מה אתן עושות עםאובדת חצות

מיומנויות שלא פיתחתן מלפני הנישואים וההורות ומבאסות אתכן, ובמיוחד פוגעות בהווי המשפחתי? או ב-איפה שהייתם רוצים לראות את עצמכן\משפחתכן באידיאל למשל:

-לא לדעת לבשל

-בזבזנות\לא מחושבת

-בלאגן\חוסר סדר

 

נתחיל מהקל: 

1. בלאגן-יש לי נטיה לבלאגן ואז עם הילדים יש כביסות, כל הזמן צריך לעבוד בבית, כלים שלא יצטברו ועוד ועוד....אני משקיעה ומסדרת ואז הכל נראה מדהים  אבל אף פעם אפילו כרווקה לא הצלחתי לשמור על סדר לאורך זמן בעצמי. אז מה הפלא שיש בלאגן כשיש לי גם עבודה תובענית? ולא תמיד אני פנויה לבית? עבודות הבית שואבות.

 

2. זה שאני לא יודעת לבשל-גורם לי להרגיש נחותה מבחינת יכולת, במיוחד לקראת שבת, לבקש טובות מאמא והחמה ולהרגיש שאני פחות כשירה לזה ואז אני לא אוכלת אוכל חם ובריא וחם ביומיום וקונה ג'אנק, משמינה, בעיות בריאות וכו...

 

3. בזבזנות- אני ממשיכה לקנות במקומות יקרים, לא מודעת לחשבון בנק, קונה מלא לילדים בעיקר אבל גם לי ולנו ולא מתנהלת בצורה כלכלית נכונה. כשרואה אנשים עם הרבה ילדים שיודעים להתנהל בחוכמה אני מקנאה. מכירה רק את הדרך של לקנות יקר, להיתקע ולקנות במכולת יקרה במקום בצורה מסודרת ברשת זולה כי לא נערכתי מראש, מלא אוכל נזרק או שיש יותר מדי או פחות מדי, בכללי אני לא מחושבת וזה גורם לי לבזבז ולזרוק מלא. 

 

עכשיו לכל אחד יש חסרונות וזה בסדר, אני חושבת שאני בנאדם מדהים ואמא אלופה וצריך לטפוח על השכם איך אני עושה כ"כ הרבה ולראות את הכוס המלאה שהילדים סופר מושקעים ב"ה. אבל העניין הוא שאיך אפשר להשתפר בתחומים הללו? בכללי בתקופת החיים הזו אין זמן לכלום. אפילו לא לעשות זום אאוט רגע על ההתנהלות שלך, מי אמר שבתור הורים אנחנו מתנהלים בצורה אחראית ולא שני ילדים מגודלים?

אין זמן להתארגן בבוקר, אין זמן להכין אוכל לעצמי, אין זמן לעשות שופינג, אני אוגרת דברים, בגדים, חפצים רק כי אין לי זמן לראות מה יש ומה אין. וגם אין זמן לארגן מגירות, ארונות ואחסונים לעומק. אין לי זמן להתארגן מול המראה יותר מדקות בודדות, הזמן מוקדש לילדים, לשוחח איתם, לדאוג להם בבוקר, הם לא מרוצים, מתווכחים, זה תמיד דורש זמן המאבקים. ואפילו בלילה ענייני שינה, הרטבות, ענייני אבחונים, דאגות. אפילו בלילה אנחנו עדיין במורכבות והתשה וקמים בקושי לעבודה ביום המחרת. מרגישה שאני מאוד נשאבת ומעורבת בהורות, ואני בתור הורה אין לי זמן לכלום! לא להסתכל על חשבון בנק, לא לנהל שיחה עם בעלי בערב על מטרות, החלטות...פעם היינו בזה מאד, כשהתחתנו היינו לומדים תורה ביחד או דייטים והיום אנחנו שוקעים לצערי לתוך נטפליקס כי שנינו מותשים. לאחרונה לא קניתי בגדים לעצמי, לטיפוח יש מינימום זמן, אחה"צ צריך להתעסק בילדים, בחוגים ואם בבית להכין ארוחת ערב, ללמד אותם דברים ואז מרב שאני מושקעת בהם אני שוכחת את עצמי ורק אם יש לי אי של זמן אז יש לי כ"כ הרבה צרכים, סידורים ודברים שאני מספיקב פיפס ממה שיש. לגן צריך דברים, יש כל מיני דברים שנוגעים לילדים אחרים בגן, אירועים, סידורים. ב"ה. כל דבר דורש ממך! 

 

אני ממש מתעניינת איפה אפשר ללמוד דברים כאלו? פעם הייתי מאד "לעצמי" והיום אני לשמחתי הרבה מחוברת, נפתח לי עולם בהורות ב"ה. ושתמיד נזכה!

אבל איםה עושים את הסנכרון? ואיך מקלילים? ומתי מוצאים את הזמן הזה לעצמך?

 

 

אני מקנאה באנשים שבשליטה גם כשהם הורים. שזה גורם להם לצמיחה. שלא שוכחים את עצמם במקביל. מתקדמים במטרות, חוסכים כסף, מצליחים, הם תמיד בעניינים ועוד מגדלים הרבה ילדים!!!

איך עושים את זה?

 

 

 

עונה רק לגבי הבישולהריון ולידה

אני ממש זוכרת אותנו כזוג טרי ביום שישי הראשון שהיינו צריכים לבשל שבת ראשונה בבית-

כל אחד עם טלפון עם אמא שלו: עכשיו לסגור את הסיר? עכשיו לפתוח? עכשיו להוסיף מלח? כמה זה קצת מלח? על איזה אש לשים את הגז? וכו.... ככה לומדים...


אם אמא לא כתובת, אז להעזר באתרי מתכונים. יש אתרים מעולים שמתאימים גם לחסרי ידע, ואפשר לשאול שאלות בתגובות. "מתכונים ב10 דקות" נגיד ממש מעולה בקטע הזה. גם ניקי ב- אבל אצלה לא כל המתכונים יוצאים לי טוב או שאני אוהבת. יש גם את חן במטבח שהיא מעולה. מסבירה ממש לפרטים כולל סרטון על כל מתכון. לאו דווקא מתכונים מהירים, אבל המתכונים שלה טובים וטעימים.


לאט לאט צוברים ניסיון וביטחון. אף בשלן לא נולד כזה. וחלק מהלמידה זה גם טעויות. הכל טוב.



ואחרי שתרכשי ביטחון ושליטה במטבח, ממליצה לתת גם לילדים להכנס ולעזור ולהתנסות. כך לתת להם ביטחון מגיל צעיר במטבח. 

סליחה. בטעות האנונימי.הריון ולידה
התשובה היא - מאפשרים לעצמנו לטעות, עד שמוצאיםהמקורית

את הדרך

בבישולים - קחי 2 מתכונים או מתכון אחד בשבוע מעכשיו שאת מנסה ולא להתחיל ממשהו קשה מדי. אפשר גם לנסות קודם כמות קטנה ולראות איך יוצא ולשפר לפי הטעם


לגבי בזבוזים - תגבילי את עצמך בסכום חודשי לקניות או הםוך - תעשי נוראת קבע לחסכון בסכום קבוע וממה שנשאר תצטרכו להסתדר

אניoo

לא רכשתי את המיומנויות שכתבת לפני החתונה והילדים

ובכל זאת אני בסדר איתן ובמגמת שיפור


אני שמה את הלמידה מטעויות ושיפור מתמיד בקידמה

נותנת לזה חשיבות זמן ומשאבים


לגבי סדר

אני מעדיפה להשקיע כוח וזמן בלסדר כל דבר במקום

כי לחפש דברים בבלגן לוקח יותר זמן ומשאבים


לגבי בישול

כשהתחתנתי לא ידעתי לבשל כלום

למדתי עם השנים

לא הרבה

אני לא אוהבת לבשל

מבשלת רק דברים פשוטים

בעלי מבשל בעיקר

וגם הילד כשמגיע מהישיבה

זה לא אומר שמישהו פה אוכל ג'אנק בגלל זה

אפשר לחתוך ירקות/ פירות

לאכול סנדוויץ'/ פריכיות/ טבעול/ נודלס


מבחינה כלכלית

להיכנס לחשבון הבנק עם זיהוי פנים לוקח כמה שניות

אין שום סיבה לא להקדיש כל יום יומיים שלושה כמה דקות לעבור על הוצאות הכנסות


מבחינת קניות חפצים ובגדים

יש קשר ישיר עם סדר

אם הבגדים והחפצים מסודרים

ברור מה צריך ומה לא צריך


אני בודקת מה צריך והכל מזמינה

לא מבזבזת זמן על חנויות

מזמינה פריטים מדויקים

לא איכפת לי לשלם על משלוחים שוב ושוב


לגבי אוכל לא נראה לי שמתעשרים מחיסכון באוכל או דיוק בקניות

התנהלותשמעונה
קודם כל , חיבוק. את נשמעת לי מוצפת ועייפה , וגם נשמעת אמא. מהממת שמודעת לעצמה.


גם אני לא ידעתי לבשל, זה דבר שלומדים לאט לאט וגם כיום אני לא תמיד מרגישה שאני מצליחה לנהל נכון, קניות ובישולים וכו...


אני כן חושבת שכדאי לנסות לעשות מטרה שבועית אחת ולעמוד בה, למשל שבוע אחד לנסות לעשות תפריט שבועי לפחות לארוחת צהריים ואז לתכנן מה לקנות..


בלי קשר כל פעם שחסר משהו לעשות רשימה מה צריך, והאם זה דחוף לעכשיו , או שאפשר למצוא תחליף... ואז ביום שאת מחליטה ללכת לקניות עם הרשימה ... (יש גם דברים שקונים כל שבוע, או פעם בחודש)


עוד טיפ קטן, אם יש לי כמה דקות אני מסדרת מדף אחד. או מחליטה שעכשיו אני נותנת 15 דקות לבית , בלי פלאפון, רק לבית. ומסדרת משהו אחד. זה גם עושה לי מוטיבציה להמשיך... 

ברור שלא מתעשרים מחיסכון באוכלסטודנטיתאמא
או דיוק בקניות אבל זה יכול להגיע לפער של מאות שקלים בחודש בטח אצל משפחה עם כמה ילדים...
בעינייoo

פער של מאות שקלים בחודש

לא שווה את המאמץ של קניות מרוכזות השוואת מחירים ותכנון מדויק

את האנרגיות כדאי לשים על תכנונים של דברים גדולים ויקרים יותר

ולהשאיר בצד אנרגיה נפשית כי בסוף העלות שלה הכי יקרה

מסכימה עם זההמקורית

בסוף גם פיצול קניות בשביל לחסוך יש לו מחיר. זה זמן וכוח, דלק.. לא תמיד שווה את זה. בטח לא במשפחות שהן לא גדולות וממילא לא קונים הרבה

אצלי פער של מאות שקלים בחודש הוא כן חישוב. בטח!מאוהבת בילדי

אני קונה כל דבר איפה שהכי זול (אבל הכל קרוב לבית), אפילו בשביל חסכון של עשרות שקלים אני עושה את זה.

בסוף זה מצטבר...

 

אני חושבת שכל אחד חושב איפה הכי טוב לו להשקיע-

את משקיעה כסף וחוסכת זמן.

לי דווקא יש זמן, אבל לא מספיק כסף... אז הכל עניין של תעדוף.

אני שמחה בשבילךסטודנטיתאמא

שהמצב הכלכלי שלך מאפשר את זה, לא כולם יכולים להרשות לעצמם ויש אנשים שעבורם כמה מאות שקלים בחודש זה הרבה כסף.

אנרגיה נפשית יקרה זה נכון, מינוס בבנק גם גובה אנרגיה נפשית.

ולא, לא תמיד אפשר להגדיל הכנסות.

היוoo

ימים שהייתי מחשבת אוכל

זה היה מזמן

והיה ברור לי שזה זמני עד שאני אשיג מספיק הכנסה


מבחינתי אוכל קודם להכל

רוב האנשים מוציאים על דברים אחרים

לא צריך הרבה כסף כדי לא לחסוך באוכל

סבבהסטודנטיתאמא
זה שיש מצבים זמניים כאלה את מוכנה לקבל? ולחסוך באוכל כוונתי היא לא לוותר על עוף (למרות שגם את זה יש אנשים שצריכים לצערנו, לא תמיד באשמתם) אלא ללכת לחנות קצת יותר זולה
אני גם מסכימה שאוכל זה בסיסשוקולד פרה

דקדוקי עניות באוכל מבחינתי זה רק במצב של מצוקה ואני מאוד משתדלת לא להגיע לשם

את הכסף שיש לי שמה קודם כל שם

זה גם מאוד משפיע על ההרגשה וזה גם מאוד תכוף - צריך את זה כל הזמן.

מה שכן מענין אותי אם את גם בשאר הקניות עושה את זה?

אני ממש מחשבנת כל קניה- משווה באתרים וכו- לגבי בגדים לילדים קניות לבית וכזה ןתמיד מתלבטת אם זה דווה את הזמן שזה לוקח לי

יש הבדל בין דקדוקי עניות לביןלפניו ברננה!

לקנות באופן קבוע בחנות יקרה יותר


או לזרוק כמויות גדולות של אוכל באופן קבוע


זה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. וחבל.


לא היית זורקת שטר של 20 שקלים לפח, נכון?

אבל כמות ירקות שלא תואמת למשפחה והולכת לפח בהחלט יכולה להגיע לסכום כזה בחודש.


אני רואה ערך בלהיות מחושבת באוכל שאני מכינה

זה לא אומר שאני מקמצת ואין כמות מספיקה לסועדים, זה רק אומר שאני יודעת מה כמות הירקות הדרושה לי ומשתדלת לקנות דווקא אותה. ובחנויות פחות יקרות. למה לשלם יותר אם אפשר פחות?

הפותחת לא דיברה על לא לצרוך דברים, אלא על לתכנן מראש וככה להוציא פחות. לי באופן אישי נשמע התנהלות אחראית והגיונית.

זה נכוןoo

שכדאי להתאים כמויות

ולקנות בחנויות פחות יקרות

אם זה לא מצריך מאמץ גדול

אבל

אם למישהו אין זמן לעשות דברים יותר חשובים

כמו לחשוב ולתכנן את חייו

או להתנהל נכון כלכלית

או לבדוק איזה חפצים הוא צריך ואיזה לא

אז

חישובים בנושא אוכל זה כרגע מותרות שהעלות שלהם בטוח לא שווה את התועלת 

עכשיו הבנתי אותךלפניו ברננה!

מההודעות הקודמות שלך ושל שוקולד פרה, היה נראה שזה תחום שלדעתכם חבל באופן כללי שהיא תבזבז עליו אנרגיות.

ועם זה אני לא מסכימה.

אבל לגבי להוריד את זה ברשימת התיעדופים למקום נמוך יותר וקודם להתאפס על עניינים אחרים - בהחלט מסכימה שזה אחד הדברים הפחות דחופים.. קודם כל לדאוג לרווחה נפשית בתחומים אחרים שהמאמץ ייתן תשואה גבוהה יותר.

אני ספציפיתoo

לא מקדישה הרבה מחשבה לנושא קניות אוכל

כי זה לא שווה לי עלות תועלת

אבל באופן ספונטני החישובים שלי בקניות יחסית נכונים

ככה שאין פה קניות חריגות


אני רואה אנשים מקדישים זמן וכוח להשוואות מחירים וקניות מרוכזות

זה מבחינתי בזבוז זמן וכוח

הזמן והכוח שלי הרבה יותר יקרים מכמה מאות שקלים בחודש 

אם את מכניסה ברמה שמאפשרת לך את זהלפניו ברננה!

אז זו בחירה של ניהול סדרי עדיפויות..


גם אנחנו קונים בעיקר בחנויות שקרובות לבית למרות שיקר בהן.

אבל כן משתמשים במשנת למרות החוסר נוחות כי זה מאפשר לסל הקניות החודשי שלנו להכניס יותר פינוקים וגיוון ממה שהיה אם היינו קונים רק בחנויות המקומיות.

אם במקרה מסתדר ללכת לסופר זול יותר זה בונוס.


בקיצור פה זה כבר בחירה של סדרי עדיפויות.


בהחלט בתור התחלה הייתי אומרת לה שתעשה קנייה שבועית ביום קבוע במשלוח אונליין הביתה.

בשאר הקניותoo

אני כן עושה השוואה בסיסית

כמו לבדוק את המוצר בגוגל כדי לראות מחיר בעוד מקום

אבל לא מתעכבת על זה


בעיקר מתמקדת בדיוק הקניות

לקנות את המוצר המדויק שאני צריכה ולא סתם מוצרים שבמבצע שבסוף לא יהיו בשימוש/ מספיק בשימוש

מנסה לעזור...סטודנטיתאמא

לפותחת, יש אפליקציה של ניהול כסף ששמעתי שמאוד מומלצת (לא זוכרת את השם ואין לי אותה)

לגבי שאר הדברים זה עניין באמת של ארגון אבל כזה שיש בראש וזה גם עוזר לקניות ולחיים מסודרים יותר.

למשל- מראש להחליט מה אוכלים כל יום השבוע (או לפחות 3-4 ימים מתוך השבוע) ובהתאם לזה לעשות קניות, ככה גם יש פחות בלאגן כי לא מתחילים כל יום עם דיונים של מה לאכול וגם חוסכים כסף כי הקניות ממוקדות יותר ופחות קונים בלי צורך.

כדי לאכול בריא כדאי לעשות meal prep, בארה"ב זה ממש חזק אז שם תהיה לך יותר השראה אבל בגדול הוא כל שבוע להקדיש שעתיים מרוכזות לבישול כך שבמהלך השבוע תתעסקי עם זה פחות ויהיה לך אוכל זמין ובריא. למשל אצלי במקרר יש תמיד גרנולה ביתית, נשנוש מתוק ללא סוכר במקפיא, קינואה/ בורגול מבושלים, אנטי פסטי וככה יש לך בסיסים לארוחות לעבודה וכו' בלי כל היום להיות סביב זה.

לגבי הילדים, אני עוד לא ממש שם אבל חיבוק, בטוחה שהם סופגים את זה שאת משקיעה בהם כ"כ הרבה!

אני מתכוונתאובדת חצות

שאני מוצפת מכל "ענייני השבוע השוטפים"- צרכים של בני הבית ואז אין לי זמן להתרכז במטרות. כלומר יש מוד של הישרדות, להעביר את השבוע, אין מבט על ותכנון לגבי הדברים. קניות יכולות להיות מתי שנגמר פעם בשני ופעם ברביעי. קשה לי להתרכז במקביל בכ"כ הרבה דברים כמו זמן לבישול/זמן לתכנון המטבח

כשיש לי מבחנים לבדוק רוב הזמן

או כשמותשת בערב

אני תוהה מתי מותר זמן לתכנון דברים?

בבוקר בקושי קמים, קמה מאוחר כמעט מאחרת לעבודה כי פיזית זה רחוק וצריכה איכשהו השעה להתארגן בעצמי ולארגן אותם,

בזמן העבודה- העבודה שלי לא מאפשרת לנשום או לעשות דברים לבית

וכשחוזרת עייפה והבית נוסע או שיש מבחנים או שזה זמן איכות עם ילדים.

כשיש תמיד מה לעשות בבית איך אפשר לבשל?

מתי אתן מוצאות זמן?????

למשל דוגמאאובדת חצות

היום חצי יום התאווררתי ועשיתי שופינג (בזבזתי מלא כסף) אבל גם דברים שהילדים ואני צריכים לחורף, ליומולדת ועוד. ואז לא ניצלתי יום חופשי לכל העומס שלי (מבחנים כמה חבילות שלוקח בין ימים לשעות, פרויקטים, הכתבות). עכשיו אני אשב עד הלילה.

מתי יש זמן לבשל בדיוק?

אם למשלאובדת חצות
הייתי מזכירה היה לי זמן לתכנן מסיבה, להכנס לחשבון בנק ולבדוק, להתמצא במה שקורה בחיים שלי אבל העבודה שלי (אפילו שהורדתי משרה!!!!) שואבת ממני זמן מאד יקר נוגסת לי באחר הצהריים עד הלילה וגם בזמן העבודה אני כל הזמן בעשייה ובעומס.
סליחה על ריבוי ההודעות;)אובדת חצות
עכשיו נניח אני יושבת עד הלילה לבדוק מבחנים. ואז אני אהיה גמורה מעייפות. לא יהיה לי זמן להכין קופסת אוכל למחר או אפילו להוריד איפור. כי אני טוטאלית ורוצה לסיים. אבל הסיום יהיה עד מאוחר. 
זה הכרחי למחר? את חייבת להחזיר למחר ציונים?המקורית

לגבי קופסאות אוכל - אני מכינה מבושל פעמיים לשבוע שלם

פעם בשישי ועוד פעם בשלישי ואורזת מראש בקופסאות לצהריים וזה רק לקחת

גם על ארוחת בוקר אפשר להתארגן מראש

אבל את די פועלת באותה דרך ומצפה לתוצאה שונה. זה לא יקרה.  תיעדופים זה שם המשחק

הו על תיעדופים הייתי רוצה ללמוד!אובדת חצות
תקראי על עקרון פארטוoo

זה הדבר שמלמד תעדוף

בכל נושא

חוזרת לשאלה בתגובה הקודמתהמקורית

את חייבת להגיש מחר ציונים?


אם כן - השופינג היום לא יכל לחכות? זה דחוף ברמה שלילדים אין מחר מה ללבוש?


אם לא - אז למה את עושה את זה לעצמך? תבדקי חלק היום ותשאירי לך זמן למה שאת רוצה וצריכה,  ואת השאר תעשי בזמן אחר


זו דוגמה לתיעדוף

אפשר עם הבישולים לשבתרק טוב!

לבשל כמויות יותר גדולות. וחלק להקפיא (לא כל אוכל מתאים להקפאה).

או כשמבשלים אז לבשל כמות גדולה לכמה ימים.

או להכין אוכל פשוט שלא לוקח הרבה זמן.

נניח אורז, פתיתים, פסטה, זה לא הרבה עבודה.

גם ירקות קפואיים (שעועית ירוקה, חומוס, תירס, אפונה, גזר גמדי)

בשרי הרוב אפשר להקפיא. 

אניoo

לוקחת הפסקות בעבודה בין לבין ואז יש כמה דקות להציץ בבנק

כמה דקות להסתכל באתרים

להסתכל על מיילים של סידורים


אין לי כמעט עבודה שלוקחת הביתה

נשמע לי בלתי הגיוני לעבוד גם בבית

אם יוצא לי לעבוד בבית לפעמים אני מקזזת משעות העבודה


באמצע שבוע אני לא מבשלת

וגם בעלי שכן מבשל מבשל בקטנה

אוכל שהוא בישול משמעותי רק בשישי


זמן איכות עם הילדים יכול להיות כמה דקות פה ושם

לא מקדישה לזה זמן רשמי באמצע שבוע

בשישי שבת יש מלא זמן לזמן איכות

לא אמורים לשבת עם הילדים??? זמן איכותאובדת חצות
כל יום 
שבי איתם לבשלאפונה
תהפכי את הזמן הרגיל איתם לזמן איכותדריאל

בדרך לגן - לספר סיפורים, לחרוז חרוזים, לשיר ביחד.

כנ"ל בזמן ההתלבשות, מקלחות - צחוקים, חיבוקים, דגדוגים (כל עוד זה לא עושה יותר בלאגן...), בארוחות, לדבר, להתעניין איך היה במסגרות, לומר מילה טובה לכל אחד לפני השינה בהשכבה. אני אומרת לכל ילד 3 דברים שאני גאה בו/בה לפני השינה. ממש להיות איתם בתוך השגרה הזו (כי את ממילא איתם!)

אבל בשאר הזמן בבית את ממש לא צריכה להיות מורה וגם לא צוות בידור.

כן נחמד לעשות פאזל או חוברת או להצטרף לבנייה בלגו אבל מספיק רבע-חצי שעה, גם לא כל יום. שאר הזמן שיצטרפו אלייך במטלות הבית

ואם הם לא רוצים, זה מעולה לשחק לבד או זה עם זה. לבחור במה לשחק, זה מפתח יצירתיות וחשיבה, וקצת זמן חופשי, לחשוב ולהיות בנחת, שלא כמו במסגרות.

הזמןoo

שאני מקדישה לילד כל יום הוא איכותי

גם אם אנחנו דנים בכובד ראש בממתקים שהוא רוצה לקנות לטיול מחר

וגם אם אנחנו יושבים על הזמנה של סוודרים

וגם אם הוא מסביר לי על ציור או על משחק

כמעט כל אינטראקציה בינינו היא איכותית

זה המון וזה די והותר


לשבת ממש לשחק/ לקרוא/ להעמיק בשיחה זה לרוב רק בשישי שבת

בהוראה אין ברירב אלא לקחת את העבודה הביתה.לפניו ברננה!
זו הסיבה שעזבתי את התחום...
גםoo

בעבודה שלי יש דרישה כזו

עם הזמן למדתי לקזז משעות העבודה את הזמנים שעבדתי בבית

ולא לעבוד בנוסף

אני לא רואה אפשרות כזאת בהוראה..לפניו ברננה!
את צריכה להיות בכיתה בשעה מסויימת.. איך תקזזי?
פחות מבינה בהוראהoo

אבל בעבודה שלי

הקודמת שלי שעשתה את התפקיד 15 שנה

היתה עושה גם וגם

ואני אחרי 3 שנים בתפקיד שיניתי את ההתנהלות


אולי בהוראה אפשר לקחת פחות שעות

אמנם זה מתקזז בשכר

אבל יותר הגיוני לחשב את שעות העבודה כמו מה שקורה בפועל ולראות אם זה מתאים

זה קשה אבל לא בלתי אפשריצלולה

סדרי עדיפויות

בעלי מורה- כמעט לא לוקח עבודה הביתה (מלבד שיחות טלפון לעיתים רחוקות שצריכות להיות בשעות הערב).

אמא שלי מורה שלוקחת המוןןן עבודה הביתה...

זה מושפע (בין השאר) גם מהמסגרת שעובדים בה (יש מסגרות שיותר מצפות שיקחו עבודה הביתה, ויש מסגרות שלהפך, בעלי עבד בבי"ס שהמובן מאליו היה שכל העבודה היא רק בעבודה), וגם מהאופי והיכולת להציב גבולות.

לפעמים צריך לעבור מקום עבודה (ולברר את הנקודה הזאת לפני!), או ללמוד לעמוד על שלך... אה ותיכון יותר מאפשר את זה מאשר יסודי.

יש שעות שהייה והבלאגן אמור להיכנס בשעות האלו. אם לא נכנס יש בעיה וצריך לפתור אותה, בעזרת מדריכה או מנהלת. לא מדברת על מורה בשנה-שנתיים הראשונות שהכל באמת עדיין לוקח המון זמן.

אז אני הייתי 3 שנים בשנים הראשונותלפניו ברננה!

(כי כל פעם היה חומר אחר) ולא ראיתי אופק לשינוי בתחום...

והייתי מורה מקצועית.


בחוויה שלי עשיתי את המקסימום ולא היה לי רגע לנשום לא בעבודה ולא בבית.

ולא קיבלתי מספיק תמיכה מצוות. ולא מספיק ידעתי איך נכון להתנהל..ולצערי חוץ מעצמי אף אחד לא עזר לי לדייק את עצמי. הרכזת שלי הייתה מהממת וניסתה. אבל זה לא ענה על הנקודות המהותיות.


בעלך לא יושב על ציונים מהבית? בדיקת מבחנים? הכנת שיעורים? כנראה שיש לו ברכה בזמן והוא אדם ממש יעיל או שהוא לא מוציא תלמידים לשעות פרטני. הדברים האלה לוקחים המון זמן גם למי שמנוסה בהם.


אני לא אומרת שהפותחת לא יכולה להשתפר, אבל זו עבודה שמובנה בה העבודה מהבית כי שעות השהייה לא מספיקות להכל בכלל. (מספיק שאת תופסת את המחנכת לשיחה על תלמידה ועוד מצלמת דף עבודה ונגמרה השעה)


ובכיוון אחר אני חושבת שאם היא הורידה במשרה כדי לנשום וזה לא הביא לתוצאות הרצויות אז יש פה משהו אחר..

בשורה התחתונה - בהתרשמות שלי בעלך הוא החריג.לפניו ברננה!
יכול להיות, אבל בביה"ס הקודם שעבד בוצלולה

זו היתה הנורמה. הם דיברו על זה בחדר מורים.

מבינה ממש את החוויה שלך- יש לי אמא כזאת ששוקעת בעבודה בתור מורה כבר שנים ותמיד יש הרגשה שאין ברירה. כשאני נכנסתי למשה"ח (לא מורה אז אי אפשר באמת להשוות) היא לא האמינה לי שלא אקח עבודה הביתה, אבל זה היה קו אדום מבחינתי וב"ה עומדת בו סה"כ.


גילוי נאות- בעלי מורה למתמטיקה אז אולי זה יותר קל ממקצועות רבי מלל. אבל כמו שציינתי זו היתה הנורמה אצלם גם במקצועות אחרים.

לשאלותייך הוא לוקח פרטני (אין לו הרבה שעות פרטני בכלל) ולא יושב על הדברים שכתבת בבית כמעט אף פעם (כן לעיתים רחוקות. אבל לפעמים הוא גם יוצא הביתה על חשבון שעת שהייה).

מציינת שהוא לא מחנך- כשהוא חינך הוא עבד יותר מהבית, אבל גם אז לא בדברים שכתבת אלא יותר בשיחות ותיאומים וכד'. אז נגיד אם יש ישיבות צוות שהוא מרגיש מיותר בהן (😅) הוא כותב בהן תכנוני שיעור. מבחנים הוא מתחיל לבדוק תוך כדי מבחנים של תלמידים אחרים, ולמד לבדוק מהר גם אם פחות יסודי.

ברור שלהכל יש מחירים, וחוסר עבודה מהבית יבוא על חשבון דברים. אבל זה עניין של סדרי עדיפויות וגם עבודה מהבית באה על חשבון דברים אחרים.


אין לי מושג לגבי הפותחת, אני בעצמי לא מורה ואין לי טיפים מעשיים, רק היה לי חשוב לציין שזה כן אפשרי❤️

בעלי מחנך גם כבר הרבה שניםמתיכון ועד מעון

ובהחלט יש עבודה בבית.

יש בדיקת מבחנים, שיחות עם הורים, הכנת מערכים, דפי קשר ועוד...

אבל אני לא רואה שהוא טובע בזה, יש לו כמה שעות בשבוע, לא ברמה שמתארת הפותחת

כמו שאמרתי, תלוי גם בבי"ס ובאופיצלולה

בעלי כמעט אף פעם לא יושב בבית על מבחנים, מערכים ודפי קשר. לעיתים רחוקות שיחות עם הורים.

(אגב אם כתבת דפי קשר אני מבינה שהוא מורה ביסודי? יש הרבה פחות שעות שהיה ביסודי לעומת תיכון ושם אני באמת לא מבינה איך אמורים לדחוף הכל).

אז זה הזמןאיזמרגד1

לעשות זום אאוט ולהתמקד במה שאת רוצה וצריך. לעשות ולתכנן אותו, כי רק אם תתכנני יוכל להתפנות לך זמן...

ממש לשבת ולהקדיש זמן, אולי יום חופשי, כדי לשבת ולכתוב לך מטרות- מה את רוצה להשיג וחשוב לך שיהיה? בבית, בעבודה, עם הילדים, ועם עצמך. ואז לתכנן מסגרת זמן הגיונית שמוקדשות לכל דבר, ולהחליט במה מתמקדים ועל מה מוותרים כדי שבאמת הכל ייכנס. לדוגמה בבית- אני מוותרת על קיפול כביסה ועל אוכל מבושל יותר מפעמיים בשבוע כי זה מדי עמוס לי, לדוגמה. אז ממש להחליט מה את מתעדפת ולהכניס לך ללו''ז. אחרי שיש לוז כזה הרבה יותר קל להתמקד, ואפילו יכול להתפנות לך זמן שלא ידעת על קיומו קודם😅

אז אצליאחינועמית

הייתה תקופה שהייתי ממש בהישרדות.

השילוב של ילדים קטנים+משרה מלאה+בעל עסוק על מעל הראש+מצב כלכלי גרוע פשוט הוביל להישרדות.

אני מניחה שזה שילוב נפוץ אבל זה יכול להיות עוד דברים, גם הדברים הכי נפוצים, למשך בעל במילואים, ילד עם מחלה ממושכת (נגיד ריפלוקס או בקיעת שיניים ממושכת וקשוחה,לא חייב מחלה מסוכנת), חוסר ברזל, דיכאון אחרי לידה וכו' וכו', כל מה שמכביד על השגרה ברמה הזאת.

ואז בטח שאין לך זמן ללמוד ולהתפתח.


איך יצאתי מההישרדות?

מצאתי עבודה של פחות שעות (עדיין מלאה אבל קרובה יותר לבית) ואז יכולתי טיפה לנשום ולראות איך אני משפרת תחומים אחרים. אחר כך הילדים גדלו קצת ויכולתי עוד קצת לנשום. לקחתי בי 12 כי היה לי חסר והרגשתי פחות עייפה. לאט לאט החיים היו קצת פחות הישרדותיים.


אני רוצה לומר - לחשוב איפה יש מקום קצת לשנות, ומשם להתרווח.

לזכור שגם כשזה לא נראה כך, תמיד יש עוד אפשרויות.

לפעמים זה ברמה הטכנית ולפעמים זה ברגשי, למצוא מה שיעשה לך טוב וייתן לך עוד אנרגיות.

בעניין האוכלאהבה.

משהו שעשיתי אתמול פעם ראשונה ורציתי לעשות אותו כבר מלא זמןןןן מעולה לחסוך זמן

עשינו קניה מרוכזת של בשרי טרי (חזה עוף, שניצלים, עוף כרעיים וכו וטחונים) ועמדתי אתמול שעתיים ותיבלתי את הכללללל והכנסתי לפריזר מחולק למנות

לדעתי זה יסגור לי חודש של בישולים.

לדעת לבשל אין יותר מדי מה, תפתחי מתכון ותעשי בדיוק מה שכתוב.

אני עשיתי שקיות של שניצלים (מלא) רק מתובלים עם פירורים ולא מטוגנים. חזה עוף למוקפץ, קציצות מלא

כל מה שנשאר זה להוציא מהפריזר ולהכניס לשמן/רוטבאהבה.
שלוקח כמה דקות להכין 
תקשיבי. מגניב. בחיים לא חשבתי על זהדפני11
הזדהות עוזר? אהבתי איך שתארת😁אור עולה בבוקר
כאילו כתבת אותי . מרוב בלאגן במח לא הייתי יודעת  אפילו לפרט ככה אבל הכל מדויק😆בהצלחה
חחחח עם מה מזדהה? תפרטי;)אובדת חצות
וואי גם אני אחד לאחדשוקולד פרה

נראה לי קשור לגיל של הילדים- יש לך תאומים בני 4 או משהו כזה? לי יש בני 5 3 1.5 וחודשיים

בכל אופן קטנים שרק מבלגנים לא יודעים לעשור ויש סביבם מלא פעולות פיזיות שכולן מידיות ..

גם עם הבישול לא מצליחה להסתדר והבלגן פה וואו אני אגרנית פחד

דווקא אני אדם חסכן ממש ממש אבל בגלל הבלגן והעומס בסוף קונה ביקר ודברים לא צריך 

ממש הכל🤭עוקבת אחרי העצותאור עולה בבוקר
מזדהה וכמה מחשבותדריאל

קודם כל נשמע שאת ממש משקיעה גם בילדים וגם בעבודה. ממש ממש כל הכבוד על זה!

יחד עם זה נשמע גם שאת באמת כאילו מחזיקה את הראש מעל המים, בקושי, ולא שוחה... וזה קשה.

תיארת קצת את הלו"ז שלך אז אני מנסה לחשוב יחד איתך איפה אפשר לעשות שינויים קטנים כדי בכל זאת שיהיה לך יותר קל ותסדרי את הזמן בצורה יותר טובה.

אני חושבת שלא להספיק להוריד איפור (דווקא לזה נתפסתי) זה מבאס, כי זה ממש לשים את עצמך במקום הכי הכי אחרון.

זה משהו כזה בסיסי (וקצר!) שאת לא מוצאת לו זמן והייתי הופכת את המשוואה. קודם את מתקלחת, מורידה איפור, מכינה אוכל למחר. ואז יושבת על המבחנים. כמה שתספיקי. עם גבול ברור של ללכת לישון בשעה X.

תראי, מודה שלא עבדתי אף פעם כמורה ואני אולי לא יודעת בדיוק מה הדרישות וכמה זה משהו שמורות באופן כללי נדרשות אליו. אבל זה נשמע מטורף שזה ככה עד שעות מאוחרות.

כתבת שהורדת כבר אחוזי משרה אז לא יודעת מה להציע כאן.


לגבי שאר הדברים, יכולה להגיד שלי מאד מאד עוזרת שיטת הFlylady לניהול הבית והזמן.

יש ביוטיוב מלא סרטונים לא יודעת אם יוטיוב מתאים לך אבל אם כן אני יכולה להמליץ על ספציפיים (באנגלית).

בגדול זו שיטה של לעשות דברים קצת כל יום ולא לתת לדברים להצטבר, וזה לא רק של הבית אלא גם טיפוח עצמי.


ביום שתיארת אני חושבת שהייתי אולי מנסה לעשות דברים תוך כדי שאת עם הילדים אחר הצהריים, אם הם לא בחוג.  כל מה שלא דורש ריכוז ענק.

להכין את האוכל למחר. להוריד איפור (רק לשטוף פנים עם סבון ומסיר איפור). לסדר מגירה אחת במטבח או בארון בגדים (ממש 10 דקות, תוך כדי הם אולי יכולים לעזור לך או לחילופין תספרי להם סיפור אם הם אוהבים, או בזמן שהם אוכלים?)


מזדהה ממש עם הרבה ממה שכתבת. אגב לגבי התקציב, אולי אצלך זה גם ככה? אני פשוט לא אוהבת את הנושא ולכן לא נכנסת לבדוק בבנק. ואין לי מינוס ב"ה והכל בסדר, אבל אני מרוויחה ממש מעט בשלב זה של חיי ולהתעסק עם הכספים גורם לי לחששות מהעתיד... אז זה לא רק ה-3 דקות שלוקח להיכנס לאתר של הבנק...

אני אגיד לך מה אני עושה רקלתשוהנ

1. בלגן - מבולגן פה D-: אם היה משמח אותי לנקות סבבה, אבל זה לא משמח אותי ולא קריטי לי כשיש בלגן. בסוף היום אני מסדרת מנקה וזהו.

2. אוכל - אני גם לא בשלנית, אבל אם הייתי מקבלת מאמא שלי וחמותי כל שבת אני מניחה שהייתי עוד פחות. יש מתכונים פשוטים מאד, את אישה אינטליגנטית ואני בטוחה שתמצאי משהו קל שיוצא טעים דברים שמתבלים לפי מתכון ומכניסים לתנור וזהו.

 

בגדול יש לי מה לפרטהבוקר יעלה

אבל בינתיים רק אגיב שאת כותבת על זה המון בצורות שונות ונשמע שאת רוצה שינוי ולא מצליחה, אז יש לך שתי אפשרויות.

א. להשלים עם המצב

ב. לשנות אותו

ואם תבחרי באופציה ב זה לא בהכרח יהיה קל כי זה לשנות את האוטומטים שלך ואת עצמך. אבל זה בהחלט אפשרי. 

כדי שיהיה שינוי, משהו בהתנהלות צריך להשתנות..Wwwo

אי אפשר להמשיך אותו דבר ולצפות לדברים שונים

אספר מה קורה אצלנו:

(בעלי בעבודה כל יום עד שעות מאוחרות,  אני עובדת 75 אחוז משרה אבל רחוקה מהבית כך שיש גם זמן של נסיעות ואחראית בלעדית על ניקיון אוכל ותחזוקת הבית )

1. בלאגן- נקודת החולשה שלי, לא מצאתי פתרון.  אני כל הזמן מסדרת והבית כל הזמן מתבלגן.. אני מנסה לשמור על דברים בסיסיים אבל זה בהחלט דורש זמן ועבודה אין סופית, כמעט ואין מצב שאני מסדרת אחרי שהילדים הולכים לישון כי אני גמורה כבר מעייפות. משתדלת לסדר בזמן שהם ערים ומה שהספקתי הספקתי

2. עד שהתחתנתי לא בישלתי אף פעם שום דבר. למדתי לאט לאט. בהתחלה היו טעויות וכל מיני מקרים מצחיקים אבל היום אני מבשלת ואופה מעולה. זה רק עניין של ניסיון. תתחילי מדברים פשוטים, תעקבי אחרי המתכון וזה ילך וישתפר

3. בזבזנוץ- פשוט להפסיק לקנות דברים יקרים.. אין פתרון אחר.. לחשוב יותר לפני כל דבר שאת קונה ואם הוא הכרחי. מראש אפשר ללכת למקומות זולים יותר. להיכנס לאפליקיצה של הבנק אפשר פעם בשבוע, זה לוקח רק כמה דקות

קראתי את שאר התגובות שלך בשירשור, נשמע שאת אמא מסורה מאוד אבל לא זורמת בכלל.. חשוב להשקיע בילדים אבל החיים של כולם יהיו יותר נעימים אם את תהיי רגועה. מספיק לילד לראות שרואים אותו, שמקשיבים לו כשהוא מדבר (ואת זה ח'ח'חיּ לעשות תוך כדי שעושים דברים אחרים), ומשחק- שניים קצרים ביום.

הרבה מהסדר וניקיון ויחו הבישול אפשר לעשות בזמן שהילדים ערים ומסתובבים ומשחקים לידך או אפילו לעשות איתם

(ועדיין, יש ימים שבהם כל היום סובב סביב הילדים בלי אוויר לנשימה, אבל רוב הימים הם לא כאלה)

דעה לא פופולריתתהילנה

אי אפשר. גם וגם וגם וגם. פשוט לא. גם להיות אמא ששם בשביל הילדים ב100%, גם קריירה מצליחה, וגם בית מסודר, גם לחיות בבריאות פיננסית, גם זוגיות מתוחזקת, גם לבשל כל יום, גם להיות נוכחת בשביל הילדים וגם בשביל הבעל וגם למצוא זמן לעצמך וגם לפתח תחביבים. פשוט אי אפשר.

מה עושים? מתעדפים. מחליטים מה הכי חשוב ובזה מתמקדים.

קחי לך דף ועט, תשבי עם עצמך ותדמייני איזה חיים את רוצה ואיך נראה סדר היום המושלם מבחינתך. אחר כך תבני לך תוכנית מסודרת איך את מגיעה לשם. (למשל, אם את רוצה להוריד שעות בעבודה כדי שיהיה לך שמל לעצמך, איך להכניס יותר כסף בפחות עבודה או באופן פאסיבי). אם אין לך זמן אפילו בשביל זה? קחי יום מחלה לנפש שלך, שבי עם עצמך ותעשי את זה. נשמע שיש לך מספיק מודעות ומספיק אומץ כדי לעשות את זה לבד.


גילוי נאות: אני מעבירה א/נשים כאלו תהליכים בהקשר פיננסי. מדהים איזה שינוי אפשר לעשות ברגע שיש תוכנית להגשמת חלום. אני אישית לא מאמינה בשינוי הרגלים אלא בחתירה לאורח החיים שאת רוצה. כל שאר הדברים הנקודתיים נפתרים מאליהם...  

יש ליאנונימית בהו"ל

תשובה מעצבנת.

אבל אני אכתוב אותה בכל אופן.

המיומנויות שפיתחתי או לא, לא קשורות לנקודת הזמן בה התחתנתי או נהייתי אמא.

פשוט מיומנויות חסרות הורגשו יותר לאחר מכן

יש דברים שהצלחתי לשנות לבד

יש דברים שבהם הייתי בלופ, מנסה לשנות אבל בפועל חוזרת לאותה נקודה בתצורה שונה.

אז הלכתי לטיפול, וזה ממש עזר לשחרר, לפתור ולקדם כל מיני דברים שלא הצלחתי לבד.

לפעמים זה קצת פוגע לי באגו, שכאילו הייתי צריכה עזרה חיצונית בשביל להצליח להגיע למה שאני רוצה.

אבל בסוף, זה באמת שינה לי את איכות החיים, וזה היה לגמרי שווה את זה. וכמובן שזה מקרין גם על כל הבית.

אם את מרגישה שכל פעם זה נקודה אחרת ובסוף את מצליחה להשתפר, אחלה.

אם את מרגישה שאת תקועה עם אותם דברים כבר שנים, ממליצה בחום להיעזר.

אוקיי ואיך קבלה מסתדרת עם זה?אובדת חצות

אני מרגישה שצריכה עוד שעות ביום לכל המשימות, 

נניח שהערב השקעתי בבדיקת מבחנים-

הרגשתי שעשיתי משהו חשוב והתקדמתי (מצוין) בנוסף ניהלתי שיחה נורמלית עם בעלי (הרבה זמן לא קרה), קניתי דברים חשובים היום וקצת נהניתי.

אבל המחיר:

לא ראיתי את הילדים היום מרב עבודה 

כלים בכיור נשארו

בגדים מהכביסה על הספה לא מקופלים

צריך לגהץ לילדים בגדים לאיזה טקס מחר על הבוקר

ועדיין לא הכנתי אוכל לעבודה מה שאומר שגם מחר בבוקר לא אספיק.

על כל דבר שאני עושה ומצריך יסודיות יש איזה 14 שעוד לא הספקתי.

איך מקבלים את זה?אובדת חצות

אז עבדתי והתקדמתי והתיק מוכן לחר עם מערכי שיעור מתוקתקים, חלק מהמבחנים סיימתי אבל עדיין יש לי עוד כ"כ הרבה לבי"ס.

ועדיין בבית ולעצמי יש מלא שעוד לא.

אם החלטת שיותר חשוב לך להתקדם עם מערכיהמקורית

שיעור ומבחנים עד שעה מאוחרת, כנראה שבחרת מראש לוותר על כל השאר. השאלה היא אם את מושעת לזה או שאת בטוחה שתספיקי הכל

לדעתי את צריכה להחליט

אם חשוב לך אוכל לעבודה, כביסה, גיהוץ לילדים למחר,  ואת הכל את עושה, אז מקדישים לזה זמן לפני שיושבים על ענייני עבודה

אחרי זה, מתפנים להתעסק בעבודה עד שעה מוגדרת שאחריה את מחליטה להתקלח ולעלות לישון בשעה נורמלית. וצריך לעמוד בזה.


פשוטאנונימית בהו"ל

טיפול עוזר לראות את הדברים באור אחר.

במקום לנסות להיות כל מה שאני לא טובה, למדתי במה אני טובה ולהשקיע בזה.

למדתי לנהל זמן נכון יותר, כי הבנתי מה חשוב לי ומה פחות.

מה שהשתנה זו העמדה בנפש שלי, ובחלק מהדברים זה גרם לי לוותר, כי הבנתי שזה לא חשוב לי מספיק, ואז זה פינה מקום לעבודה על מה שחשוב לי באמת.

קצת קשה לי להסביר את זה על רגל אחת

אבל לפעמים מה שאנחנו צריכים זה לא טריקים טכניים איך להצליח לעשות משהו (לפעמים גם, כן?)

אבל אם זה חוזר על עצמו במלא נקודות, ואצלי חוסר ההצלחה היה בעצם ביטוי של אותם דברים (חוסר ביטחון, רצון למושלמות, ניסיון להיצמד למה שאמור להיות ולא למה שאני רוצה, תחושה של היסחפות אחרי החיים בלי בחירה), ולכן זה עזר להתמודד עם הליבה. 

הרבה מיומנויות לא פיתחתי כי קשהמרגול

על בלאגן אפשר להבליג בעיניי… גדלתי בבית מבולגן ביותר והחיים שלי בסדר גמור. כן, אם הייתי מורגלת בסדר כאורח חיים היה קל יותר, אבל לא קריטי בעיניי… (מדברת על - להשאיר חדר מסודר, לפנות כלים מהשולחן, לאסוף משחק ישר כשסיימתי איתו)


אוכל בעיניי זה כן מאוד חשוב. תלוי גם מה האלטרנטיבה. להזמין? לאכול הכל אוכל קפוא מחומם (שניצלונים של עוף טוב וכו)? כאילו, אתם אוכלים… השאלה מה.


אגב, רעיון - אם תצמצמי בצד הפיננסי, תוכלי להיעזר בבישול. להביא בשישי ושלישי מאמא שתעבוד כמה שעות ותבשל לכמה ימים, ואז במהלך השבוע זה לדחוף למיקרוגל.


אם את מכינה בעצמך/בעלך - אני מאמינה במתכונים פשוטים. בעדיפות לדברים שדורשים כלי אחד. וגם - להכין פעם אחת כמות ולהקפיא (אצלי הבעיה זה מקום במקפיא.. ואנחנו זוג…)

אם תרצי אתן לך דוגמאות למאכלים שקל להכין, וגם למאכלים שאפשר להקפיא.

ואם את מקפיאה מנות עיקריות, זה להכין לזה רק תוספת. נניח אורז לבן…

אני לא מקדישה לזה הרבה זמן בשבוע, וכמעט תמיד יש אוכל מבושל במקרר. ממש לא מבשלת כל יום.


ובכללי לגבי אוכל, לא כל ארוחה צריכה להיות "מבושלת". נניח אפשר בצהריים מנה עיקרית (מהמקפיא/קלילה/לחמם במיקרוגל) + סלט/אורז/ירקות חתוכים, ואז בערב חביתות/טוסטים וכו', ויש גם דברים קלילים שלוקחים 5 דק עבודה + קצת זמן בתנור/סיר וזה מוכן.


ולמשל ארוחת ערב זה בעיניי זמן איכות עם הילדים. הם יושבים סביב השולחן עם ירקות חתוכים, את מקפיצה בזמן הזה חביתות ומוציאה בהדרגה מהמחבת לכל ילד. מדברת איתם, הם מדברים ביניהם וכו. כלומר, בישול יכול להיות חלק מהזמן המשותף. את יכולה להכין משהו כשהילד שלך חותך סלט או בורר לך אורז.


2. פיננסים. קודם כל אם בעלך יכול לקחת על ניהול החשבון אחריות זה כבר יוריד ממך.

התנהלות בשוטף - אנחנו קונים ברמי לוי (לפעמים אונליין ולפעמים הולכים). השלמות במכולת. ובמהלך השבוע אני מוסיפה לרשימה של האונליין (כאילו אני עושה עכשיו הזמנה). נניח הסתיים האורז - מחפשת זריז אורז, בוחרת את מה שהכי זול באותו הרגע ומוסיפה לרשימה. ככה אני לא משקיעה זמן בלהכין רשימה, וגם סה"כ לא חסרים לי דברים ככ.

ובכללי - אני מצאתי שיותר קל לי באונליין. גם בגדים וגם הכל בגדול. כי באונליין יותר קל להשוות מחירים, זה לא אשכרה להיכנס בקניון ל3 חנויות, לחפש מה יפה ומתאים, לחזור לחנות שהכי זולה וכו. כנ"ל דברים לבית… וגם זה לוקח פחות זמן.


ותלוי כמובן מה המצב הכלכלי, אבל אם שניכם בזבזנים, והמצב הכלכלי שלכם לא ממש ממש טוב, שווה להיעזר במישהו חיצוני. אם אתם במצב מבאס בגלל הבזבזנות אבל עם הכנסות שאמורות להספיק אפשר להיעזר בפעמונים.


אנחנו בשלב של הכנסות מוגבלות ביותר, אז אני ממש עוקבת. וגם זה ספציפית משהו שקל לי. אז אני פעם בחודש עוברת על פירוטי אשראי, מסווגת לפי קטגוריה וכו. בבנק יש לנו כרית ביטחון אז אנחנו לא קרובים להיכנס למינוס.


הבנק גם שולח לי פעם בשבוע אסמס עם כמה יש בעו"ש אז לא צריכה להיכנס לחשבון.


וכמובן, אם את מצמצמת סכום יפה בהוצאות, זה יכול לחסוך לך התעסקות בבישול ובלאגן. -מביאה תיכוניסטית שתקפל כביסה וכו (בתשלום). מישהי שתבשל פעמיים בשבוע. והנה, התאמצת במאמץ של לעקוב אחרי הוצאות, אבל חסכת לעצמך יותר זמן בתחומים האחרים…. (זה בהנחה שכרגע הבזבזנות שלך לא מכניסה אתכם למינוס/מאזן שלילי). 

תודה רבה על כל העצות המועילות!אובדת חצות
בסוף את מנהלת את חייך לפי מה שטוב לךשוקולד פרה.

כנראה טוב לך עבודה תובענית, כי את מרגישה משמעותית. כנראה שאת מאוד אוהבת את העבודה שלך ומה שהיא נותנת לך. גמול נפשי ופיזי.

ואז זה מאוד מובן שאין לך זמן לדברים אחרים.

אני למשל עובדת בעבודות לא תובעניות, ולכן יש לי כמה שעות ביום רק לעצמי.

להגיד לך שכיף לי בעבודה ושהיא נותנת לי תחושת סיפוק ומשמעות? לא. רחוק.

אבל כשבחרתי עבודה היה לי חשוב שזו תהיה עבודה מאווררת עם הרבה זמן לעצמי.

כי אני יודעת שבלי האוויר הזה אני ארגיש במרדף. אני לא אוהב את החיים שלי.

אז מה יישאר לי לתת לילדים? את הלב סחוט? את הנפש טרודה? לא תודה


מבחינתי לעבוד כל השעות עד 16.00 ואז לצאת לילדים זה פשוט לא בא בחשבון.


כנראה שכרגע את פשוט מרגישה שהעומס מוביל אותך לבחור רק בכיף והנאה (לקנות יקר, לאכול ג'אנק)

כי את רוצה להרגיש חיה. כי את רוצה לפרגן לעצמך

בעיניי זה מנגנון חכם ובריא של הנפש


את לא חייבת לדעת לבשל או להיות חסכנית.

את יותר חייבת להבין את עצמך, ולהבין מה הבחירות שלך מלמדות אותך על עצמך, ולא מתוך הלקאה עצמית..

וואהו!אובדת חצות

ממש נכון…

איך אני גם יכולה למצוא עבודה מאווררת שגם מרוויחים בה כסף? נראה לי שסיימתי לעבוד במקום שאני משקיעה בו כ"כ הרבה. הסיפור עולה מחיר יקר ולא כיף- כל הזמן עבודה ועוד.

אני עובדת כרגע בניהול משרדשוקולד פרה.

יעני, מזכירה ב-2 מקומות ועוד מתרגלת קורס אחד במקום אחר.

להגיד לך שניהול משרד זה פסכת שאיפותיי? לא. אני בחורה אינטליגנטית שיכולה לתרום הרבה במקום אחר.

מה שהוביל אותי לבחור במסלול הזה היה:

1. ההבנה שהבית והילדים הם בעיקר עליי. ולכן הדבר הכי חשוב הוא שאני באה לאסוף אותם כשיש לי כוח, כשדאגתי לעצמי לכיף והנאה, שהיה לי זמן לעצמי ולחלק היצירתי שבי

2. השאיפה הגדולה בחיי היא להיות סופרת. ולכן אני מקדישה כל יום זמן לזה (בבית קפה... שלום לבזבוז). כותבת. מנסה לבנות את העלילה והדמויות. זה הדבר שהכי תופס אותי

3. מבחינתי הכל עוד פתוח ואני יכולה לשנות מסלול למגוון דרכים. מה שחשוב לי זה לדעת מה הרצון שלי, מה החלום שלי, ולפי זה לנווט

4. בעיניי הילדים חווים את הרגש שלי בצורה ישירה. אם אני עמוסה והראש שלי במשימות של העבודה- הילדים מרגישים את זה. היה לי שבוע כזה לפני שלושה שבועות, והרגשתי שאני כל הזמן במחשבות כל איך אני מספיקה לעשות הכל.

ואני לא רוצה להיות במקום הזה.

אני רוצה להיות במקום משוחרר איתם. אמא לא דואגת, אמא משוחררת מכל המחויבויות האחרות דלה עכשיו. להינות מהם. לשחק. לעשות ש ב. אם צריך.

5. חושבת שגם הזוגיות מושפעת מזה. להבין מה התשוקה שלך. להבין איפה התשוקה שלך. אם לא כיף לי בחיים שלי, אני אהיה כבויה גם מבחינה מינית. ולכן לתת הרבה מקום לחלום, לרצון, לדמיון, לרגש.

6. אם כבר עכשיו אני בעומס, איך יהיה לי זמן או רצון לעוד ילד?


אני גם מסייגת את הדברים שלי ואומרת שאת הבת שלי אני כן אעודד להגשים את עצמה יותר ממני. זה לא ישמח אותי שהיא תהיה מנהלת משרד כמוני...

אבל באמת חושבת שאימהות זה העיקר ולא רוצה להעיב על זה בגלל מחויבויות לעבודה

וואו איזה מדהים זה נשמע!תוהה לעצמי
איך את מוצאת זמן לשבת בבית קפה כל יום??
תודה נשמהשוקולד פרה.
אני לא בטוחה שאני גאה בזה כל כך.. פשוט זה עושה לי ממש טוב ומרחיב לי את הנפש, אז אני נוסעת ישר אחרי העבודה 
את צריכה להיות גאה! כל הכבוד לך 👏👏👏קופצת רגע
בטח שאת צריכה להיות גאהתוהה לעצמי
שווה להשקיע בדברים שעושים טוב ומרחיבים את הנפש, בעיקר בשנים עמוסות של גידול ילדים. הרווח בסוף הוא לכולם.
מתוקות שתיכןשוקולד פרה.אחרונה
גם אני לוקה באילו- אבל יש לי טיפיםעונה לך

לא מצליחה לקרוא את כול השירוש. אבל אחרי 14 שנות נישואים יש לי טיפים. 

1. בבית אני עדיין מבולגנת- אבל לגבי ניירת ותעודותצ למדתי לשמור עליהם. 

פתחנו מייל משותף בעלי ואני לשם אנחנו מקבלים את כול החשבונות של הבית, הודעות מבית הספר ושולחים מסמכים חשובים וכך מחזיקים שליטה בהכול. 

2. בישול אני יותר טובה. אבל די עצלנית. מחפשת מתכונים של עצלנים. ואירגנתי את המטבח שלי בצורה שמתאימה לעצלנית מקצועית. 

3. לגבי בזבוז. הייתה לנו תקופה שנכנסנו לחובות. ואז החלטנו שאי אפשר להמשיך לחיות כך. התחלנו באפליקציה פיננדה שממש עזרה לנו לנהל תקציב ולימדה אותנו איך להתמודד עם זה. היה שווה כול שקל ולמדנו להתנהל בצורה מאוזנת יותר

ווי את נשמעת כזאת כיפיתרקלתשוהנ
מטבח מותאם לעצלנית מקצועית זה גאוני
תודה.עונה לך

בעלי צוחק עלי שכול פעם אני משדרגת את העצלות שלי וקונה עוד משהו שיקל עלי את החיים

פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך