פורום סטודנטים (עמוד 71)

למעט מספר מאוד קטן ומצומצם של מכללות (האקדמית ת"א יפו, מכון לב, אורט בראודה) - לרוב הבוגרים מאוד קשה להשתלב בתעשיה בכלל ובפיתוח בפרט וגם אלה שמגיעים מאותן מכללות טובות במיוחד, ככל הנראה ייתקלו בקשיים רבים יותר ממקביליהם שלמדו באוניברסיטה. 

מכללת כינרת לא נחשב למכללה טובה במיוחד וסביר להניח שמדובר בזבוז זמן וכסף של 4 שנים.

אם אתה מאזור הצפון ולא מצליח להתקבל לטכניון או לאוניברסיטת חיפה (יש שם מדעי המחשב, אם אתה בכיוון של תוכנה) - אז אני ממליץ לך על אורט בראודה. (וגם כבוגר של אורט בראודה, יהיה לך יותר קשה מאשר לבוגר אוניברסיטה). 

בהצלחה.  

ולתגובה מתחתיי, אכן צודק, אין זמן אבל גם הכוחות אוזלים!

החלטתי לא להתחתן במהלך הלימודים.

ואני יודעת שיש כאלו שיקפצו ויגידו שזה לא שיקול, אבל בעיני זה כן.

אני מאד משקיעה בלימודים ורצה לקבל תוצאות טובות.

ואין מה לעשות במידה ומתחתנים - (על לידה אני אפילו לא מדברת) זה גורם לירידה בלימודים.

אז לפי דעתי הכל עניין של סדר עדיפיות, השאלה כמה חשובים לך הלימודים ואם בכלל מתאים לך להתחתן עכשיו - בלי קשר ללימודים.

חתונה זו שאלה.

את רוצה להתחתן?

יש מספיק זמן להכל, רק צריך לתעדף נכון.

יש שאלה קטנה של כסף שגם לה יש פתרונות מצויינים.

תני לשינוי לצמוח, אל תפחדי מהפחד. רבים עשו זאת לפנייך ורבים יעשו זאת אחרייך. לא חושבת שיש לך ממה להילחץ או לפחד. חוץ מזה, יש גם מכללות כמו המרכז האקדמי בר"ג שמציעות מערכת שעות נוחה (גם לתואר ראשון) של פעמיים-שלוש בשבוע, לפעמים גם בשעות הערב. מתמרנים...

אבל זה לא קשור למכון לב, זה קשור לכל סטונדט... אותה השאלה.

ברור שזה מצב לא טבעי שדורש הרבה מאמץ.

אני לא מתעסק בכלל עם פרנסה, אתה יכול לפנות אלי באישי...

אני לא למדתי

לפני הרבה שנים.

עלה לי יותר מפי ארבע פחות מאשר מחיר של קורס רגיל.

היה לי הרבה יותר נחמד לעשות קורס זול, קרוב לבית, עם אנשים שהכרתי.

מה את רוצה לדעת?

לדעתי הבית ספר ארגן את זה. אם אני לא טועה, הם רצו מינימום של משתתפים. [הצטרפו גם בנות מהסביבה, גם אם לא למדו איתנו, כי זה זול וקרוב לבית].

מטעם החברה של הפסיכומטרי קיבלנו קורס פרונטלי. התחלנו בערך חודשיים לפני המועד, וככל הזכור לי היו בהתחלה משהו כמו 2 מפגשים בשבוע ואז זה עלה ל-3. קיבלנו גם טונות של ספרים לתרגל. היום אני מניחה שהרבה באינטרנט, ובטח גם עם אפליקציות לטלפון (עשיתי ממש מזמן...).

לגבי התרגול, לא מספיק לשמוע איך עושים דברים. צריך להתאמן בעצמך. זו בעיניי הדרך היחידה להוריד את הזמנים, להתרגל לרמת השאלות, להתאמן על השיטות... שווה להתאמץ חודשיים, להוציא ציון טוב ולעבור את המשוכה הזו.

אבל לדעתי השאלה היא איך אתה יודע מה באמת מתאים לך? גם אם אני מתחברת למשהו זה אף פעם לא מעיד על איך יהיה לעבוד בו... באח אם אני לא מכירה מישהו מקרוב במקצוע הזה זה אומר שאני לא יודעת מה זה דדורש באמת

ברור שלא יודעים בוודאות, אבל בסופו של דבר כבר מכירים קצת את עצמינו ויודעים מה כיף לנו לעשות, במה כיף לנו להתעסק ואיזו חברה אנחנו רוצים.

ייעוץ תעסוקתי טוב יכול להתאים את המקצוע למקומות יותר עמוקים בנו שאנחנו לא כ"כ מכירים או לא כ"כ שמים לב להשפעה שלהם.

נראה לי שאין היום מקצוע שהוא רק עבודה אחת. 

לומדים מקצוע ובסופו של דבר עם התואר הזה אפשר לעשות מנעד של עבודות.

חשוב לשים לב מה ההשקעה המשפחתית והעצמית בזמן הלימודים, וכמובן בחיי העבודה.

אני לא רציתי ללמוד משהו שמשעבד את המשפחה טוטלית.

בסופו של דבר העבודה היא כלי, המשפחה והאידיאלים הם המטרה.

כן, אני יודע, זה לא ניו-אייג'י מגניב לכתוב דבר כזה. זה לא "לך בעקבות התשוקה שלך והכל יסתדר מאליו" או "אם תהיה טוב במשהו, תוכל להתפרנס ממנו" ושאר ירקות שמנסים למכור לנו כל החיים, אבל למי שלא רוצה להגיע למצב שבו הוא עומד ברוטשילד וצועק: "שהמדינה תיקח אחריות על הילדים שלנו" - זה צריך להיות השיקול הראשון. 

בסופו של דבר, עובדים כדי להתפרנס. אם אין פרנסה בתחום מסוים, אז אין טעם לעבוד בו ואפשר לפתח אותו כתחביב אם רוצים. 

לעבודה קוראים עבודה ולא super fun time. 

שיקול שני: ענין. 

שיקול שלישי: נוחות. 

מהצד הפרקטי והפחות חשוב - מה עוזר מקצוע שמכניס כסף עם לא אוהבים ולא עובדים בו?

בסופו של דבר יש לך תואר ואתה עובד במשהו אחר או לא עובד בכלל. 

עדיף תואר פחות נחשב וכן לעבוד ולשמוח בו.

ומצד האמת - הכסף הוא אמצעי, ואם הוא לא מתאים למטרה אז הוא לא שווה כלום.

יש לנו ערכים, אידיאלים, מוסר - הכסף בא לשרת אותם. הם הערך הראשון.

אח"כ נבדוק איך הכסף יכול בצורה חכמה ומועילה לעשות את זה.

אך חשוב לשים לב תמיד, כל כמה זמן לחשוב על זה - האם הסדר חשיבויות שלי מסודר נכון.

המשברים הגדולים שלי בתקופת הלימודים היו כאשר הפכתי את הדברים, כאשר הלימודים היו עיקר והמשפחה הייתה טפל. ברגע ששיניתי את זה (לא היה לזה ביטוי בצד הפרקטי) בראש שלי, וכל דבר תפס את מקומו נהיה לי הרבה יותר טוב.

די פשוט, למען האמת: אוכל, מגורים, בילויים והוצאות נוספות. 

עדיף לעבוד במקצוע שמכניס לך כסף ואז יש לך כסף להשקיע בתחביבים שלך ולחיות כמו בנאדם נורמלי ולא כמו חורני. 

במיוחד הדברים אמורים כשצריכים לפרנס משפחה. 

כסף הוא אמצעי - האמצעי הכי חשוב בחיים - אבל מאוד מאוד מאוד עוזר כשיש אותו. 

הוא יכול לעזור בכל מטרה. 

כסף יכול לאפשר לך לתרום ללומדי תורה, לנזקקים, לרדת באחוזי המשרה כדי לעשות דברים אחרים ועוד הרבה מאוד דברים נחמדים. 

עבודה היא עבודה. מטרתה לפרנס. אם נהנים ממנה, זה בונוס, אבל זה לא הכרחי. 

המשפחה היא תמיד העיקר, ולכן חשוב שיהיה להם איפה לגור ומה לאכול. 

הרבה מאוד! שלא נהנים - לא עובדים במקצוע שהם למדו, אלא - מעדיפים לעשות חלטורות או למצוא נישה שכן מתאימה לחיי משפחה שלהם והם אוהבים למרות שהיא מכניסה פחות כסף.

זה לא תחקיר, אבל עכשיו עולים לי 5 אנשים בראש...

עכשיו עולה לי בראש אדם שמתפרנס יפה יפה, מתחרט על כל רגע כי אין לו זמן למשפחה ולתורה, רק אין לו אומץ לעזוב. 

אתה מבין? הוא חי את החיים שלו בחרטה ואכזבה.

מה יותר רע מזה??

רוב האנשים לומדים תארי חסרי תועלת מאותה סיבה בדיוק. 

את יחסי הגומלין בין כסף להנאה ממקום העבודה מתחילים למדוד ברגע שיש מינימום של כסף. 
אם ההבדל הוא בין להרוויח טיפה פחות או טיפה יותר אבל בכל מקרה זה יהיה מספיק, הוא הנאה עצומה לעומת סבל גדול - אז כן, יש לשיקול ההנאה משקל. 

אם בחירה היא בין עבודה שהיא לא כיפית, אבל עם משכורת שיכולה לפרנס בכיף משפחה לבין לחפש לעבוד במה שאוהבים רק בשביל שכר זעום שלא מכסה את האוברדרפט, אז הבחירה צריכה להיות הראשונה. 

עולם לי עכשיו אלפי אנשים שצעדו ברוטשילד שהלכו ללמוד ספרות ואז רצו גם לעסוק בתחום ואין להם כסף לשכר דירה.  

הם היו סתם חרטטנים שהחליטו לגור בת"א.

היה להם מספיק כסף + עוד כמה בעיות אחרות.

הם לא הדוגמא...

ואתה צודק בקטע של הספרות.

אבל הם אהבו ספרות ובזה הם רצו לעסוק. 

לרוב, אנשים שאומרים שהם ישלימו או ישפרו בגרויות אחרי התיכון, לא עושים את זה. 

מקצועות כמו הנדסה ומדעי המחשב לא תוכלי ללמוד (אלא אם תקבלי ציונים ממש טובים בבגרויות ובפסיכומטרי, ואז תצטרכי לעשות מכינה של כמה חודשים). 

יש קורלציה חזקה בין מי שעושה 5 יחידות לרמת השתכרות גבוהה. 

אני ממליץ לך בחום לעשות חמש יחידות. 

בבר אילן, ללימודי מדעי המחשב, חובה 5 יח"ל בציון 80 ומעלה. 

בבן גוריון, צריכים סכם כמותי של 670. (זה כמעט בלתי אפשרי עם 4 יחידות. 

באוניברסיטת חיפה אפשר עם 4 יחידות, אבל צריך לקבל 90 לפחות. (נראה לי שיותר קל לקבל 75 ב-5 יח"ל). 

בעברית, סכם כמותי של 740 - שאפילו עם 5 יח"ל זה קשה. 

הנדסת חשמל:

תל אביב - בגרות בפיסיקה חובה, מה שלרוב לא ניתן לעשות ללא 5 יח"ל לימוד במתמטיקה. 

בר אילן - 90 ב-4 יח"ל או 80 ב-5 יח"ל. 

בקיצור, יש מקומות וחוגים שבהם חובה 5 יח"ל ובשאר המקומות, הציון הנדרש ב-5 יח"ל נמוך בהרבה מהציון הנדרש ב-4 יח"ל. 

מומלץ בחום לעשות 5 יח"ל. 

בכל מקרה עשיתי פיזיקה חמש יחידות ממש לא צריך בשביל זה מתמטיקה 5 יחידות והסכם שלי מאפשר קבלה לשאר המקומות. לא אומרת ש4 עדיף על 5. בוודאי שאם אפשר להשאר ב5 בצורה שפוייה בלי שזה ישפיע על שאר המקצועות (או על פעילויות אחריות שנוער בגיל הזה משתתף בגיל הזה) אז עדיף לעשות 5. אני רק אומרת שלא ראיתי שום בעיה גם בעניין של קבלה למקצועות קשים וגם בעניין של הלימודים עצמם באוניברסיטה שתוך שבוע שבועיים כבר משלימים את הפער בין 4 ל5 יחידות.

מאשר ב-4 יח"ל. 

כמו כן, אני לא יודע איפה למדת, אבל אפילו עם 5 יח"ל, לא משלימים את הפערים שצריכים בתוך שבועיים. המרצים בהנדסה, פיסיקה או מדעי המחשב מניחים משום מה שכל הסטודנטים כבר סיימו חצי תואר ראשון במתמטיקה. 

בכל מקרה, אני יכול לספור על כף יד אחת את מספר הסטודנטים שלמדו איתי לתואר הראשון שעשו 4 יח"ל במתמטיקה. 

מספיק טוב, אבל אשמח למקור. 

בתקופתי, בגרות פיסיקה הותנתה ב-5 יח"ל במתמטיקה. אולי זה השתנה, אבל נשמע לי מוזר. ב-4 יח"ל לא לומדים מתמטיקה ברמה מספיק גבוהה עבור בחינת הבגרות בפיסיקה שאני ניגשתי אליה. 

רוב החוגים לא דורשים את זה, אבל יש חוגים שכן. 

הדרישות ללימודי מתמטיקה ופיסיקה הן נמוכות מאוד בכל אוניברסיטה - אין לזה כמעט ביקוש. 

הדרישות הגבוהות הן של מקצועות ההיי-טק (מדעי המחשב, הנדסה). 

אני לא כתבתי שום דבר על הקשר בין בגרות במתמטיקה להצלחה בחלק הכמותי בפסיכומטרי אז אני לא יודע למה זה בדיוק קשור. 

יש מוסדות שמאפשרים לעשות מכינה, אבל לרוב הבחינה בסיום המכינה קשה יותר מבחינת הבגרות והיא מאוד מסננת. 

5 יח"ל זה לא חובה, אבל הסיכוי של מי שעושה 4 יח"ל מתמטיקה בתיכון להגיע בסופו של דבר ללימודי תואר ראשון בהנדסה או מדעי המחשב באוניברסיטה הוא נמוך מאוד. 

כפי שכבר כתבתי, ממרומי שנותיי - עוד לא נתקלתי באדם שעשה 4 יח"ל לימוד במתמטיקה שהשלים אח"כ ל-5. כמובן שיש כאלה, אבל הם מעטים. 

רובם פשוט בחרו ללמוד משהו אחר. 

בלי לחץ, אבל כדאי לבחור בחכמה. 

או מדעי המחשב הם פשוט לא מתרברבים בזה כל כך אז אולי בגלל זה לא שמעת. מכירה גם כאלו שהשלימו ל5 אפילו מכירה משהו שהשלים מ3 ל5 והוא מצטיין דיקן בהנדסת חשמל.

אולי מגמת פיזיקה הייתה בנויה אחרת בזמנך אני סיימתי מגמת פיזיקה לפני 6-7 שנים בערך וכל החומר המתמטי הנדרש למגמה שיחודי ל5 יחידות נלמד במגמה עצמה.

כמובן שיש כאלה שמשלימים ל-5 יחידות - אבל הם מעטים (וכבר ציינתי את זה). 

אני לא חושב שנכון לייעץ לאנשים על סמך מתי מעט היוצאים מן הכלל. 

(יש גם אנשי פיתוח שלא סיימו תואר - אבל כדי להיות אחד כזה צריך שילוב של כישרון יוצא דופן, יכולת התמדה ובעיקר, המון המון המון מזל).  

בכל מקרה, דרישות הסף להגשת מועמדות הם לא תנאי הקבלה - המל"ג מאשר מספר מקומות מסוים לכל פקולטה בכל אוניברסיטה כך שבפועל, התנאי להגשת מועמדות וקבלה ללימודים הם שני דברים שונים לחלוטין. 

אם שני אנשים מתחרים על אותו מקום, תמיד יעדיפו את מי שעשה 5 יח"ל. 

וכנראה שבזמני דברים היו שונים. (תרגלתי כמה שנים באוניברסיטה, והמצב ממש התדרדר שם משנה לשנה...). 

לא אומרת לעבור ל4 על מנת להשלים בהמשך בבדאי אם זה אפשרי לעשות 5 עכשיו אז זה עדיף אבל מפה ועד להגיד שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להתקבל ללימודים עם 4 זה פער רחוק. בעיקר שספציפית אם מסתכלים על ממוצע בגרויות יותר קל לקבל מאה ב4 מאשר 90 ב5 כך שמבחינת ציון סופי יש יותר סיכוי לממוצע גבוה עם 4. מבחינת חומר רקע והכנה ללימודים גבוהים ברור שעדיף 5 יחידות.

והפער בין 90 ב-5 יח"ל ל-80 ב-4 יח"ל לימוד הוא לא עשר, אלא עשרים - בגלל הבונוסים. 

כלומר, אם שוקי קיבל 75 ב-5 יח"ל ורוני קיבל 85 ב-4 יח"ל, אז לשניהם יהיה 100 בסופו של דבר, אלא שלשוקי יהיה 100 ב-5 יח"ל ולרוני רק ב-4, מה שייתן יתרון עצום לשוקי כששניהם ינסו להתקבל. 

כדי להתקבל לתכנית לימודים של הנדסה או מדעי המחשב בכל אוניברסיטה עם 4 יח"ל לימוד צריכים הרבה מזל (שלא יהיו יותר מדי מועמדים עם 5 כי מספר המקומות מוגבל), ציונים מטורפים בכל שאר הבגרויות, פסיכומטרי גבוה מאוד וגם אז, יש מצב שידרשו מכינה. 

המל"ג קובע כמה סטודנטים יכולים לקבל תואר מפקולטה מסוימת בכל שנה. 

יש מאות סטודנטים בסה"כ ויש אלפים שנדחים. 

יש עדיפות לחמש יחידות, אבל לא מחייב.

אני למדתי בזמנו 4 יח"ל. בדקתי קבלה למקצועות שונים באוניברסיטאות השונות, ופחות או יותר התקבלתי להכל, מלבד אלו שדרשו 9 יחידות מדעיות (כלומר לעשות גם מגמה ריאלית).

יש מקומות שדורשים לעשות מכינה בכדי להשלים את הידע.

נכון שמי שעושה 5 יח"ל משתכר יותר בממוצע, אבל זה לא מונע ממישהו שעשעה 4 יח"ל להשתכר יותר. בעיניי, זה לא מה שיחסום אותו בכניסה להשכלה הגבוהה.

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f479

ואם לא עוזר, נראה לי בצמ"ע תהיה לך הענות הכי גבוהה

לא ממליצה עליה, בפרטי אסביר גם למה

תארת את המצב מעולה. עוד נקודה היא שכאשר יש בעיה עם קורס למשל אצלינו לא אצלחנו 20 בנות להרשם לקורס באנגלית והתשובה של המכללה היתה לא נורא תדחו לשנה הבאה...לא הסכימו לפתוח עוד קורס.שנה הבאה אנחנו בסטאז מי מבטיח לי שהקורס יהיה ביום שני שבו כל שנה ד נמצאות?, אולי הוא יהיה יום אחר ואז זה מגביל אותי בסטאז, לא תהיה אפשרות לעשות משרה מלאה. בנוסף כל שנה משנים את שמות הקורסים ואת באה אל הראש חוג בשביל לבנות מערכת ואז יש בלגאן כי חלק מהקורסים עשית ועכשיו לא צריך ויש קורסים שנוספו ופתאום את צריכה. ואז אין סיכוי גם לרווקה לגמור את התואר ב4 שנים. אין סדר במכללה ואין מי שבאמת עוזר ותומך בסטודנטיות. המרצים מנסים לעזור אבל ההנהלה מזעזעת והדרישות מוגזמות. כאשר יש בעיה מפנים אותך מאחד לשני וכל אחד שאת באה אליו אומר שהוא לא עוסק בזה לכי לפלוני אחר הוא עוסק בזה, ואז את מגלה שלאף אחד לא מעניין מי את ומה הצרכים והבקשות שלך!!!!