פורום הריון ולידה (עמוד 94)

אבל שרשור אחד לא.. והוא חשוב לי..

פתחתי עליה כמה חחח....

בערוץ 7 שפתחה הניקית "אוהבת את השבת" ודובר בו על (תשלימי).

לפעמים הוא מוצא דברים טוב יותר מגוגל...

עד לסביבות התאריך הזה ואז מחפשת בתאריך הספציפי עד שמוצאת.

קרה לי פעם על שרשור שפתחתי בניק האנונימי ואחרי שנה בערך נזכרתי בו ורציתי ממש לראות אותו

אני גם פתחתי את אותו אחד שאני מחפשת מאנונימי לדעתי

לכן עוד יותר קשה למצוא..

טוב אלמד לשמור לי בע"ה

יש דרך לשמור על כרטיס אישי או משהו כזה כשרק אני רואה? זכור לי שיש...

אז הגעתי ככה לאיזה -50, לא זוכרת... פשוט שיניתי מספרים בשורה שם עד שהגעתי לאיזור הזמן המבוקש, אבל זה באמת עבודת נמלים 😂

פורום הריון ולידה (עמוד 251) | ערוץ 7

ככה זה נראה בשורה של החיפוש, אז עמדתי על זה ושיניתי מספרים.

אבל בשביל זה צריך לדעת מתי בערך הייתה התגובה האחרונה בשרשור וגם אז יש כמה וכמה דפים לחפש שהיו בתאריכים האלה ואם את לא זוכרת זמן מדוייק אז יהיה קשה יותר למצוא ככה

אני רק במחשב, בטלפון מחקתי את הדפדפן (ממליצה בחום!)

אז ככה זה נראה https://w ww.inn.co.il/forum/f58-250 (תמחקי את הרווח בין הW ואז זה יהיה כתובת תקינה)

כמה שאת יכולה.

זו תקופה מעייפת ומאתגרת.

מדברים על זה. לגיטימי להתבאס כשנרדמים לך בפרצוף אבל לא להניח שזה מחוסר אכפתיות וחוסר רצינות.

כלומר להפריד בין מה שקרה, לבין פרשנות אפשרית לסיבה שזה קרה.

כשחשוב לכם זמן דיבור שהוא מעבר ליומיומי, כדאי לצאת לסיבוב הליכה.

(אפשר עם עגלות)

או לשבת במרפסת ולאכול משהו קר (אבטיח וכד')

זו תקופה קשוחה וזה ישתפר בהמשך.

כלומר מבאס שנרדמת, אבל עוד יותר מבאס שאת עד כדי כך עייפה

לא פשוט לחיות ככה.

ההמלצה שלי היא נורא פשוטה, לישון.

לא לעשות כלום, לישון בבוקר, בצהרים ובערב.

לספור יחד את שעות השינה שלך וההפסקות ואת שעות השינה שלו, ולהבין מה הפער וכמה זה קשה לתפקד בלי שעות שינה.

3 חודשים אחרי לידה את עדיין בהתאוששות

זה מאוד הגיוני ומובן

תקחי ברזל

תאכלי טוב

תישני כשאפשר

גם זה זמני🫶

מסוגלת להירדם לו באמצע משפט. גם באמצע משפט שלי... אז קל וחומר בשלו. 

קודם כל חשוב שהוא יבין שאת לא מזלזלת זה לא בשליטתך. זה בערך כמו שתעלבי שאחרי אוכל הוא צריך שירותים.

חשוב שאת תביני כמה זה מבאס, כי זה ממש..

ומה שעןבד לנו זה לתעדף - אם אני יודעת שאני יותר עייפה אחרי האוכל, אז דברים חשובים אנחנו עושים לפני. גם אם זה אומר קודם זמן זוגי ורק אחכ ארוחת ערב נגיד.

אם הוא רוצה לספר משהו חשוב - לעשות את זה לא בסוף היום.. ומצידך אם הוא אומר אם את עייפה או נרדמת אז לענות שכן גם כשזה באסה, כי את לא רוצה להגיד לו לא ואז להירדם. מנסיון.

סיפורים שיש לו לספר - לפני אוכל..

לשבת לאכול ליד שולחן ולעבור לספה רק אחרי.

זה ממש מתסכל אבל אצלי זה הדברים היחידים שעובדים

ודי מובן שקורה.

אולי תעבירו את המפגשים האלה לשעות הבוקר פעם בשבוע לזמן ביחד, אולי שישי בבוקר, או בלילות שאת מצליחה לנוח במשך היום.

ולישון ולישון.

התינוק נרדם? לישון.

הבעל חזר הביתה מוקדם? לכי לישון צהריים

את עייפה בצהריים? בייביסיטר ולישון.

ולבדוק חוסרים.

אחרי שבוע שבועיים כאלה, תנסי לגשת שוב לבעיה, ממקום יותר שפוי.

בלי שינה זה בלתי אפשרי 

יכול להיות חוסרים

ברזל

בי 12

ויטמין די.

ואם הכל בסדר עדיין אפשר לקחת דברים לחיזוק 

את רק שלושה חודשים אחרי לידה..

כן אומרת לחזור אליה בשבוע 9-10 לראות שהכל מתקדם תקין (את יכולה גם לקבוע תור בלי שהרופא אמר לך).

האולטרסאונד הביתי זה רק משבוע 14 אבל גם זה מרגיע עד שמתחילים להרגיש תנועות.

קובעים הרבה מראש...כדי שיהיה תור.
גם אני הייתי ככה, וב"ה אצל כולם הכל היה בסדר
כשלא פחדתי נלחצתי, אמרתי לעצמי אולי עכשיו חלילה יש משהו.
תמיד ניחמתי את עתצמי שעדיף לפחד סתם
 

אני מהסוג הלחוץ

אני ביקשתי הפניות ללכת לטכנאית ( הרופא הוציא לי כמה ) 

עוזר לי לחשוב בהיגיון.

גם אם הולכים להבדק פעם בשבוע, יכול לקרות משהו בין לבין. וגם אם הולכים פעם ביום, יכול להיות משהו כמה דקות אחרי.

אז אין טעם לבדוק כל רגע.

על אותו משקל- אין צורך לדאוג כשתינוק ישן, כי זה לא מעשי להסתכל עליו כל רגע.

ותמיד יכול לקרות משהו בין בדיקה לבדיקה.

אז נשאר להתפלל על זה, ולהיות אופטימיים.

ורק אם יש סיבה ממשית, אז ללכת להיבדק.

הדאגה היא טבעית והיא חלק מאיתנו

השאלה האם הפחד מנהל אותנו, משתק, לא מאפשר לתפקד

או שאנחנו יודעים לתחום אותו ולא לתת לו לנהל אותנו.

גם לי בהריון האחרון היה הפרש גדול בין הדופק לשקיפות ובמיוחד כשהבחילות הפסיקו הדאגות גדלו אבל הצלחתי לשים את זה על אש נמוכה והדבר היחיד שעשיתי זה לקחת איתי לשקיפות את חמותי כדי לא להיות לבד אם ח"ו יהיו בשורות לא טובות.

זה כרוך בהרבה עבודה עצמית,

והתרגול הזה הוא מתנה לחיים.

תתחילי מלקרוא מאמרים/ שיחות על חוסן ועל התמודדות עם אי וודאות.

על כח הבחירה שיש בידינו

על ניהול מחשבות (תקראי קצת על תרגולים מתוך CBT)

חוץ מכל הכלים מבחוץ, גם להתבונן פנימה ולהיות מסוגלת להחזיק תהליך שכרוך באי וודאות. להכיר מה עושה לך טוב להסתכל איפה את רוצה להיות.

הרבה מזל טוב!!

בפעם הקודמת...

היה לי כאבי איוב לעלות למיטה בסוף הלידה ברמה שזה לקח לי לפחות 20 דקות להצליח
ובכללי מאז שהוציאו אותי מהמקלחת ממש ממש ממש סבלתי

טיפול מכין, לכל אחת לאזן את האגן אבלי בטחון לסימפיות

אקווליבריו אוסטאופתיה  או כירופרקטיקה

אני העדפתי אוסטאופתיה

עשיתי אצל ליליאן בבנייני האומה והיה לי טוב

הבנתי שכירופרקט יש תותח בצפת וברודי התותחית בירושלים

אקווליבריו אחרי ששמעתי שיש טוענים שיש בזה סיכון העדפתי לא לעשות, למרות ששמעתי כמה שאמרו שהיה להם מדהים..

את יכולה לפרט לי קצת על הטיפול עצמו? מה הוא כולל? מתאים לך?

עשיתי אוסטאופתיה אצל ליליאן, בכללי אוסטאופתיה זה יותר מסאז' עדין וכירופרקטיקה יותר "אגרסיבי " ככה הבנתי..

ליליאן עושה עיסוי בשמנים,  שואלת אותך אם את רוצה עם בגדים או בלי )מתכסים בסדין) עוברת על כל הגוף ועובדת ממש קשה לשחרר הכל בעומק של הגוף

למדה הרבה תחומים ויש לה ידע רחב..

עובדת ממש ממש ממש מקצועי. לי היה ממש טוב!.

עשיתי לפני הלידה וגם אחריה.

וב"ה הייתה לידה קלה, היתה סיעתא דשניא כמובן בלידה אבל לדעתי זה קשור גם לטיפול.. אז סיעתא דשמיא שהלכתי ...

יש עוד משהו?

הבנתי שיש שממליצות ללכת קודם לברודי שהיא כירופרקטיקה שתסדר את העצמות והיא מקבלת בסנטר 1 ב200 ש"ח ואז לאוסטאופתיה כדי לסדר את הרקמות והשרירים שמסביב..

בהצלחה גדולה יקרה!!

מטורף שאת כבר בשלב הזה...!!

באמת מטורף... ב"ה!!

תודה על הפירוט!

אני מתקשה לשער כמה נוח יהיה לי בטיפול כזה.

על פניו אני לא אוהבת מגע זר, בטח לא במקומות אינטימיים..

דווקא להיות בלי בגדים לא מלחיץ אותי, אין לי ככ בעיה עם החשיפה.

זה יותר המגע...
לא הרגשת שזה אינטימי מדי?

היה לי סבבה ממש

לבוש תחתון כן, היא כן פתחה את החזיה כדי לעבוד על משהו בגב אבל את מכוסה מקדימה בסדין..

תמיד אפשר להגיד שתשמחי שהיא תגיד לך באיזה אזור היא עובדת לפני שהיא מתחילה כדי שתתכונני..

אני אמרתי לה שלא אכפת לי מה היא עושה..

והטיפול ממ שמרגיע נרדמתי בשתי הפעמים תוך כדי הטיפול.. כי גם היא עושה עם אור עמום ומוזיקה מרגיעה

היה איזה רגע שאמרתי לעצמי וואי מוזר מה שקורה פה, כשהסתכלתי על העניין מבחוץ כזה.. אבל תכלס זה באמת מרגיש בסדר גמור, לי לפחות..

וגם לדעתי מאוד משפיע על הלידה אם משחררים את האגן לפני.. הרגיעה בגוף והשחרור לש הגוף גן מרגיעות ומשחררות את הנפש. גם כי פחות כאבים וגם כי זה פשוט משפיע...

את הלידה הראשונה ילדתי ב37+4, לידה קלה ומהירה. היתה לי חוויה מדהימה..

בלידה השניה ילדתי ב40+4, אחרי די הרבה שעות של צירים, 2 סטריפינג, וכאבים ממש גדולים.

הרגשתי איך פיזית אני עצורה וחסומה, וכל האגן קפוץ לי...

בתחושה שלי זה הפריע לגוף שלי להתחיל ולקדם לידה.

הייתי ממש כאובה כבר מתחילת השליש השלישי, מה שהלך והחמיר כל הזמן.

לכן כן חשוב לי לשחרר קצת מה שאפשר באגן, ולהגיע ללידה בסיטואציה יותר נינוחה

היה מדהים! הליגה הכי טובה שהיתה לי. הטיפול עצמו היה מרגיע ומפנק, היא היתה עדינה ורגישה ונהניתי מאד.

הלכתי למישהי בפתח תקווה, אם רלוונטי לך אכתוב המלצה.

מבאס כי ממש אשמח להמלצה...

לא היה לך מביך הטיפול עצמו? בכל אזור האגן?

היית עם הלבשה תחתונה מינימלית? או גם זה לא?

גם במהלך ההריון זה יכול להקל ולשחרר

ורוב העיסויים האלל לא עושים עדיין עד 16

וגם זה דברים יקרים אני לא אישה לאורך כל התקופה ברוך ה' אני בסדר, אני אוהבת לקראת הסוף כשכבד כבר לעשות 

יש מצב שהיא ערבבה כמה שיטות ביחד

היה מדהים מדהים

כם הפחית כאבים

וגם איפס אותי נפשית... ממש מרגוע לנפש

הוצאתי מהרופא משפחה הפניה להידרותרפיה

כך שזה גם היה במימון חלקי

אברר על זה

אני אוהבת מים בעיקרון

חבל שהפנים יתמלאו בנמשים ונקודות חן, ומעבר לזה השמש מזיקה לעור לטווח הארוך.

מציעה לך לקנות סטיק הגנה (זה ממש כמו דבק סטיק והמריחה ממש קלה)

שתמרח כל יום לפני היציאה מהבית ולפני היציאה מבית הספר הביתה

לחברה מסוימת שעובדת טוב אצלך?

לילדים שלך את מצליחה לשים קבוע או להרגיל אותם לשים לעצמם? באיזה גיל? 

מתכננת כן לתת לבת שלי את הסטיק הזה ושתשים כל יום. (גם היא בהירה ומנומשת וזה חשוב לי מאדד)

ואסביר:

גם כשכתוב spf מסויים אם תבדקי באותיות הקטנות זה ההגנה כשמורחים שכבה/ כמות מסויימת על הפנים שנותנת 'כיסוי מספק'

בסטיק בגלל שזה סטיק זה שכבה ממששש דקה וצריך המוןןןןן שכבות כדי להגיע לכיסוי הרצוי

בעקרון הכלל אצבע הוא שבקרם (ולא סטיק) צריך לעשות עם הקרם פס על שלוש אצבעות ואת כל החומר הזה למרוח כדי להגיע לכיסוי שכתוב על הבקבוק

אז תחשבי כמה זה בסטיק😅

הסתייגות: זה עדיף מכלום… אבל שכבה אחת לא באמת מספיקה, היא טובה להרגל 

אני צריכה לשכנע למרוח חח

אבל שמעתי המלצות על הקרם הגנה של דר פישר

אם יש לך אינסטגרם תכנסי לחשבון של the dekel היא ממש מסבירה ונותנת המלצות וקודי קופון (היא מדענית יש לה תואר בחקר העור אז אני דיי סומכת על מה שאומרת)

יש להם קרם הגנה במרקם נעים, שפופרת צהובה כזו.

לצערי לא מקפידה כל יום למרות שהעור ממש בהיר...

מבחינת סיכוי כמובן שיש, מכירה לא מעט מקרים.

לדעתי להשתדל לנוח עד שזה חולף. בגדול אני שמעתי מרופאים שאין מה לעשות עם זה, רופא אחד אמר שאפשר לקחת פרוגסטרון אבל לא בטוח שזה יעזור (אבל צריך לבדוק לאיזה שלב בהיריון זה מתאים).

בפעם הבאה שתהיי אצל רופא תשאלי את כל השאלות וגם אם אין תשובה לפחות תדעי שבדקת, אפשר גם טלפונית.

מקווה שיחלוף לך במהירות ובשורות טובות בעזרת ה'♡

לא כולם בעד תרופות ו-או מנוחה.

היה לי המטומה משבוע 9, תינוקי נולד בשבוע 41

בשורות טובות

חיבוק על החרדות אני ממש מבינה אותך 💓

קחי חיבוק 🫂🫂🫂

היה דימום מטורף ולא ראו כלום. נחתי כל הזמן.

רק אחרי שבוע של דימום (בו עשיתי פעמיים או"ס) ראו המטומה. היה ממש שטף דם רציני מאד. נחתי המון וילדתי במועד ברוך השם.

הרבה מים, מנוחה הכי גדולה, תפילה, להגיד בקול שאני רוצה את התאומים ולדבר אליהם ולה', צדקה, ולבקש תמיכה תרופתית מהרופאים ליתר ביטחון (לא סגורה מה לוקחים לתמיכה, אולי פרוגסטרון? לשאול את הרופא ולבקש תמיכה ליתר ביטחון). (סליחה שמאנונימי לא הצלחתי זמנית להתחבר מהניק)

גם לי, בהריון תאומים היה דימום בשבוע 8.

האמת שאני לא זוכרת כל כך, אבל היה לי אקטרופיון שדימם.

בדקו לך גם בדיקה פנימית חוץ מאולטרסאונד? 

לרוב זה נוירולוג. יש עוד כמה רופאים שהם לא נוירולוגיה שעברו הכשרה אבל לרוב היום זה כבר נוירולוג שעבר הכשרה התפתחותית.

לפעמים מפנים לפסיכיאטר כשיש שאלה על חרדות או מצב נפשי אחר. ולפעמים סתם כי התורים יותר קצרים והוא גם יכול לאבחן קשב או לתת הפניה לאבחון אוטיזם או לשלול. 

אני חושבת, לא ידע מקצועי, שכשמגיעים עם ילד להתפתחות הילד כי 'יש בעיה', הרופא התפתחותי הוא זה שיפנה לפי הכיוון שנראה לו.

קשב וריכוז הוא זה שנותן את האבחנה, ולא צריך הלאה.

ואם יש סיפור רגשי / חשד לכיוון של תקשורת / חשד נפשי - הוא יפנה לפסיכולוג או לפסיכיאטר לפי מה שנראה לו הכיוון, או לריפוי בעיסוק/ קלינאית תקשורת.

זו התרשמות כללית שלי, לא בטוחה שזה נכון תמיד.

צריך להבין ממי שהפנה אתכם לפסיכיאטר למה הוא חושב שעדיף דווקא פסיכיאטר ולא התפתחות הילד , האם בגלל סוג הקושי או בגלל התורים הארוכים. 

מזכיר לי שקיבלנו כרטיסים להופעה כלשהי מהעבודה של בעלי... הייתי בטוחה משום מה שההופעה ביום מסויים...ואנחנו יוצאים פעם באלף שנה אם בכלל. מצאנו בייביסיטר והכל...יצאנו הגענו- אין שם כלום. קיצור התבלבלנו ביום!!

אז אחרי הבעסה- פשוט נסענו למסעדה כלשהי לא רחוקה והיה לנו דייט במקום..

(ביום האמיתי של ההופעה לא מצאנו בייביסיטר בכלל... אבל נו... אולי שנה הבאה)

ולגבי אמא שלך- אין לי עצות...רק חיבוק. תתני לזה מקום אצלך ותכאבי את זה..בסוף זה ישתחרר

אני לא מרגישה שזה משהו שיכול להשתחרר.

קשה לי עם זה שהביטחון עצמי שלי נמוך ושעד היום יש כלפי ביקורת ואפילו כשדיברתי איתה על איזה משהו היא ניסתה להשתיק אותי ולא נתנה לי לדבר .

זה מאוד פוגע לפעמים 

אין לך מושג כמה אני מבינה אותך,

זה כואב בטירוף

אני חושבת שזה בעיקר אצלה

שהיא מול הילדה שלה לא מצליחה להיות נקיה מאינטרסים

ולכן לא הצליחה אף פעם להיות מולך כמו מול התלמידות שלה

חוויתי גם משהו דומה

אין לאמא שלי תלמידות אבל החברות הכי טובות שלי היו מתייעצות איתה

והיא הייתה כל כך לא שיפוטית כלפיהן

וכל כך שיפוטית כלפיי שזה נוראי

זה משהו שאת יכולה לעבוד עליו גם עכשיו ובכל גיל וזמן. לא שזה קל אבל זה אפשרי...

לא יודעת אם ממש להשתחרר

אבל לא לתת לזה לנהל אותך

הכותרת שלך תפסה אותי-  החוויה שלך על הנסיונות שה' נותן לך כשמדובר על ערב לא מוצלח, זה קורה לכולנו אבל אצלך זה יושב על בטחון עצמי נמוך ואת כבר מצרפת את זה לשאר הקשיים שלך .

ממש כדאי ללכת לטיפול רגשי בתחום שיעזור לך לעבד את החוויות שלך שיעזור לך לראות את הכוחות והטוב שיש לך בחיים.

זה חשוב שתעברי את התהליך עבור עצמך בעיקר אבל גם לזוגיות ובמיוחד עבור הילדים שלך שלא תשחזרי את מה שעבר עלייך לדור הבא.

בהצלחה יקרה🙏🏻

בירושלים אם רלוונטי.

יכולה לכתוב לי בפרטי ואשלח לך.

לדעתי טיפול זה תהליך.. לוקח יותר מכמה פגישות.. יכול להיות שנה פלוס

ככל הנראה זה גם תלוי על מה בדיוק הולכים לטיפול ואיזה סוג של טיפול וגם בחיבור למטפלת, אבל על חיזוק ביטחון עצמי זה נשמע לי משהו שדורש זמן ותהליך ולא מהיר של כמה פגישות.. אם תכתבי אזור בארץ אז אולי יהיה לעזור לך יותר למצוא מטפלת באזור

כי לא לכולם יש סבלנות, כסף, פניות לשנה טיפול.... למרות משן הסתם זה אידאלי.. 

אפשר רגע לעזור לך לעשות הפרדה?❤️

המקרה הראשון שתיארת הוא מבאס נורא, אין ספק, אבל הוא משהו שיכול לקרות לכל אחד, והוא בגדר ניסיון "קטן".

הדבר השני שתיארת הוא משהו שמתמשך לאורך שנים, והוא צף בך עכשיו ביתר שאת בגלל איסוף הברכות. זה באמת יכול להיכלל בגדר ניסיון גדול ולא פשוט. אבל לכאורה הוא לא קשור למקרה הראשון שתיארת.

איך הזוגיות שלך עם בעלך? את מרגישה שהוא נותן לך מקום, מאפשר לך לשתף אותו בחוויות, יודע להגיב באמפתיה ולא בביקורתיות? (את לא חייבת לענות כאן, כמובן... אבל יכול להיות שהקשר שעשית בין המקרים נובע מדמיון כלשהו בין הקשר שלך עם אמך לבין הקשר שלך עם בעלך?)

בכל אופן, מצטרפת להמלצות לטיפול שישחרר אותך מחוויית הקשר שלך עם אמך.

אני ממליצה על יעל כורסיה ובת שבע סדן, שהן מטפלות מצוינות (וכנראה עמוסות...) - הן מקבלות גם בזום.

ובינתיים, אם מתאים לך, תקראי קצת על שיטת הטיפול הנרטיבי. מבחינתי הגישה הזו היא משנת חיים... (גם אם קשה להתמיד בה...)

בהצלחה, יקרה❤️

גם אמא שלי הייתה אהובה במקום עבודתה

אבל לא ראתה אותנו (אותי במיוחד)

ולקח לי שנים להשתחרר

כבר לא לוקחת את זה אישי, זה לא שלי ... זה שלה. עם הילדים שלי אני מתנהגת אחרת (כלומר אני מתרכזת במה שביכולתי לשנות).

מנסה לשמור על קשר טוב כמה שאפשר,

בכל זאת אמא.

וכל הכבוד על המתנה והרעיון , לא מובן מאליו!

וחיבוק על כל הקושי עוד יבואו ימים טובים. גם הקושי האישי ישתפר, תתרכזי בעצמך, מגיע לך את ראויה. 

אל תשכחי שכשמבקשים ממישהו לכתוב ברכה, בוודאי שהוא יספר כמה השקיעו וראו אותו.

כדאי לזכור גם שהתלמידות שחוו את אמא שלך אחרת, מין הסתם לא טרחו לכתוב לה שהיא היתה מורה ביקורתית. פשוט לא כתבו כלום וזהו.

לא שזה כל כך חשוב. הרי הכאב הוא לא על זה שהיה טוב לתלמידות, אלא על החוסר שלך.

ובכל זאת, אולי גם לך יש אח אחד או יותר שכן חווה את אמא שלך אחרת. או שבעוד עשור את תראי דברים בצורה שונה (ואולי, מי יודע, דברים ממשיים ישתנו).

בסוף בקשר יש שני אנשים.

וכשאנחנו הופכות מילדות לבוגרות, הקשר מול ההורים הוא כבר לא רק האחריות שלהם, אלא גם האחריות שלנו (למשל, להציב גבול מול ביקורת).

ודברים יכולים להשתנות. גם בגילאים מבוגרים ממש.

אם בא לך להעמיק, יש כאן פודקאסט שהוא לדעתי חובת שמיעה-

ושמחת בחייך: פרק 9-איך שמחים במערכות היחסים עם ההורים שלנו?

GCompris

זה בעברית

מקווה שאני לא מתבלבלת וזה באמת בלי חיבור לאינטרנט

הכנתי מרק, פיצות אישיות לילדים, לחם שום למבוגרים, כמה סלטים, גבינות, לזניה

התחלנו באוכל.

ואז הילד עמד על כסא

נתנו לו ציצית וכיפה מתנה

הסברנו מה זה חלאקה (לילד עצמו עשינו הכנה ארוכה מראש)

כל אחד בא וגזר תלתל. מהסבא רבה עד הבן דוד הקטן..

הוא קיבל כל מיני מתנות

ואז עוגה וקינוח

פיצה בורקסים ירקות גבינות (אולי פשטידות וסלטים, לא זוכרת)

גזרנו שיער,הקראנו נוסח לחלאקה שהורדתי מאחד האתרים

עשינו לילדים בועות סבון גדולות בחצר

ונראה לי יצירה כלשהי

לפני שכולם הגיעו הלכנו לרב שיגזור תלתל ויברך אותו

היינו בערך כמוכם מבחינת מבוגרים והרבה יותר ילדים.

זה היה בחורף והכנתי 2 מרקים, פשטידות אישיות, סלטים

ובהמשך קפה ועוגות.

הטקס עצמו עשה אבא שלי עם לוח אותיות ודבש.

זה לבד מרכז עניין.

לילדים קניתי משחקים ויצירות בהכל בשקל. לא היתה תוכנית מיוחדת.

(עוד לא היו אז בני דודים לילדים שלנו...)

בעצם קודם כול נסענו לקבר של צדיק באזורנו, ואז התכנסנו אצלנו בבית.

לא זוכרת איזה אוכל הכנו בדיוק, אבל לא משהו מורכב מדי.

כל אחד התכבד לגזור תלתל לילד/ים, חילקנו מתנות, אכלנו - וזהו בערך.

היה נחמד ומספק בשבילנו.

(כשחגגנו לבן הקטן כבר היו בני דודים, אבל הייתה קורונה אז "הזמנו" אותם להשתתף מרחוק בזום...)

לק"י

וממרחים שילדים אוכלים.

ככה שלא יצאו רעבים. בעיקר שהם גרים רחוק.

ומזל טוב!!

כולל לחמניה ונקנקיה ופרס שמעסיק

ככה משחרר תהורים קצת. הפרס היה חבילת צבעים והם ישבו לצייר ציורים לילד החלאקה 

לא עשיתי בבית אבל אם יש לך מקום בבית אפשר להביא מצנח (השאלתי מהגן של הילד) 

כשיש הרבה ילדים זה מאוד נחמד.. 

המצנח שלנו היה ללא חור אז הילד נכנס פנימה והקטנים (בעיקר הגדולים הקפיצו אותו.. 

אה ויחד עם המצנח קיבלתי מהגן גם כאלה של מעודדות- בזה הילדים פחות השתמשו... 

בנוסף קניתי כל מיני אביזרים לילדים בזמן השירים שירקדו- מקלות כאלה שעושים אורות, כובעים צבעוניים, שרשראות כאלה.. משקפיים.. בחנות של השקל.. הילדים נהנו ממש!! 

היו בלונים- אז זה גם העסיק קצת את הילדים. 

שירים ולהרים אותו על הכיסא.. 

מזל טוב! 

אם יש לך מקום

אחותי עושה באיזה פארק יש שם מתחם קטן שאפשר להשכיר אז זה גם רעיון לעשות במקום כזה

בעיניי לעשות בבית זה מהמם

ולגבי לכבד את האנשים יופי שאת חושבת על זה

אנשים באמת טורחים ובאים

(אנחנו באנו לחלאקה מעל שעה נסיעה, כל המשפחה מ2 הצדדים והבית היה קטןןןןןןןן, האמא התעקשה שהיא עושה בבית, בפועל לא היה מקום לזוז ובעיניי זה היה לא מכבד בכלל

טרחנו נסענו באנו בסוף בקושי היה איפה לשבת בלחץ, היה עדיף שלא)

באו המשפחות (חלקם)

וחברים מהשכונה

הכנו פריקסה, ירקות ופיצה

שירים ריקודים, גוזרים את השיער ועוגות לקינוח

היה ממש נחמד זכור עד היום לטובה💜

קנינו כדורי פלאפל מוכנים, להכין בתנור

פיתות

חומוס, טחינה, מטבוחה

סלט ירקות

כרוב חתוך של חסלט

צ'יפס

מלפח"צ

שתיה

הכנתי עוגת קרמבו ללא גלוטן לקינוח

הכנו מזכרת מהממת לכל משפחה שבאה. ברכת הבנים חרוטה על פרספקס. 

יצא מושלם! 

אם לתועלת כותבת כאן מאיפה, אם לא מתאים המנהלות יכולות לערוך..

DOLB - Laser works & art | שירותי חריטה בלייזר מקצועיים

נראלי זהו בגדול אם אני זוכרת נכון.

תכננתי להכין שקיות הפתעה לילדים, קניתי שקיות משולשות, תכננתי להכניס מרשמלו, סוכריות שוקולדים אבל לא הספקתי.
 

הרב של בעלי בא, אמר כמה דברים וגזר ראשון תלתל

אח"כ כל אחד גם גזר וברך אותו.

לא הספקתי להתארגן על לוח אותיות,

אז קניתי אותיות מגנטיות,

סידרתי אותן על לוח מגנט גדול ובמרכזן שמתי קערית עם דבש ואמרנומאיך זה קשור, הוא טעם מהדהד

מתנות וזהו בגדול נראלי.

ואז יוצא גם טעים, גם מושקע, גם ביתי, גם לא ביתי

ופחות עבודה.

למשל:

2 סוגי מרק (מרק כתום ומרק בצל) עם תוספות קנויות:

קרוטונים, שקדי מרק, גבנצ וכו'.

בגטים/ בייגלים קנויים עם גבינות קנויות ודגים קנויים וסלטים ביתיים או סלטים חצי ביתי חצי קנוי.

מגש ירקות ביתי עם רטבים קנויים.

אנטיפסטי בתנור.

אפשר להזמין מגש סושי, או פיצות לילדים וכד'

ולהכין פשטידות ופוקצות לעבות את הארוחה.

יש כמה אפשרויות איך לשלב, שיהיה עשיר באוכל ולא הכל רק ביתי שזה באמת הרבה עבודה.

גם בסלטים אפשר לקנות תערובת ירקות גוש קטיף שרק צריך לערבב עם רוטב.

מזל טוב!

רק מקודם הצלחתי להיכנס לפורום ולראות את התגובות שלכן, ממש מעריכה את הפירוט.

נתתן לי הרבה רעיונות לאוכל ולחגיגה עצמה.

לגבי המקום- בעזרת ה' אמורים לעבור חודש לפני לדירה עם סלון גדול ומרפסת ככה שיהיה מקום לכולם.

לגבי האוכל- נראה לי אני אלך על חלבי- פרווה, זה יוצא אוגוסט ובשרי מרגיש לי כבד מידי. אני אצטרך לתכנן תפריט עם הכנות פשוטות יחסית ושרובו יהיה מדברים קנויים או דברים שאפשר להכין ערב לפני. אני לא יכולה לעמוד במטבח ולבשל, עושה בעיקר דברים בישיבה ובעלי מבשל לפי ההסברים שלי. וגם זה לא תמיד מתאפשר לי.

ביום החלאקה עצמו אני מתכננת להביא את העוזרת ואת הבייביסיטר כדי שיעזרו עם הילדים והארגון בשעות שלפני.

אתן חושבות שבסדר שקודם יהיה הטקס עצמו ורק אחר כך האוכל? הרבה פעמים אחרי אוכל עייפים ואין כח לכלום😅 ככה ישר כשהילדים יסיימו לאכול הם יוכלו לצאת למרפסת ולשחק שם/ לעשות יצירות/ לרקוד בלי לחשוש שהם יתלכלכו לפני הטקס.

רק שיתחיל בשעה הגיונית. שלא יהיו מורעבים😅

הגיוני מאוד קודם טקס ואז אוכל

אפשר לקנות בייגלים וגבינות טעימות

ולחתוך ירקות ותוספות וכו'

זה ארוחה חלבית קלילה וקנויה

הכי פשוט זה לעשות בר פאלפל

ואז את יכולה לקנות הכל

לסדר כדורים, פיתות, כמה סלטים

ושתיה

טעים, משביע וקל להכנה

בבוקר הלכנו לרב שיברך אותו ויגזור תלתל ראשון.

אח''צ המשפחה הגיעה.

הכנו עוגיות אותיות, פעם אחת מוכנות ופעם שניה כשהיו ילדים יותר גדולים כבר אז עם שני סוגי ציפויים סוכריות והם קשטו בתור פעילות.

דברנו קצת על ההתרגשות שהוא גדל וכו', כל אחד שרצה גזר תלתל ואז אמא של בעלי ספרה אותו. אפשר גם יום אח''כ לקחת למספרה.

כיפה וציצית מקושטת.

מבחינת אוכל: פיצות קנויות- קל סוגר פינה עם הילדים,  לחמים קנויים יותר בריאים לגדולים, ממרחים קנויים, סלט, מרק, אפשר גם סלט טונה וסלט ביצים. קצת שתיה.

ממש נחמד וקליל יחסית. בתכלס להכין רק שלושה סלטים באותו יום. מרק עוגיות וציפויים מראש אולי תשלמי למישהי שתכין. ובתכלס לא חייב ציפויים ולא מרק. סתם אצלנו זו היתה הפעילות לילדים.   

העוגיות בתור הקינוח. אבל אפשר עוד משהו אם רוצים. 

מקבלת בקליניקה בקרית משה

0523373652

פתאום רואה שלא כתבת אם לילדים או מבוגרים, עד כמה שידוע לי היא מקבלת רק ילדים 

עגלת תאומים

וזה הרבה פחות מסורבל מטרמפיסט

אם הוא כבר בן שנתיים עד שנתיים וחצי אז זה כבר תלוי ילד אבל נשמע שזה באמת מה שהוא זקוק ויהיה לכם הכי נוח להתנהל

תחפשו ביד 2 זה מוצר שיש המון

יש לך מה לומר על טרמפיסט צד מול טרמפיסט אחורי?

יותר קל לסוע על זה. ואחרי שהילד מתרגל לרוב הוא נהנה.

או בימבה אופנוע.

ואולי להבטיח לו פרסים בשלב ראשון עד שיתרגל. מדבקה. שוקולד ציפס. מכתב לגננת. וכו. 

שלא יברח פתאום לכביש או משהו

https://www.allita.co.il/product/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%A7--%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99----%D7%98%D7%A8%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%98--%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%94---%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%94-

לנו עלה 800 ש"ח לפני שנתיים בערך, כשהקטנה שלי נולדה והגדול היה בן 2.4. 

היו לי הרבה הליכות, אז חיפשנו משהו נוח ויציב יחסית..

מה שטוב בעגלה הזו- זה שהוא יושב ונוסע, אפשר לחבר לעגלה של הקטן גם מצד שמאל- כך שתהיי יותר רחוקה מהידית של העגלת תינוק ואפשר לחבר גם מצד ימין- שתלכי ליד הגדול שלך ויותר קרוב לעגלת תינוק. ז"א זה יכול להיות גם טרמפיסט צד וגם אחורי.. 

בנוסף, 

זה משתחרר בקלות וזה עגלה נוספת קומפקטית וטובה בנפרד גם. 

לנו זה ממש היה מושלם, משתמשים בה עד עכשיו, וגם בהמשך כשאלד בקרוב בע"ה כנראה.. 

וזה הופך גם איכשהו לבימבה- את זה לא ניסינו עד היום, לא היה לי צורך. 

בהצלחה.. 

כי יש לי את העגלה שלהם.

הוא היה מושלם ממש. הוא אחורי אבל נוטה קצת לצד אחד כך שנוח ללכת אתו, ממש לא מורגש. עלה וירד  עם העגלה מהמדרכה וכד' באופן חלק ממש. אם יש לך עגלה שלהם אני ממליצה בחום.

הלכתי עם טרמפיסט אחר של אחותי אחרי שהתרגלתי אליו וזה היה פער מטורף, לא הבנתי איך היא הולכת עם זה🤭.

ראיתי שאין לך בוגבו ושלי שלהם אז רק אגיד לגבי אחורי או מהצד

לי היה מאוד נוח האחורי כי זה לא מסרבל במעברים צרים ובכניסה לחנויות.

נראה שעם הטרמפיסט צד לא תוכלי לעבור במעבר צר שעגלה יכולה לעבור.

אז לא רואה איך זה יעזור.

כמה פעמים עברתי והיה גם שיבושים כמו שאת מתארת

אם כי בפעם האחרונה שעשיתי גרידה ולא היה מחזןר גיליתי על הריון, הייתי עם מניעה של נרות

אבל זה יכול להיות, הייתי מחכה עוד שבוע -שבועיים ואחכ הולכת לרופא

ועם ד"ר רותם רפאלי. (האמת שאנחנו עדיין לא בטוחים עם ד"ר רפאלי אבחן נכון באחד המקרים...)

אבל לא יודעת אם הם נחשבים מומחים ממש גם לתחומים אפורים כאלה...

הם מקבלים בהתפתחות הילד של כללית בירושלים.

יש לי חשד על אחד הילדים, אנחנו במעקב אצל רופא נוירולוג מהקופה אבל משום מה נראה שמתפספס פה משהו

הוא בן 3

איך זה הולך בכללי? 

הנוירולוג הוא גם רופא התפתחותי? מניחה שכן...

אם כן, מציעה להגיע למפגש הבא עם דוח חינוכי עדכני מהמסגרת ולהעלות את זה מול הרופא.

התהליך העיקרי נעשה מול פסיכולוג התפתחותי שעושה את החלק העיקרי של האבחון ואז צריך לחזור גם לרופא ההתפתחותי

כן הנוירולוג הוא של התפתחות הילד, אבל הוא ממש ממש עפיפון, מהרגע הראשון לא היה נראה לי

הבעיה שבמכבי אין אופציה להחליף רופא

אבל לדעתי זה הנוירולוג צריך להפנות.

תשאלי אותו ישירות בביקור הבא.

אבל תבואי מוכנה עם מה שאת רואה, אפילו כולל סרטונים שאת רוצה להראות.

מצד שני אני רוצה לסיים שיש הרבה קשיים שנראים דומים, וצריך לעשות אבחנה מבדלת מדויקת

לפי החוק את לא צריכה להיות כבולה דווקא לרופא אחד.

יש לך זכות לחוות דעת שניה

ובאופן כללי אם את לא מרוצה את יכולה לעבור.

ניסית לשאול את המזכירה בקופה איך את יכולה להחליף נוירולוג?

אם הייתי מגיעה לרופא שלא מרוצה הייתי עושה בלאגן עד שמחליפים לי.

ואם זאת המדיניות שם אז בודקת מה המצב בקופה אחרת ועוברת

לא הייתי חוזרת לרופא הזה בכל מקרה, זה נושא קריטי שצריך לסמוך על הרופא.

אבל זה המתנה...

אבל בגיל 3 אפשר גם לאבחן תפקוד בינוני-גבוה (אם כי זה יחסית נדיר לפי מה שהבנתי).

תבקשי שגם פסיכולוג יראה אותו, בתקווה שיביאו לך מישהו טוב יותר מרופא ההתפתחות...

בהצלחה!

לא יודעת לגבי עלות, הייתי אצלה בשניידר.

אבל הייתי מרוצה ממנה הן כאמא שהגיעה עם ילדה ממש לא משתפת פעולה והיא האמינה לי וראתה מעבר והן כפסיכולוגית שקוראת דוחות שלה

אבחון מדוייק

מכיל ומקשיב גם לאינטואיציה של ההורים

לטעמי..

בסוף צריך להתחבר לשם של הילד תקראי שם שאת אוהבת 

בשם שני.

ככה יש המשכיות לשם, אבל זה לא בשימוש יום יומי.

אני מכירה אוהד, שזה מאוד דומה.

ואפשר לתת ולקרוא בשם חיבה.

באמת פחות שומעים אותו בימינו אבל הוא לא חריג או מוזר ואני לא חושבת שהוא מאוד כבד

אבל באופן כללי לא הייתי נותנת שם רק בגלל הכיבוד הורים.. כלומר זה מבחינתי יכול להיות שיקול במערך השיקולים, אבל לא יכול להיות סיבה בלעדית.

בשם לא נפוץ, נחשב אולי קצת 'ישן'.. אבל אהבתי אותו והוא מתאים לילד שלי וזה מותקק

לדעתי מה שמשנה זה אם את כהורה אוהבת את השם או לא. נפוץ או לא נפוץ וכל שאר השיקולים זה עניין אחר.

ספציפית לגבי אהוד - מכירה ילד בשם הזה וזה לא מוזר לדעתי, מה גם שאפשר לעשות לו כינוי חמוד כמו אודי אם זה מרגיש יותר עכשווי ומתאים לילד

עם כל הכבוד לכיבוד הורים-

אני מניחה שההורים שלכם פחות ישמחו אם תקראו לילד בשם שאתם לא אוהבים בעצמכם.

קוראת ככה

אבל מה שחשוב זה שאתם תאהבו

לא אנחנו 😉

גם דמות תנכית, גם על שם סבא.

בכלל לא שם ישן בעיניי.

בנוסף, אני קראתי על שם סבתא בשם שלא אהבתי, אבל האמת שלא היה לנו שום שם אחר בראש חוץ ממנו. גם שם כבד וישן. הילדה מתה על השם שלה, וכיום אני מבינה שזה באמת שם זוהר.

כמובן שאתם תעשו מה שאתם רוצים, ועל שאר הסבים אנחנו נתנו שם שני, רק אומרת את דעתי. ובעז"ה מקווה שה' ישלח לי עוד בנות ואקרא להם על שם סבתות נוספות, גם כן שמות כבדים וישנים

אנשים נותנים כל מיני שמות מוזרים כי הם אוהבים...

ולהכל מתרגלים. זה הרבה פחות מוזר משמות מונפצים אחרים, זה לפחות נשמע מוכר והגיוני באוזן.

אבל לתת שם שאתם לא אוהבים זה נראה לי מבאס.

כמו שהציעו פה - מה עם שם שני?

בעיניי זה אחלה פתרון לקריאה על שם או תוספת משמעות בשם פחות אהוב.

אהוד או אוהד

אפשר ביומיום לקרוא אודי.

אבל חשוב ממש שאת תהיי מחוברת לשם.

הסתכלי בעקרונות ל הרב אליהו למתן שם.

אם זה חשוב לכם לקרא על שמו ( דרך אגב, לי מאוד חשוב ) אפשר לקחת שם נרדף או משחק עם האותיות. לדוג רוזה - שושנה, בער - דב וכו'

אנחנו עשינו את זה כי ממש לא התחברנו לשם, המשפחה התרגשה ממש ומבחינת אבא שלי הוא קרוי על שמו

נהייה לי קליק עם השם.
ייחודי ממש
דמות תנכית חיובית
אז למה לא?
מצד שני כן את צריכה לאהוב את השם. ומבינה שבעלך לא מוכן שם שני, אולי שיתפשר?

אגב, אני מכירה אוהד אבל לא הרבה...
 

אני קראתי בשם שחשבתי שהוא קצת זקן (על שם סבא) ומלא אנשים החמיאו לי איזה שם מודרני בחרנו 😅 יש תקופות שקוראים יותר או פחות בשמות. לא הייתי נמנעת בגלל זה.

אבל אם את לא אוהבת זה משהו אחר והייתי כן בודקת מה האופציות האחרות

בן 12 בערך

קיצור זה קיים 

אם לא מצליחים להתחבר לערך של לשמח את ההורים בשם הזה בלב טוב( יש איזה באסה נלווית ) אז עדיף לבחור שם אחר.

אחד השמות שקראנו בעלי אוהב ואני פחות וזה בסדר מבחינתי. לאחר שקראנו אוהבת את הילדה עם השם. האופי שלה כל כך מיפה את השם שפחות משנה לי מה השם שלה. כמובן זה שם טוב, אחרים מאוד החמיאו על השם הזה..

זה גם היה על שם ולפני שהיא נולדה השם היה נראה לי בסדר. לא הכי היפה, אבל סביר.

כשהיא נולדה זה היה קרוב לשבת וכולם סביב הלחיצו אותי לקרוא לה שם בשבת והסכמתי לא בלב שלם כי הייתי מאוד חלשה ומבולבלת ולא הצלחתי לחשוב על שם אחר.

לצערי הרב מאוד אחרי הלידה סבלתי מדיכאון אחרי לידה, מסיבות אובייקטיביות כמובן, וגם היא בכתה המון ולא הייתה נוחה  וכמה שזה שולי, השם לא הוסיף לתחושות הכלליות שלי ואפילו לחיבור הנפשי שלי אליה.

ברור שלא לכל אחת זה אותו הדבר,

לי ספציפית זה היה קשה וזה גם היה הכל ביחד אז בכלל לא מייצג, אבל בכל זאת היה לי חשוב להביא גם את נקודת המבט הזו.

היום אגב, אני אוהבת אותה מאוד מאוד מאוד, אבל לעולם לא קוראת לה בשמה המלא, אלא בשם חיבה בלבד. 

תני כשם שני אם חשוב לך

אולי לחפש שם קרוב בצליל או במשמעות?

אולי יהודה?

אני לא חיפשתי שמות דומים בשביל כיבוד הורים אבל אם חשוב לך אז זה יכול להיות פיתרון

מצד אחד אני חושבת שלא כדאי לקרוא בשם שלא אוהבים מצד שני לאחד הקטנים קראנו בשם שהבנות הגדולות לא אהבו, והיום הן התרגלו וזה ממש מזמן משנה, הן שכחו שבהתחלה השם היה נראה להן מוזר ולא קשור, אז אולי גם לכם זה ישתנה, אבל יכול להיות שגם לא...

ולגבי השם השני, אמא שלי אמרה כל הזמן ששם שני זה לא משהו שהיא רוצה או שם ראשון או לא בכלל, ואני החלטתי לקרוא לאחד הילדים (אותו ילד מהסיפור הקודם) שם שני על שם אבא שלה ובברית זה כ"כ ריגש אותה ברמות, היא לא הפסיקה לבכות ולהתרגש. כיבדנו אותה גם שתספר קצת על אבא שלה, אז למפרע זה שימח אותה מאוד מאוד

מקומות בשולי יו"ש - בית אריה, עופרים, נילי, נעלה - יש מצב שיהיה רלוונטי?

מה עם אזור בית שמש לכיוון עמק האלה ולכיש?

יישובים בפרוזדור ירושלים?

לגבי לדווח לאחיות, אם את סובלת אולי כדאי יתכן שאפשר לשנות או לדייק את המינון. נראה לי עדיף לדווח מקסימום יגידו לך שזה נורמלי. 

היינו שם כמה פעמים מאוד נהננו

זה כמו מושב כזה עם חיות ופינת ליטוף אפשר ללטף ולהאכיל 

יש בנתניה איקאה ויש שם גם מקום לשחק לילדים וגם אוכל

ויש מלא פארקים פתוחים, וחוף

אפשר גם ללכת על הטיילת

הייתי מקבלת תוצאה כבר בצהריים

זה בעצם כמו יום שישי ובזה אין לי ניסיון.

מה איכפת לך לנסות?

רק למקרים מיוחדים כמו מטופלות פריון וכדו'

תבררי עם המרפאה שלך...

זה קשור לעובדה שהבדיקות עוברות אחר כך למעבדה מבצעת שצריכה לבצע את חלקן באותו יום. ויום עבודה בערב חג הוא יום קצר גם לעובדי המעבדות .…

כשמקבלים תשובות אחרי צהריים/ערב לבדיקות דם יש מישהו שעומד מאחורי התשובות האלה...

השאלה אם יש בכלל בדיקות מעבדה ביום כזה.

אני בכללית..עשיתי בחמישי. הגיע בראשון בצהריים. לא ערב חג.