעים ועם גומי רחב ונוח.

עלה שם באיזור ה120-140

גם אני ממליצה ממש על החנות

חצאיות ממש איכותיות, יפות ונוחות

לדעתי קניתי במאה או 120 שח.

אבל זה היה לפני יותר משנתיים

מצאתי שם חצאיות שהתאימו לי בהריון

אין באמת עניין בחצאיות הריון דווקא. לא חסרות חצאיות נוחות שלא מוגדרות כחצאיות הריון...

פשוט המושג של בגדי הריון מקפיץ אוטומטית את המחיר 

בהתחלה הם אחראיים לסדר את הבית

כל אחד אחרי ''לעצב'' למישהו אחר את המיטה

אפשר לקנות ארוחות טעימות

שיהיה כל ארוחה מישהו אחר שאורך שולחן לכולם

אפשר מסלולים קלילים באזור שלכם, קצת אטרקציות קרובות, לשכור בריכה פרטית באזור שלכם...

את יכולה גם לתת לילדים לחשוב על פעילויות

תודה על הרעיונות המתוקים

סתם מבאס אותי שזה כזה מורכב לקחת נופש של יותר מכמה שעות כדי באמת לנשום אוויר.. 

תבואי בשינוי גישה- חופשה לא חייבת להיות יקרה או בבית מלון או בצימר. זה אפילו הכי כיף בבית!! אין פקקים, אין תורים... הכל בנחת!!

הגישה שלך תעבור גם לילדים

אם את גרה בעיר- יש מלא אופציות שוות, החלקה על הקרח, איי ג'אמפ (יש במלא סוגים ושמות), חדרי בריחה, מסעדות...

זו עדיין הוצאה, אבל זה חוויה ממש כיפית🤗

ושתדעי שילדים עפיםםם על זה!!!

אנחנו בתור ילדים היינו מסדרים אחד לשני את המיטה, מקפלים יפה את השמיכה, ואתה ממש מרגיש שמישהו השקיע בך😅

אפשר גם לפנק עם כל מיני דברים קטנים, שפשוט עושים את זה!! נגיד להניח לכל אחד חטיף שוקולד על המיטה, לקנות לכל ילד סבון ושמפו קטנים כמו בבית מלון...

אפשר גם לקנות מתנות קטנות ומפנקות מותאמות לכל ילד...

וזה גם באמת פחות הסגנון שלנו וממש לא אכפת לי שהחופשה תהיה בבית מסובלט למשל.. בעיניי אפילו יותר כייפי ומגבש..

סתם מבאס אותי שיש כלכך הרבה נתונים שצריכים להתאים כדי לצאת לחופשה חיונית להתאוורורות, (חיונית עבורי בעיקר...)

של דירות בצפון עד 800₪ ללילה למשפחות עם ילדים..

שווה אולי לחפש

יש לה פייסבוק ואינסטגרם

(לא מפריע לי סאבלט..)העניין הוא שיש כל כך הרבה דברים ונתונים להתייחס אליהם, שאני לא יודעת אם אכן זה יצא לפועל..

אבל אני כן זקוקה לזה ממש

לק"י

או שפחות, ואת תצטרכי לארגן הכל הכל?

(זה לא חייב להיות מסובך, אם את רוצה עידוד לתכנן אני יכולה לעודד).

ואם רלוונטי, אני יודעת שבהר ברכה יש בית הארחה עם מחירים טובים בקיץ.

אם היה לנו קרוב, אולי הייתי בודקת שם.

איי גאמפ, מסעדות וכו זה יקר מאד..

כבר עדיף סאבלט במקום פסטורלי שכל יציאה לטבע בחינם היא אטרקציה..

ואפשק לקנות אוכל כיפי במכולת קרובה/פיצה וכו

אז אני לא אוהבת חופשות עם לינה

מבחינתי זה כבד

מעדיפה לנסוע כל פעם למקום אחר במקום לרכז חופשה לכמה ימים שהולך עליהם הכסף, וככה כל כמה ימים יש אטרקציה, ובסוף היום אני חוזרת למיטה שלי

אני חושבת שאם את מרגישה שאת צריכה אוורטר, ויש אפשרות, קחי לך יום אחד לעצמך. רק את, והצינוקת נגיד, והילדים יהיו ביום כיף עם אבא/ סבתא/ מי שזמין. אפשר לקנות להם ליום הזה יצירות או לקחת אותם לאכול פלאפל בחוץ.. וככה גם את תתאווררי. אבל רק אם זה מדבר אלייך מהבחינה שזה לא איתם

חיבוק❤️

רעיון טוב לצאת לבד עם הקטנה.. צריכה לחשוב מה מסתדר במסגרת הנתונים..

לק"י

ויודעת שזה לא יקרה.

והאמת שלא בטוח שתרגישי כל כך אוורור בנסיעות עם הילדים (את יכולה לדעת לגבי עצמך).

אבל אם בעלך יכול לקחת כמה ימי חופש, אז אולי תצאי יום אחד לבד או עם התינוק?

לק"י

מסעדה

גלידה

לק"י

התייחסתי בעיקר לעניין ההתאווררות האישית שלך.

אז אולי כן לחפש מקום במרחק נסיעה סביר. אפילו לקחת מונית לכיוון אחד או שניים, אם זה בתקציב.

לא יודעת באיזה אזור אתם גרים, אבל לפעמים במרחק נסיעה יש טבע. ולא לבנות על מסלולים של ממש עם תינוק פיצי. לי אישית זה נשמע קצת מסובך.

דורש המון המון כוחות ותפעול מאבא ואמא

המון...

אז אם את אחרי לידה ובאלך להתפנק

זה לדעתי או בלי הילדים

או בבית- כמו ש @אין לי הסבר הציעה- לתכנן טוב ולערב את הילדים גם בתכנון בשלב שני..

לרשום את כל הדברים הכיפורים שאפשר לעשות באזורכם.

ואז להגדיר כמה ימים שזו חופשה בתוך הבית ולעשות מה שהיה עושה לך את זה מחוץ לבית- רק יעלה הרבה פחות ופחות יתיש את ההורין  

- לא מבשלים- רק קונים אוכל מוכן נגיד

-להזמין עוזרת שבזמן שאתם האטרקציה תשטוף את הבית ותשים מצעים- תחושה שחוזריםצלבית מלון

- לשריין בייביסיטר שתהיה עם הילדים בוקר או ערב- הם יראו סרט או שניים ואתם תצאו לבילוי- טיול או ספא או מה שעושה לך את זה..

- לשחרר בסרטים לילדים ולנוח

וכו' וכו'..

בהצלחה גדולה!!❤️❤️❤️

ונ.ב.

האמת היא שלנסוע לבית מלון עם ארוחות ובריכה וזה אף פעם לא עשיתי אז לא יודעת אולי זה כן מפנק..

אבל האמת היא שאוגוסט ככ עמוס ומגעיל סליחה 'אני אומרת, שעדיף נראלי לחכות לתחילת ספטמבר ולנסוע ליומיים- עם הילדים או בלעדיהם...

תנוחי טוב!! זה חשוב בכל מקרה...

ומזל טוב!!

לא יודעת אם אמרתי לך..🥰

שאם זו חופשה כדי לאוורר אותך

אז לגמרי לחכות לזמן שיתאים (אחרי אוגוסט עדיף)

ולנסוע לחופשה זוגית עם בעלך והתינוק

זה יכול להיות מושלם

צימר שווה או מלון

ולטייל קצת בקטנה להרגע להנות יחד

בעייני זה נצרך תמיד אחרי לידות..לפחות תקופה אחרי

ועכשיו אוגוסט ועמוס וחם מאוד

מצד שני אם זה מתאפשר לכם

אז אפשר גם וגם..

לנסוע עכשיו עם הילדים לדירה כלשהי או מה שבתקציב

ואח"כ לנסוע כזוג.

אבל לקחת בחשבון שחופשה עם ילדים זה לוקח הרבה אנרגיות

וצריך תנאים טובים מסוימים במיוחד כשאת יולדת ויש תינוק

בשבילי,

בכל אופן

חופשה לבד או עם תינוק לבד זו לא אופציה משמחת בכלל..

זוגית כן

אבל אם לך זה יעשה טוב אז זו גם אפשרות 

אני לא מבינה בזה ואף פעם לא ניצלתי,

אבל זה תלוי גם איזו מספר לידה זו ואיזה סוג ביטוח יש לך בקופה

אולי יש כאן כאלה שניצלו את זה ויכולות לתת יותר מידע

דירה נעימה במקום פסטורלי למשל ליד הים

ואז כל הסתכלות לנוף וכל יציאה קטנה לים זה ממש כיף.

ומעצם השהות הגועה במקום שונה וחדש יש תחושה של התאווררות ושל חופש מאוד גדולים