פורום הריון ולידה (עמוד 970)

בסוף רופאת נשים נותנת מרשם, אבל הם לרוב פחות מבינות בכל המסביב....

אם יש רופאה דתיה או שבקיאה בתחום ברור שזה מצוין 

חופשה. אפשר לנצל גם לפני למיטב ידיעתי.

בשעה טובה

ערכתי, משום מה חשבתי שמדובר בלידה🙈

לא מספיק מבינה בסדירים וכסף אבל בעקרון הכי טוב שיפנה לקצינת ת"ש איפה שהוא משרת, היא תדע להסביר הכל.

אם הוא בשירות פעיל, לדעתי יש עוד הטבות.

תלוי גם מה היא עושה, אם אני זוכרת נכון

כמה שיותר מהר לתפוס מישהי שמבינה וכבר במחזור הקרוב לתחתיל לקחת גלולות...

יש למכון פועה מיזם מעולה עם רופאה לסידור מחזור לחתונה, עולה קצת כסף.

לגבי 1- לא הבנתי אם הם מתחתנים בצבא או אחרי השחרור..

בגדול כל עוד זה בתוך הצבא (סדיר) אז שידבר עם המשקית תש שלו- הם זכאים לעלייה במשכורת (הכסף נכנס לחשבון של הכלה) ום יש כל מיני דברים שהבצא יכול להביא כמו תנור, מקרר ואולי עוד כל מיני.. צריך לבדוק עם המשקית, היא הכי מבינה בזה..

וגם יש קבוצות ווטספ ופייסבוק לנשות חיילים, הכל יהיה בטוצ מפורט לה שם

ואפשר לכתוב על האוירה הנעימה שהשרתה וכו'....

השאלה אם זה יפה להביא לכולן אותה מתנה...

ואהבתי את הרעיון!

  גם לאלה של פעם בשבוע

הריתמיקאית

ויש לי ילדה בגן שילוב- אז זה יותר גננות

וצהרוניות

ומלווה להסעה...

בתור מורה- המכתב הכי "קונה" אותי

הולכת להיות לי הרבה עבודה...

גם חוסך התלבטות

וגם עבור הצוות עצמו שלא יהיו השוואות, גם לא במודע..

לגבי מה לקנות

אולי כוס שתיה חמה מהסטוק, עם תמציות תה בטעמים

ולכתוב משהו בדומה לזה שכל השנה הן משקיעות וכו.

ועכשיו הגיע הזמן שלהן גם להתפנק בנחת

כולל מילות הערכה וחיזוק

בעיה להביא את אותה מתנה.

אפילו להיפך, אולי עדיף.

מה שהכי חשוב, זה המכתב. שיהיה אישי עבור כל אחד. זה הרבה יותר מראה הערכה מכל מתנה.

מציעה שתחליטי איזה סכום את משקיעה על זה, תחלקי ב17, ואז תראי מה התקציב פר מתנה.

לכמות כזו של אנשי צוות אי אפשר שתביאי משהו אישי אז זה או משהו למעון- אפ כבר שעון שיתלו במעון, או מגש אוכל (מגש פירות, עוגיות) לכולם 

כי כל גננת משקיעה בפני עצמה...

והן באמת השקיעו בבנות שלי.

מרגיש לי גם בגלל שהן בגן חובה ההשקעה גדולה יותר...

אולי באמת פשוט מכתב עם חפיסת שוקולד.

ואז כל אחת פותחת בבית ואת יכולה לגננת לשים משהו אחר מהשאר...

ואני חושבת שזה מהמם שאת חושבת על כןלם,

אבל בגלל שזה מגיע ל17 לדעתי הכי כדאי להשקיע בפתק מושקע ויפה מהלב,

שמתאר את החוזקות של כל אחת

ולא לקרוע את הכיס....

הרי הגננת לא יודעת שהיא קיבלה משהו אחר..

הרעיון של לתת לגננת משהו שונה זה שהיא תדע שאת יותר מוקידה לה תודה..

לדעתי במיוחד שמדובר ב 17 מתנות - המתנה היא סמלית וההקדשה היא העיקר וזה לגמרי בסדר שתתני אותו זץדבר לכולם.

וגם בסדר שלגננת תתני משהו טיפה יותר - שאר נשות הצוות יודעות שהיא במעמד "יותר גבוה" בגן וזה לא לגעת. הפגיעה היא אם את נותנת משהו שונה לנשים שאמורות להיות שוות..

אותה מתנה זה מעט מוזר

כי ברור למשל, שלסייעת הראשית ולגננת שנמצאת כל יום

מגיע מתנה יותר משמעותית מאשר לריתמיקאית למשל

וכו

אולי בכלל עדיף לקנות מתנה אחת גדולה לגן עצמו,

ולכל אנשי הצוות רק לתת משהו סמלי (שוקולד או משהו דומה) עם ברכה...

אני באמת חושבת שבסוף אף איש צוות לא ממש צריך את המתנה שלך בין אם היא עלתה 5 שקלים או 59. מה שהם צריכים זה את המילים הטובות ואת ההערכה..תוכלי לכתוב לגננת ברכה ארוכה ומושקעת יותר. גם אם היא תקבל את אותו שוקולד קטן וסמלי..

לא סותר שאולי יש גננות מסוימות שיכולות מעט להפגע

אם יראו שקבלו משהו סמלי כמו סייעת או מפעילה של פעם בשבוע

הפניית המבט צריכה להיות כלפינו.

מה זאת אומרת?

השאלה צריכה להיות, בשביל מה *אני* מביאה מתנה, ומה אני רוצה להשיג כ*שאני* מביאה מתנה.

ולא מה *הצוות* מצפה לקבל, או באיזו דרך הפ מצפים לקבל.

למה?

כי לכל אחד יש סטנדרטים אחרים וציפיות אחרות, ואם ננסה לרצות את כולם, אנחנו לא נצא מזה. חלק יאהבו משהו אחד, חלק אולי ירגישו שזה לא מספיק.

באופן כללי עניין המתנות במוסדות חינוך יצא מפרופורציות, ועם כל ההערכה, בסוף הן עושות את העבודה שלהן. זו לא התנדבות.

אז זה יפה להעריך, זה יפה להביא מתנה, אבל לא להתחיל להתחשבן ולנסות לחשוב מה כל אחת תחשוב, כי זה פשוט לא נגמר

ואיזה מבאס שאין הריון

ושגם הלכה לה החופשה לא בהרחקות.

הצלחתי לא להיאסר איזה יומים.

ואחכ הדימום הפסיק לאיזה יום וחצי ואז חזר ובגדול. וכמובן נאסרתי אז כבר הפסקתי את הפרימולט.

אופ הנושא הזה ככ קשה לי

מונע מחזור להרבה זמן

כנראה הגוף שלך כבר היה צריך להוריד את זה

ואני לא חושבת שזה היה הפלה, במיוחד אם עשית בדיקה ויצא שלילי

כנראה פשוט זה כבר היה כבד לגוף שלך

זה תקין עם פירומולט נור?

וכזה מחזור כבד?

היה לי ככה רק אחרי לידה.

אני כבר 4 ימים עם מחזור ועדיין ממלא פדים.

בדרכ רק היומיים הראשונים אצלי עם דם.

תכלס אין לי דרך לדעת אם היה הריון או לא ...

וחיבוק לך יקרה

אבל אם הדימום לא נחלש עד ראשון בהחלט נראה לי שכדאי להיבדק.

בשורות טובות

ושבת שלום!

כי זה הרבה דימום?

יתכן וזה היה כימי ויתכן שלא

אם הבדיקה שלילית אין לך איך לדעת

מבאס בטירוף על החופשה ובכלל.

תודה על התמיכה, זה מעודד קצת

מבאס ממש שניסית לתכנן חופשה אינטימית ובסוף זה לגמרי הפוך 😞

טוב אז כנראה זה מהפרימולט.

עדיין מבאס בטירוף.

ותמיד מבאס מחזור כשרוצים הריון עוד יותר כשזה הרס קצת את החופשה.

ממליצות בכל מקרה ללכת להיבדק?

הדימום ממש נחלש אבל עוד לא נגמר..

הרבה בגלל הספורים שלי ובהחלט היה אחריו דימום מסיבי עם קרישי דם.

בוודאי אם יצאה לך בדיקה שלילית...

חיבוק גדול!!!!

עברתי חוויה דומה לאחרונה אז מבינה מאד!!! 

שתתבשרי בבשורות טובות בקרוב!!!

ותדעי שיש דבר שנקרא החזר ביטוח לאומי

זה לא דבר אוטומטי עם ההחזר מס,

תיכנסי זה קל ממש לעשות, דרך האתר של ביטוח לאומי 

אף פעם לא עבדתי ב2 מקומות, וכשכן עשיתי תיאום מס.

אז אין למה להגיש, נכון?

תראי שאת יודעת מה למלא איפה ואז תמלאי את הטופס  

יש גם כמה סרטונים ביוטיוב שממש מסבירים איך למלא

אם כן, אוכל לנסות לעזור ולומר לך איזה מסמכים הגשנו וב"ה עד עכשיו תמיד קיבלנו.

שאותם אפשר גם לעשות לבד אם לא מתקשים בלמלא טפסים.

רואה חשבון פרטי טוב יכול לטפל גם במקרים מורכבים יותר (הפרשים למינהם לדוגמה).

לי היה מקרה שהורידו לי מס הכנסה עצום כי סכום (של חמש משכורות) ששולם על שנת מס מסוימת התקבל רק בינואר של השנה שאחריה.

מספר חברות זכויות שראיתי בפרסומים ענו לי שהן לא מטפלות בהפרשים (והחזרים רגילים תמיד מלאתי לבד), בסוף פניתי לרואה חשבון עצמאי והשבוע ב"ה (אחרי שהוא מטפל בזה יותר משנה מול מס הכנסה) קיבלתי החזר משמעותי מאוד.

תכלס, חברות זכויות מתאימות כדי לחסוך זמן וכאב ראש במילוי טפסים, למשהו מורכב יותר עדיף רואה חשבון.

מצרפת קישור לאתר החזרי מס מעולה, חינמי ומאד נוח ואינטואיטיבי.

masmas.co.il

פשוט ממלאים לפי ההנחיות, ובסוף יש המלצה אם להגיש או לא ומה סכום ההחזר. האתר גם מדפיס את הטופס ואת צריכה רק לחתום

יש גם אופציה לקבל שירות של יועץ מס מטעם האתר - לא התנסיתי אבל זו בהחלט אופציה, לא יקרה דווקא.

בהצלחה

אם יש לך של עמותות הסעיף 46, את מקבלת על זה 35 אחוז החזר.

בעלי מגיש כל שנה, יודעת שצריך למלא טופס אחד, להגיש עם זה טפסי 106 ואת הקבלות המקוריות  של התרומות.

לדעתי פעם ראשונה הוא ניגש למשרד של מס הכנסה ומישהו הסביר לו ומאז עושה לבד ורק מגיש שם בדלפק מסירה.

מישהי המליצה לי פעם על איזה שהוא מענה שלהם שעוזר..

והאמת שהגשתי כמה פעמים וקיבלנו החזר...

נראלי זה לא מסובך..

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת שלח-לך🕯 - הריון ולידה

אולי כי האדמה שמסמלת את התאוות , ארציות וכו'

הייתה מקום העונש לקורח ועדתו על התאוות (קנאה תאווה וכבוד, שמוציא את האדם מן העולם)

ואדם שלא מחובר לעצמו ולתפקידו ולמה שיש לו יוצא קירח מכל הכיוונים... 

מקנא באחרים ומפספס.  על האדמה שלו הוא

לא עושה את מה שהוא צריך

וממילא עדיף שלא יהיה מאשר שייזרע הרס.

אולי.

עוגה בצורת בור... ואני עוד מנסה להסביר לה שזה לא קשור לפרשה... (חשבתי שהיא מתכוונת ליוסף בבור)

שמעתי שיעור יפה של הרב אייל ורד שעסק בשאלה מדוע דווקא העונש של קורח ועדתו היה בליעה באדמה.

מצרפת קישור:

ומצרפת גם מחשבה שעלתה לי:

פי האדמה רומז לפה האדם - פיו של האדם (קורח) דיבר רעות, ולכן פי האדמה "התנהג" אליו רעות ובלע אותו.

גם בפרשה הקודמת היו פיות שדיברו רע - על אדמת ארץ ישראל. אולי אפשר לראות פה רצף של דיבורים מול אדמה (אפשר לכלול בזה גם את דיבור מרים במשה), מעין תימה ששזורה בפרשות הללו, ומנסה ללמד אותנו לחיינו...

דרך אשתו של און בן פלת שהצילה אותו.

מעלה תהיה - האם אנחנו מרגישות את הכוח הזה אצלנו? האם זה כוח רק של האישה על בעלה? או שזה יכול להיות גם בכיוון ההפוך?

שדווקא בגלל שברור שהגבר הוא המשפיע, 'והוא ימשול בך', צריך לדבר את העניין של ההשפעה של האישה

ולשאלתך - כן. אני מרגישה את ההשפעה ואת הכח שיש לי על בעלי

אבל עד שלמדתי על זה, לזהות את זה, ולהביא את זה לידי ביטוי, זה לקח זמן. כי צריך את נבכי הנפש של הצד השני כדי להבין מה משפיע עליו

כדי שהבעלים שלנו לא יצטרפו למחלוקת אסורה,

אבל בכל זאת -

גם בשגרה פשוטה לפעמים צריך לנווט את הבית לכיוון נכון ומדויק.

וכן, בעלי אמר לי כמה פעמים משהו כמו שאני המצפן שלו/של הבית (וזה למרות שהוא בעצמו בעל כיוון רוחני מדויק ולא מתפשר).

אז כנראה שבאמת יש בזה משהו

ואנחנו צריכות לזכור את האחריות שלנו...

המדרש משתמש במילה ביתה ולא בעלה- "חכמת נשים בנתה ביתה..."

אז נכון שביתי הכוונה קודם כל לבעל,

אבל אפשר גם לראות השפעה של אישה על צורת החינוך/התנהלות של הבית.

ברוב רובם של הבתים - הילדים ילכו בדרך שהאמא דחפה אליה, כנראה ההשפעה שלנו כן יותר חזקה.

ד וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.

על הפסוק הזה מפרש האור החיים מדוע נפל משה רבינו - מתוך ענווה והכנעה כלפי עדת קורח.

(ד) וישמע משה ויפול וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר וישמע אחר שאמר הכתוב: ״ויאמרו אליהם״ - מנין יעלה על הדעת שלא ישמע. עוד צריך לדעת מה זאת נפילה.

ונראה כי לצד שהמלגלגים לא גמרו גזרת המכוון של הצעת הדברים, הודיע הכתוב שהבין משה תכלית הדברים, הגם שלא פירשו דבריהם, ואומר: ויפול וגו' - נגד מה שאמרו שהם מתנשאים על קהל ה', שכללו בדבריהם משה ואהרן; כנגד מה שנוגע למשה - נפל על פניו, להראות קצה האחרון ההכנעה, ושיוה נפשו כעפר הארץ, כעבד המשתחוה לפני השררה; וכנגד גדולת אהרן - אמר: ״וידבר אל קרח וגו' בקר״ וגו' - פירוש: לא תצדיקו דברי בזה עד שתבחינו אם ממני יצאו הדברים, אם מה' יצא הדבר:

לומדים מכאן לימוד לחיים שלנו (קראתי מהרב נחום בוצ'קו) -. כשמישהו פוגע בנו - בין אם זה תלמיד/מנהל/הורה/בעל / ילד, לא להגיב מיד כשפוגעים בנו או מכעיסים אותנו,

 אלא לחכות, להמתין שהפגיעה תעבור , לזכור שגם האדם הפוגע הוא יציר כפיו של ה', ורק אחר כך להגיב.

בספר "אורחות צדיקים" מביא את מחלוקת קורח בעניין הקנאה - 

מעניין לקרוא מה שעוד כותב על הקנאה,

הקנאה באה מגריעוּת הנפש. אם הוא מקנא ביופיו של אדם, או בגבורתו או בעושרו – הרי אינו חפץ במה שגזר עליו הבורא יתברך. וזה דומה לעבד שיש לו תלונות על מעשה אדוניו, ואינו מתרצה בעניין אדוניו – אין זה עבד נאמן. וכל שכן שאין להתרעם על הבורא יתברך, אשר כל מעשיו ישרים ונכוחים, שאין להרהר אחריו.

מן הקנאה תבוא מחלוקת. כמו שתראה בקורח, שקנא בכבוד אליצפן בן עוזיאל, ומתוך כך נאבד הוא וסיעתו, אפילו יונקי שדים (במדבר רבה יח). הקנאה לבני אדם כחולי הגוף, והיא מביאה שחפת. אמר החכם לבנו: השמר לך מן הקנאה, כי היא ניכרת בך: שפניך משתנים מרוע לבך. ואותו האיש שאתה מקנא – הוא שמח בצרת לבך. ולמה אתה תשמח את שונאך, וינקום בך?

המקנא חומס נפשו, כי הוא מתאבל תמיד ושכלו מתחסר. ומרוב קנאה הטמונה בקרבו – אין לבו פנוי ללמוד ולהתפלל בכוונה, ולעשות מעשים טובים. כל אדם מוצא טעם ערב במאכלו חוץ מן המקנא, שאינו טועם טעם טוב במאכלו עד שתסור הטובה מחברו. לכל שנאה יש תקווה: שאם ישנא חברו עבור שגזל ממנו – תסור השנאה כשישיב לו הגזילה. כן כל שנאה התלויה בדבר, אחר שיתקן הדבר ההוא – תִבטל השנאה, חוץ ממי ששונא חברו מחמת הקנאה.

 זה הזכיר לי כמה מאורעות שקראנו בשבתות האחרונות.

המתאוננים - לא מצא חן בעינהם מה שה' נתן להם, ולכן התלוננו,

המרגלים- לא רצו לאבד את תפקידם (עפ"י הפירוש שידעו שבארץ לא יהיו מנהיגים, אלא תקום הנהגה צעירה שהיא תכבוש את הארץ)

קורח  - רצה להיות המנהיג וגם טען שהתורה עושקת את עם ישראל ( יש פירוש שהוא המריד את שבט לוי כי להם לא היה כסף כמו לשאר השבטים, כי הם לא לקחו תכשיטים משכניהם כשיצאו ממצרים כי לא היו שותפים בעבודת פרך, וגם על פי הסיפור שהמציא על השכנה האלמנה שלו שמצוות התורה רוששו אותה).

לכאורה אפשר היה לחשוב שכדי לא לקנא צריך אדם להסתכל על חצי הכוס המלאה, אבל האורחות צדיקים כותב לנו שהדרך לא לקנא היא - להיות כעבד נאמן שלא מהרהר אחרי רבו.

מהמאורעות האלו אפשר ממש לראות שאדם לא מצליח לראות את חצי הכוס המלאה שלו, ובכלל לא מחשיב את מה שיש לו, למרות שלנו כמסתכלים מהצד קל לראות כמה מלאה הכוס שלו.

המתאוננים - היה להם מן שטעמו היה כצפיחית בדבש, הם יכלו לבחור כל טעמים שרצו, אבל הם באמת לא ראו את הטוב הזה והיו "מתוסכלים" מטעם הקישואים והבצל שחסר להם.

המרגלים - לא רצו בתפקיד החדש שה' יתן להם בארץ-אלא דאגו לשררה שהיו רגילים בה. וגם אפשר לראות את זה בפרות- לנו ברור שהפירות הענקיים מבורכים כל כך! אנו מחכים לימות המשיח כדי לזכות לכאלה פירות גדולים, והמרגלים ראו בפירות האלה משהו לא טוב.

קורח- הזוהר כותב שקרח היה צריך להיות "לוי גדול" (כמו שיש כהן גדול) אבל ביצע את המחלוקת לפני שה' נתן לו את התפקיד.

ומכל רכושו הרב - הוא לא נהנה כי הסתכל על מה שאין לו, אפילו שהיה "עשיר כקורח".

בתפילה שנזכה להיות עבדים נאמנים לה' ומתוך כך גם לשמוח בחלקנו.

נהנית לקרוא את השרשור ולרוב לא פנויה לשתף.

ישר כוח על השרשור עם תוכן רוחני ועצירה לזכור איזה פרשה השבוע ואיך זה נוגע אלינו.

שמעתי נקודה חזקה.

קורח אומר למשה למה אני לא יכול להיות כהן.

משה עונה לו תחכה לבוקר.

הנקודה שמשה עונה לו לא רק קשורה לזמן לחכות אולי יבין שאין כאן שאלה.

אלא אומר לקורח השם ברא אותי משה מנהיג אבל לא כהן. הוא ברא אותך לוי אבל לא כהן. הוא ייעד את אהרון להיות כהן אבל לא מנהיג.

מי שברא את האור והחושך ברא כל אחד עם יכולות ואנרגיות שונות.

אל תנסה להיות מי שאתה לא.

אל תשווה את עצמך לשני.

או כמו שאמר ר זושא בשמים ישאלו למה לא היית זושא.

אם החברה מצליחה לנהל בית וילדים ועסק והכל מתקתק אל תפלי ברוחך ואל תנסי להתחרות בכוחות שלה.

תהיי את יש לך יכולות שמיוחדות לך אנרגיות מותאמות לשליחות שלך בחיים, אל תנסי להיות מישהי אחרת, אל תהיי קורח.

השאלה ששאל למה אני לא כהן היא שאלה שעולה אצל הרבה למה אני לא מצליחה לתפקד עם כל המשימות כמו x. למה אני לא מצליחה להיות באנרגיות גבוהות גם בסוף היום כמו y.

זה מחייב התבוננות מה יש לי מה הכוחות שלי ומה אני צריכה ויכולה לפעול בכוחות שלי. ולעשות עבודה מול עצמי מול מי שהייתי אתמול ומי שאהיה מחר ולא מול השכנה או האחות.

זה פירוש שקראתי בכיף אפשר להעתיר

אם עדיין רלוונטי... 

משהו שעלה לי תוך כדי השיחה עם הילדים בשולחן שבת.

דיברנו על המטה של אהרון שפרח, ועל ההסבר של חז"ל למה גדלו עליו דווקא שקדים - כדי ללמד שכמו שהשקד ממהר וגדל לפני שאר הפירות, כך מי שיער על הכהונה הקב"ה יפרע ממנו מהר.

וזה הוביל אותי למחשבה - למה הדבר הזה כל כך מהותי, שצריך להדגיש אותו כל כך וגם למהר להעניש את מי שמערער על כך?

וחשבתי שיש פה עניין עקרוני, שחשוב להבין אותו דווקא בתקופה שלנו.

ביהדות, יש יסוד חשוב - כל אדם יורד לעולם עם תפקיד, ועם הכוחות שמתאימים לו עבור התפקיד שלו.

בעולם היום מנסים לטעון הפוך - מנסים לטעון שכל אחד יכול לבחור להיות מה שירצה, בלי קשר לאיך שנולד. הטענה הזו נשענת על יסוד של בחירה חופשית, שגם ביהדות מסכימים עם היסוד הזה. אבל מתוך היסוד הזה של האמת, מגיעים לשקר גדול, כי מתכחשים לכך שיש לכל אחד נתונים אחרים וכוחות אחרים, שצריכים להוביל אותו דווקא לייעוד שלו.

ואת זה אנחנו לומדים בפרשה הזו. יש מי שנולד יהודי ויש מי שנולד גוי, יש מי שנולד ישראל, יש מי שנולד לוי, ויש מי שנולד כהן, יש מי שנולד בן ויש מי שנולדה בת. אלו הנתונים שלנו, זה חלק מהיחודיות שלנו, ועם זה הקב"ה רוצה שנעבוד.

זה מתקשר כמובן גם לנושא הקנאה שכתבה עליו @אם מאושרת, וגם למה שכתבה @אמא בעבודה.

אבל התחדד לי כשדיברתי עם הילדים, שזו הזדמנות טובה לדבר על המסרים הפרוגרסיביים והמבלבלים שיש היום בעולם, ועל איך שהקב"ה מלמד אותנו דווקא את ההיפך.

(מסתבר שזה היה חשוב לדבר על זה. הבת שלי סיפרה שהיא שמעה מחברות בכיתה על הילדה מגבעת שמואל שגדלה בתור בן, ועל עוד כמה דברים משוגעים אחרים. אני לא חשבתי לדבר על זה בבית כשזה עלה בחדשות, אבל מסתבר שכן היה נכון להתייחס ולתת את נקודת המבט שלנו).

כדי לשמור על סדר בבית צריך לסדר באופן שוטף לאורך היום, ככה שרוב הסדר נעשה בזמן שערניים.

אני מסדרת ביחד עם הילדים, גם אם הם לא מסדרים איתי באותו רגע, הם רואים איך מסדרים ואיך מקדישים זמנים קטנים לאורך היום לצורך סדר. הבית נמצא תמיד במצב סביר ובסוף היום הבית מסודר.

יש זמן, ויש תהליך הגיוני שעושים שינויים כדי לחנך, להרגיל..

עכשיו זה מפריע לך? תעלי את זה. תקבעו כמה דברים קריטיים

נגיד יומיים בשבוע שוטפים כלים, תמיד היום רביעי מרוקנים פחים, ביום שישי הרצפה פנויה. לא יודעת, דברים שנראים לך חשובים.

אני מאלה שבעד לא להשתעבד לסדר ולנקיון כערך אלא בעיקר להתנהג איך שעושה לנו טוב. 

הוא להשלים עם זה שיש בלגן. לעשות עבודה נפשית להשלים עם זה שהבית לא יהיה מתוקתק.

גם אופי לא נוטה לסדר, גם ילדים קטנים בגיל ההכי דורש ומבלגן, גם עבודות במשרה מלאה,

יש לך משאבים מוגבלים. תבחרי מלכתחילה שאת משקיעה אותם ביחס חם ואוהב לילדים, לבעל, לפנאי נפשי.

ותשחררי את הסדר.

מתוך הרשימה שלך:

* לשטוף להם סינרים, כסאות אוכל ובקבוקים

* להוציא כלים מהמייבש

*להעביר סכו"ם למגירות

*נקיון הרצפה

*לנקות שיש

*להחזיר כל מה שלא במקום (מה כן במקום????) 

*כביסות-להעמיד מכונה, להעביר למייבש, לקפל, לחלק ולפעמים כמה ביום

***אז מגלים שגם כל החדרים מבולגנים.

הדברים ההכרחיים בעיני הם שטיפת סינרים כסאות אוכל ובקבוקים,

וכביסות (וגם את זה לא חייב לקפל ולהחזיר למקום. הילדים נראים חמודים אותו דבר כשבחרתי להם בגדים מהמתלה כביסה ולא מהארון).

אחרי ההשלמה, וכשתדעי לשבת על הספה בערב מבסוטית מהבלגן כי השקעת את כוחותייך במקומות הנכונים, ולקום בבוקר שמחה עם חיוך לבעל ולילדים ולעצמך ולא לראות רק את הבלגן,

בשלב הבא הייתי מנסה להטמיע כמה הרגלי סדר קטנטנים. (5 דקות של סדר יחד עם הבעל לפני שמתיישבים לראות סדרה,

או בזמן שאחד משכיב את הילדים השני שוטף כלים, או כל דבר אחר שתרצי..) העיקר לשחרר את הפרקפציוניסטיות של שאיפה לבית מסודר לגמרי.

בעז"ה אפילו עוד שנה כשהילדים יהיו טיפה יותר גדולים והטיפול בהם יהיה פחות שוטף זה יהיה הרבה יותר קל. עכשיו תשחררי ותהני מהחיים שלך

בלילה אנחנו מרגישים שלא אכפת לנו מכלום, ורק רוצים לישון. בבוקר פתאום כל הבלגן קופץ לנו לעיניים וזה לא כיף...

באמת שבעיקר בגלל זה כמעט תמיד אני טורחת לסדר את הבית בכל ערב לפני השינה - כי אני רוצה לקום לבית נקי ומאיר, שאפשר להתארגן בו ליום החדש בצורה נוחה ובלי לדרוך על דברים ולחפש חפצים במשך שעות...

אז קודם כול:

באידאל אני מסדרת ומנקה *כל יום* את החללים המרכזיים, סלון ומטבח.

שאר הבית מחכה לעבודה האינטנסיבית של יום שישי (אני מבשלת בחמישי, וכך מפנה לי את כל היום לניקיונות): סידור חדרים, החלפת מצעים, הזזת ספות, פינוי שולחנות, ניקוי שירותים ואמבטיה...

שנית:

אני הופכת את זמן הניקיונות לזמן כיף, ושומעת תוך כדי משהו *מעניין* (בדרך כלל משהו בהמשכים, כדי שאחכה לזה מערב לערב).

במקרה שלכם - אתם יכולים ביחד לשמוע משהו מעניין תוך כדי שאתם מנקים ומסדרים, או פשוט להקדיש את הזמן לדיבורים ביניכם על היום שחלף. (אצלנו בעלי בדרך כלל לא מנקה אם אני מרגישה טוב. אני בבית כל היום והוא חוזר לרוב מאוחר, ועד שזה קורה - אני מעדיפה שיהיה עם הילדים. אבל כיוון שאני מנקה, יש לי את ה"זכות" לבקש ממנו שייקח את הנעליים שלו למקום וכו'. גם הוא שוכח הרבה פעמים לשים את חפציו במקום - לא כי הוא פרזיט אלא כי פשוט זה לא במודעות שלו. והוא ביקש ממני בפירוש שאעיר לו במקרה הצורך.)

קצת הארכתי.

אני לא יודעת אם הכיוון שלי יעזור לך, כי בסופו של דבר אני לא עובדת במשרה מלאה מחוץ לבית כמוך... אבל כתבתי בכל זאת, כדי שתדעי שגם אנשים מבולגנים (כמוני וכמו בעלי וכמו רוב הילדים שלנו) יכולים להתנהל בבית מסודר יחסית, לפחות פעם ביממה (כמובן, אם תשאלו את חמותי - הבית שלנו רחוק מלהיות נקי אבל אתן שואלות אותי, איזה מזל 😅)

אני לא יודעת אם זה יעזור, כי אצלך מדובר בתאומים ואצלי בילדה אחת, אבל הם באותו גיל.

אצלנו-

אני בוחרת מה שחשוב לי ופועלת לפי זה.

חשוב לי שבסוף היום הסלון יהיה מסודר, אז בזמן שהבת שלי אוכלת / מתקלחת / מתארגנת לשינה / הולכת לישון- זה הזמן שהשני מסדר את הבלאגן שבסלון. כלים עושים כשתמפנים לזה או כשהכיור מלא (או ערב לפני שחמותי מגיעה ). כביסה אני עושה כשצריך (אמל'ה, כמה כביסה יש לי לעשות..), מקפלים אותה בסלון בזמן שצופים בסדרה / סרט, איך שקמים שמים אותה במקום- כל אחד את שלו (לפעמים בעלי לוקח גם את הכביסה שלי) ומי שיוצא לו לוקח את של הילדה. מטאטים כשיש פירורים על הרצפה, ואם יש סיבה מיוחדת (נגיד כתמים על הרצפה), אז לוקחים סמרטוט מוכן כזה עם חומר ועוברים נקודתית. פעם בשבוע עושים יסודי יותר. מגש וסינרים בעלי מנקה כל ערב בזמן שאני עם הילדה / שוטפת כלים / עושה כביסה. נעליים אנחנו מורידים רק בחדר ועוברים לכפכפים, ואז אין בעיה עם נעליים בסלון. את הסלון אני יכולה לסדר תוך כדי שאני שומעת / אפילו רואה סדרה, וזה יותר נחמד.

אני אוסיף שאנחנו לא עושים את הכל בכל יום. כל ערב עושים את המינימום שצריך בחללים המרכזיים של הבית וזהו. אני מעדיפה שהכלים ישארו בכיור עוד יום וללכת לישון / לנוח. לא מפריע לי, אני גם אומרת לבעלי לפעמים שלא יעשה וילך לישון במקום זה, אבל זאת כבר החלטה שלו. 

מבחינת בעלך- דברי איתו על מה שממש חשוב לך, נגיד הסדר בסוף היום, ואת השאר תשחררי. תני לו פינה משלו ששם יהיו הבגדים החדשים שלו וכו'. 

נשמע ש*את רוצה* יותר סדר בבית וזה הכי חשוב.

דבר שני, אם שניכם לא בהכרח אוהבים לסדר וזה מתאים לכם, אפשר להביא עוזרת פעם בשבוע או יותר.

מעבר לזה ממליצה להתחיל בקטן ולהכניס דברים לשגרה.

קודם כל חלוקת אחריות, לדוגמא הוא אחראי על כלים ונקיון,

את על סדר וכביסות (מה שמתאים לכם כמובן, אבל שתהיה איזשהי הגדרה)

אפשר להגדיר שאם קשה לכם אחרי ההשכבה לסדר, תקבעו שעם הילדים מסדרים את המרחב הציבורי 10 דקות *לפני* ארוחת ערב

זה גם יתן להם הרגלי סדר וגם בזמן שלא כזה מבאס וכשמתמקדים בזה זה לוקח באמת מעט זמן.

(גם אם הם פעוטות ולא באמת יכולים לעזור רק להסתכל ולהרים כרית לספה..)

מעבר לזה הייתי מוסיפה זמן בשבוע שבו עושים סדר יותר יסודי

לדוגמא כל יום רביעי אתם עושים יחד חצי שעה נקיון ואז יושבים.

אפשר גם לאט לאט להוסיף הרגלים פשוטים כמו להוריד דברים מהשולחן אחרי הארוחה ולהעביר מגבון וכו

חוצמיה אם יש לכם אפשרות אז מדיח ממש משמעותי. גם איי רובוט שמרימים לו 5 דקות בסוף יום חפצים והוא עושה תחושה של נקיון.

בהקשר גם לשרשור הקודם שלך

שיהיה בהצלחה

אני ממש בלגניסטית וממש ראיתי בזבוז זמן במרדף הזה אחרי הסדר, במקום להשקיע בילדים. וזה גם לא כל כך מפריע לי אז פשוט לא רואה את זה.

אבל אז הילדים גדלים ואפילו לארגן אותם לגן כשיש חפצים זרוקים הופך הכל למאתגר יותר, פתאום הם נתקלים בחפץ הזה או באחר ומתחילים לשחק בדיוק כשאת מנסה להלביש ולזרז, ובכלל, הם לא רגישים לבלגאן ולא טורחים להרים בעצמם. ואז הבנתי שלחיות בבית מסודר זה מקל על כולם!

אז נכון, זו השקעה, וכמו שכתבת בערב ממש עייפים וזה מבאס אבל כשקמים בבוקר לבית מבולגן זה מבאס יותר.

עצה שלקחתי מהפורום: לשים טיימר רבע שעה ולסדר, כשהטיימר מצלצל את תמצאי את עצמך בשוונג ותמשיכי וגם אם לא, זה בסדר גמור! הבית כבר יותר מסודר מרבע שעה לפני כן.

אה, ועוד משהו: לשמוע פודקאסט או שיעור תורהתוך כדי גם עוזר לי

בהצלחה!

לדעתי ערבבת כאן 2 דברים:

1. הבלגן של הבית וההרגלים הגרועים שלך והרצון שלך להשתנות

2. חוסר האכפתיות והמוטיבציה לסדר של בעלך.

את תולה את שניהם כקשורים זה בזה.

מתחת לדברים שלך יש מין משוואה:

מפריע לי כשהבית מסודר וא י חושבת שזה לא חינוכי.

אני רוצה להשתפר בסידור הבין

לכן שנינו צריכים להשתנות.

תנו ליבבקשה עצות כיצד לגרום לבעלי (וגם לי) לרצות להשתנות.

אני ממש מציעה לך להפריד.

אם את רוצה לשנות את ההרגלים שלך - מצויין.

חפשי רעיונות ותתחילי.

אבל..

תעזבי כרגע את בעלך.

אם לו זה לא מפריע וכה הוא רגיל לחיות ועד עכשיו זה היה מוסכם ביניכם שככה חיים - תשאירי אותו איפה שהוא ותתחילי לשנות רק את עצמך.

יכול להיות כתוצאה מהשינוי גם הוא ירצה להשתנות ויכול להיות שלא.

אבל תרוויחי בכל מקרה בית יותר מסודר.

הרגלים יותר טובים לילדים שלכם.

ושלום בית.

אם בהמשך בעלך יאהב את השינוי שעשית וירצה להצטרף - מצויין.

אל תתני (מלשות תנאי) את השינוי שלך בהרגלים בגיוס של בעלך להשתנות במקביל אליך.

בהצלחה!

שמה סימן שאלה גדול על : צריך להיות עם הילדים..?

איפה זה כתוב שאנחנו צריכים להקדיש להם את כולנו בלי יכולת לעשות דברים בבית תוך כדי?

וגם תפס אותי.. למה את מסדרת להם את המשחקים??

כתבת ככ מתוק!!!!

אתם נשמעים ביחד ולחוד זוג כזה מתוק וכיפי!!

שניה רגע, עזבי אותך סדר ובלאגן ושטויות- נשמע שהחיים שלכם מלאי אור וכיף -- ואיזו ברכה זאת!

לגופו של עניין.

מציעה להתחיל בקטנה, צעד צעד.

הרגלים קטנים שירכשו לאט לאט ובסוף יעזרו לך להגיע לאן שאת רוצה.

למשל בחודשיים הראשונים רק להקפיד על משימה אחת שלך ומשימה אחת של בעלך שכל אחד אחראי לעשות בסוף היום לא משנה מה.

למשל- הוא אחראי לזרוק את הזבל- יתהפך העוחם הוא מוריד את הזבל בערב.

ואת אחראית לפנות את השולחן של א. הערב.

ככה קונים הרגלים.

קטן קטן, אבל קבוע. עד שיהפוך לכם הרגל.

ואז תוכלו להוסיף עוד משימה אחת קטנה- למשל הוא מפנה את השיש (בלי לשטוף את הכלים!) ואת מטאטאה את הסלון מטבח (בלי להחזיר למקום חפצים זרוקים! רק לשים הכל בערמה בצד!)

וככה לאט לאט.

לפעמים כשמתחילים להתניע פתאום מתחשק רק להחזיר את ההוא למקום ורק כבר לעשות את הכלים וכו... ואז זה כיף יותר

בהצלחה ממוש

וממליצה לכל סימפית בעבר או בהווה לפנות במייל

ל

simfi.help@gmail.com

הוא כמובן מוזכר גם בחוברת..

.

בהריון הראשון מרחתי כל מיני משחות יקרות…

למדתי לקבל אותם ולהתענג מלראות אותם.

מזכיר לי את ההריונות, את הלידות..

מזכיר לי את הילדים היקרים שלי שחקוקים בגופי לעד.

העיקר הבריאות ❤️

שהיה במטכל...

לצלקות מהשירות שלו הוא קורא "צלקות גבורה"

אז ככה גם אנחנו...  צלקות גבורה מההריונות והלידות....

הבאנו איתן חיים.

תודה להשם

לא יודעת איך את שורדת... גם פיזית וגם נפשית.

כל כך מובן הכאב שלך!! והתסכול! והעצב!!

וזה כבר לא מצב ש"תתני לכאב את המקום שלו" עוזר... זה כבר עוד פעם ועוד פעם...

אוף, הלוואי שתצליחי להיטהר מהר מהר ובקלות

ומיד תיפקדי (אם אני לא טועה ציינתפעם שאת רוצה, אני צודקת?)

ו9 חודשים של שקט מדימומים..!

וואי, שתדעי שאני ממש מעריכה אותך. את אישיות מיוחדת!

ואין לי הרבה מילים חכמות- אז קחי חיבוק ענק ענק והלוואי שהוא יתן לך טיפה כח להתרומם מעל זה...

תודה יקרה על החיבוק

אני בהחלט צריכה אותו

ואמן!!!!! מהפה שלך לאלוקים

אני מאד מאד רוצה בעז"ה להפקד

באמת לא יודעת איך את שורדת את זה

מה שלא יהיה ואיך שאת לא מתמודדת

תדעי שאת גיבורה!!!!!!!!!!

ואני ממש מעריצה אותך

התחומים

עצבנית בבית

חסרת סבלנות לילדים

בעבר במכון פועה  המליצו על דברים טבעיים שיכולים לעזור בנושא,מציעה לשאול אותם

ועוד חיבווק ממש לא קל..ליבי איתך

באמת... לפום צערא אגרא??

איזה נסיון קשוח, איך יכול להיות שאין לזה שום שום פתרון??? אוף מצטערת בצערך, בהריון לפחות את נקיה?

ומתנחמת בזה שלפחות זה כפרת עוונות....

מה הדבר השני חוץ מחיבוק מהבעל, יעשה לך עכשיו טוב?

לכי עליו, לא משנה באיזה מחיר

עדיין להפיג קצת מהכאב.

לא יודעת למה כ"כ קשה לי להתרומם הפעם

אולי זה שהדימום הפתיע כ"כ מהר

לא הספקתי להנות.... לא יודעת

קראתי עלייך פרק תהילים עכשיו. בהצלחה רבה, יקרה

מותר לשואל בת כמה את? כי אנחנו משתנות עם השנים.... אז אולי משהו בסדר הקבוע השתבש,

שווה לברר עם רופא נשים שהכל תקין, ואין משהו אחר שגורם לדימום. ואולי אפילו יהיה רעיון איך לאפס את הכל. שמעתי על אשה שלקחה 2 או 3 מחזורים איזשהם כדורים, מניעה או פרימולוט נור, ואז המחזורים חזרו להיות קצת יותר הגיוניים. שווה ניסיון לדעתי. אם את מחכה להיריון- אז פרימולוט נור עדיף כמובן. לפי הוראות של רופא שיודע טוב.

בהצלחה ממש!

שום דבר לא עזר. רק בזמן הלקיחה זה סייע...

אני בת 36

וזה ככה 3 שנים ברצף

וזה היה כך גם אחרי הנקות של הקודמים

רק עכשיו לא מצליחים להגיע לאיזון בשום צורה

למה בעצם לא להמשיך לקחת?

נגיד גלולות..

זה לא שווה את השקט שזה יתן?

וחיבוק יקרה!! איזה נסיון כואב וקשה

שהשם ישלח לך עצה טובה בקרוב!

ואז הבעיות רק מחריפות וכן הלאה... גלגל שלא נגמר

את באמת גיבורה... בעל כורחך...

אין לי תשובות אבל בבקשה אל תשלימי עם המצב הזה... טבעי או קונבנציונלי, או רוחני/אמוני, הלואי ותמצאי פתרון!שיהיה מדויק לך ומשמח אותך! לקב"ה יש המון דרכים וצינורות שדרכם הוא יכול להשפיע את הרפואה.

( בתחום הטבעי יותר אולי שיטת שרמן? )

בע"ה שתראי ישועות בקרוב!! 

האם יצא לך לדבר עם מכון פועה? אולי יש להם רעיון

לטיפול או רופא טוב? 

מצטרפת.. זה לא הגיוני מה שאת עוברת כל הזמן.

קודם כל מלא כוחות!

(ברמה הפרקטית: את בקשר עם מכון פועה? אני לא יודעת באיזה שלב את בחיים,  אבל יש שלבים בהם אפשר לנקוט בפעולות שונות.. שתדעי רק טוב!)

@אמא ל4 + פצפון@פרח חדש@לא כרגע

בקשר עם מכון פועה ומכון טהרנו

הייתי אצל מגוון רחב של רופאים קונבנציונאליים וטבעיים

כל הזמן בוחנים עוד אופציות

עד עתה ב"ה כל תוצאות הבדיקות תקינות.

כרגע נשלחתי לרופאת אנדוקרינולוגיה. מקווה בעז"ה שהיא תהיה שליחה טובה למצוא את הבעיה ולפתור אותה

שולחת הרבה כוחות 

ובעז"ה שיהיה ישועות

ורק טוב!!

חיבוק ענק וישועת ה' כהרף עין.... 

באמת שאין לי מילים חכמות לומר

רק חיבוק ענק ענק מכל הלב

והצדעה בדום מתוח ארוכהההההההה

מלכת העולם שאת. וגם בעלך....

בכלל שיש לילד תולעים

אבל אם היו - אז הם נעלמו כלא היו והילד נהיה רגוע 

הילדים שלי רגישים מאד לתולעים

ב"ה אנחנו אוכלים תזונה מאד מאוזנת ויחסית בריאה, כמעט ללא ממתקים וכמובן ללא סוכריות, ג'לים וכד'

וכמובן מקפידים מאד על הגיינה והרתחת מצעים ובכ"א נדבקים כל פעם מחדש.

הרופא שלנו  טוען שזה פשוט נטייה....

לפני חודשיים נתתי סבב ורמוקס לכולן אך לצערי בשבוע שעבר התאומות שלי נדבקו כבר שוב,

מעבר לסבל זה גם גורם להן להרטיב.... ואז גם אני סובלת

כבר 4 ימים שאני שמה להן כל ערב אחרי המקלחת כמוסת שום של סופרהב בפי הטבעת

ויש לנו כבר 4 ימים של שקט ואפילו ההרטבות פסקו.

כמוסת שום מכילה מיצוי פי 500 משן שום טריה והיא בטוחה לשימוש וגם אין  לה את הריח האופייני...

רציתי לשתף אתכן בזה כי זו פעם ראשונה מזה 15 שנה שמצאתי פתרון יעיל ומהיר במקום הורמוקס.

אני מתכננת להמשיך עם זה עוד כמה ימים ואז לעבור למניעה פעם בשבוע. 

רק בריאות לכולן

היה שקט ב"ה

שמתי גם שבוע אחרי ושבועיים אחרי. ב"ה עד כה הכל רגוע

אנחנו קנינו בבית מרקחת קטן ופשוט.

אם כך אני בטוחה שבסופר פארם יש את זה...

בוקר וערב..

אפשר לקנות גם באינטרנט מהרבה חנויות

סיכונים וב"ה לא נצפו תופעות לוואי.

זה כמו לשים שן שום אמיתי בפי הטבעת רק שזה יותר בטוח ולא עלול לפצוע. זה גם הרבה יותר מרוכז ואין לו את הריח האופייני

זה עוזר מאד

יש בו שמן גרעיני דלעת

גרעיני דלעת ממש עוזרים נגד תולעים

הקלינתול צריך להתמיד והילדה לא זרמה עם הטעם…

אבל גם זה עזר.

תכלס, כאשר אין מנוס ואין ברירה - רק ורמוקס.

בסוף השתמשנו בקלינתול לילד אחד זה עזר לשני לא

גם לורמוקס לקח לו יומיים להפטר לגמרי אז כנראה המצב אצלו יותר קשה ובאמת יש לו נטייה יותר להדבק על אף ההקפדות

חייבת לציין שנמנעתי חודשים ארוכים מהורמוקס..אבל בסוף רק זה עזר

מתכננת להמשיך לתת פעמיים בשבוע כמניעה את הקלינתול

הראשונה הורגת את הרוב

השניה נועדב לביצים שבוקעות כעבור עשרה ימים שבועיים וגם לתולעים שהתחמקו מהמנה הראשונה

לדעתי השאלה כמה זמן אחרי העשרה ימים ...

בתאל אליאב שעושה סדנאות על זה.גם בזום.

ויש עוד כל מיני בסגנון, שבאחת ומסדרות. היא יותר מלמדת את הנושא.

ומזדהה איתך. גרועה בזה ממשלא רואה איך זה ישתנה.אבל כן קצת קצת משתפרת עם הזמן, עדיין רחוקה מהיעד ..

תראי סרטונים ביוטיוב על סדר וארגון או פינטרסט כדי לקבל רעיונות לדברים וכלים שיכולים לעזור לך בבית.

הכי חשוב בניהול זמן, הוא חוק פרטו שאומר ש20% מהפעולות, מבצעות 80% מהמשימות.

זה אומר שניהול זמן מיטבי מורכב מתיעדוף ויעילות, לחפש לייעל פעולות שלוקחות הרבה זמן או לחפש להם חלופות, להבין מה המשימות הכי חשובות ובהן להתרכז.

יכול להיות גם שניהול הזמן שלך טוב ואת מנסה להספיק יותר מדי דברים, יותר ממה שניתן.

וגם כשעושים משימות כשעייפים או לא מרוכזים, זה עלול לקחת גם פי 2 או 3 זמן, אז עדיף לבצע משימות כשרעננים ומרוכזים.

ואז לך נשאר רק לשמור על הסדר

יש גם קבוצות ווצאפ ייעודיות לארגון וסדר

אין לי קישור כי לא שמרתי, אבל לפני איזה שבוע ראיתי פרסומים לקבוצה חינמית

האמת לא מכירה קורס, הלוואי שתמצאי.

קושי בניהול זמן זאת כותרת די גדולה, השאלה איפה את. מצליחה ואיפה לא. האם בתעדוף המשימות? אומדן הזמן? ביצוע משימה באופן רציף? דחיינות?

הצעה אחת לבינתיים, לא יודעת איפה זה פוגש אותך אבל אם תצליחי אולי זה יקדם אותך במודעות לאיפה הכשלים.

אולי תנסי קודם לבדוק את אומדן הזמן שלך. למשל, קחי משימה ותנסי להעריך עם עצמך כמה זמן יקח לך לעשות אותה. תרשמי. אחרי שסיימת תרשמי כמה זמן לקח לך בפועל. תעשי את זה במשך כמה ימים נניח כל יום משימה אחת, שיהיה ריאלי. תבדקי מה הפער...

ומוסיפה עוד הערה כללית, שיש הרבה אנשים שיש להם קושי אמיתי בהתנהלות בזמן, סוג של "לקות למידה" . זה הרבה פעמים מתלווה להפרעת קשב וריכוז אבל לא רק. 

שפשוט תכתבי לך לו"ז ריאלי (עד כמה שניתן), ומפורט

למשל יום א, סידור חדר ילדים

ולפרט מה לסדר: ארון בגדים, צעצועים, מיטות ועוד

שמתי לב על עצמי שכשאומרים באופן תאורטי, זה לא עובד אבל כשזה כתוב זה מניע יותר לעשייה..

לי עזר לקרוא או לשמוע חומר שקשור לניהול זמן של מנהלים ויזמים - תתייחסי לעצמך כאל מנהלת...

אבל כדי לתת תשובה מדויקת מה יעזור, צריך לחשוב מה הגורם.

אצלי היה קושי במשמעת עצמית ומוטיבציה, וחיזקתי את זה עם הזמן לאט ובעקביות.

יש כאלה שקשה להם לנהל את הזמן, בגלל בעיות קש"ר ואז אפשר לראות מה השיטות שעוזרות בזה, יש כל מיני.

לפעמים זה בגלל ציפיות לא ריאליות - מה שעזר לי לדייק מאוד, זה משוב מתמיד (בלי שיפוטיות!) מה הפריע לי, מה כן הספקתי, איך אפשר לשפר בפעם הבאה, איך החוזקות שלי יוכלו לעזור לי בסיטואציות דומות, למשל יצירתיות, מוטיבציה גבוהה, יחסים בינאישיים.

(נניח שיחסים בינאישיים זה אצלך תחום חזק, וניהול זמן זה תחום חלש, אם את מתחייבת לעשות משהו עם מישהו, לפגוש מישהו וכד', זה יעזור לך לעמוד במחויבות. למשל, לי קשה לעשות ספורט אבל הבטחתי לבת שלי שנעשה הליכות יחד, וכדי לא לאכזב אותה אני עומדת במחויבות, שסתם ככה הייתי מוותרת לעצמי מאוד בקלות.

דוגמה נוספת, את רוצה שהבית יהיה מסודר לפני שבת, תזמיני אורחים לשבת, ואז את כביכול מחויבת להם וזה ייתן לך מוטיבציה לסדר)

היא כזאת מהממת אני בקבוצת ווטסאפ שלה

ומידי פעם יש לה זום/ קורסים

היא שנים גם עבדה בזה, בסידור בתים

יש לה 14 ילדים בן פורת יוסף והיא פשוט מדהימה

אם תרצי אשלח לך מס וקישור לקבוצה שלה

קראתי את התובנות שלכן

וזה ממש עזר לי

דבר ראשון כתבתי לעצמי המון המון המון

דבר שני ניסיתי כל מיני דברים השבוע (ביניהם להיות בפורום רק מהמחשב מה שאומר שלא הספקתי להיכנס(

אבל השבוע לא היה כ"כ מאוזן .. אולי לצד השני ...

מתפללת לסיעתא דשמיא

למצוא את הדרך הטובה..

בעזרת ה'

ניהול זמן זה דבר שקשה לרכוש אותו

עוד יותר כנשמצאים רוב הזמן בבית

או לכל הפחות למקום שייתנו לך בו הפניה למיון

כדי שתוכלי להתקדם עם התהליך במידה ומדובר בהפלה בוודאות

זה בטוח לא פשוט, אבל לא יודעת איך אפשר אחרת..

חיבוק

רק לוודא מתי הם פועלים

ולהגיע ולבקש שיבדקו אותך.

בלי קשר לבדיקה שכדאי לך לעשות,

בגלל שיש לך דימום לדעתי כדאי לחכות לראות איך זה יתפתח

כי אולי הכל יצא לבד בלי התערבות וזה הכי טוב ומומלץ.

אבל ממליצה ללכת למוקד ששם באמת יוכלו לבדוק אותך..

אז אני מבינה מכן שרק במוקד אקבל הפניה, ואולטרסאונד סתם לא יעזור לי. תודה שאמרתן, אבטל את התור.

איפה יש מוקד בבאר שבע, מישהי יודעת?

זה נקרא דחוף? אפשר לבוא למוקד על כאלו דברים?

עד מתי לחכות שיצא לבד?

הדימום חזק כבר יומיים- שלושה. אבל היה חלש כבר מלפני יותר משבוע. מתי מגיע שלב שכבר מתערבים ולא מחכים לבד?

(אני לא בקטע לחכות עד אינסוף. רוצה לסיים עם הסאגה הזאת. למרות שאני כל כך לא רוצה גרידה. ועוד יותר לא ציטטוק, עם כל הסיפורים פה. הלוואי שיהיה טבעי וזהו, אבל לא יודעת כמה זה אומר לחכות)

תחשבי על זה, אולי פשוט תקחי לך כמה ימי מחלה? להאט את הקצב, להפחית לחצים מיותרים ורעשים מסביב... גם ככה הכל רגיש מאד ואולי את זקוקה לזמן עם עצמך. לעבד, לאבד. 

תודה רבה!

אני בתקופה הכי לחוצה בשנה בעבודה, חייבת לסיים עם התלמידים המון דברים, אין מצב לקחת סתם ימים. במיוחד שאם תהיה גרידה אז לא תהיה ברירה..צריכה לשמור את הימים לאחר כך  

לק"י

נדמה לי שפתוח עד רבע לשלוש.

ממליצה להגיע כמה שיותר מוקדם.

חיבוק

הלכתי לרפואה דחופה. היה רופא מבוגר מאוד ולא נחמד בעליל. הכאיב לי, התעצבן שאני לא מבינה אותו, התאפקתי לא לבכות עד הרגע שיצאתי.

הוא לא ראה רקמה עוברית, וראה שק הריון לא סדיר (מה זה?!) ואמר שאחכה שייפול לבד. צריך מעקב.

ביקשתי לא לחכות, אז הוא נתן הפניה למרפאת ציטוטק. ביקשתי גרידה, הוא אמר שאי אפשר בשבוע כזה, רק מ10-12 (אני שבוע 7. בטח שאפשר).

יצאתי מתוסכלת כל כך.

אין לי איך להשיג את הרופאה שלי, היא תהיה ביום חמישי באיזו מרפאה אז ביקשתי מהם שכשהיא תהיה שם שיגידו לה לפנות אלי.

מה לעשות עכשיו?!

מה זה לחכות שייפול לבד, עד מתי?!

נמאס לי מזה! במיוחד שלפני חצי שנה הייתי בסיוט הזה.

קשה לי עם הדימום החזק כשאי אפשר לשים טמפון. אי אפשר לישון ככה! או סתם להישכב במיטה בצהריים באפיסת כוחות! נמאס מההרגשה הגיפה.

מזה שאנחנו אסורים.

מזה שאין סוף ולא יודעת מה יהיה.

מזה שאני לא רוצה ציטטוק שאולי לא יצליח,

לא רוצה דימום חזק יותר וכאבים שאני שומעת מהסיפורים כאן,

לא רוצה גרידה מלחיצה.

אוף

מה איתך עכשיו?

גם אני הייתי חצי שנה אחרי גרידה עם הפלה בשבוע 6.

אם הדימום לא מסיבי כך שיסכן אותך חכי יום יומיים אולי הגוף כן יצליח לרוקן לבד ואז הכי טוב.

(אני הייתי משתפת את הממונה עלי בעבודה,אם זה שייך,  לפעמים לומר את האמת זה מתקבל בהרבה יותר הבנה. )ואם את הולכת לעבודה אז תשקלי לקחת משככי כאבים)

תקבעי בינתיים כבר תור נוסף, מישהו שיענה לך מתאים יותר.

יכול להיות שעדיף ציטוטק מאשר עוד גרידה בכל מקרה ברצף אם זה אפשרי.

ולידע כללי-בגלל שסורוקה של הכללית את יכולה לבקש הפניה במוקד, אפילו מוקד אחיות נשים נראה לי, ונראה לי יתנו לך די בקלות. הבעיה שם שיש המתנה במיון נשים ויכול להיות ארוך. אם את מכירה מישהו שעובד שם נסי לבקש עזרה...

שיעבור בקלות ובע"ה בשורות טובות ומשמחות בקרוב מאוד ! 

שיתפתי את הממונה בעבודה. זה באמת מקל .

גם ככה עד שיש תור לגרידה זה לוקח זמן, אז אוכל לבטל את התור אם ייפול לבד בזמן הזה. הייתי מעדיפה כבר לקבוע אבל אין לי איך, וגם חוששת.

באמת תהיתי אם זה בעייתי לעשות פעמיים גרידה רצוף. מצד שני אני מפחדת מהכדורים, נשמע שזה דימום חזק מאוד (הדימום שלי גם ככה חזק) כמה ימים, לא בטוח שעוזר, כאבים חזקים...

לגבי סורוקה- את מתכוונת שאקבע תור למיון נשים שם? או שלא קובעים תור ורק לבקש הפניה ממוקד אחיות ומגיעים?

זו בעצם הכתובת הבאה שלי? שם יתנו לי הפניה לגרידה?

כי אין לי מושג למי לפנות כרגע, לא קבעתי כלום כי ברפואה דחופה שוב יכול להיות לי רופא אנטיפת...

ממש שמחה שזה הכל עליך.

איך את מרגישה כעת?

מיון לפי צורך, אם הדימום חזק.

אני התכוונתי שתקבעע תור לרופא מועדף בינתיים שיהיה לך בכל מקרה למי לחזור להמשך מעקב על מה שקורה.

מוזמנת בפרטי אם תרצי

זו בדיוק הבעיה,

איך אני קובעת תור לרופא מועדף?

בניתי כל כך על זה שהרופאה תפנה אלי היום כמו שביקשתי, והיא לא פנתה!

לא ענו לי במרפאה ואין לי מושג אם בכלל העבירו לה את בקשתי.

אין לי מושג מה לעשות עכשיו!

אטימות.

אם יש לך דימום מסיבי זו כן סיבה להגיע למיון נשים... תבקשי הפניה מהמוקד.

אף אחד לא ערב מי הרופאים שם... לי כן היתה רופאה נחמדה בפעם היחידה שהלכתי. שבת היא מלזעוק

זה דימום כמו מחזור אבל לא מסיבי ברמה שמסכנת.

לקחתי מרופא משפחה או מהמוקד הטלפוני לא זוכרת כבר הפניה למיון התעקשתי על גרידה, בכיתי להם וזה והכניסו אותי עוד באותו לילה. מקיסמום ישחררו ויקבעו לך תור לגרידה

בהצלחה ובשורות טובות! 🌹

(יודעת מפעם קודמת), יש רק בימי שני וחמישי וחייבים לקבוע תור (אלא אם זה משהו דחוף).

מן הסתם ישחררו ויתנו הפניה. רק מקווה שלא יעשו בעיות כמו הרופא הזה.

כי אולי שם יש רופאים נורמלים ויתנו לי הפניה לגרידה, ואז אקבע ליום אחר.

אני מתוסכלת! איך אני מבקשת מרופא נשים?

הרופאה שלי עבדה היום וחשבתי שהיא תפנה אלי, ביקשתי מהמרפאה, אך לא פנו אלי ולא ענו לי,

וברפואה דחופה - אין לי מושג על מי אפול, כמו הרופא הקודם!

איך רופא משפחה רגיל יתן לי? הוא לא אמור לבדוק אותי כדי לתת הפניה לגרידה לאשפוז יום?

שבוע 6 זה מאוד מוקדם

התוכן שיש שם ברחם הוא ממש קטן

את מדממת עכשיו? אולי תני לזה צ'אנס כמה ימים ויצא הכל לבד?

אני מדממת כבר שבועיים.

שבוע כתמים,

ושבוע דימום חזק כמו מחזור.

עם כאבי מחזור כבר שבועיים.

מתחרפנת ממש ממש ממש!!

נראה לך שעדיף ציטוטק?

עד מתי אני אמורה לחכות שיצא לבד?!

בבדיקת אולטרסאונד מה רואים?

את כבר במילא מדממת

אז לא נראה לי שציטוטק יגרום לדימום מטורף

אני לקחתי ציטוטק אחרי גרידה (תביני שגם אחרי גרידה הייתי צריכה ציטוטק) ובקושי היה דימום

רק הפוך.

רואים באולטרסאונד שהכל בפנים.

אם זה באמת כך שאם כבר יש דימום אז יש פחות דימום עם הכדורים, זה ייתרון שלא ידעתי עליו.

גרידה זה הליך פולשני

ואני חששתי מהשלכות על הדבקויות ופוריות אחרי זה

אם את כבר מדממת ציטוטק לא נראה לי יגרור תגובה דרמטית

אצלי דוקא היה ממש בסדר איתו

כן נשארה שארית. שיצאה לבד במחזור הבא

עולה איזה 3000 ומשהו

לי אחרי השתתפות של מאוחדת שיא יצא 400 וקצת אם אני לא טועה

התקשרתי למזכירה שלו. אבל תנסי להתקשר ולשאול במיון מילדותי שם

שבדרך כלל אם הרופאים התורנים שנמצאים במיון לא מצליחים לעשות את ההיפוך, הם קוראים לפלוטקין (אם הוא נמצא, מן הסתם).

אז אם את מוכנה לניסויים בבני אדם כדי לחסוך את הכסף - זה אפשרי

(ניסויים בבני אדם=רופא לא מומחה שמנסה להפוך עלול להכאיב. מאוד. 😬)

לא הייתי לוקחת סיכון.

אגב זה פרוצדורה שכרוכה בסיכונים וגם זה אישית העדפתי לקחת אותו מהתחלה 

אני עברתי אצל פלוטקין היפוך ומיד זירוז.

מקווה שיעבור לך בקלות...

הגעתי לזירוז שנקבע מראש, ואז שם התברר שהעובר עכוז ועשנו היפוך לפני הזירוז (עד אז הוא התהפך פעמיים בשבוע, בכל מעקב שעשיתי הוא היה במצג שונה. באולטרסאונד האחרון לפני הלידה הוא היה מצג ראש אז היה 'בסדר', אבל הוא הספיק להתהפך שוב לפני הלידה... עד היום קשה לו עם החלטות🤭)

אבל לדעתי אם תגיעי כבר עם הפניה גם לזירוז, סביר להניח שכן יאפשרו לגשת לזירוז אחרי ההיפוך. גם מבחינתם אני חושבת שיראו את זה כיתרון.

להיפוך וזירוז מיד אח"כ, ידוע מראש.

בשערי צדק

(ולא לקחו פרטי כמדומני)

(לי היה אסור זירוז כי הייתי אחרי קיסרי)

בע"ה שיעבור בשלום ובבריאות שלמה, לך ולתינוקת העתידית!

שאם ירושלים קרובה לך

ויש לך החזר שהופך את התשלום לכמה מאות - הייתי הולכת פרטי

אני עשיתי היפוך חיצוני שלא הצליח

האפשרות לפרטי היא רק בירושלים שרחוקה לי מאד ולא הייתי מסוגלת ליסוע, הלכתי בציבורי

וכאב לי בטירוף

ואח"כ שבוע הבטן כאבה לי מכל תזוזה הכי קטנה (כי בעצם בהיפוך מזיזים את העובר מסביב לכל הבטן וזה משפיע לדעתי גם על האיברים הפנימיים וגם על השרירים)

אם יש לך אפשרות לעשות בפרטי בהשקעה סבירה - הייתי הולכת על זה בלי להסס

ולא רק הוא, יש שם עוד רופאים מומחים.

כך שאם את לא רוצה דווקא את ד"ר פלוטקין ללידה, את יכולה לסמוך על זה שמסתובבים שם רופאים מומחים.

אני עשיתי ( בביקור חולים,אבל היום כולם כבר עובדים בשערי צדק) אצל רופאה מתמחה שבאה יחד עם ד"ר גדנסקי, שהבנתי שהוא ממש מומחה בתחום, היא לא הצליחה,והוא הסביר לה והראה מה בדיוק עושים ( שזה היה מרתק גם לי...) . לא הרגשתי כאב יוצא דופן דווקא אצל הרופאה המתמחה לעומתו.

וכמו שכתבו כאן- גם הוא אחרי שההיפוך הצליח, המליץ לי כבר להישאר לזירוז כדי שלא יתהפך בחזרה .

בעז"ה שהכל יתהפך  לך לטובה!

או אפילו רק לכתוב לעצמך..

בהצלחה! תחושה ממש מוכרת...

אז פינה שקטה בבית לעצמך ולדבר עם ה'. לשפוך את הלב...

באמת חשוב לפרוק את האנרגיה הרגשית הזאת.

בקיצור נמרץ קודם כל לתת לעצמך מקום להרגיש, להקשיב לתחושות שלך ולמחשבות ולכל מה שעולה בך

לתת לגיטימציה לזה שכואב לך וקשה לך וזה בסדר גמור

להכיל את זה שאת בהורדת הילוך כרגע

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>

הורדת מדריך מתנה ***

נותנת לעצמי לחוש את התיסכול, עצבים וכעס, משתדלת שזה לא יפגע בסובבים אותי, אוכלת/ שותה משהו טעים, נכנסת למקלחת ארוכה, הולכת לישון מוקדם, בבוקר התיסכול עובר או פוחת עד שנעלם.

אוכלת/ שותה משהו טעים, נכנסת למקלחת ארוכה, הולכת לישון מוקדם

בדיוק זה. תודה על הרעיונות!

מסכימה איתך ועם @0544 שללכת לישון מוקדם זה הכי טוב ובבוקר הכל יותר פשוט. אבל בכל זאת רוצה ללמוד עם להתמודד עם סערת רגשות בצורה בוגרת, בדיוק בשביל שזה לא יפגע בסובבים אותי

מה שצריך זה גם לתת לעצמך להיות בזה, ללמוד מה אני מרגיש ושזה לגיטימי ובזמן הזה ראוי וכדאי שלא יפריעו לי כי כל עוד אני בזה אני אהיה בסערת רגשות.

אבל חלק מהעיבוד חייב להיעשות ובמה שכתבו מעליך oo יש חשש שמה שלא ידובר- יתנהג... זה ישב עלינו... אולי בבוקר נרגיש שזה קצת מאחורינומאבל בלי עיבוד, זה יחזור שוב... כי הסיטואציה תחזור או מישהו/משהו יזכיר לנו את התחושות הקשות...

אז לאותו רגע כדאי לבקש ספייס וללמוד לשים בצד אם אני באמצע אירוע ולא יכולה פשוט ללכת... אבל בגדול, העיבוד הכרחי... וכדאי שהוא יהיה באמצעות מילים- שיתוף, פריקה בצורה כלשהי.

היא כזו שסוערת ולא מאפשרת לחשוב יותר מדי בהגיון, אז מה שחשוב באותו רגע לצמצם נזקים ולא לפגוע באחרים בגללה.

לאחר שהיא עוברת כדאי לחשוב מה גרם לה ולהפיק לקחים לפעם הבאה.

או לכתוב הכללללל

או להקליט לעצמך

בלי לסנן

אפשר למחוק אחר כך

זה מוציא מהלב בלי לפגוע

עוזר ממש..

ושאר האנשים בשוק קצת🤭

בעלי תמיד שולח אותי למקלחת כשהוא רואה שאני מאבדת את זה.. הבעיה כשאני כבר אחרי מקלחת ואז הוא חסר מילים

לבכות!! הכי משחרר

לחפור לבעלי על מה שמעצבן אותי

לתכנן משהו כיף שישכיח ממני את זה

לישון לישון לישון

לכתוב מכתב למי שעיצבו אותי חחחח

לבכות (ואם זה תסכול גדול אז לבכות באטרף כזה/ להרביץ לכרית/ לקפוץ, בקיצור לשחרר אנרגיות) חח ואיי זה נשמע מוזר אני יודעת חחחח

היום אני מדברת אותו

או יושנת עליו לילה

או רוחצת אותו היטב במקלחת טובה

נותנת לעצמי רגע להתבחבחש ולהגיע למסקנות

לא פורקת ישר, אבל לא משאירה אותו מתחת לשולחן

כי יש כאלה שיתנו רק פתרונות

או יגידו לך משפטים "זה שלה ואל תיכנסי לזה"

שזה הרבה פעמים נכון, אבל אחרי שנותנים רגע מקום לבאסה ולכאב

אולי תנסי לתת לה איזשהו עוגן שקשור לבית

למשל בובה שהיא אוהבת

או להגיד לה לצייר לך ציור וכשתחזרי לקחת אותה מאוד תשמחי לראות מה היא ציירה, ולתלות על המקרר

לא ממש מתקשה אבל קשה לה לשחרר אותנו ולהכנס  עובר די מהר וסהכ היא באמת נהנית שם!.

לדעתי פשוט לקבל את זה שקשה לה,

לא לכעוס ולא להיעלם. לתת את הביטחון והחיבור הזה שצריכה ולהאמען בה שלאט לאט היא תצליח להכנס.

אם את רוצה , אפשר גם לנסות מבצע עם פרסים בשיתוף הגננת.

לנו זה עזר בהתחלה כשממש היה לה קשה .

ז"א פחות משעה מהרגע שסיימת.. בין 50-70 דק' מתחילת הארוחה זה אמור להיות בסדר נראה לי.. 

ובטח שלבדוק גם אחרי שעתיים. כן.. לפעמים לוקח לסוכר יותר זמן לעלות..

בעקרון הרופא אמר לי למדוד בצום ושעה מתחיל. הארוחה, סתם תוהה לעצמי אם צריך לעשות גם שעתיים.

אולי אעשה כמה מדידות שעתיים אחרי לראות...

אצלי באופן אישי אחרי כמה בדיקות בבית, ראיתי ש שעתיים אחרי האוכל תמיד יוצא לי תקין אבל שעה לא, אלא תלוי במה שאכלתי. ולכן בתכלס בדקתי רק אחרי שעה 

אמר שזה סוג של אי סבילות לסוכר או משהו כזה וכדי להגדיר סכרת ממש צריך 2 לא תקינים, בכל מקרה ביקש שאמדוד סוכר ואגיע עוד שבועיים.

בכל מקרה התחלתי לשמור ארוחות מסודרות בלי לאכול בין לבין רק מים וכן שמה לב לכמות פחמימות, אולי לכן יוצא סוכר תקין במדידות... למרות  שעשיתי נסיון קצת להתפרע עם האוכל ועדיין היה בסדר.

בקיצור קצת מבולבלת איך להתייחס לזה...

ורק מציינת שהוא רופא הריון בסיכון שבכל מקרה אני במעקב אצלו..

איפה קיבל את המכה? חיוני ומתפקד?

כעיקרון אומרים שחשוב לבדוק תמיד אצל רופא שאין סימנים לפגיעה.

אישית נפלתי במדרגות עם בן 4 חודשים, וראינו שאחרי שעה בערך עדיין ערני ומגיב תקין אז לא בדקנו. אבל אצלנו הוא לא קיבל מכה בכלל אז אולי זה שונה..

כדי להיפגע

טלטול עלול לפגוע ולגרום להרבה בעיות ל"ע

אז ב"ה שהכל היה בסדר אבל תלוי בעצמת הנפילה, יש חשיבות לבדיקה בעיניי

שאחת הבנות החזיקה את התינוק, ואז נפלה איתו ומעדה הוא קיבל מכה בפנים וירד לו דם.. אמרו לנו כן להגיע למיון ושזה עלול חלילה להיות פגיעת ראש, תודה לה' הכל היה בסדר.

איפב הוא קיבל את המכה?

שינה

לראות שלא מקיא. אפטי. ...

ב"ה הכל בסדר

הוא קיבל מכה בראש ובגב לכן דאגתי .אבל ב"ה הוא בסדר גמור.

( אני פחות אבל ב"ה)

@אני10

איזה מפחיד.ב"ה שהכל היה בסדר!

@מתחדשת11

ישתבח שמו שגם אצלכן הכל נגמר בטוב.לא היה דם או משהו, רק מכה.

@בתי 123

ב"ה זה לא היה מצב.תודה לה'

לא משנה שלא ירד דם. לפעמים חלילה הדימום פנימי או שחלילה ההשפעה מגיעה דוקא אחרי

גשו להבדק

ובהריון מתקדם...

דם/לא דם לא אומר כלום כי

אם קיבל בראש לבדוק אם יש סימן

לעקוב אחרי מצב העירנות שלו לשעתיים(לא לתת לא לישון)לראות שלא מקיא ושנראה חיוני באופן כללי

איזה פחד על שניכם.כמה ניסים בכל יום...

וב"ה הוא בסדר

ב"ה משתפר

ריגשת! תודה ושבת שלום 

כמה דימום?, היה לי משהו דומה, אבל סוג של הכתמה גם תחת דופסטון , כשבוע וחצי מהחזרה של עובר וברוך ד' זה היה הריון

אולי תנסי לעשות בדיקת הריון שמיועדת לכמה ימים לפני איחור, יודעת שסנסוטסט מדוייקים.

בהצלחה! 

זה אומר שאת כבר שבועיים אחרי הביוץ, נכון?

אם כן, אז בדיקה ביתית כבר יכולה לזהות אם יש או אין הריון.

לדעתי תעשי בדיקה בבית

ואם יוצא חיובי זה הזמן להגביר תמיכה.

ואם יוצא שלילי, חגי לבדיקת דם בבוקר של יום ראשון כי עדיין בדיקת דם יותר אמינה.

ואז אם יוצא שלילי זה גם יכול קצת להסביר את הדימומים.

וגם לגוף.

אני אוהבת את השמן הזה כי הוא לא מרגיש שומני בכלל ואפשר לחפוף איתו בכיף את הראש.

סתם ד"א אמר לי פעם רופא עור בכיר ששיש ילדי אטופיק שהבלנאום רק מזיק לבם כי יש שם חומרים אלרגניים.

אםאת ארואה שלילד שלך זה כן טוב ולא אכפת לך שהשיער יראה קצת שומני אז בהחלט אפשר ורצוי גם בראש. כי ברגע שמשתמשים בשמפו רגיל לראש ושוטפים זה נוגע בעור ומגרה אותו ואז בעצם אבדנו את האפקט של השמן...

קניתי ב70 שקל בלנאום בשבילו ובאמת לא רואה שיפור. 

מה מומלץ שלא עושה רגישות?

השתמשנו בשל מוסטלה וזה ממש עזר.

עכשיו אני משתמשת כבר בסבון רגיל 

כבר 7 וצי שנים עם זה וכמעט אין לו התפרצויות ב"ה

יש כאן גם בנות שהמליצו על מוסטלה 

אבל הבנתי מהפורום לאחרונה אחרי שעברו כמה שנים שיש כמה סוגים.

סליחה ערכתי ראיתי אחר כך שכתבו על אמול, ונזכרתי שזה השם.

זוכרת שניסינו גם בלנאום לא זוכרת איך היה.

שהרישום שעברת הוא מינימלי, רק כדי לזהות את הפרטים שלך מתוך מאגר הרישום?

כשעברתי פעם אחת רישום מלא, זה היה ארוך מאוד ולא נחמד בכלל. הרבה יותר מהתשאול הבסיסי כשמגיעים אחרי רישום.