מה אתן עושות עםאובדת חצות

מיומנויות שלא פיתחתן מלפני הנישואים וההורות ומבאסות אתכן, ובמיוחד פוגעות בהווי המשפחתי? או ב-איפה שהייתם רוצים לראות את עצמכן\משפחתכן באידיאל למשל:

-לא לדעת לבשל

-בזבזנות\לא מחושבת

-בלאגן\חוסר סדר

 

נתחיל מהקל: 

1. בלאגן-יש לי נטיה לבלאגן ואז עם הילדים יש כביסות, כל הזמן צריך לעבוד בבית, כלים שלא יצטברו ועוד ועוד....אני משקיעה ומסדרת ואז הכל נראה מדהים  אבל אף פעם אפילו כרווקה לא הצלחתי לשמור על סדר לאורך זמן בעצמי. אז מה הפלא שיש בלאגן כשיש לי גם עבודה תובענית? ולא תמיד אני פנויה לבית? עבודות הבית שואבות.

 

2. זה שאני לא יודעת לבשל-גורם לי להרגיש נחותה מבחינת יכולת, במיוחד לקראת שבת, לבקש טובות מאמא והחמה ולהרגיש שאני פחות כשירה לזה ואז אני לא אוכלת אוכל חם ובריא וחם ביומיום וקונה ג'אנק, משמינה, בעיות בריאות וכו...

 

3. בזבזנות- אני ממשיכה לקנות במקומות יקרים, לא מודעת לחשבון בנק, קונה מלא לילדים בעיקר אבל גם לי ולנו ולא מתנהלת בצורה כלכלית נכונה. כשרואה אנשים עם הרבה ילדים שיודעים להתנהל בחוכמה אני מקנאה. מכירה רק את הדרך של לקנות יקר, להיתקע ולקנות במכולת יקרה במקום בצורה מסודרת ברשת זולה כי לא נערכתי מראש, מלא אוכל נזרק או שיש יותר מדי או פחות מדי, בכללי אני לא מחושבת וזה גורם לי לבזבז ולזרוק מלא. 

 

עכשיו לכל אחד יש חסרונות וזה בסדר, אני חושבת שאני בנאדם מדהים ואמא אלופה וצריך לטפוח על השכם איך אני עושה כ"כ הרבה ולראות את הכוס המלאה שהילדים סופר מושקעים ב"ה. אבל העניין הוא שאיך אפשר להשתפר בתחומים הללו? בכללי בתקופת החיים הזו אין זמן לכלום. אפילו לא לעשות זום אאוט רגע על ההתנהלות שלך, מי אמר שבתור הורים אנחנו מתנהלים בצורה אחראית ולא שני ילדים מגודלים?

אין זמן להתארגן בבוקר, אין זמן להכין אוכל לעצמי, אין זמן לעשות שופינג, אני אוגרת דברים, בגדים, חפצים רק כי אין לי זמן לראות מה יש ומה אין. וגם אין זמן לארגן מגירות, ארונות ואחסונים לעומק. אין לי זמן להתארגן מול המראה יותר מדקות בודדות, הזמן מוקדש לילדים, לשוחח איתם, לדאוג להם בבוקר, הם לא מרוצים, מתווכחים, זה תמיד דורש זמן המאבקים. ואפילו בלילה ענייני שינה, הרטבות, ענייני אבחונים, דאגות. אפילו בלילה אנחנו עדיין במורכבות והתשה וקמים בקושי לעבודה ביום המחרת. מרגישה שאני מאוד נשאבת ומעורבת בהורות, ואני בתור הורה אין לי זמן לכלום! לא להסתכל על חשבון בנק, לא לנהל שיחה עם בעלי בערב על מטרות, החלטות...פעם היינו בזה מאד, כשהתחתנו היינו לומדים תורה ביחד או דייטים והיום אנחנו שוקעים לצערי לתוך נטפליקס כי שנינו מותשים. לאחרונה לא קניתי בגדים לעצמי, לטיפוח יש מינימום זמן, אחה"צ צריך להתעסק בילדים, בחוגים ואם בבית להכין ארוחת ערב, ללמד אותם דברים ואז מרב שאני מושקעת בהם אני שוכחת את עצמי ורק אם יש לי אי של זמן אז יש לי כ"כ הרבה צרכים, סידורים ודברים שאני מספיקב פיפס ממה שיש. לגן צריך דברים, יש כל מיני דברים שנוגעים לילדים אחרים בגן, אירועים, סידורים. ב"ה. כל דבר דורש ממך! 

 

אני ממש מתעניינת איפה אפשר ללמוד דברים כאלו? פעם הייתי מאד "לעצמי" והיום אני לשמחתי הרבה מחוברת, נפתח לי עולם בהורות ב"ה. ושתמיד נזכה!

אבל איםה עושים את הסנכרון? ואיך מקלילים? ומתי מוצאים את הזמן הזה לעצמך?

 

 

אני מקנאה באנשים שבשליטה גם כשהם הורים. שזה גורם להם לצמיחה. שלא שוכחים את עצמם במקביל. מתקדמים במטרות, חוסכים כסף, מצליחים, הם תמיד בעניינים ועוד מגדלים הרבה ילדים!!!

איך עושים את זה?

 

 

 

עונה רק לגבי הבישולהריון ולידה

אני ממש זוכרת אותנו כזוג טרי ביום שישי הראשון שהיינו צריכים לבשל שבת ראשונה בבית-

כל אחד עם טלפון עם אמא שלו: עכשיו לסגור את הסיר? עכשיו לפתוח? עכשיו להוסיף מלח? כמה זה קצת מלח? על איזה אש לשים את הגז? וכו.... ככה לומדים...


אם אמא לא כתובת, אז להעזר באתרי מתכונים. יש אתרים מעולים שמתאימים גם לחסרי ידע, ואפשר לשאול שאלות בתגובות. "מתכונים ב10 דקות" נגיד ממש מעולה בקטע הזה. גם ניקי ב- אבל אצלה לא כל המתכונים יוצאים לי טוב או שאני אוהבת. יש גם את חן במטבח שהיא מעולה. מסבירה ממש לפרטים כולל סרטון על כל מתכון. לאו דווקא מתכונים מהירים, אבל המתכונים שלה טובים וטעימים.


לאט לאט צוברים ניסיון וביטחון. אף בשלן לא נולד כזה. וחלק מהלמידה זה גם טעויות. הכל טוב.



ואחרי שתרכשי ביטחון ושליטה במטבח, ממליצה לתת גם לילדים להכנס ולעזור ולהתנסות. כך לתת להם ביטחון מגיל צעיר במטבח. 

סליחה. בטעות האנונימי.הריון ולידה
התשובה היא - מאפשרים לעצמנו לטעות, עד שמוצאיםהמקורית

את הדרך

בבישולים - קחי 2 מתכונים או מתכון אחד בשבוע מעכשיו שאת מנסה ולא להתחיל ממשהו קשה מדי. אפשר גם לנסות קודם כמות קטנה ולראות איך יוצא ולשפר לפי הטעם


לגבי בזבוזים - תגבילי את עצמך בסכום חודשי לקניות או הםוך - תעשי נוראת קבע לחסכון בסכום קבוע וממה שנשאר תצטרכו להסתדר

אניoo

לא רכשתי את המיומנויות שכתבת לפני החתונה והילדים

ובכל זאת אני בסדר איתן ובמגמת שיפור


אני שמה את הלמידה מטעויות ושיפור מתמיד בקידמה

נותנת לזה חשיבות זמן ומשאבים


לגבי סדר

אני מעדיפה להשקיע כוח וזמן בלסדר כל דבר במקום

כי לחפש דברים בבלגן לוקח יותר זמן ומשאבים


לגבי בישול

כשהתחתנתי לא ידעתי לבשל כלום

למדתי עם השנים

לא הרבה

אני לא אוהבת לבשל

מבשלת רק דברים פשוטים

בעלי מבשל בעיקר

וגם הילד כשמגיע מהישיבה

זה לא אומר שמישהו פה אוכל ג'אנק בגלל זה

אפשר לחתוך ירקות/ פירות

לאכול סנדוויץ'/ פריכיות/ טבעול/ נודלס


מבחינה כלכלית

להיכנס לחשבון הבנק עם זיהוי פנים לוקח כמה שניות

אין שום סיבה לא להקדיש כל יום יומיים שלושה כמה דקות לעבור על הוצאות הכנסות


מבחינת קניות חפצים ובגדים

יש קשר ישיר עם סדר

אם הבגדים והחפצים מסודרים

ברור מה צריך ומה לא צריך


אני בודקת מה צריך והכל מזמינה

לא מבזבזת זמן על חנויות

מזמינה פריטים מדויקים

לא איכפת לי לשלם על משלוחים שוב ושוב


לגבי אוכל לא נראה לי שמתעשרים מחיסכון באוכל או דיוק בקניות

התנהלותשמעונה
קודם כל , חיבוק. את נשמעת לי מוצפת ועייפה , וגם נשמעת אמא. מהממת שמודעת לעצמה.


גם אני לא ידעתי לבשל, זה דבר שלומדים לאט לאט וגם כיום אני לא תמיד מרגישה שאני מצליחה לנהל נכון, קניות ובישולים וכו...


אני כן חושבת שכדאי לנסות לעשות מטרה שבועית אחת ולעמוד בה, למשל שבוע אחד לנסות לעשות תפריט שבועי לפחות לארוחת צהריים ואז לתכנן מה לקנות..


בלי קשר כל פעם שחסר משהו לעשות רשימה מה צריך, והאם זה דחוף לעכשיו , או שאפשר למצוא תחליף... ואז ביום שאת מחליטה ללכת לקניות עם הרשימה ... (יש גם דברים שקונים כל שבוע, או פעם בחודש)


עוד טיפ קטן, אם יש לי כמה דקות אני מסדרת מדף אחד. או מחליטה שעכשיו אני נותנת 15 דקות לבית , בלי פלאפון, רק לבית. ומסדרת משהו אחד. זה גם עושה לי מוטיבציה להמשיך... 

ברור שלא מתעשרים מחיסכון באוכלסטודנטיתאמא
או דיוק בקניות אבל זה יכול להגיע לפער של מאות שקלים בחודש בטח אצל משפחה עם כמה ילדים...
בעינייoo

פער של מאות שקלים בחודש

לא שווה את המאמץ של קניות מרוכזות השוואת מחירים ותכנון מדויק

את האנרגיות כדאי לשים על תכנונים של דברים גדולים ויקרים יותר

ולהשאיר בצד אנרגיה נפשית כי בסוף העלות שלה הכי יקרה

מסכימה עם זההמקורית

בסוף גם פיצול קניות בשביל לחסוך יש לו מחיר. זה זמן וכוח, דלק.. לא תמיד שווה את זה. בטח לא במשפחות שהן לא גדולות וממילא לא קונים הרבה

אצלי פער של מאות שקלים בחודש הוא כן חישוב. בטח!מאוהבת בילדי

אני קונה כל דבר איפה שהכי זול (אבל הכל קרוב לבית), אפילו בשביל חסכון של עשרות שקלים אני עושה את זה.

בסוף זה מצטבר...

 

אני חושבת שכל אחד חושב איפה הכי טוב לו להשקיע-

את משקיעה כסף וחוסכת זמן.

לי דווקא יש זמן, אבל לא מספיק כסף... אז הכל עניין של תעדוף.

אני שמחה בשבילךסטודנטיתאמא

שהמצב הכלכלי שלך מאפשר את זה, לא כולם יכולים להרשות לעצמם ויש אנשים שעבורם כמה מאות שקלים בחודש זה הרבה כסף.

אנרגיה נפשית יקרה זה נכון, מינוס בבנק גם גובה אנרגיה נפשית.

ולא, לא תמיד אפשר להגדיל הכנסות.

היוoo

ימים שהייתי מחשבת אוכל

זה היה מזמן

והיה ברור לי שזה זמני עד שאני אשיג מספיק הכנסה


מבחינתי אוכל קודם להכל

רוב האנשים מוציאים על דברים אחרים

לא צריך הרבה כסף כדי לא לחסוך באוכל

סבבהסטודנטיתאמא
זה שיש מצבים זמניים כאלה את מוכנה לקבל? ולחסוך באוכל כוונתי היא לא לוותר על עוף (למרות שגם את זה יש אנשים שצריכים לצערנו, לא תמיד באשמתם) אלא ללכת לחנות קצת יותר זולה
אני גם מסכימה שאוכל זה בסיסשוקולד פרה

דקדוקי עניות באוכל מבחינתי זה רק במצב של מצוקה ואני מאוד משתדלת לא להגיע לשם

את הכסף שיש לי שמה קודם כל שם

זה גם מאוד משפיע על ההרגשה וזה גם מאוד תכוף - צריך את זה כל הזמן.

מה שכן מענין אותי אם את גם בשאר הקניות עושה את זה?

אני ממש מחשבנת כל קניה- משווה באתרים וכו- לגבי בגדים לילדים קניות לבית וכזה ןתמיד מתלבטת אם זה דווה את הזמן שזה לוקח לי

יש הבדל בין דקדוקי עניות לביןלפניו ברננה!

לקנות באופן קבוע בחנות יקרה יותר


או לזרוק כמויות גדולות של אוכל באופן קבוע


זה יכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. וחבל.


לא היית זורקת שטר של 20 שקלים לפח, נכון?

אבל כמות ירקות שלא תואמת למשפחה והולכת לפח בהחלט יכולה להגיע לסכום כזה בחודש.


אני רואה ערך בלהיות מחושבת באוכל שאני מכינה

זה לא אומר שאני מקמצת ואין כמות מספיקה לסועדים, זה רק אומר שאני יודעת מה כמות הירקות הדרושה לי ומשתדלת לקנות דווקא אותה. ובחנויות פחות יקרות. למה לשלם יותר אם אפשר פחות?

הפותחת לא דיברה על לא לצרוך דברים, אלא על לתכנן מראש וככה להוציא פחות. לי באופן אישי נשמע התנהלות אחראית והגיונית.

זה נכוןoo

שכדאי להתאים כמויות

ולקנות בחנויות פחות יקרות

אם זה לא מצריך מאמץ גדול

אבל

אם למישהו אין זמן לעשות דברים יותר חשובים

כמו לחשוב ולתכנן את חייו

או להתנהל נכון כלכלית

או לבדוק איזה חפצים הוא צריך ואיזה לא

אז

חישובים בנושא אוכל זה כרגע מותרות שהעלות שלהם בטוח לא שווה את התועלת 

עכשיו הבנתי אותךלפניו ברננה!

מההודעות הקודמות שלך ושל שוקולד פרה, היה נראה שזה תחום שלדעתכם חבל באופן כללי שהיא תבזבז עליו אנרגיות.

ועם זה אני לא מסכימה.

אבל לגבי להוריד את זה ברשימת התיעדופים למקום נמוך יותר וקודם להתאפס על עניינים אחרים - בהחלט מסכימה שזה אחד הדברים הפחות דחופים.. קודם כל לדאוג לרווחה נפשית בתחומים אחרים שהמאמץ ייתן תשואה גבוהה יותר.

אני ספציפיתoo

לא מקדישה הרבה מחשבה לנושא קניות אוכל

כי זה לא שווה לי עלות תועלת

אבל באופן ספונטני החישובים שלי בקניות יחסית נכונים

ככה שאין פה קניות חריגות


אני רואה אנשים מקדישים זמן וכוח להשוואות מחירים וקניות מרוכזות

זה מבחינתי בזבוז זמן וכוח

הזמן והכוח שלי הרבה יותר יקרים מכמה מאות שקלים בחודש 

אם את מכניסה ברמה שמאפשרת לך את זהלפניו ברננה!

אז זו בחירה של ניהול סדרי עדיפויות..


גם אנחנו קונים בעיקר בחנויות שקרובות לבית למרות שיקר בהן.

אבל כן משתמשים במשנת למרות החוסר נוחות כי זה מאפשר לסל הקניות החודשי שלנו להכניס יותר פינוקים וגיוון ממה שהיה אם היינו קונים רק בחנויות המקומיות.

אם במקרה מסתדר ללכת לסופר זול יותר זה בונוס.


בקיצור פה זה כבר בחירה של סדרי עדיפויות.


בהחלט בתור התחלה הייתי אומרת לה שתעשה קנייה שבועית ביום קבוע במשלוח אונליין הביתה.

בשאר הקניותoo

אני כן עושה השוואה בסיסית

כמו לבדוק את המוצר בגוגל כדי לראות מחיר בעוד מקום

אבל לא מתעכבת על זה


בעיקר מתמקדת בדיוק הקניות

לקנות את המוצר המדויק שאני צריכה ולא סתם מוצרים שבמבצע שבסוף לא יהיו בשימוש/ מספיק בשימוש

מנסה לעזור...סטודנטיתאמא

לפותחת, יש אפליקציה של ניהול כסף ששמעתי שמאוד מומלצת (לא זוכרת את השם ואין לי אותה)

לגבי שאר הדברים זה עניין באמת של ארגון אבל כזה שיש בראש וזה גם עוזר לקניות ולחיים מסודרים יותר.

למשל- מראש להחליט מה אוכלים כל יום השבוע (או לפחות 3-4 ימים מתוך השבוע) ובהתאם לזה לעשות קניות, ככה גם יש פחות בלאגן כי לא מתחילים כל יום עם דיונים של מה לאכול וגם חוסכים כסף כי הקניות ממוקדות יותר ופחות קונים בלי צורך.

כדי לאכול בריא כדאי לעשות meal prep, בארה"ב זה ממש חזק אז שם תהיה לך יותר השראה אבל בגדול הוא כל שבוע להקדיש שעתיים מרוכזות לבישול כך שבמהלך השבוע תתעסקי עם זה פחות ויהיה לך אוכל זמין ובריא. למשל אצלי במקרר יש תמיד גרנולה ביתית, נשנוש מתוק ללא סוכר במקפיא, קינואה/ בורגול מבושלים, אנטי פסטי וככה יש לך בסיסים לארוחות לעבודה וכו' בלי כל היום להיות סביב זה.

לגבי הילדים, אני עוד לא ממש שם אבל חיבוק, בטוחה שהם סופגים את זה שאת משקיעה בהם כ"כ הרבה!

אני מתכוונתאובדת חצות

שאני מוצפת מכל "ענייני השבוע השוטפים"- צרכים של בני הבית ואז אין לי זמן להתרכז במטרות. כלומר יש מוד של הישרדות, להעביר את השבוע, אין מבט על ותכנון לגבי הדברים. קניות יכולות להיות מתי שנגמר פעם בשני ופעם ברביעי. קשה לי להתרכז במקביל בכ"כ הרבה דברים כמו זמן לבישול/זמן לתכנון המטבח

כשיש לי מבחנים לבדוק רוב הזמן

או כשמותשת בערב

אני תוהה מתי מותר זמן לתכנון דברים?

בבוקר בקושי קמים, קמה מאוחר כמעט מאחרת לעבודה כי פיזית זה רחוק וצריכה איכשהו השעה להתארגן בעצמי ולארגן אותם,

בזמן העבודה- העבודה שלי לא מאפשרת לנשום או לעשות דברים לבית

וכשחוזרת עייפה והבית נוסע או שיש מבחנים או שזה זמן איכות עם ילדים.

כשיש תמיד מה לעשות בבית איך אפשר לבשל?

מתי אתן מוצאות זמן?????

למשל דוגמאאובדת חצות

היום חצי יום התאווררתי ועשיתי שופינג (בזבזתי מלא כסף) אבל גם דברים שהילדים ואני צריכים לחורף, ליומולדת ועוד. ואז לא ניצלתי יום חופשי לכל העומס שלי (מבחנים כמה חבילות שלוקח בין ימים לשעות, פרויקטים, הכתבות). עכשיו אני אשב עד הלילה.

מתי יש זמן לבשל בדיוק?

אם למשלאובדת חצות
הייתי מזכירה היה לי זמן לתכנן מסיבה, להכנס לחשבון בנק ולבדוק, להתמצא במה שקורה בחיים שלי אבל העבודה שלי (אפילו שהורדתי משרה!!!!) שואבת ממני זמן מאד יקר נוגסת לי באחר הצהריים עד הלילה וגם בזמן העבודה אני כל הזמן בעשייה ובעומס.
סליחה על ריבוי ההודעות;)אובדת חצות
עכשיו נניח אני יושבת עד הלילה לבדוק מבחנים. ואז אני אהיה גמורה מעייפות. לא יהיה לי זמן להכין קופסת אוכל למחר או אפילו להוריד איפור. כי אני טוטאלית ורוצה לסיים. אבל הסיום יהיה עד מאוחר. 
זה הכרחי למחר? את חייבת להחזיר למחר ציונים?המקורית

לגבי קופסאות אוכל - אני מכינה מבושל פעמיים לשבוע שלם

פעם בשישי ועוד פעם בשלישי ואורזת מראש בקופסאות לצהריים וזה רק לקחת

גם על ארוחת בוקר אפשר להתארגן מראש

אבל את די פועלת באותה דרך ומצפה לתוצאה שונה. זה לא יקרה.  תיעדופים זה שם המשחק

הו על תיעדופים הייתי רוצה ללמוד!אובדת חצות
תקראי על עקרון פארטוoo

זה הדבר שמלמד תעדוף

בכל נושא

חוזרת לשאלה בתגובה הקודמתהמקורית

את חייבת להגיש מחר ציונים?


אם כן - השופינג היום לא יכל לחכות? זה דחוף ברמה שלילדים אין מחר מה ללבוש?


אם לא - אז למה את עושה את זה לעצמך? תבדקי חלק היום ותשאירי לך זמן למה שאת רוצה וצריכה,  ואת השאר תעשי בזמן אחר


זו דוגמה לתיעדוף

אפשר עם הבישולים לשבתרק טוב!

לבשל כמויות יותר גדולות. וחלק להקפיא (לא כל אוכל מתאים להקפאה).

או כשמבשלים אז לבשל כמות גדולה לכמה ימים.

או להכין אוכל פשוט שלא לוקח הרבה זמן.

נניח אורז, פתיתים, פסטה, זה לא הרבה עבודה.

גם ירקות קפואיים (שעועית ירוקה, חומוס, תירס, אפונה, גזר גמדי)

בשרי הרוב אפשר להקפיא. 

אניoo

לוקחת הפסקות בעבודה בין לבין ואז יש כמה דקות להציץ בבנק

כמה דקות להסתכל באתרים

להסתכל על מיילים של סידורים


אין לי כמעט עבודה שלוקחת הביתה

נשמע לי בלתי הגיוני לעבוד גם בבית

אם יוצא לי לעבוד בבית לפעמים אני מקזזת משעות העבודה


באמצע שבוע אני לא מבשלת

וגם בעלי שכן מבשל מבשל בקטנה

אוכל שהוא בישול משמעותי רק בשישי


זמן איכות עם הילדים יכול להיות כמה דקות פה ושם

לא מקדישה לזה זמן רשמי באמצע שבוע

בשישי שבת יש מלא זמן לזמן איכות

לא אמורים לשבת עם הילדים??? זמן איכותאובדת חצות
כל יום 
שבי איתם לבשלאפונה
תהפכי את הזמן הרגיל איתם לזמן איכותדריאל

בדרך לגן - לספר סיפורים, לחרוז חרוזים, לשיר ביחד.

כנ"ל בזמן ההתלבשות, מקלחות - צחוקים, חיבוקים, דגדוגים (כל עוד זה לא עושה יותר בלאגן...), בארוחות, לדבר, להתעניין איך היה במסגרות, לומר מילה טובה לכל אחד לפני השינה בהשכבה. אני אומרת לכל ילד 3 דברים שאני גאה בו/בה לפני השינה. ממש להיות איתם בתוך השגרה הזו (כי את ממילא איתם!)

אבל בשאר הזמן בבית את ממש לא צריכה להיות מורה וגם לא צוות בידור.

כן נחמד לעשות פאזל או חוברת או להצטרף לבנייה בלגו אבל מספיק רבע-חצי שעה, גם לא כל יום. שאר הזמן שיצטרפו אלייך במטלות הבית

ואם הם לא רוצים, זה מעולה לשחק לבד או זה עם זה. לבחור במה לשחק, זה מפתח יצירתיות וחשיבה, וקצת זמן חופשי, לחשוב ולהיות בנחת, שלא כמו במסגרות.

הזמןoo

שאני מקדישה לילד כל יום הוא איכותי

גם אם אנחנו דנים בכובד ראש בממתקים שהוא רוצה לקנות לטיול מחר

וגם אם אנחנו יושבים על הזמנה של סוודרים

וגם אם הוא מסביר לי על ציור או על משחק

כמעט כל אינטראקציה בינינו היא איכותית

זה המון וזה די והותר


לשבת ממש לשחק/ לקרוא/ להעמיק בשיחה זה לרוב רק בשישי שבת

בהוראה אין ברירב אלא לקחת את העבודה הביתה.לפניו ברננה!
זו הסיבה שעזבתי את התחום...
גםoo

בעבודה שלי יש דרישה כזו

עם הזמן למדתי לקזז משעות העבודה את הזמנים שעבדתי בבית

ולא לעבוד בנוסף

אני לא רואה אפשרות כזאת בהוראה..לפניו ברננה!
את צריכה להיות בכיתה בשעה מסויימת.. איך תקזזי?
פחות מבינה בהוראהoo

אבל בעבודה שלי

הקודמת שלי שעשתה את התפקיד 15 שנה

היתה עושה גם וגם

ואני אחרי 3 שנים בתפקיד שיניתי את ההתנהלות


אולי בהוראה אפשר לקחת פחות שעות

אמנם זה מתקזז בשכר

אבל יותר הגיוני לחשב את שעות העבודה כמו מה שקורה בפועל ולראות אם זה מתאים

זה קשה אבל לא בלתי אפשריצלולה

סדרי עדיפויות

בעלי מורה- כמעט לא לוקח עבודה הביתה (מלבד שיחות טלפון לעיתים רחוקות שצריכות להיות בשעות הערב).

אמא שלי מורה שלוקחת המוןןן עבודה הביתה...

זה מושפע (בין השאר) גם מהמסגרת שעובדים בה (יש מסגרות שיותר מצפות שיקחו עבודה הביתה, ויש מסגרות שלהפך, בעלי עבד בבי"ס שהמובן מאליו היה שכל העבודה היא רק בעבודה), וגם מהאופי והיכולת להציב גבולות.

לפעמים צריך לעבור מקום עבודה (ולברר את הנקודה הזאת לפני!), או ללמוד לעמוד על שלך... אה ותיכון יותר מאפשר את זה מאשר יסודי.

יש שעות שהייה והבלאגן אמור להיכנס בשעות האלו. אם לא נכנס יש בעיה וצריך לפתור אותה, בעזרת מדריכה או מנהלת. לא מדברת על מורה בשנה-שנתיים הראשונות שהכל באמת עדיין לוקח המון זמן.

אז אני הייתי 3 שנים בשנים הראשונותלפניו ברננה!

(כי כל פעם היה חומר אחר) ולא ראיתי אופק לשינוי בתחום...

והייתי מורה מקצועית.


בחוויה שלי עשיתי את המקסימום ולא היה לי רגע לנשום לא בעבודה ולא בבית.

ולא קיבלתי מספיק תמיכה מצוות. ולא מספיק ידעתי איך נכון להתנהל..ולצערי חוץ מעצמי אף אחד לא עזר לי לדייק את עצמי. הרכזת שלי הייתה מהממת וניסתה. אבל זה לא ענה על הנקודות המהותיות.


בעלך לא יושב על ציונים מהבית? בדיקת מבחנים? הכנת שיעורים? כנראה שיש לו ברכה בזמן והוא אדם ממש יעיל או שהוא לא מוציא תלמידים לשעות פרטני. הדברים האלה לוקחים המון זמן גם למי שמנוסה בהם.


אני לא אומרת שהפותחת לא יכולה להשתפר, אבל זו עבודה שמובנה בה העבודה מהבית כי שעות השהייה לא מספיקות להכל בכלל. (מספיק שאת תופסת את המחנכת לשיחה על תלמידה ועוד מצלמת דף עבודה ונגמרה השעה)


ובכיוון אחר אני חושבת שאם היא הורידה במשרה כדי לנשום וזה לא הביא לתוצאות הרצויות אז יש פה משהו אחר..

בשורה התחתונה - בהתרשמות שלי בעלך הוא החריג.לפניו ברננה!
יכול להיות, אבל בביה"ס הקודם שעבד בוצלולה

זו היתה הנורמה. הם דיברו על זה בחדר מורים.

מבינה ממש את החוויה שלך- יש לי אמא כזאת ששוקעת בעבודה בתור מורה כבר שנים ותמיד יש הרגשה שאין ברירה. כשאני נכנסתי למשה"ח (לא מורה אז אי אפשר באמת להשוות) היא לא האמינה לי שלא אקח עבודה הביתה, אבל זה היה קו אדום מבחינתי וב"ה עומדת בו סה"כ.


גילוי נאות- בעלי מורה למתמטיקה אז אולי זה יותר קל ממקצועות רבי מלל. אבל כמו שציינתי זו היתה הנורמה אצלם גם במקצועות אחרים.

לשאלותייך הוא לוקח פרטני (אין לו הרבה שעות פרטני בכלל) ולא יושב על הדברים שכתבת בבית כמעט אף פעם (כן לעיתים רחוקות. אבל לפעמים הוא גם יוצא הביתה על חשבון שעת שהייה).

מציינת שהוא לא מחנך- כשהוא חינך הוא עבד יותר מהבית, אבל גם אז לא בדברים שכתבת אלא יותר בשיחות ותיאומים וכד'. אז נגיד אם יש ישיבות צוות שהוא מרגיש מיותר בהן (😅) הוא כותב בהן תכנוני שיעור. מבחנים הוא מתחיל לבדוק תוך כדי מבחנים של תלמידים אחרים, ולמד לבדוק מהר גם אם פחות יסודי.

ברור שלהכל יש מחירים, וחוסר עבודה מהבית יבוא על חשבון דברים. אבל זה עניין של סדרי עדיפויות וגם עבודה מהבית באה על חשבון דברים אחרים.


אין לי מושג לגבי הפותחת, אני בעצמי לא מורה ואין לי טיפים מעשיים, רק היה לי חשוב לציין שזה כן אפשרי❤️

בעלי מחנך גם כבר הרבה שניםמתיכון ועד מעון

ובהחלט יש עבודה בבית.

יש בדיקת מבחנים, שיחות עם הורים, הכנת מערכים, דפי קשר ועוד...

אבל אני לא רואה שהוא טובע בזה, יש לו כמה שעות בשבוע, לא ברמה שמתארת הפותחת

כמו שאמרתי, תלוי גם בבי"ס ובאופיצלולה

בעלי כמעט אף פעם לא יושב בבית על מבחנים, מערכים ודפי קשר. לעיתים רחוקות שיחות עם הורים.

(אגב אם כתבת דפי קשר אני מבינה שהוא מורה ביסודי? יש הרבה פחות שעות שהיה ביסודי לעומת תיכון ושם אני באמת לא מבינה איך אמורים לדחוף הכל).

אז זה הזמןאיזמרגד1

לעשות זום אאוט ולהתמקד במה שאת רוצה וצריך. לעשות ולתכנן אותו, כי רק אם תתכנני יוכל להתפנות לך זמן...

ממש לשבת ולהקדיש זמן, אולי יום חופשי, כדי לשבת ולכתוב לך מטרות- מה את רוצה להשיג וחשוב לך שיהיה? בבית, בעבודה, עם הילדים, ועם עצמך. ואז לתכנן מסגרת זמן הגיונית שמוקדשות לכל דבר, ולהחליט במה מתמקדים ועל מה מוותרים כדי שבאמת הכל ייכנס. לדוגמה בבית- אני מוותרת על קיפול כביסה ועל אוכל מבושל יותר מפעמיים בשבוע כי זה מדי עמוס לי, לדוגמה. אז ממש להחליט מה את מתעדפת ולהכניס לך ללו''ז. אחרי שיש לוז כזה הרבה יותר קל להתמקד, ואפילו יכול להתפנות לך זמן שלא ידעת על קיומו קודם😅

אז אצליאחינועמית

הייתה תקופה שהייתי ממש בהישרדות.

השילוב של ילדים קטנים+משרה מלאה+בעל עסוק על מעל הראש+מצב כלכלי גרוע פשוט הוביל להישרדות.

אני מניחה שזה שילוב נפוץ אבל זה יכול להיות עוד דברים, גם הדברים הכי נפוצים, למשך בעל במילואים, ילד עם מחלה ממושכת (נגיד ריפלוקס או בקיעת שיניים ממושכת וקשוחה,לא חייב מחלה מסוכנת), חוסר ברזל, דיכאון אחרי לידה וכו' וכו', כל מה שמכביד על השגרה ברמה הזאת.

ואז בטח שאין לך זמן ללמוד ולהתפתח.


איך יצאתי מההישרדות?

מצאתי עבודה של פחות שעות (עדיין מלאה אבל קרובה יותר לבית) ואז יכולתי טיפה לנשום ולראות איך אני משפרת תחומים אחרים. אחר כך הילדים גדלו קצת ויכולתי עוד קצת לנשום. לקחתי בי 12 כי היה לי חסר והרגשתי פחות עייפה. לאט לאט החיים היו קצת פחות הישרדותיים.


אני רוצה לומר - לחשוב איפה יש מקום קצת לשנות, ומשם להתרווח.

לזכור שגם כשזה לא נראה כך, תמיד יש עוד אפשרויות.

לפעמים זה ברמה הטכנית ולפעמים זה ברגשי, למצוא מה שיעשה לך טוב וייתן לך עוד אנרגיות.

בעניין האוכלאהבה.

משהו שעשיתי אתמול פעם ראשונה ורציתי לעשות אותו כבר מלא זמןןןן מעולה לחסוך זמן

עשינו קניה מרוכזת של בשרי טרי (חזה עוף, שניצלים, עוף כרעיים וכו וטחונים) ועמדתי אתמול שעתיים ותיבלתי את הכללללל והכנסתי לפריזר מחולק למנות

לדעתי זה יסגור לי חודש של בישולים.

לדעת לבשל אין יותר מדי מה, תפתחי מתכון ותעשי בדיוק מה שכתוב.

אני עשיתי שקיות של שניצלים (מלא) רק מתובלים עם פירורים ולא מטוגנים. חזה עוף למוקפץ, קציצות מלא

כל מה שנשאר זה להוציא מהפריזר ולהכניס לשמן/רוטבאהבה.
שלוקח כמה דקות להכין 
תקשיבי. מגניב. בחיים לא חשבתי על זהדפני11
הזדהות עוזר? אהבתי איך שתארת😁אור עולה בבוקר
כאילו כתבת אותי . מרוב בלאגן במח לא הייתי יודעת  אפילו לפרט ככה אבל הכל מדויק😆בהצלחה
חחחח עם מה מזדהה? תפרטי;)אובדת חצות
וואי גם אני אחד לאחדשוקולד פרה

נראה לי קשור לגיל של הילדים- יש לך תאומים בני 4 או משהו כזה? לי יש בני 5 3 1.5 וחודשיים

בכל אופן קטנים שרק מבלגנים לא יודעים לעשור ויש סביבם מלא פעולות פיזיות שכולן מידיות ..

גם עם הבישול לא מצליחה להסתדר והבלגן פה וואו אני אגרנית פחד

דווקא אני אדם חסכן ממש ממש אבל בגלל הבלגן והעומס בסוף קונה ביקר ודברים לא צריך 

ממש הכל🤭עוקבת אחרי העצותאור עולה בבוקר
מזדהה וכמה מחשבותדריאל

קודם כל נשמע שאת ממש משקיעה גם בילדים וגם בעבודה. ממש ממש כל הכבוד על זה!

יחד עם זה נשמע גם שאת באמת כאילו מחזיקה את הראש מעל המים, בקושי, ולא שוחה... וזה קשה.

תיארת קצת את הלו"ז שלך אז אני מנסה לחשוב יחד איתך איפה אפשר לעשות שינויים קטנים כדי בכל זאת שיהיה לך יותר קל ותסדרי את הזמן בצורה יותר טובה.

אני חושבת שלא להספיק להוריד איפור (דווקא לזה נתפסתי) זה מבאס, כי זה ממש לשים את עצמך במקום הכי הכי אחרון.

זה משהו כזה בסיסי (וקצר!) שאת לא מוצאת לו זמן והייתי הופכת את המשוואה. קודם את מתקלחת, מורידה איפור, מכינה אוכל למחר. ואז יושבת על המבחנים. כמה שתספיקי. עם גבול ברור של ללכת לישון בשעה X.

תראי, מודה שלא עבדתי אף פעם כמורה ואני אולי לא יודעת בדיוק מה הדרישות וכמה זה משהו שמורות באופן כללי נדרשות אליו. אבל זה נשמע מטורף שזה ככה עד שעות מאוחרות.

כתבת שהורדת כבר אחוזי משרה אז לא יודעת מה להציע כאן.


לגבי שאר הדברים, יכולה להגיד שלי מאד מאד עוזרת שיטת הFlylady לניהול הבית והזמן.

יש ביוטיוב מלא סרטונים לא יודעת אם יוטיוב מתאים לך אבל אם כן אני יכולה להמליץ על ספציפיים (באנגלית).

בגדול זו שיטה של לעשות דברים קצת כל יום ולא לתת לדברים להצטבר, וזה לא רק של הבית אלא גם טיפוח עצמי.


ביום שתיארת אני חושבת שהייתי אולי מנסה לעשות דברים תוך כדי שאת עם הילדים אחר הצהריים, אם הם לא בחוג.  כל מה שלא דורש ריכוז ענק.

להכין את האוכל למחר. להוריד איפור (רק לשטוף פנים עם סבון ומסיר איפור). לסדר מגירה אחת במטבח או בארון בגדים (ממש 10 דקות, תוך כדי הם אולי יכולים לעזור לך או לחילופין תספרי להם סיפור אם הם אוהבים, או בזמן שהם אוכלים?)


מזדהה ממש עם הרבה ממה שכתבת. אגב לגבי התקציב, אולי אצלך זה גם ככה? אני פשוט לא אוהבת את הנושא ולכן לא נכנסת לבדוק בבנק. ואין לי מינוס ב"ה והכל בסדר, אבל אני מרוויחה ממש מעט בשלב זה של חיי ולהתעסק עם הכספים גורם לי לחששות מהעתיד... אז זה לא רק ה-3 דקות שלוקח להיכנס לאתר של הבנק...

אני אגיד לך מה אני עושה רקלתשוהנ

1. בלגן - מבולגן פה D-: אם היה משמח אותי לנקות סבבה, אבל זה לא משמח אותי ולא קריטי לי כשיש בלגן. בסוף היום אני מסדרת מנקה וזהו.

2. אוכל - אני גם לא בשלנית, אבל אם הייתי מקבלת מאמא שלי וחמותי כל שבת אני מניחה שהייתי עוד פחות. יש מתכונים פשוטים מאד, את אישה אינטליגנטית ואני בטוחה שתמצאי משהו קל שיוצא טעים דברים שמתבלים לפי מתכון ומכניסים לתנור וזהו.

 

בגדול יש לי מה לפרטהבוקר יעלה

אבל בינתיים רק אגיב שאת כותבת על זה המון בצורות שונות ונשמע שאת רוצה שינוי ולא מצליחה, אז יש לך שתי אפשרויות.

א. להשלים עם המצב

ב. לשנות אותו

ואם תבחרי באופציה ב זה לא בהכרח יהיה קל כי זה לשנות את האוטומטים שלך ואת עצמך. אבל זה בהחלט אפשרי. 

כדי שיהיה שינוי, משהו בהתנהלות צריך להשתנות..Wwwo

אי אפשר להמשיך אותו דבר ולצפות לדברים שונים

אספר מה קורה אצלנו:

(בעלי בעבודה כל יום עד שעות מאוחרות,  אני עובדת 75 אחוז משרה אבל רחוקה מהבית כך שיש גם זמן של נסיעות ואחראית בלעדית על ניקיון אוכל ותחזוקת הבית )

1. בלאגן- נקודת החולשה שלי, לא מצאתי פתרון.  אני כל הזמן מסדרת והבית כל הזמן מתבלגן.. אני מנסה לשמור על דברים בסיסיים אבל זה בהחלט דורש זמן ועבודה אין סופית, כמעט ואין מצב שאני מסדרת אחרי שהילדים הולכים לישון כי אני גמורה כבר מעייפות. משתדלת לסדר בזמן שהם ערים ומה שהספקתי הספקתי

2. עד שהתחתנתי לא בישלתי אף פעם שום דבר. למדתי לאט לאט. בהתחלה היו טעויות וכל מיני מקרים מצחיקים אבל היום אני מבשלת ואופה מעולה. זה רק עניין של ניסיון. תתחילי מדברים פשוטים, תעקבי אחרי המתכון וזה ילך וישתפר

3. בזבזנוץ- פשוט להפסיק לקנות דברים יקרים.. אין פתרון אחר.. לחשוב יותר לפני כל דבר שאת קונה ואם הוא הכרחי. מראש אפשר ללכת למקומות זולים יותר. להיכנס לאפליקיצה של הבנק אפשר פעם בשבוע, זה לוקח רק כמה דקות

קראתי את שאר התגובות שלך בשירשור, נשמע שאת אמא מסורה מאוד אבל לא זורמת בכלל.. חשוב להשקיע בילדים אבל החיים של כולם יהיו יותר נעימים אם את תהיי רגועה. מספיק לילד לראות שרואים אותו, שמקשיבים לו כשהוא מדבר (ואת זה ח'ח'חיּ לעשות תוך כדי שעושים דברים אחרים), ומשחק- שניים קצרים ביום.

הרבה מהסדר וניקיון ויחו הבישול אפשר לעשות בזמן שהילדים ערים ומסתובבים ומשחקים לידך או אפילו לעשות איתם

(ועדיין, יש ימים שבהם כל היום סובב סביב הילדים בלי אוויר לנשימה, אבל רוב הימים הם לא כאלה)

דעה לא פופולריתתהילנה

אי אפשר. גם וגם וגם וגם. פשוט לא. גם להיות אמא ששם בשביל הילדים ב100%, גם קריירה מצליחה, וגם בית מסודר, גם לחיות בבריאות פיננסית, גם זוגיות מתוחזקת, גם לבשל כל יום, גם להיות נוכחת בשביל הילדים וגם בשביל הבעל וגם למצוא זמן לעצמך וגם לפתח תחביבים. פשוט אי אפשר.

מה עושים? מתעדפים. מחליטים מה הכי חשוב ובזה מתמקדים.

קחי לך דף ועט, תשבי עם עצמך ותדמייני איזה חיים את רוצה ואיך נראה סדר היום המושלם מבחינתך. אחר כך תבני לך תוכנית מסודרת איך את מגיעה לשם. (למשל, אם את רוצה להוריד שעות בעבודה כדי שיהיה לך שמל לעצמך, איך להכניס יותר כסף בפחות עבודה או באופן פאסיבי). אם אין לך זמן אפילו בשביל זה? קחי יום מחלה לנפש שלך, שבי עם עצמך ותעשי את זה. נשמע שיש לך מספיק מודעות ומספיק אומץ כדי לעשות את זה לבד.


גילוי נאות: אני מעבירה א/נשים כאלו תהליכים בהקשר פיננסי. מדהים איזה שינוי אפשר לעשות ברגע שיש תוכנית להגשמת חלום. אני אישית לא מאמינה בשינוי הרגלים אלא בחתירה לאורח החיים שאת רוצה. כל שאר הדברים הנקודתיים נפתרים מאליהם...  

יש ליאנונימית בהו"ל

תשובה מעצבנת.

אבל אני אכתוב אותה בכל אופן.

המיומנויות שפיתחתי או לא, לא קשורות לנקודת הזמן בה התחתנתי או נהייתי אמא.

פשוט מיומנויות חסרות הורגשו יותר לאחר מכן

יש דברים שהצלחתי לשנות לבד

יש דברים שבהם הייתי בלופ, מנסה לשנות אבל בפועל חוזרת לאותה נקודה בתצורה שונה.

אז הלכתי לטיפול, וזה ממש עזר לשחרר, לפתור ולקדם כל מיני דברים שלא הצלחתי לבד.

לפעמים זה קצת פוגע לי באגו, שכאילו הייתי צריכה עזרה חיצונית בשביל להצליח להגיע למה שאני רוצה.

אבל בסוף, זה באמת שינה לי את איכות החיים, וזה היה לגמרי שווה את זה. וכמובן שזה מקרין גם על כל הבית.

אם את מרגישה שכל פעם זה נקודה אחרת ובסוף את מצליחה להשתפר, אחלה.

אם את מרגישה שאת תקועה עם אותם דברים כבר שנים, ממליצה בחום להיעזר.

אוקיי ואיך קבלה מסתדרת עם זה?אובדת חצות

אני מרגישה שצריכה עוד שעות ביום לכל המשימות, 

נניח שהערב השקעתי בבדיקת מבחנים-

הרגשתי שעשיתי משהו חשוב והתקדמתי (מצוין) בנוסף ניהלתי שיחה נורמלית עם בעלי (הרבה זמן לא קרה), קניתי דברים חשובים היום וקצת נהניתי.

אבל המחיר:

לא ראיתי את הילדים היום מרב עבודה 

כלים בכיור נשארו

בגדים מהכביסה על הספה לא מקופלים

צריך לגהץ לילדים בגדים לאיזה טקס מחר על הבוקר

ועדיין לא הכנתי אוכל לעבודה מה שאומר שגם מחר בבוקר לא אספיק.

על כל דבר שאני עושה ומצריך יסודיות יש איזה 14 שעוד לא הספקתי.

איך מקבלים את זה?אובדת חצות

אז עבדתי והתקדמתי והתיק מוכן לחר עם מערכי שיעור מתוקתקים, חלק מהמבחנים סיימתי אבל עדיין יש לי עוד כ"כ הרבה לבי"ס.

ועדיין בבית ולעצמי יש מלא שעוד לא.

אם החלטת שיותר חשוב לך להתקדם עם מערכיהמקורית

שיעור ומבחנים עד שעה מאוחרת, כנראה שבחרת מראש לוותר על כל השאר. השאלה היא אם את מושעת לזה או שאת בטוחה שתספיקי הכל

לדעתי את צריכה להחליט

אם חשוב לך אוכל לעבודה, כביסה, גיהוץ לילדים למחר,  ואת הכל את עושה, אז מקדישים לזה זמן לפני שיושבים על ענייני עבודה

אחרי זה, מתפנים להתעסק בעבודה עד שעה מוגדרת שאחריה את מחליטה להתקלח ולעלות לישון בשעה נורמלית. וצריך לעמוד בזה.


פשוטאנונימית בהו"ל

טיפול עוזר לראות את הדברים באור אחר.

במקום לנסות להיות כל מה שאני לא טובה, למדתי במה אני טובה ולהשקיע בזה.

למדתי לנהל זמן נכון יותר, כי הבנתי מה חשוב לי ומה פחות.

מה שהשתנה זו העמדה בנפש שלי, ובחלק מהדברים זה גרם לי לוותר, כי הבנתי שזה לא חשוב לי מספיק, ואז זה פינה מקום לעבודה על מה שחשוב לי באמת.

קצת קשה לי להסביר את זה על רגל אחת

אבל לפעמים מה שאנחנו צריכים זה לא טריקים טכניים איך להצליח לעשות משהו (לפעמים גם, כן?)

אבל אם זה חוזר על עצמו במלא נקודות, ואצלי חוסר ההצלחה היה בעצם ביטוי של אותם דברים (חוסר ביטחון, רצון למושלמות, ניסיון להיצמד למה שאמור להיות ולא למה שאני רוצה, תחושה של היסחפות אחרי החיים בלי בחירה), ולכן זה עזר להתמודד עם הליבה. 

הרבה מיומנויות לא פיתחתי כי קשהמרגול

על בלאגן אפשר להבליג בעיניי… גדלתי בבית מבולגן ביותר והחיים שלי בסדר גמור. כן, אם הייתי מורגלת בסדר כאורח חיים היה קל יותר, אבל לא קריטי בעיניי… (מדברת על - להשאיר חדר מסודר, לפנות כלים מהשולחן, לאסוף משחק ישר כשסיימתי איתו)


אוכל בעיניי זה כן מאוד חשוב. תלוי גם מה האלטרנטיבה. להזמין? לאכול הכל אוכל קפוא מחומם (שניצלונים של עוף טוב וכו)? כאילו, אתם אוכלים… השאלה מה.


אגב, רעיון - אם תצמצמי בצד הפיננסי, תוכלי להיעזר בבישול. להביא בשישי ושלישי מאמא שתעבוד כמה שעות ותבשל לכמה ימים, ואז במהלך השבוע זה לדחוף למיקרוגל.


אם את מכינה בעצמך/בעלך - אני מאמינה במתכונים פשוטים. בעדיפות לדברים שדורשים כלי אחד. וגם - להכין פעם אחת כמות ולהקפיא (אצלי הבעיה זה מקום במקפיא.. ואנחנו זוג…)

אם תרצי אתן לך דוגמאות למאכלים שקל להכין, וגם למאכלים שאפשר להקפיא.

ואם את מקפיאה מנות עיקריות, זה להכין לזה רק תוספת. נניח אורז לבן…

אני לא מקדישה לזה הרבה זמן בשבוע, וכמעט תמיד יש אוכל מבושל במקרר. ממש לא מבשלת כל יום.


ובכללי לגבי אוכל, לא כל ארוחה צריכה להיות "מבושלת". נניח אפשר בצהריים מנה עיקרית (מהמקפיא/קלילה/לחמם במיקרוגל) + סלט/אורז/ירקות חתוכים, ואז בערב חביתות/טוסטים וכו', ויש גם דברים קלילים שלוקחים 5 דק עבודה + קצת זמן בתנור/סיר וזה מוכן.


ולמשל ארוחת ערב זה בעיניי זמן איכות עם הילדים. הם יושבים סביב השולחן עם ירקות חתוכים, את מקפיצה בזמן הזה חביתות ומוציאה בהדרגה מהמחבת לכל ילד. מדברת איתם, הם מדברים ביניהם וכו. כלומר, בישול יכול להיות חלק מהזמן המשותף. את יכולה להכין משהו כשהילד שלך חותך סלט או בורר לך אורז.


2. פיננסים. קודם כל אם בעלך יכול לקחת על ניהול החשבון אחריות זה כבר יוריד ממך.

התנהלות בשוטף - אנחנו קונים ברמי לוי (לפעמים אונליין ולפעמים הולכים). השלמות במכולת. ובמהלך השבוע אני מוסיפה לרשימה של האונליין (כאילו אני עושה עכשיו הזמנה). נניח הסתיים האורז - מחפשת זריז אורז, בוחרת את מה שהכי זול באותו הרגע ומוסיפה לרשימה. ככה אני לא משקיעה זמן בלהכין רשימה, וגם סה"כ לא חסרים לי דברים ככ.

ובכללי - אני מצאתי שיותר קל לי באונליין. גם בגדים וגם הכל בגדול. כי באונליין יותר קל להשוות מחירים, זה לא אשכרה להיכנס בקניון ל3 חנויות, לחפש מה יפה ומתאים, לחזור לחנות שהכי זולה וכו. כנ"ל דברים לבית… וגם זה לוקח פחות זמן.


ותלוי כמובן מה המצב הכלכלי, אבל אם שניכם בזבזנים, והמצב הכלכלי שלכם לא ממש ממש טוב, שווה להיעזר במישהו חיצוני. אם אתם במצב מבאס בגלל הבזבזנות אבל עם הכנסות שאמורות להספיק אפשר להיעזר בפעמונים.


אנחנו בשלב של הכנסות מוגבלות ביותר, אז אני ממש עוקבת. וגם זה ספציפית משהו שקל לי. אז אני פעם בחודש עוברת על פירוטי אשראי, מסווגת לפי קטגוריה וכו. בבנק יש לנו כרית ביטחון אז אנחנו לא קרובים להיכנס למינוס.


הבנק גם שולח לי פעם בשבוע אסמס עם כמה יש בעו"ש אז לא צריכה להיכנס לחשבון.


וכמובן, אם את מצמצמת סכום יפה בהוצאות, זה יכול לחסוך לך התעסקות בבישול ובלאגן. -מביאה תיכוניסטית שתקפל כביסה וכו (בתשלום). מישהי שתבשל פעמיים בשבוע. והנה, התאמצת במאמץ של לעקוב אחרי הוצאות, אבל חסכת לעצמך יותר זמן בתחומים האחרים…. (זה בהנחה שכרגע הבזבזנות שלך לא מכניסה אתכם למינוס/מאזן שלילי). 

תודה רבה על כל העצות המועילות!אובדת חצות
בסוף את מנהלת את חייך לפי מה שטוב לךשוקולד פרה.

כנראה טוב לך עבודה תובענית, כי את מרגישה משמעותית. כנראה שאת מאוד אוהבת את העבודה שלך ומה שהיא נותנת לך. גמול נפשי ופיזי.

ואז זה מאוד מובן שאין לך זמן לדברים אחרים.

אני למשל עובדת בעבודות לא תובעניות, ולכן יש לי כמה שעות ביום רק לעצמי.

להגיד לך שכיף לי בעבודה ושהיא נותנת לי תחושת סיפוק ומשמעות? לא. רחוק.

אבל כשבחרתי עבודה היה לי חשוב שזו תהיה עבודה מאווררת עם הרבה זמן לעצמי.

כי אני יודעת שבלי האוויר הזה אני ארגיש במרדף. אני לא אוהב את החיים שלי.

אז מה יישאר לי לתת לילדים? את הלב סחוט? את הנפש טרודה? לא תודה


מבחינתי לעבוד כל השעות עד 16.00 ואז לצאת לילדים זה פשוט לא בא בחשבון.


כנראה שכרגע את פשוט מרגישה שהעומס מוביל אותך לבחור רק בכיף והנאה (לקנות יקר, לאכול ג'אנק)

כי את רוצה להרגיש חיה. כי את רוצה לפרגן לעצמך

בעיניי זה מנגנון חכם ובריא של הנפש


את לא חייבת לדעת לבשל או להיות חסכנית.

את יותר חייבת להבין את עצמך, ולהבין מה הבחירות שלך מלמדות אותך על עצמך, ולא מתוך הלקאה עצמית..

וואהו!אובדת חצות

ממש נכון…

איך אני גם יכולה למצוא עבודה מאווררת שגם מרוויחים בה כסף? נראה לי שסיימתי לעבוד במקום שאני משקיעה בו כ"כ הרבה. הסיפור עולה מחיר יקר ולא כיף- כל הזמן עבודה ועוד.

אני עובדת כרגע בניהול משרדשוקולד פרה.

יעני, מזכירה ב-2 מקומות ועוד מתרגלת קורס אחד במקום אחר.

להגיד לך שניהול משרד זה פסכת שאיפותיי? לא. אני בחורה אינטליגנטית שיכולה לתרום הרבה במקום אחר.

מה שהוביל אותי לבחור במסלול הזה היה:

1. ההבנה שהבית והילדים הם בעיקר עליי. ולכן הדבר הכי חשוב הוא שאני באה לאסוף אותם כשיש לי כוח, כשדאגתי לעצמי לכיף והנאה, שהיה לי זמן לעצמי ולחלק היצירתי שבי

2. השאיפה הגדולה בחיי היא להיות סופרת. ולכן אני מקדישה כל יום זמן לזה (בבית קפה... שלום לבזבוז). כותבת. מנסה לבנות את העלילה והדמויות. זה הדבר שהכי תופס אותי

3. מבחינתי הכל עוד פתוח ואני יכולה לשנות מסלול למגוון דרכים. מה שחשוב לי זה לדעת מה הרצון שלי, מה החלום שלי, ולפי זה לנווט

4. בעיניי הילדים חווים את הרגש שלי בצורה ישירה. אם אני עמוסה והראש שלי במשימות של העבודה- הילדים מרגישים את זה. היה לי שבוע כזה לפני שלושה שבועות, והרגשתי שאני כל הזמן במחשבות כל איך אני מספיקה לעשות הכל.

ואני לא רוצה להיות במקום הזה.

אני רוצה להיות במקום משוחרר איתם. אמא לא דואגת, אמא משוחררת מכל המחויבויות האחרות דלה עכשיו. להינות מהם. לשחק. לעשות ש ב. אם צריך.

5. חושבת שגם הזוגיות מושפעת מזה. להבין מה התשוקה שלך. להבין איפה התשוקה שלך. אם לא כיף לי בחיים שלי, אני אהיה כבויה גם מבחינה מינית. ולכן לתת הרבה מקום לחלום, לרצון, לדמיון, לרגש.

6. אם כבר עכשיו אני בעומס, איך יהיה לי זמן או רצון לעוד ילד?


אני גם מסייגת את הדברים שלי ואומרת שאת הבת שלי אני כן אעודד להגשים את עצמה יותר ממני. זה לא ישמח אותי שהיא תהיה מנהלת משרד כמוני...

אבל באמת חושבת שאימהות זה העיקר ולא רוצה להעיב על זה בגלל מחויבויות לעבודה

וואו איזה מדהים זה נשמע!תוהה לעצמי
איך את מוצאת זמן לשבת בבית קפה כל יום??
תודה נשמהשוקולד פרה.
אני לא בטוחה שאני גאה בזה כל כך.. פשוט זה עושה לי ממש טוב ומרחיב לי את הנפש, אז אני נוסעת ישר אחרי העבודה 
את צריכה להיות גאה! כל הכבוד לך 👏👏👏קופצת רגע
בטח שאת צריכה להיות גאהתוהה לעצמי
שווה להשקיע בדברים שעושים טוב ומרחיבים את הנפש, בעיקר בשנים עמוסות של גידול ילדים. הרווח בסוף הוא לכולם.
מתוקות שתיכןשוקולד פרה.אחרונה
גם אני לוקה באילו- אבל יש לי טיפיםעונה לך

לא מצליחה לקרוא את כול השירוש. אבל אחרי 14 שנות נישואים יש לי טיפים. 

1. בבית אני עדיין מבולגנת- אבל לגבי ניירת ותעודותצ למדתי לשמור עליהם. 

פתחנו מייל משותף בעלי ואני לשם אנחנו מקבלים את כול החשבונות של הבית, הודעות מבית הספר ושולחים מסמכים חשובים וכך מחזיקים שליטה בהכול. 

2. בישול אני יותר טובה. אבל די עצלנית. מחפשת מתכונים של עצלנים. ואירגנתי את המטבח שלי בצורה שמתאימה לעצלנית מקצועית. 

3. לגבי בזבוז. הייתה לנו תקופה שנכנסנו לחובות. ואז החלטנו שאי אפשר להמשיך לחיות כך. התחלנו באפליקציה פיננדה שממש עזרה לנו לנהל תקציב ולימדה אותנו איך להתמודד עם זה. היה שווה כול שקל ולמדנו להתנהל בצורה מאוזנת יותר

ווי את נשמעת כזאת כיפיתרקלתשוהנ
מטבח מותאם לעצלנית מקצועית זה גאוני
תודה.עונה לך

בעלי צוחק עלי שכול פעם אני משדרגת את העצלות שלי וקונה עוד משהו שיקל עלי את החיים

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעםאחרונה
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעםאחרונה

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוניאחרונה
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
יש לביימי כמה סוגי שוברים תראי באתר שלהםחילזון 123
כאילו ביימי אול וביימי בייבי וכזה?תודה לה''אחרונה
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

עכשיו הבנתי אין לי הסבר

בד''כ זה לא ''את נראית טוב'' אלא הערות על המשקל עצמו...

תודה שהבהרת את כוונתך❤️

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שראחרונה

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
אני לא רוצה שיהיה לי טריגר לעימותים מולםדיאן ד.

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

 

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

אני רוצה להגידתקומה

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.


נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

מעניין ממש. תודה!תודה לה''אחרונה
בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחות
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..
תלוי גישהאנונימית בהו"לאחרונה

הרופאה שלי פחות המליצה

אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו

(מקווה שאני מדייקת)

שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות

אולי יעניין אותך