היתה לנו עכשיו שיחה לא פשוטה.
בעלי גבר מאד תומך, מכיל אכפתי ומדהים. באמת זכיתי.
סביב הריון ולידה הוא עושה הכלללל בבית.
באופן כללי בחור להביא להורים 
אנחנו אחרי ובתוך תקופה מאד עמוסה והוא נותן את כל כולו ומעבר.
בתחושה שלי - אני מראה המון הערכה. אומרת הרבה תודה, כמה אני מעריכה מה שהוא עושה בשבילי/בשביל הבית, כמה אניי אוהבת אותו, מודה על דברים ספציפיים שהוא עושה וגם מקפידה לשאול איך הוא מרגיש בתוך העומס.
כן אני גם בחורה ביקורתית מאד אז יש הרבה פעמים שאני מעירה לו - בעיקר סביב ההתנהלות מול הילדים, שהגישות שלנו די שונות.
בקיצור היתה לנו עכשיו שיחה והוא אמר שמרגיש שאני לא רואה אותו, שהוא אפס בבית, שאם אני אומרת משהו טוב זה רק סביב דברים ספציפיים שלא קשורים אליו (בסגנון תודה שהכנת צהריים), שיש לי רק ביקורת כלפיו ושהוא מרגיש שהיחסים שלנו הם חד צדדיים (נגיד הוא יגיד לי וואי את יפה ממש, השמלה הזאת יפה לך והוא מצפה שאחמיא לו גם אבל אני רק עונה תודה וממשיכה הלאה..)
לא יודעת למה כתבתי הכל. קצת לפרוק וקצת לקבל רעיונות - איך אתן גורמות לבעל שלכן להרגיש מוערך ואהוב??
