אני בהלםםםם, התינוק בדיוק בן 4 חודשים, מנעתי עם נרות ,יודעת שזה לא 100 אחוז אבל עדיין, בדקתי סתם מין הרגשה פנימית כזאת והופ 2 פסים יפיםם
מה יהיה הפעם? ה' יזכה אותי גם הפעם לצאת בידים מלאות ילד בריא ושלם?? נכנסתי ללחץ
אני בהלםםםם, התינוק בדיוק בן 4 חודשים, מנעתי עם נרות ,יודעת שזה לא 100 אחוז אבל עדיין, בדקתי סתם מין הרגשה פנימית כזאת והופ 2 פסים יפיםם
מה יהיה הפעם? ה' יזכה אותי גם הפעם לצאת בידים מלאות ילד בריא ושלם?? נכנסתי ללחץ
למרות שאני לא מאמינה שאצטרך לתת למישהי להיות איתו במקומי 😔
ככה-
אפשרות א'-
מעון תמ''ת שנמצא דקה מהעבודה שלי. רוב מוחלט של ההורים מבסוטים עליו וגם אני אהבתי (שניים מהגדולים שלי היו שם, אבל לא בכיתת התינוקות. וגם עבר מאז הרבה זמן. המנהלת נשארה, חלק מהצוות התחלף).
יתרונות-
צמוד לעבודה, מכסה הרבה שעות.
חסרונות-
אני לא באמת יודעת מי תהיה המטפלת של הקטנטן בפועל. וזה שורט לי בלב.
הרבה רעש מהרבה תינוקות יחד- וראיתי שרעש ממש מפריע לבן שלי (אבל אולי עוד 3 חודשים זה יהיה אחרת?).
חשש שידבק הרבה ויהיה חולה חצי מהזמן.
וגם- אני צריכה רק אחרי החגים, ואצטרך לשלם מספטמבר כדי לתפוס מקום.
אפשרות ב'-
מטפלת ששומרת על ילדים אצלה בבית. היא בערך בגילי ואני מכירה אותה מהגן שעשועים, וילדים שלנו שהיו יחד בגן. היא לא בדיוק בסגנון שלי, אבל ממש אחלה עם ילדים. כל מי שהיה אצלה מבסוט עד הגג (ואני גם רואה איך הילדים בני השנתיים וחצי מגיבים אליה באהבה בגן שעשועים). צריכה ללדת כל רגע, ותפתח רק אחרי החגים, שזה טוב לי.
יתרונות-
מעט ילדים. מטפלת ספציפית שאני יודעת שהיא טובה.
חסרונות-
עובדת רק עד 2, 5 ימים בשבוע. בלוח חופשות של משה''ח. צריך למצוא פתרונות נוספים לשאר הזמן (שזה אפשרי, אבל טרטור גם לי, וגם עוד דמות מטפלת לתינוק).
גרה בערך 5 או 7 דקות הליכה מהבית שלי- שזה כאילו כלום, אבל עוד עשר דקות/רבע שעה כל בוקר וכל צהריים- זה כבר הרבה. בטח בחום או בגשם (לרוב אני אהיה בלי רכב).
וזה שהיא מטפלת יחידה. שעכשיו עם הסיפורים זה מפחיד (ומצד שני- אם הילדים מאוהבים בה, זה לא סימן שגם היא אוהבת אותם?).
מה אומרות?
ותכלס, גם במסגרת קטנה נדבקים..
השאלה עד כמה...
אחת האמהות אמרה לי שהצוות כאן בחרדות יתר. מאז הקורונה הם מקפיצים על כל שטות. השמועות אומרות שבכל יום בערך שליש מהילדים נשארים בבית...
קודם כל אם את סומכת על המנהלת זה נראה לי הדבר הכי חשוב כי בסופו של דבר היא זו שבוחרת את הצוות, אז גם אם מטפלת ספציפית התחלפה אפשר יותר לסמוך על המעון.
רעש ומחלות יהיו כנראה בשני המקומות אז לא הייתי לוקחת אותם בחשבון אם בכל מקרה מכניסה למסגרת
התשלום מבאס ממש.. השאלה אם לשלם לשני מקומות בשביל למלא את החוסר בזמן של המטפלת השניה לא מתקזז עם זה
חוץ מזה דברים שהפריעו לי אצל מטפלות יחידות -
* לרוב זה לא קבוצה באותם גילאים, מה שאומר שאם זה תינוק קטן צריך לוודא שהיא שמה לב שהגדולים לא יפגעו בו בטעות (אם זורקים דברים למשל וקוביות יכולות לעוף לתוך הלול או משהו כזה), ואם ילד יותר גדול לא תמיד הוא מקבל מספיק חברים בגילו או גיריים והעשרה מתאימים
* אני רואה פה באזור שאם המטפלת או אחד הילדים שלה חולים הן מחפשות מחליפות לא תמיד שהן מכירות, מה שאומר שאין לי מושג מי עם הילד בימים האלה
1. המטפלת מגבילה את עצמה לעד 4 תינוקות. אז בוודאות יהיה שם פחות רעש ומחלות מהכיתה של 15 שזה מה שיש במעון (3 מטפלות).
2. היא גם לוקחת רק מי שבגיל של הילדים שלה. לכן בשנה הקרובה זה יהיה תינוקות עד גיל שנה.
3. אם המטפלת חולה- זו באמת בעיה. אני לא יודעת מה הנוהל של במקרה כזה. והאמת אני יודעת שכשהילדים הפרטיים שלה חולים היא מקבלת תינוקות ולכאורה משאירה את הילדים שלה בחדר. אבל ברור שזה לא הרמטית ולא פתרון מוצלח.
4. הפתרונות לשעות ולימים שאני לא אהיה יהיו בעיקר בעלי והילדים הגדולים. אז כסף זה לא עולה, אבל כן דורש אנרגיות...
למטפלת מהבית ששומרת על הילדים שלה ועל עוד נוספים.
לפעמים נדמה שזו מישהי שלא רצתה לצאת מהבית אלא לגדל את הילדים שלה, אבל בגלל שהיא מפסידה את השכר שלה, היא אומרת - יאללה ניקח עוד ילדים על הדרך.
אם מדובר במישהי מקצועית, איכותית, שיש לה סדר יום מובנה וחוץ מאהבה (שזה טוב ויפה) היא מפתחת, מחנכת, משחקת הייתי בוחרת במטפלת כי זה באמת הבחירה שלי. אני בוחרת. ולא צוות המעוו בוחר עבורי אקראית איזו מטפלת לילדה שלי.
שאת יכולה ללכת להניק במשך היום ולקפוץ לבקר
מאוד חשוב בעיניי לבוא ולהציץ במשך היום לראות שהכל בסדר, להציץ מבחוץ הכוונה
אנחנו שמנו במעון ליד הבית ושלחתי את בעלי להציץ במשך היום בהתחלה
5-10 דקות הליכה לא משמעותיים בעיני, ככה גם היה אצלי
אני לקטנים מעדיפה משפחתון קטן וביתי עם מטפלת שמכירה
אבל במקומך המעון נשמע עדיף
פתאום נתקפתי דחף למיין ולקפל את כל בגדי התינוקות שצברתי - אבל זה מוקדם מידי!!!
הלפ, תגידו לי שיש עוד זמן...
בהריון הקודם במשך חודשיים קירצפתי דברים בבית והזמנתי דברים מהאינטרנט לתינוקת
בהריון הזה יש לי את הרצון לקרצף דברים כבר מעכשיו (שבוע 32) אבל אין זמן 
ב"ה בתחילת הריון.
בגלל שמשויכת באתר לרופא אחר(רופא פוריות) לא יכולתי לקבוע תור באתר אז התקשרתי למוקד וביקשתי תור לרופא מסוים שמקבל במרפאה שלנו
היא שאלה אם זה למעקב הריון כי לא מופיע לה שהוא עושה מעקב הריון, רק 2 רופאים אחרים שם, הוא מופיע רק בתור רופא נשים אבל לא רופא הריון.
אמרה לי שהיא יכולה לקבוע לי אבל אני לוקחת סיכון שהוא לא יקבל אותי...
יש דבר כזה?!
ניסיתי לשאול במרפאה אבל היא סגורה כבר.. ובנתיים מריצה סרטים.
ועוד שאלה
יש מה לנסות לקבוע כבר תורים לשקיפות וסקירה אם אין לי הפניות עדיין או שלא יתנו לי לקבוע?
בכללית.
לגבי התורים - ממה שאני מכירה כדי לקבוע תור לא צריך הפניה
בהצלחה!
מעניין.. הוא לא באף אחת מהקטגוריות האלה
(עשיתי אצלו מעקב זקיקים אז מכירה את האו"ס שלו מקרוב, יש לו תורים ממש זמינים והוא בכלל לא עמוס, ולא ידוע לי שיש לו מומחיות ספציפית..)
אולי סתם באג של המערכת.
הלרופאה הקבועה שלי עושה מעקב הריון רק במקום מסוים וגם ככה אין לה תורים.
כשנכנסתי להריון אמרו לי לא לעשות אצלה את המעקב כי צריך רופא עם תורים זמינים. אז הלכתי לרופא אחר. ואחר כך הוא בכלל הפנה אותי למרפאת הריון בסיכון- אז גם הלכתי לרופא אחר
ביררתי במרפאה היום ואמרו שלא אמורה להיות בעיה ולא ברור למה הוא מופיע ככה במוקד.
לגבי המשך תורים, תודה, אנסה לקבוע.. מקווה שלא יעשו לי בעיות
(אני אחרי או"ס שראו דופק ב"ה)
אני מכאן אבל חוששת מ אאוט (ינג)😅
וקחי בחשבון פקקים מטורפים בשעות העומס.
היוש
אז המתוקי שלנו חגג שנה וצריכה רעיונות למתנה בשבילו, שאנחנו נקנה. משהו קצת יותר חגיגי ושווה. בימבה ושולחן פעילות קיבל מהמספחה.
בונוס, אשמח לדעת מה אתן הומרות על הליכון, מומלץ או לא? שמעתי שאולי הוא מפתח תלות ואז לא כדאי להרגיל אותו וכאלה...
תודה יקרות 💗
שהזיכרון הזה לא יצטרך לזיכרונות קונקרטיים - עשו לי ככה, קנו לי ככה, אלא לזיכרון ההווייתי - חגגו לי, השקיעו בי, אוהבים אותי. וזה דברים שגדלים איתם והם משמעותיים לנפש.
אז נכון שלא קריטי איזו מתנה נקנה וכמה היא תעלה, הגבתי על אם יש ערך בלחגוג או לא.
בנות שמשתמשות בה:
1.כמה זה נח לתינוק? אני יוצאת הרבה בחופשת לידה ותוהה כמה אפשר להסתובב עם זה מבחינת שינה
2. מה היתרון של הבסיס? אפשר להשתמש לרכב גם בלי?
3. מחפשת יד 2, אז אם יש כאן מישהי שרוצה למכור, אשמח מאד בפרטי (עם תוקף)
1. לרוב התינוקות זה נוח מאוד כי הם כאילו אסופים שם.
אם את עם רכב ויציאות קצרות זה הכי נוח שיש, את לא צריכה לסחוב איתך עגלה, רק דונה.
2. היתרון של הבסיס זה נוחות, את מניחה את הדונה על הבסיס וזהו, אין צורך לקשור עם חגורה
זה לא תחליף לעגלה (למרות שהרבה עושים את זה עגלה)
אבל לא בריא להיות הרבה זמן ברצף (כמו כל סל-קל או טרמפולינה).
אז למציאות קצרות יחסית זה נפלא (נגיד נסיעות חטיפת חלב, או לקפיצה לחנות).
אם את יוצאת לסיבובים ארוכים, פחות מומלץ, כי התינוק צריך לגוון בתנוחות.
2. לא חייבים בסיס. היתרון שלו זה הנוחות של החיבור של הדונה לרכב, וזה שאין מצב שתקשרי לא טוב ולא בטיחותי (וזה דבר שקורה גם להורים אחראיים ומודעים).
אני לא משתמש בבסיס כי אנחנו מקפלים יחסית הרבה את המושב האחורי, ומסיעים ברכב את הילדים הגדולים. אבל ברוב המצבים- ממש עדיף עם בסיס.
3. כל הכבוד לך על המודעות לתוקף! שימי לב שגם צריך לוודא שלא עברו איתו תאונת דרכים כלשהי.
אני השתמשתי בלי בסיס, צריך לחגור כל פעם את הסלקל.
מישהי יודעת מה המדיניות?
זה כמו מעבודה רגילה או כמו מלימודים?
אני צריכה לעשות שנה הבאה עבודה מעשית בחנ"מ (כחלק מהרחבת הסמכה).
אני ממש ממש בתחילת הריון, צריכה ללדת בפברואר.
מתלבטת מה לעשות?
לא רוצה עדיין להגיד למדריכה, ממש מוקדם. מצד שני, לא רוצה להתחיל ואז לא ייחשב לי.
מישהי יודעת מה קורה אם מפסיקים עבודה מעשית באמצע?
ליומיים בשבוע.... כן זה טירוף לא הגיוני🤷🏻♀️
אישית ילדתי רגע אחרי החופשת סמסטר אז עשיתי הסכם עם המדריכה שאני מגיעה בחופשת סמסטר (הגעתי יותר ממה שהיה צריך) ומקזזת את זה מאחרי הלידה..
היא לגמרי זרמה איתי ויכולתי להגיע כשהיה יותר הגיוני..
בהצלחה זה קשוח מאוד
אם חושדים בלשון קשורה והתור רק בעוד שבוע?
ממשיכים להפצע?
אין יועצת הנקה בבי"ח?
מה עם קונכיות?
דחוף לקנות רפידות נורסיקר אם כבר התחלת להיפצע.
אולי מישהו יכול לעזור לכם להיות "על התורים"
בשביל לנסות להקדים את התור?
אם יש רק חשד כדאי לצלם ולשלוח לרופא שיראה. לפחות תדעי בוודאות אם זה זה.
ועוד יועצת אמרה שהיא לא חושבת שזה משמעותי
אז לנו נותר רק לחכות למומחה שיכריע 🙈
הרופא שהתרנו אצלו את הלשון הקשורה אמר שהוא נותן הוראה למזכירות בקופה שאם מתקשרים בשביל לשון קשורה להכניס בין התורים כמה שיותר מהר
אולי שווה לך לנסות
יכול להיות ככה תור יותר מהר ויחסוך לך הרבה כאב..
התחייבות מהתקופה ולא יעלה הרבה..
בן כמה התינוק?
תנסי אולי להביא חלק מהזמן שאוב
(וגם לשמירת החלב כדאי לשאוב)

ציפצופיתפדים של גוד קייר
הכל מחומרים טבעיים
וגביעונית
תודה על התשובה ❤️
לקחת כל פעם 200 או 400 מ"ג או לפעמים גם 600 מג (תלוי בעוצמה של הכאב, אני מתחילה עם 200, ואז מוסיפה עד שזה משפיע על הכאב)
ברגע שהתחיל טיפונת ליכאוב לי, לקחתי שוב.
וגם בלילה, כדאי לשים שעון מעורר ל-4 שעות אחרי שאת לוקחת את הכדורים, ככה אפשר להספיק לקחת עוד כדורים לפני שהכאב מגיע לרמה שהוא מעיר אותך.
כשהכאב הוא כבר ברמה שהוא מעיר - זה כבר מצב שאצלי לקח שעה של כאבים והתפתלויות על הריצפה עד שזה התחיל להשפיע. לכן כדאי אפילו לקום כמה פעמים בלילה כדי לקחת עוד משכך כאבים, מאשר ליבכות על הריצפה שעה שלימה.
שמעתי על נשים שאפילו נורופן לא השפיע עליהם. אז מקווה שלך זה כן יעזור.
אני יודעת שהכמות חורגת לחלוטין ממה שממומלץ, אז אולי כדאי להתייעץ על זה עם רופא. אני העדפתי את זה מאשר להיות מושבתת 3 ימים עם כאבים בבית.
אגב, כיום כבר כימעט ולא כואב לי. אחרי הלידה הראשונה שלי, הכאבים פשוט נעלמו.
לי רק התחילו אחרי הלידה הראשונה - שנייה...
לוקחת מלא כדורים אבל באמת נורופן לא ניסיתי ❤️
גם אני הייתי לוקחת הרבה משכחי כאבים שלא שיכחו את הכאב ביכלל. אפילו לא קצת.
אני זוכרת שאפילו 6 כדורי אקמול לא השפיעו כלום.
ממש ממליצה לך לנסות נורופן. יש את הכמוסות הרכות עם ה-400 מיליגרם.
ממש תודה, הלוואי שיעזור גם לי ❤️
למרות שאני לא אוהבת לחיות על כדורים 
בטוחה שיש פתרונות טבעיים אבל אני לא יודעת אילו 🥺
שיהיה פיתרונות טבעיים לכאלו רמות של כאב.
רק אחרי שחוויתי צירים, הבנתי שזה בדיוק הכאב שהיה לי כל חודש, ובינתים לא שמעתי שיש משהו טבעי לצירים חוץ מאפידורל, והיינו שומעת אם היתה תזונה שעוזרת להפחית כאב של צירי לידה.
לדעתי כל הפיתרונות הטבעיים הם לא לרמת כאב כזאת, אבל אם יש לך כח ליסבול ולנסות טבעי, אז למה לא.
לי היה תנוחה שעזרה לי טיפה, לשבת על הריצפה כמו צפרדע, ולנדנד כל הזמן את הגוף במהירות, זה עוזר להסיח טיפה את הדעת מהכאב וזה היה לי טוב בזמנים שחיכיתי שהמשכך כאבים ישפיע, אבל זה לא משהו שמאפשר תיפקוד, כי ברגע שמפסיקים, הכאב שוב ברמה בלתי ניסבלת.
אנדומטריוזיס - משהו שמלווה כל החיים.
לכן אני מאמינה שיש פתרונות.
זה תהליך, הגיוני לא?
וואי רמות של צירים זה הגדרה מדוייקת 🤦🏻♀️
תודה על השיתוף! ❤️
תלוי בחומרתה, יש פתרונות
חלקם ניתוחיים, אם יש נגעים
וחלקם קונבנציונליים כמו הורמונים, שזה קו ראשון לטיפול.
בחן לבין יש תוספי תזונה כמו שיח אברהם, שינויים תזונתיים כאלה ואחרים, קנאביס רפואי וכו.
יש מרפאות ענדומטריוזיס. ולכן אם את סובלת כדאי לפנות ולקבל אבחון וטיםול מותאן כי רוב רופאי הנשים לצערנו פחות מבינים בזה, אם כי המודעות עלתה בשנים האחרונות
הייתי ואובחנתי
הטיפול המומלץ היה נובה רינג (רצינו למנוע)
מאז עברו הרבה דברים
ועוד הריון ב"ה
לנובה רינג אני לא חוזרת 🙈
כותבת בזהירות -
אנחנו מלמדות תרגילים שמקלים משמעותית על כאבי וסת.
לא יודעת אם ברמה של אנדו
אבל אחת המדריכות שלמדה איתי הגיעה לשיטת אביבה למטרת פוריות, ברקע היה גם אנדו והיא העידה על עצמה שחוותה הקלה בתסמינים בעקבות התרגול.
אם תרצי תוכלי לדבר איתה.
ניסיתי שרמן בדיוק בגלל זה
ולא עזר בכלל.
את מבינה את רמת המוטיבציה שלי ללמוד אביבה? 🙈
מבינה.
באמת צריך אומץ ותקווה בשביל זה. איך שתרצי.
תודה על המחשבה 
ולא ידעתי על הקהילה, אחפש ❤️
וכמה עוזר.
ואם אפשר סקרנות, למה לא לקחת הורמנים כשזה משהו שממש אמור להקל?
ניסיתי פעם (בשביל מניעה) כמה סוגים
וזה פשוט נוראי
בהצלחות!
ראיתי שמישהי כבר רשמה אבל רושמת גם שיש מרפאות ייעודיות לאנדו אולי שם תמצאי פתרון
מצרפת לך את המייל שלהם. שם תוכלי לקבל מידע, הכוונה וגם שיתוף והכלה
YACHAD@ENDOISRAEL.ORG
אני חולה כבר כמה ימים לא אוכלת ולא שותה...
גרון חסום לחלוטין במוגלה...
סורי על התאור
אתמול התפרקתי בבכי אצל הרופאה חח
נתנה לי אנטיביוטיקה בלי למצמץ..
התחלתי לקחת
אחד את
טמול בצהריים שני אתמול בלילה מאוחר.
אני כמה בערך ב3 פתאום רואה דימום ווסת מטורףף
אוף
אני לא מבינה למה אחריי 20 יום??מהה קורה
בא לי לבכות
הגוף שלי השתגע
תרגישי טוב
קרה למישהי?
לקבל לפניי הזמן? בגלל חולי או לחץ או אנטיביוטיקה?
כן אני ערה עדיין...
בא לי לכתוב סיכום שבת.
אז ככה:
יצאנו לשבת צוות של הישיבה שבעלי מלמד שם
ברובע היהודי
(דיל מטורף)
רגע מהכותל
ואני... ישנתי הרבה הרבה הרבה יותר מדי בשבת.
מרגישה ממש ממש החמצה.
ואז עכשיו גיליתי שככל הנראה שכחתי שקית עם נעלים שם
ואני מרגישה הקלה
שאני אהיה חייבת לבוא לשם ואז בעז״ה אולי אזכה להתפלל קצת.
חוץ מזה המלון היה ממש יפה
האטכל טעים מאוד
פוצון הקטן הקסים את כל רואיו
חמי וחמותי וגיסותיי היקרות שמרו על פוצונת שהתגעגעה
ואני דפקתי את הראש בקיר... פשוטו כמשמעו.
ירדתי בהתלהבות במדרגות ולא שמתי לב שהיה קישור שקוף!
(כישרון מיוחד תאמינו לי).
בקיצור קיבלתי מכה חזקה מעל הגבה.
ב״ה אני בסדר, רק חבל שזה קרה בשבת בבוקר
ואני התעוררתי לחשוב רק בסעודה שלישית...
אז... מאחלת לעצמי לא לישון את החיים. קורה יותר מדי פעמים בזמן האחרון...
מעלה שיר שפתאום מתחבר לי.
לילה טוב, אני עוד פה (מנסה להכין מערכים לשיעור הכמעט אחרון עם התלמידים שלי... הגיע הזמן)

אני ככ אוהבת את השירים שלך. תמיד הם ממש מדויקים.
בהצלחה רבה, יקרה💙
״שעשה לי כל צרכי״.

אני יכולה לבכות מהשיר הזה
מדהים איך השירים שלך נוגעים כל כך
חיבוק על השבת
מקווה שבזכרונות יככבו הרגעים היפים והנעימים
ברוך ה' ששולח לי מילים.
במחשבותייך שאת חולקת איתנו יש כל כך הרבה עומק וזעקה כזו גדולה, שגם אנחנו חייבות להתעורר...
והשיר שלך - פשוט חזק ומחזק. כמה זה נכון... בהקשר של הפרשה שהייתה - המחלוקת הכי גדולה היא המחלוקת עם עצמי (על פי דברי הרבנית ימימה). ואם נמחל לעצמנו ונעשה שלום בתוכנו - הכול יבוא על מקומו בשלום...
איך את מצליחה לבטא את עצמך כל כך קצר וקולע!
מדהימה!
מאחלת לך הרבה נחת, שמחה וכל טוב בע"ה 
זה לא חדש אבל הבוקר אני מרגישה שזה בתדירות גבוה יותר.. בערך כל 15-20 דק כמו לחץ על הבטן.. הייתן הולכות לבדיקה?
לא כאבי מחזור אבל התקשות או כמו חגורת לחץ על הבטן
וכמובן לנוח ולשתות מים
נכון, השיר "שלום שלום שלום כיתה א'.." הוא מרגש, אבל לא עד כדי כך🤦
ולא, זה לא ילד ראשון שמסיים גן חובה ובעז"ה גם ממש לא אחרון❤️
ויש עוד מסיבות באופק, תאחלו לי בהצלחה🤭
איזה בושות, זוכרת את ההרגשה 😜
בהצלחה!! חח
ושתזכי לבכות רק בשמחות!
והם ככ חמודים, איך שהם שרים, וכמה הם מתרגשים שאמא באה לראות אותם בגן .
לאכול אותם 😍
על ההתנקות?
לוקחת טיהורית ומשום מה אני עוד לא הצלחתי לעשות הפסק ואני כבר ביום השמיני.
וגם 7 ימים שעדיין יש לי הפרשות ורודות ולא חומות..
לא זוכרת שאי פעם היה לי הפרשה דמית לכל כך הרבה זמן.
למישהי יש ניסיון דומה?
זה מפליא אותי שאשכרה יש נשים שמצליחות לעשות הפסק אחרי 5 ימים, וספרדיות שיכולות תוך 4.. ואני הייתי בעננים אחרי פעם אחת שהצלחתי אחרי 6.
וגם לא 5....
ולגבי טיהורית- זכור לי שמישהי כתבה שגם לה זה עשה הפוך.
בכל אופן, וואי תודה שאמרת לי על הטיהורית. נשמע שזה לא הזוי מה שאני מרגישה.
חוץ מלימון
מיום האישות האחרון.
אז זה יכול לצאת עוד פחות... אבל חשוב לתת לווסת לצאת כמו שצריך אחרי שני ימי דימום מסיבים לפחות.
אין לי התנסות עם טיהורית, אבל לגבי לימון ממליצה לקחת ביום שאחרי 2 ימי הדימום המסיבים, לימונדה מ3-4 לימונים במהלך היום
יום אחכ, אם יש הפחתה בדימום, להמשיך. ביום החמישי, להוריד ל2-3 לימונים...
ולהמשיך לקחת עד שנגמר לגמרי ויש הפסק נקי....
ואז אפשרי שיש נשים שתצלחנה גם ביום הרביעי... אבל גם אם לא, זה לגמרי לגמרי תקין.
ולשתות מלאאא מים.
ממליצה גם על הלימון
לי זה עזר להפחית ביום ועשיתי הפסק ביום ה6
היום אני כבר פחות מתעסקת עם זה
נותנת לגוף את הזמן וזהו
אצלי זה גם לא מתנגש עם הביוץ כי הביוצים שלי תמיד מאוחרים יחסית.. שבוע אחרי הטבילה בערך
אבל אני ממש תוהה איך זה יכול להיות!
לקחת בוסת ו/או אחרי לידה? ושמת לב אם זה משנה?
כי למשל לקחתי אחרי הלידה האחרונה שלי ואני חושבת שזה קיצר כי טבלתי הרבה יותר מוקדם מהלידה שלפני כן.
ובוסתות לקחתי וחשבתי "טוב זה בטח היה יותר גרוע אם לא הייתי לוקחת" עד שחשבתי שאולי לא.
פעם אחת היה לי קריטי לעשות הפסק באותו יום
קמתי בבוקר והיה נראה שאין סיכוי היום
מאותו רגע שתיתי כמויות ובאמת הצלחתי באותו יום לעשות הפסק.
פעם נוספת, מהיום הראשון למחזור שתיתי הרבה, הצלחתי לעשות הפסק יום לפני הרגיל, כמעט בלי שאלות
לא יודעת כמות, אבל מעריכה 2-3 ליטר
חמותי רוצה שכל שבוע נעשה מפגש כדי שתהיה עם הנכדים.. שהיא תגיע אלינו פעם בשבוע.. בין לבין אנחנו גם עושים שבתות אחת לחודש וחצי-חודשיים וגם משתדלים לקפוץ פעם בשבועיים+- אליהם..
אם היא לא רואה את הנכדים יותר משבוע מבחינתה זה נתק והיא גם אומרת את זה כל הזמן ש"אי אפשר עם הנתק הזה ושלא נפגשים"..
האמת שפעם בשבוע שהיא תגיע אלינו מרגיש לי חנוק ועמוס.. אני כן מתארגנת ומסדרת את הבית לפני אפילו שהיא אומרת שנרגיש בנוח אבל אני לא מרגישה בנוח לארח בבלגן.. ועם ילדים קטנים תמיד יש בלגן.. אבל אם זה לא קורה היא ממש כאילו מגזימה ודרמטית.. מה דעתכן? פעם בשבוע זה סביר? ומה עם ההורים שלי? זה ממש משבש את השגרה שזה באופן קבוע ומרגיש לחוץ גם ככה הימים טסים..
תודה לכן שכתבתן ושיתפתן.
זה נשמע זוהר וכיף אבל לא תמיד.. כשזה מלווה בתחושה שאף פעם לא מספיק ותמיד אנחנו כביכול לא בסדר ומרוחקים כשבפועל ממש לא.
שאלו כאן אם אנחנו הזוג היחיד אז לא..אבל אנחנו הזוג יחיד שהציפיות מאיתנו תמיד יותר מהשאר ועם השאר יותר סלחנים. די מרגישה ששופטים אותנו לחומרא בעניין תדירות הפגישות למרות ששאר האחים והאחיות נפגשים הרבה פחות.. חמותי פחות רואה את שאר הנכדים כי גרים רחוק יותר ובגלל שאנחנו גרים יותר קרוב היא מצפה שנשלים את החוסר שיש לה כדי שתוכל להרגיש סבתא..
בעלי דיבר איתה והסביר לה בנועם שלפעמים זה נסיבות החיים שיש עומס ולא מסתדר ושכן תמיד מרגישים תחושת אשמה כשבפועל אנחנו באמת בסדר. היא הבינה וכבר קבענו שהיא תיקח את הילדים לקניון או לכל מקום שיש בו אטרקציות ותיצור איתם קצת זמן איכות.. וגם אנחנו נוכל לעשות את שאר הדברים שיש לנו והשבח לאל לא חסר מה לעשות..
ועוד משהו, חמותי מקסימה אבל יכולה גם להיות מאוד פוגענית.. תקופות ארוכות שחוויתי תחושות קשות לידה בגלל התנהגות כזו או אחרת כשבפועל הייתי בסדר אבל בגלל הציפיות המוגזמות שלה והשתלטנות גרמה לי לאבד את האמון שלי בה.. אני אוהבת ומעריכה אותה ועשיתי עבודה עם עצמי לדון לכף זכות ויודעת שהיא לא עשתה את מה שעשתה בעבר בכוונה זה היה רק מחוסר רגישות כלפיי וממקום ששמה את עצמה במרכז ולא הבינה שמתנהגת בצורה לא תקינה מהרבה בחינות במיוחד אחרי הלידות. אני היום מאחורי זה ואנחנו ביחסים טובים אבל יכול להיות שמשהו שם נשאר שגורם לי לא להיפתח אליה כי חוויתי פגיעות מאוד קשה ממנה בתקופה שהייתי חלשה וכמעט והבית התפרק גם בגלל הרבה לחצים שלה שרק הוסיפו אש למדורה ביחסים שלי ושל בעלי. אז כנראה שגם בגלל זה אני פחות שמחה מהרעיון..
תודה לכן מקסימות שאפשר לפרוק כאן ולהתייעץ 💜
ב"ה כבר תקופה לא מבוטלת ממתינה להריון. קיבלתי הבחנה לא חד משמעית לפני 3 חודשים שייתכן והשחלה שלי פוליציטסית.. התחלתי ספורט ושינוי תזונה וירדתי גם יפה..
וכל חודש מתאכזבת מחדש...
שבוע שעבר הייתי ככ עייפה, שאפילו שזה לא הסתדר לי מבחינת הביוץ, ביקשתי הפניות לבדיקות דם לבדוק אנמיה וגם.. הריון. האמניה יצאה חיובית... ההריון, פחות. יומיים אחכ, בערך יומיים לפני שאני אמורה לקבל (המחזור שלי לא סדיר על היום) ראיתי מעט דם בניגוב.. מאז (יום) אין כלום.
יכול להיות שיצא לי בטא שלילית ויומיים אחכ הייתה השרשה ואולי אולי יש תקווה??
ניסיתי להבין מבחינת התהליך בגוף מתי מתחיל להיות מופרש הבטא וקצת יצאתי מבולבלת..
אולי למישהי קרה . .? שעשתה בדיקת דם מוקדם מידי?
משנים מצטברות של ציפיות, יודעת שרק הזמן הוא תשובה, אבל בהחלט זה שיש מקום לשתף מקל.
תודה לך
אז גם הביוץ לא סדיר
בדקת שהיה ביוץ?
עשיתי בדיקות ביוץ וראיתי את העלייה והירידה בהורמון הביוץ..
בדיקת הדם הייתה 5 ימים אחרי הביוץ, הדם שחשוד כדם השתרשות (טיפה בניגוב) 7 ימים אחרי...
במקלון בבית
ובשביל לעודד
יש לי חברה שבדיוק עכשיו סיפרה לי על הריון חדש והיא פוליציסטית רצינית
היה לה מחזור גג שלוש פעמים בשנה
אבל ברגע שתפסה את הביוץ
נכנסה להריון בלי שום התערבות
מדהים, באמת מעודד.
לצערי, לא מעט כסף שפכתי על מקלונים ויש לי שנים של ציפיות במצטבר, וגם עכשיו מחכה למעלה משנה...
מקווה לטוב (וגם ללא להשתגע עד שיעבור עוד שבוע)
וממש ממש מקווה לחזור לבשר בשורות טובות