פורום הריון ולידה (עמוד 953)

לא הקפיצות בעדינות זה מאוד מסוכן אם חלילה תיפלי או שילד יפול עליך. ואם זה לא טרמפולינה ביתית כמובן שאין ביטוח ואסור לך לעלות

אסור מבחינת אם יקפצו עליי
ולא מבחינת הקפיצות שלי?

טרמפולינה היא מתקן שמותאם לקפיצות ולנפילות
לא ככ מתאים לקפוץ וליפול באופן יזום בהריון הרי..
את לא יודעת אם תפלי, איך תפלי, ומה ההשלכות
אז לא מומלץ בעיניי בכלל

האמת שזה מתקן קצת מסוכן באופן כללי לדעתי..

.

זה ממש פוגע ברצפת האגן

מקפיצה אותו בתקווה שמישהו תספיק לכתוב משהו לפני שבת. מקווה להספיק גם בעצמי...

( שנה שעברה הבאתי כאן פירוש של האור החיים שמתאים ליום העצמאות, אני מביאה אותו שוב, כי בגלל ה"איסרו חג" ליום העצמאות שחגגנו אתמול לא הספקתי ללמוד פרושים נוספים,אבל הפירוש מחבר אותנו באמת ל"איסרו חג " של אתמול, כל הארועים שמתרחשים כאן בחודשים האחרונים הם על הקומה הנוספת של מדינתנו שהאור החיים מדבר עליה)  

על הפסוק
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’:
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם"
מפרש האור החיים שיש כאן 3 מצוות-
א.עליה לארץ.
ב.נטיעת עץ מאכל להשביח את הארץ.
ג.ערלה.

ובהמשך כותב דברים שממש מתאימים ליום העצמאות.

שהכוונה בביאה לארץ ישראל לא צריכה להיות להנאת החושים הגשמיים אלא לחיבוב וחשק קדושת הארץ שה' בחר בה ובה בית המקדש.
{אולי לכן הארץ מצמיחה פירות אחרי שעם ישראל החל לעלות ולא לפני? כדי שהעליה לארץ תהיה "לשמה "?}

וממשיל עץ מאכל לבן תורה.
שתכלית הביאה לארץ היא כדי לבנות את הקומה הרוחנית של עם ישראל.

ומשווה בין התפתחות ילד לשנות הארחה.
3 שנים ערלה. בלי תורה.
השנה הרביעית -קודש הילולים.מתחילים ללמדו.
בשנה החמישית - כבר מותרים הפירות באכילה. לילד כבר יש תורה.בן 5 למקרא.

וכך זה גם בבניין האומה הישראלית.
בהתחלה השקיעו בבנין המדינה בבחינה הגשמית. וצריך לזכור לא להסתפק בקומה הגשמית,אלא לשאוף לתכלית-ולבנות את הקומה הרוחנית.

הפירוש-
ג' מצות נאמרו כאן. א' ביאת הארץ על דרך אומרם (כתובות קי ב) הכל מעלין לארץ ישראל וכו'. ב' לנטוע כל עץ מאכל לשבח הארץ. ג' לנהוג שני ערלה:

עוד ירמוז באומרו וכי תבאו אל הארץ שלא תהיה הכוונה לתיאבון המורגשות אלא תהיה כוונת הביאה אל הארץ לחיבוב ולחשק הארץ הקדושה אשר בחר ה' בה הר ה' שמה, ואמר כי אין כוונת דיבור זה להחליט המניעה מהשתדל בישוב הארץ אלא ונטעתם וגו', הא למדת שמה שהתנה במאמר אל הארץ הוא בבחינת תכלית המחשבה שתהיה למעלת הארץ במושכלות לא להנאת הגוף ואולי שרומז באומרו עץ מאכל על בני תורה שגם הם נקראו נטעים, כמו שאמר ר' יוסי (שבת קיח ב) ה' בעילות בעלתי וה' נטיעות נטעתי, ונקראים גם כן עץ דכתיב (ישעי' ס"ה) כימי העץ ימי עמי, וכמו כן דרשו בזוהר (ח"ג רב) בפסוק לא תשחית את עצה שמדבר באדם בן תורה, ויצו ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל שהם בני תורה כי אוירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש (ב"ב קנח ב), ונקרא בן תורה עץ מאכל כי ממנו מזון לנפש. וצא ולמד ממעשה של ר' עקיבא (מס' כלה רבתי פ"ב) שלמד תורה לאותו תינוק שהיה אביו מת ונתון בצרה גדולה ומיום שפתח פיו בדברי תורה נהנה אביו בעולם העליון:

ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל. וסמך הכתוב לזה מצות לא תאכלו על הדם, רמז הכתוב שלא יהיה סיפוקו במאכלו על סיבת הדם שהוא גשם האדם ותכונתו אלא לתכלית המושכל הרמוז בעץ מאכל.על הפסוק
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל:
וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה’:
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם"
מפרש האור החיים שיש כאן 3 מצוות-
א.עליה לארץ.
ב.נטיעת עץ מאכל להשביח את הארץ.
ג.ערלה.

ובהמשך כותב דברים שממש מתאימים ליום העצמאות.

שהכוונה בביאה לארץ ישראל לא צריכה להיות להנאת החושים הגשמיים אלא לחיבוב וחשק קדושת הארץ שה' בחר בה ובה בית המקדש.
{אולי לכן הארץ מצמיחה פירות אחרי שעם ישראל החל לעלות ולא לפני? כדי שהעליה לארץ תהיה "לשמה "?}

וממשיל עץ מאכל לבן תורה.
שתכלית הביאה לארץ היא כדי לבנות את הקומה הרוחנית של עם ישראל.

ומשווה בין התפתחות ילד לשנות הארחה.
3 שנים ערלה. בלי תורה.
השנה הרביעית -קודש הילולים.מתחילים ללמדו.
בשנה החמישית - כבר מותרים הפירות באכילה. לילד כבר יש תורה.בן 5 למקרא.

וכך זה גם בבניין האומה הישראלית.
בהתחלה השקיעו בבנין המדינה בבחינה הגשמית. וצריך לזכור לא להסתפק בקומה הגשמית,אלא לשאוף לתכלית-ולבנות את הקומה הרוחנית.

הפירוש-
ג' מצות נאמרו כאן. א' ביאת הארץ על דרך אומרם (כתובות קי ב) הכל מעלין לארץ ישראל וכו'.

ב' לנטוע כל עץ מאכל לשבח הארץ.

ג' לנהוג שני ערלה:

עוד ירמוז באומרו וכי תבאו אל הארץ שלא תהיה הכוונה לתיאבון המורגשות אלא תהיה כוונת הביאה אל הארץ לחיבוב ולחשק הארץ הקדושה אשר בחר ה' בה הר ה' שמה, ואמר כי אין כוונת דיבור זה להחליט המניעה מהשתדל בישוב הארץ אלא ונטעתם וגו', הא למדת שמה שהתנה במאמר אל הארץ הוא בבחינת תכלית המחשבה שתהיה למעלת הארץ במושכלות לא להנאת הגוף ואולי שרומז באומרו עץ מאכל על בני תורה שגם הם נקראו נטעים, כמו שאמר ר' יוסי (שבת קיח ב) ה' בעילות בעלתי וה' נטיעות נטעתי, ונקראים גם כן עץ דכתיב (ישעי' ס"ה) כימי העץ ימי עמי, וכמו כן דרשו בזוהר (ח"ג רב) בפסוק לא תשחית את עצה שמדבר באדם בן תורה, ויצו ה' שתהיה עיקר הכנסת הארץ לנטוע בה עץ מאכל שהם בני תורה כי אוירה של ארץ ישראל מחכים ומטהר הנפש (ב"ב קנח ב), ונקרא בן תורה עץ מאכל כי ממנו מזון לנפש. וצא ולמד ממעשה של ר' עקיבא (מס' כלה רבתי פ"ב) שלמד תורה לאותו תינוק שהיה אביו מת ונתון בצרה גדולה ומיום שפתח פיו בדברי תורה נהנה אביו בעולם העליון:

ואמר ג' שנים יהיה לכם ערלים, פירוש אטומים שלא יצא מהם צפצוף תורה שהוא פרי מאכל (תנחומא קדושים יד) שעד שלש שנים אין התינוק יכול לדבר, ובשנה הרביעית שהתחיל לדבר ילמדו לומר תורה צוה לנו, שמע ישראל, וזה יקרא קודש הילולים, ובשנה החמישית תאכלו את פריו כמאמרם ז"ל (אבות פ"ה) בן ה' שנים למקרא, ויתחיל להיות עץ מאכל. וסמך הכתוב לזה מצות לא תאכלו על הדם, רמז הכתוב שלא יהיה סיפוקו במאכלו על סיבת הדם שהוא גשם האדם ותכונתו אלא לתכלית המושכל הרמוז בעץ מאכל.

בין המצוות לילד!!

יישר כח גדול!

חשבתי עלייך השבוע בהקשר של הקומות האלה.

שאנו נמצאים בדור גדול, ויש בו דברים לא פשוטים,המעבר בין קומה לקומה לא פשוט, וזה לא תמיד קל וכיף, ומה שכתבת השבוע בהקשר של שוני בדעות בין בני זוג, זה גם תוצאה של כל האור והצל שמשמשים בעירבוביה וזה ממש לא קל ליחיד, אשרייך שאת עומדת בזה ( בית שמאי ובית הלל התחתנו אלה עם אלה) ובעז"ה בתפילה שנזכה במהרה ש.הכל יתבהר ויראה בברור האור הגדול.

המילים שלך כל כך חשובות לי.

 

יש פה מעין חיבור של שלושת הדברים של ישראל - עם ישראל (התיאור של התפתחות הילד), ארץ ישראל (התיאור של התפתחות הארץ) ותורת ישראל (הפירוש עצמו, על פי מה שכתוב בתורה).
בהחלט מיוחד!

נקודה קטנה מתוך השיעור של הרב ראובן ששון על הפרשה (בשיעור יש לו מהלך הרבה יותר רחב מזה על מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', אבל אני לא אספיק לסכם הכל, אז משתפת לפחות בנקודה אחת שהיתה לי משמעותית).

מצוות 'בצדק תשפוט עמיתך' מלמדת אותנו שאנחנו צריכים לדון את השני לכף זכות. אם יש לנו אפשרות לפרש את אותו מעשה לחיוב או לשלילה - אנחנו צריכים לבחור לפרש לצד החיובי.
זה מתחבר גם לפרשות הקודמות, בהן למדנו על המצורע וטהרתו. למה בענייני צרעת צריך ללכת דווקא לכהן, ולא לתלמיד חכם? כי הכהן הוא צאצא של אהרון הכהן, הכהן הוא אדם של קירוב, של ראיית הטוב. וממנו אפשר ללמוד על התקנה מחטא לשון הרע.
כי כדי לא להגיד לשון הרע, העניין הוא לא לעצור את הדיבור לפני שהוא יוצא. זה גם חשוב. אבל אם באמת רוצים לתקן עוד יותר - אז התיקון הוא לראות טוב. "מי האיש החפץ חיים? אוהב ימים *לראות טוב*". עוד לפני שמגיעים ל"נצור לשונך מרע", קודם כל צריך לראות טוב.
וזה מתבטא ממש בפרשת המצורע, שכמעט בכולה הוא לא נקרא 'מצורע' אלא 'האיש המיטָּהר'. לא רואים את השלילה שבו, אלא את זה שהוא בתהליך של תיקון, של היטהרות.
וכשנמצאים במציאות בה שופטים אחד את השני לצדק, רואים את הטוב אחד בשני, נותנים אמון אחד בשני שכולנו מתכוונים לטוב, זה עצמו מייצר טוב. זה יותר סביבה של אמון ורצון אמיתי להיטיב.

לי זה מתחבר גם לזה שהרבה פעמים זה עוזר לי ולילדים, שכשהם עושים דברים שמכעיסים אותי, אני מתייחסת לזה בתור 'היצר הרע הצליח להיכנס אלינו הביתה', או 'היצר הרע קצת התגבר עליך, זה לא באמת מתאים לך להתנהג ככה' (לא בכל מצב זה מתאים, אבל יש מצבים שזה ממש עוזר).
זה לא ממש 'לדון לכף זכות' במובן הפשוט, כי הם כן עשו משהו לא טוב. אבל זה אמון בטוב שבהם, בזה שבאמת הם טובים ולא רוצים לעשות משהו רע, והיצר הרע הוא חיצוני להם רק שלפעמים הוא כן משפיע (כמו שגם עלי הוא לפעמים מתגבר).
ואני חושבת שזה באמת מייצר אווירה יותר נכונה וחיובית בין כולם.

אמנם כבר מוצאי שבת, אבל רציתי להמשיך עוד מהשיעור של הרב ראובן ששון, שמתחבר גם למה שקורה איתנו בדור הזה בכלל, וגם בתקופה הזו בפרט (התחלתי לכתוב ביום שישי ולא סיימתי, אז משלימה עכשיו…).

במצוות ואהבת לרעך כמוך יש כמה הסברים על פי הפרשנים השונים, והרב ראובן ששון מסביר שאפשר גם להתייחס אליהם בתור כמה דרגות בקיום המצווה.

ההסבר הראשון הוא 'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'.
ההסבר הזה לא מבטא מצב פנימי של אהבה לחבר, אלא הנחיה מעשית איך לפעול. מה שאני לא רוצה שיעשו לי - אני לא עושה לאחרים.
זה מאוד חשוב להתחיל מהדרגה הזו. גם אם אנחנו עדיין לא בדרגה גבוהה שאנחנו באמת מרגישים שאכפת לנו מהאחר ממש כמו שאכפת לנו על עצמנו, עדיין אנחנו יכולים לקיים את המצווה על ידי כך שנדמיין את עצמנו במקום של האחר, ונדאג לא לעשות לאחר מה שלא היינו רוצים שיעשו לנו.

הדרגה הבאה, או ההסבר השני (נראה לי של הרמב"ן, אבל לא בטוחה), זה להבין את הפסוק כך - "ואהבת *ל*רעך כמוך" - לא כתוב 'את רעך' אלא 'לרעך', והכוונה שאנחנו צריכים לאהוב את מה ששייך לאחר - הממון והחפצים שלו, כמו שאנחנו אוהבים את הדברים שלנו.
ההסבר הזה הוא כבר לא רק הנחיה מעשית, אלא גם מתייחס לרגשות שלנו, אבל זה עדיין לא עד הסוף. זה רק על הרכוש, הדברים ששייכים לנו.
(מקווה שהסברתי מדוייק, הייתי קצת פחות מרוכזת בחלק הזה).

הדרגה הגבוהה ביותר היא דעת הרמב"ם, שעל פי דעתו המצווה היא שנאהב את החבר ממש כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו.

ועל ההסבר הזה הרב ראובן ששון הרחיב עוד, מתוך חיבור לדורנו.
הדרגה הזו של אהבת הרע ממש כמו שהאדם אוהב את עצמו, יכולה להתקיים מתוך כך שהאדם ירגיש ויפנים את זה שעם ישראל הוא כמו גוף אחד גדול, וכל אחד מאיתנו הוא תא בגוף הזה. כשאנחנו מבינים שאנחנו לא עומדים בפני עצמנו, ואנחנו והאחר כולנו ישות אחת של עם ישראל, אז אין מקום לכעס, לקנאה, לשנאה או לתחרות. אנחנו רוצים בטובתו של האחר בדיוק כמו שאנחנו רוצים בטובתנו, ממש כמו גוף אחד.

ההרגשה הזו של עמ"י כגוף אחד, זה משהו שהיה חסר לנו בשנות הגלות.
כתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד *בארץ*". רק בארץ אנחנו באמת יכולים להיות גוי אחד.
בגלות הגוף של עמ"י מת. למוות יש שני ביטויים - עזיבת הנשמה, והתפוררות הגוף. וזה מה שקרה לעמ"י. השכינה - נשמת ישראל, גלתה. ועמ"י התפורר בכך שהתפזר בכל הגלויות.
וזה מה שמתואר בחזון העצמות היבשות ביחזקאל - "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ".
ועכשיו אנחנו בשלב שבו הגוף נבנה בחזרה. עמ"י מתאחד שוב בארץ ישראל, כמו שהקב"ה הבטיח באותה נבואה - "הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל".
אבל האיחוד הזה לא מסתיים רק בזה שנגור ביחד. עמ"י צריך להתאחד לגוף אחד, שיש בו הרמוניה בין כל החלקים שמרכיבים אותו.
ואחרי כל השנים שהיינו מפוררים בגלות, זה תהליך לא פשוט שאנחנו צריכים לעבור. ועכשיו אנחנו חווים באופן חזק מאוד את האתגרים שהוא כולל.
אבל זה חלק מתהליך הגאולה. ודווקא זה שהווליום של המחלוקות עולה, זה אומר שאנחנו יותר עמוק בתוך התהליך. זה לא שהתרחקנו יותר, אלא שהמחלוקות והמתחים שעד עכשיו היו קיימים מתחת לפני השטח, עולם עכשיו לקדמת הבמה, כדי שנתמודד איתם.
והסוף של התהליך הזה יהיה 'גוי אחד בארץ', בסוף כולנו נתאחד באמת, ונרגיש באמת כמו תאים בגוף הגדול של עמ"י. גם אם עכשיו זה עוד נראה רחוק…




וזה מתחבר לי לעוד מחשבה שהיתה לי לאחרונה -
כשאני מתפללת, אני משתדלת להתכוון בברכת 'השיבה שופטינו' על תיקון מערכת המשפט, שזה עוד שלב בגאולת ישראל, ואני מקווה ומאמינה שהשינוי שהממשלה מנסה לעשות עכשיו במערכת המשפט זה שלב בתוך התהליך הגדול יותר של גאולת ישראל (אני יודעת שגם אחרי הרפורמה המשפטית, זה עווד לא יהיה עדיין 'שופטינו כבראשונה', אבל זה תהליך, ואני חושבת שמה שקורה פה זה כן חלק מהתהליך הזה).
ולאחרונה חשבתי, שאולי בהמשך הברכה "והסר ממנו יגון ואנחה", אפשר להתכוון להתפלל על כל מי שהתיקון הזה עכשיו כל כך כואב לו, על הצד השני שנלחם נגד, בכל האמצעים העומדים לרשותו, מתוך פחד גדול ממה שהשינוי הזה יביא למדינה. עם כל כמה שאני כועסת על ההתנהלות שלהם, הם עדיין חלק מעמ"י שאנחנו מצווים לאהוב. וגם בנושא הזה שאני לגמרי חולקת עליהם, אני יכולה להתפלל שה' יסיר מהם יגון ואנחה, שהם יוכלו לקבל את השינוי הזה ולהבין את הטוב שהוא מביא בסופו של דבר לכולנו…

מתוק כ"כ לקרוא את מה שכתבת.
שְנזכה במהרה!

היה לי בתור רווקה לפני מחזור אבלכאבים. לא נפיחות. ארז לא ידעתי אם גם זו תופעה...
תודה!

לפני מחזור, יכול להיות גם שבוע לפני
כאילו החזה מתמלא במשהו
ואחרי כמה רגעים זה עובר..
כנראה תופעת קדם וסת

ריבוי תנועות ממש לא מראה על מצוקה. להיפך וזה גם עניין של אופי אין מה להשוות מהריונות קודמים.
ההנחיה ללכת להבדק כשיש ריבוי תנועות היא מכיוון שהיו מקרים נוראיים שבדיעבד האם נזכרה שלפני שלא הרגישה תנועות היה זמן של ריבוי תנועות.
ואל תשכחי שיש לו עכשיו המון מקום להשתולל
המשך הריון קל ובריא

וגם לגבי האופי אני קצת דואגת אם להיןת כנה
אולי זה מעיד על היפראקטיביות או משהו?
או שאני מגזימה? לא יודעת כבר

תודה ❤️

זה מנגנון ניסי של הגוף כדי למנוע פצעי לחץ ל''ע
יש עכשיו שילייה אחורית ואצל הגדול קדמית?
אני ראיתי הבדל עצום

לק"י

הגדול שלי היה זז מלא. היום הוא בן 8, ילד די רגוע.

או יום של תנועות מרובות ואז אחכ שקט.
בשלב הזה זה תלוי גם באיפה הןא נמצא ברחם יכול להיות שפשוט הוא מאוד צמוד ובגלל זה את מרגישה ככה?
וגם ממש צריך לדעת כל ילד הוא שונה לגמרי. לא שייך מה היה בילד הקודם..

לדופן הבטן…

אבל זה כ”כ מוזר
סך הכל שבוע 17-18
ואני מרגישה תנועות חזקות אפילו בישיבה כשאני משחקת עם הבן שלי למשל.

ואני נזכרת עכשיו שיש אמהות שאומרות שממש כואב להן העוצמה של התנועות בסוף.
לי זה בחיים לא קרה.. אז מניחה שבאמת כל תינוק הוא שונה

הגדול שיהיה בריא
אף פעם לא הכאיב לי היה ממש עדין וגם אחרי שנולד ראיתי שזה מתאים לו לאופי

הרגשתי מיעוט תנועות.
מניחה שכל מקרה לגופו.
לא שמתי לב גם שמי שהיה פעיל בבטן פעיל באופן מיוחד גם מחוצה לה.

משבוע 16 כזה תנועות וכל רציפות וחדות שפעם בשבוע 20 בשבת לא הרגשתי כמה שעות ונלחצנו ממש כי כבר הייתי לגמרי רגילה לתנועות שלה!

כזה
היו ימים שמרגישה ממש
וימים שלא מרגישה ואמרו לי שזה תקין

מעקב עושים רק כשהם מספיק גדולים כך שבכל תנוחה שלהם אנחנו יכולות להרגיש אותם. ולא בגודל שאם הוא נכנס קצת פנימה הוא נעלם

באמת צריך להגיד ב"ה וחושבת שעצם זה שיש תנועות מורגשות זה מראה שהכל תקין איתו

יש מצב שיהיו ימים יותר רדומים כי זה עוד מוקדם אז לא להיבהל

בעצמך בגיל הזה כשיש חורים זה בולט. את תראי ממש חור או כתם ככה בשן או בין השיניים או עששת.

ואני לא אסע לאום אל פחם או לנהריה .
איך רואים עששת?

בקופות חולים מהיום להיום, או למחר. אפשר לסתכל בפה ולראות אם רואים חורים או בעיה בשיניים.

עצמה גם בפרטי לא אמורה לעלות הרבה
עששת זה סימנים שחורים/ אפורים על השיניים עששת פנימית רואים פשוט שטח כהה או חום בחלק מהשן תסתכלי עם פנס

בנוסף הייתה לי פאדיחה רצינית שעשתה לי כל כך רע ולמרות זה הצלחתי להחזיק את עצמי ולהיות סבלנית לילדים. הצעירה התחילה לאחרונה בהתשה עד שהיא נרדמת ולא הצלחתי כבר להתרכז בכלום....

שהצלחת למרות הכל להיות סבלנית! איזה יופי את!
את נשמעת עמוסה כל-כך... מותשת...
זה מאוד הגיוני שבתוך העומס הצרכים שלך נדחקים להם. זה לא טוב וזה מצריך תיקון, אבל זה מובן כל-כך שזה קורה לך... שאת לא שמה לב לעצמך מרוב דאגה לאחרים. קבלי את המצב, בבקשה, אל תכעסי לא עלייך ולא על בעלך. לא לכל מצב רע יש אשמים. אחרי שינה ויותר ברוגע, תשבי ותחשבי איפה אפשר לתקן. מתי חשוב לך לקבל זמנים לעצמך ומה יהיה בהם, וכיצד לדאוג שזה יקרה, תשתפי את בעלך, ותשנו את המצב ביחד. כי את בהחלט חשובה!

את במקום שאת נותנת לעצמך יקרה❤️

התכוונת אבל למשפט הזה?🤭

אבל כנראה שאני צריכה להסביר
בע"ה בערב יהיה לי יותר זמן לכתוב...

ואיזה כיף שחיכית❤️

החוויה שלך יקרה, שבה את דואגת לצרכים של כל העולם, משקיעה, רואה את כולם
משקיעה ומשתדלת בשביל כל אחד ואחד וכל הדברים המהממים שפירטת על עצמך,
ובסופה התחושה שאותך לא רואים עם כל זה, היא חוויה משותפת ללא מעט נשים.

ומתלווה אליה החוויה הכל כך מתסכלת, איך אני כל כך רגישה, מסורה, משקיעה, מתחשבת,
רואה את הצרכים של כל העולם ונענית להם עוד לפני שהם ביקשו, ורק לי אין מי שדואג לצרכים הכי בסיסיים.

למה זה תמיד קורה?
ולא פעם אני רואה נשים כאלה שרק מלקות את עצמן, ותוהות אולי הן לא משקיעות מספיק כדי שיעריכו אותן, ומשקיעות עוד ועוד, וממש גומרות את עצמן, כשהתשובה היא בעצם בכיוון השני, או בעצם במשפט הראשון שכתבתי.

איפה את בכל הסיפור? במקום שאת נותנת לעצמך.
כשהחוויה והשדר שלך הם שהצרכים והרצונות וההעדפות של כל העולם הם הכי חשובים,
ואת יכולה לוותר על הכל, על התקדמות מקצועית ועל שינה ועל אוכל ועל כל דבר שאת מוותרת,
זה השדר שכולם גם מקבלים סביבך, שהכל חשוב אבל את לא קריטית❤️

יש בזה עומק גדול יותר שלא כאן המקום להאריך בו.

ודאי לי שאת עושה הכל ממקום טוב וטהור ורוצה שיהיה לכולם טוב, הייתי שם בעצמי.
אבל האמת לאמיתה היא שלכולם יהיה טוב כשלך יהיה טוב.
כשתלמדי לשים את עצמך במקום טוב, בראש סדר העדיפויות.

אחד המשפטים שאני אוהבת ללמד בקורס שלי זה *את הכי טובה כשטוב לך*.

כשאת מרגישה שמחה, כשאת מרגישה אהובה, כשהצרכים שלך מתמלאים, כשאת מרגישה מסופקת
יצאו ממך דברים טובים הרבה יותר ומשמעותיים הרבה יותר גם לבית שלך- לבעלך, לילדים ובכלל לסביבה שלך מאשר כשאת מוחקת את עצמך לכאורה עבורם, ומרכישה קורבן או סתם רק תסכול ותשישות ואכזבה וצער.

לפני שנה בערך כתבתי מדריך חינמי שעוסק בזה.
המבצעים שכתובים בו כבר לא בתוקף, אבל מוזמנת באהבה להוריד אותו הוא מדבר הרבה על מצבים כאלה❤️

https://at-ori.ravpage.co.il/madrich3

כ"כ נכון וחשוב 

אם הבנתי נכון, את מרגישה שהוא לא מספיק מעריך אותך על
-
1)העשייה שלך בבית?
2)וגם לא מעריך שאת מקריבה את זמנך לבית על חשבון התקדמות מקצועית ואישית?

כתבת מעורבב אז לא בטוחה שהבנתי אותך נכון...
אם כן זו כוונתך,
א.
זה מתסכל ומובן, כל הכבוד לך ,את ממש צודקת , לא יפה שהוא ככה 'מזלזל', זה באמת עבודה קשה ומייגעת ,פיזית ונפשית לנהל בית, קל וחומר עם ילדים, וקל וחומר עם ה'שעמום' שבחוסר חברה באופן די תמידי להיות כלואה בבית.. ועוד להרגיש לא מספיק מוערכת- בכלל....
ב.
גברים לא מעריכים מספיק, נקודה
כמו שאולי נשים לא מספיק מעריכות את הבעלים שלהן
בקיצור אף אחד לא יודע כמה מאמץ זה עבור השני מה שהוא עושה עבור בן הזוג או עבור הבית ( פרנסה או נקיון הבית וכן הלאה)
אז אולי תנסי .....אפילו שממש מעליב והכי בצדק-
לנסות להבין שהוא לעולם לא באמת יעריך את כל המאמצים? כי הוא מרוכז בעצמו, כמו רוב בני האדם.. ( קל להגיד,קשה באמת לבצע.. קשה להרגיש לא מוערכת,כואב מאוד.. רק מנסה להציע רעיון להתמודדות..)
זה יגרום לך להשתחרר מהציפיה המוצדקת אך לא כל כך מציאותית.. ותרגישי הקלה ושחרור לחשוב על ענינייך...
ג.
לשמח את עצמך בכל דרך,גם אם לא הספקת דברים בבית
ליזום יציאות למקומות כיפיים או חוגים, חברות,קניות וכו'-מה שעושה לך טובה לבקש ממנו לשמור על הילדים-ופשוט לצאת!
שלא תרגישי חנוקה בסוף....אם תחכי שהוא ידאג לך באמת שתהיי שמחה- לצערי זה לא יקרה לעולם.... הוא יכול פה ושם לשמח,אך רוב העבודה של לדאוג לעצמך להיות מאושרת ולעשות דברים כיפיים- את צריכה לעשות, כי את יודעת הכי טוב מכולם מה הכי טוב לך..
חיבוק !

התכוונתי לדברים הבסיסיים כמו לאכול בנחת צהריים, להתקלח בשעה סבירה ובנחת כשהוא שומר על הילדים...לא לדברים מעבר שאני חלק עושה וחלק לא

בסד
אני מאוד מכירה את התחושות שלך.
גם לי היו ויש אותן לפעמים.
למשל בבקרים הוא הולך להתפלל ואז אני מארגנת את הילדים מכינה אוכל מכינה גם לו והוא בא והולך לעבודה בכיף
היו פעמים שלא הרגשתי טוב. ואמרתי לו שאני על הפנים באותו יום וציפיתי שיעזור לי ..למשל יקח את הקטנה כי לרוב אני לוקחת את 2 הקטנים לגן. והוא לא עזר לי בזה. רק אמר משפט כמו: וואי אני חייב לטוס לעבודה. ויצאתי עליו שלא אכפת לו ממני וכו' וכו'. והוא כולו לא מבין מה אני רוצה. אמר לי תגידי בדיוק מה את מתכוונת מה את רוצה אני לא מבין רמזים
אז זאת המסקנה שלי גם אלייך. גבר עובד בשונה מאישה אין לו את האינסטינקטים הנשיים והרגישות הסביבתית שלנו. הוא שומע אותך אומרת משהו. הוא לא מתחיל לנתח את זה. הוא מקבל את זה כעובדה ולא ממשיך עם זה הלאה. לא כי הוא חסר רגישות כי הוא לא בנוי ומתוכנת כמונו. מצד שני נשים לפעמים מפרשות כל מילה של הגבר למקום מסויים למרות שבכלל לא התכוון לניתוח שעשו לגבי מה שאמר.
לכן ממני אליך יקרה שכל פעם שאת מצפה למשהו אל תצפי פשוט תגידי לבעלך ממש לפרטי פרטים מה את מצפה זה יחסוך לכם הרבה כאבי ראש בשלום בית. מניסיון עתיר שנים.

ולרוב הם לא מגדילים ראש. ולכן ממליצה לך לעמוד על הצרכים שלך ולראות אותך לפני הכל.
זה לא אגואיזם
וזה לא ניו אייג'
ויש מקום לעשות ויתורים
אבל תמיד תזכרי שכשאת בטוב - הבית בטוב
האישה בגדול מחזיקה את דגל השמחה בבית
בכך שהיא קשובה לעצמה ולא מתרוקנת מנתינה לאחרים

תודה לכל מי שהגיבה!
בדרך כלל אני אומרת מדויק ומפורש מה אני רוצה וצריכה. אבל אתמול יצא שלא אמרתי כי נהגתי ולפני כן הייתי מאד עסוקה ולא יכלתי לדבר. וכן, ציפיתי שאחרי שדיברנו על זה כל כך הרבה פעמים ולפעמים הוא חווה בעצמו את זה, שטיפה יפנק, ישאל לשלומי, ידאג, יפתיע... אני לא צריכה שרשרת או ספר מתנה. אני צריכה את כל זה! ודיברנו על זה.
אז אין השלכה ממעשה אחד לשני???

ובמקום זה לא רק שהוא לא מפנק , אלא גם לא עוזר עם הקטנים ומשאיר אותי לבד והכל בשביל להספיק עוד משהו בעבודה שיכול לחכות לערב !!!
במיוחד אחרי שבאמת עשיתי שמיניות באויר שאצא בזמן שמתאים לו ומתאים לקטנה שאיתי בבית השנה (ולא יכלתי להביא אותה איתי). ולא יצאתי לקניון לטייל. יצאתי לתור חשוב לרופא.
וזה פגע בי. ונתן לי תחושה לא טובה. שאני נהיית אויר בבית.

ואז הייתה לי פאדיחה רצינית עם קרוב משפחה ושוב הרגשתי תחושה לא טובה ומבוכה גדולה.

4 ימים לפני איחור?!

אז יופיע ערך < 5 (קטן מחמש)
מספר שבע יכול להיות הריון תקין מאוד התחלתי
וגם יכול להיות שלא יתפתח מזה כלום ויהיה מחזור רגיל
תבדקי שוב עוד שבוע

שיותר קשה לו לתפוס חפצים

 

האמת לאחרונה ביומיים האחרונים מאז שהחלים נראה לי חזר לשגרה

אבל כשהיה עם חום בוודאות היה לו יותר קשה לתפוס חפץ.. היה פחות ממוקד..

 

הוא בן תשעה חודשים

אבל אם יש חום ואת רואה שוב שקשה לו לתפוס חפצים וכו' עדיף ליידע את הרופא

ואין לי מושג לגבי התסמונת הזו ה' ישמור, אבל מניחה שאם הוא בסדר אז אפשר להירגע

כתוב שם שדווחו מקרים של תסמונת ריי כתוצאה ממריחת החומר הפעיל, רך לא הוכחה הסיבתיות במקרים אלו.
במילים אחרות, לי נשמע כמו חשש רחוק, אחרת התרופה לא הייתה מאושרת לילדים. תרופות אחרות שהוכח הקשר ביניהן לתסמונת לא אושרו ליךדים לפי גוגל
ובכל מקרה אם עכשיו את רואה שהילד בסדר אז סביר שהכל בסדר. התסמינים של התסמונת לפי גוגל לא מתאימים לתיאור שלך.
טוב ששאלת רופא ומקווה שירגיע אותך מהר
והאמת שאני העפתי את הטיגל לפח מיד כשקראתי אץ העלון...

גם אם זה אומר לוותר על סטנדרטים וציפיות....
ולקבל עזרה איפה שאפשר.

ברור שההורמונים משפיעים על מצב הרוח והמח
אבל יותר מהכל תופעות הריון ולידה הם פשוט מהעייפות והקושי הגופני. ככל שמצמצמים אותם יותר קל להתמודד עם שאר הדברים
בשעה טובה ובבריאות!

את ממש צודקת,

בינתיים זה ממש התחלה והודו לה' התופעות הפיזיות לא במלוא עוצמתן (עדיין? שלא יבואו..)

בעיקר הקטע הנפשי עכשיו הציק לי

אבל בעקבות מה שכתבת שמה לב לזה שכשאני עייפה זה מתגבר. אז תודה!

אז אני פה בשביל להזכיר שזה לא ישאר ככה במשך 9 חודשים. בהתחלה יש תופעה של פתיל קצר מאוד, וזה עובר אחר כך. כמה זמן בדיוק זה יקח אי אפשר לדעת, אבל לפחות אצלי זה ככה, זה מאפיין בעיקר את השבועות הראשונים, וחוזר לקראת סוף ההריון. אבל זה לא יהיה ככה, לפחות לא בעוצמה הזו, במשך כל ההריון 💕

זה ממש מה שהייתי צריכה לשמוע, שזה לא יהיה ככה 9 חודשים ושזו תופעה נפוצה.

מההריונות הקודמים זכרתי תופעות פיזיות, זכרתי מצבי רוח הורמונליים, אבל את הפתיל הקצר הזה לא זכרתי... 

לא להכנס עם הילד לקטנות.
לעשות דברים כיפיים יחד שאת יכולה לנוח תוך כדי.

תודה! אני אשתדל לשחרר..

אחר כך מתחיל להיות טוב יותר וההרגשה משתפרת

חשוב לנוח ולשתות הרבה עכשיו ופשוט לשחרר 

ולהסביר לבעלך את המצב גם אם אמרת לו את זה פעם, הם שוכחים מהר

תודה על העידוד והאופטימיות!

שרק דימום שממלא פד הוא בעייתי...
אבל מתייגת את @YaelL

בכל מקרה גודל של אורז לדעתי לא מרגש בכלל... בכל מקרה..

בהצלחה גדולה ❤️❤️

האמת שזה בהמשך לשרשור שפתחתי ביום שישי שהיו לי קצת צירים מוקדמים

אבל זהו, מיום שישי מרגישה מצוין ברוך השם, אז מה הסיכוי שזה זה? לא מרגיש לי קשור 

כי אין איך לעצור הפלה (אם הדימום נובע מזה)
בשלב הזה בכל מקרה, אז ההנחייה ללכת להיבדק בכמות דימום גדולה יותר זה כדי לשמור על האמא ולא על העובר.
בשבועות מתקדמים יותר יש עניין גם לשמור על העובר ולכן צריך להבין מה מקור הדימום כמה שיותר מוקדם כדי לנסות לטפל.

ככה אני זוכרת, כדאי לבדוק את זה, בכל מקרה עדיף לטעות לכיוון של להיבדק מאשר הפוך, לכן כותבת למרות שלא לגמרי בטוחה שלא בטעות מישהי לא תלך להיבדק כשצריך.

במיוחד את הספקולום

אבל כן הייתי מתקשרת להתייעץ עם מוקד אחיות

זה לא ההמלצה הפורמלית אבל אישית לא הייתי הולכת על דבר כזה, מסיגת שאולי בגלל הצירים שהיו אז אולי הייתי מתיעצת

ובכל מקרה גם אם כן אז רק בשביל מוניטור ובדיקה כללית אולי א"ס אבל אם הכל תקין לא הייתי מוכנה לבדיקה פנימית אם אין שום סיבה מיוחדת או חשש סביר

פשוט כך אמרו לי האחיות בכל הריון בערך...

ועבר של אישפוזים

וכל הריון תוהה האם ללכת להיבדק או לא

היו פעמים שאישפזו בגלל קיצור צוואר אבל יולדת במועד

מצד שני, זה מלווה אותי בכל ההריון וכמעט בכל יום

והיו פעמים שהכל היה טוב

זה לא נורמלי להיות כל יום במיון

ובסוף הדימום הוא באמת מפצע, הצלחתי לגלות אותו

אז קצת נרגעתי

יש לי יותר כאבי מחזור היום מאשר התקשויות

כבר לא יודעת 

שיש נשים שאישפוז עוזר להם עם הצירים המוקדמים.
כי הן חייבות להוריד הילוך.

כדי שתלדי במועד.

ובלי צורך באישפוזים.

וסליחה על ההודעה הקודמת. התכוונתי להגיב על העבר. לא על ההווה.

הכל טוב

הרופאים תמיד אומרים לי שההיסטוריה חוזרת ובדרך כלל אם ילדתי בזמן אז אין סיבה לחשוש

 

בעיניי זה חשוב.
גם תלוי בשבוע האמת. לא יודעת אם בשבוע 23 ימליצו להיבדק כמו בשבוע 30

נראה לי משבוע 24.
וחוץ מזה הרופא אמר לי שבשבוע מתקדם דימום מעלה חשד להיפרדות שליה קטנה וחשוב להיבדק. אבל לא יודעת מאיזה שבוע מדובר (קרה לי ב32)

היפרדות ממה שאני יודעת

שבשבועות מוקדמים אולי יש עוד סיבות פחות מדאיגות?
האמת לא יודעת, זה מה שאני הבנתי, אבל אולי זה רק בראש שלי.
בכל מקרה אם את דואגת תמיד כדאי להיבדק, דימום זה משהו שאף רופא אחות או בעל מקצוע אחר לא יקח עליו אחריות להרגיע אותך בלי מינימום של אולטרסאונד.
ואת יכולה גם לחכות כמה שעות לראות אם זה ממשיך או נפסק.
וסליחה על פירוט היתר אבל אם יש לך פצע באזור את גם יכולה לנסות לנגב עם נייר טואלט במקומות נקודתיים ולראות מאיפה בדיוק יוצא הדם

זה בדיוק מה שעשיתי ואכן יש פצע אז נרגעתי

אבל במקביל חזרו הצירים או מה שזה לא יהיה

בינתיים נחה ושותה נראה מה יהיה בהמשך

מקווה שיעבור מהר.
תרגישי טוב!

אם לא ישתפר לחזור לרופא

כל עוד את לא רואה שמתלונן על משהו ספציפי, לא מחזיק אזניים/ מצפצפף או משתעל מאד, לדעתי לתת לזה עוד יום יומיים ואם ממשיך להיבדק שוב..

רפואה שלימה והרבה כוחות לך!

שתי וירוסים צמודים
אם יש עוד משהו שנראה מדאיג חוץ מחום שממשיך תקחי לרופא

וזה היה וירוס, פשוט וירוס ארוך...

 

אבל בעצם עכשיו בעלי עם סטרפטקוק, אז אולי זה סטרפ שהתבטא בכזו צורה?

לא יודעת...

שמדובר בשפעת ארוכה עם חום גבוה, היה נראה סמרטוט ורק קצת כאב לו הגרון, וגם זה לא מיד בתחילת החום.

אחרי שהוא הבריא ב"ה, בת השש העלתה חום, וקפץ ישר ל 40, ירד רק קצת עם נורופן ואחרי שעתיים עלה שוב.
לקחתי לרופאה שישר אמרה שלדעתה זה סטרפ, לקחה משטח גרון ואמרה שכבר כדאי להתחיל אנטיביוטיקה. נתנו אנטיביוטיקה ובאמת אחרי יומיים תוצאות המשטח הראו שיש סטרפטוקוק אז שמחתי שכבר התחלתי את האנטיביוטיקה והילדה מרגישה יותר טוב...

יש חשש להתייבשות 

הייתי מחכה עד מחר כזה ורואה אם לא מתאושש, חוזרת לרופא

רפואה שלימה!

יש הרבה חנויות שנותנים לך קבלה על מוצרים כאילו זה דולה

וכל אחת תנהג כרבותיה

כי זכור לי שכן

כמו שהיא רשמה ראיתי כבר חנויות שפרסמו בעבר שיש להם גם שירותי דולה חחח

אבל יש בבתי המרקחת משאבות בהנחה, תבררי מה יש בכללית ספציפית

ומה שכתבו לבקש קבלה כאילו זה דולה- זה שקר.
אם למישהי רב פסק שמותר לשקר כדי לקנות משאבה מכספי ציבור אני הייתי מבקשת מקור....

וגם לא אשאל ע"כ רב, לא מאמינה בכספים כאלה...
תודה

לפחות במאוחדת זה ככה
(וזה היה קצת בצחוק, לי ברור שזה אסור)

למשאבות שנמצאות בבתי המרקחת של כללית בהנחה משמעותית.

לפעמים יש איזשהי חוליה שלא יושבת טוב זה קורה …
אבל לא בטוח שתראי שיפור. בעזרת ה׳ שכן

המגע עצמו היה אולי שנייה סהכ בכל הגוף
מתלבטת אם יש למה ללכת לטיפול הבא עוד שבוע

אבל הןא בהחלט נגע בו בצוואר רק כמה שניות בערך 10 שניות.
זאת בנוסף לנגיעה של האבחון בהתחלה.

לתינוק היא עשתה טיפול בערך 20-30דק'
עברה על כל הגוף
לא כולל תשאול
עשיתי אצל מישהי פרטית
לגדולים בני 4-5 גם בערך 30 דק' טיפול לא כולל התישאול
הספיק טיפול אחד ועזר

לתינוקות שלי כשהייתי איתם היה תשאול כעשרים דקות וטיפול קרוב לחצי שעה, עד שהתינוק התחיל לאבד את זה.

השאלה אם ראית שיפור?
בהחלט ייתכן טיפול קצר, אך לא יודעת לומר אם במקרה שלך זה הספיק או לא
הכל תלוי אם את רואה שינוי...

לפעמים יש החמרה בכאב כי נעשו תזוזות בעצמות,אבל בהמשך את אמורה לראות שיפור. אבל לא תמיד מספיק טיפול אחד

הייתי מצפה שיתן לך הנחיות לתרגילים בבית

אבל לא בטוחה
חכי עוד יומיים ותעשי בדיקת הריון
ותשאלי רב לגבי האם אתם אסורים או לא
ובטח שלא לעשות בדיקה פנימית עם עד

בשיטוט בגוגל רופא אחד רשם שהשתרשרות מגיעה ביום 26-27... אני אחכה עד יום ראשון... לא רוצה להשלות את עצמי..

ויכול גם להיות אחרי...
בעזרת ה' שיהיוב בשורות טובות

היה לך את זה בעבר?

ואכן היה היריון..

אבל עדין בלי שום הרגשה. זה ממש מתסכל להיות באוויר, לא ברור אם זה הריון או מחזור עצלן

הייתי בטוחה שאני בדרך לקבל ולא קרה כלום

מחכה למחר לעשות בטא ויום שני אולטר'

גם יכול להיות היריון שמתחיל עם דימום .
הכל יכול להיות
.
אבל אל תפתחי ציפיות.. שלא תתאכזבי. ואם בעזרת ה' אכן זה היריון שיהיה בקלות אמן

אבל היה לי עכשיו שבוע כזה וקיבלתי היום מחזור. הייתי בטוחה שהוא לא יביע כי כבר הגעתי ליום ה35, והופתעתי🤷‍♀️

התחיל בהפרשות שבוע לפני המחזור?
מה שעוד יותר מוזר לי, הוא שאתמול ראיתי את ההפרשות אחרי שניקיתי את כל הבית כולל הוזזת המיטות.. ועכשיו זה הגיע שוב אחרי שבישלתי ולשתי בצק.. בין לבין לא היו לי הפרשות.. יכול להיות שזה באמת מחזור..

והתחילו הפרשות מוזרות כבר מהיום ה25, הפרשות לעיתים עם שמץ לדם ולעיתים שקופות. הייתי בטוחה שזה השתרשות, עד שפתאום זה החמיר והפך לדימום קל ואז כבד...

אני עם הפרשות חומות כבק מיום חמישי.. ואמורה לקבל יום שלישי הזה

זה לקח יומיים עד שהגיע המחזור.

בניגוב בלי כאבים או תחושות... מה שכן שמתי לב שאני ממש רגועה עם שלוות נפש.. בדר"כ אני היפרית.. בעלי חושב שאני בהריון רק בגלל זה חחח .. נראה מחר בע"ה אחרי הבטא.. מקווה לא להתאכזב..

כנראה שהמחזור צריך להגיע, יצא לך לבדוק למה זה קרה?

הבדיקה הביתית הייתה בשתן השני ויצא ככל הנראה שלילי. היה לי קשה לבחון כי בדקתי בשרותים של המרפאה (הייתי במתח!!!)
ובדיקת דם.. מה הזיכוי שבדיקת דם תראה חיובי במידה ויש הריון?
אני עדין עם הפרשות חומות בלי הרגשה!

כי אף פעם לא שמתי בתחילת המחזור
אני שמה ביום של ההפסק.
הגיוני שמגיעה עושה שינויים בדימום
כך נראלי

יוצא שאני מחזירה באמצע המחזור
ביום השלישי או הרביעי בערך
ואז בקושי יש… ומצליחה לעשות הפסק בחמישי גג בשישי.
מהבחינה הזאת הנוברינג מושלמת בעיני
אבל ההורמונים שלה גומרים. לפחות אצלי.

אם יומיים זה בסדר לי שהיא בפנים זה סביר להניח שימשיך ככה או יש למה לצפות בהמשך?
כי זה הפחד הגדול שלי ועוד אני רגישה להורמונים אבל לקחתי כי אמרו שזה לא כמו גלולות וכו'

ואי זה היה סיוט.
עד היום
ואני לא יודעת למה להחליף.
אבל יש כאלה שכן טוב להן הנוברינג
תחכי קצת

אחרי שבוע? כאילו מה זה עשה?

וזה הפסיק כמעט מיד ברמת הכמה שעות.
אבל זה לא היה מחזור אז לא יודעת אם זה אותו דבר כאן.

בכללי עשית בדיקת קרישיות? יש לכם במשפחה איזו הסטוריה?
כי זה החשש העיקרי בהקשר של גלולות משולבות אולי תתיעצי עם הרופא אם זה נשמע מדאיג

כאילו נעצר ליממה או לפחות פחת עד שכמעט לא היה כלום ועכשיו יש מלאא דימום כמו של מחזור רגיל אצלי בשלב הכי חזק שלו...

זה יכול להיות מזה .
ובהחלט יכול להיות שהכל בסדר

רוצה לעודד שהיה לי דימום רציני ממש בשבוע 10 וההריון המשיך באופן תקין ב''ה

לא נשמע שיש דחיפות
אין הרבה מה לעשות בשבוע כזה אלא בעיקר לוודא שהכל בסדר
ורוב הסיכויים שהכל בסדר! דימומים קלים הם נפוצים
לי היה ככה בשבוע 8 וגם 15, הייתה המטומה שבהמשך נספגה. הילד בריא ושלם.

אחות

חושבת עלייך הרבה אהובה שלי.
מקווה שאת בטוב! לא רוצה לנצלש שרשור אבל אוהבת אותך

בנתיים לשתות המון ולנוח
בשורות טובות

שרק דימום שממלא פד כמו מחזור
הוא מלחיץ. הגעתי פשוט סכזו סיטואציה מבוהלת ממש...
וככה אמרו לי במוקד-דימום קל בניגוב וכו לרב לא מסמן משהו מלחיץ.
אז ללכת להיבדק הייתי הולכת אבל לדעת שבעזרת ד'הכל בסדר.
ולחץ לא תורם...

נס שיש את המקום הזה להתייעץ
ממש הרגעתן אותי

אחכה למחר

התקשרתי למוקד אחיות היא שאלה אותי כמה שאלות
ואמרה לי לא דחוף למיון יכול לחכות לרופאת נשים בקהילה
ובאמת הכל היה תקין
פשוט תדברי עם המוקד הן יודעות לאן להפנות ומהי מידת הדחיפות

אני חוזרת עכשיו המוקד
ב''ה הכל בסדר גמור
והיא לא רואה שהדימום מהרחם

אז ממה זה יכול להיות???

אם זה לא חוזר אז אל תתעסקי בזה אפילו
יכול להיות פצע ויכול להיות מהרחם ככ מעט שזה חסר משמעות
תודה לאל שהכל בסדר

קפה הפוך? כריך בריא שווה?

לצאת מהמשרד, ללכת את ה5 דקות האלו לארומה ולקנות קפה😒

כשאני ככה אני לפעמים מתקשה להכנס לארומה בשביל פינוק גם אם אני עוברת ממש ליד חח, כל דבר דורש כוחות

הזדקנתי, בחיי🤭

יש לי גם נסיעה ארוכה לא יודעת איך אנהג אותה.
כלכך באלי להיכנס למיטה ולישווווןןןן.

חיבוק לשתינו! ושיגמר היום בטוב בע״ה

אבל וואלה היום לא.
יאקקק

עושה את המינימום בימי ראשון. יושבת עכשיו בעבודה ובוהה ברשימת המשימות, למי יש כח אליהם.

כי אני בהכשרה מהעבודה עכשיו אז צריכה להקשיב וזה וזה
לבנחדללדתשדםתס

לק"י

אני בעד שימי ראשון יתחילו שעתיים אחרי.

פעם עלתה הצעת חוק, שבגלל שבישראל עובדים איזה כמה ימים בשנה יותר מהעולם שכל יום ראשון שהוא ראשון לחודש יהיה חופש

לק"י

אני מתחילה לעבוד מאוחר בימי ראשון, אבל עד שסיימתי את הפיזור, לא נשאר לי זמן לנוח שוב

אני עוד צריכה לטפל בכביסות, לאכול ולצאת.

קטנה שלי יפה שלי והיא היתה עצבנית בבוקר אז עוד יותר...

ותמיד במעלית בבנין של המטפלת אנחנו משחקות והיא צוחקת לי במראה והיום היא לא זרמה בכלל וזה עשה לי יותר עצוב😣😣😣

ילדה עייפה ועצובה לגן 😔

אני שלחתי את הילדים וחזרתי לישון.

וגם כשכבר קמתי אני על המחשב...

אבל די, עכשיו פונה לכלים. עוד מעט הקטנה חוזרת מהגן...

בעזרת ה' הלוואי שכשבעלי ייצא לעבוד ויכניס מספיק בעזרת ה', אני אשאר בבית.
לגדל את הילדים, בנחת, בקצב שלהם ושלי

בעזרת ה'🌄

ועד אז- לפחות איזה שנ"צ טווווב!

עכשיו בעבודה. כשאחזור- מין הסתם הבייבי שלי תהיה ערה ובעלי כבר היה איתה כמה שעות אז עושים החלפות😅

מזדהה ממש,
אחרי יותר מחצי יום שעבר... ועדיין מעוכה. 😑

אם את מצטערת על מה שיצא לך מהפה - תתנצלי.
איך ההריון קשור לפה? (או שזה בגלל ההורמונליות אפשר לומר את זה אולי ההתנצלות תתקבל יותר בקלות)

לא מכירה אישית. אבל שמעתי המלצות עליהם.

אלופה ממש!

אפשר לפנות אליה או למרכז "תעצומות" שהיא הקימה

יש לה עוד מדריכו בשיטה שלה

שניהם טובים..

של רחל ארבוס בירושלים ושל אודיה אלקובי ביד בנימין.

עזרתם מאוד לכוון אותי
חיפשתי משהו כזה..

ושלשולים התחיל לי משבת בבוקר, עכשיו גם קמתי מתוך שינה כדי לרוץ לשירותים...
לפעמים אני מרגישה שעדיף לי לא להתבכיין ואז שותקת אבל כן יש גם פעמים שפורקת וזה מקל עליי, תעשי מה שטוב לך בכל פעם.. רפואה שלמה❤️

חונק אותי לשמור דברים לעצמי...