בחול המועד סוכות
| יום חמישי 16.10 שעה 22:00 | |
|
http://www.mesaprim.co.il/207.html
בחול המועד סוכות
| יום חמישי 16.10 שעה 22:00 | |
|
http://www.mesaprim.co.il/207.html
בע"ה ית'
לאומן ר"ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!(ניתקע לי המקש מהיתרגשות!!!)
איש בל יעדר!
ביום ראשון הזה בעזרתו יתתברךך!!יש שיעור של הרב ארווש!!בעופפרה!!
זה רב צדיק חבל על הזמןן אין אין!!!מי שרוצה לבוא אני יכולה להגיד לו פרטים ..באמת מי שבאזוור ירושליםם לא להפסייד!!אין זה משהו מטורףף!!
שנזכה להתקרב ל'ה יתברך!תמיד ולהיות בשמחה!!
חייםם טובייםם!!שבתת ממבוורכתת!!!תנו חיוך!!זה הכי חשוב בארץץ.....
* * *
(פורסם לראשונה באתר האינטרנט של הרב ארז דורון – לב הדברים
נעלם השירשור של המכתב מהמרבי?
אני רוצה לדעת מה חיים שלמה (אם ככה הולך השם..) הגיב..


שלום לכולם!
רבנו הזהיר שלא להיות עצים יבשים, ולעסוק בקרוב לבבות ובהפצה.
מאחר שהיום הרבה אנשים יושבים שעות מול המחשב , חשבנו שאפשר לפתח דרך הפצה חדשה, דרך תיבות הדואר האלקטרוני.
לשם כך פתחנו תיבת אמייל משותפת לחברי הפורום , ולכל מי שרוצה , להפיץ את שם ה' בעולם, בדגש על דעת רבנו הקדוש, ובאהבה לכל עם ישראל.
בתיבת האימיל כולם יכלו להעלות חומרים מתאימים להפצה, וכולם יוכלו להוריד,(לשלוח לעצמם) חומרים מתאימים להפצה , מהמאגר שיווצר.
לאחר שבחרת מה שאהבת , תתחיל להפיץ לכל החברים , אנשי הקשר שלך , שאתה חושב שיוכלו להתחזק מזה, ולבקש בהם להפיץ הלאה. בע"ה אפשר להגיע לכל עם ישראל.
אשמח גם אם תרצו להעלות אנשי קשר מתאימים. לתיבה הכללית.
כדאי להעלות תכנים יפים להפצה, מכתבים, שירים , סרטונים, מצגות , קומיקסים, תמונות ,מודעות , הפצות.
בעניני שמחה, רבנו, דברי רבנו,מילי דשטותא, התבודדות , מקווה , תיקון הכללי , ארץ ישראל, ה' הוא המלך , וכל תוכן חיובי שמקדם את הגאולה.
(בבקשה לשמור על רמה איכותית כדי שיהיה קידוש ה' ,ותכנים שמתאימים לציבור הרחב ,( תכנים לא מתאימים יורדו, ואף יחסמו))
נא לצין קהל יעד, בנים בנות , דתי, חרדי , חילוני, כולם, נוער , מבוגרים, וכדו.
כדאי מאוד להשתמש בתיבה כדי להוריד חומרים טובים ולשלוח לרשימת התפוצה שלך. כמו כן אפשר להעלות לתיבה מה שרצו שהחברים יפיצו.
אפשר לפרסם את דבר תיבת ההפצות לכל החברים שנראה לכם שיעשו בה שימוש חיובי , לכבוד ה' (ולא סתם לקשקש)
בברכה אריה ליפו
הכתובת: תיבת ההפצות של רבי נחמן, נ נח נחמ נחמן מאומן.
הסיסמה: sabaisrael
זוהיא תיבה משותפת לכל חברי הפורום וכל האוהבים את רבנו ורוצים להפיץ , אנא השתמשו בה, תעלו ותורידו חומרים ,ותשלחו לכל חבריכם, וכל רשימות אנשי הקשר , אפשר גם ליצור רשימת ענק של אנשי קשר, שנוכל לחזקם דרך התיבה. בהצלחה , וזכות רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן , תסייע בעדנו.
( מי שמעדיף שלא לפרסם ברבים את אנשי הקשר, אבל רוצה שיפיצו להם, יוכל לשלוח לתיבה הסגורה שלי (רשימת אנשי קשר לכתובת(tikunklali@gmail.com) וכן ניתן לשלוח אלי הודעות חשובות.)
מה דעתכם להקים אתר שבו אפשר לשלוח 'מכתבים' לה'? כמו התבודדות, רק בכתיבה, וברשת.
גם בעברית וגם באנגלית.
תחשבו על זה. המון אנשים גולשים, גם יהודים וגם שלא, ואם רק יתנו להם את ההזדמנות- זה יהיה קירוב נפלא לה'.
אני לא מבין בזה בכלל, אבל אם יש מישהו שכן- הכפפה בידיך...
ביום ראשון הזה בעזרתו יתתברךך!!יש שיעור של הרב ארווש!!בעופפרה!!
זה רב צדיק חבל על הזמןן אין אין!!!מי שרוצה לבוא אני יכולה להגיד לו פרטים ..באמת מי שבאזוור ירושליםם לא להפסייד!!אין זה משהו מטורףף!!
שנזכה להתקרב ל'ה יתברך!תמיד ולהיות בשמחה!!
חייםם טובייםם!!שבתת ממבוורכתת!!!תנו חיוך!!זה הכי חשוב בארץץ.....
| הרבי לקח אחריות חסיד של הרבי |
כשהרב ראדאל מספר על הניסים שזכה לראות בברכותיו של הרבי, הוא לא יכול שלא להזכיר את הנס הגדול מבחינתו, שזכה לראות עם אביו, ר' יוסף ראדאל, בשנת תשל"א. מלפנים היה אביו אחד משלוחי הרבי הריי"צ שהגיעו למונטריאול ושימש כראש ישיבת חב"ד בעיר. הוא היה הרוח החיה מבין השלוחים, וזכה לקירובים נדירים מהרבי הריי"צ. באחת ההזדמנויות אף קיבל מהרבי סכום כסף גדול בכדי לרכוש עבור משפחתו בית קיט בהרים בחודשי הקיץ בכדי שהילדים יוכלו לשהות שם בעת עבודתו... "אחרי הסתלקות הרבי הריי"צ, ביקש אבי רשות מהרבי מה"מ למכור סידורים, טליתות וחומשים, ומעט תשמישי קדושה. לאבי היה ארון ספרים קטן שם היה מאכסן את הדברים ומוכרם לפי הזמנה ליהודים שביקשו. הוא עשה זאת כעבודה מהצד, מפני שמשכורתו מהמוסדות הייתה פעוטה ולא הספיקה לפרנסת ביתו. אלא שארון הספרים הקטן הזה התפתח לארון גדול יותר, ולחדר שברבות הימים הפך לחנות ממכר של תשמישי קדושה. אימי הייתה מוכרת בחנות, ואבי היה חוזר לסייע לה בערב, כשהיה מסיים את עבודתו במוסדות. בשלב מסוים הגיעו עוד יהודים רבים להתגורר בשכונה, והחנות התפתחה באופן טבעי, ולבסוף היה צריך להחזיק בשתי חנויות אליהן היה מוכרח להתמסר. "בתשל"א עבר אבי התקף לב מאוד קשה. הרופאים שטיפלו בו, העמידו אותנו על חומרת המצב. היו צריכים לקחת וורידים מרגלו ולשתול אותם בליבו, פרוצדורה רפואית ידועה למחלת לב ממנה סבל. בנוסף, אבי סבל מעודף סוכרים בגוף. נוכח מצבו הודיעו לנו הרופאים בצורה חד משמעית, שאם הוא לא יעזוב את חנותו - ימיו ספורים, שכן הלחץ מהחנות הוא זה שגרם לו כל זאת. באותם ימים כבר הייתי חצי שנה בשליחות במילאנו. החלטנו, אני ואחי, לכתוב לרבי ולבקש את הצעתו וברכתו. אבי לא היה כל כך מבוגר, והיה לו עוד לחתן את אחותי הקטנה. "במכתב ששלחנו לרבי כתבנו את המצב לאשורו, בתוספת חוות הדעת הברורה של הרופאים, ושאלנו מה לעשות. בעבר הייתי מסייע לאבי רבות בחנות, ושאלתי אולי כדאי לחזור מהשליחות באיטליה בכדי לקחת פיקוד על החנות. הוספתי כי גם זה סוג של שליחות, שכן אבי לא מכר ירקות, אלא תפילין ומזוזות ואף בדק אותן. השאלה השנייה הייתה אולי כדאי שאבי יכניס שותף לעסק כדי שזה יוכל להוריד ממנו את המעמסה הקריטית של ההתעסקות בחשבונות, ושמא בכלל כדאי שימכור את העסק. "על ההצעה הראשונה שאולי מוטב שאחזור משליחות, ענה הרבי "אין זה עניין בשבילו כלל וכלל". את ההצעה להכניס שותף - הרבי מחק, ומתח קו מודגש על ההצעה האחרונה (והכי לא מתקבלת) שאבי ימשיך לנהל את החנות, והוסיף 'ברכה'. היינו מופתעים, אך עם הרבי לא מתווכחים, וזה מה שהיה. "בפועל, למרות חוות הדעת הקודרות של הרופאים, אבי זכה לחיות עוד שמונה- עשרה שנה, עד שנת תשמ"ט. שנתיים לפני פטירתו עוד עבד כרגיל בחנות. כל הרופאים והמומחים שליוו את הסיפור, הביעו תדהמה מוחלטת". |
| ליובאוויטשער רבי, יש לך פנטזיות” חסיד של הרבי |
מספר הרב צבי גרינוולד: בשנים של תש”י תשי”א יצא הרבי עם העניין של פעילות. הייתה אז שיחה שהרבי שוחח עם ר’ אליהו מקוטובסקי (לימים ר’ אליהו כי טוב) שהיה עסקן בולט במסגרת פאג”י, והרבי ביקש ממנו שיתעסק בפוליטיקה. הוא השיב לרבי “הרי כתבתי ספר ‘איש וביתו’, ובזה הוא עיסוקי! השיב לו הרבי “הרי את זה יכול לכתוב גם יונגרמרן של ‘עץ חיים’, אמנם זה לא יהיה עם הברק שלך, אבל התוכן יהיה מה שאתה מסוגל לעשות. ואילו בפוליטיקה אחרים לא יכולים לעשות מה שאתה עושה”. ר’ אליהו זה רץ לבחירות בשנת תש”ט, ואחר כך עוד פעם, והוא נכשל. לאחר מכן הוא היה מזכיר של הרבנות הראשית אך היו שהפריעו לו בעבודתו, ולאור הנסיון העגום הזה, הוא ברח מעשייה ציבורית, ועל כן הרבי ניסה לשכנעו לחזור. באחת השיחות אמר לו הרבי “ווען איך וואלט האבן צען יונגעלייט” (אילו היו לי עשרה אברכים) נשואים, הייתי יכול לחדור איתם מעבר למסך של השומר הצעיר והייתי מראה להם כי טעמו וראו כי טוב ה’; הם היו באים אחר כך בהמוניהם. אך הוא אמר לרבי “ליובאוויטשער רבי, יש לך פנטזיות, שם שורפים את הכל! הכל נשרף שם!”. צריך לזכור שכל זה היה בשנים שהגיעו רבבות עולים מארצות אפריקה וחילקו אותם לפי מפתח מפלגות. כלומר, כל מפלגה לפי גודלה, קיבלה למוסדותיה כמות מסויימת של עולים חדשים. היו עולים שהיו קשורים למוסדות חב”ד עוד ממרוקו, אך חב”ד לא קיבלה מאום מהעולים כיון שהיא היתה בלתי מפלגתית. מאוחר יותר התחיל הרבי עם הפעולות של ‘ופרצת’ והתחילו לחדור גם מעבר לחוגי הדתיים. אני זוכר שהקיבוצניקים ביקשו והתחננו מר’ ישראל ליבוב ע”ה שיבואו לתת להם את הטעם של טעמו וראו, של מה שחסידות יכולה לתת. שבוע אחר שבוע, כמה לילות בשבוע, היו אנ”ש נוסעים לקיבוצים שם התקבלו בסבר פנים יפות, והיתה התעוררות גדולה. הרבי ביקש אז דיווחים מלאים ומפורטים על כל הפעולות בקרב אנשי הקיבוצים והמושבים, ואף היה אומר כי לא מדווחים מספיק בפרוטרוט. בתקופה מאוחרת יותר יחסית, לפני מלחמת ששת הימים, נסעתי לרבי. קודם הנסיעה היו לי חברים ירושלמים שטענו כנגדי ‘מה אתה נוסע לקיבוצים ולמושבים, מלטף ומשוחח עם אותם אנשים. תן להם שידעו מי הם ומה הם, הרי אין בהם שום דבר. תן להם על הראש כמו שצריך’... את הדברים הללו ציינתי בפתק שכתבתי אל הרבי. כשנכנסתי ליחידות הגשתי לרבי את הפתק יחד עם חבילת מכתבים שנכתבו לרבי על ידי אנשים משכונת התקווה. זו היתה חבילה גדולה של דפים. הרבי הסתכל במהירות על כל הדפים, וחשבתי לעצמי שהרבי רואה רק את הכותרות, ואחר כך הוא יסתכל בצורה מדוקדקת יותר. אך להפתעתי הרבה הרבי ענה לי על כל מכתב ומכתב, וכל נושא ונושא שנכתב שם. הרבי מדבר ואני הרגשתי שאני כבר לא יכול לקלוט. אמרתי לרבי שאני לא מסוגל לזכור הכל, ומה גם שאני לא יודע מה כתוב במכתבים שלהם. אחר כך אני רואה פתאום שהרבי מזדקף ואומר לי: ומה שאתה כותב אודות הדרך שצריך לדבר איתם באופן שלילי - (תרגום מאידיש) חס ושלום, אתה מעמיד מחיצה בינינו, אם תדבר עמם בנושא הזה, לא יהיה לך עם מי לדבר. הם לא באו לשאול אותך מה חסר להם ומה אין להם; הם באו לשאול אותך מה חסידות יכולה לתת להם?! מה יש לך למכור?! מה יש לך לתת?! בנושא הזה צריך לחזק ולעודד. כשחזרתי היו החברים הירושלמים שלי צוחקים על ה”חבדצקערס” ועל הבעלי תשובעס, אבל הרבי באהבת ישראל העצומה שלו אמר להסתכל על הטוב שיש בכל יהודי, ולא על המינוסים שיש בו. |
בס"ד
אם אפשר להתפלל לרפואת :
שיראל יוסף בן רות.
תזכו למצוות!!!!