בבית הספר לא תמיד התפקוד כמו בבית, ולא תמיד המורים שמים לב לקשיים כאלו אם זה לא ברמה קיצונית. ועם לא שאלת על זה, אז יכול להיות גם שקצת שמו לב, אבל לא ברמה שחשבו לשתף אותך (אפשר אולי לשאול את המורה, אם נראה לך שייך).
אני חושבת שהייתי מנסה לשקף לה את איך שאת חווה את המצב, ולשאול אותה למה זה קורה לה לדעתה.
ואולי לקבוע, בתיאום איתה, שכשאת מבקשת ממנה משהו, את מבקשת ממנה לחזור על מה שאמרת, כדי שיהיה בטוח שהיא שמעה והבינה את מה שאמרת.
יכול להיות שהיא לא עושה כי אין לה כוח, והתשובות שלה זה התחמקות כי לא נעים לה להגיד שאין לה כוח, ויכול להיות שהיא באמת לא מרוכזת ולא זוכרת שאמרת או שוכחת שיש לה משימה. אבל שיחה כזו לדעתי תעזור לשני המצבים.
אם היא לא מרוכזת באמת - אז זה שהיא תצטרך לחזור על הבקשה יעזור לה לזכור וליישם.
ואם אין לה כוח והיא מוצאת תירוצים כדי להצדיק את עצמה, אז ברגע שהיא חזרה אחרייך על מה שהיא צריכה לעשות, היא כבר לא יכולה לטעון שהיא לא שמעה או לא זוכרת שאמרת.
יכול להיות גם שהיא רק רוצה לדחות קצת את ביצוע המטלה, ואז באמת שוכחת (קורה גם לי לפעמים...).
במצב כזה הייתי חושבת יחד איתה מה יעזור לה לבצע בכל זאת.
אולי לקבוע שהיא צריכה לבצע מיד, כי היא כבר ראתה שדחיה גורמת לה לשכוח.
ואם היא באמצע משהו, אז להדליק טיימר או תזכורת אחרת שתזכיר לה בעוד כמה זמן את מה שהיא צריכה לעשות. או לשים לה פתק במקום שהיא תשים לב אליו. למשל אם היא קוראת, אז לשים פתק בסום הפרק שמזכיר לה מה לעשות כשהיא מגיעה לשם.
בהצלחה!
אבל
