פורום הריון ולידה (עמוד 954)

אכלתי טוב בשבת, שתיתי בסדר

שום דבר חריג לא היה

והירידה חריגה מאד

כי זה גם מאוד משפיע..

אולי מאכל שאת לא רגילה לאכול?

הייתי מופתעת אם הירידה היא בגלל הוסת על כך הרבה זמן לפני

לא הייתי מצפה שאם קצת שתיתי פחות מתמיד יגיע כזה יובש

אני מניקה כבר 10 חודשים ולא קרה לי ככה

ייתכן שאכן זה העניין. אנסה לשתות ובע״ה שיתאזן.

ושוב תודה לעונות

מתחבר שניה ומתנתק

תחושת ריקון

לא מצליחה לשאוב יותר מ20 לפני הנקה

כשאני מציעה מוצקים הוא עף עליהם ואוכל באטרף

לא מעידה על כמות החלב

ייתכן שהתייבשת?

היה לך וירוס או לא הרגשת טוב לאחרונה? זה מאוד משפיע

אבל גם אם כן, זה ממש תחילת ההתחלה

נראה לי שמוזר אם זה כבר השפיע

הייתי כמעט בטוחה שזה מה שיקרה, כי בחיים אין לי ירידה בכמות החלב אלא  אם כן אני לפני מחזור

שלא תדעו 

😎

אבל לא הייתי מפסיקה להניק גם אם זה אומר שאני אקבל מידי פעם וסת כל 3 שבועות..

מה שכן, אם יש דרך לאזן את הגוף בכל זאת, או לעודד אותו להתאזן, אשמח לשמוע. 

זאת הוסת הרביעית שלי מאז הלידה ולכל וסת היה סיפור מוזר אחר.

הייתי רוצה כבר להגיע לאיזה שהוא מצב יציב למרות ההנקה

שלעבוד על הנפש

לישון מוקדם

להרפות מתחים בסוף יום

לעשות נשימות

לשמוע שירים מרגיעים

משהו חיצוני לא הייתי מנסה כי עלול להשפיע על ההנקה

רק שתיית מים

אלא רק קונה אחרי שרואה בעיניים.

זה מגביל ומתיש.. ומבאס ממש

מזל טוב, את אשה קלאסית

היה לי בעיקר חם

וחשבתי שה״גלי קור״ זה כי ינואר אבל יש מצב 

וזה קורה בהחלט

מעניין למה בהנקה יש הרבה זיעה . אנסה לגגל לראות 

הורמונים.. או שמתאמץ ..

אצלנו גם היה ככה.

מזגן פתר את רוב הבעיה, אבל לא תמיד;)

ההנקה ממ שעשתה להם להזיע פי כמה

האם את ביקורתית תמיד, או שזה רק כלפיו?

אם תמיד, ברור למה את מתמודדת עם זה גם פה.

איך את מול עצמך ועם עצמך? טוב לך? מרוצה מעצמך סך הכל? מרגישה שמביאה את עצמך לידי ביטוי בעולם?

שמתי לב שכשקשה לי עם עצמי, אני נוטה להיות יותר ביקורתית החוצה, וכשאני שמחה וטוב לי קל לי יותר לראות את הדברים הטובים ולא לייחס חשיבות לרעים.

קודם כל תודה על התגובה!!!

העלת נקודות מעניינות.. אני לא כל כך ביקורתית בכללי, מולו מאוד .

מול עצמי ביקורתית בהחלט,

ואני בהחלט בתקופה שקשה לי עם עצמי , אולי זה באמת קשור... 

ברגע שתהיי בטוב עם עצמך ותהיה לך עין טובה על עצמך, כך תפתחי מידה זו בהסתכלות על אחרים

מציעה לך לרשום לעצמך 5 דברים טובים שיש בך לפחות

5 דברים טובים שעשית היום

ואז מול בעלך:

5 דברים טובים בו

5 דברים זאת מכירה לו טובה עליהם מהיום

מציעה לך לנסות את זה כמה ימים בעקביות

ועוד משהו - בעיניי המתכון לזוגיות מוצלחת היא לא להשתמש בביקורת. בכלל.

תתחילי מעצמך כמובן.

❤️

וחוץ מהתקופה ההיא, זה חזר מאז פה ושם לפעמים בקטנה. אצלי אני רואה קשר בין זמנים כאלה לבין העומס שלנו בחיים (כשאנחנו לא עוצרים מספיק לקחת זמן ביחד) או אם אני בעצמי עוברת תקופה פחות מוצלחת.

מה שעזר לי אז ועוזר גם היום זה לכתוב כל יום לפחות 3 דברים טובים שאני רואה בו (דברים מהותיים או דברים ספציפיים שהוא עשה / עושה). תוך כמה ימים ממש מרגישים  איך המבט עליו משתנה ואיך אני חוזרת להיות לחלק בתוכי שמעריך ולא לוקח את הדברים כמובנים מאליהם. ממש מקרה של השקעה זעירה יחסית - שמפיקה תוצאות גדולות!

בהצלחה!!🤍

נתחתי את החסרונות המרכזיים שהכי מציקים לי ואת היתרונות שאני הכי אוהבת.

בזמן אמת או קצת אחריה, יכלתי לנתח את הסיטואציה, לשייך אותה לחסרון הידוע ולנסות להכיל את הסיטואציה ע״ס ההבנה שכרגע החסרון פועל. אחרי ההכלה וההבנה, הייתי מעלה זכרון קרוב של משהו טוב שקרה בעקבות יתרון.

זה גם תלוי באיזה גיל עושים לפעמים זה יא שאין שיפור זה שלוקח לתינוק זמן להתרגל מחדש להנקה אחרי ההתרה.

אם התרגל הלשון קשורה ולינוק בצורה מסוימת..

אגב אני עשיתי לאחד הילדים התרה ויחד הבא אחריו בררתי ושאלתי כי הרגשתי שיש ואמרו שלא צריך בסוף באחת הביקורות עם הבן שעבר התרה (ביקורת שלא קשורה להתרה אצל אאג)גם הקטן יותר היה איתי וביקשתי שיסתכל ואמר לי שבדיעבד ברור שהיה צריך אבל החלטתי כבר לא להתיר היה גדול יחסית 

בפטמה? כאב יכול לנמשך זמן עד שהכל נרפא שם

אם האחיזה לא משתפרת כדאי לפנות שוב ליועצת הנקה

התחושה היא שהיא נושכת ומשתמשת בחניכיים

זה נדבק וחזרנו לרופאה לפתוח שוב. אני חושבת שפעמיים (!) ואז היא הראתה לנו איך לפתוח את זה עם מקל אוזניים כל פעם לפני הנקה כדי שלא ידבק ושהוא יוכל ללמוד לינוק.

וגם עשינו איתו תרגילי לשון.

שלושה שבועות לפחות עד שהתחלתי להרגיש הקלה מהנושא הזה. 

איזה תרגילים למשל?

ואיך פותחים עם מקל אוזניים?

בערך בגיל 3 חודשים, עכשיו כבר יותר גדול וממש חוששת שנגמר לי החלב:/

בהתחלה היה נראה שיונק יותר טוב ועכשיו נראה שאין לו כמעט מה לינוק.. לא יודעת למה.

אולי באמת בהתחלה היה נראה שיש כמות כי הוא לא פינה באופן יעיל את החלב

ועכשיו הוא יונק יעיל, אז החלב מאוזן

אם אני לא טועה 4-5 ימים

בהתחלה ממש כאב לו לינוק, הרופא (יודסין) אמר שאפשר לתת לו אקמול

כי אמרו שהלשון ״חצי קשורה״

זה באמת היה מוזר..

כנראה הרגיל את עצמו לינוק בצורה אחרת

אחרי ההתרה באמת ההנקה השתפרהה

ינק עד גיל שנה ו4 חודשים ב״ה

אני עדיין לא מרגישה כל כך שיפור..

מתסכל 🥺 וגם אצלנו לא היה מאוד קשור

אולי קידום נוער. בעיריה. יש להם מחלקת צעירים שזה מעל גיל 18.

אולי

עזרו לי בעבר בכמה מקרים של חבר'ה מעל 18

לא חושבת שתינוק שמקבל תמ"ל אהוב פחות. ממש ממש לא. מכירה אימהות מהממות שלא הצליחו להניק וגידלו ילדים אהובים מאוד מאוד.

(אני התאבדתי על הנקה ועל שאיבות, אך זה הפך אותי לעייפה ולעצבנית. אז מי אמר שזה עדיף? במבט לאחור עדיף תמ"ל ואימא רגועה. ובמיוחד כשעושים מה שאפשר, אין שום סיבה למצפון). 

מהרגע שהפסקתי לשאוב חזרתי לחיות

צריכה לקבל.

תינוק יונק לרוב מקבל יותר קרבה פיזית מהאם אבל אהבה ניתנת בהרבה דרכים וגם קרבה פיזית אפשר לתת ללא הנקה

תודה על התגובה שלך

תודה, הרמת לי קצת

זה אגב מה שגם אמרתי לה.. אבל לא השתכנעה כנראה  

למעט עניין ההנקה, אני לגמרי מסכימה עם זה

כן, אני מסכימה שהנקה היא יותר טובה תזונתית לתינוק. זה מה שהמחקרים מראים, וכדאי להתאמץ להניק.

אבל לפעמים זה לא מצליח. מכל מיני סיבות. הרבה סיבות אפשר לפתור. חלק לא. הפתרונות דורשים מאמץ. וזה כבר מכניס למשוואה עוד דברים. כמו שציינו פה, זה יכול להפוך את האם לעצבנית ואפילו לכעוסה על התינוק. הילדים שלי ינקו במצטבר כמה ימים. אישית כשהייתי בניסיון לשמר הנקה חלקית (לזמן ממש קצר...) הרגשתי שאני עצבנית, שאני משתגעת, שאני מטפלת ב"הנקה" ולא בתינוק שלי. 

קצת סטיתי מהנושא... אבל זה גם קשור כי במקרים האלה, שבהם אמא מניקה תהיה אמא עצבנית שחווה ריחוק מהתינוק, זה בוודאי לא טוב יותר מאמא רגועה שמפתחת רגשות חיוביים כלפי התינוק ומאכילה בבקבוק. 

אבל גם אם נשווה הנקה שהולכת טוב (או עם קושי שלא גורם לאם למתיחות גדולה ועצבנות ואף ריחוק), להאכלה בבקבוק... למה פחות אהבה?? גם כשאני מאכילה בבקבוק אני מחזיקה את התינוק צמוד אליי. ובלי קשר להאכלה - מרימה הרבה, מחבקת, שרה, מדברת, וכו' וכו'. לא הבנתי בכלל את המשוואה!

אני מהמניקות.

הילדים סרבני בקבוקים ומעולם לא הכנתי מטרנה...

גם לא שאבתי יותר מידי (זה פשוט היה הולך לפח כי הם לא הסכימו בקבוק)

כותבת לך דווקא מהצד השני...

אני חושבת שהטרמינולוגיה שלך שגויה והיא מבוססת על הרגש.

לכן את משתמשת במילה פחות אהבה.

תינוק שאמא שלו שאבה לו 4 חודשים!!! הוא תינוק אהוב מאוד מאוד מאוד!

אומרת לך בתור אחת שהניקה מעל שנה וחצי שאני לא חושבת לרגע שהשקעת ונתת מעצמך פחות ממני. אלא להפך!

אני אעשה אפילו לרגע הכללה ואגיד שאני חושבת שרוב האמהות ששואבות בלעדית יותר מכמה חודשים מקבלות את ההחלטה הזו מהרגש, ולא מהשכל.

כן. חלב אם זה ההזנה הכי טובה לצינוק אבל לא חושבת שיש מחקר אחד שיגיד ששוה להתאבד על זה. יש היום תחליפים מאוד טובים ומזינים ומזל שכך.

לכן המושג פחות/יותר אהבה לא שייך לכאן.

(שימי לב שגם כתבת מקבל פחות אהבה ולא פחות אהוב... אני מבינה מזה זה שהנושא זה הדמות שממנה הוא מקבל את האהבה והרגש שלה... ולא הרגשות של התינוק)

עד כאן על הרגש.

ועכשיו לשכל.

להנקה יש את היתרונות שלה והרבה מתייחס לחיבור לאמא.

התלות באמא, המגע הצמוד, הערסול, זמן בלעדי שהוא רק של היונק

זה מעבר לערכים תזונתיים של החלב

זה מה שאת קוראת לו אהבה

אבל זה תנאים פיזים לגמרי.

זה בכלל לא רגש, ויש להם היתכנות גם ללא הנקה

אז תעיפי את המצפון.

את יודעת שעשית את הכל!

אני חושבת שזה תלוי באמא.

הבעיה עם בקבוק, זה שיותר נח לשים במיטה/עגלה עם בקבוק ולהספיק דברים.

בהנקה זה קשה עד בלתי אפשרי.

אבל יש גם דרך נוספת לתת תמ"ל. אפשר להחליט שכשנותנים בקבוק, זה כמו לשבת להניק. יושבים בנחת עם התינוק והבקבוק. והוא ייקבל את זה מהאם.

וכמובן שיש עוד המון דרכים להסיע ולתת אהבה.

אני במקומך הייתי מתייאשת הרבה קודם...

שנית - כותבת מנקודת המבט שלי, בתור אחת שמאוד אוהבת להיניק ובאמת מרגישה את החיבור המיוחד הזה שיש לתינוק יונק.

עד לפני שנה וחצי יכול להיות שהייתי באמת חושבת שרק בהנקה אפשר להביע את האהבה לתינוק. אבל התינוקת האחרונה שלי עם לשון קשורה, שאותה גילינו בשלב מאוחר מדי. עד אז שתינו סבלנו - היא לא הצליחה לינוק ברוגע ואני סבלתי מכאבים וחתכים ומהנקה לא מהנה. כתוצאה מכך - היה לי ממש קשה להרגיש את האהבה הטבעית אליה, זו שכל כך זרמה לי עם התינוקות הקודמים... (אני כותבת ובוכה...)

כשהיא עברה לשתות מבקבוק (אחרי תקופת הסתגלות ארוכה) - כמעט הכול השתנה. היא נהייתה רגועה יותר, שמחה יותר, ומכך גם אני.

וזהו, היום למרות שהיא לא יונקת (ואני מצרה על כך מאוד), הרבה יותר קל לי להביע את האהבה שלי אליה, הרבה יותר קל לי להיות נינוחה מולה.

אז המסקנה שלי שביטויה של האהבה אינו תלוי בהנקה, אלא בנינוחות של האמא.

אני מתפללת שבעתיד ההנקה תלך לי שוב בקלות, כי באמת זה קשר מיוחד, ובכל זאת - כבר למדתי מה באמת הכי חשוב...

מתפללת גם בשבילך שבעתיד תצליחי להיניק, ובינתיים - שהתינוק שלך יחווה את האהבה הנינוחה שלך גם דרך הבקבוק... ♥️

לא עלתה לי מחשבה כזאת בכלל.

אחותי לא מניקה, לא הסתדר לה למרות שמאוד ניסתה. ואחיין שלי כל כך אהוב!! גם מאמא שלו שמטורפת עליו ועושה הכל בשבילו, וגם מכל הסביבה כי איך אפשר שלא לאהוב את היצור המתוק הזה.

הוא עכשיו בן חמישה חודשים והכי שמח ואהוב שיש.

אני חושבת שכשהאמא אוהבת את התינוק שלה ורוצה לתת לו אהבה ובמודעות על כך- התינוק יקבל את כל האהבה, בלי קשר לצורת האכילה שלו.

מתסיסה אותי אפילו המחשבה.

שאיבה היא הענקת אהבה ענקית (אשכרה להיות מחוברת למכונה ולהיות משועבדת לה כדי לתת לתינוק שלך כל מה שהוא צריך!). אמא שואבת זו אמא לביאה, ובעיניי ברור שהתינוק מרגיש את ההקרבה הזאת, גם אם הוא לא מודע אליה שכלית. הוא מרגיש כמה את אוהבת אותו, גם אם זה לא מתבטא בקרבה פיזית של הנקה.

יכולה לומר על עצמי-

לשני הילדים שלי שאבתי בין שבועיים לחודש (נולדו קטנים ולא הצליחו לינוק), ונשברתי והפסקתי לשאוב מתוך הקושי שזה נותן. לא מרגישה שאני נותנת להם פחות אהבה מכל אמא אחרת, וגם לא חושבת שהם מרגישים חסך כלשהו באהבה.

כן רואה אבל שנוצר קשר סביב אוכל. שניהם העדיפו בצורה משמעותית שרק אני או אבא שלהם יביאו להם בקבוק. משמעותית הם אכלו פחות טוב בידיים אחרות, וכשהכנסתי את הבכורה למעון היו כמה ימים טובים שהיא עשתה שביתת רעב כי לא הסכימה לאכול בקבוק מהמטפלת. רק ממני. בסוף עבר לה.

נראה לי מעיד על זה שהם מרגישים 'אמא' ו'אבא' לא רק באמצעות החיבור הפיזי בהנקה. אפשר לתת הרבה רוך ואהבה גם בלעדיה.

גם לי אמרו את כל הדברים האלה - קשר עין, חיבוק, ערסול בזמן הנקה.. הכל אמור לגרום ליותר חיבור בין אמא לילד מאשר בקבוק.

האמת?

קשר עין - ממה ששמעתי מנשים מניקות, חצי מהפעמים לא קורה. הנקה זה כל כך ארוך, ונשים קוראות ספר או צופות במשהו בזמן הזה. זה לא שיושבים חצי שהה ובוהים בילד באהבה.

דוקא כשמאכילים מבקהוק זה לוקח יותר זמן וחיבים להיות אקטיביים עם מה קורה עם הילד. אישית בעיניי זה גורם יותר לקשר עין

חיבוק וערסול - לא יודעת איך אחרים מאכילים מבקבוק אבל אני גם מחבקת ומערסלת בהאכלה מבקבוק וזה לגמרי זמן של חיבור.

אין ספק שחלב אם זה תזונה טובה יותר, אבל מבחינה רגשית ממש לא חושבת שילד יונק נתרם יותר

אבל לגמרי מצטרפת לכל מה שכתבו פה..

פעם חשבתי על זה שאולי הקב"ה ברא אותנו כך שהאוכל של התינוק נמצא בגוף של אמא שלו, כדי שיהיה לנו הכי ברור, גם בלי שילמדו אותנו, שהתינוק זקוק לקרבה הגופנית הזו, לזמינות של האמא אליו, לחיבוק, למגע.

היום יודעים להגיד את זה ממחקרים. ראו איך תינוקות בבתי יתומים שקיבלו רק את הצרכים הפיזיים שלהם לא התפתחו בצורה נורמטיבית, כי הקרבה הזו היא צורך קיומי.

אבל פעם כשלא היו מחקרים, אז לא היו יכולים לדעת את זה. אז ה' הטביע את זה במציאות, וגרם לכך שהאוכל של התינוק יהיה מהגוף של האמא. שהיא תהיה חייבת להיות זמינה עבורו ולהיות איתו במגע פיזי קרוב כדי להאכיל אותו.

אבל כמובן שזה לא חייב לקרות רק על ידי אוכל, או דווקא על ידי הנקה.

וב"ה שיש היום אפשרויות להזין את התינוק ולאפשר לו לאכול ולשבוע ולגדול גם כשההנקה לא זורמת.

ואת המגע והקשר והזמינות של האמא והאבא הוא מקבל בכל מקרה מהורים שאוהבים אותו ויודעים ויכולים לספק לו את זה גם כשזה לא דווקא באופן ההאכלה שלו.

בתמל זה לא ברירת מחדל אבל זה לא אומר שזה לא נצרך.

ןבתמל יש גפ בונוס שהקרבה הפיזית בזמן ההאכלה יכולה להיות גם מאבא ולא רק מאמא. אז הילד מרוויח כפול

וזה ככ ככ לא קשור, תחוי בהרבה מאפיינים ומשתנים אחרים

אם יש לך תנסי

אם לא, תמשיכי עם הטיפולים

ו דעתי

לי לא היתה סבלנות, בכלל..

ואני בכללי ממש לא בעד תרופות וכאלו, אבל ראיתי בפן הנפשי שקשה לי לחכות עוד חודש ועוד אחד,

אז אני כן הלכתי לכיוון של טיפול תרופתי,כדורים זריקות וכו'..

אבל..אני לא נקלטתי באופן טבעי בכלל, אז אולי זה שיקול.

מה שממליצה, אחרי שנכוויתי בצורה כואבת, ללכת רק לרופא פורויות, לא לסמוך על רופא נשים רגיל בשום הפניה לשום טיפול.

רובן רואות שיפור במחזור מהחודש הראשון. אני ממליצה..

מוזמנת בשמחה לשאול עוד.

כשהייתי ילדה.. כאילו דיברת אותי בכל פעם שהיה ריב או מתח בין ההורים שלי זה בדיוק מה שרציתי להגיד להם

תודה על זה 💞💞 

את חייבת להפיץ את זה

כתבת מדהים ואמיתי!!

הפצתי לאחים שלי.. 

תודה על זה!

היתה כתבה שהאשימה אותו כאחראי למחדל החלפת העוברים באסותא... 

הכי נכון לחכות לוסת/שבוע אחרי האיחור, מוקדם מבינהם... במקרה שלך כנראה לא יהיה וסת בגלל הפרימולוט... אז לחכות לפחות שבוע אחרי האיחור

לפחות אני לא מצליחה לראות את זה

אולי יש משהו מסויים אבל זה לא בצבע שמעיד על הריון

מאיפה הבדיקות האלו?

סתם, האמת שדי הזנחתי את זה... בסוף עם הזמן שעבר זה השתפר. היה לי חתיכת קרע בלידה.

בעקרון אבל כדאי לבדוק איך אפשר לטפל, חבל לסבול... הייתי מתחילה אצל הרופא נשים

שכתבת שכואב סתם, ככה, לא רק בזמן יחסים. אצלי זה כאב רק אז כשזה נגע שם..

תחושת שריפה סתם נשמע כמו פטריה, או באמת יובש מההנקה. אם את סובלת נראלי אין מנוס מללכת לרופא.. באסה ❤️❤️

הרופא יצטרך להסתכל שם או שיספיק לו התיאור שלי?

או שזה תלוי רופא?

מערבבים מים חמימים עם כפית סודה לשתיה ושוטפים את המקום.

עלול להיות שורף לכמה רגעים, אפשר לשטוף מיד מעט.

אבל אחכ ממש מרגיע. 

בתור אמא צעירה שסמכתי על הרופאים , טעיתי ככ הרבה רק בגלל שהרפואה מציעה מיד תרופות ולא מדריכה על דרך חיים.

היום אני מורידה לילדים חום עם ויטמין סי.

לא ממהרת להוריד חום.

משככי כאבים הם רק למקרים שבאמת אי אפשר אחרת כמו כאבי שיניים ואוזנים, אם לא עזרו תרופות סבתא.

נדיר מאוד שלוקחת ילדים לרופא. לפעמים רק כדי לאבחן אצל הרופאה האלופה של הילדים שלי, את הטיפול אני מטפלת בבית.

כייש מקרים בהם זה חשוב לאבחן

למשל דלקת בשתן אצל ילדים, אצלנו העלתה חום. ובזה חשוב לטפל מהר, אחכת חלילה יכול להיות נזק

או דלקת גרון חיידקית

אמרה לי שלרוב אין מה לבוא לפני 3 ימים חום.

ב"ה לא נתקלתי בדלקת בשתן לילדים שלי, או שהצורה שאני מטפלת גרמה לדלקות לעבור.

גם דלקת גרון- אני נותנת המון ויטמין סי בזמן חום, גם די. ופרוביוטיקה. בינתיים אני ככה 4 שנים. כאאשר לפני כן הייתי פעם בשבוע בחורף לפחות אצל הרופאת ילדים ובקיץ גם בתדירות גבוהה

שרופא כתב.

האמת שלא חקרתי מידי את הנושא, אחרי שהעלית את האפשרות שזה בעייתי - בדקתי קצת יותר.

בכל מקרה, מי שחוששת וסובלת מהכאבים באיזור החיצוני יותר- בוודאי תוכל להשתמש. זה סבל ככ גדול, אז אם נותנים משחות של סטרואידים לאיזור, סודה לשתיה זה בקטנה.

שהרופא כאן אומר שיש בעיה שהחומציות של הזרע גדולה מהחומציות של הנרתיק ולכן צריך לשטוף אותו עם מים, במקרה שיש דלקות חוזרות ונשנות.

לא במקרה של פטריה

זה לא בטוח אותו הדבר כי הגורמים לפטריה עשויים להיות שונים

ובכל מקרה, אין כאן המלצה להפוך את הנרתיק לבסיסי יותר

אם כבר אולי להפך

יש משחה, עם מרשם רופא, אובסטין, שמתאימה כשאין עדיין עליה האסטרוגן. אם עוד לא חזר הוסת/את מניקה.

תבררי עם הרופא אם זה יכול לעזור לך.

נתנו לי לשבועיים בערך, ואחר כך נתנו לי למרוח לפי צורך.

כמובן צריך לבדוק. לי בנוסף עשו תיקון לצלקת, רק מומחית במרפאות פרינאום איבחנה. הייתי עם כאבים עזים כל הזמן (דוקא לא בזמן יחסים) ולפעמים התבטא בשריפה וגירוד, לא היתה פטריה. אבל גם אחרי הפרוצדורה נתנו לי להמשיך לפי צורך עד שהוסת חזרה

בהצלחה! 

זה קקי של יונים?

אם כן

קודם כל הייתי מכבסת את כל מה שמעל/מתחת/בצדדים בארון. ומנקה טוב טוב.

את השמיכה עצמה הייתי מרתיחה בלפחות 60 מעלות+לשים חומץ בתוך המכונה.

קקי של יונים זה ים של מחלות.....

פיייי

שונאת התעסוקיות שכאלה...

חיבוק.

מצד שני אם כבר מישהו מתעסק מעדיפה שזאת תהיה אני ואנקה כמו שצריך....

לק"י

אני מכבסת בכביסה רגילה. ולפעמים מנקה רק במגבון.

לא נתקלנו במחלות ב"ה

הם מגלים את היכולות של הקול שלהם...

לגבי משחקים - קודם כול, לא לצפות שהם יעסיקו אותה לאורך זמן... (שילוב של גיל ואופי) אם היא אוהבת לטפס (כמו השובבה שלי...) אז משחקים כמו מגלשה ביתית ונדנדה ביתית (כזו כמו סוס נדנדה) יכולים לאתגר אותה. אם יש לכם מקום לאחסן... גם ביבמה יכולה להנות בגיל הזה. אפשר גם אוהל כדורים/בריכת כדורים קטנה.

משחקים יותר קטנים - הבת שלי אוהבת לשחק במפתח להתפתחות. מעסיק אותה חמש דקות בערך, אבל זה גם משהו... חוץ מזה - כל המשחקים המנגנים ומלאי הכפתורים, שנותנים לה הרגשה של גדולה כמו אמא, שגם לה יש "פלאפון" לשחק בו... (כי אחרת הפלאפון של אמא הוא משחק קביל בעיניה )

יש גם כל מיני משחקי תחושה כמו צבעי ידיים וכדומה - פתחתי על זה שרשור לפני כמה זמן, אבל עוד לא הספקתי/הצלחתי לממש... תנסי לחפש אותו בכרטיס האישי שלי.

בהצלחה ובהנאה בגידול!

אוהבת לשחק בעיקר בכל דבר שלא מרשים לה😅

נהנית ממשחקי חיקוי, לעשות אותו דבר כמוני- אפשר כשאת עושה משהו להביא לה דבר דומה, היא תהנה מזה

להכניס ולהוציא מקופסה יכול להחזיק המון זמן

לפתוח ולסגור דברים, קופסאות עם מכסים היא אוהבת

והאמת המון לטפס ולקפוץ ולרוץ ולחקור🙂

למשל כשאני מבשלת הוא יושב על הרצפה/בכסא אוכל עם קערה וכפות עץ, נתנו לו שלט שלא עובד, מגבונים והוא מנקה ...כל דבר שמנגן, ספרים שאפשר להזיז שם דברים... הוא גם אוהב להדביק ולצבוע-אבל זה מחזיק לממש מעט זמן. בימבה הוא גם אוהב , אוהל-הוא אוהב שיש לו מקום משלו...

לוקחים פתולוגיה בגרידה והרופא יכול להיכנס לראות את התוצאות.. לגבי 2 בדכ זה אולטראסאונד וגינאלי.. רוצים לראות שהרחם נקייה ואין שאריות.. לא יודעת לגבי להיבדק במחזור... תרגישי טוב!

בשורות טובות בקרוב!

לגבי פתולוגיה - אנחנו על זה..

כולל יעוץ גנטי והכל.

2. טוב, מקווה שאפשר אוס וגינאלי במחזור.

כי הכתמים התחזקו להם..

תודה רבה 

גם אחרי גרידה יכולות להיות שאריות

הכתמים מתפתחים למחזור? כי יכולים להיות כל מיני שיבושים הורמונליים אחרי הפלה אז לא בטוח שזה מחזור (אל תאסרי את עצמך למשל בלי להתייעץ עם רב)

ושולחת חיבוק וכוחות.. לא פשוט💓

האמת, הדבר היחיד שבא לי זה להיות בהריון.

הייתי אמורה להיות עכשיו בשבוע 18🤦🏼‍♀️

אם מההפסק עד עכשיו עברו יותר מ3 שבועות של שקט,

ופתאום יש כתמים שמתחזקים -

רוב הסיכויים שזה מחזור ולא שאריות, לא?..

בכל מקרה הם התחזקו, ונאסרנו.

מקווה שזה באמת מחזור ושהגוף יחזור לעצמו.

תודה לך

קודם כל חיבוק ❤️

1. רופאים לא מתרגשים מאישה במחזור

2. עושים אולטרסאונד פנימי לראות אם יש שאריות. דרך הבדיקה רואים אם יש זרימה של דם בתוך הרחם וזה אומר שאריות

3. לא צריך להביא סיכום לדעתי. תגידי רק באיזה תאריך היתה הגרידה כדי שהיא תחשב מה בעצם מתאים לשלב הנוכחי ומה נקרא חריג.

וחיבוק ממש על האכזבה שלא נקלטת

אבל תדעי שאחרי כל מה שעברתי בשנה האחרונה

למדתי ממש לא לצפות לכלום בחודש, חודשיים שאחרי ההפלה

כי זה נכון שיש הרבה סיפורי נפלאות של הריון מיד אחרי הפלה וכו' וכו'

אבל רגע, הגוף עבר משהו

לא תמיד הוא מוכן להריון חדש כל כך מהר

ואנחנו רוצות שהגוף יהיה במיטבו בהריון החדש.

מאחלת לך שיגיע מהר ובקלות ככל האפשר

הרגעת אותי לגבי המחזור.

את ממש צודקת לגבי הציפייה, אבל אני לא מצליחה.

מרגישה כאילו כולם סביבי בהריון (כמו תלמיד נהיגה שרואה מלא 'ל' מסביב? אז כזה. בטח יש לתופעה הזו שם).

וככ רוצה גם!

עצוב לי לקלוט שהפלה זה לא רק מספר שבועות ההריון שהלכו לפח (12-13 במקרה שלי),

אלא גם זמן הטהרה אחכ, ואז עד המחזור, ועד שהגוף חוזר לעצמו ..

כמעט חצי שנה של פארש!!

אוף, אני כמעט בוכה מלחשוב על זה.

בכללי הדמעות נמצאות נורא קרוב לעיניים לאחרונה.

פתאום כולם מסביב בהריון

וזה באמת נכון

כי כל הזמן יש נשים בהריון

וזה ממש קשה וסיוט כל ההמתנה הזאת אחרי ההפלה, הדימומים

שתביני, אצלי אחרי הריון כימי שזה אומר שהייתי בהריון יום וחצי בערך

לקח לגוף איזה חודשיים בערך להתאזן

וכל הרגשות צפים בזמנים האלו

ואני מרגישה הכי אומללה בעולם

עם הזמן אני מבטיחה לך נהיה קצת יותר קל

גם עצם המחזוריות הזאת הטבעית והפלאית שיש שלנו בגוף

נותן המון תקווה

נכון יש דם, כואב, מאכזב

אבל מיד אחכ יש התחדשות, טבילה, ביוץ חדש

ופוטנציאל חדש

בעז"ה שתזכי בקרוב ממש ❤️

לצערי הרופאה לא עשתה אוס,

אמרה שבכל מקרה במצב של תחילת מחזור יראו רירית עבה -

ולא ידעו אם נשארו שאריות או לא.

נתנה הפניה לאוס ואמרה ללכת בסוף הדימום.

חוצמזה היא היתה ממש חמודה ואדיבה. ממש!

דר' הדס (או הדסה) אלוש.

כללית מעלה אדומים.

מבחינתי לחזור אליה תמיד..

חשוב תודה לכל המזדהות והמגיבות והמעודדות.

קראתי אתכן בצמא.

אז לנוח בהריון ממש לא נקרא להתפנק, זה צורך חיוני של הגוף.

זה שיש נשים אחרות במצבים אחרים לא קשור אליך. כל אחת עוברת את ההריון בצורה שונה 

אין לך מושג מה נשים אחרות עוברות, יכול להיות שהן סובלות פחות או שכלכלית אין להן ברירה.

אם יש אפשרות אז לגמרח לנצל את ההזדמנות ולנוח קצת

אני חושבת שיש אפשרות מבחינה כלכלית. קצת חנוק אבל לא סוף עולם.

אודיע שאני מוכרחה לנוח, עם כל האי נעימות. 

בהצלחה בכל החלטה!

בקיץ מקבלת משכורת בכל מקרה (מורה).

עבדתי כל השנה ואמורה לעבוד בשנה הבאה עד חופשת הלידה בעזרת ה'.  

רק שהייתה לי עבודה נוספת לקיץ, ועליה חשבתי לוותר. 

החודשים הראשונים של ההריון קשים אצלי יותר, בדרך כלל. 

את כבר עובדת, ועוד בהוראה, ברור שתהיי גמורה...וכתבת שאת מחזיקה רק שעתיים שלוש, את מתכוונת לשעתיים שלוש ביום, אחרי הוראה?!

שמעי את רחוקה מלהיות מפונקת!

ועכשיו מסתיימת שנה וקלטתי שאני לא מסוגלת לחשוב שאשב על העבודה הנוספת כל הקיץ. בעקרון הייתי אמורה לשבת על זה חמש שש שעות ביום מדי יום ביולי אוגוסט כדי להיות בקצב משביע רצון (אמור להיות תוצר בסוף). 

לכל אישה יש את התופעות שלה בהריון והכוחות שלה, ואם את מרגישה שלא מתאים לך אז תלכי לפי ההרגשה שלך. ולא כדאי להיקרע..

ואת יודעת מה? גם להתפנק מותר! את בהריון! 😘

ממש ממש לא.

השאר, אני  לא יודעת..

את עובדת במשרה מלאה בלגדל תינוק חדש וזה יכול להיות הדבר הכי קשההה בעולם

מגיע לך ביושר כל בדל מנוחה (וגם כל בדל פינוק דרך אגב).

אין תחרות בכאב או בתחושת קושי. לא משנה מה אחרים במצבך מרגישים או עושים, משנה מה הכוחות והיכולות שלך עכשיו.

תזרקי את המצפון לפח ותנוחי בלב שלם ושמח

כל כך לא! שליש ראשון זה סיוט!!!! מי שלא עבר את זה לא יבין את תחושת החדלון.

אם אפשרי לך כלכלית, עופי על זה. 

להוריד שעות?

דווקא חושבת שזה טוב שיש שגרה אפילו מצומצמת של עבודה. ממש מזדהה איתך היו לי הריונות שהייתי גמורה!! אבל אם היה לי משהו חשוב אז קמתי כמו פנתרה

כמה שעות בשביל  השגרה אולי יעשה לך טוב...

ומן הסתם יתעצבנו עליי שאני לא עומדת בקצב... הייתה לי שגרה עמוסה מאוד כל השנה, בלי ימים חופשיים בכלל, עד לקריסה כמעט, ותהיה לי שוב שגרה עמוסה עם סיום החופש.  

לכן לא בטוחה שאני זקוקה לשגרה כלשהי בקיץ (להפך, בא לי לישון כל עוד הילדים בקייטנות...).

בעבר גם אני הכרחתי את עצמי תמיד לתפקד בכל מצב, וגם כשהרגשתי רע ממש. כנראה הגיל עושה משהו לגוף, ומרגישה שהפעם קשה יותר (וזה הריון שהגיע אחרי הפלה בשבוע די מתקדם, אז יצא שכל המחצית הזו אני עם בחילות וחולשה ולא מתפקדת בבית, ורק הפסקה קצרה באמצע...)

טוב, אני עונה לך ומבינה שכבר החלטתי . טוב שכתבת. גרם לי להבין טוב יותר מה נכון לי הפעם. 

עכשיו כשפירטת עוד יותר, אין ספק שהחופש הזה ממש חשוב וחובה

תהני ממנו! 

תנוחי עד שתשגעי

והמשך הריון קל ומשעמם בע"ה

בלי הפתעות

ובלי לחצים

והמון המון מנוחה 

סליחה זה לא בקטע מתקיף..

אמורה להודיע היום שאני מוותרת על העבודה, ושיקחו מישהו אחר במקומי (ואם ממש רוצים אותי, שיחכו עד סוף הקיץ, שארגיש קצת יותר טוב, וגם אז לא אתקדם מהר כי יש גם הוראה). וממש לא מוצאת אומץ.

לא רוצה לומר את הסיבה כמובן, ומתלבטת איך לנסח בלי לשרוף גשרים (המעביד גבר צעיר, אז פחות מתאים לי לרמוז, סתם מביך). ובסך הכול כן אצטרך השלמות הכנסה מעין זו בעתיד. 

בכל מקרה, אם את לא רוצה לספר, אולי להסביר שנוצר בלת"מ הנוגע לילדים בחופש, ושלכן יהיה לך הרבה פחות זמן לעבוד על הפרויקט ממה שחשבת.

כך שתקבלי בהבנה אם יקח עובד אחר, כי את לא יכולה להבטיח הספקים בתקופה הזו. 

ואני גם אחרי הפלה שקרתה ממש לא מזמן בשבוע אחת עשרה, אז ממש לא מרגישה בנוח לשתף זרים על הריונות...

הוא לא מעביד קבוע שלי. זו עבודה לתקופה של כמה חודשים.

מניחה שהוא רוצה דווקא אותי (משהו שאני טובה בו מאוד וכבר עשיתי לו משהו דומה בעבר). אכן מתכוונת לומר שייקח עובד אחר ולא איפגע. באמת לא איפגע. אלא שבטוחה שיהיה מתוסכל כי בנה על זה וחיכה שאתחיל וכו'. יחשוב שאני חסרת אחריות. אוף.

גם חופש וילדים פחות תירוץ - גם זה יישמע חסר אחריות - יש פה שפע בייביסיטריות וקייטנות.  

אבל באמת שלא עומדת בקצב. הוא בכל מקרה יתאכזב. 

רמזתי בלי לפרט. מקווה שיקבל בהבנה.

שדורש ממך הרבה לא תוכלי?

וגם אם ינחש, לא נורא