פורום הריון ולידה (עמוד 924)

יש כן עניין עם הביצים

אבל זה לא כמו ערב יום כיפור

ולכן חשוב להתכונן בשתיה ואוכל כי מי שלא צם כנראה רגיש וצריך הכנה גם בשביל לא לצום עד הבוקר

רבות הדרכים לשיפור הזרע, משינוי דברים קטנים בחיים, אפילו כמו לא לשים את הפלאפון בכיס קרוב למקום כי מלא קרינה

ותוספי תזונה כמו SP VITAL 

והשבחת זרע וכו

בדיקת זרע..

איך עושים השבחת זרע? 

הגבר מביא את הזרע בקונדום הלכת לדוג, ובמכון שלא זוכרת את שמו, שמים את הזרע במבחנה בתוך צנטריפוגה כזו שמעלה את הזרע המשובח למעלה, ואז הרופא "מזריק" לך את הזרע. 

זה בערך הזרעה סליחה אם לא דייקתי.

ושאלתי איזו בדיקה כי לא מזמן היה פה שרשור בנושא על בדיקת זרע לאחר קיום יחסים בלי קונדום הלכתי או משו כזה... שהיא לא כל כך טובה ברוב המקרים

מאמינה שאם הייתה בעיה הרוםא היה אומר,

המון בהצלחה ושתצאו מהסרט הזה מהר 

זה נח מהבחינה שכשהמיטות מחוברות אין ביניהן רווח מעצבן, וזה ממש כמו מיטה אחת.

לא מסובך להזיז בסך הכל, ובעיניי מאוד נח.

ולגבי האם המיטות נפרדות מספיק- את בסוף מחליטה כמה להפריד... ההפרדה המקסימלית אצלנו היא כמעט 90 סמ... נראה לי בסך הכל שזה מספיק, לפחות לנו

אבל בעצם לכל מזרון יש בסיס נפרד, ואחד מהם אפשר לגלגל ולהזיז הצידה כשאסורים.

מקווה שההסבר מובן יחסית..

הבנתי נכון?

ואז זה באסה אם רוצים להכניס משהו באמצע..

אבל גם בשביל נוחות המעבר..יש כאלו שכדי להפריד צריכים להצמיד מיטה לקיר נניח..

כשזה מופרד, באופן שלא ניתן לשים משהו בין המיטות. אם המיטות רחוקות, למה לא ניתן לשים ביניהן עריסה..?🤔

לי אישית זה נראה פחות נוח אבל לא ניסיתי.

עדיף מסילה למעלה אם אפשר..

היתה לנו מיטה דומה למה שבקישור שלך:

1. לבדוק בחנות כמה זה כבד להזזה. אצלנו ממש כבד וקשה.

2. לראות אם אחת המיטות מחוברת לראש המיטה. אם כן אז זה ממש קשה עד בלתי אפשרי להזיז את זה ולא נוח בכלל.

3. אנחנו ממש לא אהבנו שהבסיס והמזרן הם יחידה אחת. נראה לי ענין של טעם.

4. לשים לב שדברים יכולים ליפול בין המיטות ליד ראש המיטה, כי אין בסיס נפרד מתחת למזרן אז אין מה שיעצור דברים מליפול. כי אם המזרן עגול בפינות זה יוצר רווח קטן ומעצבן

5. לא יודעת מה יש לכם עכשיו אבל מיטה על רגליים זה לטעמי האישי אחד הדברים הפחות נוחים. מצטבר שם אבק, לכלוך ודברים שמתגלגלים למטה. בעיני עדיף משהו ישר על הרצפה.

מקפיצה לך

האפליקציה פתוחה לכולן.

זו לא האפליקציה של מכבי, אלא ספציפית של מעקב הריון שפשוט מכבי יצרו אותה. אצלם לך איך נראית

לכל ההריון וגם לשלב של הצירים

יותר נכון, לשלב של הצירים היתה נוחה לבעלי😅 אותי ממש לא עניין ללחוץ על אף כפתור 🙈

עם הלוגו הירוק.

אבל אני חושבת שכולם אותו רעיון, ללחוץ כשמתחיל ציר וללחוץ כשמפסיק ואז האפליקציה מחשבת אורך ציר ומרחק בין צירים.

היה שם גם משהו לדירוג עוצמת כאב.

יש באפליקציות אחרות דברים אחרים?

וזה היה ממש ממש יעיל

הרגשתי שיפור בצורה ברורה

זה כן היה עושה

אחר כך כבר לא

ענבים (תירוש) ביום-יומיים לפני הצום..

ואיפה קונים?

בעיקרון אני ממש לא אוהבת את השיטת שיווק של פוראוור אז די מחרימה אותם😅

אבל אמא שלי קנתה לי אחרי הלידה הראשונה גם אלופירסט לתפרים וגם בי פולן ליו"כ שאחרי אז השתמשתי ושניהם לא עזרו.

אז אני עדיין מחרימה את פוראוור

בגדול אני לא חושבת שזה שטיפת מוח. אני מאמינה שיש כאלה שזה באמת עוזר להן.

אני לא הרגשתי השפעה בכלל ובסוף הצום כבר לא היה לי חלב ככ ונתתי לה מנה שאובה. (וזה עוד היה צום שפסקו לי בו לשתות שיעורים והייתי איתה כל היום במיטה.. )

(;

אבל הם באמת מרחיקים לקוחות בדרך השיווק האגרסיבית והמעצבנת שלהם..

וזה הפסד לכולם

🙊

וכמה אלופירסט ריססתי על התפרים ובסוף מה שהציל אותי היה בכלל דבש עם שמן לבנדר בכלום כסף. 

לא פשוט בכלל.

האמת אני רואה שכל היעוצי שינה למיניהם לפעמים עוזרים לפעמים לא, אז עושה מה שמרגיש לי נכון ומקווה לטוב.

מה עוזר לי -

* לצאת לטיול במנשא. טיול ארוך קצת אם אפשרי (20 דקות). וכשנרדם להעביר לישון בעגלה או מיטה.

* להשכיב על הבטן. לא אידיאלי בכלל אבל גם אמא שמאבדת שפיות מרוב עייפות זה לא אידיאלי בכלל.

* לקרוא למישהי, משפחה או בייביסיטר שיהיו איתו שעה שעתיים מדי פעם וללכת לישון. בהחלט לא עוזר לשינה של התינוק אבל מאד עוזר לאמא שלו.

* לשים לב איפה נוח לו יותר והוא רגוע (גם למעט זמן) ולשים אותו יותר שם.

* לא לעשות דברים שאין לי כח להשלכות שלהם. כלומר לדוגמא- הוא במנשא וישן טוב עכשיו ויש איזשהו סיכוי שאם אעביר אותו הוא יתעורר? אם אין לי כח להרגיע בכי מעדיפה להשאיר במנשא. לא הכי נוח או כיפי, אבל באותו רגע שווה לי את אי הנוחות כדי לחסוך כאב ראש.

הוא נרדם רק על הבטן

ואם נרדם במנשא ברגע שתזיזי אותו משם הוא יתעורר וקשה להיות עם מנשא כל היום

תודה על ההתגובה המושקעת

זה באמת ממש קשה.

אם מרדם על הבטן זה כבר משהו.. שישן על הבטן. מעדיפה לשבת ליד בטן כשישן על הבטן ומדי פעם להעיף מבט מאשר לשמוע בכי בלי הפסקה.

גם צריך לזכור שסטטיסטית זה מעלה סיכון, אבל זה לא משהו ודאי. וגם הורה עייף ומותש זה גורם סיכון לכל מיני דברים..

ומבחינת מנשא - אפשר להחליט ששעתיים במהלך היום את עם המנשא. לא נוח כל כך אבל לפעמים פשוט אין כח לבכי כבר ואני מעדיפה את חוסר הנוחות 

ובכי מתפרץ, עכשיוהוא פשוט כלללל היום מתבכייין

ככה היה אצל הבן שלי

כל היום היה מיילל

מרגש ממש!!

שיהיה בקלות ובבריאות ובידיים מלאות!

לק"י

את לא צריכה לכתוב טריגר בכותרת.

זה פורום הו"ל, וזו מטרתו.....

חיממתן לי את הלב! 

תודה על הברכות ובקרוב אצל כל מי שמצפה ורוצה!! 

וְלָכֵן‭ ‬חֹדֶשׁ‭ ‬זֶה‭ ‬נִקְרָא‭ '‬אָב‭' ‬שֶׁהוּא‭ ‬עָתִיד‭ ‬לִהְיוֹת‭ ‬

אָב‭ ‬לְכָל‭ ‬הֶחֳדָשִׁים‭. ‬

מֵאַחַר‭ ‬שֶׁנַּעֲשׂוּ‭ ‬בּוֹ‭ ‬רָעוֹת‭, ‬

מֻכְרָח‭ ‬שֶׁיִּהְיוּ‭ ‬בּוֹ‭ ‬

טוֹבוֹת‭ ‬מְרֻבּוֹת‭ ‬

יוֹתֵר‭ ‬מִכָּל‭ ‬חֲדָשִׁים‭ ‬

עַל‭ ‬דֶּרֶךְ‭ ‬מַה‭ ‬שֶּׁאָמַר‭ ‬הַכָּתוּב‭ "‬שַׂמְּחֵנוּ‭ ‬כִּימוֹת‭ ‬עִנִּיתָנוּ‭"‬

‭             ‬בן‭ ‬איש‭ ‬חי‭ ‬פרשת‭ ‬דברים

מרגש ממש

ומקווה לשמוע את הפודקאסט בהמשך 

מה לגבי לשמור בצד את הבדיקה מהיום, ולעשות בדיקה מחר.

אם בעוד יום יומיים שלושה תצליחי להגיע לרב, והוא יאמר שהבדיקה טהורה - הבדיקה של מחר היא בעצם הבדיקה של היום הראשון.

אם לא - הבדיקה של מחר היא ההפסק.

אולי הרב הרגיל כבר יחזור בינתיים ויהיה לך קל, או שבהמשך יהיה לך קל להשיג רב אחר.

במקרים של כתמים דומים, עזר לי לשתות לימון מהיום השלישי למחזור. עד אז כל חודש הייתי מביאה עדים לרב, וזה הפסיק כמעט לגמרי בזכות הלימון.

וזה ממש ממש עזר ושינה את היום יום בקטע כיפיי.

לא יודעת אם הייתי קונה, כי זה ממש יקר 

לק"י

אם כן, אפשר להושיב ליד השולחן ולחגור בכסא.

האמת שאולי אפשר כבר בכסא רגיל עם השגחה. לא זוכרת.

ניסיתי את זה השבוע אבל אם הידיות של הכיסא נכנסות מתחת לשולחן אז זה ממש נמוך ואם אני מרימה אז הידיות לא נכנסות ואז היא ממש רחוקה מהשולחן.

לק"י

(במקום לעמוד על כסא).

רק שמומלץ כסא יציב......

לדעתי זה תלוי הרגלים ונכונות. לי אין וכנראה היה מיותר, כי אני לא סובלת לעבוד במטבח כשיש לידי מישהו. בד"כ נמצאת במטבח כשהילדים לא לידי.

אבל יש נשים שמגדל למידה אצלן שימושי מאוד, כי הילד שותף ונוכח לגמרי. נשמע מדברייך שאת בכיוון הזה... נראה לי יהיה לך יעיל.

מאוד נהיים מיותרים.

אני מעמידה על כיסא צמוד אליי ורגל אחת שלי על הכיסא כדי לתמוך בילד.

או ששמה אותו בפינה פנימית, שאז יש לו משני צדדים שיש ואני מהצד השלישי וכמובן אם אני זזה ממנו אני מורידה אותו ולא משאירה אותו לשנייה לבד על הכיסא.

ואצלי הילדים פעילים במטבח מאוד, אני רק נעמדת ליד השיש הם רצים להביא כיסא

אבל אני משתדלת מראש לחשוב מה צריך ולהפעיל אותו בלעזור לי להביא מהארון/המקרר לשיש שעליו מתכננים לעבוד

וגם כשמורידה אז אומרת לו "בוא נלך להביא בצל מהמקרר" וזה חלק מהאטרקציה בשבילו

ולדעתי אם הילד יודע לעמוד אפשר ללמד אותו לרדת בזהירות מהכסא.

ואז לא צריך לדאוג שהוא יפול כל שניה.

ברור להשגיח,  אבל באופן כללי

יש לי במטבח את הפינה העמוקה של השיש שאין שם כלום כי זה רחוק לי אז כשעושה משהו במטבח והקטנה רוצה לעזור אני פשוט מושיבה אותה על השיש עם הגב לקיר, מ-2 הצדדים יש את המשך השיש ואני מקדימה ככה שאין חשש שתיפול או משהו וגם נוח לה והכל קרוב אליה. רק צריך להתארגן מראש שהכל יהיה בהישג יד אחרת כל פעם צריך להוריד ולהעלות כי חו''ח לא משאירים לבד בלי השגחה.

בגיל קצת יותר גדול כבר עומדת יפה על כסא יציב וגם יודעת לעלות ולרדת לבד אז פחות רלוונטי בכל מקרה

כשאני רוצה לעשות איתה משהו במטבח אני מעמידה אותה על כסא האוכל שלה כשהגב שלו אל השיש (בעצם יוצא שהיא עומדת עם פנים אל המשענת שלו)

לא הדבר הכי בטיחותי אבל אני עומדת לידה כל הזמן ואם צריכה להתרחק מושיבה אותה בכסא

לא רואה צורך במגדל למידה... אל לא מכניסה למטבח בגיל כזה..

תודה על כל התגובות.

האמת שיש לי מקום בבית וגם מקום במטבח אז אני באמת בהתלבטות.

שלא קניתי את זה מוקדם יותר.

הבת שלי בת שנה וחצי ממש אוהבת אותו, עולה ויורדת ממנו לבד וסוף סוף אני מצליחה לעשות דברים במטבח כשהיא לידי בלי שהיא תבכה ותטפס עליו. ממליצה בחום

אני קניתי משהו פשוט ב300 ש''ח. ובעיקרון אם יש לך או לבעלך ידיים טובות וחושב טכני אפשר גם לבנות לבד או לקנות שרפרף איקאה ולהוסיף לו מעקה מסביב. 

לק"י

אולי שווה לנסות את פרופסור אחינועם לב שגיא?

הם מבינים בכל הנושא ויפנו אותך לאנשים הנכונים

בהצלחה

אין לי תשובה לשאלות פה, אבל בתור מי שמתמודדת עם כאבים בפות ובנרתיק אני ממש ממליצה על האתר הזה:

שלמה- הארגון הישראלי לוולוודיניה

אני מבינה שבתכלס הפתרון האולטימטיבי הוא גלולות משולבות ורק בגלל ההנקה את לא רוצה?

אם כן אז רוצה להגיד לך שאמנם גם פה זה ניסוי וטעיה ולקחת סיכון על ההנקה אבל לא לכולן גלולות משולבות גומרות על ההנקה.

בהצלחה בהחלטות בכל מקרה

למכון פועה ואולי יתנו הפעם את המטלה למניעה על הגבר?

יודעת.

אבל בהחלט יש מקרים חריגים ואני לא מכירה הכל..

זאת התמודדות קשה כל כך❤️❤️

מקווה שתמצאי את הפתרון הטוב ביותר ושהשם יקח ממך את ההתמודדות הזאת 

קודם כל ממש תודה על החיבוקים, עשה לי טוב לפרוק...

ב''ה אני בליווי של מכון פוע''ה ושל ד''ר אחינועם לב שגיא, כרגע אין להם כ''כ פתרונות, הפתרון של א' מחמיר את ב' והפתרון של ב' מחמיר את א', העבירו את הבחירה לידיים שלי ואני פשוט לא יודעת מה לבחור.

לגבי דברים טבעיים ניסיתי כמה ערוצים בינתיים ללא הועיל אבל תמיד יש תקווה שמשהו יצליח לעבוד.

מקווה באמת להגיע לבחירה שאני בסדר איתה, לא חושבת שאי פעם אהיה שלמה עם מה שלא אחליט...

אהבתי את הדו-משמעות של המשל

את יכולה בבקשה לפרט לי אילו משמעויות את רואה בשיר?

יעזור לי מאוד!

אולי הכוונה למושגים מעולם הלימודים בחינות, הצלחה כישלון

ושיר שמדבר בכלל על ציפיה להריון

מקוה שאצליח לתאר נכון. אני מפחדת לצמצם את המרחב במילים, זה תמיד מסובך לי. מנסה בכל זאת, כי רואה שחשוב לך💜

חומר מצטבר- אפשר להבין שזה ההורמון שנבדק, שבפועל הוא חומר כימי שמצטבר ועולה.

מבחן- אולי משקף לחץ, הרגשה שבוחנים אותי, עד כמה הצלחתי, מה הצלחתי ומה לא, הלחץ שנלוה לציון הכמותי והמשמעות שלו לגבי.

שולחת שוב חיבוק, וב"ה מאחלת שתראי ישועות במהרה💕💕

ממש מעניין, כי אני התכוונתי לציפיה שמצטברת.

זה לא ציפיה רק חודש אחד, כל החודשים הקודמים מצטברים והאכזבה יותר קשה.

ממש ממש תודה שכתבת. זה משמח אותי לדעת שרואים בשיר יותר ממה שהתכוונתי. זה אחד המדדים לשיר טוב.

אני גם הבנתי את זה בתור הציפייה שמצטברת

שכל חודש ששוב לא, זה מבחן לאמונה שלנו על כל הזמן שעבר

כתבת יפה

הלואי שיהיו בשורות טובות לכולנו בקרוב

אבל גם בעיני היה מיוחד שהמושגים שהשתמשת בהם היו דו משמעיים, והתחברו לכמה עולמות תוכן.

ומצד אחד, יש לך פה מבחן כלפי שמיים, על חומר מצטבר - עוד חודש ועוד חודש של חוויה כזו של תשובה שלילית, ופה אין תוצאה למבחן, התשובה השלילית מובילה למבחן עצמו, המבחן באמונה.

ומצד שני, התשובה השלילית נשמעת אולי קשורה גם למבחן, כאילו זו תשובה שלילית במבחן על החומר (בטא) המצטבר בדם.

(לשונית זה לא בדיוק מסתדר, כי זו לא תשובה שלילית במבחן, אלא - תשובה שלילית היא מבחן. אבל עצם השימוש במושגים שיש להם משמעות נוספת שקשורה פה, הופך את זה לממש עמוק).

הכתיבה שלך קולעת ומרגשת

כואב

לנסות לשים סרטון

לשיר שיר

מישהי פה פעם כתבה שאבא שלה היה מחפש חיות בפה וגם אצלי זה עובד מעולה

ואם לא אז אני בדעה שבכוח דקה וסיימנו עניין

ואז לצחצח לו גם.

לתת לו לצחצח בעצמו ואז את.

שלילית.

קודם כל לקנות מברשת מצחיקה ומזמינה

כשאצלי לא שתפו פעולה נתתי להם לצחצח לבד

בהתחלה זה היה בכאילו

לאט לאט למדתי אותם איך מברישים. זה כמובן לא היה 100% אבל זה עדיף מ0....

ואצלי עד היום התאומות הכי אוהבות לצחצח כשהן יושבות באמבטיה

ומאז שהתחלנו לשים לה אותו היא גם נותנת לנו לצחצח לה וגם ממש זורמת על זה..

בעיקרון קיבלנו מטיפת חלב ספרון כזה עם סיפור על האריה שצריך לצחצח שיניים ואז הסוף של הסיפור זה שאיך הוא ידע כמה זמן צריך לצחצח? לפי השיר הזה שהוא באורך 2 דקות..

סיפרנו את הסיפור, שמנו את השיר ומאז ב"ה היא כבר מבקשת את השיר ושנצחצח לה

בכל מקרה בחיים לא הייתי לוחצת על בעלילהביא עוד אחד כשהוא לא רוצה, וגם להיפך אני יודעת שהוא לא יעשה את זה. חושבת שזה לא סביר לשכנע בנושא כזה. זה צריך לבוא מרצון אמיתי של שניכם ולא מלחץ או ריצוי. במיוחד במיוחד שיש כבר ילדים

תמיד הייתי בטוחה שיהיו לי יותר ילדים...

וגם הייתי שמחה לאח לבן שלי, למרות שזה לא צריך להיות שיקול...

והאמת שגם אני מאוד צעירה וקשה לי לחשוב שלא אהיה יותר בהריון (אני פחות מ30)

על זה לדעתי

בעלך עוד יכול לשנות את דעתו

אי אפשר לדעת מה יהיה עוד שנה שנתיים חמש... ו4 ילדים זה לא מעט בעיניי ב"ה, וזה מצריך הרבה אנרגיות

יכול להיות שהוא מאותת לך שקשה לו, ואולי כשיגדלו קצת זה ייראה לו/ לך אחרת

אבל כל פעם אני חוזרת לזה בראש...

אני חושבת שאולי שאחזור לעבודה זה יהיה פחות בראש כל הזמן

אבל באמת פשוט נחכה כמה שנים ונראה אז איך נרגיש

ואני חושבת שבאמת רצון של שני בני הזוג הוא הכרחי.

לא חייב כמיהה מטורפת, אבל כן הסכמה בין שניכם שזה מה שנכון.. כל עוד זה לא שם - גם זה מהשם בעיניי.

לא מתאים לכל אחת

וזה יכול להיות לפעמים יותר קשה מלקום כל בוקר לעבודה ולתמרן בין הכל

אצלי ראיתי שינוי אדיר ברגע שיצאתי לעבוד בחוץ

וגם די השפיע אצלי על עניין היילודה 

חכי חכי

אני גם הרגשתי ככה אחרי הלידה של הרביעי

בשאר הלידות לא

כנראה שיש משהו קשה יותר בלידה רביעית ולידות יחסית צפופות

אבל זה תלוי  בהרבה דברים שהם מאוד אינדיבידואליים

ורק את והוא יכולים לדעת

כמו בת כמה את

ואיך אתם מסתדרים עכשיו, וכמה כח יש לכם

ומה זה דורש מכם בהתחשב באופי ההריונות שלך ובשינויים כאלה ואחרים שצריך לעשות בחיים

החלטתי אחרי 3 ילדים להפסיק, הרגשתי שזה מספיק לי.

כשהקטן היה בן 8 החלטתי להביא ילד נוסף, היום הוא בן 3.5 וכבר בהריון היה ברור לי שהוא אחרון, אז לא היתה ולא תהיה לי התלבטות.

על מספר

אלא בכל תקופה לחשוב אם מתאים או לא.

רוצה 4 ילדים ולא יותר... וכבר הגענו ל4...

אבל אני ממש צעירה, קשה לי לחשוב שלא אהיה יותר בהריון 

אם יש לו הסבר שקשה יותר מסיבה כלכלית, פיזית, נפשית או כל סיבה אחרת. אז אפשר לומר לו שתיקחו את השיקולים האלו בחשבון בהמשך, אבל הגיוני שהיכולת הכלכלית תשתפר/ תהיה יותר פניות נפשית כשהילדים יהיו קצת יותר גדולים/ או כל תשובה אחרת בהתאם לטענה שלו.

אם הוא פשוט נעול על המספר ארבע, אז אולי תנסי להגיד לו שאת היית רוצה יותר ואת חושבת שיש לכם את היכולת, ותשמחי שיחשוב על האופציה הזאת בשבילך, וינסה לראות אם אולי עם הזמן הוא יכול להיפתח לרעיון.

אבל כל זה לדעתי רק אם התינוק כבר קצת גדול, סביבות שנה אולי אפילו יותר. אם התינוק עדיין  קטן, ועדיין קשה לכם הטיפול הפיזי, הקימות בלילה וכו' הגיוני שהוא עוד לא פתוח לחשוב על עוד. אולי רק לומר שאולי תרצי עוד בהמשך אבל זה עוד לא זמן לחשוב על זה.

כל פעם שאנחנו מחליטים שזה הזמן לעוד אחד

אז בעלי ישר אומר לי בצחוק

ומה יהיה אם מיד תרצי עוד אחד?

אז התשובה תמיד היא

לא חושבים עכשיו על אח''כ

כל דבר בזמנו

וגם ההחלטות נקבל בזמן המתאים

גם אם נרצה 12, לה' יש תכניות משלו.

אמשיך עוד מעט

איזה תחושות קשות את מתארת❤️

חיבוק ענקי.

מתחילה דווקא מהסוף- ההתבוננות שלך מסביב מגיעה

מכאב עמוק. כאב על זה שאת רוצה בית טוב וזוגיות שמחה בריאה וקרובה, בחור שאת שמחה בו ומעריכה אותו,

וזה כואב מאד כשזה לא המצב וכשזה מרגיש בדיוק ההיפך.

במקום לעסוק בקליפה החיצונית- לברוח למחשבות על אחרים

אפשר להתבונן פנימה. לכאוב את מה שחסר, ולזכור שהכאב הזה

עוזר לך להבין מה נכון לך ומה חסר לך.

אנחנו בדיוק מתקרבים לתשעה באב, שממנו בין היתר אנחנו לומדים את העקרון הזה

ומתוך האבל והכאב על מה שאין, אנחנו לומדים לזכור

שאנחנו רוצים בית מקדש וגאולה, והאבל והחיבור לרצון הזה

הם שמחזיקים אותנו 2000 שנה בחלום שנראה כל כך מופרך לכאורה (היום ב"ה פחות, אבל תתארי לעצמך יהודים שסובלים בגלות בתימן או באוקראינה ומדמיינים שכל היהודים

הנרדפים והמושפלים יגיעו לארץ ישראל השוממה וכו').

אז אני רוצה להגיד לך שהרצון לזוגיות אוהבת וקרובה הוא הכי לגיטימי וטבעי.

ושזה באמת כואב לקבל יחס פוגע, להרגיש שבעלך לא דואג לך

להרגיש מובנת מאליה, להרגיש שאת נותנת ונותנת ולא מקבלת בתמורה לא נתינה ולא הערכה❤️

ממש כמו שכתבת, זוגיות היא הזדמנות שלנו לבניה עצמית,

ובדיוק במקומות הכואבים והחסרים שמודגשים לנו בה

יש לנו יכולת לכאוב כדי לדעת לאן לצמוח, ולגדול ולפתח את עצמנו ומתוך כך את הזוגיות.

גם החויה שבן הזוג לא מהווה משענת ולפעמים הפוך, עוד נטל או ילד

הוא משהו שלצערנו קורה לא פעם.

אבל הסוד הוא שזו דינמיקה ששותפים לה 2 צדדים.

לדוגמא אישה שיש לה קושי להשען ואיש שמרגיש שלא מעריכים אותו.

המנגנון הרגשי שלנו כנשים וגברים שונה.

אישה זקוקה למשענת, ולהרגיש אהובה ללא תנאי

(זה צורך עמוק שלפעמים נשים במקום שנפגע מחוויה הפוכה מזה

לא מודע לו, וצריך קצת לקלף כדי להגיע לשם)

איש רוצה לדעת שהוא משמעותי עבורך.

וממש כמו שאת רוצה להשען אבל עקב הדינמיקה שנוצרה

זה לא ממש קורה, גם האיש שלך מטבעו, רוצה לדאוג לך ולשאת אותך על כפיים,

ממש ככה, גם אם הוא מתנהג הפוך, בגלל הדינמיקה שיש ביניכם כרגע.

את מתארת הרבה משקעים של שנים, שהצטברו בתוכך כלפיו

ובאופן טבעי זה גורם לריחוק, רגשי ואחריו גם פיזי❤️

כל זה ממש טבעי.

ויכול לקרות עם כל בנזוג אם מתנהלים בצורות מסויימות.

למשל- בולעים ובולעים קשיים ועלבונות, כלפי חוץ אנחנו נראות אולי נחמדות ומאופקות, ואפילו גיבורות וצדיקות במצבים מסויימים,

אבל מבפנים הופכות לכבויות, עצובות, טעונות וממורמרות,

ובעיקר הולכות ומתרחקות רגשית מהאיש שלנו.

למשל- לא מתחברות למקום הנשי שלנו בזוגיות, ולא מאפשרות לעצמנו להרפות, לקבל ולהשען

ובתמורה מקבלות גבר שגם לו אין ממש מקום להיות גבר,

לדאוג לנו, להוביל ולהיות חזק ומעניק, אז לרוב הוא הופך לסוג של ילד או מטרד

(ולא פעם אותם גברים דווקא בעבודה מקבלים מקום וביטוי לתחושת המשמעות שהם זקוקים לה,

ואז אנחנו תוהות איך בעבודה הוא מתפעל ומתקתק הכל ובבית הוא ראש קטן יושב בפלאפון ולא עושה כלום.. או שהוא מעדיף להשאר בעבודה על פני לחזור הביתה

ששם הוא שומע רק תלונות או מקבל פנים חמוצות ומבואסות

[ושלא יובן לא נכון אני ממש נגד להעמיד פנים שהכל דבש

ומתוך מרמור גם להוסיף קבלת פנים חגיגית ומנוחה כשאת רק רוצה בסוף היום קצת לנוח ושיחליפו אותך עם הילדים...]

החלק הטוב הוא שזה לגמרי לגמרי בר שינוי.

ללמוד להיות במקום בריא יותר, נשי יותר, מתקשר נכון

לבנות דינמיקה זוגית בריאה.

יש כל כך הרבה דברים שאת יכולה לעשות בעצמך, ובע"ה ההשפעות יראו גם עליו.

גם לגבי זה שאת מרגישה מובנת מאליה (שוב חוויה של לא מעט נשים)

הרבה מהחוויות האלה מתחילות בתוכנו ומשתקפות בהתנהלות שלנו, ומקבלות בחזרה שיקוף מהסביבה

והדרך לתקן אותן עוברת לגמרי בנו...

אם תרצי כתבתי על זה קצת יותר כאן במדריך מתנה שכתבתי.

עותק של מדריך 4 פייסבוק

מאחלת לך שבע"ה תזכי לגאולה פרטית והרבה אהבה ושלום❤️

אבל אני חושבת שהגישה שלך אולי צריכה חישוב מחדש.

כתבת שאת יודעת שה' רצה שתתחתני דווקא איתו. יש נשים שמתחתנות עם גוי. אז זה מה שה' רצה? ואם לא, אז איך נדע שדווקא כל הנישואים בין יהודים זה מה שה' בחר?

הבחירה היא שלך אישה יקרה. ה' מאפשר לך לבחור אבל אין לנו מושג אם עשינו מה שהוא רצה או לא.

הלוואי הלוואי שבעלך יעבוד על עצמו בהדרכת היועצ/ת הזוגי שתלכו אליו ושהזוגיות שלכם תשתפר, אבל אם לא - מותר לחשוב שאולי טעית. מותר לחשב מסלול מחדש. ומותר שיהיה לך טוב.

כתבת שהיועצת אמרה לך שה' מסדר לנו תמיד את אלה שנוגעים לנו בנקודות הכי כואבות.

ובכן... מדובר ביועצת זוגית.. זה מה שהיא פוגשת כל היום - את אלה שבן הזוג שלהם מכאיב להם בנקודות הכי רגישות (תקף לשני המינים כמובן). ממש זה חא הנורמה ולא אמור להיות הנורמה.

השאיפה, שהיא אפשרית וקיימת(!!) היא לזוגיות של שותפות וחברות עמוקה. ממש לא זוגיות של טירונות רגשית (מלשון הקושי שבטירונות, כן? לא מלשון שזה התחלתי).

יש כאלה שזה בא להם יותר בקלות, יש כאלה שצריכים יותר עבודה. אבל מכאן ועד לחשוב שזה מה שנכון הדרך ארוכה.

המחשבה על אחרים מגיעה מכאב זה ברור, אבל עצם זה שזה שם, ונשמע שעל בסיס קבוע, אומר שהזוגיות שלכם כבר אחרי הרבה מאד קוים אדומים.

לכו ליעוץ זוגי, תנסו באמת לעבוד על זה. לילדים זה טוב שאבא ואמא ביחד. אבל וזה אבל גדול, אם המצב לא משתפר - זה הזמן לומר שלום. יותר טוב מאבא ואמא ביחד, זה לחוות אבא ואמא שלמים, מעריכים ומוערכים, בזוגיות טובה ואוהבת, גם אם בנפרד.

סליחה שנטפלתי לכמה משפטים שלך, אבל הכאב ניכר מכל מילה ומכל משפט ממש, ונשמע שגם ככה מספיק קשה לך והדבר האחרון שאת צריכה זה לסבול עוד יותר בשם המחשבה שהקבה החליט משהו שאין לנו מושג אם נכון או לא.

יאללה זרקו עגבניות 🍅

ושזה טוב ששמרת על עצמך

ומי אמר שאם לא חייך היא נראים טוב יותר?

הכל כתוב מלמעלה

חיבוק על התחושות הקשות

שמגיעה זמן קצר אחרי החתונה - זו חוויה מטלטלת. לבעל ולאישה. קל וחומר אם את כותבת 'לידות'.

הורות היא דבר שלוקח המון אנרגיות. הסתגלות להורות, בטח ליותר מתינוק אחד בפרק זמן קצר מאוד, היא דבר קשה.

יחסי הכוחות שעוד לא הספיקו להתאזן- מתערערים מאוד עם הריון ולידה והשינויים שמגיעים איתם.

וזוגיות היא לא דבר ש'קורה', צריך לעבוד על זה. בטח ובטח בתור בחורה ששמרה על עצמה והתחילה זוגיות כשהיא נשואה. זה עולמות שונים, שםות שונות, אולי הציפיות שלכם מהקשר שונות.. יש הרבה דברים שיכולים להיות

אני בטוחה שאת נתונה בהמון צער, אבל אני רוצה שתדעי שזה משהו נפוץ.

גם התנפצות האשלייה, גם המחשבה שמה שיש לי עכשיו זו בחירה כושלת, וגם המחשבה שזה לא נכון לי עכשיו.

אני לא אומרת שחלילה אין בתחושותייך אמת. וודאי שאם את מרגישה מה שאת מרגישה, אז יש בסיס לכך.

ועם זאת, אני חושבת שקודם כל תחשבי על עצמך רגע. בלי קשר לזוגיות.

כמה זמן את אחרי לידה?

את ישנה טוב? אוכלת טוב? דואגת לעצמך?

את עובדת?

על מה סלע המחלוקת? לא כתבת, אבל זה מהותי.

אתם מדברים על הקשיים ביניכם?

היו לכם הזדמנויות לחיזוק הקשר, כמו זמן רק שלכם?

את מצליחה לקלוט את שפת האהבה שלו ושלך?

את יודעת מה מתסכל אותו?

את מרגישה שאת מכירה אותו טוב?

זה משתנים מאוד חשובים בעיניי. את לא חייבת לענות כמובן, אבל התשובות לשאלות האלה חשובות מאוד.

חיבוק❤️

נבנת בעזרת היכולת להכיל את מגרעותיו של בן הזוג ולצמצם למינימום את הפגיעה של מגרעות אלו. אם אחד מבני הזוג מפתח יכולת כזו, כנראה שתהיה להם זוגיות טובה.

בעיניי הסיבה העיקרית לבעיות בזוגיות (בזוגיות נורמטיבית) היא חוסר יכולת להכיל מגרעות או חוסר יכולת לצמצם את הפגיעה.

אני חושבת שכנראה אין בן זוג שלא מוצאים בו מגרעות משמעותיות.

לתלות בעיות בזוגיות בתכונות שליליות זו מחשבה לא נכונה ולא יכולה לקדם את הזוגיות למקום טוב.

לכן אנשים מתגרשים, מתחתנים שוב ומוצאים את עצמם באותו לופ. כי זה הם ולא בן הזוג שלהם (בזוגיות נורמטיבית).

נשמע לא קל בכלל.

חלום שהתנפץ.

עברתם כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.

אני חושבת שאת קצת תלויה באוויר, לא פה ולא פה.

חולמת מה היה יכול להיות אילו ומצד שני תקועה במצב מסויים.

זה מאד טבעי שאת מגיעה לשם

אבל זה לא מטיב איתך.

או שנשארים ועובדים על זה

או שעוזבים ומנסים אחרת.

במצב הזה את מפסידה בכל המערכות.

אני חושבת שהדבר הראשון שאת יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך ולצאת מהתקיעות הזאת הוא לפנות לטיפול.

הטיפול יכול לקחת אתכם לכל כיוון, אבל לפחות יקח לאן שהוא❤️

ולדאוג רגע לעצמך, את נשמעת במערבולת.

שניה לעצור, לא לשפוט את עצמך על המחשבות האלה, הם ממש טבעיות, לנוח לרגע פיזית ונפשית.

ואחר כך את הפחמימות

וכמובן אוכלת איתה בעצמי מה שאני רוצה שהיא תאכל

מעבר לזה משחררת. זה ממש תקופות לפעמים 

מציעה מגוון מאכלים ונותנת לבחור באופן חופשי מהם.

רוב ההתערבויות וההכוונות של הורים לא עוזרות לתזונה טובה יותר ורוב הפעמים אף פוגעות.

או מאתרת בלי לחפור על זה, מה היא כן אוהבת מאבות המזון האחרים.

במקרים כאלה דחיפה ושיכנוע גורמים לתוצאה ההפוכה.

כדאי פעם ב לעשות בדיקות דם שאין חוסרים.

זה מדליק נורה אדומה.

בהחלט הייתי לוקחת לרופא עוד הערב לבדוק שלא מיובש.

אולי בנתיים יעזור לו אנהלציה ויפתח לו קצת את הסמפונות?

וכמה שיותר לתת לו לשתות- ת"ל הנקה, מים, שלוקים. לא משנה איזה נוזלים העיקר שישתה

רפואה שלמה

הרופא גם יהיא דברים שיקלו על הליחה כמו אינהלציה עם ונטולין