שונאת צומותתת, ובהנקה אני רעבה ויכולה לאכול גם מקררים
וגם ככה ההנקה שלי מושפעת מכל דבר קטן, למה ההנקה זה לא דבר טבעי? שאישה יולדת ויש לה חלב שללא תלוי בכלום? זה הרי אוכל של התינוק??!!
קושייה עצומה
בכולופן גם ככה חזרתי להילחם על החלב שלי כ בתופה האחרונה יש משהו שמלחיץ אותי ולוקח ממני הרבה אנרגיות אז מאגרי החלב במחאה והנוטרליון חוגג בבית.
מה נעשה עם הצום???
ב"ה בשבוע 10 כמעט (לא מאמינה ומסרבת לעכל חחחח) , עדיין עם הפרשות דמיות אחת לכמה ימים אבל זה כנראה בגלל ההמטומה שב"ה נראה שזה הולך להיספג. נבדקת אחת לשבוע
ילדתי לפני קצת יותר מ 5 חודשים והוציאו אותי לשמירת הריון משבוע 6 בהריון האחרון. לא חזרתי לעבודה ונכנסתי להריון. הוציאו אותי שוב לשמירה ותודה לה' ביטוח לאומי אישר לי.
הבעיה שלי זה איך לספר בעבודה? אני בחברה ממשלתית כבר 10 שנים כך שלא יכולים לגעת בי ולפטר אבל עדיין חוששת מהתגובה שלו. לא עובדת כבר שנה ועכשיו שמירה נןספת עד הלידה ואז חל"ד. יודעת שהם קורסים במשרד כיוון שלא קיבלו עובדת במקומי ורק מחכעם שאחזור כדי להושיע אותם, אני סוג של מנהלת משרד שם. המנהל של ינראלי יתאבד אם הוא ישמע שאני בהריון ובשמירה שוב. הקשרים שלנו התרופפו מאוד מאז תחילת ההריון הקודם אבל עדיין שומרת על קשר אחת לחודש-חודשיים
אחך מודיעים? מה אומרים? אני חייבת להגיד עכשיו כי הנוהל אצלינו שמשאבי אנוש מוציא הודעה למנהלים שלי שיצאתי לשמירה ואחזור בתאריך x וחשוב לי שזה יגיע קודם ממני, כי אני כן מתכוונת לחזור לשם ורוצה לשמור על קשר טוב עם המנהל
מה הייתם עושות? כמובן שהכל בהודעת ווטצאפ אני לא מתכוונת להתקשר להודיע
יצא קצת ארוך ומבולגן סורי 🤦♀️
איך להודיע- טלפון ווצאפ או מייל. תלוי בסוג היחסית בינכם....
לכתוב הכי פשוט וכנה
שלום X
כידוע תכננתי לחזור בחודש הבא לעבודה אחרי שנה ארוכה של שמירה ולידה
בשעה טובה התבשרתי על הריון חדש
ומכיוון שהמצב רגיש נאלצת לקחת שמירה נוספת
אני מבינה שהדבר ידרוש מכם הערכות ותיכנון חדשים
אבל בטח אתה מבין שזה הדבר הנכון שאני צריכה לעשות כרגע
תודה על ההבנה
ובשורות טובות
התנסחת יפה
תודה
אישה בשמירה עם תינוק לא צריכה גם עבודה על הראש. בעיניי ומנסיוני האישי בסיטואציה דומה
זה מכוונה טובה,אבל לדעתי התגמשויות כאלה הן פתח להרבה צרות.
היא זכאית לזמן הזה בבית כדת וכדין והיא צריכה להתרכז בעצמה.
הודעה כזו עלולה להתפרש בעיניו כאילו היא יודעת שהיא לא בסדר והיא 'דופקת אותם' אז היא מנסה לפצות, אבל זה לא ככה.
גם בעלי אמר לי ככה.למרות זאת כן כתבתי לו בהודעה שאם יצטרכו עזרה מהבית אז בשמחה כי אני יודעת שזה לא יהיה, גם בגלל שיש לו קצת שכל והוא יודע שזה לא בתשלום מצד העבודה וגם בגלל שיש מערכת חדשה וצריכה ללמןד אותה עוד,וכן גם בעניין של כאילו "לפצות" אותו ושאני לא בסדר, התלבטתי רבות אם לכתוב "מתנצלת" ואז אמרתי לעצמי למי אני צריכ להתנצל שאני מביאה עוד חיים? אז ייתרתי
אבל זה מגיע מיתר טוב לב לדעתי וזה לא הדרך הנכונה, אבל קשה לשנות תכונה כזאת
ושמחתי מאד כשיכלתי לעבוד
מה שכן, באמת לא גדאי להגיד כזה דבר למעסיק אם לא נמצאים ממש ביחסים טובים או ביחסי אמון. אצלי יש בה יחסים טובים וההצעה מצידי לא גרמה לשום לחץ או דרישה מהצד שלו, וגם לא לפקפוק בצורך שלי.
תודה שהערת!
אני עם תינוק עכשיו ובהריון הקודם עברתי כל כמה ימים בדיקות ואו"ס כך שהייתי עסוקה מאוד
אבל תודה על ההערה/הארה 🙏
מבינה את החשש
אבל רק מציינת שבסופו של דבר את עושה דבר חיובי וטוב לך ולכם כמשפחה, וגם חוקי לחלוטין.
ואיך שהוא ייקח את זה זה שלו.
מבינה אותך ממש ממש.
אני בהריון הקודם התחלתי לעבוד כשהייתי בשבוע 6.
בראיון העבודה עוד לא הייתי בהריון ולכן גם לא אמרתי כלום.
ממש התפדחתי לספר, כאילו רק התחלתי עבודה ואחרי כשלושה חודשים סיפרתי שאני בהריון..
אבל זו היתה עבודה פנימית בשבילי להפנים את מה שכתבתי לך קודם.
במיוחד שזה כזה רגיש... עדיף כן להתקשר לדעתי...
להסביר שזה לא תלוי בך וזה מה שהרופאים אומרים, ויש לך גם אישור מביטוח לאומי... אין לו סיבה לכעוס
ואני פגועה מאוד מהצוות שלי במשרד, לא רואה את עצמי מרימה אליו טלפון.
בואי נגיד ככה לא מגיע לו בכלל שאני יעדכן אותו אבל אני רחמנית כזאת וחושבת עליהם כל הזמן ולא נעים לי שזה לא יגיע ממני, אז אם כבר בצורה הכי שטחית שיש והכי פחות לא נעימה בשבילי
לא הבנתי אין לך מחליפה בנתיים?
למה שלא יביאו אחת כזאת?
את אומרת שהיחסים התערערו ושאת מתכננת לחזור לשם אח"כ.
מאמינה בלהגיע, קצת סמול טוק, לרכך להסתכל בעיניים ולספר.
ולהגיד כמה העבודה חשובה לך, ושאת מבינה אותם. ושעד כמה שזה תלוי בך אחרי ההריון הזה תעבדי ותתני את עצמך. הייתי עושה השתדלות לשמר את הקשר. לשלוח הודעות בחגים ובאירועים חשובים. להתעניין וכו
אגב רלוונטי לעבוד מהבית?
כעסו עלי כאילו אסור לי ללדת וכו' הרגשתי פגועה ודי התרחקתי וגם הם מיוזמתם לא טרחו להתעניין כל ההריון, אז אחרי לידה קפצתי למשרד להגיד שלום ושאני חוזרת ויחס קרר משהו הזוי כאילו פשעתי , אפילו מתנה ללידה לא קנו לי , ראיתי את היחס אז חתכתי הביתה (בצורה יפה כן?)
אז אחרי זה אין סיכוי שאני חןזרת למשרד כרגע אם זה כדי להודיע לו (עובדת אחת שילדה עבדה עד שבוע 40 וחזרה אחרי חודש וחצי כי בעלה לקחת חל"ד במקומה ולפני ההריון שלה עדכנה את הבוס, אחת רוסיה מבוגרת והמנהל שלי בדעה שהריון זה לא מחלה ומה אני עושה סיפור , הסטוריה של המון הפלות
לדעתי זה בעיה שלהם שהם קורסים, הרי היית בשמירה משבוע 6 בהריון הקודם? ידעו שאת לפחות שנה לא תיהי בעבודה? לא מבינה את הקטע לא להביא עובדת במקומך, זה מגוחך... וחוקית היית יכולה עוד להאריך את בחופשת לידה בלי להעזר מצד המעסיק..
לדעתי אם יחסים קרירים אפשר בשיחת טלפון ואם לא עונה לשלוח הודעה.
תשמרי על מצב רוח טוב, אל תחשבי על זה יותר לאחר שתסדרי את הענינים וזהו, הכי חשוב כרגע זה הבריאות שלך ותקינות ההריון בעזרת ד'.
שאת מדהימה שאת לא לוקחת בחשבון בוס כזה במרווחים בן הריונות..
ושעושה את הדבר הנכון והטוב
התגברתי על עצמי ושלחתי לו הןדעת ווטצאפ כמו שפרח חדש כתבה (לא יודעת לתייג תסלחו לי)
ענה בשעה טובה וזהו
אז תודה רבה!
מקווה לבשר תמיד בשורות טובות!! 🙌
כל הכבוד לך
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות!
קונה ביד 2
רוצה עגלה קלה, מתקפלת למטריה, עם אמבטיה וטיולון.
עדיף שהאמבטיה תהיה מתקפלת אבל לא ראיתי בכלל.
לא שחורה.
משולבות..
לפחות אני לא נתקלתי בזה
בדם?
בכללית אם משנה.
לי עלה מאוד בהריון הכולסטרול! ממש!!
וממש דאגתי אבל אחר כך חזר להיות תקין ברוך ה'
לפנות לרופא לכל תוצאה לא תקינה כמובן
יודעת שיש ספר.. מחפשת בנוסף..
תודה!
אוביטרל ביום חמישי
ואז היא רק אמרה לי שאם בעוד 10 ימים הבדיקת הריון שלילית לחזור אליה.
אחרי שיצאתי ממנה, נכנסתי לאפליקציה ואני רואה שהיא רשמה כל מיני תרופות
מה זה?
זה משהו שאני כנראה צריכה לקחת עכשיו?
אני אנסה להשיג את הרופאה אבל אם זה תרופות שלא קשורות לאחרי הביוץ אז אולי סתם שמה בשביל אחכ כדי שכבר יהיה מרשם ואז אני כבר אחכה עם זה
אני מתארת לעצמי שהיא רשמה את זה במידה ואכן יהיה שלילי, בשביל הפעם הבאה.
מאחלת לך שלא תצטרכי
בשורות טובות יקרה
ותודה על ההתייחסות
ואמן על הברכות
אם זה פעם ראשונה שאת מזריקה אוביטרל, בד"כ רוצים לראות איך זה משפיע ולפי התוצאות משנים את הפרוטוקול בסבב הבא.
ומקווה ממש שתהיה האחרונה
לקחתי חודשיים ואז בבדיקה של צילום רחם גילו שהשחלות חסומות והרופא פתח אותם
אז מקווה מאוד שהחודש הזה יצליח 🤞 בעז"ה
אז רק תדעו שהמתח הזה גומר אותי..
כל חודש מחדש
מעקב זקיקים, זריקה, תזמונים
לא יודעת אם אני אצליח להתמודד עם בדיקה שלילית נוספת
אז תתפללו בשבילי
פלונית בת פורום
אתך בתפילה ובתקווה!!!!אמהלהאחרונהאומרת אתך כי אני בדיוק באותה סיטואציה....
בשורות טובות בקרוב!!!
שבוע 37
מרגישה תנועות כל הזמן ב״ה
אבל מוזר לי קצת שמרגישה ממש את העובר.. מרגישה את הראש, את הטוסיק וכו.. כאילו הבטן לא רכה.. כאילו שמתי תינוק מתחת לחולצה, מבינות? זה ככה בתשיעי ושכחתי? זה נשמע מוזר?
מחיאצלי גם ממש ראו מבחוץ צורה של עובר אם הסתכלו טוב...
ממשיכה לחלוםלמרות שהם הלכו חצי קלאץ' לקייטנות..
הנחיתה לתוך ריק כזה בלי המסגרת זה מבלבל לכולנו..
איך אתן עם זה?
ומעצבן אותי שהחופש כזה ארוך
לי באופן אישי קצת קשה
כי אני הרבה פחות נוכחות
אבל מצד שני - זה מה יש והם בידיים טובות ב"ה
וכמו חוק מרפי - דווקא בימים האחרונים קיבלתי כמה וכמה עבודות עריכה, אחרי שבמשך כחודש, כשהם עוד היו בלימודים ובקייטנות, ישבתי בחוסר מעש...
אבל ב"ה יש לי גדולים, וב"ה הם היו בבית עד אחרי הצהריים, אז יכולתי להסתגר בחדר ולעבוד...
אבל בעיקר מוזר לי בימים האלה שמצד אחד זה חופש, מצד שני עוד אי אפשר לכייף איתם... אם אני הייתי יושבת בוועדת ההחלטות של החופש הגדול, לא הייתי קובעת אותו שיכלול את שלושת השבועות, ואפילו לא בימים החמים האלו, אלא באזור של ניסן-אייר...
אבל מצד שני צריך ללמוד על החגים במוסדות הלימוד...
אם החופש הגדול היה נמשך אחרי חופשת פסח, לא היו מפסידים הרבה - גם ככה חגי אייר הם חגים משפחתיים יותר, ולא נורא אם לא יעמיקו בהם במוסדות הלימוד.
ולטייל באביב זה פי כמה כיף מאשר בימי אב הלוהטים...
אבל היום יש מזגנים ב"ה....
היינו מרגישים פחות את האבלות.
דווקא בגלל שאנחנו יושבים בבית ולא יכולים לצאת לטייל זה יותר מורגש
מחר אני עובדת ורק השלישית הולכת למשפחתון, וזה אמור להיות יותר בנחת.
וזה קשוח ממש שאין אופציה לבלות באמת, כי חם וכי תשעת הימים,
אבל גם אחרי פעילות או שתיים הם תוך שנייה מכריזים שמשעמם!!
אם יש פה רעיונות לימים האלה- זה יהיה נהדר לשתףף
אנחנו מתכננים למחר יום תחרויות כל מיני משחקים כאלו של פעם נגיד לקפוץ בתוך שקית זבל ללכת עם כפית עם במבה וכו... בסוף נעשה סוג של יריד הפתעות שכל אחד בוחר לו כמה דברים( קניתי היום כל מיני פיציפקס) מתכננים גם להכין יחד ארוחת בוקר/צהרים..
בשלישי מתכננים יום שדהבחצר שלנו או במזגן אפילו
נבנה אוהל משמיכות ונכין יחד ציפס.
רביעי מתכוננים לצום אז אין הפעלה מיוחדת שלי וכנל חמישי
שבוע אחכ יש לנו גם תוכנית:
ראשון בריכה
שני ורביעי פעילות של תרבות תורנית
שלישי נסיעה לאנשהו( עוד לא הוחלט סופית)
חמישי הכנות לשבת
שבועות אחכ גם איתו דבר רק שהיציאות יהיו כל פעם למקום אחר ושבוע אחד גם יש לנו נופש משפחתי כמה ימים.
אבל בגדול זה הבסיס
יציאה אחת בשבוע השאר דברים פה בעיר והרוב חינמי גם
תודה ששיתפת🙏
נשמע כיף ומאוזן
כי מרגיש לי שכולן ממש צעירות🤩
אני בהריון ובת 36
הרופאה המליצה על מי שפיר
עשיתן /לא עשיתן
איך בכלל מקבלים החלטה כזאת...
בדיוק שישה שבועות אחרי לידה
כמו מפגרת שכחתי מהעניין של התור לרופאת נשים וגם די שכחתי/לא רציתי לחשוב על אמצעי מניעה
מפה לשם עשיתי הפסק והייתי בטוחה שאין מצב שייצא מזה טבילה אבל מחר בעז"ה יתברך אם לא יהיו חס ושלום סיבוכים טובלת...
מבחינת התור לרופאה - אמור להיות בסדר לידה רגילה ללא תפרים וכו' - לא מפחדת מזה
הבעיה היא האמצעי מניעה שבד"כ אני עם התקן לא הורמונלי ועכשיו אני די תקועה גם כי עוד שבוע אנחנו טסים לנופש לשלושה שבועות אז לא רוצה שום דימומי הסתגלות למיניהם.
אבל עוד יותר לא רוצה הריון ברגע זה
ועוד שאלה - אנחנו נוסעים לשלושה שבועות - אני מניקה הנקה מלאה אבל מתפלק פה ושם לילות שהקטנה ישנה 6 שעות ולא יונקת באמצע
יש מצב שיש ביוץ? ואני אקבל מחזור מתישהו בקרוב? יש דרך למנוע את העניין מלכתחילה? מותר לקחת פרימולוטנור בהנקה?
אני ממש התחלתי לפחד על העניין
אשמח שתסדרו לי קצת את העניינים בראש כי אני בהכחשה אדירה שהתקופה של ההריון עברה ועכשיו צריך להיות בלחץ מדימומים אין לי כוחות לעוד תקופה של אסורים ותהליך טהרה...
במיוחד שעם ההתקן הטהרה היתה נורא מסובכת והתארכה ממש.
אל תקחי פירמולט.
לי אמרו שאסור בהנקה. אבל ראיתי שיש גישות שאומרות שאפשר. אבל יש כאלה שזה גמר להם על ההנקה.
לא כתבתי שלכולם..
את רוצה גם מניעה וגם בלי הסתגלות.. זה רק דיאפגרמה, קוטלי זרע, שקפים, נרות... אחוזי המניעה לא בשמיים. אולי תתייעצי עם פוע"ה?
ממליצה בכל זאת לקחת סרזט אחרי הטהרה... עם צבעוני ולא להסתכל.... רק להימנע מיחסים אם יש חשש לכתמים עד שיעבור
הנקה מלאה עם שקפים או נרות זה סבבה.
קיבלת מחזור?
האם דפוסי ההנקה שלך עכשיו דומים למה שהיה בעבר?
אשמח לשמוע אם מכירים, או להמלצות לרופא פוריות במכבי בירושלים.
ראיתי שהרבה מקבלים ממש מעט זמן בשבוע, זה המצב? אם יש שאלות בין לבין יש למי לפנות?
תודה
רופא רגיש אכפתי וסופר מקצועי.
הוא מקבל בהרבה מרפאות שונות - אז בכל אחת מעט זמן.
אבל יחסית זמין באפליקציה, בעיקר לדברים דחופים (כלומר יענה על השאלה שלך בעיקר אם היא דחופה ואם לא אז יקח לו יותר זמן).
תמיד מסתכל על תוצאות של בדיקות ומתקשר אם יש צורך בבדיקת המשך או משהו כזה.
וגם חוזר אלייך אם את מתקשרת למרפאה שנמצא ומבקשת להעביר לו שחיפשת
אני10 כתבה מצוין.
מקצועי, רגיש וקשוב.
רופא נשים רגיל של הקופה.
הגיתי אליו עם הריון כימי בלחץ אטומי והוא היה ממש הדמות הנכונה! אח"כ הגענו אליו להתחלה של בירור פוריות והוא ליוה אותי בהריון. היום הוא כבר לא מקבל רגיל, רק פוריות וממש קשה לי למצוא רופא ברמתו! הוא רגיש לצורך וההרגשה של מי שמולו ועדין מאד מאד
חודשים)
אני10תלוי באיזו קופה. הוא כל יום בקופה אחרת..
בחלק מקבל כרופא פוריות וחלק רגיל
הייתי בהערכת משקל ב״ה הכל תקין והוא מצג ראש. ממש התרגשתי כי זו פעם ראשונה בשני ההריונות שאמרו לי דבר כזה ועוד בשבוע 30 .
זה מפיח בי תקווה שאולי לא אצטרך קיסרי…
מה הסיכוי שבאמת יישאר ראש? 🤨
בעקרון הראש הוא החלק הכי כבד של הגוף- במיוחד אצל תינוקות.
אז כח הכבידה לטובתך!
ויש תרגילים שנקראים ספינינג בייביז שעוסרים להתמקם טוב באגן
יש סרטונים ביוטיוב
לא רוצה להבריג לו את הטוסיק חחחחח
וכמובןתפילותרבות
ממש הרגשתי כשהוא התהפך.
וגם מרגישים שונה את הבעיטות- אם הן למעלה או למטה.
מרגש!!!!
שיהיה המשך הריון תקין וקל.
אני אולי קצת אבאס אבל רוצה שתשמרי על ראש פתוח
זה עדיין שבוע שאפשר להתהפך
בעיקר עם רוב ההריון היה עכוז.
זה כן סימן טוב שעכשיו מתחיל להתבסס כראש
אבל יכול להיות אחרת....
אצלי מיטב ההתהפכויות בהריון של התאומות, כשהיה לי מיעוט מים קיצוני היה בשבועות האלו!!!
אף רופא לא נתן לי סיכוי ללדת רגיל.
הרגשתי אותן פשוט עושות קרוסלה יום אחרי יום.
עד שרחמו עלי מן השמים והן החליטו להיות ילדות טובות.
זה היה רק בשבוע 34. (זה בערך כמו 38 בהריון רגיל)
ממליצה לך פשוט להתפלל ע זה
לבדוק שאין ספרי קודש הפוכים בבית
ולהרפות כמה שיותר את הגוף.
אתך בתפילה ובציפיה
"אין דבר שלם מלב שבור".
#התבודדות
#לבנשבר
#ביןהמיצרים
#טבאב
שבוע שחל בו תשעה באב ממעיטים בשמחה.
שמעתן? רק ממעיטים!!! הרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד. להיות בעצבות זה עוון גדול כי העצבות עצמה מביאה לידי חטא.
המצווה בימים האלה היא להתגעגע, להרגיש כיסופים, להרגיש לב נשבר.
יש הבדל בין לב נשבר לעצבות. רבי נחמן מסביר בחכמתו את ההבדל הדק:
"עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברוגז, כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך, חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו. אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו."(שיחות הר"ן מ"ב).
"והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום, אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות. על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר, דהיינו להתבודד ולשבר ליבו לפניו יתברך, אבל שאר כל היום יהיה רק בשמחה! ולכן תתאמצו ותתגברו שלא יהיה לכם לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא! ושאר כל היום תהיו בשמחה (שיחות הר"ן מ"א).
"אחר לב נשבר בא שמחה, וזה סימן אם היה לו לב נשבר, כשבא אחר כך לשמחה!" (שיחות הר"ן מ"ה).
זה הזמן להתגעגע,
להצטער בצער השכינה על זה שהתרחקנו
ולכסוף לחידוש הקשר של עם ישראל עם בורא עולם.
שנזכה להגיע מלב נשבר לשמחה עצומה בגאולה שלמה!
ב"ה יש לנו תינוק ממש תכף בן שנה.
והלילות פשוט ואעאעעעעע
הוא מתעורר המון המון המון פעמים.
פעמיים נותנים בערך מטרנה וכל השאר פשוט צריכים לבוא להרדים אותו.
הרבה פעמים מתיישב מתוך שינה ומתחיל לבכות וצריכים להשכיב אותו.
רוב הפעמים אחרי שנרדם, כמה ד או שניות אחר כך שוב מתעוררר.
בתכלס רוצים גם להפסיק מטרנה, כי הוא לא צריך את זה. הוא אוכל מעולה ביום וכבר גדול, וגם למנוע את המיליון התעוררויות האלה במהלך השנת לילה.
משהו כמו 8 פעמים לפחות. זה כל כך קשה לנו, במיוחד שעוד 3 חודשים אני צריכה ללדת וזה אומר שיהיה בלאגן שלם.
בא לי קצת לילות שלמים ורצופים לפני הלידההההה🤪
באמת שאשמח לכל רעיון
מותשת ממש. ממש. ממש.
אני מגיעה למקומות שלא רציתי😔
תודה מראש!
אפשר לתת מים במקום או בקבוק מדולל
אבל העניין הוא שככ הרבה קימות זה לא רעב
אולי הוא לא מצליח לעבור בין מחזורי שינה
מפתיעים של יותר.
אז נראה לי שיודע לחבר.
בעעעע לא יודעת מה הבעיהה
מה מפריע לוו
יש ילדים שמתעוררים כי הם לא יודעים להירדם עצמאית, אז לא מצליחים לעבור לבד למחזור שינה חדש.
אם בתחילת הלילה הוא תלוי במשהו כדי להירדם, סביר להניח שללמד אותו להירדם עצמאית יקדם אתכם הרבה.
להפסיק ללטף כמה שניות לפני ההירדמות הסופית,
ואז להפסיק עוד אחורה ועוד אחורה (ואם זה גורם לו לבכות או לקום. לחזור שוב ללטף לכמה שניות שצריך ואז להפסיק. זה מאמץ כי זה ללמד אותו משהו חדש ומן הסתם ההרדמה תהיה ארוכה יותר מאשר עד עכשיו. אבל זה שווה).
עד שתגיעו למצב שאת מלטפת כמה ליטופים ומפסיקה ורק יושבת לידו והוא ממשיך לשכב ונרדם.
בבקבוק לפני השינה את מוסיפה דיסה
הם ישנים כמו דובים🐻🐨🐼
וחיכינו להוסיף
הילד מתעורר למרות זה חח
אבל תודהה
לקח לי זמן להבין את זה.. אבל כשעליתי על זה ההשכבות והלילות השתפרו ממש.
לפחות מ3 בצהריים לחשוב על הערב זה אומר לא לתת לישון ולעשות פעילות שמעייפת כמה שיותר! לצאת החוצה או להיות פעילים בבית. אבל משהו שבו הילד מוציא אנרגיות!!!
ואז אחרי מקלחת וארוחת ערב טובה - יש סיכוי שיירדם וישן חזק כי הגוף באמת זקוק למנוחה..
בהצלחה!!
זה חם ומנחם ומעודד
בטח אם את לקראת לידה
בגיל שנה ילד לא אמור לאכול בלילה בטח לא פעמיים..
הוא יבכה ממילא.. ולך אני מציעה להפחית את המטרנה בלילה..
אין לי עצות כרגע רק בהצלחה נשמע קשוח ממש
ב. ללמד אותו להרדם בעצמו בתחילת הלילה.
הלוחשת לפעוטות ממש ממש עזרה לנו עם שני הגדולים. הם היו נרדמים רק בהנקה פלוס נידנוד של חצי שעה ומעלה... סיוט!!!
מרגע שלמדו לישון לבד החיים נהיו תותים! שמנו להם בפינה קבועה מים בכוס שלא נשפכת וככה הם היו שותים בעצמם וסלמאט.
יש לי ריבוי מים גבולי
עשיתי סקירה מכוונת למערכת העיכול וברוך ה יצא תקין
העובר בגודל מתאים לשבוע, אני בכלל לא עליתי במשקל בהריון
יש סיכוי גדול שאלד בימים הקרובים
שלחו אותי להעמסה של 100 ומתלבטת אם לנסות לעשות, את ההעמסה של ה50 הקאתי..
תבדקי מול הרופא שלך, לי יצא שהיה חשד לסכרת בשבוע סביב 30 נראה לי והרופאה נתנה לי לעשות מדידות בצום ושעה אחרי אוכל סהכ 4 מדידות ביום וזה נתן אינדיקציה..
שווה את זה במיוחד שאת העמסה של ה50 היה לך קשה לשתות..
אז יש למה לעשות
רוצים לוודא שאין סכרת
לחברה שלי נתנו לעשות אחרי התאריך..
לגבי הקושי לעשות-
תשאלי את הרופא מה האופציות
ותפרטי את הקושי
(רק אומרת שמבנה מאוד את הקושי.. אני גם חששתי מאוד, כי בהעמסה של ה50 כמעט הקאתי והרגשתי נורא.
ב"ה אחרי הרבה תפילה והכנה והרבה לימון שהוספנו הצלחתי לעשות את העמסה של ה100.. ושכבתי כמובן בכל שעות הבדיקה)
קל וחומר כשאת אומרת שאת ה50 הקאת,
וגם בלי הנתון הזה
תינוק בן חודש
עד עכשיו היה בגודל של nb וברוך ה עלה מידה.
יש טעם לקנות בגדים קצרים?
בהנחה שאני רוצה שיהיו לו בגדים לבית וגם קצת יותר חמודים ליציאה, כמה הייתן קונות? חבל לי להשקיע הרבה כסף כי זה לזמן קצר..
הוא פולט הרבה אז אני מחליפה לו בגדים בקצב די מהיר
תודה מראש!
נתחיל מזה שבעלי עומד על כך שלא צריך לספר, ולי קצת קשה...אשמח לשמוע איך אתן רואה את זה מנקודת המבט שלכן🙏
למרות שזה אנונימי, מטשטשת קצת פרטים ליתר ביטחון..
אני בשבוע 10❤️ צריכה ללדת בעז"ה בפברואר.
אני עובדת במקום מצויין, המעסיקה הישירה עלי מדהימה. לא סיימתי את הלימודים בתחום שבו אני עובדת והמעסיקה הצליחה להוציא לי כבר שנה שעברה אישור חריג ללעבודה למרות שעדיין אין לי את התעודה.
השנה נשארה לי עוד התמחות אחת ואוכל לקבל את התעודה.
אתמול המעסיקה התקשרה להודיעה לי שהיא שהיא הצליחה לשבץ אותי ללהתמחות מסויימת (בתור עובדת, לא רק מתמחה, אז גם ארוויח על זה כסף) ובנוסף לתת לי עוד תפקיד שרציתי. מבחינתי חלומי!!
העניין שברור לי שהיא חשבה איך לסדר את העניינים שיהיה לי הכי טוב. מרגיש לי קצת כפיות טובה לא להודיע לה שאני בהריון... ואז "לתקוע" אותה באמצע שנה (צריכה ללדת בפברואר)
מצד אחד, אם אגיד לה שאני בהריון יכול להיות שהיא תשנה את השיבוץ, אולי בכלל לא תיתן לי עבודה (היא לא מחוייבת) ואז אני גם אפסיד כסף, גם את ההתמחות וגם את החופשת לידה. ושתכלס, מבחינת החוק זו זכותי המלאה. (הגיוני גם שהיא לא תשנה כלום, יתקבל הכל באהבה, אבל אני לא מכירה אותה מספיק טוב כדי לדעת...)
מצד שני, שוב, מרגיש לי קצת כפיות טובה.
בנוסף, זו עבודה שאני עושה תהליך מול לקוחות, אז גם הם "ייפגעו" מהחופשת לידה שלי.
אשמח לשמוע את דעתכן🙏
תעשי את החשבון שלך
לפי חוק את עדיין לא מחוייבת לספר
בדביל זה יש חוק, כדי להגן עלייך
באמת סיטואציה לא נעימה ככ
לא זוכרת בדיוק
תגגלי
כדי שתוכל להתכונן להמשך.
היא לא יכולה לפגוע בך באופן חוקי,כי הרי כבר הודיעה לך.
תודיעי לה בשיחה טלפונית מוקלטת ואם תבחר לפגוע בל תוכלי לתבוע אותה.
נכון שאת לא מחוייבת לפי חוק לספר
אבל אם את רוצה את העבודה הזאת לטווח הרחוק, שווה לך לשמור על יחסים טובים ולספר..
אני סיפרתי למעסיק כשהייתי בהריון והייתי המפרנסת היחידה באותם ימים.
ממש שמתי נפשי בכפי, בטחתי בקב"ה וסיפרתי.
לא התחרטתי❤
כמובן שסיפרתי רק כי זה היה מעסוק שמאוד סמך עליי ועשה מאמצים כבירים בשבילי. סמכתי עליו גם וגם על השם...
אם בגלל ההריון היא תחליט לא לתת לך את התפקיד היא עוברת על החוק. אז סביר להניח שהיא לא תשנה וסתם תתבאס עליך ולהתחיל ככה זה לא נראה לי מומלץ
אם זו לא עבודה שמגבילה אותך בהריון תחכי לשבוע 20 או לשבוע שאת כבר מספרת לכולם
למה אם בגלל ההריון היא תחליט לא לתת את התפקיד היא עוברת על החוק?
מה החוק קובע במקרה כזה..?
הרי זה לא שהרעו את תנאי העבודה שלה בגלל הריון, אלא פשוט מנעו קידום אפשרי
יעזור לי ממש גם לדעת
וזה כולל אי קבלה לעבודה או מניעת קידום וכד'.
אז לכן לדעתי גם לטובת האישה וגם לטובת הבוסים עדיף לא לומר אם זה ממש בהתחלה.
אם האישה מהרצון שלה מוותרת על התפקיד בגלל ההריון זה עניין שלה.
הבעיה היא שאם כבר נוצר מצב כזה שמפלים אישה בגלל ההריון ומונעים ממנה קידום יהיה קשה להוכיח שזו הסיבה
בעבר סיפרתי כי חשבתי שזה יותר ישר.
מעבר לזה שזה גרם לי לבעיות אחכ ביחס שקיבלתי בעבודה, הבנתי שבאמת הבוסים הרגישו ששמתי אותם במצב שהם לא יכולים לקבל החלטות מקצועיות בקשר אליי כי הכל יראה קשור להריון, וזה עוד יותר החמיר את היחס.
בקיצור הייתי מחכה לחודש 5
אולי כן אספר לה כשאתחיל לספר לסביבה, לפני חודש 5, כך זה גם זה יהיה מתחשב מצידי שהודעתי מוקדם, ייתן לה יותר זמן למצוא לי מחליפה..
ובסוף עזבתי
עזבי שמאז הלידה השנייה לא חשבתי על עוד ילדים 🤷
איך שלא תסובבי את זה
בסוף זה יהיה לטובה
כל החיים מתוכננים ע'י הקב'ה ובכל מצב יש ברכה ושפע.
ולמרות שזה נראה הדבר שהכי לא מתאים עכשיו... בעתיד תביני למה זה צריך להיות דווקא ככה.
בסוף היא תגלה את ההריון עכשיו או מאוחר יותר, בסופו של דבר אין לך שליטה על מה שהיא תעשה, זו בחירה שלה. אבל תמיד תזכרי שהקב'ה עושה דברים לטובה.
אני מספרת לפי מצב העבודה ויכולת התכנון שלהם למצוא מחליפה.
בעבודה מסויימת הודעתי רק בחודש חמישי ועד שקיבלתי את המשרה הזו זה היה פשוט נס!
ובהמשך בהריון השני שהיה צפוף קיבלו א זה בעין טובה ב'ה.
בעבודה עכשיו אני מודיעה כה שיותר מוקדם אמצע-סוף רביעי בערך כי יותר מורכב מבחינת התהנהלות למצוא עובדת.
הבעיה שהמנהלת שלי ממש מכירה אותי טוב ואת הרגלי האכילה שלי שהתשנו באופן קיצוני+יצאה לי בטן לגמרי
כך שנראה לי היא ממש ניחשה
עוד לא סיפרתי אבל אספר בקרוב אחרת כבר קצת אעשה צחוק מעצמי כי זה די ברור....
אל היא מפרגנת לך
נכון לפרגן בלהגיד את האמת
זה השקעה ביחסי אנוש שבעיני משתלמת
זכור לי שתמיד אומרים נובימול, השאלה אם זה באמת כזה כדאי.
אני צריכה משכך כאבים לתת לפני הברית.
אני רואה שהאקמול שיש לי בבית מתאים מ3 קילו. יש העדפה דווקא לנובימול? הבעסה איתו שהוא טוב לחודשיים מהפתיחה.
פשוט נובימול זה מינון נמוך יותר.
ויש גם את האקמולי פורטה שהוא גם מינון קטן יותר מהאקמולי הרגיל.
ולמה צריך לתת מראש משכך כאבים?
100 מג פרצטמול ל1 מ"ל
ובאקמולי פורטה יש 5 מג פרצטמול ל250 מ"ל
זא שהאקמולי פחות מרוכז
הבנתי נכון?
פשוט בנובימול צריך לתת כמות יותר קטנה של תרופה מהכמות שתצטרכי לתת באקמול .
המינון הוא אותו מינון, 15 מג לקילו.
שיעבור בקלות!
זה אותו חומר.
היתרון בנובימול זה שהכמות של החומר הפעיל יותר מרוכזת, אזצרחך לתת פחות כמות (וזה משמעותי אצל קטנטנים שקשה להם לבלוע).
הנוהל שלנו גם אמר לתת מראש.
אני מזריקה להם לתוך החלל הפנימי של הלחי, ככה קצת יותר קשה להם לירוק.
אבל גם תדעי ששינו את ההנחיות לגבי נובימול ועכשיו אומרים שמותר עד חצי שנה מהפתיחה. אז אולי כן יהיה לך רלוונטי.
את יכולה לראות את זה למשל כאן-
אקמולי פורטה נגיד לא מוגבל לחצי שנה מהפתיחה.
נראה לי שהייתי נותנת פשוט את האקמולי שיש בבית..
אני בגישה שלתינוק חדש וקטן כדאי להביא ממשהו נקי וחדש.
אז כן הייתי קונה חדש. כדי לא לערבב עם של הגדולים. לפחות בהתחלה.
אם לא מקפידים על זה אני מסכימה איתך
אם מקפידים לא רואה הבדל..
להרתיח הרי אי אפשר.
אבל אני לא סומכת על זה שזה נקי מספיק לתינוק עם מערכת חיסונית לא מפותחת.
(וגם שהכמות במזרק לא מספיקה, אז לוקחים מזרק נוסף.)
ואלכוהול זה ניקוי רק בחיצוני.
טוב, אני לא הולכת להתווכח
אנחנו כן מחליפים מזרק אם צריך יותר מאחד. זה בדיוק מה שהדגשתי.....
הבאת גישה אחת, אני הבאתי גישה אחרת, לא חושבת שיש אמת אחת והפותחת תיקח מה שהיא חושבת שיותר נכון.
וניסיתי להבין איך אפשר עוד לדאוג שזה יהיה מספיק נקי לתינוק צעיר.
(ולגבי האלכוהול. סליחה. הבנתי אותך לא נכון.)
הבן שלי בן שלוש ותשעה חודשים, בעיקרון הוא כבר עם מוצ. רק בלילה, אבל מאז שהתחיל החופש (התחיל לו לפני שבוע) הוא איתו הרבה יותר.
אני כבר רואה שהשיניים שלו מתחילות להתעקם (בלי קשר לחופש, בכללי מהלילות ומפעם שהיה *כל הזמן* עם המוצץ), אבל מצד שני אני רואה שזה ממש צורך שלו...
מה עושים?
מתי כדאי להתחיל לגמול, ואיך?
ויש איך להמשיך לספק לו את הצורך בלי נזק בריאותי?
הוא בעצמו במלחמה פנימית, הוא רוצה את המוצץ, ואז מתישהו הוא זורק אותו ואומר: "אני לא רוצה את המוצץ הלא בריא הזה, איכס".
גם לי יש מתוקה עם מוצץ בלילות.
רק מעודדת שאני יודעת על ילדים בני ארבע (ואפילו חמש) שאחרי גמילה ממוצץ השיניים שלהם התיישרו תוך כמה שבועות.
שלקחנו אותה לעץ המוצצים ותלינו על העץ ונפרדנו יפה
שזה סביר מה שהייתי עושה...
אלמלא נשבר לה חתיכה מהשן בזמן שישנה עם המוצץ אלוהים יודע איך וב"ה שלא קרה כלום.
ואז פשוט אמרנו לה הסברנו לה שזה ממש ממש לא בריא לה שזה שבר לה את השן ושאין יותר. לקח לה שבוע להתאפס הייתה בת 3.
תיהיו חזקים זה פשוט התמדה הוא בוגר הוא יבין אם תשדרו לו שזה באמת אבל באמת הזמן להפסיק.
הבעיה היא שאני מרגישה שזה כזה מרגיע אותו, אז אני לא שלמה עם הגמילה...
ברגע שתהיי שלימה עם עצמך
ותגמלי בבת אחת ולחלוטין, ולא יהיה שום מוצץ בבית- הוא יגמל והכל יהיה בסדר
כי זה מרגיע אותו וכיף לו, וחבל לי לקחת לו את זה...
או שבגלל שהתחיל להיות איתו יותר את רוצה להוריד ביום?
האמת שמעולם לא גמלתי ממוצץ אז אין לי עצות.
אבל הוא נשמע ממש מתוק...
אולי בכל זאת יעזור שאני אשתף, שאצלי כשגמלתי את הקטן מהנקה בהשכבות (באותו גיל של הבן שלך, זה היה אצלו כמו מוצץ..), התחלתי בזה שנתתי לו לינוק עד שאני סופרת עד 20, ואז הוא שכב לידי בלי לינוק ונרדם.
די מהר הוא כבר לא היה צריך את ההנקה המקדימה.
אולי עם המוצץ אפשר לעשות משהו דומה...
אמא טובה---דיה!רעיון טוב, תודה!!
באמת לפעמים אני אומרת לו שאפשר מוצץ במשך היום עד לשעה מסוימת...
פעם מישהי פה כתבה שהיא קשרה את המוצץ בחוט למיטה, ואז זה נגיש לו במשך היום ולא צריך למנוע ממנו, אבל זה הרבה פחות אטרקטיבי כי הוא צריך להיות ליד המיטה כדי למצוץ, ולא יכול להסתובב עם המוצץ בבית.
אין לי ניסיון עם זה, אבל משתפת את הרעיון. אולי יתאים לכם...
אמא טובה---דיה!לא ימאס לו?
הוא לא ירצה לבוא לשחק, לאכול? להיות ליד אמא?
אגב לא חייבים דוקא במיטה. אפשר לקשור לפינה פחות אטרקטיבית בבית.
בגלל שהמוצץ הפריע לו לדבר ברור.
הגעתי איתו להסכמה רגעית שזורקים את כל המוצצים (היה לו הרבה) הלכנו לצפרדע ברחוב וזרקנו את כולם. היו לו כמה ימים ולילות קשים, היום הראשון הכי קשה, השני פחות וכך הלאה. אחרי שבוע הוא הסתדר בלי מוצץ, אחרי חודש הוא מצא מוצץ שנשכח בבית, הוא ניסה למצוץ אותו וזה לא היה לו טעים, הוא זרק גם אותו לפח.
אגב ככה גמלתי את כל הילדים מבקבוק,זרקנו לצפרדע ועברנו את הקושי הראשוני ביחד.
את הקטן שלי גמלתי מבקבוק בגיל 2.5 (לא היה לו מוצץ) והוא הסתדר מצוין.
כבר שבועיים + שהוא ישן בגן בלי מוצץ, ואתמול היה הלילה הראשון שישן בלי מוצץ. היה לו קשה להירדם, הוא דיבר המון (' אמא, מחר כשאני אלך עם אבא לבית כנסת אני אקח סידור ואתפלל לה' שיבנה לנו את בית המקדש ויביא את הגאולה..')
אבל בסוף נרדם.
רופא שיניים שראה אותו אמר להפסיק כי מתחיל להיות נזק לחנייכים ולא רק לשיניים
התחלנו מלהוריד שימוש רק ללילה
זה לא היה קל
במהלך היום הבאתי לו לנשוך דברים
זה מקל על התחושתיות בשיניים שהוא היה רגיל אליה
שלוק קר, מלפפון, משהו נשיך בסגנון.
כשהצלחנו פחות או יותר להרגיל רק ללילה
דיברנו על זה שעוד מעט הוא גדול ובן ארבע ומוצץ שייך לתינוקים.
היו חודשיים בערך עד היום הולדת שהוא דיבר על זה שעכשיו יש לו מוצץ
ועוד מעט הוא יהיה גדול מידיי.
היום הולדת ארבע הלכו לחנות לבחור מתנה וכשהוא קיבל את המתנה הוא זרק את המוצצים לפח.
הלילות הראשונים היה קצת קשים
הוא כבר היה גדול ומבין, היה קל להזכיר לו שזרקנו לפח ואין.
כעבור שבוע בערך נשכח לגמרי
עכשיו יותר מחצי שנה אחרי אם הוא רואה מוצץ של מישהו הוא מוצץ אותו😬
קשה שהוא עדיין מתגעגע למוצץ
אולי באמת אקח אותו לרופא שיניים...
שימשיך עם המוצץ, אני רואה שזה טוב לו...
אבל איך יודעים אם זה לא יעשה נזק לשיניים?
אבל חייבים. בדיוק בררתי על הנושא הזה והבנתי שאם ממשיכים עם מוצץ לקראת גיל 4 יש סיכוי גבוה לבעיות אורטודנטיות. ושאלתי השבוע רופאת שיניים לילדים שאמרה שאפשר עד שנכנסות כל השיניים, שזה סביב גיל שנתיים וחצי, שנתיים ותשע. אנחנו בדיוק בתהליך עם הילד שחגג 3 לפני חודש, והוא היה מאוד קשור למוצץ, והשתמש לא רק בלילה. היה לי קשה ומשכתי קצת אבל בעלי פשוט החליט בבוקר אחד להודיע לו שאין יותר מוצץ, הוא החביא את המוצצים ואמר לילד שציפור לקחה את המוצץ בשביל הגוזלים ועכשיו הוא ילד גדול ולא צריך.. בימים הראשונים הוא ביקש את זה הרבה והיו רגעים קשים, אבל התעקשנו ועכשיו הוא שבועיים בלי זה ואמנם עדיין מידי פעם מדבר על המוצץ ומזכיר שהציפור לקחה ואנחנו אומרים לו שנכון אבל הוא כבר גדול ולא צריך.. וסך הכל הוא רגיל להיות בלי זה כבר ולא מחפש. דרך אגב יש בבית מוצצים של אחותו הקטנה אבל הוא לא מנסה לקחת את שלה.
בקיצור בשורה התחתונה לפעמים פשוט צריך לעשות את זה בצורה חותכת, בימים שלפני שהעלמנו את המוצצים כן דברנו על זה שעוד מעט הוא לא ישתמש במוצץ יותר כי הוא גדול ובן 3.. סוג של הכנה. אצלך נשמע באמת שהוא מבין ובוגר ואפשר אולי לדבר איתו על זה וללכת יחד לזרוק את המוצץ או להשאיר על עץ המוצצים.. אצלנו ידענו שזה לא יעבוד, אין סיכוי שהיה מסכים לוותר על המוצץ ביוזמתו.
כמה חודשים דיברתי שנעשה מסיבת מוצצים ונלך ונזרוק לפח ונקבל מתנה
בהתחלה הן התלהבו עד שהן קלטו שיקחו להן את זה אז הן הפסיקו להתלהב
ואז יום אחד הבנתי שזה עושה נזק עצום לשיניים. אז פשוט סיפרתי להן שעכשיו המסיבה והלכנו לפח עם כל המוצצים וזרקנו
בלי להשאיר אף מוצץ כדי שלא יהיה אפשר להתחרט
היו כמה לילות קשים כפול שתיים כמובן
אבל בה' נעלם יחסית מהר
אני לא חושבת שיש איזה עניין לדחות את זה. זה הורס את השיניים
בהצלחה ענקית
התאומים שלי מצצו מוצץ עד גיל עשרה חודשים בערך, והיו עם בקבוק בלילות עד גיל שלוש בערך.
לאחד מהם שיניים ישרות להפליא, לשני שיניים עקומות מאוד.
אותו דבר כמעט עם שני הגדולים שלי: גמלתי את שניהם ביחד, בסביבות גיל שלוש וארבע וחצי. הקטן יותר נגמל מיד, הגדולה נגמלה אבל ביקשה לעבור לאצבע, ובטיפשותי הסכמתי לה כי חשבתי שלא תתמכר בגיל הזה. היא מצצה עד גיל 11...
לגדולה יש שיניים די ישרות, לבן שאחריה יש שיניים עקומות...
כך שלא יודעת כמה המוצץ משפיע פה...
(אין לי ממש ניסיון בגמילה ממוצץ, כי כאמור עם הגדולים זה הלך חלק, התאומים הפסיקו בגיל צעיר מכדי להתמכר, שתי בנות נוספות שלי היו בלי מוצץ בכלל, והבן שהיה עם מוצץ הפסיק בעצמו בסביבות החלאקה.
אבל עכשיו יש לי קטנה שמכורה למוצץ... ולבקבוק, ולשמיכי, ולכרית מיוחדת... מקווה שלא יהיה קשה לגמול אותה, ושהשמיכי והכרית שלה יספיקו בשלב הזה...)
אני הייתי עם שיניים נוראיות וטיפול אורתודונטי יקר בטירוף
ולא לקחתי מוצץ
אגב אחותי שהייתה עם, יש לה שינייםמאוד ישרות מ
מצצתי אצבע עד גיל 12
והשיניים שלי בסדר גמור.
לי היו שני מכורים למוצץ, בן 3 ובת 5. הפריע לי שהם תלויים במוצץ בשביל להרגיע את עצמם. העפתי להם את המוצצים חודש אחרי הלידה של אחיהם הקטן (תזמון גרוע.. לא ממליצה).
הבן עבר את זה בשלום, הבת עברה למצוץ אצבע.
כמה דברים מניסיוני
א. אני מושכת את הגמילה כי מרגישה שזה צורך ממש חשוב להרגעות המציצה.
ובמיוחד בחופשים, ובזמנים שאנחנו לא איתם 100 אחוז.
ואז גורם להם לא להיות איתנו...
הם צרכים את האפקט שמרגיע אותם. שנותן להם יציבות ומנוחה.
זאת אני. ולכן רוב ילדיי (כ8 עם מוצצים עד גיל כ5)
עם הגדול נלחצתי ממש וחשבתי שזה לא טוב וחייבים לגמול
והיה מסכן מזה כי לקחתי לו צורך בסיסי בשבלו
ובאמת עבר לאצבע עד גיל גדול מאוד.
והיה אחכ עם ישורון שיניים.
ב. לגבי הגמילה- אנחנו עושים מסיבה מזה.
מדברים על זה הרבה מאוד. ומתכוננים ליום של המסיבה.
ואז אבא מגיע כולם נמצאים בבית, שמים מוזיקה, חטיפים ומביאים איזה מתנה יפה ארוזה
ואז הולכים ברקודים לזרוק לזבל שהילד ירגיש שזה צעד משמעותי שהילד עובר . כמו שחוגגים לגדולים שעוברים טסט . זה התבגרות של הילד וכזה נצרב לו בתודעה כמסיבה וכהבנה של אני מעכשיו יותר גדול. וזה כיף לי ושווה לי כי קיבל יחס וגם מתנה. לדעתי זה מגדל את הילד. הרבה יותר מזה שהוא הפסיק בגלל השלילה שזה הורס את השיניים..( מה שלא בהכרח נכון)
הוא מפסיק עם המוצץ כי הוא גדול ועכשיו הוא לומד להרגע ולהסתדר בלעדיו. כי מוצץ זה חפץ של קטנים
אני רוצה להגיד עוד משהו שקשה לדעתי לגמול כשיש קטן שיש לו מוצץ אז צריך לעשות כל מיני תרגילים ורעיונות איך לפתור את זה.
בהצלחה
שש וארגמןבעצמי כשהגיע השלב שהתייאשו ממני והפסיקו להציק לי עם זה - אז הפסקתי די בקלות.
הבת שלי עדיין מוצצת. בת 6 וחצי. אני לא מעירה לה על זה. היא יודעת שבע"ה כשהיא תגדל כבר לא תצטרך את האצבע.
אני רואה שזה בשיפור. היא כבר לא מוצצת המון במשך היום.
אני שומעת סביבי יותר מידי סיפורים מלחיצים על ילדים שמצצו עד התיכון ושם דבר לא עזר...
אז פשוט התעלמו מהמציצת אצבע שלך?
וכך גם את עושה? מזכירה מידי פעמים שכשהיא תגדל היא לא תצטרך את זה?
האמת היא שנראה לי שהיא עדיין מוצצת לפעמים, והיא כבר אימא בעצמה...
הבת מצווה המתקרבת הייתה להן טריגר...
הן נדרשו להרבה כוח רצון בשביל זה...
הבת שלי ממש הייתה ישנה על היד שלה, כדי שלא תחמוק בטעות לפה מתוך שינה...
אומנם בחודש שני, אבל עם בטן שלא מביישת חודש שישי🤦
אבל בכ"ז את מרשה לעצמך להוציא אותה בגאווה כדי לזרז תורים בהפגנה🤭
סתם מסקרנות, העיקר שהיא לא פתח 🙂
ויש לנו בת חמודה ופיצית פיצית.
נכון זה לא נורא אם יקח לנו איזה חודשיים אחרי הלידה למצוא שם שאני אוהבת לבנות? 😅
אבל זה גם תלוי באופי של העובר.
אבל מניסיון של קדמית ואחורית זה לא באמת משמעותי התנועות. אולי רק בשבוע 16 או משהו כזה.
אחר כך בכל מקרה התינוק גדול משמעותית מנפח השילייה, היא לא באמת מסתירה אותו
זה לא מספרים מדויקים, יש שונות מאד גדולה מתי נשים מתחילות להרגיש תנועות, ואי אפשר להסיק מסקנה ממקרה בודד
אבל בגדול ממה שידוע לי כן מבוסס מחקרית שבממוצע נשים עם שליה קדמית מרגישות יותר מאוחר מנשים עם שליה אחורית
ההבדל הזה מופיע בספרי הו"ל, וגם רופאים מציינים אותו
כי היא מעמעמת את התנועות
אבל זה כמובן תלוי בדברים נוספים
וזה גם יותר הגיוני לי הייתה אחרוית והתחלתי להרגיש סביב שבוע 16
