פורום הריון ולידה (עמוד 925)

אהבתי את הדו-משמעות של המשל

את יכולה בבקשה לפרט לי אילו משמעויות את רואה בשיר?

יעזור לי מאוד!

אולי הכוונה למושגים מעולם הלימודים בחינות, הצלחה כישלון

ושיר שמדבר בכלל על ציפיה להריון

מקוה שאצליח לתאר נכון. אני מפחדת לצמצם את המרחב במילים, זה תמיד מסובך לי. מנסה בכל זאת, כי רואה שחשוב לך💜

חומר מצטבר- אפשר להבין שזה ההורמון שנבדק, שבפועל הוא חומר כימי שמצטבר ועולה.

מבחן- אולי משקף לחץ, הרגשה שבוחנים אותי, עד כמה הצלחתי, מה הצלחתי ומה לא, הלחץ שנלוה לציון הכמותי והמשמעות שלו לגבי.

שולחת שוב חיבוק, וב"ה מאחלת שתראי ישועות במהרה💕💕

ממש מעניין, כי אני התכוונתי לציפיה שמצטברת.

זה לא ציפיה רק חודש אחד, כל החודשים הקודמים מצטברים והאכזבה יותר קשה.

ממש ממש תודה שכתבת. זה משמח אותי לדעת שרואים בשיר יותר ממה שהתכוונתי. זה אחד המדדים לשיר טוב.

אני גם הבנתי את זה בתור הציפייה שמצטברת

שכל חודש ששוב לא, זה מבחן לאמונה שלנו על כל הזמן שעבר

כתבת יפה

הלואי שיהיו בשורות טובות לכולנו בקרוב

אבל גם בעיני היה מיוחד שהמושגים שהשתמשת בהם היו דו משמעיים, והתחברו לכמה עולמות תוכן.

ומצד אחד, יש לך פה מבחן כלפי שמיים, על חומר מצטבר - עוד חודש ועוד חודש של חוויה כזו של תשובה שלילית, ופה אין תוצאה למבחן, התשובה השלילית מובילה למבחן עצמו, המבחן באמונה.

ומצד שני, התשובה השלילית נשמעת אולי קשורה גם למבחן, כאילו זו תשובה שלילית במבחן על החומר (בטא) המצטבר בדם.

(לשונית זה לא בדיוק מסתדר, כי זו לא תשובה שלילית במבחן, אלא - תשובה שלילית היא מבחן. אבל עצם השימוש במושגים שיש להם משמעות נוספת שקשורה פה, הופך את זה לממש עמוק).

הכתיבה שלך קולעת ומרגשת

כואב

לנסות לשים סרטון

לשיר שיר

מישהי פה פעם כתבה שאבא שלה היה מחפש חיות בפה וגם אצלי זה עובד מעולה

ואם לא אז אני בדעה שבכוח דקה וסיימנו עניין

ואז לצחצח לו גם.

לתת לו לצחצח בעצמו ואז את.

שלילית.

קודם כל לקנות מברשת מצחיקה ומזמינה

כשאצלי לא שתפו פעולה נתתי להם לצחצח לבד

בהתחלה זה היה בכאילו

לאט לאט למדתי אותם איך מברישים. זה כמובן לא היה 100% אבל זה עדיף מ0....

ואצלי עד היום התאומות הכי אוהבות לצחצח כשהן יושבות באמבטיה

ומאז שהתחלנו לשים לה אותו היא גם נותנת לנו לצחצח לה וגם ממש זורמת על זה..

בעיקרון קיבלנו מטיפת חלב ספרון כזה עם סיפור על האריה שצריך לצחצח שיניים ואז הסוף של הסיפור זה שאיך הוא ידע כמה זמן צריך לצחצח? לפי השיר הזה שהוא באורך 2 דקות..

סיפרנו את הסיפור, שמנו את השיר ומאז ב"ה היא כבר מבקשת את השיר ושנצחצח לה

בכל מקרה בחיים לא הייתי לוחצת על בעלילהביא עוד אחד כשהוא לא רוצה, וגם להיפך אני יודעת שהוא לא יעשה את זה. חושבת שזה לא סביר לשכנע בנושא כזה. זה צריך לבוא מרצון אמיתי של שניכם ולא מלחץ או ריצוי. במיוחד במיוחד שיש כבר ילדים

תמיד הייתי בטוחה שיהיו לי יותר ילדים...

וגם הייתי שמחה לאח לבן שלי, למרות שזה לא צריך להיות שיקול...

והאמת שגם אני מאוד צעירה וקשה לי לחשוב שלא אהיה יותר בהריון (אני פחות מ30)

על זה לדעתי

בעלך עוד יכול לשנות את דעתו

אי אפשר לדעת מה יהיה עוד שנה שנתיים חמש... ו4 ילדים זה לא מעט בעיניי ב"ה, וזה מצריך הרבה אנרגיות

יכול להיות שהוא מאותת לך שקשה לו, ואולי כשיגדלו קצת זה ייראה לו/ לך אחרת

אבל כל פעם אני חוזרת לזה בראש...

אני חושבת שאולי שאחזור לעבודה זה יהיה פחות בראש כל הזמן

אבל באמת פשוט נחכה כמה שנים ונראה אז איך נרגיש

ואני חושבת שבאמת רצון של שני בני הזוג הוא הכרחי.

לא חייב כמיהה מטורפת, אבל כן הסכמה בין שניכם שזה מה שנכון.. כל עוד זה לא שם - גם זה מהשם בעיניי.

לא מתאים לכל אחת

וזה יכול להיות לפעמים יותר קשה מלקום כל בוקר לעבודה ולתמרן בין הכל

אצלי ראיתי שינוי אדיר ברגע שיצאתי לעבוד בחוץ

וגם די השפיע אצלי על עניין היילודה 

חכי חכי

אני גם הרגשתי ככה אחרי הלידה של הרביעי

בשאר הלידות לא

כנראה שיש משהו קשה יותר בלידה רביעית ולידות יחסית צפופות

אבל זה תלוי  בהרבה דברים שהם מאוד אינדיבידואליים

ורק את והוא יכולים לדעת

כמו בת כמה את

ואיך אתם מסתדרים עכשיו, וכמה כח יש לכם

ומה זה דורש מכם בהתחשב באופי ההריונות שלך ובשינויים כאלה ואחרים שצריך לעשות בחיים

החלטתי אחרי 3 ילדים להפסיק, הרגשתי שזה מספיק לי.

כשהקטן היה בן 8 החלטתי להביא ילד נוסף, היום הוא בן 3.5 וכבר בהריון היה ברור לי שהוא אחרון, אז לא היתה ולא תהיה לי התלבטות.

על מספר

אלא בכל תקופה לחשוב אם מתאים או לא.

רוצה 4 ילדים ולא יותר... וכבר הגענו ל4...

אבל אני ממש צעירה, קשה לי לחשוב שלא אהיה יותר בהריון 

אם יש לו הסבר שקשה יותר מסיבה כלכלית, פיזית, נפשית או כל סיבה אחרת. אז אפשר לומר לו שתיקחו את השיקולים האלו בחשבון בהמשך, אבל הגיוני שהיכולת הכלכלית תשתפר/ תהיה יותר פניות נפשית כשהילדים יהיו קצת יותר גדולים/ או כל תשובה אחרת בהתאם לטענה שלו.

אם הוא פשוט נעול על המספר ארבע, אז אולי תנסי להגיד לו שאת היית רוצה יותר ואת חושבת שיש לכם את היכולת, ותשמחי שיחשוב על האופציה הזאת בשבילך, וינסה לראות אם אולי עם הזמן הוא יכול להיפתח לרעיון.

אבל כל זה לדעתי רק אם התינוק כבר קצת גדול, סביבות שנה אולי אפילו יותר. אם התינוק עדיין  קטן, ועדיין קשה לכם הטיפול הפיזי, הקימות בלילה וכו' הגיוני שהוא עוד לא פתוח לחשוב על עוד. אולי רק לומר שאולי תרצי עוד בהמשך אבל זה עוד לא זמן לחשוב על זה.

כל פעם שאנחנו מחליטים שזה הזמן לעוד אחד

אז בעלי ישר אומר לי בצחוק

ומה יהיה אם מיד תרצי עוד אחד?

אז התשובה תמיד היא

לא חושבים עכשיו על אח''כ

כל דבר בזמנו

וגם ההחלטות נקבל בזמן המתאים

גם אם נרצה 12, לה' יש תכניות משלו.

אמשיך עוד מעט

איזה תחושות קשות את מתארת❤️

חיבוק ענקי.

מתחילה דווקא מהסוף- ההתבוננות שלך מסביב מגיעה

מכאב עמוק. כאב על זה שאת רוצה בית טוב וזוגיות שמחה בריאה וקרובה, בחור שאת שמחה בו ומעריכה אותו,

וזה כואב מאד כשזה לא המצב וכשזה מרגיש בדיוק ההיפך.

במקום לעסוק בקליפה החיצונית- לברוח למחשבות על אחרים

אפשר להתבונן פנימה. לכאוב את מה שחסר, ולזכור שהכאב הזה

עוזר לך להבין מה נכון לך ומה חסר לך.

אנחנו בדיוק מתקרבים לתשעה באב, שממנו בין היתר אנחנו לומדים את העקרון הזה

ומתוך האבל והכאב על מה שאין, אנחנו לומדים לזכור

שאנחנו רוצים בית מקדש וגאולה, והאבל והחיבור לרצון הזה

הם שמחזיקים אותנו 2000 שנה בחלום שנראה כל כך מופרך לכאורה (היום ב"ה פחות, אבל תתארי לעצמך יהודים שסובלים בגלות בתימן או באוקראינה ומדמיינים שכל היהודים

הנרדפים והמושפלים יגיעו לארץ ישראל השוממה וכו').

אז אני רוצה להגיד לך שהרצון לזוגיות אוהבת וקרובה הוא הכי לגיטימי וטבעי.

ושזה באמת כואב לקבל יחס פוגע, להרגיש שבעלך לא דואג לך

להרגיש מובנת מאליה, להרגיש שאת נותנת ונותנת ולא מקבלת בתמורה לא נתינה ולא הערכה❤️

ממש כמו שכתבת, זוגיות היא הזדמנות שלנו לבניה עצמית,

ובדיוק במקומות הכואבים והחסרים שמודגשים לנו בה

יש לנו יכולת לכאוב כדי לדעת לאן לצמוח, ולגדול ולפתח את עצמנו ומתוך כך את הזוגיות.

גם החויה שבן הזוג לא מהווה משענת ולפעמים הפוך, עוד נטל או ילד

הוא משהו שלצערנו קורה לא פעם.

אבל הסוד הוא שזו דינמיקה ששותפים לה 2 צדדים.

לדוגמא אישה שיש לה קושי להשען ואיש שמרגיש שלא מעריכים אותו.

המנגנון הרגשי שלנו כנשים וגברים שונה.

אישה זקוקה למשענת, ולהרגיש אהובה ללא תנאי

(זה צורך עמוק שלפעמים נשים במקום שנפגע מחוויה הפוכה מזה

לא מודע לו, וצריך קצת לקלף כדי להגיע לשם)

איש רוצה לדעת שהוא משמעותי עבורך.

וממש כמו שאת רוצה להשען אבל עקב הדינמיקה שנוצרה

זה לא ממש קורה, גם האיש שלך מטבעו, רוצה לדאוג לך ולשאת אותך על כפיים,

ממש ככה, גם אם הוא מתנהג הפוך, בגלל הדינמיקה שיש ביניכם כרגע.

את מתארת הרבה משקעים של שנים, שהצטברו בתוכך כלפיו

ובאופן טבעי זה גורם לריחוק, רגשי ואחריו גם פיזי❤️

כל זה ממש טבעי.

ויכול לקרות עם כל בנזוג אם מתנהלים בצורות מסויימות.

למשל- בולעים ובולעים קשיים ועלבונות, כלפי חוץ אנחנו נראות אולי נחמדות ומאופקות, ואפילו גיבורות וצדיקות במצבים מסויימים,

אבל מבפנים הופכות לכבויות, עצובות, טעונות וממורמרות,

ובעיקר הולכות ומתרחקות רגשית מהאיש שלנו.

למשל- לא מתחברות למקום הנשי שלנו בזוגיות, ולא מאפשרות לעצמנו להרפות, לקבל ולהשען

ובתמורה מקבלות גבר שגם לו אין ממש מקום להיות גבר,

לדאוג לנו, להוביל ולהיות חזק ומעניק, אז לרוב הוא הופך לסוג של ילד או מטרד

(ולא פעם אותם גברים דווקא בעבודה מקבלים מקום וביטוי לתחושת המשמעות שהם זקוקים לה,

ואז אנחנו תוהות איך בעבודה הוא מתפעל ומתקתק הכל ובבית הוא ראש קטן יושב בפלאפון ולא עושה כלום.. או שהוא מעדיף להשאר בעבודה על פני לחזור הביתה

ששם הוא שומע רק תלונות או מקבל פנים חמוצות ומבואסות

[ושלא יובן לא נכון אני ממש נגד להעמיד פנים שהכל דבש

ומתוך מרמור גם להוסיף קבלת פנים חגיגית ומנוחה כשאת רק רוצה בסוף היום קצת לנוח ושיחליפו אותך עם הילדים...]

החלק הטוב הוא שזה לגמרי לגמרי בר שינוי.

ללמוד להיות במקום בריא יותר, נשי יותר, מתקשר נכון

לבנות דינמיקה זוגית בריאה.

יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה לעשות בעצמך, ובע"ה ההשפעות יראו גם עליו.

גם לגבי זה שאת מרגישה מובנת מאליה (שוב חוויה של לא מעט נשים)

הרבה מהחוויות האלה מתחילות בתוכנו ומשתקפות בהתנהלות שלנו, ומקבלות בחזרה שיקוף מהסביבה

והדרך לתקן אותן עוברת לגמרי בנו...

אם תרצי כתבתי על זה קצת יותר כאן במדריך מתנה שכתבתי.

עותק של מדריך 4 פייסבוק

מאחלת לך שבע"ה תזכי לגאולה פרטית והרבה אהבה ושלום❤️

אבל אני חושבת שהגישה שלך אולי צריכה חישוב מחדש.

כתבת שאת יודעת שה' רצה שתתחתני דווקא איתו. יש נשים שמתחתנות עם גוי. אז זה מה שה' רצה? ואם לא, אז איך נדע שדווקא כל הנישואים בין יהודים זה מה שה' בחר?

הבחירה היא שלך אישה יקרה. ה' מאפשר לך לבחור אבל אין לנו מושג אם עשינו מה שהוא רצה או לא.

הלוואי הלוואי שבעלך יעבוד על עצמו בהדרכת היועצ/ת הזוגי שתלכו אליו ושהזוגיות שלכם תשתפר, אבל אם לא - מותר לחשוב שאולי טעית. מותר לחשב מסלול מחדש. ומותר שיהיה לך טוב.

כתבת שהיועצת אמרה לך שה' מסדר לנו תמיד את אלה שנוגעים לנו בנקודות הכי כואבות.

ובכן... מדובר ביועצת זוגית.. זה מה שהיא פוגשת כל היום - את אלה שבן הזוג שלהם מכאיב להם בנקודות הכי רגישות (תקף לשני המינים כמובן). ממש זה חא הנורמה ולא אמור להיות הנורמה.

השאיפה, שהיא אפשרית וקיימת(!!) היא לזוגיות של שותפות וחברות עמוקה. ממש לא זוגיות של טירונות רגשית (מלשון הקושי שבטירונות, כן? לא מלשון שזה התחלתי).

יש כאלה שזה בא להם יותר בקלות, יש כאלה שצריכים יותר עבודה. אבל מכאן ועד לחשוב שזה מה שנכון הדרך ארוכה.

המחשבה על אחרים מגיעה מכאב זה ברור, אבל עצם זה שזה שם, ונשמע שעל בסיס קבוע, אומר שהזוגיות שלכם כבר אחרי הרבה מאד קוים אדומים.

לכו ליעוץ זוגי, תנסו באמת לעבוד על זה. לילדים זה טוב שאבא ואמא ביחד. אבל וזה אבל גדול, אם המצב לא משתפר - זה הזמן לומר שלום. יותר טוב מאבא ואמא ביחד, זה לחוות אבא ואמא שלמים, מעריכים ומוערכים, בזוגיות טובה ואוהבת, גם אם בנפרד.

סליחה שנטפלתי לכמה משפטים שלך, אבל הכאב ניכר מכל מילה ומכל משפט ממש, ונשמע שגם ככה מספיק קשה לך והדבר האחרון שאת צריכה זה לסבול עוד יותר בשם המחשבה שהקבה החליט משהו שאין לנו מושג אם נכון או לא.

יאללה זרקו עגבניות 🍅

ושזה טוב ששמרת על עצמך

ומי אמר שאם לא חייך היא נראים טוב יותר?

הכל כתוב מלמעלה

חיבוק על התחושות הקשות

שמגיעה זמן קצר אחרי החתונה - זו חוויה מטלטלת. לבעל ולאישה. קל וחומר אם את כותבת 'לידות'.

הורות היא דבר שלוקח המון אנרגיות. הסתגלות להורות, בטח ליותר מתינוק אחד בפרק זמן קצר מאוד, היא דבר קשה.

יחסי הכוחות שעוד לא הספיקו להתאזן- מתערערים מאוד עם הריון ולידה והשינויים שמגיעים איתם.

וזוגיות היא לא דבר ש'קורה', צריך לעבוד על זה. בטח ובטח בתור בחורה ששמרה על עצמה והתחילה זוגיות כשהיא נשואה. זה עולמות שונים, שםות שונות, אולי הציפיות שלכם מהקשר שונות.. יש הרבה דברים שיכולים להיות

אני בטוחה שאת נתונה בהמון צער, אבל אני רוצה שתדעי שזה משהו נפוץ.

גם התנפצות האשלייה, גם המחשבה שמה שיש לי עכשיו זו בחירה כושלת, וגם המחשבה שזה לא נכון לי עכשיו.

אני לא אומרת שחלילה אין בתחושותייך אמת. וודאי שאם את מרגישה מה שאת מרגישה, אז יש בסיס לכך.

ועם זאת, אני חושבת שקודם כל תחשבי על עצמך רגע. בלי קשר לזוגיות.

כמה זמן את אחרי לידה?

את ישנה טוב? אוכלת טוב? דואגת לעצמך?

את עובדת?

על מה סלע המחלוקת? לא כתבת, אבל זה מהותי.

אתם מדברים על הקשיים ביניכם?

היו לכם הזדמנויות לחיזוק הקשר, כמו זמן רק שלכם?

את מצליחה לקלוט את שפת האהבה שלו ושלך?

את יודעת מה מתסכל אותו?

את מרגישה שאת מכירה אותו טוב?

זה משתנים מאוד חשובים בעיניי. את לא חייבת לענות כמובן, אבל התשובות לשאלות האלה חשובות מאוד.

חיבוק❤️

נבנת בעזרת היכולת להכיל את מגרעותיו של בן הזוג ולצמצם למינימום את הפגיעה של מגרעות אלו. אם אחד מבני הזוג מפתח יכולת כזו, כנראה שתהיה להם זוגיות טובה.

בעיניי הסיבה העיקרית לבעיות בזוגיות (בזוגיות נורמטיבית) היא חוסר יכולת להכיל מגרעות או חוסר יכולת לצמצם את הפגיעה.

אני חושבת שכנראה אין בן זוג שלא מוצאים בו מגרעות משמעותיות.

לתלות בעיות בזוגיות בתכונות שליליות זו מחשבה לא נכונה ולא יכולה לקדם את הזוגיות למקום טוב.

לכן אנשים מתגרשים, מתחתנים שוב ומוצאים את עצמם באותו לופ. כי זה הם ולא בן הזוג שלהם (בזוגיות נורמטיבית).

נשמע לא קל בכלל.

חלום שהתנפץ.

עברתם כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.

אני חושבת שאת קצת תלויה באוויר, לא פה ולא פה.

חולמת מה היה יכול להיות אילו ומצד שני תקועה במצב מסויים.

זה מאד טבעי שאת מגיעה לשם

אבל זה לא מטיב איתך.

או שנשארים ועובדים על זה

או שעוזבים ומנסים אחרת.

במצב הזה את מפסידה בכל המערכות.

אני חושבת שהדבר הראשון שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך ולצאת מהתקיעות הזאת הוא לפנות לטיפול.

הטיפול יכול לקחת אתכם לכל כיוון, אבל לפחות יקח לאן שהוא❤️

ולדאוג רגע לעצמך, את נשמעת במערבולת.

שניה לעצור, לא לשפוט את עצמך על המחשבות האלה, הם ממש טבעיות, לנוח לרגע פיזית ונפשית.

ואחר כך את הפחמימות

וכמובן אוכלת איתה בעצמי מה שאני רוצה שהיא תאכל

מעבר לזה משחררת. זה ממש תקופות לפעמים 

מציעה מגוון מאכלים ונותנת לבחור באופן חופשי מהם.

רוב ההתערבויות וההכוונות של הורים לא עוזרות לתזונה טובה יותר ורוב הפעמים אף פוגעות.

או מאתרת בלי לחפור על זה, מה היא כן אוהבת מאבות המזון האחרים.

במקרים כאלה דחיפה ושיכנוע גורמים לתוצאה ההפוכה.

כדאי פעם ב לעשות בדיקות דם שאין חוסרים.

זה מדליק נורה אדומה.

בהחלט הייתי לוקחת לרופא עוד הערב לבדוק שלא מיובש.

אולי בנתיים יעזור לו אנהלציה ויפתח לו קצת את הסמפונות?

וכמה שיותר לתת לו לשתות- ת"ל הנקה, מים, שלוקים. לא משנה איזה נוזלים העיקר שישתה

רפואה שלמה

הרופא גם יהיא דברים שיקלו על הליחה כמו אינהלציה עם ונטולין

לא זכור לי שזה היה חזק לפני הבדיקה

ההיריון החזיק סוףסוף ..

ברוך ה' היה שליח נאמן מה'...

מאמינה שכולם טובים..

לכל אחד יש את השליח שלו.

ומרוצה ב"ה

ודרך טופס 17 בתל השומר גם לא עולה סכום אסטרונומי של ביקור פרטי

נראה לי שפעם אחת טיגנתי כמו שניצל. מקווה שלא טועה.

אבל תעשי קודם ביצה ואחכ קמח

את הביצה לתבל במלח מעט כמון כוסברה קצוצה דק ושום כתוש

לפני הטיגון להספיג אותו בנייר סופג יש לו הרבה מים

קניתי עכשיו שיח אברהם, לנסות בינתיים, עד שהתור יגיע.

אשמח גם לשמוע מבנות אם עזר להן.

לפעמים יש דימום קל סביב הביוץ - ויש נשים שהוא קצת יותר חזק - אבל הוא לא ממש בכמות של מחזור. הח לפעמים מתארחת את זה כמחזור "כבד" ואחריו מחזור "קל"..

אם זה המצב - אני יודעת שאפשר לאזן את ההורמונים בשיטת אביבה או עם צמחי מרפא וזה אמור לעזור..

לי זה עזר עם הכתמים האלה לפני המחזור

עד שלא תנסי - לא תדעי

יכולים לשבש מחזור לטווח ארוך. אחרי שהפסקתי לקחת גלולות היו לי שיבושים קרוב לשנתיים (קבלתי מחזור רק פעם- פעמיים בחצי שנה)

אני העדפתי לתת לגוף לחזור לעצמו לבד.

לא שמעתי על פעמיים מחזור בחודש

שמעתי על דימום בין וסתי...

אבל מחזור ממש?????

אולי בהם קשור לנובהרינג האמצעים האלה משיאירים לנו חותם אחרי שמפסיקים איתם... לצערינו ..

ממליצה ללכת לרופאה ...

רוב הסיכויים שזה שיבושים הורמונליים שיעברו..

זה פשוט חוסר איזון הורמונאלי.

אצלי זה בד"כ דימום בין ווסתי ולא עוד מחזור. (רואים בUS אצלי רירית יפה באותם זמנים....)

וזה ממש דימום- לא הכתמות

ממליצה ללכת לרופא לבדוק איך אפשר לאזן את זה

בד"כ אם רוצים הריון הצעד הראשון הוא לקחת פרוגלוטון או פרימולוט נור או גם וגם....

במידה ולא אכפת להמשיך מניעה נותנים כדורים למניעה לכמה חודשים אבל עם הפסקת בין החבילות ואז מפסיקים

הרבה הרבה הצלחה

אני פה, איתך.... מקווה ומייחלת לבשורות טובות

אבל אני מקרה חריג

כבר 3 שנים עם זה לצערי....

לפי מה שנראה לה זה "דם ביוץ" מכירה מושג כזה?

(עשיתי בדיקות דם בזמן הזה וכנראה לפי ההורמונים היא קבעה)

אבל היא רצתה גם לשלול דברים אחרים ולקחת ביופסיה מהרחם. אבל לא רציתי להאסר שוב, אז בינתיים דחיתי.

נחכה ונראה, הלוואי שיתאזן לבד...מה שאת מתארת לא פשוט בכלל.

בעקבות השינויים ההורמונליים של לקראת הביוץ.

נמשך לא יותר מיום יומיים. יותר הכתמות מאשר דימום ממש.

זה היה חוסר איזון הורמונלי.

מקווה שאצלך זה חד פעמי.

רק בריאות יקרה

בשורות טובות

ונשמע לי הזוי שלמרות שבעלי אברך ומקבל שקלים, אני עדיין אמורה לשלם את ה 3200 במלואם.

כבר לא שווה לי לצאת לעבוד

אין איזו שהיא דרך עוקפת לקבל דרגה?

זה נחשב בסביבות ה40 שעות

את חוסכת 'רק' 3200 ותצטרכי לחיות מקצבה של אברך, עם כל ההוצאות של מחייה וכו', הפסד של תנאים סוציאליים,מקום עבודה טוב, וותק וניסיון..

בעז"ה כשיש עוד ילדים זה יכול יותר להשתלם, אבל כשבעלך אברך לא מבינה ככ איך זה לא משתלם, כי ברור שעכשיו הכל עלייך.

בגדול זה תלוי במספר שעות העבודה בגובה המשכורת ובמספר הנפשות.

בסימולטור וציינתי 40 שעות לבעלי ועדיין דרגה 11.

אציין שזה בן בכור וכרגע אין עוד ילדים

מה שמשנה זה ההכנסה של האשה.

וכנראה שהיא מספיק גבוהה כדי לא לקבל הנחה משמעותית.

בכל מקרה תגישו בקשה, ומה שתקבלו תקבלו.

זה באותו סימולטור

פשוט יש שם חלוקה בין הורה 1 להורה 2

לא מצויין שם אב/אם

סוכמים את ההכנסה של שניכם כמשק בית משותף ומחלקים במס הנפשות בבית.

ההכנסה לכל נפש, היא זו שקובעת דרגה.

אם כתבו לך דרגה 11, כנראה שזה בגלל שאתם 'רק' 3 נפשות, ושהשכר שלך גבוה ב"ה

את עכולה להסתכל על טבלת דרגות. ההכנסה לנפש מפורטת שם אם אני זוכרת נכון.

ייתכן שזה לא מעודכן באמת, אבל אם ציינת שאת עובדת בהייטק, אז אולי השכר שלך ביחד עם ההכנסה של בעלך, לא מזכה בדרגה כרגע

צום הוא לא תהליך שבהכרח מזיק לגוף פיזית

ואם את בריאה - אז וודאי שרוחנית הצום יש בו תועלת

בשורות טובות יקרה

ממש ממש התחלה, ב 2 המקרים הרב אר לשאול מה הרופא אומר.

לי הרופא אמר שאפשר אבל לא כדאי בכלל, אז כמובן וכמובן לא צמתי.

הריו אחד נפל ואחד ישן בעגלה 3> 3> 3>

אז תשאלי את הרופא. 

דווקא הרב שם דן ממש לפרטי פרטים של המקרה

וגם התייעץ עם עוד מישהו שם

והוא אמר שאני אתחיל לצום

ואם אני מרגישה לא טוב

אז לשבור את הצום 

צבעוני, כיף לשחק בזה, להכין צורות ולהשתעשע, גם אכיל מאד אבל בריא זה לא

אפשר גם לקנות בצק מוכן בצבע לבן ולהוסיף צבעי מאכל

ובכללי עם צבעי מאכל

זה בעצם בצק עם כמות גדולה של מלח אז הוא אכיל וממש ממש לא טעים.

קצת כמו ברבצק, כיף לשחק בו ואפשר לייבש את מה שיוצרים ממנו.

תכיני בצק אחד גדול, תחלקי לחתיכות, תוסיפי צבעי מאכל.

האמת שאין לי מושג אם צבע מאכל יורד בכביסה, מניחה שכן...

אפשר להכין צבעי מים/ מצבע מאכל מדולל במים (אולי להוסיף טיפה קורנפלור) ולצייר עם מכחול.

צריכה לחפש איפה ראיתי את המתכון...

אפשר גם להכין מרציפן בצבעים. אבל זזה לא ממש צבעים, ולא ממש זול 🙈

טוענים שזה גורם לאפנדיציט....

והנזק פה הוא כשאוכלים כמות קטנה

הרי אף אחד לא אוכל בכוונה קליפות.

לפעמים נשכחת חתיכה פצפונת וכד'

לי כאב שם כשיש צירי לחץ כבר...

לכאורה אולי יש מקום להיבדק... אבל אולי חכמות ממני יגידו אחרת

הרב שלנו פוסק שאם צריכים לקחת תרופה ואי אפשר בלי מים, אפשר מים בכמות של פחות משיעור..

במים שהם יהיו מאד מרוכזים.

כדאי לשאול רב

בלי מים ברור שאפשר לפי מה שאני יודעת

ולפי הפסק שלנו מי שלא יכולה בלי מים אז שתיקח עם טיפנ מים ממש מגעילים

נראה לי שדווקא המטרנה הרגילה יותר דומה לאקסטרה קייר בטעם... לפחות ככה מהתגובות של הילדים שלי...

אולי שווה לנסות אותה?