על המצב המשפחתי שלכם? או מתחמקים?
אני אישית סיימתי שמינית ועד עכשיו יש חבר"ה בכיתה שלי שלא יודעים שההורים שלי התגרשו
מה אתם אומרים? נכון ? לא נכון?
אשמח לשמוע.תודה.
על המצב המשפחתי שלכם? או מתחמקים?
אני אישית סיימתי שמינית ועד עכשיו יש חבר"ה בכיתה שלי שלא יודעים שההורים שלי התגרשו
מה אתם אומרים? נכון ? לא נכון?
אשמח לשמוע.תודה.
לדעתי אין בעיה שכולם ידעו.. כולם יודעים שיש לי שני בתים, שואלים איפה אני היום, באים לפה באים לשם
מכירים את כל האחים שלי.. אני מדברת על זה בחופשיות ולכן גם הם
איך שתגרום לזה להיראות- ככה זה יראה
זה לא שאני יתלה על עצמי שלטי חוצות שההורים שלי גרושים אבל אם יצא לי לדבר על זה אני פשוט יגיד
כעיקרון זה תלוי במצבי רוח שלי .
אפשר פתאום לראות אותי מספרת את זה לאיזה חמשושית שאין לי קשר אליה .. 
סתם כי יוצא .
פשוט זורמים עם זה 
שואלים אותי ? אני יענה .
זה לא שיש מה להסתיר ... זה לא בושה , לא אתם גרמתם למציאות הזו !
שבת שלום 
אני לא אוהב לדבר על זה.
אני לא רוצה שאחרים ידברו על זה.
אני לא רוצה שיקחו אותי בתור\דוגמא\פרויקט\מושא להתעסקות\וכו
אני לא מתבייש בכלל ואין לי במה להתבייש.
פשוט אני לא רוצה להפוך את זה לאיזה מוקד להתענינות.....
מה אתם חושבים..
אני גם סיימתי שמינית. ורוב(!) הבנות לא יודעות שההורים שלי גרושים..
בהתחלה פשוט התביישתי מזה, לא רציתי שידעו,ידברו עלי,ירכלו וכו'..
ואז אחרי זה הבנתי שזה לא עוזר לשמור סודות.. אבל כבר נכנסתי לזה וחבל..
ת'אמת לא יודעת מה להציע או להגיד.. פשוט גם לי זה קשה להגיד את זה.גם כי אני מתביישת-כי אני שונה ואין מה להתחמק מזה.וגם לא רוצה שידברו עלי וזה...
זו לא בושה! זו המציאות וצריך לדעת להתמודד!
בד"כ אני פתוחה בנושא,
אבל גיליתי שככל שגדלים הנושא המשפחתי פחות מענין את הסביבה ותופס פחות מקום בתוכי.
לענין הרכיליות - תמיד יהיו נשמות טובות שימצאו נושא פיקנטי לרכל עליך, אל תחשוש מזה.
בנוסף, כאשר אתה משדר שלמות עם עצמך, אנשים מעריכים את זה ולא מרכלים.
ולסיום - ברוך הבא!
מקווה שתהנה בפורום ותעשיר אותנו ואותך![]()
בס"ד
תלוי באורך הקשר- חברות מהכיתה יודעות, אנשים שאני עובדת איתם- לא כולם יודעים... משתנה.
בעיקרון אני לא שומרת על זה כסוד כמוס אלא פשוט לא מספרת אם אין צורך.
נראליי ידועים פכות או יותר.הכיתה בטוחחחח.נראלי ?!
וזה לא בושהה לי.למהה זה אני שהתגרשתי?!?
בכל זאת.. אני מרגישה שמלא פעמים שופטים עפ"י המשפחה,ההורים וכו'..
ובגלל זה מציק לי לספר לבנות, כי אז ישר חושבים עלי דברים רעים.. (וואי,זאתי באה ממשפחה דפוקה וזה..) וזה פשוט לא נכון להסתכל ככה.. כי לפי מה ששמתי לב זה שהילדים שההורים שלהם גרושים לפעמים הרבה יותר מחונכים(!!) מילדים שגדלים במשפחות "הכי טובות"..
שונאת שאנשים שופטים, או עושים פרצוף כששומעים! וואי , הלוואי ולא היה ככה!! ככה היה יותר קל!!
1. האנשים שיודעים על הגירושים ולא אכפת להם (כמו שצריך להיות ד"א) הם חברים אמיתיים שיודעים לעשות הבחנה בינך לבין מה שנמצא סביבך
2. יש מצב שאת תגרמי לאנשים לשנות סטיגמות.. צודקת שיש סטיגמות על משפחות שעברו גירושים.. מי יודע? אולי את תשני אותם..? אין מה להסתיר, מי שבאמת את חשובה לו ובאמת רוצה להיות איתך כי את פשוט את ,יהיה חבר שלך לא משנה מה.. השאר ילמדו לאט לאט
אני בשמחה תמידלא צריך לספר לכולם , אין צורך בטח לא בתקופת התיכון,
בישיבה , ספר לחברים הטובים שלך !
ואל תשקיע יותר מידי אנרגיה בלהסתיר..
הרבה בהצלחה![]()
אני חשובת שלא צריך לדאוג לספר לכל אחד.אם יוצא אז אורמים והיכיי לא להתבייש בזהה.
|הבהרה- ההורים שלי לא גרושים וסליחה אם זה פוגע שאני מגיבה|
יש לי חברה שמדברת איתנו לגמרי בחופשיות על ההורים שלה (אבא שלה חי עם חברה שלו ויש לו שני ילדים ממנה, ואמא שלה התחתנה שוב ויש לה שני ילדים ממנו ושוב התגרשה ועכשיו היא נשואה עם עוד ילד אחד).
היא גרה עם אמא שלה ומספרת לנו חופשי על האחים שלה וממי כל אחד וכו' וככה גם אנחנו מתייחסות- שואלות חופשי ומדברות חופשי....
ויש לי עוד חברה שאני יודעת שההורים שלה גרושים אבל היא לא ממש מדברת על זה (נראה לי שהיא קוראת לבעל של אמא שלה אבא) ואנחנו גם לא שואלות כלום ולא מדברות איתה על זה...
אם אתה מציג את זה כנורמלי ולא כמסכנות- ככה יתייחסו אליך!
אני לא מתייחסת לחברות שלי ברחמים, זה החיים שלהם ולי יש את החיים שלי וזה שהם שונים לא גורם לך להיות פחות טוב ממני (ואם כבר אז להפך)
לדעתי הכל תלוי באיך שאתה מציג את העניין, אם אתה לא רוצה שידברו על זה אז אתה ממש לא חייב לשתף למרות שאולי אם תשתף זה ימנע מצבים לא נעימים (ושוב- ההורים שלי לא גרושים אז אולי אני לא באמת מבינה איך זה, אני אומרת מהצד של החברה) ולא תצטרך להמציא כל מיני דברים (למשל כשתהיה אצל אבא שלך, בהנחה שאתה גר אצל אמא שלך, וישאלו אותך לאן אתה נוסע ולא יהיה לך מה להגיד- ברור שאפשר להמציא משהו אבל למה להסתבך)...
ושוב אני מתנצלת, רציתי להגיד את דעתי בתור הצד השני שאיתו צריך להתמודד
ובהצלחה
ובחיאת, תפסיקו להתבייש! כולם פה אנונימיים...
מתעוררת בשקט ומגלה שהמיטה של אבא ריקה,
המציאות לא מובנת, היא כואבת וקשה.
נשמה !!! אין מילים. ישבתי מול המסך מהנהנת בהבנה. יאווו 
אם את צריכה, אני תמיד פה. [אם את רוצה] ![]()
בהחלט ליהיות אבא זו זכות שלא מגיעה לכולם!!!
מבינה עד כאב..
הרבה כוח![]()
מזדהה לחלוטין עם הרוב
![]()
![]()
חוצמיזה אם זה כ"כ מפריע לך תדבר איתה באישי !! מה אתה מתחבא מאחורי האנונימי ?!
שיניתי את הקללות, בגלל שכבר התחלתם להטריד עם כל ההערות החסרות פשר והמתנשאות.
זה לא נעשה משום שאני רוחשת לכם כבוד, למען האמת אני בזה לכם.
אני לא מאמינה בדרך בה נהגתם, ראיתם קללה, אוקי, חרב עליכם עולמכם?
תשלטו בעצמכם ועל תרגישו שאתם חייבים להעיר על כל דבר.
תאמינו לי, אלוהים לא תומך בהערות מסוג כזה.
אני מאמינה שהוא גם לא תומך בקללות אבל גם לא תומך במי שמתיימר להיות הצדיק הקדוש ולהעיר לכל מי שלא בדרכו.
אז אני מאוד מקווה שתלמדו לשתוק, כי סייג לחוכמה שתיקה.
זהו פורום לילדים להורים גרושים, אף אחד מכם אם אני לא טועה לא הגיב פה אף לא פעם אחת,
אז אל לכם לבוא ולהפוך עולמות.
שבת שלום.
אגב, אני מסכימה שזהו אתר דתי, ואין מקום נרחב לקללות, אני מקבלת את זה.
שוב, לא בגללכם, בגלל אנשים טובים אחרים שידעו לשתוק על זה.
יצאתי אהבלה בתגובה שלי 
אפשר להסכים בכבוד עם האנונימי? בשיא הרגישות.
נראה לכם נכון שיותר קשה לקבל בעל של אמא מאשר אישה של אבא??
דיברתי על זה פעם עם אבא שלי, ונראה לי (ולו) שזה ככה כי אמא זה....אמא! אי אפשר להסביר, וכשמגיע מישהו ולוקח לך אותה, זה יותר משמעותי מאשר עם אבא...
ככה זה אצלי לפחות, מה איתכם?
אני לא חושבת שזה העניין.
אף פעם לא ראיתי את אשתו של אבא שלי כתחליף לאמא כי ב"ה יש לי אמא. ואף פעם לא ראיתי את הבעל של אמא כתחליף לאבא כי ב"ה יש לי אבא.
אם חברים אומרים "אבא שלך" על בעלה אני מיד מתקנת שהוא לא אבא! אפילו "אבא חורג" לא מתקבל אצלי, כי זו פשוט לא המציאות!
ובאמת בפורום כמעט לא מדברים על אמהות חורגות אלא על אשתם של אבות (
).
חוץ מזה, כמו שאמא יש רק אחת, אבא יש רק אחד. ככה זה.
קשה לקבל כל מי שהוא נכנס לתא המשפחתי שלנו נגד רצוננו, ובלי שתהיה לנו שום סוג של אמירה בנושא.
אבל יכולים להשפיע עוד דברים על הקושי לקבל-
זו דעתי, אבל בדרך כלל אני סתם מדברת שטויות ![]()
תיפיונהעוד שניה החתונה
אימאלה !!
ולמה כולם דוחפים אותי לדבר עם פסיכולוגית? יש לי כבר ניסיון ולא הייתי צכה לסמוך עלייה! מעצבנים 
עוד בערך שבועיים או משו. בעע.
דייייייי !!!!!
ומה אם הוא גם לא יסתדר איתה?! רר
-- סופריקה --
[אם לקרוא לזה ככה]
ערב טוב 
לחץ לא יעזור ..
זו התמודדות אבל בסוף יעבור !
![]()
תודה נשמה 
אבא שלי התחתן בל"ג בעומר, וגם אני עברתי את אותו דבר....
מילא אתםםם יש לכםםא חים ואחיות.שלאא תדעוו מהה זה גםם להיות בת יחדיהה בכלל הסיפור הזהה.
לראותת את חברות שלי מחכות לנופשש וזהה טיולל משפחתי. ואני מה?!?!
טיולל עם אבא כיי לא כ"כ באלי להתקקעע עם כל הדודים האחרים,ואז אומר להיבאא עוד חברהה שיהיה לי נחמד יותר.וזהה מעצבןן אותיי.נימאסס כל הזמןן כךך
אניי רוצה אחים ואחיותת שנהייה משפחהה באמתת.
זהה כזהה לאא מתאיםם לייי כךךךךךךךךךךךךךך
וואייייייייייייייי.אניי לא מפסיקהה להתעצבןן על כל דבר שזז
בס"ד
באמת שאני לא מבינה אותך, ובאמת שעם אחים הסיפור כל-כך אחרת.
אבל בשני המקרים זה דבר שלא תלוי בנו.
לא תלוי בנו אם ההורים יתגרשו
ולא תלוי בנו אם יתחתנו
ולא תלוי בנו אם יש לנו אחים
ולא תלוי בנו אם יש לנו אחים חורגים[ואיך הם...]
ועוד ועוד...
כל-כך הרבה לא תלוי בנו.
אבל יש דברים שתלויים בנו: איך נסתכל על המצב, איך נתמודד עם המצב
אפשר באמת להתלונן על דברים שלא קשורים בנו, אבל אפשר גם לךנסות לעשות את הכי טוב במצב הקיים.
נכון שזה לא הכי נחמד להביא חברה לטיול משפחתי, ונכון שיש כאלה שהטיול שלהם הרבה יותר קסום ונחמד. אבל בואי תראי איך את יכולה להתמודד עם המצב הקיים.
בהצלחה!
---
ובלי קשר-כדאי להוריד קצת את מס' האותיות הכפולות בהודעות של, זה קצת מקשה על הקריאה...
דבר ראשון מאד מבינה. ושבעז"ה יהיה לך טוב בהכל!!
רק שתדעי שלא תמיד אצל השכן ירוק יותר. למרות שיש לי אחים ואחיות זה לא אומר שבאמת קל לי יותר.
אצלנו אחרי הגירושים הקשר בין האחים נהיה לא כ"כ טוב.כל אחד והחיים שלו וכו'..
ולפעמים נדמה לי שאצלי הכי גרוע ומעצבן,שאנחנו משפחה לא כמו כולם וזה..
ובאמת צריך לנסות למצוא את הדבר הטוב שיש,ולנסות להתמודד עם המציאות(כמו שפעימה אמרה),כי באמת זה לא מה שאנחנו בחרנו אלא ה'.ואם זה הנסיון שהוא מעמיד אותנו בו,צריך להראות לה' שאנחנו לא נופלים\מתייאשים!!
(לפחות יש לך טיול עם אבא שלך.שלי טס לחו"ל-לחופשה עם האישה)
שבעז"ה לכוווווווווולם יהיו חיים קלים!!אמן!
היום סתם יום.
יום חול, יום פשוט.
עבר וחלף לו בטבעיות.
היום יכול היה להיות יום הנישואים ה21 שלהם.
היום יכול היה להיות מתוכנן בקפידה.
ארוחת ערב רומנטית, מתנה גדולה מכל האחים.
אני, אחי הצעיר והאחים והאחיות הנוספים שלי, שעוד יכלו להיוולד..
היום הם היו יוצאים, רק שניהם, אולי צופים בשמיים זרועי הכוכבים, גשם המטאורים,
נהנים ממשב רוח מצנן, בליל קיץ חמים.
יושבים שניהם בחושך, בכרמים, מדברים וצוחקים.
היום יכול היה להיות יום חג לאהבה, לזוגיות, למשפחה.
אבל זה לא.
היום היה סתם יום.
יום של חול, יום פשוט.
שעבר וחלף, כאילו בטבעיות,
כאילו שאף אחד לא שם לב אליו
כאילו לא מכאיב, לא שורט, לא דוקר, לא שורף
סתם יום.
ואני לא מצליחה להפסיק לחשוב
איזה חיים יכלו להיות לנו
כמה שונים
כמה טובים
כמה פשוטים
ואני לא מצליחה להפסיק לרצות
לחזור
לימים הטובים
השלמים
המוכרים והאהובים.
רציתי לשאול אם יש לכם עצה בשבילי...
אני מתחילה בעז"ה שירות בקרוב,ועד עכשיו לא סיפרתי שההורים גרושים.
אני מאד רוצה להתחיל בלי לשמור סוד(כי זה לא קל!), הבעייה היא שכל פעם ששואלים אותי משו על ההורים,או על אבא- אני ישר נרתעת כזה.. (ועד היום איפה שלמדתי המצאתי סיפורים..)
איך אפשר פשוט להגיד-ההורים שלי גרושים וכו' בלי להתקפל באמצע?? איך אתם מצליחים לספר..?!
(נראלי שהבעיה היא שאני פוחדת מתגובות של אנשים..)
תודה !!!(:
כמו שאת אומרת במה אחים שלך עוסקים למשל, אחרי הרבה זמן גיליתי שאם אני לא עושה מזה עניין אף אחד לא עושה מזה עניין
בס"ד
שיש סבב שכל אחת מספרת על עצמה...
אפשר לומר במקום מגורים: אבא גר .. ואמא ב...
עונה (אבל ב"ה זה לא יוצא כמעט..)
הכי קל...
ואם הנושא לא עולה ואת רוצה להגיד בכל זאת, פשוט תתקעי משפט לא קשור באמצע
: "כן, וכשהייתי אצל אבא שלי זה היה ממש ככה.." סתם, אנאערף...
למישהו זה כשהבאתי אותו לבית שלי ולא היה לי ברירה....
אז פשוט חיכיתי ובטרמפיאדה האחרונה לפני ההבית אמרתי לו {בצורה ענינית ויבשה...}
שמע,לפני שאתה בא הביתה רציתי שתדע, שההורים שלי התגרשו לפני כמה שנים וכו וכו וכו
ואז תמיד הוא היה פותח עלי עיניים ענקיות ואומר"מה באמת? איזה קטע, לא ידעתי,"
ואז שואל כמה שאלות ככה בקטנה {אמא שלך התחתנה? איפה אבא שלך גר?אההה
אז בגלל זה נסעת לשם כל הזמן...."}
קיצר... לא כזה נורא לספר.. פשוט לא לעשות מזה ענין גדול וזהו.
מתי הם התגרשו, על אישתו של אבא שלי שנפטרה, על האישה שעכשיו, אם אני מסתדרת איתם...
תלוי איך זורמים ומה שואלים...
אז ההורים שלה גרושים. ולא ידעתי את זה.
אבל פשוט ידעתי שהיא גרה ב***, ופתאום היא דיברה על ישוב אחר ועל השבט שלה שם..
ופשוט הבנתי..
אח"כ חברה שלי לא קלטה ושאלה אותה בלי ה-מ-ו-ן טקט "רגע- את מ*** או מXXX??" והיא פשוט ענתה לה- "אבאשלי גר בXXX. ההורים שלי גרושים" והמשכנו הלאה.
את רוב האנשים זה לא מרתיע הורים גרושים.
הורים מתים זה כבר יותר מחשיש, כי אולי אני אגיד משו לא במקום על אמאשלי שטובה אלי..
אבל בד"כ גרושים זה יותר קל (בשבילנו. החבר'ה מבחוץ..).. כי ב"ה יש הורים. רק שהם לא ביחד..
[ככה אני רואה את זה. לא מרתיע אותי.. וישלי חברות יתומות וחברות עם הורים גרושים.. ככה שאני מבינה בזה ;) ]
ומי שנבוך יתמודד
זה לא אחריות שלנו
זו לא בושה שלנו
ואם ניסו לרחם עלי אמרתי שיש מקרים שהגירושין זה הדבר הטוב ביותר שזוג יכול לעשות
אבל מתישהו פשוט התחלתי להפסיק לפחד ממה יגידו ומה יחשבו.
וכשעולה הנושא, אז אני אומרת בטבעיות "ההורים גרושים" או "ההורים לא חיים ביחד"
וזה לא שכל העולם יודע עלי שההורים גרושים אבל אם יודעים זה כי נכנסנו לשיחה שקשורה לנושא אולי...
לדעתי אין טעם להרתע בכלל... זה אמנם קשה אבל אם מסתכלים על זה ולוקחים את זה קצת יותר בקלות
אז הכל נראה אחרת וגם לא נרתעים כל כך.
דרך אגב אני לא חדשה בערוץ, אני חדשה בפורום הזה למרות שההורים שלי גרושים ממזמן
בס"ד
אף פעם זה לא היה חלק מהצגת עצמי, כשהייתה לזה משמעות הייתי אומרת.
בדיוק מהמקום של לא לעשות מזה עניין, מה זה משנה?
מה יהיה תגידווו מה?
תיפיונה

הודיייבבית, תלוי עם הבעל שלה נמצא.
בחוץ, סבבה..
הבעל שלה מעצבן אותי!!
הוא משתלט לנו על הבית, ולא אכפת לי מה אחרים אומרים!!
זהו בעיקרון...
גם איתו וגם עם אמא, זה לא עוזר.
היא בצד שלו, והוא אף פעם לא התנצל!! אף פעם!!
רק אני צריכה כל הזמן, גם כשאני צודקת.....
כמה זה קרה לי..
הודיה לפני שבוע חשבת לעבור לגור אצלו ..
ה' נותן לך סימן , שם לא מקומך!
לא מגיע לך להפגע כל הזמן!
נשברררר.
כמה טוב שיש לך אמונה כזאת גדולה!
וגם שקשה את רואה את הנקודות אור שה' מרעיף עלייך! ![]()
![]()
?!כי מה נשארר לי כבר לעשותת.רקק בוראא עולם יעזור!!
יהיה פסדר..!
![]()
בס"ד
ברגעים כאלה של קושי וכאב הקב"ה מחזק ומעודד.
ובכלל בחיים- אמונה זה דבר שאפשר וכדאי להסתמך עליו בעיתות משבר...
בס"ד
ההורים שלי כל הזמן רבים,אבל בזמן האחרון זה נהיה ברמה גבוהה יותר-והכוונה היא,לזה שהם לא מדברים יותר-מאחלים אחד לשני מווות, ושהם כבר ממש רוצים ללכת לרבנות-אני לא רוצה לשבת בין שני כיסאות-אבל הם סובלים בגללנו-הילדים(שתי בנות,לא הרבה...) מה עושים?אשמח אם תענו לי ,תודה...
השאלה איך אתן מרגישות עם זה?
בעד נגד וכו'
רק שלא יכניסו אתכם לקלחת..
זה ממש לא כיף מנסיון
שיהיה רק טוב
אנחנו פה
לא הבנתי בדיוק איזו עזרה את רוצה מאיתנו (או אם הם גרושים...) אבל אנחנו תמיייד פה!!

ב"הצלחה!
בס"ד
או שלא.........
ו..סובלים בגללנו הכוונה היא-לזה שהם נשארים נשואים בגלל שהם לא רוצים שניפול בין שני כיסאות,ושמעתי אותם אומרים את זה...
להיות יותר עם חברים טיולים וכו או לפחות להשתדל לא להיות שם
כשהם רבים...זה נראה לי מעפן.
ובקשר ללדבר איתם או לא - ותחשבי מה עדיף לך ולאחותך כי הורים
גרושים זה גם לא בדיוק פינוק...![]()
בדמייך חייבס"ד
ואני לא יכולה לברוח פשוט בלי להודיע מהבית כי אז זה ימשוך ריבים-קיצר אני די כלואה במצב לא נעים,כי גם איכשהוא הם משתפים אותי בזה,כאילו אני אשמה בזה שהם לא מסתדרים יחד....
ופחות בבית.
בעסה...שיהיה בהצלחה בכל זאת...
מצב ממש לא פשוט.
אני ממש מבינה אותך, ואני חושבת שהכי טוב זה שתדברי איתם על ההתמודדות שלך, אפילו לא עם שניהם, רק עם אמא.
תסבירי לה שיהיה יותר קל לשני הצדדים כשזה כבר יגמר, תני לה להבין לבד...
המון ב"הצלחה!!
לי נראה שכן
עדיף שתהיו חלק מהתהליך מאשר צופים מהצד
זה משפיע גם עליכן
ואני לפני אמרתי לאמא שלי בפירוש שתתגרש
ובתור הגדולה מן הראוי שיקשיבו לך יתייעצו איתך
(ואל תעלבי אם לא יעשו מה שאמרת...)
אצלנו אמא שלי ניסתה (ועדיין..) שנהייה בצד שלה ולדעתי זו טעות חמורה בגירושין
אל תתני להם לעשות לכן את זה
אל תקחי צד עד כמה שניתן...
לגבי להיות בבית
קודם כל בזמן ריב שלהם אין סיבה להיות בבית
זה לא כיף לראות את ההורים רבים
תגידי להם שיתקשרו כשהם מסיימים..
תקחי את אחותך ולכי למקום אחר חברים/משפחה
ותגידו להם שלא יריבו לידכם
הערה:
כל זה טוב ויפה לכתוב
זה יותר קשה לעשות
אז אני מאחל לך בהצלחה
ולפחות אפשר ללמוד מכל זה איך לא להתנהג
מקווה שלא חפרתי יותר מידי..
ואם צריך עוד עצות או מקלדת תומכת
אנחנו פה
אפשר לשאול בת כמה את??
לדעתי אם ניתן לחכות עד שהילדים מתחתנים זה הכי טוב
הלוואי שאצלי היו חושבים על זה..
בס"ד
את לא אשמה.
את לא אשמה.
את לא אשמה.
תפנימי את זה, תביני את זה, תזכרי את זה.
אין דבר כזה 'הם סובלים בגללנו'.
עובר עליהם משהו, לא קל להם, יש להם התמודדויות עם מצב שהם נקלעו אליו.
זה שיש להם שתי בנות זה חלק ממציאות החיים שלהם והם צריכים להתמודד עם ההשלכות של זה.
מה שבטוח זה שאתן לא אשמות. זה לא קשור אלייך, אל תתפסי מעצמך יותר מדי.
ועכשיו לשאלתך:
את יכולה לכתוב להם מכתב/לפתוח איתם שיחה על ההרגשה שלך- זה שקשה לך, שזה לא נעים לשמוע את המריבות. אולי להמליץ על טיפול זוגי. כדאי להביע את תמיכתך והנכונות להבין ולעזור במה שצריך.
עכשיו קשה להורים שלך, תנסי לעזור ולתמוך.
שיהיה בהצלחה!
קראתי את התגובות פה, והם ממש מעודדות..
לדעת שאני לא לבד 
בהחלט לא לבד
הפורום מתרחב כל רגע..
מוזמנת תמיד![]()
טלי!!![]()
עצוב שעוד אחות מצטרפתתהודייימאשר שישבו בבית לבד 
ברוכה הבאה!
רציתי לדעת אם מישו חוווה את מי שאני חווה בחיי אז ההורים שלי התגרשו מזמן וטוב שכך פשוט התפללתי ליום הזה היה נמאס לי לראות את אבא מחטיף לאמא ולדאוג ולחשוב תמיד איך להציל אותה כמו לישון איתם בחדר רק כדי שלא יעשה לה כלום הם התגרשו וזה היה ממש כיף אז שהייתי קטנה לאחר כמה שנים אבא נפטר אני לא אשקר אני מודה לה' על כך הוא היה אבא רעע מאוד רעע אני שונאת אותו! מאז המשפחה שלי התפרקה וגדלנו עם אמא חד הורית במשך הרבה זמן היה קשה אבל שרדנו אחריי כמה שנים פתאום אמא החליטה להכניס שותף חדשה למשפחה אוףף פתאום כל הזכרונות הרעים מאבא שלי צפו המכות הצעקות אני כל כך מפחדת שעוד פעם יפגעו באמא שליי ממש מפחדת טוב היא כבר הספיקה להביא ממנו שני ילדים ואני בכלל לא מרגישה קשורה למשפחה הזו כל כך משעמם לי לא מוצאת עצמי מרגישה במשפחה חורגת אני ממש נפגעתי רגישית מכל מה שעבר עליי בחיים ממש לא רוצה להתחתן ולנסות להיפתח לאנשים סגורה רגישית בטירוף לפעמיים יש נטיות אובדניות איך יוצאים מזה ? אפשר עזרה
אני בשמחה תמידוואו.. נשמע שעברת כ"כ
כל מילה משקפת כמה הנסיונות היו לא פשוטים לך..
ראשית קבלי זריקת עידוד וכוח , תחייכי ,
תרשמי לך מה כן טוב ותתארי לך איך את רוצה שחייך יראו
את לא מאמינה כמה זה עוזר!
העצה הכי גדולה שאני יכולה לתת לך זה לשתף!!
את טעונה ומלאה
שימי לב איך כתבת ברצף ללא סימני פיסוק רווח כלום!!
זה מוכר לי כ"כ!!
עשי טובה לעצמך ד-ב-ר-י !!
מישי שאת סומכת עליה ,דמות שאת מעריכה , אפילו חברה
(אפשר גם אותי בשמחה תמיד!)
רק כך תוכלי לפרוק ולשחרר מה שעברת
את הכעסים הכאב האכזבות העצבים,,
עם ניסיונות כאלה מאוד קל ליפול למטה, ויש מצבים שזה בסדר ,
אבל צריך לדעת מתי העת לעלות ולצמוח!
תאמיני שמגיע לך ושזה יקרה בקרוב!
אני ממש ממש אשמח לדבר איתך
תחזיקי מעמד!![]()
אגב שאלה:
השעה שאת עדיין ערה בה קשורה למצב הנ"ל??
הרבה הרבה כוח!! ![]()
(מזדהה ומבינה .....)
אני אוהבתהודיייתפרקיי.
זה יעזור לך...
ואם לא, את מוזמנת ממש בכיף לאישי..
וצריך להתפלל חזק, שתבוא הגאולה האמיתית!!
ולא נצטרך עוד לסבול ![]()
גורם לי לפחד להתחתן :[
תחשבווש אתםם ידועים מה זה..ולא על כל דבר ישארר להתגרש?!מביניםם
ולא תאמרר כמו כולםם את יכולה.שתדברר תכלס מה עושיםםם
כדאי לך! ![]()
אני לא יודעתת אאםם הייתיי שורדתת בלי הסבתאא הזאתת!!!!!היא כמוו אמאאא.
אוףףףף.מסתדבר ש.. "עם אלה החיים נחייה.."
שתפי מה קרה!!!!!! ![]()
|מתחנן|
![]()
הרבה כוח! ![]()
אש להבהאחרונה