בימים האחרונים חגגנו לפשושית יום הולדת שנה
מעבר לזה שזה מרגש אותי ממש, כל יום הולדת של כל ילד בכל גיל. מחזיר אותי לרגעים של הלידה, לנס הענק והלא מובן מאליו הזה.
השנה הזאת היא במיוחד לא מובנת מאליה.
אי אפשר שלא להשוות ליום הולדת שנה שחגג הבן שקדם לה. היינו אחרי שנה פצועה וחבולה, מלקקים פצעים של דיכאון אחרי לידה. מנסים להבין מה קרה איתנו ואיך. ובתוך כל זה ילד קסם מהמם שחגג שנה.
הלידה הזאת, לוותה בהרבה חששות של מה יהיה הפעם, ואיך יהיה? והאם יתפרץ שוב? באיזה רמה? כבר לא תמימות של אלה שלא חוו... מבינים שהתקופה שאחרי היא סופר רגישה וצריכה להיות עם יד על הדופק.
והיי אני פה, חוגגת איתה שנה! שנה של ניצחון ענק, בסיעתא דשמיא ענקית!
שנה של הרבה כמעט, המון בדיקות דופק, והבנה שגדלנו, הבנו, יישמנו. (אני יודעת שזה לא רק זה ולפעמים זה מתפרץ למרות הכל, יודעת ומודה המון גם על זה)
שנה שמחה, מאת אהבה וצחוק ורגעים יפים. וגם כאלה שקצת פחות, והיו גם קשיים, אבל היי- הם נורמליים ורגילים!
מזל טוב ילדת קסם אהובה שלי, הכנסת לי הרבה אור לחיים, שלעולם כנראה לא תביני. החזרת לי את האמון בעצמי, באימהות שלי, בכוחות שלי.
שתמשיכי לגדול מדהימה ומלאת קסם כמו שאת, כובשת לבבות בשניה, יפיפיה וחכמה. שתמיד יהיה לך טוב!
כותבת קודם כל בשביל להודות
לבורא עולם על כל חסדיו
לכל מי שהיו שם לצידי תמיד (יש פה כמה כאלה)
וגם בשביל לתת תקווה
למתמודדת בדימוס, בהווה
שולחת חיבוק גדול!
זה באמת הרגשה זיפטית שזה ככה, הבנאדם שהכי קרוב אלינו - מבחיל אותנו. אני זוכרת שפעם ישבנו ביחד ופתאום הוא נשם כזה לידי והקאתי במקום...
)
(וירוס של הקאות בעיקר)
אבל הרגיש טוב חוץ מזה. האירוע עצמו היה בחוץ, אז היה יחסית קל לוודא שהוא ישמור מרחק יחסי משאר האורחים...)