בעקבות שרשור שעלה פה לאחרונה על קשיים של השליש הראשון..
הרבה נשים כתבו שהן לא מתפקדות. מזדהה.
אבל חייבת לשאול- אז מה קורה עם המשימות הרגילות שלך?
מה עם הטיפול בכביסות? בילדים? במטבח על שלל משימותיו?
כשכל פעולה הופכת להר בלתי עביר, הבית מדרדר ומשפיע על המצברוח שלי שגם ככה מאתגר בתקופה הזאת. הכל מבולגן, מלוכלך ומגעיל...
אז בעלי משתדל, והילדים גם. אין כאן בנמצא מנקות למרות שהייתי שמחה לשלם. תכלס לא מתגברים על הכל. אז איך עושים את זה???
עושה מה שהוא יכול
דווקא עכשיו שליש אחרון אבל ברעיון
והבית לא מתפקד כמו תמיד אלא חצי קלאץ'
מה שחייבים
הבית חצי קלאץ', מה שבעלי עושה אני אומרת תודה ושותקת.
מצטרפת
קראתי כאן כמה שרשורים לאחרונה, וממש נלחצתי מזה
(פעמים קודמות בעלי היה זמין הרבה יותר).
עוד לא בהריון אבל לא יודעת איך להתכונן
יש לי ילדים די גדולים, יכולים לעשות כביסה וקצת לבשל דברים פשוטים ולעזור לשמור על הקטנים
רק בחלק מההריונות היה לי ממש קשה בהתחלה ואז הגדולים עזרו כמה שאפשר ואני ממש שחררתי וההשתדלות הגדולה היתה לקראת שבת שאז עשיתי מאמצים גדולים לבית נקי יותר ואוכל מושקע
בדיוק כדי לקבל מהם יותר יד והבנה.
לא הגיוני להוסיף קושי על קושי..
זה באמת עוזר אבל עדיין המשימות שלי מתפזרות ונעשות באופן חלקי ו/או בביצוע לא משו.. וכל דבר אני צריכה לבקש, אז מורידה את הסטנדרט למינימום.. לא קל.
ולפרוט למשימות שיהיה לילדים קל לסמן וי ולהמשיך הלאה, הם לא יכולים להחליף תפקוד של אמא.
אבל אם יש רשימה מוגדרת -
1. פינוי וטאטוא אחרי ארוחה צהריים/ערב
2. פינוי שיש בסוף היום
3. לשים כביסה
4. לתלות כביסה
ככה רק הדברים הקריטיים ושמי שיכול ופנוי מסתכל ברשימה ולוקח תפקיד.
מתסכל כל כך!! בעלי רוב היום לא בבית ואני לבד עם הילדים והמשימות שמן הסתם נדחקות.
פעם בכמה ימים כשיש לי יותר כוח אני קצת מכבסת ומקפלת כביסה ומנקה מה שאני מצליחה, ובאמת הבית במצב קשוח ביחס לרגיל..אין כ"כ תקציב למיקור חוץ .
ב"ה אני לקראת סוף השליש הראשון ומחכה שהכוחות יתחילו לחזור בעז"ה
הייתי בשמירה.
לא יכולתי לעשות כלום באמת. כל מאמץ הכי קטן יכול לגרום להפלה (פעם אחת 'חטאתי' בסינון הפסטה ושילמתי על זה בביקור במיון).
אז שלחתי בגדים למכבסה, ומשם הילדים שלפו בלי להעביר לארונות.
אכלנו אוכל מוכן בחד''פ.
שילמתי לנערות בנות עשר ו-12 לעשות דברים פה ושם.
וגם נשמתי עמוק שזה זמני.
שאני מתרכזת בדבר הכי חשוב שרק אני יכולה לעשות (לגדל תינוק).
והיה לי ממש ממש קשה נפשית (כי שירותים למשל- לא היה לי מי שינקה).
אבל למדתי משם שאפשר להוריד משימות.
לכל דבר יש מחיר, אבל האפשרות קיימת.
ואפשר לבקש עזרה בעבודות בית קלות מה שנקרא מנערות צעירות גיל חטיבה, שטיפת רצפה, שטיפת כלים, כביסות
קונים אוכל מעובד
כתבו כאן שהבית חצי קלאצ', אז הלוואי חצי 😏
הבעל עושה מה שהוא יכול, זה אומר שהוא בהכרח פחות משקיע בעבודה, אין מה לעשות.
האוכל בבית קנוי בלבד. רק מה שהילדים יכולים לתפעל לבד (גם ילדים קטנים יכולים למרוח גבינה בלחם או לשטוף מלפפון ועגבניית שרי). בעלי מכין פתיתים / חביתות / צ'יפס קפוא / פיצה קפואה / שניצל סויה וכדומה.
בעלי מפעיל מכונות כביסה, ולא מקפלים בכלל. והאמת שהם מתקלחים פחות, ואם נרדמו עם הבגדים ילכו איתם מחר לגן כי אין מי שישים לב לזה 😬 אז יש פחות כביסות... טוב שזו תקופה מוגבלת, אחרת הגננת כבר היו מזמינות רווחה.
לוקחת הרבה בייביסיטר לצהריים או להוציא ילד מהגן.
אם בעלי צריך לצאת אחה"צ לקניות או סידורים, הוא לוקח את הילדים איתו.
ובאמת זה כי אנחנו רק עם ילדה אחת...
ברור שככל שהמשפחה גדולה יש יותר קושי לתפעל את הבית...
מספרים לילדים (שיכולים לעזור) כבר משלב מוקדם של ההריון.
מורידים סטנדרטים בהכל.
מידי פעם מצליחה להכניס כביסות או מחלקת הוראות.
נקיון מינמלי, הרוב בעלי.
ש"ב הילדים באים אלי למיטה.
זה מרגיש כמו נצח. אבל להרבה נשים החלק הקשה הוא השליש הראשון, שבתוכו החודש הראשון שעוד לא כ"כ מודעים להריון, או שעוד לא מתחילות הבחילות והעייפות. אז זה בעיקר חודשיים וחצי ככה שהבית צריך להיות בניהול קצת אחר.
אני ממשיכה לתפקד בהריון כי אין מה לעשות, יש ילדים,
אבל ממש בחילות, חולשה וכו'...
אני לא אשכח שהבאתי לבן שלי בן ה8 להכין דגים לשבת 🤣 הסברתי לו בדיוק מה לעשות ותאמיני לי יצא פצצה.
היום הוא כבר בן 10 ובקושי עושה משהו בבית 🙄 כי אני לא בהריון, אז איכשהו כמעט בכל עליי, אבל כשאין ברירה את פתאום מגלה יכולות בילדים שלך. הוא עשה המון דברים כשאני נזכרת לאחור אני נדהמת, אבל באותו רגע זה פשוט מה שהיה לי.
אבל שהיה צורך אז בעיקר בעלי, שהילדים היו קטנים אז אמא שלי גם ושהם גדלו אז הם ממש עזרו במגוון דברים- הכנסת כביסה למכונה, שטיפת רצפה, הדחת כלים...
כשהייתי עם הרבה קטנטנים ועם היפרמאזיס, הכביסות, כלים וכו נשארו כמות שהם כמעט
שכנה אהובה הייתה באה לפני שבת לתקתק לי קצת (כשהיא הייתה בהריון אני הייתי עוזרת לה, שתינו היינו עם היפרמאזיס קשוח ומצאנו נחמה אחת אצל השניה)
בעלי כשבא מהעבודה היה עם הילדים, לא היה זמן לכביסות וכלים וכו...
בקושי קילח אותם.
כשהילדים גדלו, אז בהריונות הם עזרו לי...כביסות, כלים, שבת, אוכל וכו
סבא של בעלי אמר לו שהבן שלנו צריך חברה.
הילד בן 4 ואני לא בהריון.
אז נכון שזה מניעה מרצון, אבל הוא לא יודע את זה. וחוץ מזה יש עוד דברים שגורמים לצורך לקחת מניעה, לא רק קשיי פוריות.
ומי מסכין לו להעיר דברים כאלה?!
ממש עיצבן אותי.
ואם באמת היה לי קשיי פוריות, מי מתיר לו לדרוך על כזה פצע??
ממש!
אבל אני כן הייתי עושה אבחנה בין סבא/סבתא
לאנשים אחרים.
כי הערות מהסביבה לפעמים נובעת מחטטנות יתר, חוסר נימוס וכו'
אבל סבא /סבתא זה נטו מאהבה/דאגה
ככה אני רואה את זה❤️
כבתחילהלא כייף לקבל הערות כאלה, ועוד מהמשפחה
אני חושבת שבמקרה של סבא אפשר לנסות לשחרר. זה דור אחר, פחות מודעות כנראה. ממש לא נעים להרגיש שמנסים לחנך אותכם או ללחוץ. אבל זה בטח לא מכוונות רעות
שאנשים דוחפים את אפם לעניינים אישיים של אחרים
אבל יש מה לעשות עם זה
עברתי את זה הרבה שנים
בפערים בין הילדים (5 שנים ואח"כ 9 שנים)
ואח"כ בנושא נוסף (רזון)
ורק אז הבנתי
שאני חלק מהדינמיקה הזו
כשהפסקתי להקשיב/ להגיב
הדיון על זה התמוסס ולא חזר
כי כששמים גבול ברור
רוב האנשים לא מנסים לעבור אותו
כשאת כותבת "שמים גבול ברור".
מה הבפועל. אומרת משהו מסויים? מתרחקת? מה ואיך?
נניח, דוגמא שקרתה-
סבתא של בעלי אומרת לי-נו, אני רואה שאתם מחכים לבשורות טובות.
(לא הייתי בהריון. כן עם בטן. לצערי)
אני: לא.. לא.. אני לא בהריון..
הסבתא, לא מרפה: את בטוחה? זה נראה שאתם מצפים.. בטוחה שלא?
זה הביך אותי ממש. דרכה לי על 2 נקודות כואבות- גם הנראות והמשקל וגם חוסר בהריון.
אז ברור שזה חוסר טאקט של הסבתא. אבל עם זאת לא הייתי במצב של להגיד "זה שלה" ולהמשיך רגיל. לא הייתי במצב של יכולת לספוג הערות כאלו.
באמת שואלת-
איך מציבים גבול ככה?
לא בהכרח מתרחקת (כי לא כדאי להתרחק מהרבה אנשים שהם חלק מהחיים
רק בגלל שהם חסרי טאקט/ מודעות)
ולא אומרת כלום (כי הסבר/ תגובה ממשיכה את הדינמיקה)
אני ראיתי שהתגובה הכי טובה היא שתיקה
זה גם לא ממשיך את הדינמיקה
גם מסמן בצורה ברורה שהשיח לא נעים לי
וגם לעיתים מביך את הצד השני ומלמד אותו לא לעשות את זה שוב
כולנו מצפים לבשורות טובות,
שחיילנו יחזרו בשלום לביתם, שנזכה לגאולה שלמה, לבשורות טובות ישועות ונחמות.
איך אפשר להתעצבן על סבא מבוגר?
גם אי אפשר לשפוט את הדור של פעם בראייה של הדור שלנו,
באסה שבעלך שיתף אותך, לפעמים כדאי לא להעביר הכל..
בכל אופן לך שהגיע אליך האמירה זה בוודאי כואב 🤗
תנסי לנתק בין האמירה עצמה שהיא לא נעימה, לבין מי אמר אותה והכוונה שעומדת מאחורי זה
ותהיי חזקה עם ההחלטות שלך, את ובעלך בוודאי רואים תמונה רחבה יותר
❤️
לפעמים אנשים מבוגרים אומרים יותר אמירות חסרות טאקט
נפלט להם יותר בתדירות
ככה אני שמתי לב
וביקורתית ברמות על. אלינו וגם לילדים.
כל פעם שרואה את בעלי, רק מדברת איתו על כך שהשמין וגם שלא בריא לעשות ריצה. ועוד הערות. וזהו יותר לא רואה את הבן אדם מעבר לכך.
שזה דפוס חוזר על עצמו
צריך ללמוד לשים גבולות
לעצור אותה ולהגיד לה שאת לא מוכנה שתדבר ככה אל בעלך
או להתרחק
היא מאוד מבוגרת (יכלה להיות סבתא שלי מבחינת הגיל).
אבל אסור לוותר.
1. עייפה ברמה קשה מאוד . לא מצליחה לישון מוקדם ומוצאת את עצמי עם 4-5 שעות שינה כולל קימות לניו בורן ושינה גרועה איתו . תקופה פסיכית של התואר שלא יכולה לשנות וקשה לי מאוד לקום בבוקר ולהרגיש יותר עייפה מאיך שהלכתי לישון. לא מצליחה לישון מוקדם יותר ועוד מדלגת על מקלחת בלי סוף בשביל לא לישון יותר מאוחר. שינה קלה מאוד ועם אלרגיה כבר כחודש שלא עוברת גם עם תרופות בעייתיות בהנקה.
מזדהה עם העייפות
תנסי טיפה להקטין עומס, אולי להוריד קורס אחד אינטנסיבי אם אפשר לדחות לסימסטר קיץ.
תקחי הפסקה עשר דקות ביום באמצע היום לעשות כמה תרגילים לחיזוק הגוף ומניידפולנס.
בסוף יום לא לוותר על מקלחת, זה מוריד שכבות מכל היום, מפיג מתחים ומאפשר התכנסות לשינה.
לגבי ההנקה אולי להוריד הנקת לילה אחת?
בעלך עוזר לך בלילות?
אני גם הייתה תקופה ארוכה שישנתי ממש ממש גרוע.
התקשיתי להירדם והתעוררתי בקלות לא משנה כמה הגעתי ללילה אחרי יום עמוס ומתיש.
הפסקתי לשתות קפה מהצהריים וזה פשוט מדהים!
תוך יומיים התחלתי לישון הרבה הרבה יותר טוב ורגוע בלי להתעורר מכל שטות ולא להירדם שעתיים באמצע הלילה.
ממש ממליצה לנסות, כמובן אם זה רלוונטי לך.
ולעשות איתו אימון אישי על זה?
שהןא יעזור להיות על זה?
תכלס כולנו חייביםםםם שעות שינה
אי אפשר לתפקד בלי
בשינה קורים לגוף דברים שעוזרים לו להתנקות, ולעשות ריסטארט קריטי לערות...
קשוח מאוד . לפחות ישנתי קצת השבת.
בעלי מספר לי שלקח לי הרבה זמן להתעורר לבייבי
וכן הוא עוזר יחסית
ארבע חמש שעות שינה זה בעיני כמו צום.
לא סביר שתצומי בשביל לימודים, אז אל תצומי שינה. בטח כשאת אחרי לידה.
זה חשוב כל כך לבריאות הנפש והגוף
לא יודעת בן כמה הילד אבל בגיל חודש וחצי יש ממש שיפור אז אולי זה מעודד.
חוץ מזה לנסות לתעדף דברים בלימודים כמה שאפשר, קורסים קטנים להזניח קצת ולהתמודג עם זה בתקופת המבחנים עד כמה שאפשר, להוריד סטנדרטים בציונים, מועד ב זה סבבה לגמרי. ממש להוריד סטרס מזה כמה שאפשר.
וללמוד תוך כדי הנקות לי גם עוזר, הוא שקט ואני יושבץ עם האייפד ולומדת.
אשמח לקרוא מההסתכלות הרחבה שלכן, כי אני קוראת כאן כל כך הרבה ומחכימה בעיקר בנושאים האלה ונראלי שזה יעזור לי מאוד.
כתבתי כאן לא מזמן על זה.
חמי וחמותי גרים מרחק שעה נסיעה מאיתנו, פעם היינו הולכים יותר ואז זה ירד בערך לפעם בחודש, ובעי מרגיש שזה חסר לןו אז כל הדמנות שיש הוא רוצה להיות שם הרבה, כלומר נגיד בפסח, לא הספיק לו ללכת לחגש ני, הוא רצה ללכת יומיים לפני.
ולי התחיל להציק השבתות שם וכו, אנחנו כבר עם 2 ילדים, אין שם איפה לעשות סיבוב (ואני כל שבת יוצאטת לגינה עם הילדה או סתם סיבוב (זה חשוב לי מאוד) העיר שהם גרים בה לא ידידותית במיוחד, ואיזור לא וואו.
שבת האחרונה שהיינו אמורים ללכת ממש ממש ממש לא התחשק לי, ובסוף ב"ה הם באו אלינו.
ועכשיו חג שבועות, שאם לא היה יוצא 3 ימים זה היה קליל ממש כי חג בעייני יותר זורם משבת.
עכשיו הוא ברור לו שהולכים, ולי מזה כבד 3 ימים, קשוח מידיי
ואני לא רוצה לבאס אותו, והוא גם כל כך רגיש אליי, שאם ייראה שאני ממש מבואסת מזה הוא יגיד לי שלא הולכים כי קודם אני צריכה להיות שמחה.
ובאלי לשנות קצת התפיסה בראש, את הזוית ראייה וללכת בשמחה ולא בבאסה.
מצד שני אני לא מצליחה לעשות את זה... מריש לי כאילו לא מוצדק ללכת לשם 3 ימים, אבל את המשפחה שלי אנחנו רואים המון, ולפעמים הולכים אליהם ברגל בשבתות, אז להיות אצליהם זה טו מאצ מבחינתו.
אשמח אם יהיה לכן משו חכם בעניין.
תודה לכן 3>
לא באה
השםםם למה החג שלושה ימים????
הי
אני אצטרך להיות בשקיפות השבוע בלי בעלי (מילואים)
לא קל לי ללכת בלעדיו אבל לא הייתי רוצה אף אחד אחר איתי שם.
חברה שאלה אותי למה לא לעשות שיחת וידאו או טלפון שיהיה חלק.
לא יודעת מה אני חושבת על זה
קשה לי להעביר סיטואציה אישית ופרטית כזו בטלפון.
מישהי חוותה?
רעיונות? תובנות?
תודה 💛
יצא לי פעמיים או שלוש (מתוך 4).
לא ניסיתי להביא מישהו אחר, או לשתף את בעלי בטלפון.
אבל כן הלכתי לבד וזה היה לי בסדר.
כי הוא היה בצבא ולא יכל לבוא
לי זה היה ממש טוב שהוא היה לפחות ככה..
התלבטתי מאוד אם לכתוב, כי הדבר האחרון שאנחנו צריכות לשמוע בהריון זה סיפורים עם סוף לא טוב. אז אם ייעשה לך לא טוב. תקראי רק את ההתחלה😉
במהלך השנים וההריונות יצא לי הרבה מאוד פעמים לעבור שקיפות / סקירה / בדיקות שגרתיות לבד. בכל הפעמים היה ממש בסדר גמור. מאמינה שזה גם סוג של אופי🤷🏽♀️
.
.
.
.
.
לצערי בהריון לפני האחרון, הלכתי לבד לבדיקה בשלב יחסית מתקדם, ולא היה דופק. זה היה טראומתי מאוד. המזל הגדול שהוא היה לי זמין אח"כ להכיל ולהתמודד.
תכלס, אין לך ברירה אחרת. הוא לא יכול להיות ולא כדאי לוותר על הבדיקה, אז ההמלצה שלי שברמת האפשר הוא כן יהיה זמין לך, ואם יש אפשרות בשיחת וידיאו אז ברור שכדאי!
מוסיפה שגם בהריון האחרון (שהיה אחרי ההפלה הטראומטית) יצא לי ללכת להרבה בדיקות לבד, כי זה היה בזמן המלחמה והוא היה יותר במילואים מאשר בבית😵💫 זה היה קשוח, אפילו מאוד. אבל מסתבר שיש לנו הרבה יותר כוחות ממה שאנחנו חושבות שיש לנו💪🏻
שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות❤️ (ושבעלך יקבל שיחרור בהפתעה לבדיקה🤫)
אמא? אחות? חברה?
אם הכל בעז"ה בסדר, אז באמת אין שום צורך, אבל אם חלילה משהו לא בסדר כדאי שיהיה עוד מישהו איתך
בפועל כמעט את כל הבדיקות באותו הריון עשיתי לבד (הוא היה רק באו"ס אחד, לא שקיפות או סקירה).
הי קצת מאתגר, גם הרופאה הייתה לא נחמדה בכלל, אבל יחסית לכל מה שעברנו עם המילואים זה בקטנה...
או שהוא שמר על ילדים או היה בעבודה.
אבל בטח בגלל מילואים זה מרגיש אחרת. אז חיבוק.
מהתינוק
אבל לא תמיד זה כך
ועם כמה שלא רוצים לחשוב שלילי- אני כן הייתי לוקחת בחשבון מה אם...
ומי הייתי רוצה שיהיה שם איתי למקרה ו...
וכן לפעמים יש אילוצים לא תמיד הבן זוג יכול להכיע
אנחנו בתקופה כזאת...
ועדין לחשוב על סדרי עדיפויות והאם באמת זה בלתי אפשרי שיגיע...
יצא לי ללכת לשקיפות ביחד מתוך תמימות שבטוח הכל בסדר וקיבלנו בשורות קשות
וגם יצא לי ללכת לבד (היה בעזה...) כי לא רציתי אפחד איתי ליעוץ שידעתי שהוא יחרוץ את גורל ההריון (בסוף בעלי הגיע בהפתעה באמצע... והפרחח הזה עכשיו מבלגן לי את המטבח...)
אבל נלקח בחשבון גם מה אם...
פעם אחת בבדיקה בתחילת הריון שהגעתי בעקבות דימום ובבדיקה ראו שאין דופק (יצאתי באמצע העבודה בגלל הדימום, לא היה לבעלי איך להצטרף אלי).
ופעם אחת בשקיפות עורפית שיצאה גבוהה (נסענו ביחד אבל בעלי נשאר בחוץ עם הקטנה).
ברור שהיה יכול להיות יותר נעים אם הוא היה איתי. אבל שרדתי את זה גם ככה...
(אבל כן, בהחלטה האם הבעל גם צריך להיות צריך לקחת בחשבון גם אופציה כזו, ובעז"ה שהכל יהיה תקין...)
ולא היה איתי בשום בדיקה גם לא בבדיקת דופק הראשונה
הוא באמת לא מבין למה הןא צריך להיות נוכח בבדיקות האלה וגם אני האמת
ככה היה ב3 הריונות כשהאחרון הריון תאומים
הייתי מראה לו את התמונות מהאןלטרסאונד וזהו
שפתאום אין דופק
או שיש מום כלשהו
ולקבל בשורה קשה לבד זה לא פשוט
כשלי אמרו שאין דופק לא הייתי שורדת את זה לבד
הרופאה הייתה לא אמפטית בכלל
נס שבעלי היה איתי
אבל עברתי 3 פעמים לבד קבלת בשורת הפלה, וכל כמה שהרופא היה אמפטי, היה מבאס 3 פעמים לבכות לבד בחדר ההמתנה לאישור הסופי.לצערי אמשיך לבוא לבד אבל הצורך מובן לגמרי.
שלא הביא בשורות טובות, ושההריון לא תקין
ודווקא זה היה לי טוב שהייתי לבד בחוויה הזאת, זה הרגיש לי מאד אישי שלי
שזה אישי שלי
אלא אישי שלנו ביחד
אבל האמת שאם משהו לא תקין אז זה קשוח.
תחשבי אם חלילה חלילה את מעדיפה לבד או עם אחות או חברה או משהו? לפי זה תחליטי.
שיחת וידאו נשמע לי מעצבן לתפעל בסיטואציה קצת. אבל תראי אם זורם לך.
חיבוק גדול!!!
ותודה לכם❣️
פעמיים הייתי בתחילת הריון כשבעלי במילואים, אין קשה כזה.. הבדידות, הבדיקות לבד, החששות.. וכשאנשים עוד לא יודעים
לא יודעת אם רלוונטי אצלך אבל השתדלתי לתאם בדיקות עם היציאות שלו או לקבוע ליד הבסיס כך שיצא רק לכמה דקות ולא הפריע לפעילות
תודה לאל הבדיקה עברה בשלום
היה לי קשה נפשית בעיקר ההמתנה עד הבדיקה והפחד לקבל בשורה לא טובה
וכן זה מצטרף לקושי הכללי של מילואים.
תודה לכל מי שהגיבה, חיזקתן אותי
ועם הרבה יציאות טובות❤️
וחיבוק על הקושי של המילואים! אלופים אתם!!
הלכנו ביחד רק לסקירות
אבל בבדיקות שהוא לא היה בהן תמיד ידעתי שהוא זמין בטלפון (מה שלא קורה בזמנים אחרים כשהוא בעבודה) ואחרי זה התקשרתי לשתף
בעיקר קוראת פה. אבל ממש מרגישה צורך לפרוק.
אני דוסית! אפילו מאוד! מאמינה במוסד הרבני ובשאלות רב.
מגדירה אותי עצמי אפילו קצת שוביניסטית 🤭
לא יודעת מה מטרת הפריקה. מתפללת שזה לא יוסיף דיבור רע בעולם. אבל היה לי ממש מעצבן ומרגישה צורך לפרוק.
אנחנו נשואים כבר הרבה מאוד שנים. יצא לי לטבול כמובן מלא פעמים, אני ממש בסדר עם המצווה הזו. חוץ מהחלק של הציפורנים🤭 אוהבת מאוד לגדל ציפורניים, בהריונות אני פורחת. כל פעם מחדש מתבאס לגזור אותן לפני המקווה.
החלטתי לעשות שאלת רב אם אפשר להפסיק לגזור (אני יודעת שיש כאלה שלא גוזרות, אבל בגלל שעד עכשיו כל פעם גזרתי הנחתי שיש קצת בעייתיות פתאום להפסיק לגזור) אז הרב אמר שאם מקפידים שהציפורנים נקיות לחלוטין ושכמובן אין לי כוונה לגזור ישר אחרי המקווה אין בעיה להשאיר, ובגלל שעד עכשיו השארתי פשוט לעשות התרת נדרים.
הוא גם שאל לפני אם זה ממניעים של כאב/חוסר נוחות לגזור, או ממניעים של יופי, ואמרתי לו שזה ממניעים של יופי.
ואז הוא הוסיף: "וכמובן שזה צריך להיות בתיאום ובהסכמה של בעלך, כי בסופו של דבר את צריכה להיות יפה בשבילך בעלך!"
וזה ממש עיצבן אותי!!!
בואו, אני אוהבת את בעלי, מאוד. וברור לי שאני ר-ו-צ-ה (לא צריכה) להיות יפה בשבילו. ואני מתלבטת איתו על דברים שאני עושה ולובשת כי אני ר-ו-צ-ה שיגיד לי את דעתו, אני רוצה לדעת שאני יפה בשבילו. אני משקיעה בשבילו. אבל בסופו של דבר התחתנתי עם גבר שמבחינתו אני יכולה לקשור חיתול על הראש ואני אהיה יפה בעיניו🤦🏼♀️ לא מבין כלום ביופי, לא מעניין אותו בקושי. מבחינתו אני תמיד יפה (הפעם היחידה שראיתי אותו קצת מגמגם הייתה כשהלכתי איתו לקניות ומדדתי בכוונה בגד מכוער בקטע פסיכי, יצאתי מהתא מדידה ושאלתי אותו איך זה, הוא הסתכל בשוק ואמר, לא יודע😬 תמיד בסוף כשאת שמה מטפחת ותכשיטים מתאימים זה נראה יפה😅😅 מסכן, כמעט עבר התקף לב)
וממש לא מעניין אותו הציפורנים שלי. לא מזיז לו אם יש לי ציפורנים ארוכות או לא!
אז לא! אני עושה את זה בשבילי! כי לי זה עושה טוב! למה להוסיף את העניין שזה צריך להיות בשבילו??
מהרגע שהתחתנתי אני לא יכולה לעשות דברים בשביל עצמי? למה לצאת מנקודת הנחה שכל תיפול שאני עושה זה בשבילו??
חושבת שהוא התכוון שאם זה לחוץ או לבעלך- אז שיהיה עבור בעלך.
הוא כאילו ראה כמובן מאליו שאת עושה את זה בשביל עצמך קודם כל.
יש הרבה נשים שמתייפיפות לחוץ, אבל בבית לא מקפידות על מראה... אשרייך שאת מקפידה על מראה נעים לבעלך
א. אני מסכימה איתך שאישה צריכה להרגיש יפה קודם כל בשביל עצמה!
כמו שאומרים- את הכי יפה כשנוח *לך* (ממליצה להניח בצד את המשפט של הרב, ולא להתייחס אליו כפשוטו, מאד ייתכן שזאת תשובה שבלונית שהוא עונה באופן כללי , וענה גם לך)
ב. מתייחסת לדברי הרב- כדי לכתוב מה שאני הבנתי מזה - במסגרת נישואין, האיש הוא האדם הכי קרוב אל אשתו, וממילא כדאי שגם הוא יהיה שותף להנאה הזאת של יופיה.
מה גם שהאיש הוא האדם היחיד שיכול ומותר לו להינות בהיתר מהיופי של האדם הכי קרוב אליו.
ג. ממילא כשהיופי מחבר, מקשר בין בני הזוג לבדם-
יש שמחה אמיתית, הקשר ביניהם מתהדק בעוד זווית, יש שכינה בבית, יש קודש בבית!
וזה דבר מאוד גדול!
זה ככה מה שעלה לי.
ולא יצא לי ללמוד לעומק, אבל לפי מה שאני יודעת, אחת ההגדרות לחציצה היא מה ש*האישה* מקפידה עליהם. באמת שזה לא קשור לבעלך.
סליחה שאני אומרת,, אבל לא כל אחד שעשה הסמכה לרבנות ראוי לזה.. קראתי אתמול איזה התחלה של כתבה של רב שהוסמך אבל אורח חייו ממש אבל ממש לא תואם... צריך לסנן דברים שאנשים אומרים, גם אם עשו הסמכה...... וכמובן ממש ממש לא מתכוונת לזלזל בתלמידי חכמים חלילה וחס, אלא להיפך- פשוט להאיר את הנקודה שצריכה להיות לנו הפרדה בראש ולא להתייחס כמכלול לכל גורם שקשור למוסד ההלכתי...
וכמובן חיבוק!!!!!!
אני טובלת עם לק ג'ל וציפורניים יחסית ארוכות כבר תקופה ארוכה ואומר בכנות שבעלי לא הכי אוהב את המראה, מבחינתו ציפורניים חלקות יפה יותר..
ובכל אופן אני טובלת כך כי לי זה עושה טוב ולו חשוב שיהיה לי טוב.
אז לפי הגישה הזו, זה חציצה?! בעיניי ממש לא!!
זו הלכה שקשורה אלינו וגם ככה היא לעיתים מורכבת וקשה יותר, לשון ההלכה "מה שהאשה מקפידה עליו"..
לכן תרגישי הכי בנוח וכנראה זו אמירה רוטינית שהרב אומר או שסתם יצאה לו בלי כוונה
היה נשמע שהוא התכוון על עצם המעבר ללהיות עם לק, לא לקטע של הטבילה.
לא מתחבר לי לחלק של 'מותר לטבול ככה רק אם זה לבעלך'
או 'אם את כבר עושה דבר כזה תספרי לבעלך כשישידע להנות מיזה כי אחרת מה הועלנו'
יותר בכיוון של, את רוצה כי זה יפה לך ואת אוהבת, אז לכן מותר והתיר לך ואמר מה שאמר בתנאים של זה.
ואז הבין שאולי בעלך בכלל לא בקטע אז שתקחי בחשבון לחבר אותו לזה.
לא ידעת. נשמע לי לא היסטרי.
כמובן שאם כן אז היתי מתבאסת בדיוק כמוך, כי באמת את לא עושה את זה בשבילו. את עושה את זה בשבילך.
ודווקא בקטע הזה ההלכה והיהדות מאד בעד. מלא דברים אומרים שזה רק בתנאי שלאישה זה סבבה ולאישה זה טוב, ודברים נקבעים לפי מה שלאישה,
ומלא הלכות במקווה ינסו להתיר אם לאישה זה לא טוב או שמרגיש לה לא בנוח.
יש הרבה אמירה ואוירה של 'הכי חשוב שלך יהיה טוב בסאגה הזאת'
אבל באמת מובן התחושה ❤️
בעיניי זה גובל קצת בחוסר צניעות... (כלומר, אם רבנית הייתה אומרת לך את זה, זו הייתה בעיניי מעין הדרכה טובה לחיי נישואין, וזהו...)
אני דווקא מסכימה עם זה שאישה צריכה להיות יפה בעיני בעלה בעבר לבשתי סוג מסוים של מטפחות, ובעלי זרק לי פעם שהוא פחות אוהב את הסגנון הזה (והוא גם האחרון ששם לב לדברים כאלה בדרך כלל... לא אכפת לו מה אני לובשת כל עוד זה צנוע), אז הפסקתי לחבוש את המטפחות האלה (ומכיוון שלי עצמי לא כזה אכפת היופי של הבגדים שלי כל עוד הם צנועים ונוחים - זה לא היה לי נורא).
בקיצור, אל תיקחי קשה את הגישה שהרב הציג לך... זו גישה שקיימת, לא צריך להסכים איתה, אבל גם לא צריך להיבהל ממנה...
אולי זה משהו מתוך הלכות טהרה שהוא צריך להוסיף או לוודא? לא יודעת, בכל אופן, אני מתייפה קודם כל בשביל עצמי. שאני אדע שכשרואים אותי, רואים משהו יפה, מטופח ולא מוזנח, כמובן שבעלי מוזמן להנות גם, וכמובן שהשמחה הכי גדולה שלי זה שהוא חושב שאני יפה, אבל לא רק בשבילו אני מתייפה , בסוף רב הוא רק בנאדם, (ובמיוחד בדורינו) ויכול להיות שהוא אמר את זה בכוונה מסוימת או בלי כוונה מסוימת, אני מאמינה שכל מה שאדם שומע רואה וכו', יש לזה סיבה מבורא עולם, תראי מה את יכולה לקחת לעצמך, אולי רק את העצבים? ואם לא, אולי עצם זה שהעלית את זה פה, וזה גרם למישהי להתחזק ? הכל מנותב ומסובב משמים לצורך סיבה מסוימת.
אבל שורה תחתונה אני מסכימה איתך, לא קשור.. זה כמו שהרבנים אומרים כל הזמן: יש נשים שמתייפות לבחוץ ובבית הן עם חלוק וכתמים. אני לא מסכימה עם זה. ז"א אני חושבת שאישה צריכה להיות יפה ומטופחת מעצם היותה אישה, אבל מרגיש לי מידי חדירה לפרטיות איך בדיוק אני נראית בבית. הבית שלי הוא מבצרי, ואם אני מטופחת בסיסית, ובא לי לשים נעלי בית ובגד נוח (לא קרוע או מוכתם) אז מה קרה? אני צריכה לשים פאה (לצורך העניין , יש כאלו שעל זה מדברים , מטפחת מעוצבת, איפור מלא ועקבים כדי שבעלי יהיה מרוצה? למה איך הוא נראה בבית? יושב עם החליפה / עניבה/ נעלי שבת/ שטריימל/ גל בשיער וכו'? כולם רוצים נוחות בבית, טוב, חרגתי קצת מהנושא, מקווה שהבנתי 😅
הרב לא יודע את כל מה שכתבת, זו כנראה הנחיה כללית שהוא נוהג לתת וצריך לקחת אותה בערבון מוגבל
סתם "עצה זוגית". כנראה לא בדיוק במקום.
הרבה גברים אדישים עד לא אוהבים בכלל ציפורנים ארוכות ולק ג'ל. במיוחד אם הם גדלו באזורים שמרנים שבהם זה פחות מקובל.
התאריך שלי ביום שני הבא
ככה שאני מבינה שיש מצב שאני אלד בשבת הקרובה או בשישי
וזה אומר ברית בשבת שצמודה לחג- יומיים
ואני לא מפסיקה לאכול תסביכים
מה עושים אם קורה כזה דבר?
אנחנו אמורים לארגן 5 סעודות לכל המשפחה שלי ושל בעלי?
איך מרימים כזה אירוע? זה גם יוצא המון כסףף
וגם אני לא מצליחה להבין איך אני אמורה לחבר את המשפחות של שנינו ששונות 180 מעלות
אני כל הזמן אהיה בלחץ מהחיבור הזה
גם המשפחה שלי לבד זה תסביכים בפני עצמם
ובנוסף עם המשפחה של בעלי
וואי וואי וואי
גם אם זה יצא ביום חול אני אסתבך ממש
ושבת פי מיליון ושישי-שבת מחובר פי 8 מיליון
אוף
ובאלי רק להנות בברית ולשמוח
ואני יודעת שאני לא באמת אצליח לשחרר
איך עושים את זה????
מישהי כתבה לפני כמה זמן שזה עובד טוב כשמשתמשים נכון.
השאלה מה זה אומר שימוש נכון?
בהוראות כתוב להכניס חצי שעה לפני. צריך לבדוק שאני בימים הבטוחים,כלומר לא בביוץ.
יש עוד משהו שניתן לעשות כדי להגדיל את השמירה?
אסור לי שום דבר הורמונלי/התקנים
ואני מוצאת את עצמי מהפחד משתמשת רק לקראת מחזור ואחרי הרבה בדיקות ביוץ....
אודה למנוסות 🙏
אני באותו מצב
ואיפה קונים אותם? (מנעתי איתם בעבר וזכור לי שמצאנו אותם רק במקום אחד וכיום לא יכולים להגיע לאזור)
יש את זה בבתי מרקחת
צריך לבקש מהרוקח
עלה נדמה לי 90 שח ל10 נרות
אבל במקרה כזה (גם לי אסור הורמונים והתקן גם לא היה לי טוב) עברתי לדיאפרגמה וראיתי ישועות
אני ביקשתי היתר הלכתי אם זה חשוב לך
אני איתה כבר 4 שנים
אם את ממש לא רוצה הריון לא יודעת כמה זו אופציה בעדיפות
זה לא מציק?
אני מאוד רגישה להכל בערך
זה עלול לגרום לדלקת בשתן ?
שהמידה לא מתאימה לדעתי..
אם שומרים על הגיינה לא אמורה להיווצר שום דלקת
אם את לא סביב הביוץ למה צריך את הנר
ומצטרףףפת להמלצה על דיאפרגמה. וללמוד שמ"פ, לא לנחש.
כי אני לא אקח סיכון .חייב משהו לשמירה. איך אפשר בלי כלום ולצפות שלא יהיה הריון?
קרה לי כבר פעמיים ביוץ בחודש בעבר וכל מיני דברים שלא ציפיתי להם
הנר לא עושה כלום כי ממילא אין סיכוי להיריון.
אם את לא בטוחה זה סיפור אחר.
שמ"פ זה שיטת המודעות לפוריות.
שנכנסתי להריון רצוי כמובן
והרופאה אמרה שגיל ההריון מראה שהיה ביוץ מאוחר
אז זה ממש מלחיץ שאין לי מושג ואני תלויה בבדיקות ביוץ
אולי באמת אחשוב על הכיוון של דיאפרגמה.
תודה!
זה אומר לא להוות יחד כל הימים המותרים, שזה הרבה, ולא חושבת שזה טוב לזוגיות.... ובסוף רצון השם זה להיטיב את הזוגיות ככה לדעתי... כמובן שכמדובר על תקופה ארוכה ולא משהו זמני, קצר..
הנרות לי אישית שרפו ונקראים בפי העם נרות נשמה כי מגיעות נשמות איתם....
גם אני ממליצה על דיאפרגמה
לא מרגישים אותה....
היגיינה בסיסית ולא מכירה שגורם לדלקות ..
בהצלחה!!
לזהות בוודאות את הימים הבטוחים
הימי ביוץ פשוט לא לקיים זה הסיכון הכי גדול להיכנס להריון גם עם נרות/שקפים
מחפשת משהו בלי נפח בכלל
ניסיתי מלא והכל מחליק ממש
רק בד דק עם סרט מונע החלקה בקצה.
יש לי כאלה של הלן למון (שקניתי אצלם) ושל אסג'י לדעתי (שמצאתי באיזה כלבו).
לפעמים הוא נהיה שומני ונהיה בעד החלקה ולא נגד החלקה...
לא ידעתי שמותר לכבס את הסרט
תמיד אמרו שזה פוגע בקטיפה
אני מרגישה לא טוב בגלל זה
מישהי יודעת מה נכון לעשות? אפשר לקחת עכשיו?
היי
פתחתי ניק חדש בשביל השאלה ( שלא קשורה בכלל להריון ולידה אבל יודעת שאולי תוכלו לעזור (
אז אחותי עובדת במשרד אורטודנט בתור סייעת ורוצה ללכת ללמוד ליהיות שיננית.
היא בת 19, כרגע מנסה להשלים 2 בגרויות שפספסה אז כרגע נראה שהמקום היחיד שיקבל אותה זה המכללה למדעי הבריאות וההתנהגות ברמת גן.
יש לה גם קושי בלימודים ונשמע שהם בסדר לתת לה עזרה עם צריך ( הדסה פשוט אמרו לה לא לבוא )
אשמח לדעת כמה התעודה שווה, האם המקום מומלץ וגם אמרו לה שאם היא נרשמת עד שני יש מילגה מקולגייט אבל בטופס רישום רשום את המחיר אחרי ההנחה אז נשמע לי שזה סתם חרטה.
אשמח להמלצות/דיס המלצות אשמח גם לחזור בפרטי מהניק המוכר שלי
תודה רבה !
הרכב שלנו הלך טוטאלוס ואנחנו גם ככה בצומת דרכים בחיים שלנו.
יום הולדת 40 הגיע עם הרבה הודיה לקב"ה על ה3 ילדים מתוקים שיש לנו אבל אנחנו רוצים עוד אחד.
לפני פחות משנה עברתי חוץ רחמי וגיל 40 כבר הגיע.. ואני עם חצוצרה אחת אז אני מקווה שיהיה אפשרי עוד הריון בעז"ה.
ממש מתלבטים אם לקנות רכב של 7 מקומות שיספיק ל4 ילדים או לקנות 5 מקומות.
בגלל שרכב של 7 מקומות הוא הרבה יותר יקר וגם יקר לתחזק, הרבה משפחות עם 4 ילדים קונות רכב קטן (במיוחד אם יש להם עוד רכב או שאין להם הרבה נסיעות של כל המשפחה ביחד). ולכן הייתי קונה את הקטן
זה פער משמעותי מאוד במחיר
ואפשר להחליף רכב בעוד שנה בע"ה
הייתי קונה יחסית זול אבל עובד טוב ואמין
אין לי מושג מה השימוש שלכם ברכב אבל זה גם שיקול
מכירה את הסגולה לקנות טלית ואז יבוא החתן
אז אולי לקנות רכב 7 מקומות יביא את ההריון
(אני כמעט באותו מצב...
הרכב גוסס... עוד לא מת. כבר בן 19
ה40 מעבר לפינה
ואני יודעת שננסה בשנה הקרובה
רק מקווה שהרכב יחזיק מעמד
ושיבוא בקלות...)
עולה הרבה יותר מרכב קטן
לכן גם אם בעזרת ה' תיכנסי להריון בחודש הקרוב
הייתי קונה את הקטן ואחרי 9 חודשים קונה אחר ומוכרת
החלפנו ל7 מקומוצ ת לקראת סוף ההריון, הכנו את הכיסא בטיחות וכאלה .
לא רואה טעם להחליף כשעדיין יש 3 ילדים
בהצלחה ובשורות טובות ומשמחות😊
גם אם זה רק לשנה אחת
אמנם זה מוסיף כאב ראש אם ובע"ה תצטרכו רכב של 7 כי זה בעצם התעסקות גם במכירה של הקודם,
אבל למצוא רכב 7 טוב זה לא קל, והמחירים משמעותית יקרים יותר..
אנחנו החלטנו ככה כשעמדנו בדילמה דומה (רק בגיל צעיר יותר..)
בקנייה ומכירה של רכב יש הרבה פעמים ירידת ערך גדולה. כשהיו לנו 3 ילדים החלטנו שלא שווה לנו לקנות 5 מקומות ואז למכור (היינו צריכים למצוא רכב שני). ויש דגמים שהם זולים יותר.. צריך לחפש.
קנינו 7 מקומות, נסענו אתו כמה שנים טובות לפני שהיינו מוכנים לעוד ילד, והאמת שזה מאוד עזר לי גם עם 3 ילדים מבחינת נוחות של כסאות ובוסטרים (לפני כן הייתי עם רכב פיצי).
אבל-היינו הרבה יותר צעירים
לקנות קטן ולמכור כשמגיע הזמן
כך עלה כשביררנו בעצמנו.
כמובן שיקול של נוחות זה עניין אחר.
זאת הסיבה שאנחנו כרגע מחזיקים שני רכבים 😅
רכב 7 מקומות כשלא משתמשים בכולם מספק בגאז' ענק ומפנק
לנו יש רכב 7 (אבל כי צריכים), לבנתיים טפו טפו רק הביטוח יקר יותר וזה כי הוא מוגדר כמסחרית. יש רכבי 7 שלא מוגדרים ככה. התחזוק אני חושבת שזה תלוי איזה רכב קונים.
יש רכבים מועדים ויש אמינים יותר
וגם הרבה סיעתא דשמיא ותפילות עוזרות
גם יש מצב שבסוף תעדיפו עוד רכב קטן מרכב אחר גדול.
ומקסימום לקנות ולמכור אחר כך.
תלוי כמה נסיעות בהרכב מלא אתם עושים
תכלס אם ממש פעם ב… אז הרבה פעמים משתלם יותר רכב של 5 (הורה פלוס כל הילדים נכנס), ומקסימום מקרים מיוחדים מונית/רכבת/לשכור רכב גדול לחופשה וכו.
ואיך אפשר להחזיר את החלב?
והאם יש קשר לכאב חזק בשד? שמרגיש כמו דלקת אבל אין חום או גודש רציני אבל אין גודש.
תודה רבה!
ווסת או לקראת ווסת.
לא יודעת לגבי הכאב, אבל הגיוני שקשור.
ובכל מקרה כדאי לבדוק ולטפל.
כדי להגביר את החלב, חשוב לשתות הרבה.
וגם לאכול טוב ולישון טוב, עד כמה שאפשר.
יש מאכלים או תוספים שעוזרים בהגברת החלב.
אולי לא יונק בלילה?
הנקות לילה מאוד משמעותיות לייצור חלב
רצופים
יתכן שלא יהיה מספיק חלב בלי הנקות לילה?
כל הקודמים ישנו הרבה יותר בלילה ממנה ותמיד היה מספיק חלב
או מחזור
או תקופה שהוא אולי יונק יותר, ואז נראה שיש פחות...אבל בעצם זו אותה כמות פשוט שמתפרסת על יותר הנקות
אישית עברתי את שלושת האפשרויות שכתבתי כאן בתקופות שונות
הצלחתי לשאוב עכשיו רק 70 מ"ל
לא נראה לי מחזור בגלל סרזט
כנראה גם לא הריון
התברר שזה צינוריות סתומות
לעסות את השד תוך כדי הנקה לשחרר
כמה זמן יקח לזה לחזור
אני חוששת שהיא לא מקבלת מספיק נוזלים והיא בקושי מוכנה לשתות מים
שתתה אתמול אולי 10 מ"ל מים
לכן אני לחוצה.
כמה זמן לוקח לזה לחזור?
אולי עיקר הבעיה התחילה כי ניסיתי לגרום לה לאכול יותר מהצד שהיא פחות אהבה לאכול ממנו. בדרך כלל היא רצתה רק צד אחד וניסיתי להציע כל הזמן קודם את הצד שלא רצתה ואז אולי היא עולה פחות מהצד שהעדיפה וזה גרם שיהיה פחות חלב?
אני 6 חודשים אחרי לידה וממש היום מרגישה שהתמעט לי החלב
אני בעבודה ושואבת ולא יוצא יותר מידי🥺
אני גם עצבנית בטירוף אז אולי המחזור חוזר ?
שנהיה פתאום ממש חם. גם עצבנות יכולה להיות בגלל החום. תשתי המון ותשתדלי לא להיות בסטרס
אף פעם לא היה לי דבר כזה עם 6 ההנקות הקודמות אבל אצלה גם ההתחלה היתה מלווה בקושי.
מישהי שמעה על קשיים בהנקה בגיל מבוגר יותר?
לא ליהיות בסטרס זה מעל ליכולות שלי כרגע חחח
מקווה שזה רק זמני
בימים שאני עובדת אני מחוץ לבית הרבההה שעות ושואבת פעמיים אבל מפחדת שזה יגמור לי את ההנקה
מסתובבת בבית הרבה עם כובע ברט
מחפשת משהו נוח
קניתי כבר מלא סוגים ועוד לא מצאתי אחד מושלם
או שגדול מדי או שקטן מדי או שנופל וזז
ממש אשמח להמלצה חמה מנסיון
אם יש קישור עוד יותר טוב
תודה רבה
אני עם מבחר ברטים של המותג "סוניה"
אני עם ראש יחסית רחב וצריכה מידות שלא קטנות ולוחצות
יש לי מעין פצע באצבע, כמו נקודה שהייתה אדומה והרגישה כאילו נכנס קוץ קטן לאצבע
זה לא עובר כבר שבועיים ואני כבר עם דמיונות מפחידים שזה משהו אחר הגרוע מכל עקב גילוי המחלה אצל מישהו קרוב מאוד. ניסית השבוע לקלף את חלק העור הזה עם קוצץ ציפורניים וזה היה נראה שזה ירד אבל תוך יומיים נראה שחזר. אני לחוצה מאוד ואין רופא עור זמין
בעז"ה זה שום דבר, יש המון דברים פשוטים לפני הדבר הכי גרוע 🫶
אבל לגבי התור לרופא עור, בד"כ יש להם תורים שמורים למקרים דחופים, תתקשרי למזכירה של הרופא ותבקשי תור דחוף, תסבירי לה את הסיטואציה
בתור התחלה זה יכול להיות יעיל
תלכי לרופא משפחה או אפילו לאחות.
יכול להיות שזה זיהום קטן ומספיק משחה אנטיביוטית.
כמו יוטיוב, אבל תוכן יהודי בלבד.
הילד באופן כללי לא חשוף למסך. רק בנסיעות מאתגרות או בימי שישי ארוכים - סוף התנצלות חח
הוא יודע לעבור עם העכבר או בפלאפון משיר לשיר.
איכשהו תמיד מתגלגל לסרטונים מוזרים מצוירים מפחידים.
ניסיתי להעלות רמת חסימה אבל לא היה שיפור, כנראה החסימה לא עובדת על מצויר.
בקיצור, מחפשת אתר או אפליקציה שיציגו רק דברים שפויים.
אתר מתוק עם מלא סרטונים מצויירים.
כל התוכן רק יהדות )וחסידות(
אבל לא בטוחה שהוא עובד עם כל סינון
רוצה.
אבל באמת לא זוכרת לגבי פרסומות..
מחפשת גם משהו להגביר צמיחה
או עם "מכשיר" פלסטיק קטן כזה שמיועד לזה או אפילו עם היד
2-5 דקות ביום
וחושבת שהמליצו על שמן חוחובה
בהצלחה!
מיץ עשב חיטה
משקה אלוורה
עיסויים לקרקפת
חליטת ג'ינג'ר
מהקריאה פה הבנו שיש לנו התמודדות בזוגיות בגלל בעיות קשב ככל הנראה.
רוצים כרגע להתמקד יותר באסטרטגיות מעשיות ופחות בטיפול תרופתי או רגשי.
הבנתי שיש תחום מתפתח של אימון אישי שעוזר ללמוד להתמודד ולהתארגן טוב יותר.
האם יש למישהי מהמנוסות פה המלצה על מישהו?
או כיוון אחר שיכול לעזור?
בדרום, איזור באר שבע, שדרות, נתיבות, אשקלון...
תודה!
לא מכירה מטפלות ספציפיות באיזור שלכם או בכלל, אבל נשמע לי שזה מה שאת מחפשת.
ודווקא המחקרים אומרים שזה יעיל יותר ככל שהמוח מפותח יותר ויש בשלות.
עובדים שונה עם ילדים ועם נוער-מבוגרים, אבל זה לגמרי משהו שמתאים למבוגרים ואפילו מומלץ
דרך המושלם...שווה לבדוק
עד עכשו לא הצלחתי
אני גם די חדשה באיזורי אז לא מכירה המון
ולשאול בסביבה בינתיים לא הועיל
היי לכולןן הרבה זמן לא הייתי כאן והמקום היחיד לשתף
בגלל שזה ממש בהתחלה אז אין את מי לשתף חוץ מבעלי שבטח כבר קשה לו לשמוע אותי מתלוננת 😅
ברוך השם שבוע 7 בחילות ממש כמעט כל היום
בקושי מסוגלת לתפקד
מה עוזר/עזר לכן?
ברוך השם יש עוד 4 ילדודס מתוקים ובעלי מאוד עוזר ותומך❤
בונגסטה מאוד עוזר לי
וגם הרבה מנוחה
לאכול מה שעושה לך טוב
שמעתי את הרב אשרוב אומר לא להבהל מזה שלא אוכלים כשיש בחילות בהריון. למרות שלי אי האכילה עצמה עשתה בחילות.
לנוח המוןןןן
לשתות מספיק
ואם את יכולה תפרגני הרבה לבעלך בהודעות, מחוות וכזה להראות לו הערכה..
אפשר גם לנסות להיות נוכחת עם הילדים בשכיבה על הספה כדי לא להיעלם להם
מרגש ממש ממש🥰🥰
שיהיה בקלות ובבריאות!!
ב"ה מתחילה שבוע 6
כבר שבןע כל הזמן עם כאבי ראש.
לא זוכרצ את זה מהריונות קודמים.
סובלת ממש..
והפעם בחילות אין. ברוך ה'
בקיצור אשמח לשמוע אם זה תופעה סבירה
באיזשהו שלב בהריון זה משתפר
בינתיים תפקידי לשתות הרבה כי זה יכול גם להעיד על התייבשות
לא זוכרת באיזה שבועות זה היה.
סיוט ממש.
המליצו לי על דיקור. אבל מודה שנרטעת מזה.
אולי כדאי לברר.
תרגישי טוב!
יכול להיות שזה קשור, בטח כשכלכך חם
בעשה טובה!! מרגש!!!!
שיהיה בקלות ובבריאות❤️❤️
עדיף ג'ינס
לילדים (איזור מידה 6-8)
עד 50 שקל?
או אפילו מכנסי טריקו, אבל עם גזרה נורמלית ועד 35 נגיד.. אבל שיהיה להם גזרה, זה חשוב..
אה, ובארץ.. שיהיה סיכוי שיגיע בימים הקרובים ולא עוד איזה נצח קטן....
הבן שלי חייב מכנסיים ואני כבר מתוסכלת....
אז לא יודעת
בעיניי זה מכנס ממש קלאסי לבית הספר
והבן שלי לובש אותו לפעמים בשבת גם, כשהוא לא מוכן לשים את המכנסיים היותר אלגנטיים שיש לו (גם מנקסט)
ואני חייבת לעשות הפסק ביום החמישי כדי לא ליפול על טבילה בשבועות.
כל הטיפים לקיצור המחזור לכאן דחוף!!!!
אני לוקחת 2 ויטמין סי על הבוקר,
מאז שהתחלתי לקחת בימים הראשונים אני טובלת בזמן ולא אחרי חודש (עם התקן)
היא לוקחת בימים האלה יותר משניים ביום, לי זה הרגיש מוגזם
בזמנו חיפשתי על זה מידע ולא מצאתי
קינמון
ושמעתי פעם ממדריכת כלות שפת שחרית על הבוקר ממש עוזר (לא ניסיתי בעצמי)
קינמון עוצר דימום ולכן זה טוב רק לשאריות קטנות של הסוף, לא ככה סתם.
לפני הזמן הוא רק יאריך דימום.
הראשונים.
בהצלחה!!
לעשות הפסק.
אמאלה!!!
איך טובלים בחג?? מה עושים עם השיער?
ואיך עושים את זה?
אז כנראה לא ניסע לחג למרות שממש רציתי ותכננו. אבל מעדיפה לטבול צמוד לבית.
ואיך מתארגנים על זה?
באלי לבכות.
תעודדו אותי
שלי יצא פעם לטבול בליל שבועות, וגם התבאסנו כי תכננו להתארח וביטלנו ובסוף זה היה ממש מהמם ואווירה מיוחדת, ובונוס ילדתי אחרי 9 חודשים 🤭 עד היום זה זכור לנו בתור חג מרומם...
אז מקווה בשבילך שגם אתם תהנו.
מבחינת השיער זה כמו טבילה בערב שבת, זה לא שונה.. יצא לך פעם?
ואין לי מושג איך עושים את זה?
איך נערכים בערב חג? מה עושים עם השיער אחרי המקווה? איך אוספים אותו בלי לסחוט?
ואם זה יוצא בערב שבת יעני שאחרי יוט אז איך שומרים על השיער שלא יהיה קשרים? זה לא ראלי
אבל שתדעי לך שאני מתולתלת ועפ שיער שבקלות נהיה קשרים וטבלתי בלילה שני של ר"ה. התקלחתי בערב החג, ואספתי בגולגול עם קליפסים (פחות קשרים מגומיה).
לא זוכרת אם ישנתי ככה אבל יכול להיות שכן ובערב אחכ כשפתחתי את הגולגול- לא היו לי קשרים ואפילו השיער היה עדיין קצת רטוב ויכולתי קצת להפריד עם האצבעות. קיצור, זה אפשרי בעז"ה
עושים את כל ההכנות לפני
ממליצה גם להקדים את מה שאפשר ליום לפני (הורדת שיער, ציפורניים)
מגיעים למקווה אחרי בצאת הכוכבים (אם אני זוכרת נכון אז ספרדיות לפחות לפי חלק מהמנהגים טובלות בבין השמשות אז לברר אם זה רלוונטי ואם גם בחג זה ככה)
במקלחת לפני שבת אוספים את השיער בצורה שלא יהיו קשרים כמה שאפשר
במקווה עצמו עושים עיון, וטובלים רגיל. יש כאלה שנוהגות להוסיף עוד טבילה כדי שהטבילה הראשונה תהיה מעין רחצה ולא ממש טבילה.
יצא לי מלא פעמים לטבות בערב שבת או חג (יצא לי גפ ביום השני של ר"ה שזה אפילו קצת יותר מסובך) וב"ה תמיד עבר בשלום ואפילו גרם לי להיות יעילה ומאורגנת יותר בשישי כי ידעתי שחייבת להפסיק בשעה x הכל כדי ללכת להתארגן
אולי להפעם כבר מאוחר מידי, אבל להבא…
כתבת שלא יצא לך לטבול בערב שבת, אז אני מניחה שאין לי הרבה ניסיון בטבילה (ברור שגם הגיוני שכן, ופשוט התמזל מזלך😉)
אז במידה ובאמת את עוד קצת חדשה בעסק, ממליצה לך מאוד כן לנסות לעשות הפסק ביום החמישי (או ביום שבד"כ נגמר הווסת) גם אם נראה חסר סיכוי / או שיוצא עד ממש לא נקי. בכ"ז ללכת ולשאול רב. לא תאמיני כמה פעמים הבאתי לרב עד שהיה לי ברור שהוא לא תקין והרב אמר שהעד טוהר.
תמיד עדיף לנסות! מקסימום בזבזנו קצת זמן / היה קצת מביך.. לפעמים זה ממש שווה את זה! בהצלחה!
פשוט עושים הכנות מראש, נזהרים לא לסחוט את השיער ולא מסתרקים וזהו.
המקווה עצמו יוצא הכי מהיר שיש את שם חצי דקה, כי זה נטו עיון זריז וטבילה וזהו.
לי קרה גם ליל שבועות שמחובר לשבתוכן התארחנו.
לא ביטלנו תוכניות. הכל טוב. היתה לנו דירה, התארגנתי ובעלי היה עם הילד.
טבלתי וחזרתי לדירה ואיחרנו קצת לסעודה. לא כזה נורא.
היה לי פעם אחרת שגם היה לי ליל שבועות והתארחנו ושם היה קצת סרט במקווה, לקח המון המון זמן ואיחרתי של החיים לסעודה. אבל גם את זה שרדו
בהצלחה!!!
פן שקצת פחות חושבים עליו,
באישות לגברים לוקח הרבה פחות זמן להיכנס לחוויה,
בכללי מקובל לומר שברגע שהם סוגרים את הדלת מאחוריהם, הם שוכחים הכל ומתמקדים בכאן ועכשיו.
אצל אישה היא מכניסה איתה את כל היום....
בשבת (או חג) לעומת זאת הרבה יותר קל "לשכוח" לפחות ממטלות היום יום,
כי הם לא רלוונטיות....
ואפשר הרבה יותר להתמסר לחוויה.
אז אם את כבר הולכת, תנסי להשתמש גם בזה כדי למקסם את הסיטואציה.
הכנות קלות.
משצפת שטבלתי פעם בליל הסדר וב"ה זכינו להריון בטבילה הזו
