שרשור חדש
בדיקת ביוץ חיובית כיומייםטרכיאדה

עשיתי בדיקות ביוץ במשך חמישה ימים לפי ההוראות ויצא שלילי (על אף שלפי החשבון שלי הביוץ היה צריך לצאת כבר ביום הבדיקה השלישי)

לאחר חמישה ימים קניתי ערכה חדשה מחברה אחרת והבדיקה יצאה חיובית (כלומר ששתי הפסים באותו חוזק)

זה היה אתמול בשעות הבוקר, היום בבוקר עשיתי שוב בדיקה ויצא חיובי- (פס הבדיקה היה אפילו יותר חזק מפס הבקרה)

היום בערב שוב עשיתי בדיקה ועדיין יצא ממש חיובי.

אני תוהה מה קורה פה? מצד אחד הביוץ כבר היה צריך להיות מזמן, ומצד שני כבר כמעט יומיים יוצאת בדיקה חיובית.

פספסתי משהו?

האם הגיוני שהפס אינו נחלש לאחר כמעט יומיים?

 

כל מה שכתבת הגיוניפרח חדש

הגיוני שהביוץ קצת איחר בכמה ימים 

והגיוני שהבדיקות חיוביות במשך יותר מיום

אם תמשיכי לבדוק ותראי שהבדיקות חזרו להיות בהירות, סימן שהביוץ עבר

זה נשמע הגיוניאתחלתא דהריונאאחרונה

בדיקות ביוץ יכולות להיות חיוביות לגמרי גם כמה ימים

 

ממשיכים לבדוק עד שמתחיל להחלש ואז זה הביוץ סביר להניח.

כשמתחיל להחלש.

 

תמשיכי לבדוק היום-מחר..

 

ולא תמיד ביוץ הוא מדויק לפי התכנון

אני אחת מכןמכאן

פתחתי משתמש חדש כי אני במצב נפשי לא פשוט בכלל.

עברתי המון עם בעלי

בעיקר רע. לא מצליחה לזכור את הטוב

כמה שנים לא קלות בכלל

בניהם הגיעו הילדים.

אלימות נפשית אני קוראת לזה

יש שיגידו שאני מגזימה כי אלימות זה מילה כלכך קשה, בעיני לא

סבלתי על הבשר שלי הכל

קרירות, חוסר יחסי אישות, חוסר תקשורת

אף פעם לא היה מצב של הבנה בנינו

תמיד ויתרתי כדי שיהיה שלום. 

הוא מים ואני אש ככה היה הכינוי שלנו.

לא שמחה במקום שאני נמצאת

העבודה שלי משמחת אותי

הילדים שלי

הזוגיות לא. אני עצובה. בשניה ששנינו לבד אני מצפה שנדבר קצת, נצחק

חסר לי חיבוק

שמישהו יגיד לי מילה טובה.

מחמאה.

יחס.

שלא אהיה שקופה בבית שלי.

או מכבסת, מבשלת, מנקה.

אישה, מקום לעצמי, קצת אהבה

 

הלכנו לפני שבוע למטפל אחר לנסות עוד כיון לפני ש..

ואני פה לא שם.

כלכך נעולה לסיים. מפנטזת על החתונה הבאה

לא אוהבת אותו. מאסתי מהחיים איתו בצורה קשה מאוד.

וכמה שהוא מתחנן אני לא מצליחה

כאילו משהו בי ננעל.

אפילו להמשך טיפול הודעתי שאני לא מגיעה.

מה אני רוצה מכן?

לא יודעת

את אף אחד לא שיתפתי לעולם בהשפלות שעברתי,

בריקנות,

בבדידות,

בקושי.

ועכשיו הרגשתי צורך וזה טיפה בים מה שאמרתי כאן

אולי יהיה לכן אור לשפוך עלי

להבין איך חוזרים לאהוב? אם בכלל……

איך סומכים? אין לי אמון בכלום!

איך מצליחים להתקדם?

נלחמתי, ותמיד הייתי באנרגיות

של ״בוא נלחם. עוד קצת נצליח״

ועכשיו אין לי כוח

או רצון

או חשק. 

אני אומרת לעצמי את גם ככה שנים בודדה אבל נשואה,

אז תהיי בודדה ולבד ולא יהיו לך ציפיות.

 

ירדה ממני חתיכה של אבן קטנה.

אבל זה גם משהו… הלב כלכך עמוס.

שולחת לפני שאתחרט

💐💐💐💐💐💐💐💐💐💐💐💐נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ט באייר תשפ"ג 22:29

💐💐💐💐💐💐💐💐💐💐

 

הלוואי שתמצאי אור

ושיהיה לך טוב!

 

 

אם תרצי

יש מישהי בשם איילה פרקש

שווה לעקוב אחריה 

ואולי תוכלי להתייעץ איתה. 

 

 

ראיתי היום שהיא כתבה ככה-

 

 

מתמודדת עם קשיים בזוגיות, בביטחון העצמי או בהגשמה העצמית שלך?חווה משבר או חוסר שקט פנימי?הצטרפי לעשרות נשים שעברו אצלי תהליך ושינו את חייהן ואת הזוגיות שלהן.הכל נמצא בידיך, התחילי בצעד אחד,

 בואי נדבר 052-6779001

 

אשמח לקבל גם ממכן שאלות בווטסאפ: 052-6779001 אפשר גם במייל חוזר.

תודהמכאן
חיבוק יקרה ❤️המקורית

נשמע שאת באמת עוברת ועברת המון

טיבה של מערכת זוגית מושפעת לדעתי מהמון גורמים: 

מתקשורת, מערך עצמי, ממה שהבאנו מהבית, מכמה אנחנו מכירות את עצמנו ואת בן הזוג בר ובעיקר: מאיך שכל זה משפיע על היחס שלנו לבן הזוג. מה שנקרא דינמיקה

משקעים שהצטברו במשך שנים הם כאב וצער בלתי נסבלו לכן אני חושבת שכדי להתקדם צריך לשים את האצבע על הגורם המחולל של כל אותם מקרים שהיו, ולא להתרכז בכל מקרה לגופו. 

 

וגם, רוצה להאיר לגבי הנק' שבה את נמצאת עכשיו, שאולי זה שהיית בעמדה של ''לוחמה' עד עכשיו גרם לך להתרכז במאבק ולנסות. טעכשיו שאת כבר לא, והוא תפס את המקום שרוצה להילחם על הזוגיות, זה גרם לך לשחרר ולרצות להתקדם כביכול. 

אני חושבת ומאמינה שזה שלב חשוב בשבילכם. כל הזמן רצית שהוא יראה אותך. שישים לב שאת פה. עכשיו זה קורה. לדעתי את צריכה למנף את זה לטובתך ולרתום אותו למאבק על הבית

במיוחד אם עד עכשיו רק "'סחבתם' ולא טיפלתם באופן משמעותי

ובאמת, ילדים יכולים להכניס הרבה מורכבות למערכת הזוגית כי זה שינוי גדול בחיים שמשפיע על הרבה דברים. אבל שוב, אם לומדים מטעויות ולומדים לגעת בנקודות הקשות והכואבות, ומדברים על הדברים -- זה לגמרי יכול לשנות את הזוגיות לטובה

 

 

לא חושבת שהוא באמתמכאן

מסוגל להשתנות.

כנראה מנסה את מזלו

 

הערב ישבתי בסלון והוא לידי ולא הרמנו

את הראש אחד לשני

כל אחד בעיסוקים שלו

בטוחה שאם הייתי חשובה היה ניגש ומנסה לדבר, משהו?

 

אני בציפיה שישקיע בי

למרות שברור לי שלא

יש בי מלחמה של רגש מול שכל

לא בהכרחהמקורית

כמו שאת איבדת אמון בשינוי

אולי גם הוא לא מאמין שישתנה ותשובי להאצין בו.אז למה לנסות..?

ואני כותבת את זה לא כדי להנמיך עת הקושי שלך, אלא כי אני בטוחה שזה עניין של שניכם

נדיר מאוד שאחד מבני הזוג סובל רק בגלל הצד השני. לרוב זה ריקוד של שניים

 

אני חושבת שכדי לתקן המינימום שצריך הוא להאמין שזה בר תיקון. והדבר השני ההכרחי -- להאמין שבןהזוג יהיה מגויס לתהליך וקשוב לצרכייך כל עוד הוא מביע את זה. אחרת, עת בעמדה שבה לא תוכחי לדייק את צרכייך ותנמיכי אותם כי לא נראה לך שבן הזוג יכול

אל תהפכי אותו למוגבל

ואל תמנעי מעצמך את הטוב שמגיע לך

אם את רוצה קרבה -- תביעי את זה. ככה מדייקים היענות לצורך. 

במצב של שבר, בעיקר, לא הייתי תולה תקוות בציפיות שמתאימות לזוגיות במצב תקין ביניכם. 

ציפיות תשאיכי לכריות כרגע. עכשיו זה הזמן לתקן באמצעות דיוק של צרכים. והרוב פה הוא תקשורת. 

 

וואו. כאילו כתבת אותי ממששובי...

כמה שכתבת נוגע, זה כאב שמילים לא יסבירו.

ואז כשסוףסוף היה נצנוץ של אור, של סוףסוף פוטנציאל לטוב  -זה שבר אותי עוד יותר.

כל כך מזדהה

אין לי מילים מנחמות

 

 

 

רק חיבוק❤ 

 

 

חיבוק גם לך יקרה ❤️❤️המקורית
חיבוק!מכאן

יהיה בסדר אני מאמינה..

תודהשובי...

מחכה לגשם שיבוא 

וואהו כתבת גם אותייוםירושלים

כל כך עצוב שיש כל כך הרבה שסובלות, סופגות והכל בשקט בשביל הילדים המשפחה והשקט ובפנים אנחנו מתפוצצות. 

 

ת 

השאלה שלי היא - למה להתפוצץ?המקורית

זו השאלה שאנחנו צריכות לשאול את עצמנו

לא צריך להתפוצץ

צריך להרים דגל

ולא לסחוב פגיעות של שנים

להאמין שמגיע לנו שיהיה לנו טוב

ולכוון לשם

זה לא גזירת גורל הרבה פעמים. אולי בחירות לא נכונות

 

חיבוק גם לך ❤️

צודקתיוםירושלים

עם זאת, לא יודעת מה את עוברת.... 

אם איכשהו התנסית בקטע של זוגיות על הפנים אז את יודעת למה אנחנו מתפוצצות מפנים. 

ניסיון לא קל והמון התחבטויות

טיפולים זוגיים שלא צולחים וכדו'ר

יש בעיה במקלדת אז יש פה שגיאות ותוספות,יפשוט לא ניתן למחוק ולתקן.ד   מרי 

נכון. את צודקתהמקורית

אבל הנקודה היא -- שצריכה להיות בחירה במודעות בזה שמגיע לנו טוב.

ויש בזה הרבה עבודה מנטלית נפשית שלנו וצריך לכך תעצומות נפש. וודאי. זה לא פשוט.

 

אבל לדעתי, הטעות היא שיוצא שתעצומות הנפש הנדרשות כדי לנסות לתקן כל פעם יותר גדולות מאלו הנדרשות כדי להישאר במצב שלא טוב לנו. בגלל הייאוש מהשינוי. בגלל חוסר האמון בצד השני, בגלל ש'זה לא זמן טוב עכשיו', כי התרגלנו כבר וכו' 

 

 

גם בזה צודקתיוםירושלים

אשמח אם יש מישהי בקהל שהיתה במצב קרקע, ניסיונות טיפול שלא צלחו ורגע לפני פרוק שהצליחו לקום, אבל באמת, באמת. 

א בתהי

ואל תשכחי גםnorya

שאם אכן יש אלימות נפשית או מילולית, הרבה יותר קשה לגייס את תעצומות הנפש האלו כי האישה עלולה גם ככה להרגיש קטנה וחסרת חשיבות אחרי שהקטינו אותה יותר מדי פעמים, לפעמים במשך שנים. וקשה להרגיש ככה שמגיע לה טוב באמת.

לא יודעת אם זה רלוונטי למקרה הזה, אבל חשוב לי לציין את זה שלפעמים זה יותר קשה ממה שנשים אחרות יכולות לדמיין, ומי שמצליחה היא גיבורה אמתית ופשוט השראה.

ולפותחת ולמגיבות, הלוואי שתמצאו הטוב שלכן כמה שיותר מהר. שולחת חיבוק, ושה' יתן לכן כח❤️

עבר עלי לילה מזעזעמכאן

בכיתי את נשמתי עד שפשוט נרדמתי ב5

ועכשיו בעבודה ואין לי כח

רק רוצה חיבוק עיטוף שיגיד לי שהכל בסדר. זהו.

נשמע מאוד קשההמקורית

יש לך אפשרות לדבר עם המטפל?

וואי. יקרה. את נשמעת כמו אחת שמתאבלתתהילה 4

יש מצב? 

לצערי, אין לי הרבה עצות טובות ותובנות. 

רק מאחלת לך שתיזכי לקבל  את כל הטוב שיש לעולם להציע לך. אם בנישואין האלו ואם אחריהם. 

 

חיבוק גדול גדול גדול. 

שולחת חיבוק גדול!גלויה

מוזמנת לפרטי אם תרצי.

וואוו יקרהתהילה 3>

כואב ממש לקרוא אותך

חווה בדידות כל כך גדולה בתוך הנישואין❤️

אני כאן כדי לכתוב לך שיש תקווה. ממש ממש יש.

 

והיא מתחילה בללמוד לאהוב אותך

להיות אישה ראויה, מוערכת, רצויה ואהובה

וזה מתחיל בתוכך, ובעיני עצמך

ומשם כלפי חוץ, ולא הפוך כמו שאולי נדמה.

 

יש לי הרבה לכתוב לך רק זמני קצר כרגע, בע"ה מקווה להמשיך מחר,

ובינתיים רק אגיד, אל תעזבי ידיים❤️❤️❤️

 

לך ולכל המזדהות❤️

מתאים לשלוח לך במסר אולם לא מצליחה לשלוח מסר.יוםירושלים

בהמשך לתגובה שלך. מצטרפת לשרשור כאחת שחווה דברים דומים לאלו של הפותחת. 

כמו שכתבתי, עצוב מאוד שזה המצב של הרבה נשים. 

אם יש לך מה לכתוב בקטע של עידוד ותקווה כמובן ועם זאת למה, למה הם עושים לנו זאת. התחתנו אתנו ומתייחסים כאילו אנחנו לא קשורים אליהם. 

ט עולה  אמנאם יש לך 

❤️❤️❤️תהילה 3>

בע"ה אכתוב כאן לכל המעוניינת...❤️

כגודל הנסיון כך גודל הכוחות שהשם נותן לעבור אותואם_שמחה_הללויה

אוף יקרה נשמע שסחבת את זה שנים ועכשיו הגיעו המים עד נפש וזה מתפוצץ.לפני שאת מפרקת את החבילה אולי תנסי להסתכל על זה בעיניים של אמונה?כולנו מגיעים לעולם עם המבחנים שעלינו לעבור. נסיונות בזוגיות זה המבחן שכנראה ה' שלח לך (לא מגמדת בכלל את גודל הנסיון).את יכולה להתגרש, אבל המבחן יישאר.יבואו קשיים אחרים כמו לגדל ילדים בלי אבא.או אולי זה יתלבש בקשר אחר עם ניסיונות אחרים.את אומרת שהבדידות קשה, אבל את לא חייבת להיות בודדה. תקיפי את עצמך בקשרים עם חברות, עם משפחה שלך, תרומתי את הקשר שלך עם ה'. יש המון דרכים לחוות אושר וסיפוק מהחיים, קשר עם בעל זה רק אחד מהם. תסתכלי על התמונה הרחבה, תצאי מהמוחין ד'קטנות!ממליצה מאוד על ספרים של הרב ארוש, הם חיזקו אותי מאוד בזמנים מאתגרים.

רק אומרת שבדידות של זוגיותאהבתחינם

לא מחליפים בחברות, ילדים, משפחה

זה לקבור את הכאב ולהיות עדין מתסוכלת. 

זאת רק דעתי ויכול להיות שאני טועה...אם_שמחה_הללויה

אני לא אמרתי לקבור את הרגשות ולהתעלם מהכאב, זה גם בלתי אפשרי.

פשוט הדרך שלי זה לקחת אחריות על מה שכן ביכולתי לשנות. 

 קשר עמוק, חזק, חם עם בעל זה משהו שכולנו שואפות אליו, אבל זה מאוד מאוד קשה להגיע לזה. זה לוקח שנים של עבודה וגם גדילה אישית של כל אחד מבני הזוג. זה תהליך, זאת דרך לעבור. וחבל שהדרך לשם תהיה מלאה בבדידות וכאב.

יש כאלה בנות מזל שיותר קל להן ומהר מאוד הקשר הופך להיות עמוק ונטול אגו, אבל אם תשאלי כאן בפורום לרוב הנשים זה למשהו שלא בא בקלות, זה לוקח זמן וצריך להאזר בסבלנות, בתפילות ולא להתייאש.

ולהפסיק להיות פסיביים, לחכות מבעל שישתנה או משמיים שיקרה משהו. כי שום דבר לא קורה מעצמו. 

כשיש ראייה רחבה ותקווה שזאת הדרך, שזה בסדר שדברים לא קורים במהירות ולא צריך להבהל מזה, העיקר שאני בכיוון הנכון, אני גדלה, יש לי קשרים משמעותיים שמספקים אותי (גם אם הקשר עם בעלי עדיין צולע), יש לי קשר עם ה', אני לא לבד בעולם, מקבלים מזה הרבה כוחות וחיות.

וכן, אני מאמינה שבן זוג הוא מראה שלנו וככל שאנחנו גדלות הוא גדל ביחד איתנו (גם אם בקצב איטי יותר לפעמים)

 

כתבת יפה.יוםירושלים

בכל אופן, בואי חא נתעלם שאת מדברת פה על קשר בריא שלוקח זמן ליצור. 

הפותחת ציינה בדידות מסוג שלא אמורה להשתנות, מסוג שבעלה בלי רצון להיטיב... 

ככה השתנע

וזו מציאות בחיים שקיימים בעלים בעייתיים. 

 

כל מה שרשמת מהמםאהבתחינם

אבל נשמע מהפותחת שכל המסביב כן ממלא אותה

ודווקא החסר מהבעל שובר אותה

מבינה אותה כלכך! בלי קשר למה השיח עם בורא עולם,

או חברות…

בתכלס, במצב כזה, שהמצב הזוגי כלכך קשה, למי יש חשק או זמן לחברות? כל מה שבא לך זה לקבל איזה מילה טובה ממי שנמצא איתך והקים איתך חיים.

כנראה שכל מקרה לגופואם_שמחה_הללויה

ולך קשר עם חברות זה לא מה שהיה עוזר 

אני יכולה להגיד רק מניסיון שלי מה שראיתי על אמא שלי שהתמודדה עם נישואים לא פשוטים, החברותאמת שלה עזרו לה בהתמודדות 

וואי חיבוק ענקפרצוף כרית

נשמע קשה ממש.....

את גיבורה וחזקה ומדהימה,נשמע שעברת דברים מאד בלתי נסבלים

מה עם הילדים? 

חיבוק ענק ומלא כוחות..

כמה כאב יוצא ממך!!!אהבתחינם

רק אגיד ואומר שאני ממש מבינה אותך!

ואפשר לשנות הכל אבל קודם תבדקי אצלך מה מפריע לך לרצות את השינוי ממנו.

אני יכולה לפרט בפרטי מה עזר לי

וזה שיחרר המון כעס/עצב שהיה בי

 

שולחת לך חיבוק ענק ומנחם! אני יודעת שזה מה שאת צריכה

❤️❤️❤️

חזרתי בסוף תהילה 3>

קודם כל יקרה שולחת חיבוק גדול

זה כאב כל כך גדול הכאב הזה שאת מתארת❤️

והחוייה הזו שאת נותנת ומוותרת על כל כך הרבה 

ובתמורה מקבלת יחס כזה היא כל כך קשה❤️❤️❤️

 

אני רוצה ברשותך לנסות להאיר איזשהו כיוון.

קודם כל על נושא הויתור.

כל כך נפוץ ורווח שנשים מוותרות, וגם מוכוונות לוותר בשם שלום בית בצורה שרק הורסת אותו.

בגלל שכתבתי על זה באריכות ממש לא מזמן ברשותך אני מקשרת פה תהילה נחשון - כמה מילים על ויתור (*) אחת התופעות שיוצא לי... | פייסבוק

 

מעבר לזה, יש לנו כנשים נטיה לחשוב שככל שנבטל את עצמנו ואת צרכינו

נהפוך לקדושות מעונות וכולם יתפעמו מרמת הויתור וההקרבה שלנו,

אבל למרבה הצער (או שלא צער, תלוי איך מסתכלים על זה) זה בדיוק הפוך.

ככל שאנחנו מתייחסות אל עצמנו בביטול, לא סופרות את עצמנו ואת הצרכים שלנו, שמות את עצמנו בסוך סדרי העדיפויות

ככה יתייחסו אלינו גם מסביב.

לא מתוך רוע חלילה, אלא זה מנגנון טבעי. 

 

האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו ומתייחסים אל עצמנו  הוא האופן שבו

תופסים אותנו ומסתכלים עלינו.

ואם נלך עוד צעד קדימה, המנגנון הזה שה' טבע במציאות בנוי בעומק כדי להדהד לנו

מקומות שצריכים ריפוי ותיקון בתוכנו.

 

 

החלק הטוב פה, שזה לא תלוי בו, זה תלוי בך עכשיו.

כשאת תעשי שינוי בתוכך. כשתלמדי לספור את עצמך, את הצרכים שלך  כת הרצונות שלך

לתת לעצמך מקום  להיות נוכחת ולהביא את עצמך לידי ביטוי,

שבשביל זה את וכולנו כאן בעולם הזה,

בע"ה גם היחס שישתקף אלייך יהיה אחר.

 

אם בא לך כתבתי כאן מדריך חינמי שעוסק בזה ובעוד כמה טיפים לנשים שרוצות להיות אמהות ונשים יותר נוכחות ומוערכות.

מוזמנת ומוזמנות באהבה להוריד❤️ 

https://at-ori.ravpage.co.il/madrich4f

 

ובעיקר אל תוותרי על חיים בריאים וטובים,

הכאב הזה כאן כדי להצמיח אותך

 

 

 

בעברooאחרונה

כשרציתי לשפר את התקשורת בזוגיות, עברתי כמה שלבים:

 

1. הבנת היתרונות והחסרונות שלי- היתרונות כדי להעריך את עצמי והחסרונות כדי לקבל ולאהוב את עצמי ביחד עם החסרונות וכדי לא להבהל/ להפגע כשמישהו מזכיר אותם.

 

2. הבנת הצרכים שלי- כדי לדאוג לעצמי וכדי להסביר בשעת הצורך עליהם.

 

3. הבנת הטריגרים שגורמים לי להפגע בתקשורת הזוגית

 

4. הסבר ושיקוף הטריגרים לבן הזוג, עד לשיתוף פעולה שלו ולשינוי דיבור/ התנהגות מצידו

 

5. הבנה על מה אפשר לוותר ועל מה אי אפשר (לוותר רק על דברים ששלמים איתם)

 

6. הבנה שהצרכים שלי הכי חשובים, כי אם אני מרגישה פגועה/ חסרה זה ישפיע באופן ישיר על המצב הרגשי והפיזי וממילא על היכולות לתפקד/ לתקשר

 

7. הבנה שניהול בית עם ילדים מביא מצבים מורכבים שגורמים לעיתים לפגיעה בתקשורת ובהתנהלות הזוגית. אם נמצאים במצב מורכב עם הילדים, לא כדאי להשליך אותו על הזוגיות אלא לזכור שהטריגר אצל הילדים ובן הזוג לא אשם.

 

8. הבנה שלפעמים התנהגות חריגה של בן הזוג נובעת ממצוקה/ מחוסר מהבנה ואפשר להיות סלחנים כלפיה, אבל רק אם באמת סלחנים והיא לא נשארת כפגיעה.

 

נראה לי שלנשים יש יכולת הרבה יותר טובה לעשות את כל הסעיפים הנ״ל ולנהל את התקשורת הזוגית. בכל מקרה מספיק שאחד מבני הזוג פועל נכון, זה בדר״כ גורם לשני גם להשתנות.

 

כל הנ״ל נכתב לגבי בן זוג נורמטיבי, צריך להיות עם יד על הדופק מתי התנהגות חורגת מהנורמה ולסרב לקבל אותה.

 

אולי מישהי ערה ויכולה לעזור לי?אנונימית בהו"ל

בחילות שלא מפסיקות כבר מלא זמן ואם אני שוכבת הם מחמירות..

 

ובאלי לישון.

יש לי עבודה מחר.

תנסי אולי להקפיא את החדר..ערגלית

לי בהריונות זה הדבר היחיד שעזר. 

פשוט שהחדר יהיה ממש קר, להגביה את הראש עם עוד כרית ולשתול מים קרים לאט. 

 

בהצלחה, מקווה שזה יעזור ❤️

אתן ערות לשאלה דחופה??FreeSpirit
לא עברה הבחילה בסוףאנונימית בהו"לאחרונה

אבל נרדמתי באיזה שלוש וחצי והתעוררתי בשש.

 

עכשיו טיפה יותר טוב

סקר לזוגות עובדיםהמקורית

מי מפזר ואוסף מהמסגרות ולמה?

 

בעלי שם אני אוספתאני10

כי הוא יכול להגיע מאוחר למשרד ואני לא, 

והוא מסיים מאוחר ואני עובדת קרוב ומסיימת מוקדם

רק אני עובדתכן אני

בעלי אברך.

אני מפזרת ואוספת את הילדים.

בבוקר זה בדרך לעבודה שלי, ומסתדר עם הזמנים.

בצהריים אני לוקחת חלק מייד אחרי העבודה, ואחר כך יוצאת שוב לאסוף את הקטנה.

בעלי יוצא מוקדם וחוזר יותר מאוחר, אז הוא לא משתתף.

בשישי בצהריים בעלי אוסף את הילדים כי הוא בבית ואני מבשלת ומנקה.

 

בעלי בישיבה באזור, אז הוא יכול לעזור לי במקרה הצורך.

היו תקופות שהיה לו תפקיד באופן קבוע. כשעבדתי רחוק מהבית, או שהזמנים לא הסתדרו לי.

אני גם וגםאין לי הסבר

כי אני מורה אז מספחקה לשים במעון ולהוציא ב4.

נראה מה יהיה שנה הבאה עם הגן

בעליoo

גם מפזר/ שולח וגם אוסף/ מקבל

הוא אברך ויש לו גמישות בשעות

בעבודה שלי יש פחות גמישות

 

ביום שישי אני בחופש ואני מפזרת ואוספת

בעלי מפזר בבוקרחיכיתי חיכיתי

ואני אוספת בצהריים. 

מתחיחה לעבוד מוקדם אז לחוצה בבוקר ולא מספיקה להוציא אבל משאירה אותם מאורגנים ליציאה

אני מפזרת בבוקרבננות

הגדולים חוזרים לבד 

הקטנה בהסעה.

 

ומחכים לאמא לבד בבית בערך שעה.. 

 

כל יום הלב נצבט מחדש שהם חוזרים לפני לבית ריק. 

אם צריך אוטו לפיזורענבלית

אז מי שהאוטו אצלו.

אם זה קרוב ברגל אז מי שמסתדר לו יותר בשעות

מתחלקיםאמאשוני

בד"כ אחד יוצא מוקדם ואוסף והשני מפזר ונשאר לעבוד עד מאוחר.

כל אחד עובד מהבית לפחות יום אחד,

שנינו עובדים מחוץ לעיר.

גם הילדים הגדולים אוספים לפעמים את ילדת הגן ב16:00

בד"כ אחד ההורים מגיע עד 17:00 שזאת שעת האיסוף מהמעון, אם יש בלתם אז גם את הקטן הם אוספים.

למה? כי שנינו עובדים משרה מלאה חח 😜

תלוי באיזה יוםאביול

בימים שאני מתחילה מאוחר אני מפזרת, ולהפך.

איסוף בדרך כלל נוסעין ביחד וכל אחד הולך לגן אחר

בעלי מפזר אני אוספתבוקר אור

בדכ..

רוב השבועות אני נשארת יום אחד עד מאוחר, והוא או ההורים שלי אוספים

למה?כי הוא אברך ושעות הלימוד שלו הן תשע עד שש אז הוא יכול ככה להגיע בזמן, ואני גמישה יותר בדכ אבל צריכה לעבוד הרבה שעות אז מתחילה מוקדם 

אני גם אוספתאהבתחינם

וגם מפזרת

עכשיו לא עובדת,

וגם שעבדתי פיזרתי ואספתי..

 

 

אני גם וגם.. בעלי יוצא לפני הפיזורים וחוזר אחריבעליה מתמדת.

 

האיסופים.. אני עובדת קרוב אז מספיקה להגיע בזמן בבוקר לעבודה, ומסיימת מספיק מוקדם כדי לאסוף בזמן.. 

האמת? קשוח, ואני עדיין מרגישה שאני צריכה לקבל על זה צלש, אבל בסופו של דבר מתרגלים..

בטח צל''ש!!זה ממש מעייף אחרי יום עבודה להתחיל לאסואחתפלוס

לאסוף את כולם

אני גם וגםשומשומ

עובדת קרוב יותר במשרה קטנה יותר 

בימים שהוא עובד מהבית הוא מפזר 

אני גם וגםמקקה

הוא יוצא לפני ואוסף בחזור את הגדול מבית הספר

את שאר הילדים אני אוספת, מסיימת קצת יותר מוקדם.

ברגיל אני מפזרתעוד מעט פסח

בדרך לעבודה, עכשיו בחל''ד אז בעלי.

והאיסוף בסוף יום בד''כ האחים הגדולים. 

בעלי מפזר בבוקר, אני אוספת בצהרייםמק"ר
לרב אני גם וגםאנונימיות
שנינואורוש3

שנינו עובדים מחוץ לישוב עם נסיעה. מפזרים חצי חצי כשהשני מתחיל לעבוד יותר מוקדם. לרוב אני אוספת. הוא בשישי ועוד פעם אחת בשבוע. כל שנה סנכרון לו''ז מטורלל מחדש. אני כבר בסטרס איך לעשות את הסודוקו לשנה הבאה בגלל החלפת יום ישב''צ באחד המקומות ועוד משתנים של הילדים. קשוח. 

מפזרת ואוספת כי אני עם הרכב..בת מלך =)

בשישי בעלי מפזר ואוסף

בעלי מפזר ואני אוספתעדיין טרייה

למה? כי מבחינת שעות העבודה בעלי מתחיל ב9-9 וחצי ואני יכולה להתחיל ב6 וחצי.

כוויכול שנינו גמישים בשעות אבל אצלי יותר סלחניים ליציאה מוקדמת ואצל בעלי יסתכלו על זה בעין פחות טובה.

יום אחד בשבוע בעלי עובד מהבית אז הוא גם מפזר וגם אוסף ואני עובדת עד מאוחר ועושה קצת שעות נוספות.

כשאני יכולה אני מפזרת ואוספתשלומית.

כשאני לא יכולה (וזה כמה פעמים בשבוע בד"כ) אז הוא מפזר או אוסף או גם וגם תלוי מה הצורך

אני עובדת ובעלי סטודנטמקום בעולם

שנה הבאה הוא יקח למעון ואני כנראה אחזיר, חוץ מיומיים בשבוע..

אני גם וגםהשקט הזה

שנינו בעיר אבל אני מורה וגם האוטו אצלי

 

בדכ בעלי גם וגםרק לרגע9אחרונה

לעיתים רוקות א הוא צריך להגיע מוקדם במיוחד או לצאת מאוחר אז אני גם מתגייסת לעניין

החום גומר אותי 😩המקורית

אני ממש רגישה לחום

העיניים יבשות ברמה שיש לי סחרחורת

והחום מעייף אותיברמות אחרות...

 

שותה המון מים

לבושה קליל

עובדת במקום ממוזג כמובן

ועוד לא התחלנו את הקיץ

אוף,ממש קשה לי

#צרות של עשירים

גם אותי אוףמדברה כעדן.

ממש ייבש אותי בנוסף לקושי עם השאיבות חלב🥵

נורא..המקורית
לפחות לעיניים תעזריאחתפלוס

תקני סיסטיין או טיפות מלאכותיות אחרות ובעז''ה תרגישי שיפור.

ובזכותך אני הולכת עכשיו לטפטף לי טיפות

כן אני שוקלת.. תודה ❤️המקורית
או משקפי שמש..מתחדשת11
בעבודה זה פחות מתאיםהמקורית

וגם לא נראה שיעזור

כי זה החום שמייבש

גם במיזוג את מרגישה חום?מתחדשת11

התכוונתי כמובן בחוץ

לא. אני עדיין מרגישה את היובש אבלהמקורית
נראה לי שזה דורש בדיקה אצל רופא עינייםמתחדשת11

במצבי חום קיצוני זה הגיוני אבל כשיגרה זה דורש התייחסות

האמת גם מסכים ופלאפונים משפיעים

אבל זה התחיל עכשיו מהחוםהמקורית

לפני כן לא היה לי

הבנתי... לא נעים... באמת התחיל להתחמם🥴מתחדשת11
כן.מאודהמקורית

היום היה בלתי נסבל..

אבל באמת קשה לי בקטע אחר

 

עם היובש בעיניים והעייפות קראתי שזה קשור לאובךירושלמית במקור

אז מקווה שלא כל הקיץ ייראה אצלך בדיןק ככה

גמני..המקוריתאחרונה
נפיחות בעין ועפעף עליון- פעוטFreeSpirit

 

הבן שלי קם לפני כמה ימים עם עין נפוחה כמו עקיצה כשהחלון היה פתוח (יש רשת), ראינו רופאה והוא טופל בטיפות פניסטיל והעין השתפרה וחזרה לעצמה עד שהלילה דוב התעורר עם עין שניה עוד יותר נפוחה !!! מלחיץ וגם קצת בוכה. החלון היה פתוח הלילה שוב עם רשת.

מה זה???? שוב עקיצה הפעם בעין השניה או הדבקה? זה סובל דיחוי הלילה?

לאחיין שלי יש אלרגיה לעקיצות והרבה פעמים אפילו שתימקסיקנית

העיניים שלו היו ככה נפוחות

פעם אפילו היה שנייה לפני אישפוז, צריך לדעת מה הטיפול הנכון

נשמע עקיצה גם ליד העין השניהיראת גאולה

תתני שוב פניסטיל,

ואם לא משתפר, תלכו לרופא.

רפואה שלימה!

סובל דחוי, אבל לכי בבוקראמא יקרה לי*אחרונה

לפעמים מתן אנטיביוטיקה בשלב מוקדם חוסך אשפוז. רפוא"ש

זה הפך להיות בלתי נסבלשושנושי

היוש, התייעצות קטנה

 

מודה מראש לכל העונות - חברות מהממות אתן (אמנם פחות מצליחה להיות פעילה, אבל עוקבת שקטה)

 

תינוקי בן 9.5 חודש

ישן בבוקר חצי שעה

בצהריים עוד חצי שעה 40 דקות

 

בלילה ישן מ 20:15 בערך עד 7 בבוקר

הוא אוכל במהלך היום מוצקים ומטרנה, מטרנה כל 3 שעות אוכל בין 80-120 ולא רוצה יותר.

עדיין לא ביסס ארוחת מוצקים (אוכל  כוס פירות וירקות עם דגנים, אבל לא ברמה של במקום מטרנה)

 

בקיצור, בשבועיים האחרונים

זה רק הולך ומחמיר

הוא קם כל שעתיים לאכול, וזה לא נגמר רק באוכל, אוכל - ממשיך לבכות

מרימים מחתלים ואין הילד בוכה מתוך שינה

מוצץ אין כלום לא עוזר

ככה כל שעתיים אותו סרט

בלילה הוא כן אוכל בקבוקים מלאים של 180..

 

החל משעה 5, הוא שוב בוכה, בלי קשר לכלום סתם בוכה ולא ישן רגוע

ניסינו באחד הלילות להביא אקמול אמרנו אולי שיניים אבל לא היה שום שיפור

 

ככה מ 5 עד 7 שאנחנו קמים, ומעירים אותו מה "תרדמת" (מה זה אומר מעירים? פותחים תריסים, שירי בוקר וכו') הילד מתעורר והכי הכי שמח בעולם. מדבר משחק מחייך צוחק מכל שטות

 

לא מבינה מה הסיפור

 

דיברתי עם יועצת שינה, אמרה לי תראי צריך לגמול אותו מאכילה בלילה. היא מכינה שזה תהליך קשה, וזו עבודה שלנו

והיא רוצה על הליווי 3 מפגשים כל אחד בעלות של 400 ש"ח ועוד אומרת שלרוב צריך יותר מזה - ז"א עוד לא ה תחלנו וכבר אנחנו על 1200 שח.. קצת מוגזם נראה לי

 

אולי תדעו לעזור לי?

 

מציינת שהוא עדיין ישן איתנו בחדר

לא מסוגלת להעביר.. עד שהוא נולד חייבת אותו קרוב, לעת עתה.

 

בש/ורה התחתונה ביום אנחנו מתים מעייפות, לא עומדת על הרגליים ועוד עובדת משרה מלאה 

ובלילה אנחנו לא ישנים

ועצבניים

וכואבים

ועייפים

ומוצאים את עצמנו כועסים

כי כמה אפשר??? 

גיל 9 חודשיםאהבתחינם

תמיד זכור לי כמאתגר…

לא היתי לוקחת שום יועצת שינה

יש להם בגיל הזה קפיצת גדילה בשילוב כמה דברים

תקראי❤️

אני זרמתי… ולאט לאט ראיתי שיפור והקלה

אחפש על זה מידעשושנושי

תודה לך ממש!!!!

 

רק לגבי האוכל, אולי לנסות להעשיר את מה שכן אוכל?קופצת רגע

כתבת 'אוכל כוס ירקות ופירות' - האם באמת זה רק ירקות או פירות או שהתכוונת מזון טחון? 

 

פירות וירקות זה בריא וטוב להתחלה אבל לא יכול להחליף ארוחה, כי זה לא משביע וגם לא מספיק מזין. כדאי להשתדל לשלב בכל ארוחה חלבון, פחמימה ושומן בריא ( מרק עוף טחון עם ירקות, פירות עם טחינה/שקדיה וקוואקר, חביתה עם גבינה ופרוסת לחם, וכדו'). 

 

בערב אולי לנסות להוסיף דייסה לבקבוק? 

או לתת ארוחת ערב שתהיה בה דייסה? 

שיניים?אנונימיות
מהשלשולים בגיל חודשייםשושנושי

אומרים לי שיניים

 

בפועל, עדיין לא יצאה השן הראשונה

אולי באמתצ נחזור למרוח טיג'ל.. כי אקמול לא עזר

וגם מרגיש לי מוזר כל לילה מחדש להביא אקמול..

ומתי הלדעתכן קריטי כבר להעביר לחדר שלו?שושנושי
הבן שלי בן שלוש וחצי עדיין איתנו בחדר חחחאמא טובה---דיה!
גם אצלינו הגיל הזה היה אתגרפיצישלי

בקושי ישן ביום וגם בלילה קם כל רגע

זה כזה מעבר אצלם מתינוק קטן לגדול יותר ולכן אולי מתנהגים בבלבול

גם אני לא הייתי לוקחת יועצת 

חיבוק ומחזיקה לכם אצבעות

זה באמת מתסכל ממשששש

כמה זמן המשבר הזה נמשך?שושנושי

כתוב ברשת שזה משבר של גיל 9-10 חודש

אנחנו רק בתחילת החודש התשיעיייייייי  

זה באמת סיוט היה לי קטעים שכמעט בכיתי מתסכולפיצישלי

וגם לי כולם מסביב אמרו שיניים עד שנמאס לי לשמוע על זה כבר

בלילה אם אתם בענין שימו אותו אתכם במיטה שמתעורר ככה יחזיק מעמד יותר רגוע ומסתבר שירגיש מוגן וירדם

לנו זכור שזה היה ענין של חודש בערך

אבל עבר בסוף

חיבוק

 

חיבוק, נשמע קשההיופי שבשקט

לגבי האוכל - אצלי בגיל הזה חזרו לאכול כמו תינוק קטנטן. כל שעה וחצי-שעתיים ארוחה (במהלך היום). נתתי להם לסירוגין מטנה/הנקה ומזון מוצק. כלומר בין חלב לחלב היה 3 שעות ובין ארוחת מוצקים לארוחת מוצקים היה 3 שעות אבל בתכלס הם אכלו כל שעה וחצי ארוחה.

 

זה גיל של חרדת נטישהילד בכור

מקסים איך כל חודש יש תרוץ אחר למה השינה זוועה חחח יעודד אותך שזה עובר בסוף?

עד גיל שנה אין בעיה עם אוכל בלילה ואצלי עד 1.4 הוא אכל בלילה. אולי אפשר לנסות להביא לו מצקים משביעים יותר- עוף, פחמימות וכזה.. אבל ממש הגיןני שהוא אוכל בלילה

אם מתאים לך- לנו בשלב הזה עזר רק לינה משותפת 

תתחילי בלקחת יום חופש0544

תנשמי שניה ...

זה מה שאני הייתי עושה 😅

אולי לתת לו לקום מוקדם?אם מאושרת

כשהוא מתחיל לבכות בשעה חמש בבקר, אולי הוא פשוט רוצה לקום?

פעם עשיתי את זה בהתאם לילד שהיה מתעורר עם השכווי.

את כל הסדר וארגון של הבית מהלילה דחיתי לבקר, והלכתי לישון מוקדם יותר.כך שזה לא היה קשה מדי השינוי סדר יום הזה.

 

לא גומלים ילד מאכיל. לילה עד גיל שנה!מקום בעולם

אוף עם היועצות שינה האלההה

 

וחיבוק. נשמע כמו גיל 44 חודשים הסיוטיי

בטח שכן. תלוי איך הוא אוכל ביוםהמקורית

אין פה חוק שבל יעבור, זה הכל תלוי בתינוק 

תינוקות לא חייבים לאכול בלילה עד גיל שנה אם הם אוכלים יפה במהלך יפה 

ולפותחת - כל שעתיים לאכול בגיל שנה, אפילו שלא אוכל מנות מוצקים מלאות, נשמע לי הרבה

יכול להיות שהוא תלוי בבקבוק כדי להירדם, ואז כל מעבר ממחזור שינה אחד למשנהו הוא צריך את הבקבוק

 

וגם, זה גיל שבו הם לומדים הרבה דברים חדשים. כמו לעמוד, לשבת וכו', וזה מרגש אותפ והם רוצים להיות ערים הרבה שעות

אז גם זה צריך לקחת בחשבון

ולגבי הקימה ב5 בבוקר - אולי הוא רוצה לקום לתחילת היום שלו? 

 

אני אעמוד על שלי שעד גיל שנה אכילת לילהמקום בעולם

היא נצרכת. אלא אם הילד עצמו לא קם --בעצמו--..

זכותך. וזכותי לחשוב אחרת .המקורית
זו לא דעתי האישית, זה בדיוק ההבדל..מקום בעולם

אלה הנחיות משרד הבריאות, והנחיות של מי שלמד מעט רפואה והתפתחות הילג. 

אז אני מכירה נשים שקיבלו הנחיות אחרותהמקורית

מרופאים במקרים דומים

יש בזה דעות וגישות שונות

ברור שאני לא בודה מלבי..

לא אמרתי שאת,מקום בעולםאחרונה

אבל בהחלט יש יועצות שינה שבודות מליבן..

וזה ההבדל, כשזו הנחיה מרופא אישית, וכשזה הנחיה מיועצת שינה.

 

צודקת לגמרי.. זה גם הנחיה של משרד הבריאותילד בכור
נשמע לי שהוא צריך יותר אוכל ושינה במהלך היוםמיקי מאוס

כמויות האוכל ביום מאוד קטנות ממה שאת מתארת

וגם השנצ קצר יחסית

 

אי אפשר לדעת אם זה העניין ומה בדיוק הילד *שלך* צריך אבל אני הייתי מנסה בכיוונים האלה.

אם הוא אוכל בלילה 180 הוא צריך את האוכל הזה! לא נשמע לי הגיוני לנסות לגמול מאכילה בלילה במצב הזה

 

לדעתי שווה לנסות להעשיר את הארוחות מוצקים במהלך היום כי מטרנה הוא לא רוצה יותר

הכי פשוט זה להוסיף יותר שומן בריא וחלבון לארוחות הטחונות כמה שהוא זורם אתכם ולהוסיף עוד ארוחת מוצקים עדיף לפני השינה

אפשר לנסות יותר מזון אצבעות לפעמים ככה הם אוכלים יותר

או דייסה בבקבוק אם הוא יסכים לקחת, אולי בארוחה הלילית הראשונה שהוא זורם על בקבוק לפי התיאור שלך

 

ביום צריכה להיות שינה של לפחות שעה וחצי שעתיים בגיל הזה. שווה לנסות להתאמץ להאריך לו את השנ"צ או להוסיף, טיול בעגלה או מנשא או רעיון דומה

 

ואם עוד אין לו שיניים אז זה ממש ממש מתאים לתיאור. אפשר גם לנסות למרוח משהו להקלה

 

בהצלחה!!!! מתיש ממש לילות כאלה.... 

מסכימה.אפונה

לנסות להאריך לו את השנצ

וכן להקדים את ההשכבה בערב ל18:30

אבדה לי ההערכה לבעלי...אנונימית בהו"ל

מאז שגיליתי שהוא צפה באתרי פריצות...

מרגישה שהאמון נגמר.. וגם ההערכה...

הוא טוען שמפסיק אבל אני לא באמת יכולה לדעת... קשה לו לדבר על זה כשאני מעלה...

השלמתי עם זה שזה שלו ולא קשור אלי ועם זה נוצר גם קצת נתק ממנו.. כבר פחות מתחשק לי להיות קשורה אליו...

יותר מכעיסים אותי דברים שהוא עושה...

לדוגמא שהוא כל יום נמצא המון זמן בשירותים ( אולי שעה שעה וחצי ברצף) ואז אני חושבת לעצמי מעניין אם הוא עושה שם משהו בפלאפון בזמן הזה... למרות שיש לו חסימה אז הוא אמר שהוא לא יכול.. (מה שגיליתי היה במחשב ומאז שינינו ססמאות ורק אני יודעת... אבל סומכת עליו שהוא יכול לפרוץ אם רק ירצה... אין לי אמון..)

טוב אני משערת שזה לא באמת אשמתו... גם בשבת בלי הפלאפון הוא הרבה בשירותים... כנראה רגיש יותר...

ואני לא אומרת לו את זה... זכותו של בנאדם להיות בשירותים...

 

זהו.. לא יודעת מה רוצה מכן... הייתי צריכה לפרוק את זה איפשהו... ואין איפה בחיים האמיתיים... אני לא אספר עליו דברים כאלו... 

 

אהובה! אין לי מה לומר לך!!מקסיקנית

רק רוצה להגיד לך שזה הבעל שהקבה ייעד לך!! ורק את יכולה להיות העזר שלו, ורק בך בורא עולם סמך שתוכלי לתת לו את כל מה שהוא צריך בשביל שיפרח (כמובן שזה גם הוא אלייך אבל אני מדברת ספציפית עלייך) 

אז תנשמי עמוק ותתפללי!

חיבוק

יקרה זה הכי מובן שישמתחדשת11

האמנת בו, חשבת עליו שהוא משהו מסוים ופתאום גילית שזה לא כך

קודם כל חיבוק ענק על התחושות הקשות ועל מה שאת מרגישה כלפיו עכשיו.. 💙 

דבר נוסף הוא שאני מרגישה שעשית עבודה עם עצמך, הוא גם ככל הנראה, השאלה היא אם עשיתם גם עבודה זוגית להחזרת האמון והחיבור ביניכם?

יצא לכם לדבר על זה?

חשוב שתעלו את הנושא, ותחשבו איך אתם משיבים את האמון חזרה 

ואם אתם לא מצליחים כדאי להעזר במישהו חיצוני

אמון זה אחד היסודות החשובים לבניין הבית 

 

שוב חיבוק גדול 💙

מצטרפת לחיבוקים ושולחת כוחות❤️ירושלמית במקוראחרונה
איחור בלקיחת גלולהבננות

שכחתי לקחת בבוקר..

נזכרתי ב 7 בערב ולקחתי מיד. 

 

מישהי יודעת אם זה בסדר ? 

 

7 חודשים אחרי לידה.

חצי שנה עם פומיניק, עוד לא קיבלתי ווסת למרות שלא מניקה כבר חודש.. 

מבחינת מניעה זה בסדראין לי הסבר

מבחינת דימום זה משתנה מאחת לאחת

וואי וואי. התרגלתי לשקט חלומי 😉בננות

תודה לך. 

אם זה איחור של פחות מ12 שעות אז זה בסדרעדיין טרייהאחרונה

מבחינת מניעה.

לגבי כתמים אצלי לא מתחילים כתמים מאיחור חד פעמי אבל יש כאלו שזה משפיע עליהם. 

סוכרת הריוןלראות את האור

זכור לי מההריון הקודם שגם בו היתה לי סכרת הריון שיש טבלה שמפרטת תחליפים למנה (מבחינת הפחמימות) לפי מוצרים ספציפים לדוגמא 2 פרוסות לחם= חצי כוס אורז= 2 תפוחי אדמה וכן פירוט כמה מותר לאכול מירקות בעייתיים כמו תפו"א ופירות... חיפשתי ולא מוצאת את זה בגוגל..יש למישהי רשימה או קישור ?

תודה!!!

הנה . מקוה שיעזור לךפלאי 1234

פרותפלאי 1234

תודה רבההלראות את האוראחרונה
סקר- איך אתן מאחסנות בגדי ילדים שלא בשימוש?🙏בתנועה מתמדת

זהו, כבר התייאשתי. 

ניסיתי מליון דרכים ולא מרגישה שהגעתי לדרך היעילה והטובה. מי מצילה אותי? 

רוצה שזה יתפוס כמה שפחות מקום, אבל גם שיהיה מסודר ואדע איפה נמצא כל דבר כדי שלא אפספס בגדים שיש לי.. ובעיקר- שמלאכת החלפת הארונות לא תהיה סיוט😩

 

ושאלת בונוס- מה עושים כשהילדים כבר גדלים ומצטברים המוון בגדים? יש מלא גילאים, וכמה עונות לכל גיל.. שומרות הכל?

ומתחילהבתנועה מתמדת

עד עכשיו שמרתי בשקיות בארגז מצעים שלנו, ממוין לפי גיל ועונה (נגיד 12-18 קיץ וכו). 

חסרונות: 

*נגמר המקום בארגזי מצעים... 

*תמיד יש את הבגד שנשאר בארון ליתר ביטחון עם עדיין יהיו לילות קרים/מחזירים בגדי החלפה מהמעון אחרי שכבר אחסנתי את בגדי העונה וכו ואז זה נכנס לאחסון בשקית אחרת והכל מתבלגן ולא מוציאים ומשתמשים בילד הבא :/ 

*יש שלב שהילדים כבר צריכים לא בדיוק את הגודל שכתוב, למשל אחד הילדים רזה והשני יותר מלא ואז כשאני מוציאה לפי הגיל שאחסנתי בשימוש של הגדול כבר לא מתאים לקטן ולהיפך 🤷‍♀️

 

ניסיתי לעבור עכשיו לשקיות וואקום, אבל הן נפתחות לי באחסון :/ וגם אי אפשר להציץ בקלות מה יש, זה כזה יותר הרמטי ושוב מרגישה שזה לא נח לי להתנהל ככה

 

רק אני מסתבכת עם זה?🙈🙈

וואי כתבת אותי!קורדיליה

ככה הייתי עושה ואלה בדיוק הבעיות שלי!

עוקבת בתקווה לעצות פלא...

🥰בתנועה מתמדת

מגניב. כנראה אלה השיטות הסטנדרטיות ;)

כיף לשמוע שיש עוד כמוני❤️❤️

אצליoo

בגדים במידה רלוונטית של הילד לכל העונות נמצאים בארון ביחד, הבגדים של העונה הנוכחית נמצאים מקדימה.

 

בגדים שקטנים על הילד אני מוסרת, לא מעבירה מילד לילד כי יש לי פערים גדולים.

 

נראה לי שרלוונטי לשמור עד שנה לילד הבא, כי אחסון גם עולה כסף (הארון) וגם עולה בזמן וכוח ולא תמיד שווה את החיסכון הכספי.

תודה על השיתוף!בתנועה מתמדת

זהו, שלאחרונה חשבתי שבא לי כבר למסור ודי. 

אבל אצלי הרווחים הם של שנתיים וחצי כזה, וכל עונה לקנות שוב הכל לארבעה ילדים זה יקר😬

 

ואין לי כ"כ ממי לקבל...

אני מאלה ששומרותקמה ש.

בס״ד

 

החסרון הגדול: טופס הרבה מקום.

היתרונות הגדולים: חוסך לי המון כסף והמון מאמצים של ריצות בחנויות. סתם דוגמה, בשבוע שעבד החלטתי שהבן שלי צריך עוד חולצות קצרות. פתחתי את הקופסה המתאימה ומצאתי איזה 8 חולצות מעולות בשבילו מאחיו הגדול. זה כזה מקל... 

 

שומרת רק בגדים במצב מצוין.

 

מאחסנת בקופסאות מפלסטיק שקופות גדולות. עש כאלה מתחת למיטות ואחרות במגדל קופסאות באחד החדרים (לא אופטימלי אבל זה מה עש כרגע).

 

כל קופסה מכילה גיל אחד / מידה אחת בלבד.

בכל קופסה אני מכניסה דף למעלה ופתקים בצד (בצדדי הקופסאות) כדי שמיד אוכל לדעת מה המידה. הבגדים מקופלים לפי שיטת מרי קונדו כך שקל יחסית לראות מה יש בפנים ולשלוף גם בגדים בודדים. 

 

מה שתיארת על הבגדים שלא הוכנסו לקופסה ביחד עם כולם - מוכר ומעצבן... אבל לפחות קל לפתוח את הקופסה המתאימה ולהכניס.

 

האם זה הופך את מלאכת סידור הארון לקלה ואהובה? בכנות - לא. אבל זה פעם בשנה בערך, אז שורדים את זה 🙂

 

מתלבטת אם אמשיך עם זה לתמיד. כרגע היתרונות עולים לי על החסרונות, אבל מבינה מאד את מי שמעדיפה למסור וזהו.

 

(עוד שיקול - אין לי ממש ממי לקבל בגדים טובים. ניסיתי קצת בקבוצת ״אימהות לא אוגרות״ ולא השתכנעתי. אז זה די מניע אותי לשמור דווקא. יתכן שאם הייתי מקבלת קבוע מקרובי משפחה בגדים במצב טוב הייתי פועלת אחרת. אולי.)

 

אגב אחרון - הבגדים האלה הם הדבר היחיד שאני שומרת. בכללי אני מאד מאד לא אוגרת ומוסרת כח מה שלא בשימוש אצלנו.

 

בהצלחה!!

תודה על הפירוט!בתנועה מתמדת

זהו שאני בנאדם ממש מסודר בגדול (ודברים אחרים הצלחתי לאחסן בצורה יעילה ושאני מרוצה ממנה, כמו חומרי יצירה למשל.. אחסון נח של האוכל במקרר ובארונות וכו), וחלק ממה שמשגע אותי זה שאני לא מצליחה לפצח את זה. כנראה שאין דרך קסם🙈

אז לא נראה לי שאסתדר עם ערימת קופסאות בחדר...

אבל תודה על השיתוף! מעריכה מאוד את הפירוט❤️❤️ אנסה לקחת מזה מה שמתאים לי (ונשמע טוב הקיפול בשיטת קונמרי)

אני מעבירה הלאה כל מה שקטןכבתחילה
🙏בתנועה מתמדת

וכשצריך קונה חדש או מקבלת? 

לאחרונה רק קונהכבתחילה

בסוף עונה לשנה הבאה, והמחירים ברצפה..

אני משוגעת ששומרת כמעט הכול...מתואמת

בעיקרון כרגע זה בשקיות ואקום (אלא שהאוויר יוצא מהן בקלות מדי), ועל כל שקית רשומים מין, גיל ועונה.

את בגדי הבנים התחלנו לשמור לאחרונה במחסן - כי הבגדים עוברים ישירות מבן לבן, וכרגע עוד אין לנו בן באופק (אז שמורים שם הבגדים של הגילאים הקטנים).

בגדי הבנות שמורים בארגז מצעים (יש לנו שלושה, אז אחד מהם רק לבגדים והאחרים למצעים). גם אצלן - חלק עוברים ישירות מזו לזו וחלק נשמרים עד שתהיה בת בגודל המתאים.

(אמא שלי טוענת שאני מגזימה, אף שגם היא הייתה כזו. היא הפסיקה עם האחסון הזה אחרי עבודה עצמית וגם אחרי אובדן...)

תודה!בתנועה מתמדת

כיף שיש מחסן.. 😁

ומעניין אם יש באיזה שהוא מקום שקיות וואקום איכותיות שלא נפתחות🙄

אני לאחרונה פחות שומרתמקקה

רק בגדי שבת או דברים יקרים יותר שגם נשמרים טוב

וגם בגדי ניובורן נשמרים טוב

כל השאר מוסרת.

האמת שגם הרבה בגדים מסיימים אצלי במצב שלא שו רים. אנע קונה מעט ומכבסת הרבה אז הם עושים את שלהם ולפח.

הבנתי.. גם רעיוןבתנועה מתמדת

היה פעם שקניתי מראש בגדים זולים ולא כזה איכותיים, בהנחה שזה לשימוש של עונה ואז הלאה..

אבל תכלס ביאס אותי להלביש להם בגדים כאלה שבסוף העונה כבר נראו קצת סמרטוטיים🙈

 

וגם יש משו נח בזה שכשצריך אפשר לשלוף, ולא צריך לדאוג לקנות ישר בתחילת העונה

 

תודה שכתבת 🙏🙏 

למי יש ארון פנוי וכן קצת מקום-מתנות-קטנות

אני קפלתי וסידרתי בדפים בלי שקיות

כמו בחנות בגדים

לפי גיל ועונה

מדף א'- גיל שנתיים בנות קיץ

מדף ב' גל שתיים בות חורף

וכו

כתבתי פתק ותליתי בדלת הפנימית של הארון 

שמסביר מה הכותרת של כל מדף

 

יש לי 2ארוניות

אז באחת בגדים לשלב הבא או לעונה הבאה של כל ילד-הארון הנגיש יותר

ובשניה בגדים שקטנים ושומרת לעתיד הרחוק יותר

 

את כל השקיות זרקתי

כי תמיד לא זכרתי מה יש או אין

 

וככה היתרון שהכל גלוי לעין, נגיש-אפשר להוסיף או להוציא חופשי

ומסודר בראש

 

זרקתי הרבה כדי לצמצם כמויות 

 

 

מה הכוונה סידרת בדפים? 🤔בתנועה מתמדת

מדפים? 

אבל אז זה תופס מלאא מקום בארון.. תכלס אין לי :/

וגם עד איזה גיל זזה מחזיק לך? 

אשכרה יש לך בארון אחד מגיל 0 עד גיל 8 נגיד? כל העונות? כולל חורף שתופסים הרבה יותר מקום🙈

 

ואם שמרת רק את הבודדים הטובים מכל עונה, זה עדיין דורש לקנות עוד השלמות כל עונה מחדש...🤔 

כן במדפיםמתנות-קטנות

בגדים שקטנים על הקטנים ועוד לא נולד הקליינט הבא שלהם- שומרת בארגזי אסון גדולים מעל הארון וץבאיזה מדף אחסון שיש

זה בעצם בגדי תינוקות וקטנים שלא רלוונטים עד הילד הבא ..

 

אבל את כל מה שיש או יהיה לו קליינטים 

אז כן קיפלתי בערמות גבוהות וצמודות במדפים

בכל מדף 4 שורות

ככה שזה לא יוצא יםםם מדפים

וזה גם מעל גיל 8

אבל כן צימצמתי 

כי במילא בייסיק נהרס מתלכלך דוהה נקרע..

אבל סוודרים שמלות פיג'מות מעילים וגם מכנסים וחולצות

 

6 מדפים קטנים יחסית-או סטנדרטים

ו2 רחבים עמוקים וגבוהים

זהו...

שומרת רק מה שבמצב טוב,אהבתחינם

לא תחתונים ולא גרביים.

הכל בשקיות וואקום

ב״ה יש לנו מחסן אז בתוך קרטונים במחסן

מסודר לפי נושאים ,גילאים, בן או בת.

👍🏼❤️בתנועה מתמדת

זהו שלנו אין מחסן.. אולי זה הפתרון פשוט😅

ומאיפה השקיות? 🤭

קונה מכל מקום אפשרי..אהבתחינם

בכל מיני גדלים.

לא מאחסנתהמקורית

מעבירה

התעסקתי עם זה והחלטתי שלא שווה לי את המאמץ, הזמן והמקום

גם נהנית להתחדש

וגם, יש לי בן ובת בלי הריון באופק

שמרתי קצת בגדי ניובורן וזהו

 

 

זה בערך הנושא היחידעוד מעט פסח

שקשור לתחזוקת בית שאני מרגישה שאני מתמודדת איתו טוב.

קודם כל, אין לנו הרבה בגדים.

במהלך כל השנה, כל בגד שאנחנו פוגשים והוא כבר במצב לא טוב או שהילד הרלוונטי לא אוהב- יוצא מהארון אחר כבוד. 

וגם בין הילדים- אני שומרת רק מה שישמש אותי בטווח של שנתיים/שלוש. מעבר לזה- מוסרת מוסרת מוסרת, וסומכת על הקב''ה שידאג שיהיו לי בגדים חדשים כשנצטרך (בד''כ אחסון ארוך גם הופך את הבגדים למכווצ'צ'ים כאלה, או יוצר כתמים צהובים. והבגדים גם פשוט יוצאים מהאופנה...).

התוצאה היא שאין המון מה לשמור. אז באחד הארונות בגדים אני מקדישה את הדלת העליונה של הארון לכ----ל הבגדים שכרגע לא לובשים. פשוט מקופלים בערימות. יש שם בגדים של 5 ילדים (המתבגר שלי לא מחליף קיץ/חורף)- והכל נכנס בצורה אמנם דחוסה אבל שאפשר לשלוף את הבגד ים אם הולכים לאילת בחנוכה.

לוקח לי בערך שעה להחליף ארונות קיץ/חורף (עם עזרה של הילדים).

ומוסיפה-עוד מעט פסח

קל לי למסור, כי לקטנים אני מקבלת מהמשפחה (לפעמים מה שמסרתי להם קודם...) או קונה ביד 2, ולגדולות כבר יש טעם משלהן, ובד''כ לא ילבשו מה שיש אלא רק מה שהן בחרו.

עכשיו ילדתי, ובלי ששמרתי אפילו בגד אחד הגעתי למצב שאין לי מקום בשידת החתלה לכל הבגדים שקיבלתי רק ב-NB. ובכללי, הילד מסודר לפחות עד גיל שנה...

אז אני ממש לא רואה טעם לשמור.

דווקא אצלי נשמרים טוב הבגדיםמתואמת

לפחות חלקם (בעיקר של הבנות).

ואופנות משפיעות רק בגיל גדול - לא רואה סיבה שילדה בת שלוש לא תוכל ללבוש בגד שנקנה לפני עשר וחמש-עשרה שנים... וגם לא בגיל שמונה ואפילו עשר.

והחלפת ארונות אצלי לוקחת חמש דקות, פשוט כי אני לא מקפלת

כן היה כדאי שהייתי ממיינת לפני האחסון וזורקת את הבגדים הפחות טובים, אבל לזה אין לי כוח...

בכל אופן, זה נחמד שלא צריך להתרוצץ ולחפש מתלחה חדשה לכל ילד בכל תחילת עונה (ואין לי כמעט ממי לקבל בגדים... יש לי מעט אחיינים יחסית ורובם קטנים מהילדים שלי...)

 

סליחה שחלקתי עלייך...

אז זה ההבדל ביננועוד מעט פסח

שהקטנים שלי מוקפים בבני דודים, אז אני מעבירה אליהם ומקבלת חזרה במקום לשמור אצלי בשקית...

 

תלויסמיילי12

בגדים שלא בשימוש בגלל העונה, כלומר יהיו בשימוש בעונה הבאה- בארון למעלה.

יש לנו ארון גבוה.

 

בגדים שלא בשימוש כי קטנים אורזת בשקיות רק את הטובים ובודדים פשוטים לפיגמות ושמה בארגזי מצעים.

אצליכן אני

בשקיות, ממוין לפי מידה, בנים/בנות ולפעמים גם עונה.

מאחסנת במדפים העליונים בארון, מעל הארונות, ובכמה מדפי אחסון בבית.

חלק גם באיזו פינה, מחכה לטיפול.

יש לי רשימה מה נמצא בכל מקום, אז זה עוזר לשלוף את מה שצריך.

מאחסנת בשני המדפים העליונים בארוןחולת שוקולד

לא אכפת לי אם הם מבולגנים מהעומס כי זה לא בשימוש יומיומי

כשאני מסדרת אני עושה ערימות לפי גיל ועונה (ומין, יש לי בת אחת אז אני לא שומרת מה שקטן עליה, רק קצת סוודרים וזה) אבל אח''כ אני כבר סתם זורקת לשם בגדים, מדי פעם מוציאה הכל, זורקת חלק וממיינת שוב (אם יש עבודת בית שאני מחבבת זה זה)

 

ומנצלשת לשאלה על שקיות ואקום- איך מקטינים את הנפח משמעותית? הצלחתי להקטין אולי בעשר אחוז)

מצטרפת לשאלה על הוואקוםיערת דבש
לא שומרת אחורה, רק קדימהאפונהאחרונה

מאחסנת בארון העליון בבלגן.

מתי סיפרתם להורים?אנונימית בהו"ל

הריון ראשון.

 

מתלבטים מתי לספר.

מצד אחד כיף לנו שזה רק שלנו..

מצד שני..

 

 

אני ספרתי בסטיק לא התאפקתי .. אבל כנראה זה קצת חריאנונימית-אנמית
אחרי הסטיק ל2 זוגות ההוריםכבתחילה

אבל תעשי מה שמרגיש לך בנח.

אם צריך לחכות עוד קצת אז לגמרי קחי את הזמן.

בעיקרון חשבתי אחרי הבדיקת דופקאנונימית בהו"ל

(שבוע הבא בע"ה)

זה אמור להיות שבוע שמונה

 

אבל פתאום לא מתחשק לי.

 

(אולי כי לא באלי להגיד לחמי וחמותי)

 

הבעיה שיש מישהו שאני צריכה לעדכן כמה שיותר מהר, כי צריכה שיבוא לקראתי במשהו מסוים.

ולא רוצה להגיד לו לפני ההורים.

(וגם מתלבטת מתי.. מצידי לספר אחרי 12, אבל אני צריכה את העזרה הזו לפני. לביינתים שורדת)

זה לא בהכרח ראציונלי, כן?טל..

מבינה את זה שמוזר לספר למישהו אחר לפני ההורים,

אבל הוא לא קשור, לא מעורב בחייך ולא יפיץ את השמועה הלאה, נכון?

תשקלי כן לספר לו בלי קשר להורים..

 

 

מסכימהרבע ל7

זה כמו לספר למדריכת כושר / בעבודה אם צריך / לרופא שיניים וכו

 

יצא לי לספר לפני ההורים..

 

השמועה לא תגיע דרכו להוריםאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ב' בסיון תשפ"ג 13:03

אבל אחרי שאגיד, סוד זה כבר לא יהיה.

 

וברוך ה' מרגישה טוב, אפילו מאוד ככה שאין לאפחד סיבה לדעת לפני... אז לא רוצה.

 

אבל צריכה.

גם אצלי זרים ידעו לפני ההוריםאמאשוני

לא רואה בזה בעיה,

הזרים מתייחסים לזה פרקטית. מתאימים את עצמם למצב, לא מתייחסים לזה רגשית.

אני לפחות לא הרגשתי שונה כשסיפרתי להורים לעומת אם הם היו הראשונים לדעת.

הם הראשונים להתרגש באמת, וזה מעיד על קשר אמיתי, לא אם מישהו שאמור לסייע לי נקודתית יודע.

הריון ראשון אחרי הדופקמקקה

הריונות הבאים אחרי סקירה ראשונה

להורים של שנינו אחרי סטיק😅חמדמדה

בראייה שלי:

הם ההורים שלנו, הם הביאו אותנו לעולם, וגידלו אתנו במסירות אין קץ!

וזה הנחת שלהם לראות את השבט מתרחב בעזרת ה'

למה לא לתת להם לשמוח איתנו?

 

ויחד עם זאת, בדברים האלו כ אחת נכון לה משו אחר 🙃 תעשי מ שהלב שלך אומר🤩

להורים שלי אחרי בדיקת הריון, להורים שלומצפה88

אחרי בדיקת דופק

בהריון הראשון נראה לי סביב חודש רביעי+יעל מהדרום

לק"י

 

ואני מבינה את הרצון לסוד פרטי שלכם.

בגלל זה לא סיפרנו מה מין העובר, שיישאר לנו סוד שלנו, כשההריון כבר לא סודי.

בהריון הראשון סיפרנו לשניהם אחרי הדופקהשקט הזה

בשני סיפרתי לאמא שלי אחרי הדופק ובעלי העדיף לחכות וסיפר להורים שלו רק בשבוע 11 בערך

בהריון הראון אחרי בדיקת דופקתודה לה'.

אבל אז היה הפלה ובהריון השני הנוחכי רצינו יותר זמן שיהיה שלנו וממש מזדהה עם התחושה שלך אז סיפרנו רק בסוף שלישי ניראלי.. והיו שידעו לפניהם כמו שהרבה אמרו כאן.. הכי חשוב לעשות מה שטוב לכם..אחרי שההורים יודעים זה באמת הרגשה אחרת.. לאחים שלנו ספרנו רק כשהתחלנו חמישי.. הכל מותר.. אם חושבים שיגעו שלא ספרתם ישר אפשר להתנצל להסביר בכמה מילים בדרכ מבינים ושמחים שעושים מה שטוב לכם.. 

אני סיפרתי באותו יוםפרח חדש

הייתי האמת בהלם ממש

היינו חודש וחצי אחרי החתונה

ואני בעיקר נבהלתי כשראיתי שני פסים

בהריונות האחרים סיפרתי כשהתחילו הבחילות, סביב שבןע 6-7 

כי רציתי קצת עידוד

בשעה טובה!!!עטרת ראשי

הריון ראשון ישר אחרי הבדיקה הריון שני שבוע שש

בסטיקאורוש3
להורים שלי ביום של הבדיקהואילו פינואחרונה

לחמי ווחמותי בשבוע 11 כי זה מה שבעלי רצה. 

הריון שני- לאמא שלי יום אחרי הבדיקה, לאבא שלי אחרי שבועיים, חמי וחמותי בסביבות שבוע 10

הריון שלישי שנפל- להורים שלי בבדיקה, לחמי וחמותי אחרי ההפלה.

הריון רביעי- לאמא שלי בשבוע 7 (חברה שלי ידעה לפני) אבאשלי שבוע 10. חמי וחמותי שבוע 17

 

בהריון האחרון היה לי צורך בתמיכה מחברות מסויימות. וחששתי שאמא שלי תלחץ. לכן חיכיתי עד אחרי שראיתי דופק. 

 

לא מצליחה להיות בשליטה... כועסת מדברים קטנים...אנונימית בהו"ל

סליחה שמאנונימי... יש מי שמכיר אותי בפורום ולא נעים לי...

 

הייתי רוצה להיות אמא בשליטה עצמית.. שגם אם הילדים מעצבנים אותי אני עדיין אהיה רגועה ואענה באמפתיה מתוך הבנה של המניע שלהם ובלי להיעלב ולקחת אישית מה שהם אומרים...

בפועל יש דברים שהם אומרים שפוגעים בי ואז אני מגיבה בלי לחשוב מה באמת נכון להגיד... וזה פוגע בהם...

סתם דוגמאות, היום הבת שלי כעסה על זה שהאוכל לא היה מונח על השולחן כשהיא הגיעה והיא נאלצה לחכות כמה דק' עד שיתחמם... היא אמרה בכעס "אני שונאת שאת עושה את זה!" וגם "את לא מכינה אוכל!" 

אני נפגעתי כי זה יושב לי על נקודה רגישה, אז במקום להכיל את הקושי שלה התפרצתי עליה ואמרתי לה שהיא לא יודעת איך זה באמת לבוא הביתה ושאין מה לאכול...

אני מבינה את עצמי, זה באמת ישב לי על נקודה רגישה... אבל מה היא אשימה? היא לא ידעה שזה נושא רגיש אצלי...

 

אם יש למישהי עצות אשמח...

 

איזו מקסימה את...אמא ל4 + פצפון

יופי שאת רוצה לדייק את התגובות שלך, אני בטוחה שאת תצליחי ותתקדמי! 

מודעות ורצון זאת התחלה מצוינת. 

 

אבל מדגדג לי להגיד, שאם אחד הילדים שלי היה אומר לי משפט כזה הוא היה מקבל שטיפה רצינית... 🤭

לא כל הזמן צריכים להיות אמפתיים לילדים, לפעמים צריך פשוט להעמיד אותם במקומם, החצופים.... 😅

קודם כל-עוד מעט פסח

זה נשמע לי ממש ממש נורמלי.

לגבי עצות פרקטיות-

לי עזר מאוד לתרגל מיינדפולנס באופן קבוע. עוזר להיות יותר מפוקסים ובשליטה לאורך כל היום.

אני חושבתהמקורית

שקודם כל צריך לדעת שילד הוא יצור שמאוד מרוכז בעצמו

ולכן הרבה פעמים ילדים מגיבים תגובות לא פרופורציונלית. ובעיקר -- שיש הרבה מאיורי מה שהם אומרים ולא רק בעצם האמירה

נגיד, הדוגמה שנתת -- אנימפרשת אותה ככעס מתוך רעב. גם אצלי הם עצבניים כשהם רעבים למשל

 

ועוד --הם מעמתים אותנו עם נקודות רגישות, לגמרי.

ולכן כשאני עושה את החשבון שלי הרבה פעמים אני מבינה שהעבודה שלי לא צריכה להתרכז בעלבון, אלא בלהבין על מה זה יושב ולחזק את החולשה

זו עבודה, וזה לא קורה בפעם או פעמיים, כי זה שינוימנטלי, אבל אם תרכזי בנקודה הרגישה שלך ותתעמקי בה -- תוכלי לפתור אותה אולי. ויש בזה תועלת גדולה עבורך. אבל בשביל זה צריך לא לטאטא את ההרגשות שלנו מתחת לשולחן 

 

חיבוק ❤️

 

 

הדבריםoo

שגורמים לי פחות להתעצבן על הילדים:

 

1. הזיכרון שלי בתור ילדה שההורים כועסים ואני לא מבינה למה, הביא אותי למסקנה שההבנה של ילדים בסיטואציות היא חלקית, גם אם חושבים שהם מבינים יותר.

 

2. לכן אני לא ממהרת לכעוס על טעויות שלהם ועל רובם אני מסתכלת ומתייחסת בסלחנות

 

3.כשילד מצליח לעצבן אותי ואני קולטת שאני עצבנית, אני עוצרת ומבינה שאני צריכה להתמודד ולהתגבר על הכעס עם עצמי כי הכעס לא קשור לילד. גם אם התחלתי לומר משהו, אני מפסיקה, הולכת להרגע וחוזרת להתנצל.

אהבתי מאוד. תודהאורוש3
תודה לךooאחרונה
אוף מישהי ערה? דחוף ויכולה לעזורFreeSpirit
היוש! הסתדרת?מקסיקנית
כבר עבר זמן אבל אני ערה אם עוזריגל ליביאחרונה
גן חינוך מיוחדילדה קטנה שלי

אז ככה.. הילדה הקטנה שלי

כרגע היא בגן 3. יש לה הרבה קשיים.

עכשיו בועדת זכאות ואפיון המליצו על גן עיכוב התפתחותי.

אני מאוד חוששת שאולי לא יהיה לה טוב מצד שני שם תהיה יותר עזרה מקצועית.

הגן רחוק מביתנו, כך שהיא תצטרך לנסוע בהסעה, בטח זה קשה ולא נחמד.

הגן הרגיל קרוב לביתנו והצוות שם מקסימות.

בנוסף, זה גן עיכוב התפתחותי שיש בו כל מיני ילדים עם כל מיני קשיים כך שזה יכול להיות קושי נוסף.

 

אשמח אם מישהי שמבינה בעניין תוכל לעזור לי ולכתוב מה היתרונות והחסרונות ומה עדיף😶 שנוכל לשקול את הדברים בצורה ברורה יותר.

 

תודה❤️

עונהבתי 123

הייתרון הכי משמעותי הוא שהטיפולים הפרא רפואיים ניתנים בגן. אם הילדה בשילוב בגן רגיל לרוב תצטרכי אחר הצהריים אם בכלל תמצאי.

לא פשוט למצוא סייעת צמודה 

לדעתי למרחק כן יש משמעות גדולה. הסעות למוסדות לחינוך מיוחד הרבה פעמים יוצאות מוקדם באופן קיצוני וזה יכול מאוד להקשות על ההורים

אני חולקת קצתמקקה

היתרון הכי משמעותי הוא שהגננת היא גננת לחינוך מיוחד

היא מכוונת למידה, מכוונת לשים לב לכל קושי ולתת לו מענה

בגן רגיל אין את זה . אולי יש גננות יחידות סגולה שמצליחות, בגנים שאני עובדת בהן הגננות הרגילות לא מגיעות לקבוצות ולשים לב פרטני לקשיים המדוייקים של כל ילד.

אני עובדת גם בגני חינוך מיוחד וגם בגנים רגילים ומהניסיון שלי ילד שצריך להיות בחינוך מיוחד אין לו מענה הגן רגיל. גם אם הוא מקבל שם גננת שילוב ואפילו קלינאית תקשורת

זה פשוט לא אותו הדבר

בגן חנמ יש שליש מכמות הילדים. קל הרבה יותר ללמוד ולהרגיש ביטחון בקבוצה קטנה.

 

ולפותחת

אני ממש ממליצה לך לברר על הגן הספציפי שבאזור שלך. לדבר עם אימהות לילדים שהיו שם. ואם הגן טוב ויש שם צוות יציב, אם הגננת שלה עכשיו והמטפלים הקבועים שלה שמכירים אותה ממליצים אז בודאי ללכת על זה. סל אישי זה ממש ממש לא דומה למי שצריך יותר.

בשנה אפשר להתקדם הרבה.

בהצלחה!

זהoo

תלוי בכמה דברים:

1. מה היקף הקשיים של הילד, אם זה קושי בתחום ספציפי או כמה קשיים בתחומים שונים.

2. כמה פניות יש להורים ללכת עם הילד לטיפול שאינו במסגרת הגן.

3. כמה פניות יש להורים לעבוד עם הילד בבית על הקשיים.

 

אם לילד יש קושי ספציפי ובשאר התחומים הוא מסתדר בגן רגיל ולהורים יש פניות לקחת לטיפולים ולעבוד איתו בבית, אפשר להשאיר אותו בגן רגיל.

אם יש הרבה קשיים או אם להורים אין פניות, כדאי לשלוח לגן חינוך מיוחד המותאם לקשיים של הילד.

התאומים שלי היו בגן כזהמתואמת

ההסעות באמת היו קצת סיוט (הם היו תמיד נרדמים בחזור, והיינו צריכים להיות שנינו בבית כשהם חוזרים כדי לקחת אותם על הידיים הביתה) אבל בגן עצמו היה להם מצוין, והם בכלל לא "הושפעו לרעה" מהקשיים של שאר הילדים שם.

תכל'ס לא הייתה ברירה - הם לא היו מסתדרים בגן רגיל, עם אוצר המילים המוגבל שלהם... והיינו צריכים להמשיך לקחת אותם בעצמנו לקלינאית תקשורת אם הם לא היו בגן המיוחד - וזה היה סיוט בפני עצמו (יותר קשה מהסיוט של ההסעות - שבסופו של דבר היו ממש מהבית)...

בקיצור, נשמע שהבת שלך זקוקה לגן הזה (לא בקלות מאשרים גן חינוך מיוחד), וגננות בגן רגיל, מקסימות ככל שיהיו, לא יוכלו לתת לה את המענה שהיא זקוקה לו, ולו רק כיוון שיש להן הרבה ילדים בגן.

בהצלחה, יקרה! 

(אגב, התאומים שלי לומדים בבית ספר רגיל לגמרי ומצליחים בלימודים - אם זה מעודד אותך...)

מגיבה כדי לזכור לענות לך מאוחר יותרעוד תשובה

הבת שלי השנה בגן שפה, בישוב ליד עם הסעות, ואנחנו כל יום מודים על השיבוץ והבחירה הזו.

 

אפרט מאוחר יותר בעה

הבן שלי בגן כזה ואנחנו מרוצים מאודפעם אחת

שהוא שם. הוא ממש נתרם ומתקדם המון ב"ה.

כמו שכתבו- גננת חנ"מ, טיפולים פרא רפואיים בגן, קבוצה קטנה של ילדים והרבה צוות- יחס אישי.

יש הרבה למידה פרטנית עם כל ילד בקצב שלו. (תכנית למידה אישית)

יכולה לכתוב לך על הבת שלימאוהבת בילדי

שהיתה השנה בגן שילוב, כי זה מה שאישרו לנו.

ולא הבנו מספיק מה זה אומר כדי להלחם על זה-

אם המליצו לך על גן חנ"מ- לכי על זה!!

אצלי השנה הזו היתה מבוזבזת, היא היתה יכולה להתקדם הרה יותר אם היתה בגן שמתאים לה.

הגן הקטן והצוות המקצועי זה סופר חשוב!!

 

מה שכן- אצלנו היה בתחילת השנה ממש בלאגן עם ההסעות. אז תערכי לזה. 

אני לא ידעתי וכל תחילת השנה היתה עוגמת נפש אחת ענקית!!

 

ובהצלחה רבה!

שה' ינחה אתכם בעצה נכונה ושתזכו לצוות טוב מכל הבחינות!

מצטרפת לכותבות. גם הבן שלי בגן שפה ומודים לה' כל יסטטית

על התהליך שעבר. הוכ ממש נתן קפיצה ענקית ושנה הבאה הוא ממשיך לגן רגיל

עניין ההסעות באמת מורכב וצריך להערך לזה.. מבחינת עמידה בזמנים בעיקר. תכלס כיום זה ממש נח שלוקחים לך את הילד ומחזירים עד הבית. מה רע??😜 נראה לי שתגעגע לזה

מוסיפה עוד נקודהאמא ל4 + פצפון

בעקרון לפי החוק, את יכולה לבחור בגן רגיל ולקבל בו את הטיפולים הפארארפואיים וסייעת. 

קחי בחשבון שגם אם מגיע לך על פי חוק, יש מחסור חמור במטפלים ככה שפעמים רבות פשוט אין מי שילך והילדים לא מקבלים. סייעות בדכ יש יותר אבל זה סיפור בפני עצמו... והסייעת לא מקצועית. יכולה להיות חמה, סבלנית, עם אינטואיציה טובה וניסיון - אבל לא מקבלת מספיק הדרכה. 

 

ככה שזה באמת תלוי בהיקף וסוג הקשיים, ובכמה אתם יכולים להיות מנהלי הטיפול שלה, ולא לסמוך על מערכת החינוך. 

עוד נקודהממשיכה לחלום

הטיפולים הפרא רפואיים שניתנים במסגרת הגן מתייחסים גם לסביבה של הגן עצמו, לילדים, לגננת ולסייעות.

הצוות החינוכי מקבל הדרכה ומיישם דברים במהלך השבוע.

 

היום הגישה הפכה למאוד אקולוגית ורואים חשיבות מאוד גדולה בהתערבות בתוך המסגרת הלימודית עצמה.

ואת זה די מפספסים אם הולכים לטיפולים בקהילה, מחוץ למסגרת הגן.

 

^^^פעם אחת

אצלנו הן ממש מסונכרנות ביניהן. מתאמות מה כל אחת עושה מתי וכו', עבודת צוות מדהימה. וגם מאוד מתייחסים לפן הרגשי. סוג של טיפול רגשי בגן. כך אצלנו לפחות.

תודה רבה לכולן! עזרתן מאוד❤️ילדה קטנה שלי

יש שאלות מסוימותת שכדאי לי לשאול? או דברים מסוימים שכדאי לי לדעת ולבקש?

מה עדיף זה תלוי ילדאורוש3אחרונה

היא בטיפול כלשהו? אם כן ממליצה להתייעץ עם אנשי המקצוע שמכירים אותה. לראות אם הלמידה בטיפול טובה וההתקדמות מהירה או שצריך המון השקעה כדי לזוז קדימה.

יש לזה כמו לכל דבר יתרונות וחסרונות. השאלה מה אצלה גובר. 

ההסעות זה בהחלט חיסרון וגם הסביבה שהיא בעצם לא סביבה רגילה וגם ניתוק מהילדים שקרובים אליכם פיזית. 

היתרונות הם שאם יש פער משמעותי אלה שנים קריטיות להתפתחות שלא חוזרות, שעדיף לסגור פערים בגיל צעיר גם מוחית והתפתחותית וגם כדי להגדיל את הסיכוי להצליח בכתה רגילה בהמשך, שיש הרבה מקום לצמיחה במקום קטן ועוטף, שהרמה המותאמת מאפשרת התקדמות ולמידה ושזה מקל גם אם לא מונע על התרוצצות של הורים לטיפולים בקהילה. 

בקיצור למי שזקוק לזה זה מהמם. השאלה אם החמודה שלכם צריכה את זה או לא. החלטות טובות!

ייעוץ זוגי דחוףמתגעגעתמאד

מי מכירה יועצ/ת זוגית, מהציבור הדתי לאומי עבור זוג בצפון.

אפשרי גם כאלה שמקבלים בתור זוג.. אשמח להמלצות מנסיון אישי.

 

תודה!

 

 

הילה ואילן יפרחגלסגולכהה
הם עברו לאזור ירושליםשוקולד פרה.
איזה איזור בצפון?חולת שוקולד
נראה לי שאפרת צור מקבלת בקליניקה בכרמיאלמיקי מאוס

אבל גם אם לא- שווה לבקש ממנה המלצה. היא עונה במייל

יסכה ויהונתן שומראמא ל4 + פצפון
יסכה ויונתן שומר משדה יעקובפלא הבריאהאחרונה
בוסטר או כיסא תינוק?פה לקצת

יש לי 3 ילדים

בן שנתיים ו9

בן שנה וחצי

בת חצי שנה

 

כרגע יש לנו שני כסאות תינוק מאחורה וסלקל מקדימה.

רוצים להעביר את הילדה לכיסא אז מתלבטים אם לקנות בוסטר לגדול.

 

מה אתן אומרות?

יש תנאי סף לבוסטר?

עדיף בוסטר רגיל או בוסטר גב?

למה כן בוסטר? למה לא בוסטר?

חושבת שהוא עדיין קצת קטן לבוסטר רגיל.נקודה טובה

בוסטר גב הוא מגיל קטן יותר אז אולי יותר יתאים.

עכשיו הגדולה שלי (6) עם בוסטר רגיל וזה סבבה לה..לבן 4 שלי זה עוד לא ככ מתאים עם החגורה.

כן יש תנאי סףהמקורית

של משקל/ גיל/ של שניהם, לא זוכרת..

הבן שלך עוד קטן לבוסטר

אז מה הפתרון? עוד כיסא תינוק? 🤦‍♀️פה לקצת

מותר בכלל לשים כיסא מקדימה? עם הפנים לכיוון הנסיעה

נראה לי שלא נתקלתי בזה אףפעם

גם לי נשמע שהוא קטן לבוסטרnorya

אבל אולי אפשר למשוך את הקטנה עוד קצת בסלקל? אנחנו משכנו בסלקל בד"כ לפחות עד גיל שנה אם לא יותר.. זה גם מומלץ יותר להישאר נגד כיוון הנסיעה. ועד אז אולי הגדול כן יהיה מספיק גדול לבוסטר. 

הבעיה היא שנראה לי הסלקל שלנו קטןפה לקצת

דיי מהר נראה שלילדים לא נוח ושלרגליים אין מקום

יש מצב שיש גדלים בסלקל?

וואלה לא יודעת...norya

למרות שאני זוכרת שגם אצלנו היה נראה שאין מקום לרגליים ועדיין התינוק היה יושב רגוע אז כנראה היה לו סבבה...

בכל מקרה ממליצה לך לקרוא באתר של בטרם: 

מושב בטיחות לתינוק ולילד | נסיעה בטוחה - בטרם בטיחות ילדים

 

נותנים שם את כל האופציות לפי גילאים, אולי יעשה לך סדר. הם גם מבדילים בין החוק להמלצה שלהם.

יש גדלים וזוויותברכת ה

סלקל בגגול אמור להתאים עד גיל שנה/9-12 קג. אם אתם לא שם, שווה בדיקה עם מישהו שמבין.

בכל מקרה עד גיל שנה חייבים להושיב נגד כיוון התנועה, גם בכסא תינוק.(המלצות בטרם עד גיל שנתיים). צריך כמובן לשים לב שזה כיסא שמתאים לגיל ולכיוון.

מותר לקשור מקדימה.

ילד עד גיל 3-4חייב כסא עם רצועות פנימיות,ולא יכול לשבת בבוסטר עם חגורת הרכב, עם או בלי גב. כלומר צריך כסא תינוק או בוסטר עם רצועות פנימיות.

מצטרפת להמלצה ללכת לחנות טובה עם הרכב והכסאות הקיימים ולבקש את המלצתם.

לרוב ניתן למצוא גם 3 כסאות שייכנסו יחד מאחורה. תלוי ברכב ובסוג הכסאות.

מבחינת בטיחות הסלקל טובהשקט הזה

כל עוד הראש בתוך הסלקל. הרגליים הם לא המדד..

מבחינת נוחות זה כבר עניין אחר..

מן הסתם יש סלקלים קצת יותר גדולים מאחרים, אבל מה שבדכ קובע את הגודל זה פשוט כרית הקטנה ששמים לתינוקות הקטנים ומורידים אחכ.. לא נראה לי שזה המצב אצלך

אפשר בוסטר גב עם רצועות פנימיותיראת גאולה

זה בפועל בדיוק כמו כסא תינוק.

בוסטר שהוא רק מושב מתאים מגיל 6.

 

לדעתי הכי מומלץ בכזה מצב ללכת עם הרכב לחנות מוצלחת ולשמוע מהם מה ייכנס הכי בנוח. זה יכול להיות כסא תינוק נוסף, יש כאלו שצרים יותר מבוסטר גב.

אאל"ט לפי החוק- מגיל 3.מוריה
לא כזה משמעותי, אבל עונה לךיראת גאולה

לפי החוק אפשר בוסטר מגיל 3, אבל החוק לא מבדיל בין סוגי הבוסטרים, אלא רק שיהיה לפי הוראות היצרן.

הוראות היצרן של הבוסטרים הפשוטים שהם רק מושב, הם מגיל 6 ומגובה מסוים.

ככה הסבירו לי בעבר בחנות.

ככה שבעיקרון, אם רוצים רק להיות מכוסים לפי החוק, ילד על בוסטר לא יזכה אותך בקנס. אבל בטיחותית בוודאי צריך לנהוג לפי הוראות היצרן.

מסכימה לגמרי. 😊מוריה
אני העדפתי כסא בטיחות על פני בוסטר עם רצועות.מוריה
הבת שלי בת שנהפולניה12

וממש עכשיו עברנו לכיסא.

יש אפשרות להשאיר אותה עוד קצת בסלקל?

^^אני אמא

הבן שלי בן שנה ועשר ואנחנו עדיין בסלקל, אמנם אין לנו רכב אבל שוכרים מדי פעם. עד גיל שנה הוא היה נגד כיוון הנסיעה וטיפה קיפל את הרגליים. מגיל שנה הוא נוסע בסלקל לפעמים עם כיוון הנסיעה ואז יש לו יותר מקום אבל עדיין הרבה פעמים הוא נגד כיוון הנסיעה והכל בסדר. זה עד 18 קילו נראה לי (או 13, בכל מקרה הוא 11 כרגע).

והוא ילד גבוה יחסית.

אי אפשר להסיע בסלקל עם כיוון הנסיעה.מוריה

וצריך לשים לב שהראש שלו לא יוצא מהסלקל.

בטח שאפשר. אם זה מעל גיל 9 חודשיםהמקורית
לא מכירה סלקל שיש בו אפשרות יצרן עם כיוון הנסיעהמוריה

אבל אולי אני טועה ולא מכירה.

 

וזה 9 קילו או שנה. המאוחר מבניהם.

בטח שכן. יש גם סלקלים שמסתובביםהמקורית

360

 

לפי היידוע לי- זה לא סלקל. זה כסא בטיחות.מוריה
יכול להיות שהתבלבלתי..המקורית

לנו יש כנראה כסא בטיחות מגיל לידה עד גיל 5

הוא שימש אותנו גם נגד וגם עם. עד עכשיו בעצם לקטנה שלי

👍 או שאני טועה.😊מוריה
אצלינו זה בוודאות יותראני אמא

עד 9 קילו או שנה חייבים להסיע נגד כיוון הנסיעה אבל אפשר להשתמש בסלקל עד 18 קילו.

והחגירה עם כיוון הנסיעה באמת פחות מוצלחת כי אין אפשרות לחגירה משולשת (שמעבירים רצועה מאחורה) אבל כן אפשרית. וזה סלקל, קליל ונוח, הזה שהוצאנו איתו מהבית חולים בגיל 0 (אז הוא היה עם ספוג להקטין את השיפוע באמצע וריפוד מסיבי, כיום זה נטו הפלסטיק והקלקר עם שכבת בד עבה שמכסה)

סליחה, בדקתי עכשיו שוב, עד 13 קילואני אמא

בכל מקרה הבת של @פה לקצת קטנה יותר

לדעתי תחכו איתה בסלקל עוד שלושה חודשים ואז כבר תוכלו להעביר את הגדול לבוסטר.

זה שזה אפשרי לא אומר שזה תקין.מוריה

תסתכלי בהוראות יצרן. לפי היידוע לי, החגירה הבטיחותית והיעילה היא רק לפי הוראות יצרן.

בוסטר גב עם רצועות פנימיותמקקה

אבל לדעתי זה מגיל 3 וישצגפ משקל סף, לא זוכרת. תגגלי

בעינייoo

בוסטר עם גב ורצועות פנימיות עדיף מכסא, כי הוא יותר קל, תופס פחות מקום, מספיק בטיחותי ומתאים לטווח גדול של גילאים.

 

אני קניתי בגיל שנה, בוסטר שהתאים למשקל, בגיל שנתיים הורדתי ריפוד פנימי ומגן ראש שיהיה לו יותר נוח, בגיל 3 הורדתי רצועות פנימיות וחוגרת עם החגורה של האוטו.

בוסטר עם גב ועם רצועות פנימיות שזה תכלס כסאאורוש3

בטיחות רק יותר מותאם לטווח הרחוק. אפשר להכניס מאחורה שלושה אבל זה מורכב. מניסיון. ותלוי רכב ותקציב. ממליצה כהרגלי לנסוע לבייבי אאוטלט בכפ''ס כי הם מתקינים מורשים ומעולים לזה ומומחי בטיחות (המנהל שגיא. מתקין בטרם מוסמך וממש טוב). יש לו בלוג עם מידע בתחום. ''נוסעים בטוח''. 

רק מוסיפה, שאם שמים מקדימה צריך לבטל כרית אווירחרות
תודה לכולכן יקרות! מבינה שעדיף שנחכה עוד קצתפה לקצת

ואולי כשהבן שלי יהיה בן שלוש נצליח למצוא כיסא שמתאים לו

 

יש פה מישהי שבאמת שמה כיסא תינוק מקדימה עם הפנים לכיוון הנסיעה?

זה נשמע לי ממש מפחיד ומסוכן 🤷‍♀️

לפעמים שמנו.. אבל תמיד נגד כיון הנסיעהמתחדשת11

וזה בהחלט מסוכן- המושב הקידמי הכי פחות בטיחותי

אפשר אצלכם לבטל כרית אוויר?מוריה
לנו יש כיסא שנקרא graco tranzition.. מתאיםבעליה מתמדת.אחרונה

מגיל שנה בתור כיסא בטיחות עם רתמות פנימיות וגדל עם הילד עד גיל שבע, כשבשלב כלשהו עוברים לחגור עם חגורת הרכב כשעדיין יש משענת גב, וכשהילד עוד יותר גדול, משתמשים רק באופציית הבוסטר..

אנחנו מרוצים מאוד. כיסא צר, בטיחותי, ומצליחים להכניס אותו ועוד בוסטר גב וכיסא תינוק (לא סלקל) מאחורה..

איפה השרשור עם הרעיונות לאוכל פשוט לשבועות?מחי

לא מוצאת אותו

תחפשי בכרטיס שלהמקורית
תודה!! הנה הוא אם עוד מישהי מחפשתמחיאחרונה
פריטיןאבי גיל

מתחת ל 8.

לא בהריון לא אחרי לידה לא מניקה

כן גמורה מעייפות

המוגלובין 12.2

מתה מפחד יש לי היפוכונדריה קשה

תור לרופאה רק בחמישי אני רק רוצה לפרוק

יתר הבדיקות תקינות ב"ה

רק חיבוק נשמה!!!!אוהבת את השבת

טוב שפרקת!!❤️❤️

בע"ה הכל בסדר!!

הכל טוב פשוט תקחי ברזלאורוש3אחרונה
מה השם רוצה ממני?!אנונימית בהו"ל

האנונימית שבעלה בצבא

הוא יצא לשבת, שולח הודעה שהוא כבר בחצי הדרך הביתה

מתחילים כתמים. (גלולות) 

ביי ביי בעלי עד להודעה חדשה

מיציתי!

אני מספיק סובלת!!!! למה זה מגיע לי??!

אמן . תודה רבהאנונימית בהו"ל

אני כבר מרגישה שאני לא שורדת את זה יותר 

קשה לי בצורה שאין לתאר

אוף. מרגישה כאילו הכל תקועפצלושון
חיבוקפרח חדש

מקווה בשבילך שדברים יסתדרו בקלות ובמהירות

תודהפצלושוןאחרונה

אמן