המוניטור עולה עד 28 בזמנים שאני מרגישה כאבים בגב.
האחריות אומרות שזה לא צירים.
הלוואי שמישהי יודעת להגיד מה זה אומר?
זה ממש לא הריון ראשון או שני ואני לא מכירה שום דבר כזה
המוניטור עולה עד 28 בזמנים שאני מרגישה כאבים בגב.
האחריות אומרות שזה לא צירים.
הלוואי שמישהי יודעת להגיד מה זה אומר?
זה ממש לא הריון ראשון או שני ואני לא מכירה שום דבר כזה
יכולים להיות צירים שלא מובילים לכלום.
לשתות הרבה, לקחת ויטמינים.
וזה באמת לא צירים... הרופאים דחו את האמירה שזה צירים, למרות שהרגשתי כאב...
3 ימים אחר כך הייתי במוניטור שוב וזה כבר היה צירים (עלה ל70-60-80). תכלס אין לי באמת מושג מה זה אומר והרופאים לא ידעו לענות לי... אבל לפחות מקווה שאני מנרמלת לך את התופעה, שלא תרגישי חלילה חריגה...
מקווה שזה יגיע בזמנו ובטוב!
עליה ל28 זה לא משמעותי כדי להקרא צירים.. יכול להיות התכווצויות מהתייבשות או הכנה של הרחם אבל צירים אמיתיים מהחוויה שלי זה מספרים הרבה יותר גבוהים
תרגישי טוב♥️
שמספר לא אומר כלום, לפי מה שאני יודעת. זה תלוי איפה המתמר של המוניטור יושב,
המשמעות היא בד"כ מאיזה מספר התחלת ועד כמה הוא עולה.
יושב במקום הלא נכון, קרה לי תמיד שהתלוננתי על צירים והאחות אומרת את רואה אין לך כלום את אולי מדמיינת ואז תוך שנייה הבטן מתקשה מתקשה ואז היא ראתה שזה בכלל לא במקום הנכון ומאז...הכל הסטוריה חחחח
גם בלידה היה לי ככה, צירי תופתת למות אבל לא ראו ככ במוניטור, פתיחה 10 ואני צועקת אבל למי אכפת כבר איפה המתמר
אז את אולי לא מדמיינת ויכול להיות באמת צירים
חיבוק נשמה ❤️
תכלס קשה להגדיר בדיוק מה זה צירים בהקשר הזה, אני מניחה שמה שהתכוונו להגיד שזה לא צירים בעלי משמעות ללידה
תנסי לשתות המון ולנוח אולי זה יעזור להפסיק אותם
השבת נסיים את חומש במדבר עם פרשות מטות-מסעי (הקריאה הכי ארוכה בשנה).
ואנחנו ממשיכות בשלושת השבועות, במנהגי האבלות על החורבן.
מוזמנות לשתף בלימוד, מחשבה או תובנה, על הפרשה או על שלושת השבועות.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
על צפת. לא זוכרת מי כתבה על סיור תת קרקעי
מתאים גם לילדים?
תוכלי לפרט מה בדיוק רואים ועושים?
ועלויות?
ירכא
אגם מונפורט במעלות
נחל עמוד
מסלול הג'רמק במירון
המצודה בצפתמצודת
בירייה
.1 אחת מפנינות החן של צפת היא עמק התכלת, פארק עמק התכלת משתרע על כ-580 דונם במבואות הצפוניים של צפת, ובו מעיינות ובוסתנים לנוכח נוף מרהיב של הרי מירון, בפארק שבין שביליו רועים איילים ויעלים ובברכותיו רוחצים עופות מים. בפארק שבילים, מעיינות, בריכות מים ובוסתנים.המסלול הקצר: ליד הבריכות מתחיל מסלול מעגלי שחלקו מונגש ובצדו ספסלים ופינות ישיבה. המסלול מתאים לכל המשפחה. אורכו של קטע זה כ-800 מטר. באמצע המסלול מפכה מעין, עם בריכת אבן טבעית קטנה בגודל האמבטיה הביתית שלכם ובגובה הברכיים (של ילדים בני שנתיים...) אידיאלי למשפחות עם ילדים שאוהבים להשתולל ולהתיז מים, מחד, אבל לא רוצים להרטיב את כל הבית בפסיעות בוץ, מאידך.המסלול הארוך: אורך מסלול ההליכה משער הפארק ועד הבריכות התחתונות (מסלול הלוך וחזור) הוא כקילומטר אחד בלבד. בסוף המסלול בריכה שלתוכה נשפך מפל. המסלול תלול ובו 160 מדרגות, ואינו מתאים לעגלות ילדים וכיסאות גלגלים
2 כמה עשרות מטרים אחרי הכניסה לעמק התכלת ישנה חוות סוסים ועוד כמה בעלי חיים.עד כמה שידוע לי הכניסה בחינם, (למי שרק רוצה לראות את הסוסים ובעה''ח האחרים) הרכיבה בתשלום.
3. בקצה רחוב האחד עשר ישנו מעיין קטן שכבר עשרות שנים חלוקים על שמו,הוא נע בין השם 'אורות האר''י' המשך ב'ואדי חמרה' והכי פשוט 'המעיין מרח' האחד עשר'כביש קצר מוביל למעין ומיד אחריו נמשך מסלול הליכה לכיוון הר כנען עם נוף מרהיב לכנרת והרי הגולן.(יש לציין שאנשים טובלים במקום, זו גם הסיבה לכל הספסלים מסביב)
4. בפאתי שכונת מאור חיים, סמוך ליציאה מן העיר בכיכר שנקראת 'כיכר חלוואני' יש לפנות ימינה בכיוון ההפוך ליציאה מן העיר ומגיעים תיכף לפנינת חמד - נחל עמוד.במקום: מסלול הליכה ארוך שמגיע עד אזור מירון, המסלול מתאים למיטיבי לכת ואורכו כשעתיים, נחל עמוד משופע בבריכות ומעיינות שאפשר להשתכשך בהם בימי הקיץ החמים, בין טחנות קמח ישנות, שרידי בוסתנים וצמחיה עבותה.למשפחות עם ילדים - מומלץ ללכת כ 30 - 20 דקות עד לבריכות הראשונות ולאחר מכן לחזור חזרה,מנסיון - מהנה מאד.
פרווה
דברים שיש בבית
לא אכפת לי לעבוד קצת..
אז לא צריך רק רעיונות ממש קלילים
מה הכיוון חלבי או בשרי?
פשטידה וסלט?
תפוח אדמה וביצה עם סלט גדול בצד?
לחילופין, פריקסה
*פיצה פרווה עם טונה
*קציצות טונה עם פירה
*סלט עשרי עם טונה וביצה קשה מערבבת עם מיונז
*חביתת נקניק פרווה
*פנקייקים
*טורטיה עם חסה מלפפון ושרי עם טונה/ פסטרמה/ או חלבי- גבינה בוגרית
עוד?
עם אנטיפסטי וסלט עם טחינה .. יאמי
קציצות ירק ,סלט טאבולה,
פנקקיק פרווה
שקשוקה
חביתת ירק עשירה עם סלט מושקע
פשטידות יש מלא
חביתות מעניינות עם גבנצ או ירקות
לביבות ירקות
קשה לי עם כמויות המצפון הפסיכיות שיש לי סביב הטהרה
תמיד אני מרגישה לא בסדר ופושעת!
ולמה? למה הסתכלתי אחרי שחשבתי שניקיתי את עצמי על עיוור? עכשיו אני עם מצפון שיש סיכוי שמה שראיתי (שאולי מן הסתם נמרח מהניקוי הלח) אולי הגיע לגריס. ואולי לא?!
ומה אני אמורה לעשות בשעה כזאת כשזה קורה ואני לא מצליחה גם לחזור לישון
נמאס לי מהמצווה הנוראית הזאת
לפעמים אני רוצה להיות חילוניה בגללה
א. עד כמה זה בדיקה קשה וכואבת? אפשר אח''כ ללכת כרגיל לעבודה?
ב. את הבדיקה עושים בסוף הוסת
עד כמה זה עלול לעכב את השבעה נקיים?
בהנחה שהביוץ שלי בדכ ביום ה16-18 לוסת
ואני עושה את הצילום בסיום הוסת ביום ה6-7 כשנגמר הדימום
אני יכולה להספיק לטבול לפני הביוץ?
אשמח לשמוע מבנות שעברו
איך היתה להן ה'חוויה' והאם זה השפיע על הטהרה של אותו חודש.
הבדיקה הזאת היא מעין עולם הבא, לא היו לי כאבים כאלה בחייםםםם, כאב לי דומה כשעשו לי זירוז עם בלון.
כשהמזכירות אומרות לך זה טיפה כואב קחי משככי כאבים אל תאמיני להן. לא מבינה למה מסתירים את זה שזה כואב.
יחד עם זאת היו כאלה שלא כאב להן...
מציינת שלי פתחו חצוצרה סתומה
הרופאה שלחה אותי כי כבר מנסה תקופה להיכנס להריון אחרי הפלות
ויש לי לאחרונה כאבים מוזרים במהלך החודש
אז היא חוששת להידבקויות או דלקת איפושהו שם בפנים
תודה
הרגעת אותי
התכוונתי שזה כואב כן??
שמעתי על הרבה נשים שהצלחחו להיכנס להריון אחרכך, אם יש הידבקויות םותחים את זה מיד, קחי משכך כאבים לפני,
ויודעת מה??? לדעת מה הולך להיות זה באמת מרגיע כשאני נכנסתינייתי ממש בחששות, הייתי מעדיפה לדעת לפני שזה הולך לכאוב ולא להיות בשוק חיי
אבל כנראה שזה באמת נצרך
היה לך דימומים והפרשות מוזרות אח''כ?
האמת שלא זוכרת לגבי דימומים וכו,
נראלי הייתי בשבעה נקיים, ולא זכור לי שזה דחה לי את הטבילה
הכי טוב לקבוע בדיקה כזאת ליום הראשון (או השני) של שבעה נקיים..
ככה שתצליחי לעשות הפסק ובדיקת בוקר של היום הראשון -
ואז אפשר יש צורך תוכלי להפחית בדיקות ולחכות עד לבדיקה של היום השביעי שהגיוני שכבר תצליחי לעשות אותה..
שוב, לא כותבת מידיעה של ההלכה בהקשר של הבדיקה הזאת אלא באופן כללי לגבי בדיקות בשבעה נקיים
ושכחתי להוסיף,קחי מראש משכך כאבים ושיהיה איתך זמין גם לאחכ וברגע שאפשר קחי שוב, אין מצווה לסבול,שום מצווה כזו, בדקתי
נתחיל מההתחלה
לא ידעתי שזה אוסר (לא יודעת איך אבל זה פרח לי מהראש,עשיתי ביום החמישי ל7 נקיים וזה הוסיף לי 7ימים שרציתי למות בהם)
לא היה לי שום דימום ככה שזה לא האריך עוד את הטהרה,אבל כאב לי נוראות ולכן הרב אמר לעשות הפסק בדיקה ביום הראשון וביום השביעי בלבד.
הבדיקה עצמה כאבה לי אבל הרופא היה מאוד מאוד אנושי, הסביר בדיוק מה שהוא עושה גם לפני וגם תוכדי, ממש ברגישות, היו שם 2 סטודנטיות לרפואה שצפו ולי זה עזר כי היה לי למי לתת יד שהכאב היה מידי נורא,
שיצאנו משם כאב לי ברמות שלא הצלחתי לשבת טוב ברכב, רק על כרית, אבל ללכת ולהסתובב לאט עשה לי טוב,
מאוד רציתי כבר באותו יום ללכת לעשות משו כייף כמו פיצוי בפועל לא היה לי כח ועשינו אחרי כמה ימים..
ובפועל פספסתי את הביוץ באותו חודש, אבל אצלי זה לא משנה כי לא נכנסתי טבעי להריון גם ככה אז באמת זה היה מאכזב אבל לא נורא.
בהצלחה ממש!!
לפחות אני אדע למה לצפות 😖
איפה עשית את הבדיקה?
כי הרופאה שלחה אותי למעייני הישועה היא אמרה שיש שם רופא מומחה מאוד לזה
והם גם משתדלים מאוד לקבוע את זה די מהר
סמטאותמי שהתקשר ראשון שיש לו תור פנוי בהשגחפ וזה התאים לי, לקחתי.
עשיתי בזיו.
חושבת שחלק גדול מהכאב שלי היה החוסר ידע לאן אני הולכת והשוק שגיליתי שבאמת זה מאריך לי את הימים למקווה,זה די "עזר" לענין
אני עשיתי גם כחלק מבירור פוריות..
א. לא כאב לי בכלל בכלל… לקחתי נורופן חצי שעה לפני, היו קצת כאבי מחזור אבל חלשיםםם
ב. אני עשיתי את הבדיקה ביום ה7 למחזור, ולפי הפסיקה שלנו הבדיקה מטמאה, באותו יום הצלחתי לעשות הפסק בקלות ממש.
החוויה היה סבירה ממש, לא זכור לי כאב או הרגשה לא נעימה אחרת
וטוב שאתן מאזנות 😅
אחת מרגיעה
ואחת מלחיצה
ככה אני לא אהיה מופתעת משום דבר 😅
זה די כואב. לקחת חצי שעה או שעה לפני הטיפול כדור. אחכ הרגשתי כאבי מחזור לא נעימים, אבל הלכתי ללימודים כרגיל (הייתי אז סטודנטית).
אני רק זוכרת שהלכתי בשבעה נקיים עם צבעוני, וגם הייתי צריכה לעשות רק 2 בדיקות במהלך כל הימים. התייעצתי עם מכון פועה.
אצלי זה היה בשביל לבדוק למה עני פשוט לא מצליחה להרות (היינו מוגדרים כבלתי מוסבר) אז לא עשו איזשהו טיפול תוך כדי.
עברו מאז 13 שנה, אז יתכן שאולי דברים השתנו..
וזה יוצא ביום השישי של המחזור
בינתיים היום במילא אי אפשר לעשות הפסק כי עדיין לא נגמר לגמרי הדימום
מקווה שהבדיקה תהיה מועילה
ולא מידי כואבת 😖
בהצלחה! שהבדיקה תהיה שליחה טובה לטוב של הקב'ה
עברתי את הבדיקה
והיא היתה לא נעימה
אבל לא מעבר לזה
לא היו כאבים אדירים בכלל
לקחתי לפני זה אופטלגין טיפות שנחשב לחזק.
בבדיקה הרופא ראש ששתי החצוצרות סתומות!! הוא הזריק חומר ופתח אותם
זה היה דר' טוגנדרייך
הוא הסביר הכל מה שהוא עושה עושה בעדינות
עכשיו מקווה שבעז"ה יפתח לנו השפע ויגיע הריון תקין בריא ושלם.
ב"ה שעשית את הצילום הזה, הריון עם 2 חצוצרות סתומות זה קצת בעיה... 🙂
!סמטאותמעניין שלא כאב , כי כשיש חסימה בדר"כ כואב... לי היתה חסימה וכאב לי ברמות של וכוכבים ויש לי כוח סבל..
היתה לך סיעתא דשמיא!!
אצלי גם למשל לא פתח את החסימה (אותו רופא) .. למען האמת זה הדבקויות סביב החצוצרה לא חסימה בפנים כך שזה היה מורכב יותר
שפע רב!!!
וזה כאב לי
אבל ברמה סבירה
אולי גם קשור לכח סבל
אצלי עד פתיחה 8 בלידה למשל, אין לי כמעט כאבים
והוא הודיע לי שזה הולך לכאוב ושאל אם אני רוצה שיפתח
ברור שרציתי כבר לעבור את זה ונגמר
ב"ה שזה מאחורי
רק תוהה ממה יכול להיות שזה נחסם?
זה מה שנקרא אנדומטריוזיס?
מצב הבית שלי כרגע....
כיור מלוכלך מלא כלים (הכול מהיום, אתמול השארתי כיורים ריקים)
רצפה מלוכלכת ומבולגנת
ערימות כביסה מטורפות בחדר שלנ
אני מתה לישון
הקטן (3 חודשים) לא מרגיש טוב או משהו כזה
לא ישן היום יותר מרבע שעה רצוף
כל היום רק על הידיים והרדמה
הגדול מתוקי אבל בסוף הוא עושה יותר בלגן מסדר והוא רק בן שנתיים אני לא באמת מצפה ממנו לסדר (הוא אוסף באופן סמלי את המשחקים שלו אבל עדיין הכול נשאר מבולגן)
כל יום אותו דבר
אני לא מצליחה להבין איך שומרים על הבית נקי ומסודר
אין לי כוחות לסדר בערב
פשוט אין
יוצאת בשמונה מההשכבה של הגדול ונגמרת מול נטפליקס
אז איך אני אצליח לסדר ולנקות אי פעם??
שלא לדבר על ניקיון של האמבטיה וכו'
נמאס לי מהמצב הזה
בימים האחרונים אחרי שאני קוראת שוב ושוב את מה שכתוב כאן אני חושבת שזה המון עניין של זמנים עם יותר כוחות ופחות..
נגיד יום שישנתי טוב או שהתינוק פחות זקוק לידיים אני יותר מצליחה להיות על זה
אם לא ישנתי כל הלילה הבית ייראה בהתאם...
אז מצד אחד מאוד מתחברת ללשחרר את זה
ומצד שני ממש חושבת כמוך וגם נתנו כאן כמה טיפים טובים...
מקווה שיהיו הרבה יותר ימים של כוח ליישם
היי
מישהי עשתה טיפולי רפואה משלימה בסוף הריון והרגישה שעזר לה?
אני עם כאבי גב תחתון ואגן, הומלץ על דיקור ושיאצו, מתלבטת אם טיפול- שניים יסייע...
פעם אית ביאושי
רוב הטיפול היא ספרה לי כמה בדרך כלל לא מטפלים בהריון
זה גם לא עזר כלום
ממליצה לך לברר מראש איפה שתלכי שהם מטפלים בזמן הריון
יש להם טיפולים בהריון.
מנסה להבין אם זה באמת עוזר או סתם בזבוז כסף כשמדובר במפגשים בודדים...
מצד שני אני פשוט לא מאמינה בזה אז אולי גם בגלל זה זה לא עזר
אני גם הלכתי דרך מכבי. קבעו לי תורים בכיף ורק כשהגעתי המדקרת התפלאה מאוד שבאתי בהריוו
שיאצו זה ממש עוזר... אבל ברור שזה אישי ולא כ"כ יעזור מה נענה כאן😅
ובכללי עשיתי מלא דיקור ורפלקסולוגיה, לי זה עובד...
דרך קופ"ח...
כנראה שאלך פרטי
אנחנו מחכים כמעט כבר שנה וכל פעם שאני מתקשרת אומרים שיש עוד ילדים לפנינו.
זה ככה בכל הקופות?
מתלבטת כבר אם לעבור קופה.
ועוד בהתחלה אמרו לי שזה המתנה של 4 חודשים.
חבל על כל יום שעובר !
לאבחון אני לא יודעת מה הנוהל לפנות לקבל פרטי, אבל אתם מחכים המון גם לאבחון. כדאי לבדוק אם גם זה אפשרי בקופה (או לשלם על אבחון פרטי, כדי לזרז תהליכים)
בהצלחה רבה
משהו כמו 180 כשהטיפולים עולים מעל 300ן.
זה ממש יקר..
הייתי פונה לפניות ציבור + מנהלת מרפאה שלכם במכתב חריף.
שזה בלתי הגיוני שילד צריך קלינאית תקשורת יחכה שנה...
את יכולה למצוא גם תוך שבוע-שבועיים.
אני חייגתי לקופה וביקשתי רשימה של כל מי שרלוונטי לי בטווח שעה נסיעה שעובד עם הקופה, קיבלתי עשרות מספרים,
תוך בודדים הצלחתי למצוא תור לשבועיים אח"כ.
צריך להיות גמישים כמובן עם הזמנים

אנחנו חיכינו הרבה זמן. וכשהתקשרתי לברר מה קורה, התברר שאיכשהו היא נעלמה מהרשימה.
ולרוב הקלינאיות ממליצות על המשך טיפול אז אם הצפי היה 4 חודשים זה הגיוני שנה
תתעקשי לדת כמה לפני בתור
לפנות לפניות הציבור, למנהלת המרפאה, למי שאפשר.
לא לוותר!
מה זה פניות ציבור?
זה חריף מדי?
אני לא רוצה אח''כ להרגיש לא נעים בכל פעם שנגיע לטיפול, שיגידו זאתי שעשתה את הבלאגן
פניות הציבור הם בד"כ מעל הצוות במרפאה הספיציפית.
אולי אחרות ידעו לפרט יותר
פניתי ודרשתי וביקשתי
וזה היה לנו ממש דחוף
בסוף אחרי המון מיילים וטלפונים קיבלנו אישור להחזר לטיפולים פרטיים.
המזכירות, ההנהלה
ובטח הן ידאגו לעדכן את הקלינאית🙈
שאת אמא מסורה ואחראית?
מה רע בזה? 😳😳😳
אני לא מפסיקה להקיא
שותה מים ומקיאה
בעלי גמוררררר אחרי ניקיון ובישולים לשבת, עשה מה שיכל...
הילדים פשוט הפכו את הבית, ברמת הוציאו כל מגירה ומגירה מהמקום והפכו אותה
זה לא הגיוני לצפות מילדה בת 4 להגיד לאח שלה לא להרוס את הבית או לפחות לא לשתף איתו פעולה ולבוא להגיד לי?
כל השבת רק צעקנו עליהם והם הרסו כמה ספרים וצעצועים
ואני מקיאה ומקיאה ומקיאה
ורע לי
רע לי
ככה הייתי בהיריונות...
תקופה ממש קשה ..
הכל נפל על בעלי הילדים לא מפוקסים ואיפשר להשתלט כי אני בעצמי הייתי צריכה טיפול..
איך אוכל לעודדך אהובה?!?!
זו תקופה וזה עובר. ומי יזכור את זה. .
הכל תכף מאחורייך...
נחשוב מה יכול לעזור לך .
מישהו מהמשפחה שיבוא ויתן יד ...
עזרה...
לא להתבייש, לבקש ...
לי קבוע חמותי או אמא הגיעו . פעם ב..
או גיסתי ...
צריך לבקש עזרה שאת ובעלך תוכלו קצת לנשום...
להירגע. ..
לכי לחוף הים תשתי לימונדה קרה תנשמי את האוויר שם .
לכי תתאווררי. גם אם בנסיעה תקיאי. זה שווה את זה...
גם פה שבת קשוחה
אחרי שבחמישי גררתי את כולם למוקד כי לא מצאנו בייביסיטר והייתי צריכה עירוי
ובנתיים זה נראה שיום סביר, יום זוועות.
וגם סביר לא ממש אומר שאני בתפקוד כן? רק שקצת מצליחה לאכול/לשתות בלי אוטומטית להקיא הכל, וקצת לתקשר.
גם פה בעלי הכין את כל השבת והותש ממש ממש..
ואני הרגשתי נורא עם עצמי שאני לא יכולה להקל עליו בכלל.. זה המצב אבל זה מתסכל נורא.
מה שכן, לא חושבת שנכון להאשים ילדה בת 4.. היא ילדה קטנה וכן הגיוני שתעשה שטויות בלי השגחה.. ככה זה
אולי כדאי לחשוב על למצוא ילדה שתבוא להשגיח עליהם בצהריים או משהו...
פרקטית- את מקבלת משהו?
אני אמנם עדיין מקיאה עם בונג'סטה ופרמין
אבל בלי המצב כנראה היה יותר גרוע.... אז אם את לא לוקחת כלום תקחי
ואם את לוקחת ועדיין לא מצליחה בכלל לאכול ולשתות, גם לא מעט- עירוי זה קשוח אבל מרים. עזר לי מאוד..(הלוואי שהיה אפשר לעשות יותר עירויים אבל זה לא סביר.. וגם הנורמלי זה אשכרה לאכול ולשתות..)
ושוב חיבוק להזדהות..
לי עוזר לזכור שהמצב רע ממש, אבל זה רע מסיבות טובות לפחות...
וגם לדמיין איפה נהיה עוד שנתיים.
חיבוקים
הלואי ויעבור לך מהר
ושישתפר מהר עם הילדים
עוד כמה שבועות וזה ישתפר
ניסית לקחת משהו? בונג'סטה?
גם לך @אאוטינג
שה' ישלח לכן כוחות להמשך!!!
תשימי לב לא להתייבש וללכת לקבל נוזלים אם את חושדת שאת לפני התייבשות.
בלגן הולך ובלגן בא. כשיבוא זמנו הוא ילל והבית יהיה מצוחצח
המלצה לחדר בריחה שווה לזוג באיזור טבריה
אשמח מאד להמלצות/ דיס
תודה רבה ממש
וסתם אשמח לקבל עוד המלצות לדברים שאפשר לעשול עם תינוקת קטנה

שהכל יהיה בסדר
אין לי כוח וכואב לי הראש.
הכל יהיה בסדר. לאט לאט הכל יסתדר
לנשום עמוק ולאט
אולי את יכולה לנוח כמה דקות? או לקחת כדור?
שמוכרים בבית מרקחת לזה של סופהרב
מבחינת רכיבים? המחיר בבית מרקחת זול יותר.
מה טוב יותר עדיין לא הבנתי??
בפריג'נטלי המקורות של הויטמינים יותר טבעיים ולכן זה עם פחות תופעות לוואי
אין הבדל משמעותי
האם מישהי מכירה? אשמח לשמוע, בירושלים והסביבה
..
הגיע המחזור...
תודה לה’ על הכל...
אני רוצה לנסות לקחת מסטיק תימני בטיפות.
הבנתי שצריך מיום מסויים למחזור עד יום מסויים אחרי המקווה? מישי יודעת?
תודה!
חמדמדהחיבוק גדול
ישועת ה' כהרף עין
משתדלת לקחת בקלות
חח לא כלכך הולך לי...
לא יותר מ3 חודשים, כתבו שיותר מזה גורם להידבקויות.
בהצלחה
עד סוף הביוץ
אני לא יודעת מתי ביוץ. בכלל. עדיף להמשיך כמה ימים עוד?
טוב מעניין
ננסה ושבעז”ה יהיה שליח טוב
אז אחרי שככ עזרתן לי אתמול-
האתגר הבא-
הקטנציק לא מסכים לשבת בעגלה!!
יוצאת איתו והוא מתעצבן ממש מהר ועובר ליידים או מנשא, ובזמן האחרון זה נהיה קשוח.....
זה היה לי עם הבת שלפניו
שעתשה ככה במקלרן
קנינו לעבודה בייבי ג'וגר ולא עזר
קבוע הייתי איתה על היידים מסיעה עגלה ריקה
עכשיו הבחור עם מקלרן משוכללת יותר וגם לא מוצלח...
אז יש למישהי אולי המלצות?
ב"ה אני בתחילת הריון, יש בבית בת אחת ומלאאא בנים❤️
ואני ככ"כ רוצה בת, בצורה אובססיבית.
(מה שמוסיף לרצון, זה שהתאריך המשוער ממש צמוד לתאריך של הבת שכבר יש, ויש לה פשוט מליון בגדים מהממים לשנים הראשונות, בגדים שפשוט יושבים ומחכים...)
אני באובססיה ברמה שכל פעם שאני מדברת על העובר/על ההריון אני מדברת בלשון נקבה.
עכשיו התעוררתי משנ"ץ (יחי הקייטנות) שבו חלמתי שאני עושה שקיפות (עוד שבועיים) ורואים בלי התלבטות בכלל שזה בן. ואני עצובה מאוד. מאוד.
אוף, לא רוצה להרגיש ככה. זה כ"כ לא בריא. מפחדת כ"כ להתאכזב. הבנים שלי מהממים, אני לא מבינה מה יש לי.
רוצה לא לדעת כדי להמשיך בפינטוז כל ההריון.. אבל להתאכזב בחדר לידה זה דבר נוראי.
יש לי רק ילדה אחת, והיא בת.
בטוחה שבבוא היום, אפילו בחדר לידה, את תאהבי מה שייצא... (אומרות כאן נשים שהן מגלות עולם שלם ושונה בין בן לבן, וגם נהנות מה"כנופיה").
אבל אם זה בסדר לשאול -
מישהי יודעת להסביר מה מקור העניין עם הבגדים דווקא? כשיש בת שמים דגש/התלהבות משום מה על הביגוד... מבינה שזה חמוד, יש לי בת, אבל למה זה הדבר היחיד שאנשים מציינים בהקשר הזה?
בחיי שעד היום לא מייחסת לזה חשיבות גדולה ותוהה פשוט מה אני מפספסת...
(אישית כשרואה ילדים "לבושים מושקע מדי" עובר לי בראש כמה שעות מנקה/ חוג ההשקעה הזו של זמן או כסף היתה "קונה". גם אם הכל חינם, ההלבשה הזו גוזלת תשומת לב שאם נהנים ממנה - מעולה, אבל אם זה בהגזמה אז זה על חשבון דברים אחרים, ומוזר לי שאיכשהו אצל רוב מוחלט ששומעת מהם - ביגוד זה תמיד הדבר העיקרי שצץ בהיריון כשזו בת...)
תודה על החיבוק. ברור לי שבחדר לידה, גם במידה וזה בן, אוהב אותו מאוד. אפילו לפני. פשוט כ"כ קשה לי עכשיו עם התחושות של עצמי.
לגבי הבגדים, לא יודעת להגיד על כולם, יודעת להגיד עלי. הבת אצלי היא מהגדולים ונכדה בת ראשונה. הסבתות קנו לה מלא בגדים מתוקים מאוד. גם לבנים יש בגדים מתוקים, אבל כבר עברו מאחד לשני ונמאס מהם. כן קונה מידי פעם חדשים, אבל הרוב משומשים כי הם טובים.
ואולי גם... התקופה שאחרי לידת הבת הייתה תקופה מושלמת, אני מתגעגעת אליה. ב"ה גם עם הבנים הכל עבר בשלום ובטוב, אני ב"ה במקום מצויין, נפשית ופיזית, אבל עדיין אצל הבת היה משהו אחר. ואני מרגישה שהבגדים של הבת מסמנים תקופה שבא לי לחזור אליה🤷
כל פעם שעושה החלפת חורף/קיץ רואה את הבגדים, אני ממש מתגעגעת.
בסוף בעז"ה תהיה לנו בת, אבל כל הבגדים יהיו כבר פגמים כי הם יחסית ישנים🙈
את הגעגוע לתקופה מיוחדת,
וכן את הגעגוע, אם לקרוא לזה כך, לתשןמת הלב מהסבתות שהוקדשה ל"ראשוניות" הזו.
אז הייתי מנסה לייצר בחופשת לידה גם משהו שהופך אותה למיוחד, נניח ללכת עם הבייבי לחוגים או למקומות שבחיים לא הלכת אליהם, ובנוסף מנסה לייצר משהו שדומה לראשוניות הזו, אפילו מספרת לסבתות גם בלי קשר למציאות שאת רוצה לפנק במיוחד ולהתייחס לזה כאל "אולי אחרון" כי מי יודע... אף אחד לא צריך לדעת מה נכון 
רוצים לתת לנו מכונה יד2 של ניאון
לא מכירה את החברה
תכננו לקנות חדשה אבל אולי זה יעזור לנו בינתיים כי יש לנו מלא ריהוט ומוצרי חשמל לקנות.
מה אתן אומרות?
אמהלהאחרונהאני רק אקדים ואומר שאצלו בבית אמא שלו ממש אינטנסיבית עם הנכדים ברמה של כל שבת להעיר אותם לפני שאנחנו הכלות והבנות שלה קמות כדי לשבת איתם לעוגיות ולשוקו משותף (בקטע מוערך), אמא שלי סבתא מאוד טובה ואוהבת את הבן שלי אבל צריכה את הקפה שלה בבוקר בנחת ולהיות לפעמים עם עצמה לקרוא וכו. המשפחה שלי באה אלינו לשבת והבוקר אמא שלי אמרה לי בואי נשלח את מתוקי למעון חבל שיפסיד, עכשיו אני כעיקרון שולחת בימי שישי בייחוד כמו היום שצריכה ללמוד למבחן שיש לי בשבוע הבא והכמה שעות האלו יצילו אותי (כבר בישלנו אתמול ), ובעלי כאילו בא לחדר ואומר לי ״מה את שולחת אותו כל הדודים שלו פה וכו״ והוא לא מבין שאחים שלי יקומו אולי ב12 (רווקים) ולי מתאים לעשות כוס קפה ולשבת על כמה מצגות והילד שלי לא סובל במעון יש שם קבלת שבת והוא תמיד שמח ממנה ואוהב את החברים והולך
תמיד בשמחה, ואז הוא אמר לי על אחותו שהיא בחיים לא שולחת את הילדים למעון בשישי אז אמרתי לו שאחותו כנראה אמא טובה יותר ממני. וממש ביאסה אותי השיחה הזאת בבוקר כי הוא הרגיש כאילו פגעו לו בילד ששלחו אותו למעון והוא לא מבין את הצד שלי שצריך לנצל את הזמן, ורגע היי- אולי גם אם לא הייתה לי בחינה הייתי מעדיפה לצאת עם אמא לקפה אחרי כמעט חודש שלא התראינו? מבינה שהוא רואה מודל לחיקוי את אמא ואחיות שלי ואולי קשה לו שבמשפחה שלי זה פחות ככה אבל זה עדיין תסכל ברמות . תודה למי שקראה (אגב אציין שהוא עובד בימי שישי כדי למנוע תגובות כמו למה הוא לא בעצמו לא נשאר איתו וכו)
רק אומרת לך, שזה ממש בסדר לשלוח במיוחד שיש לך דברים לעשות וגם אם סתם היית רוצה להתאוורר
אני גם לא עובדת בשישי ושולחת את הילדים למשפחתון, כדי לארגן את הבית או סתם לנוח
וזה דווקא בשביל שאני אהיה פנויה אליהם אחה"צ, ולא אהיה עייפה מדי או עסוקה בלסדר
עכשיו הוא יהנה במעון, ויחזור לאמא רגועה שלמדה את החומר למבחן ועכשיו יכולה להנות איתו
בלי מצפון בכלל, את עושה את הדבר הנכון והטוב
ואת אמא מהממת וממש לא פחות טובה מאחותו❤️
זה בסדר גמור לשלוח ביום שישי, ואפילו חבל להפר את השגרה בעיני. במעון יש חצר וחברים ואחר כך יש שבת שלימה בבית וחם נורא בחוץ ולא יהיה אפשר ככ לצאת.
אני בודאי שולחת את הילדים למסגרות גם כשאני בחופש, כי גם אני צריכה חופש!!
בודאי ובודאי כשיש לך בחינה ודברים להספיק. ככה שאת בסדר גמור. ובקשר לאחותו- נו, ויש גם אימהות שלא שולחות למעון עד גיל שלוש. שהיא תעשה מה שטוב לה ואת תעשי מה שטוב לך
באמת צריך לחשוב איך לגשר על הפער הזה ביניכם, ואת העצות האלה אשאיר לחכמות ממני.
גם אגיד שינסה הוא פעם אחת להכין שבת עם הילד בבית ואז שיביע דעה.
אבל מעולה שאת שולחת את הילד למעון בשישי.
גם הורה הוא בן אדם, וגם הורה צריך זמן אוורור.
אני תמיד שלחתי בשישי.
מלבד את הקטן שהכנסתי בגיל חצי שנה ולא ראיתי צורך בימי שישי במעון בגילו.
אבל בשנה הבאה בוודאי שיישאר יום שישי
זה הכי כיפי קבלת שבת שירים.
תרגישי מאד בנוח.
ברור שחייבים לנשום. השנה היינו שנינו בבית בימי שישי, ופעם ראשונה מזה כמה שנים שלכל הילדים היתה מסגרת ביום שישי (שנה הבאה שוב יהיה איתנו ילד...) ופשוט ניצלנו היטב את הזמן בשינה🙊 אני יכולה לדמיין סיטואציה כמו שכתבת וברור לי שהייתי שולחת את כולם למסגרות בלי שאלה בכלל.
אגב, בקייטנה אין לכולם מסגרת בשישי והם מתלוננים על זה, רוצים ללכת לגן... אז תרגישי בנוח...
וזה לא מודד כמה את אמא טובה! אמא טובה צריכה גם לדאוג לעצמה. לאחותו יש נתונים אחרים ואי אפשר להשוות בין חיים של אחת לאחרת.
בשאר ימות השבוע ומכיוון שטוב לילד כל השבוע במעון , הוא יישלח אליו אחר כבוד גם ביום שישי.
זה קודם כל כל בשבילו ובשביל סדר היום שלו.
אני כל הזמן אומרת לבעלי שאם הוא חזר הביתה וכולם בחיים (הוא מגיע הרבה אחריי ואני אוספת לבדי את כולם מהמוסדות ומאכילה ומשחקת ומבדרת) שיגיד תודה.
יום שלם.
תגידי "יש לי מבחן!" לא חושבת שצריכה יותר מזה...
מרגיש לי כאילו איזה חוצפן תחליט בשבילי שאין לי יום לעצמי כשאתה הולך לעבודה ומשאיר אותי לבד ובמיוחד כשצריכה ללמוד למבחן.
אני ממש מבינה אותו- כמו שאת תארת הוא גדל אחרת, הוא מכיר נשים שפועלות אחרת.
את יכולה להסביר לו את דרך החיים המועדפת עלייך ( שגם נוצרה מראיינת נשים שאת מכירה).
אם לא תסבירי לו- איך הוא יכיר עוד דרכים לגדל ילדים?
את צריכה להיות שלמה עם עצמך.
ואז ממילא הוא יכיר את הדרך שלך.
אל תקחי את זה למקום של "אחותך אמא יותר טובה ממני"
אלא למקום של "בוא תכיר דרכים נוספות לגדל ילדים "
כי לעולם חסדוכי את אמא מצויינת
אבל רוצה להביא את הצד השני. אני ובעלי ממשפחות כאלה. אמא שלי אינטנסיבית ומפנקת ואמא שלו פחות..
וזה קשה לי מאוד עד היום. עשור אחרי..
השוני בין המשפחות כנראה גדול וקשה לו להכיל. זה לא אומר שהוא לא מעריך אותך..
כל הכבוד ששוחחתם והכל הסתדר
שאני כל קייטנה כמעט רושמת..
כל פיפס..
לד צריך מסגרת.. חברים.. תעסוקה ..
למה הוא חושב שבבית ביום שישי עם כל הלחץ יהיה לו יותר כיף? אולי יותר משעמם...?
תסבירי לו שהוא גדל על מודל מסויים. לדעתי מודל שלא כמעט קיים...
כהורים אנחנו צריכים את הספייס שלנו . את השקט . כדי לצבור כוחות אחכ לילדים .
זה כל כך טבעי ובריא ....
בן אדם היה רגיל איקס שהוא לדעתי חריג. ופתאם רואה וואי . זה טבעי שיגיב ככה. רק צריך לשבת איתו בנחת ולהסביר לו שלא כולם ככה. ולא לכולם מתאים ככה. וזה לא אומר שאת אמא טובה פחות..
בהצלחה
למכונה
זה הוריד לי את כל סוגי הכתמים השומניים
תנסי, זה גם טוב, זה רק עלול להשאיר כתם אז אלאמהלהתשרי את זה הרבה זמן אלא אחרי 5 דקות שימי במכונה
ותעשי עוד שטיפה במכונה כי זה עושה מלא קצף
לא נראה לי שזה ירד...
תמיד לשים רק עם רפידות, שלא יגע בשום בגד.
אני הייתי מנסה קודם כל סבון כלים שיש. למרוח, לשפשף ולשטוף.
עוד משהו זה להכין משחה מא.כביסה ואוקסיגן/קליה. למרוח. להשהות מעט זמן ולכבס רגיל.
הבן שלי חזר יום אחד עם מלא כתמים של דבק על החולצה.
כנראה דבק שקוף כזה, יותר חזק מהלבן.
כיבסתי את החולצה פעמיים ונשארו סימנים של הדבק.
יש מה לעשות עם זה??
מכיון שאתן נחמדות ושואלות, ואין לי מישהו אחר לשתף
אז תודה לאל אני ממש מרגישה יותר טוב
כבר כמה לילות מצליחה לרוב לישון במיטה שלי
הלילה כבר יישרתי את הרגל מתוך שינה ולא התעוררתי מהכאב, ואפילו כשהילד קרא לי למשהו הצלחתי להרדם חזרה מייד במיטה
נשמע טפשי, אבל זה הישג גדול
ובבוקר, אחרי שהתכוננתי לבוקר אומלל ומשעמם אז באו אלי שתי "שכנות שלפעמים אני קוראת להן חברות" והיה ממש נחמד. כשאנשים אחרים נמצאים פתאום אני מצליחה ממש לתפקד יותר טוב. פחות כואב לי לקום ולשבת עם הרצפה ולהביא דברים. ממש כמו שנאמר שמי שמבקר חולה לוקח 1 חלקי שישים מהמחלה. ממש מרגישה את זה!!
הילדים אבדו כל רסן בגלל החום והזמן הרב בבית והעובדה שאני חלשה יותר וכל רגע מזהירה אותם לא לעלות ולא לטפס עלי ולא לגעת. משתדלת שלא אבל... זה אחרי ההשתדלות
ועדיין מרגישה כל הזמן את הבכי מאחורי העיניים, של: די כבר, שייגמר... רוצה לצאת כרגיל... מאז הקורונה רע לי להיות בבית.
בעלי נתן לי מתנה איזשהו מגנט שכתוב עליו "את שמש, תזרחי זה הכל" הוא ניסה לשמח אותי אבל זה העצים לי את ההרגשה שעכשיו אני פשוט שמש שוקעת...
ומחר אני שוב אסחב למרפאה לקבל דיקור וזה יכאב בגוף ובנפש ואני אסחב הביתה ואגיע בקושי בחתיכה אחת. אבל גם זה יעבור.
וביום שישי נאבקתי עם עצמי להיות בוגרת ולהתקשר לאמא שלי ולא לכעוס עליה. שלחתי קודם אץ הילדים לדבר ולספר לה את כל הדברים שלהם כדי שיהיה לי קל יותר. היא עדיין לא שאלה מה שלומי.. מסתבר שהיא לא זוכרת בכלל מה שסיפרתי לה. זה צובט לי בלב באופן פיזי ממד, עלי וגם עליה. תיכננו לבוא לבקר אותם השבוע אבל אני ממש חוששת מהתגובה כשתראה אותי כי הצליעה עדיין ממש בולטת.
וזהו סליחה על המונולוג הארוך
וכדרכי אסכם בשיר
טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי
טיפה טיפה אני חוזרת אל השקט שלי
אולי אפילו מתייפה
טיפה טיפה...
(ניסית מדרסים טובים? את חמותי זה ממש העמיד על הרגליים אחרי פריצת דיסק)
אין לי מילים. אני דווקא חושבת שכל צעד קטן שאת עושה את שמש שזורחת יותר ויותר חזק... בכל ההתמודדות הזאת, גם מול הילדים ומול אמא שלך...
שתהיה בריאות שלמה ומהירה בע"ה!
אני ממש שמחה שאת כבר מרגישבה קצת יותר טוב!!!
הלוואי שרק ישתפר וילך!!
ובקשר לאמא- חיבוק! מובן ממש!!
את בליבי!
ואת אלופה שאת מנסה ומצליחה להתרומם מעל לקושי!!!
הלוואי והמצב ימשיך להשתפר
חיבוק גדול🩷