חבר בשמחותא ית"ל - הפורום הותיקתחקירן 7
חבר בשמחותא ית"ל הוא פורום סגור הנועד לבחורי ישיבות שהוקם עוד לפני הפורום הזה, הפורום פועל כפורום סגור ובצורה שונה, מוזמנים בשמחה להצטרף!
מה ההבדל?שאג
כנס ותראהתחקירן 7
תצרף ונראהאניוהוא
^^סתם 1...
אין לי אינטרס דווקא בפורום הזהתחקירן 7
פשוט הודעתי שהוא קיים מי שרוצה שיבוא
נראה לי הוא שונה מאוד בזה שהוא סגור
אשמחנחמיה17אחרונה
תן קישור
יציאה מהישיבה להצבעה בבחירותסמיילי...
מה אתם אומרים:
מי שהישיבה שלו רחוקה מהבית של ההורים (המקום בו הוא רשום כתושב) האם כדי שיצא מהישיבה להצביע בבחירות העירוניות\רשויות מקומיות\אזוריות? גם במרחק גדול?
לאסתם 1...
למהסמיילי...
לדעתי השנים בישיבה מצומצמות בזמן ורצף.סתם 1...
לא הייתי קוטע את הלימוד לצורך כזה.
בסופו של דבר המועמדים דומים ברוב הפעמים מדובר בדקדוקי עניות לכאן או לכאן.
אם אין סיבה חזקה לזה שכל קול חשוב לא הייתי יוצא. מן הסתם יש שיחלקו עליי, מקבל. זו דעתי מנסיוני
בסופו של דבר המועמדים דומים ברוב הפעמים מדובר בדקדוקי עניות לכאן או לכאן.
אם אין סיבה חזקה לזה שכל קול חשוב לא הייתי יוצא. מן הסתם יש שיחלקו עליי, מקבל. זו דעתי מנסיוני
אני חושבת שאם הסיכויים שייבחר מישהו טוב הם גדוליםחותמת+
אז לא, אבל אם כל קול חשוב וצריך הרבה השתדלות שמי שייבחר גם יהיה טוב אז כן.
אני חושב שכן. ברוב המקרים.נחמיה17
הקולות של בחורי הישיבות- חשוב שישמע במרחב הציבורי בעניינים האלו.
שאלו פעם את החזו"א האם מצוה להצביע (מדובר על בחירות לממשלה, ועדיין- הבחירות המקומיות הרות גורל לא קטן)- הוא ענה שכן.
שאלו "מצוה כמו מצה?"
הוא ענה "כמו מרור"...
קשה קשה. אבל צריך. זו דעתי.
בד'כ בחירות מקומיות משפיעות על האזרח יותר מבחירות כלליות.אניוהוא
האזרחנחמיה17אחרונה
אבל על האומה- זה גורל יותר גדול
שאלה טובהברגוע
זה תלוי לדעתי מה המרחק מהבית ובאיזה עיר מדובר
תשאל את הרב שלך
ציטוט משיחה ב"חדראשי" על אינטימיות בבית המדרש והפרדה מגדרית.נחמיה17
בכל אופן- הבעיה היא לשתי פנים- א' צביון המוסד עצמו (כלל שהוא צריך לפרט)
ב'- צביון השוני ה"מגדרי" בתוך הציבור שלנו, וכן! זה מאוד משפיע.
אני אסביר:
קודם כל. המוסד ללימודי נשים קמו מתוך אידיאולוגיה (או אידיאולוגיות) מאוד מסויימות, לא אותן אידיאולוגיות כשל גברים. והפן התרבותי שלהן משחק תפקיד אחר. הפן התרבותי של הישיבות עם כמה שהוא משתנה (בפרט בציבור שלנו) הוא מושתת על אידיאלים (וכן גם תרבות) שונים בתכלית מלימודי נשים.
וזה לא נוגע רק ללימוד כתוכן לימודי צרוף
אלא גם למנטליות הישיבתית. "משבר" הוא מושג שצמח בתוך הישיבה. וישיבה זה למעשה סוג של בימ"ד. וכמו כל בית מדרש כמה שיש בו מדרש גם יש בו המון בית.
(ע"כ ציטוטים)
בספר מבקשי פניך, הרב ליכטנשטיין מביא את הח"ח כמדומני שאמר לגבי לימוד תורה לנשים שלגיורת אומרים את עקרי התורה. וכיון שאין סברה לומר שהמגמה היא שלגיורת יהיה רקע ביהדות יותר נרחב מליהודיה מלידתה הביולוגית- אין שום סיבה שלא ללמד גם כן את הרקע לנשים.
מגמה כזו, מסביר הרב ליכטנשטיין, היא המגמה להקמת מדרשת "מגדל עוז".
הסיבה להקמת הישיבה, היא למעשה הכרח קיום הדת בעולם. לא בצורה של כורח היוצא לפועל באופן מלאכותי אלא באופן טבעי ביותר- אברהם אבינו- זקן ויושב בישיבה היה. בית המדרש היה לב האומה עוד בטרם קבלנו את השם עם. יהודה נשלח להורות בגושן עוד לפני שיעקב הגיע.
היוצרות המוסד הישיבתי המוכר כיום מיוחס בצדק לר' חיים וואלאז'ין זי"ע. הוא שהקים את ישיבת וואלאז'ין ומזה התפתח עולם הישיבות המוכר כיום. בכל אופן זה רק גלגול של הקלויז ושל בית המדרש. היום עולם הישיבות דומה בין כל העדות. ומכאן ראיה שזה נובע בעצם הקשר של היהודים כולם- היהדות.
לימוד התורה כדבר העומד בפ"ע, שהאומה עומדת עליו ושהעולם עומד עליו- זו מצוות לימוד התורה. ערך לימוד התורה באופן עצמי. דבר השייך לגברים. לבנות אין מושג ביטול תורה, כי ביטול הוא שלילה של דבר האמור להתקיים, ולנשים אין חובה לקיים את התורה.
את אידיאל לימוד התורה בעולם הישיבות נוהגים לחלק לשניים שהם אחד- קיום התורה.
לימוד תורה וידיעת התורה.
לידיעת התורה גדר ברורה- קנית לא קנית.
ללימוד התורה אין קץ ותכלית. אפילו אומר כל חייו "אחות לוטן תמנע" יש לו שכר.
בלימוד התורה אין זה משנה החומר הנלמד.
מגמת הקמת המדרשה היא בודאי שייכת לידיעת התורה.
עולם הישיבות פתח לעצמו תרבות משניהם. הרציפות בלימוד ההפסקות ע"מ להמשיך, המשברים באמצע, הקושי בבין הזמנים.
הכל זה הווי שהושתת מאידיאלים של היהודי הפשוט שבהכרח קיים עליו חיוב להגות בתורה. בין עני וכו'.
ההווי הזה הוא גם עם דברים שנוצרו בהכרח. הרב שך התנגד לפנימיות. ישיבה עם פנימיה היא הפנימיה היא חלק בלתי נפרד בה. חלק מהעניין זה איך נראת שינה של בחור ישיבה בישיבה. לא כמישהו זר וגם לא כבחור ישיבה בבין הזמנים. גם בין הזמנים זה זמן, כך נוהגים לומר. למה? זה הווי שנוצר בע"כ, זה הווי שמושתת על חיים אלו. חדר האוכל, צרכי האכילה השינה המנוחה, כולם מקבלים את ביטויהם המיוחדים בפנימיה וברור שהקיום הגופני עצמו שמשפיע מאוד שונה בין איש לאישה. לכן ממילא לעולם לא תהיה מדרשה דומה לישיבה. יתירה מזאת.
הצרכים והמהמורות הגופניות נתנו צביון לישיבה- כ"ש הצרכים והמהמורות הרוחניות. בין הזמנים סובב סביב מצוות עשה שהזמן גרמן. וכל ההווי של תחילת זמן סוף זמן ואמצע זמן- ממילא. ר"ה בישיבה. שבועות בישיבה. כן אלו דברים שנותנים את רישומם כל השנה.
אמנם- בכל הדבריםפ שאמרנו לאישה יש שכר. גם זה עדיין הבדל כי גם לשו"ע היה חושב להדגיש- לא כשכר האיש. וגם אז- יש שוני בגדר המצוה לענ"ד מו שאבאר בל"נ.
אבל ישנם דברים שהם שונים בהכרח. כמו הצרכים הגופניים-
אין, לא היתה ולא תהיה ישיבה שאין בה רושם של כל העבודה על שמירת הברית. אני זוכר בשלום בניך היינו עושים סדרי חמש שעות רצופות "רצופין" לא לאכול לא לדבר רק לימוד חמש שעות רצוף בימי השובבי"ם. גם אם לבהרן כתוב על השער "לשמור על העיניים" זו ממש ממש ממש ממש לא אותה עבודה.
הכלל בידינו צביון הישיבה בעצם מהות הקמתה שונה מצביון המדרשה ולא זו בלבד אלא שכל הווי החיים בישיבה מושתת על עבודת ה' השונה בהכרח בין בנים לבנות.
מוסד הישיבה הוא הבסיס והלב של לימוד התורה בעם כולו בעולם כולו וגם בכל יחיד ויחיד. עולם קטן. ישיבה היא לא רק מקום היא גם זמן בחייו של כמעט כל אדם שומר תורה ומצוות. הציבור מיוסד על זה. שלרוב הציבור לכל או"א יש את הזמן שהוא היה בישיבהץ אבל זה גם עובר מהמורות.
לפתע את מושג הישיבה מחליפים מכינות וישיבות עם לימודים מצומצמים למיניהם- יוצרים תרבות ביתמדרשית חדשה. כמובן כל הזמן הישיבה השתנתה אך דור דור ותהפוכותיו. כן. הגאולה מביאה תהפוכות חדשות וגם לערך הצבא דרושה התבוננות כדי להבין את התהליך. בכל אופן.
יש הבדל בעצם הרושם. בין דבר שנעשה כחובה ובין דבר הנעשה מבחירה. אישה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש, שגדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה. זו אוירה שונה כשמפספסים תפילה בישיבה וצריך לרוץ לשטיבל להשיג לעומת להמשיך הלאה. אבל הרבה יותר שונה כשהסדר חלש וצריך ללמוד לעומת כשהסדר חלש ורוצה ללמוד. גם הבן רוצה אבל הרוצה זה אחרי הצריך.
יש הבדל בין לבוא לשנה לרכוש ידע לבין לבוא לשנה כחלק מכל חיי ללמוד ברצינות ומשם והלאה - להמשיך ללמוד. עדיין חייבים אבל באנו לקבל כלים וכוחות להמשך החיים בצורותיהם המשתנות לכל יחיד ויחיד.
המוסדות הישיבתיים כאמור הם מרכז הצביון של הציבור ואם יותר ויותר ידלגו חלילה עליו- הציבור ממילא יחלש יותר. אבל בשנה שאחרי התיכון, הזו המשמעותית שדברנו עליה- עולם הישיבה תופס מקום רק לחצי מאנשי הציבור. לבנות- יש אלטרנטיבות אחרות וכמו שזה משפיע כך גם זה משפיע- אם היא בוחרת ללמוד או ללכת לשירות לאומי או חלילה לשירות צבאי או חלילה לשבת בטל או כיד ה' הטובה- ללכת לקנות יהדות במדרשה.
צביון החיים של כל יחידה ויחידה בציבור משפיע על כל הציבור וכן, גם בקדושת המרחב, כשיש מוסד כזה בפ"ע עוד לפני השאלה איך נראה הציבור לכל פרטיו זה משפיע.
ההווי האינטימי שבתוך המוסד (המדרשה) גם הוא משפיע וגם השיח משפיע (ושניהם מקרינים זה על זה)
ואם אתם לא שמים לב- המושג תורה ויהדות חווה יותר ויותר התפלגויות ומהמורות. לא רק קרדום לחפוןר בה. כ"א גם עט להכתיב בה ביד זדונה ערכים שעל גביהם יושתתו חוקים.
היחס בין עולם הפנימיה ההווי וכו' לבין עולם בית המדרש (הכונה למקום בכל ישיבה שבו יש סטנדרים וןכו') נדמה לי הרבה פעמים היחס בין בניית החכמה לבין בניית היראת שמים. כמובן גם בבבית המדרש, ואולי בעיקר קונים יראת שמים אבל זה בשלבי החכמה ואולי גם הבינה- הרבה מבינת יראת השמים ובטח ידיעת יראת השמים נקנים בפנימיה, שזה עולם חיים גופני, הווי מנטלי- תוך ביתמדרשי. איך יראו נשות המגזר? זו נקודה משפיע מאוד מה ההווי במדרשה למשל. וכן. רבניות מארגון קולך וכד' מקבלות משקל מסויים ממדרשה בהתאם ורבניות מארגון "אברכיות (מלשון נשות אברכים) ישיבה פלונית" מקבלות משקל מסויים ממדרשה בהתאם. וגם כל אישה לא רבנית או משפיעה בציבור. אישה שהיא פשוט אישה. אמא. איזו יראת שמים בניה יקנו ממנה? איזה יחס להלכות? לתלמידי חכמים? לאמונה? זה גם מקבל משקל.
השיח הוא החלון אבל גם מעט היד לראות מה קורה בפנים. ואני חושב שמלבד שעל פני השטח בעולמנו המחולק גם לזכרים וגם לנקבות העולם האידיאולוגי עובר טלטלות, בתא המשפחתי, באמונת החכמים בשמירת ערכי הדת.- ברור שחלק גדול מקבל משקל מהישיבות והמדרשות והמהמורות בהן- מהותיות לציבור שלנו ולעמ"י כולו.
מהמורות של השוואה, של בלבול במטרת הלימוד, של שמירת הברית, של צניעות, של ענוה וגאוה ביחס לתורה ולומדיה- הן מהמורות חזקות מאוד. של צביון. והחלון להסתכל פנימה וגם היד המשפיעה זה השיח.
אי שמירה על האינטימיות הזו של הווי של הליומד עלולה להביא לביטול קנייתם של הרבה דברים טובים שצומחים בפנים. עבודת כל מוסד לחוד וכל לומד/ת לחוד.
מושג ששכחנו בכללי בתקשורת וגם בבית המדרש. בשעה שנופלים וקמים חברי כנסת המדברים בשם הדת. חוקים המדברים על הדת ונציגיה. וכן בשעה ששיח בית המדרש יוצא מחוץ לכתליו בין אם זה יצירות ובין אם זה שהתקשורת בוחשת בקדירה לא לה-
שכחנו קצת.את ה"בית" שב"בית המדרש"
חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אומן- מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר.
"מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל"- "ראה שאין פתחיהן מכונים זה כנגד זה" "ראה בתי כנסיות ובתי מדרשות".
מחפש להשיג סדרת ספריםאניוהוא
אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי
אני מחפש הרבה זמן כבר את הסדרה 'יחל ישראל' של הרב לאו על מסכת אבות
זה אזל מההפצה כבר לפני יותר משנתיים
אם מישהו רואה את זה בחנות כלשהיא או יודע על מישהו שיש לו אבל הוא מעוניין למסור/למכור
אשמח שתפנו אותי אליו.
תודה!
אני מחפש הרבה זמן כבר את הסדרה 'יחל ישראל' של הרב לאו על מסכת אבות
זה אזל מההפצה כבר לפני יותר משנתיים
אם מישהו רואה את זה בחנות כלשהיא או יודע על מישהו שיש לו אבל הוא מעוניין למסור/למכור
אשמח שתפנו אותי אליו.
תודה!
בדקת אצל הוצאת אור החיים?פעם הייתי עוגי
אולי נשאר להם באחת החנויות
לא מאמין, אבל זה רעיון. אנסה. תודהאניוהוא
השאלה אם הם מספיק מתוחכמים לדעת אם יש בחנויות אחרות
היתרון שלהם זה שהם רשת עם הרבה סניפיםפעם הייתי עוגי
אם לא אצלם אז הייתי מתקשר לפנחס ראובן או לחנות ליד איצקוביץ'...
פנחס ראובן לא מחזיק דברים כאלהאניוהוא
איזה חנות ליד איצקוביץ?
בעקרון כבר שנתיים אין בהוצאה. צריך למצוא את זה באיזה חנות שכוחה....
בעקרון כבר שנתיים אין בהוצאה. צריך למצוא את זה באיזה חנות שכוחה....
יש שם חנות די גדולה עם מגוון יפה של ספריםפעם הייתי עוגי
אני לא יודע מה הסיכוי אבל הייתי מעיף מבט
(וכמובן גם רשת יפה נוף - פלדהיים אולי יש אצלם)פעם הייתי עוגי
דומני שיש לי ספר אחד מהסט, אבדוק איזהלהבה ירוקה
אשמח בשמחה למכור 
(אגב קניתי את זה בזמנו בסטימצקי
להבה ירוקה
ספר אחד לא ממש עוזר לי, אבל תודה.אניוהוא
עוד ספרים שאני מחפשאניוהואאחרונה
'אלה הם מועדי' של הרב בן ציון פירר.
אם מישהו ראה בחנות יד שניה או משהו כזה אשמח לדעת.
אם מישהו ראה בחנות יד שניה או משהו כזה אשמח לדעת.
כולם לקרוא ולהפיץ לחבריםהנודד הבודד
כל מי שמתכנן להגיע להקפות שניות בהר המור-
השנה הכניסה לשכונת הר חומה תחסם ע"י המשטרה, ורק אוטובוסים\תושבי השכונה יורשו להכנס.
איך מגיעים? חונים בחניון של אצטדיון טדי, ומשם יצא שאטל כל 2 דקות לישיבה, ומהישיבה לחניון בחזרה, לאורך כל הלילה.
נא להפיץ, ככל שהציבור יותר ידע ככה פחות יהיו פקקים בדרכים...
פרטיות או כלליות?ילדד
אהלן, האם אתם מסכימים עם גישה שאומרת רק לימוד תורה כי כל דבר "כללי"(אפילו התנדבויות\עזרה לזולת\וכד') שאני עושה בטוח יפגע לי בלימוד תורה.. (בלי קשר לזה שלימוד תורה זה גם משפיע על הכלל באופן סגולי)?
לדעתייוסי 7
המשפט נכון כל דבר שעושים פוגע בלימוד
אבל חשוב להבין שיש עיתים לכל דבר אם עכשיו החלטת שאתה משקיע בלימוד תורה אז תשקיע רק בזה כי כל דבר אחר יפגע בלימוד
אבל אם החלטת שאתה רוצה להיות בן אדם כללי אז אפשר לשלב תלוי בזמן ובמקום המתאים.
אבל חשוב להבין שיש עיתים לכל דבר אם עכשיו החלטת שאתה משקיע בלימוד תורה אז תשקיע רק בזה כי כל דבר אחר יפגע בלימוד
אבל אם החלטת שאתה רוצה להיות בן אדם כללי אז אפשר לשלב תלוי בזמן ובמקום המתאים.
דבר ראשוןילדד
איך אני יודע מתי הזמן והמקום המתאימים?
ודבר שני האם התורה לא משפיעה על הכלל הרבה יותר מכל שאר הדברים?
תשובהיוסי 7
נכון התורה הופכת אותך לבן אדם טוב יותר וכללי יותר
אבל צריך לעשות כל דבר בזמן המתאים ואני יסביר:
עם עכשיו אתה מחליט ללמוד בישיבה כמה שנים לפני שאתה מתחיל את החיים אז תשקיע את השנים המעטות האלה רק ורק בתורה ולא בשום דבר אחר.
אבל אם אתה עכשיו כבר בחיים אתה עובד לומד וכו' אז כאן מגיע השלב שאתה צריך לקחת את התורה שלמדת ולהוציא אותה למעשה בחסד ומעשים כלליים.
אבל צריך לעשות כל דבר בזמן המתאים ואני יסביר:
עם עכשיו אתה מחליט ללמוד בישיבה כמה שנים לפני שאתה מתחיל את החיים אז תשקיע את השנים המעטות האלה רק ורק בתורה ולא בשום דבר אחר.
אבל אם אתה עכשיו כבר בחיים אתה עובד לומד וכו' אז כאן מגיע השלב שאתה צריך לקחת את התורה שלמדת ולהוציא אותה למעשה בחסד ומעשים כלליים.
נגיד ואני בשלב הראשוןילדד
אז למה שאני אעזוב אותו אם זה הדבר הכי טוב בשבילי(וכנראה שגם בשביל עם ישראל)?
לדעתייוסי 7
גם מניסיון שלי ומה שראיתי על אחרים כשאתה בחור בישיבה אתה נהפך להיות בן אדם טוב יותר פתאום בא לך להציל את העולם אתה רוצה להתנדב ולעזור לכולם אבל אז אתה מפספס בצורה קשה את ההתמדה בלימוד שזה הבסיס לכל העזרה הזאת
יש מחלוקת האם הלימוד גדול או המעשה גדול יותר?
והתשובה היא שהלימוד גדול כי הוא מביא לידי מעשה.
יש זמנים שצריך להשקיע רק בלימוד אני חוזר זה קשה מאד כי אתה באמת רוצה להתנדב ולעשות דברים טובים אבל אין מה לעשות לימוד תורה זה לא בא בקסם חובה באמת להתמיד ולהשקיע רק בזה ל קופה מסויימת
כמובן מתוך הבנה שזה הבסיס להמשך החיים שיהיו כלליים יותר.
יש מחלוקת האם הלימוד גדול או המעשה גדול יותר?
והתשובה היא שהלימוד גדול כי הוא מביא לידי מעשה.
יש זמנים שצריך להשקיע רק בלימוד אני חוזר זה קשה מאד כי אתה באמת רוצה להתנדב ולעשות דברים טובים אבל אין מה לעשות לימוד תורה זה לא בא בקסם חובה באמת להתמיד ולהשקיע רק בזה ל קופה מסויימת
כמובן מתוך הבנה שזה הבסיס להמשך החיים שיהיו כלליים יותר.
אבלילדד
אם אני יודע שלימוד תורה זה הכי תורם לכלל אז למה לא ללמוד תורה כל החיים?
לימוד תורהיוסי 7
צריך להבין שלימוד תורה זה חשוב ביותר אבל לימוד תורה כל החיים מהבוקר עד הערב לא מתאים לכולם יש אנשים שמתאימים יותר לעשייה אבל גם אנשים כאלה צריכים לעשות את כל העשייה שלהם מתוך התורה ובשביל זה צריך מינימום של כמה שנים שהאדם למד תורה ברצינות וזה הבסיס לחיים שלו.
בוודאי!נער גבעות מצויאחרונה
אדם עד גיל מסויים לא אמור כלל לצאת מהישיבה, פשוט לשקוע וללמוד! רק ללמוד! בוודאי שמותר לצאת ומותר להתייחס לאנשים ומותר מדי פעמים ספורות לעשות משהו, אבל עיקר ענייננו הוא לגדל תלמידי חכמים.
והתורה משפיעה ממש, זה לא משהו סגולי מרחף, זה ממש.
לא יודע אם קשור-נבנה
מישהו יודע איפה אפשר להשיג תכלת בזול?
תתקשרsimple man
סליחה נשלח באמצעsimple manאחרונה
תתקשר ל0799100065 אולי תקבל סבסוד
הכנה לסוכותבכל מאודי
מחפש דרך להכין עצמי לקראת חג הסוכות הקרב. יש לי רעיון שאני רץ איתו כל שנה, והוא מה שדוחף אותי לקיים את המצווה, אבל מחפש רעיונות חדשים.
לא וורטים!! רעיונות עמוקים ומבוססים
הבדל בין שיעוריםיוסי 7
רציתי לשאול האם הרגשתם הבדל בין הלימוד בישיבה בשיעור א וב לפני הצבא ובין הלימוד בשיעור ד וה אחרי הצבא?
האם יש הבדל בגישה ללימוד? והאם הלימוד נהפך להיות רציני יותר או להיפך?
תודה
האם יש הבדל בגישה ללימוד? והאם הלימוד נהפך להיות רציני יותר או להיפך?
תודה
בדרך כלל איכות הלימוד עולהסתם 1...
עם הגדרת המטרות היותר ברורה ועם הבגרות.
בשיעור א'-ב' יש הרבה מן החוויה ורכישת נסיון, שפה חדשה וכו'. שיעור ד'-ה' הכללים והעולם כבר מוכר רק נשאר להיכנס ללימוד יותר עמוק.
כמובן שזה מאוד אישי, יש כאלה שכבר מתחילים "לפזול" החוצה בשלבים האלה וממילא הלימוד נפגע וגם הריכוז.
בשיעור א'-ב' יש הרבה מן החוויה ורכישת נסיון, שפה חדשה וכו'. שיעור ד'-ה' הכללים והעולם כבר מוכר רק נשאר להיכנס ללימוד יותר עמוק.
כמובן שזה מאוד אישי, יש כאלה שכבר מתחילים "לפזול" החוצה בשלבים האלה וממילא הלימוד נפגע וגם הריכוז.
בהחלט. לטוב ולמוטבנרו יאיר.אחרונה
ברור שיש הבדל. מצד אחד אתה מגיע עם מטרות יותר ברורות, יותר יודע מה אתה רוצה מעצמך ולא הכול 'חדש'.
מצד שני, בשיעור ד,ה בשלב הבא שמחכה לך זה לא 'הצבא', אלא "החיים עצמם". וזה הרבה יותר מלחיץ.
אני הרגשתי שפתאום הזמן הרבה יותר קצר ולחוץ (למרות שזה שנתיים מול שנה וחצי) והציפיות מעצך עולות...
הפתרון בעייני הוא לעבוד בצורה שיטתית.
ללמוד הלכה בצורה מסודרת (דבר שלא עשיתי)
ולהתמקד בכיסוי שטחים בסייסים שלא תיגע בהם בתור אדם עובד (שיקבע עיתים לתורה בעזרת ה')
למה אני מתכוון? לסדר לעצמך נושאים באמונה. איך אתה תופס אותם. ממש לשבת לכתוב (ראה הקדמה למוסר אביך)
הלכה. משנ"ב. רמב"ם על הסדר ועוד ספרים רבים שלא עולים לי עכשיו....
ולנצל את הזמן! ממש!
ברור שלכל אחד יש הדרכות פרטיות. אבל זו המלצתי. מניסיוני החד פעמי. שלא יחזור עוד..
בהצלחה.
מהרל..אל ההרים
שלום . מחפש בנרות לקנות סט מהרל הוצאת לונדון . מוכן לשלם כמה שצריך .או להחליף בסט תפארת או תורה וחיים .. אם מישהו יודע מכיר אשמח שיפנה אלי בפרטי ..
למה דווקא "לונדון" אם אפשר לשאול?סתם 1...
צורת הדף. אם זה הרבנים מלמדים . לשם מפנים הספרים..אל ההרים
גם אני רוצה!דעתן מתחילאחרונה
שנזכה
משהו מכיר מקומות עם תפילה יפה בר"ה בעיר העתיקה וסביבותיה?גיל גול
שיש להם עזרת נשים
מבצע התרמה חשוב מאודeliyau62
*תורה, נחלה, התחלה.*
"בני רחל"
כבר 5 שנים שאנו, בישיבת "בני רחל" - מיישבים את הארץ מתוך לימוד תורה עם יישוב הארץ ופועלים ללא לאות בהקמת גרעין ההתיישבות היהודית בסמוך לקבר רחל. כעת, קבוצה של 15 בחורים חדשים הצטרפה אלינו *ופשוט אין היכן להלין אותם*. גדילת הישיבה מחייבת הרחבה של המתחם ושיפור התנאים במקום על מנת להמשיך בפעילות.
צפה בסרטון כדי ללמוד עוד על ישיבת בני רחל בבית לחם ואיך לעזור. עיר ואם בישראל
"עיר ואם בישראל" - בא לעשות היסטוריה ולתמוך בישיבה התורנית ציונית בבית לחם.
בכבוד רב,
הרב אלי אלקסלסי
ראש הישיבה
*יש תורם שמכפיל כל תרומה פי 2 יש רק עד חמישי בערב!
* אנא ממכם רבותיי להפיץ כמה שיותר
"בני רחל"
כבר 5 שנים שאנו, בישיבת "בני רחל" - מיישבים את הארץ מתוך לימוד תורה עם יישוב הארץ ופועלים ללא לאות בהקמת גרעין ההתיישבות היהודית בסמוך לקבר רחל. כעת, קבוצה של 15 בחורים חדשים הצטרפה אלינו *ופשוט אין היכן להלין אותם*. גדילת הישיבה מחייבת הרחבה של המתחם ושיפור התנאים במקום על מנת להמשיך בפעילות.
צפה בסרטון כדי ללמוד עוד על ישיבת בני רחל בבית לחם ואיך לעזור. עיר ואם בישראל
"עיר ואם בישראל" - בא לעשות היסטוריה ולתמוך בישיבה התורנית ציונית בבית לחם.
בכבוד רב,
הרב אלי אלקסלסי
ראש הישיבה
*יש תורם שמכפיל כל תרומה פי 2 יש רק עד חמישי בערב!
* אנא ממכם רבותיי להפיץ כמה שיותר
עזרה דחופהליבית
היי חייבת דחוף עיצה או עזרה פציפית.הבן שלי בן 14.5 רשמתי אותו לישיבה תיכונית. הוא בשום פנים ואופן לא מוכן ללכת אליה. הוא מתעקש על ישיבה חרדית שחורה. אנחנו בית של כיפה סרוגה. אוהבים מאוד את התורה ומכבדים מאוד תלמידי חכמים אבל ממש לא שיכים לכיפה שחורה. קשה לי מאוד שילך למקום כזה שלא לומדים בו גם מקצועות חול. האם יש המלצה למקום תורני חזק. אקסטרני אבל כיפה סרוגה באיזור המרכז? שהתלמידים בו חזקים מבחינה דתית? אני ממש אובדת עיצות
אולי דרכי נעם בפ"ת יכול להתאיםברגוע
אקסטרני רק בכיתה טאניוהוא
אם אתם גרים בפת, אפשרי בלי פנימיה כל התיכוןלהבה ירוקה
בזמני זה היה לא רצוי, ורק לבודדים אישרו.אניוהוא
לא יודע מה קורה היום.
פחות בעייתי לידיעתי..להבה ירוקה
אם לא אכפת לך פנימיה;136136
תנסי להיכנס למורשה או ישלץ (בירושלים), אולי בני צבי (בית אל), הם לא במרכז אבל רוב הישיבות של הקו היותר חרדלי נמצאים באיזור ירושלים.
אם דחוף לך שיהיה יחסית במרכז, יש את גימזו (שעלבים), אבל קשה להתקבל לשם.
אם דחוף לך שיהיה יחסית במרכז, יש את גימזו (שעלבים), אבל קשה להתקבל לשם.
דגל ירושלים בנחלים של הרב יונגשטייןאניוהוא
ואם תשלחי אותו ל"ישיבה קטנה" ציוניתאריאל יוסף
שלומדים בה שלוש שנים לימודי קודש בלבד,
ועושים בה בגרויות בכיתה י"ב?
ראי כאן:
או שלומדים לימודי קודש בלבד בכיתות ט'-י'
ובכיתות י"א-י"ב עושים בגרויות -
ראי כאן:
ישיבת דגל ירושלים | אהבת התורה בשמחה
אקסטרני תורני - קשה למצוא.
בפרט באזור המרכז.
אולי צביה פתח תקווה ("למרחב") תתאים:
כיוון אחרהבן של אבא שלי
מראש אני מבקש מחילה, אני הולך להמליץ על משהו אחר מהכיוון שביקשת.
אפתח בשתי דוגמאות:
1. גם אני בערך בגיל הזה רציתי ללכת לישיבה חרדית, ואחרי ששיגעתי את הורים שלי עברתי מהישיבה התיכונית לישיבה חרדית. חזרתי אחרי שבועיים לישיבה התיכונית, עם הרבה תובנות לחיים, ואני מצטער שלא נשארתי שם עוד איזה חודש כדי להכיר יותר. טוב שהלכתי לשם, וטוב שחזרתי לישיבה התיכונית.
2. יש לי חבר, שאחרי שסיים ישיבה תיכונית התחרד, וכיום הוא חרדי בלי לריב עם אף אחד מהמשפחה. וגם אשתו היא אחת שלמדה באולפנה, ואחר כך התחרדה. הם עובדים את ה' בדרך שמתאימה להם, ואני מניח שהם מלאי הערכה לציבור שבו הם גדלו, למרות שהם שינו כיוון.
אני לא מחנך עם ניסיון, אבל כדאי להתייעץ עם מחנך בעל ניסיון. יכול להיות שזה מה שהוא צריך, לפחות באופן זמני, ואתם תהיו עם יד על הדופק בכדי לבדוק שהוא עושה את מה שנכון לו. יתכן שאם תתעקשו איתו, זה יוליד אצלו התנגדות גדולה, ואז הוא יעבור לציבור החרדי תוך כדי "שריפת גשרים", ובצורה לא בריאה.
לגבי מקצועות חול: אפשר להשלים אחר כך אם הוא יצטרך. זה יותר קשה ממי שעשה את זה בגיל תיכון, אבל זה אפשרי. אני מכיר אנשים שלא למדו מתמטיקה מכיתה ח, ואחרי כמה שנות אברכות פנו ללימודי הנדסה וסיימו בהצטיינות. אחד מהם התחיל כשהייתה לו בת בגיל 12!
המון הצלחה, ושה' ייתן לכם ולו את הדרך הנכונה.
תודה לכל המגיביםליבית
מאוד קשה לי הרעיון של ישיבה שחורה גם הדרך וגם החיצוניות. אני מרגישה שהוא נהיה ממש קיצוני. כל היום מעיר לנו. אני חוששת שנתפצל כמשפחה.
וואלה זכית.136136
יש אנשים שהיו מוכרים את הבית שלהם לניסיון כזה.
ילד בן 14 שהבעיה איתו זה שהוא רציני מידי בלימוד תורה? אשריכם!!!
עכשיו יותר ברצינות: לא נורא. כשאני הייתי בגילו התכלתי לפסוק לפי שולחן ערוך הרב, וחפרתי למשפחה שלי על זה, (עוקצים אותי על כך עד היום).
תכלס- זה עובר.
שאלה אחרת אבל קשורה; איזה סגנון של חרדי? חסידי או ליטאי? כנראה חסר לו משהו בעבודת ה' שהוא חושב שאין לדתיים לאומיים, אם תגלי מה זה תוכלי למצוא לו תשובה מהציבור שלנו.
ילד בן 14 שהבעיה איתו זה שהוא רציני מידי בלימוד תורה? אשריכם!!!
עכשיו יותר ברצינות: לא נורא. כשאני הייתי בגילו התכלתי לפסוק לפי שולחן ערוך הרב, וחפרתי למשפחה שלי על זה, (עוקצים אותי על כך עד היום).
תכלס- זה עובר.
שאלה אחרת אבל קשורה; איזה סגנון של חרדי? חסידי או ליטאי? כנראה חסר לו משהו בעבודת ה' שהוא חושב שאין לדתיים לאומיים, אם תגלי מה זה תוכלי למצוא לו תשובה מהציבור שלנו.
סגנון הרב עדס .הרב מאיר אליהוליבית
ממש לא תואם גיל. גם ההרצאות ששומע על עולם הבא ...נראה לי כאילו צריך איפוס ואיתחול הילד...ומבחינתו הדתיים הלאומים בכלל לא דתיים. גם בנו- אביו ואימו. מטיל דופי :שולחן שבת לא לרוחו. אנחנו עם פלאפונים לא כשרים..הוא רוצה להתעלות לא להיות כמונו חו"ח...
קיצוני, כמו ילד בן 14.136136
אז מקומות כמו מורשה, שלום בנייך גימזו, ותורת החיים יהיו בול עליו. הם כיפה סרוגה מצד אחד, מצד שני- עסוקים בתורה מאוד חריפה. אה וכולם פלאפונים נוקיה 105.
מחילה שלקח מלא זמן לענות..
מחילה שלקח מלא זמן לענות..
^^^^ מדוייקעובד על זהאחרונה
מי שהיה מוכר את הבית שלו בשביל זהסתם 1...
לא מבין שעזיבה של הדת או התחרדות קיצונית הם נובעים, חינוכית, מאותו מקום ובעלי מאפיינים דומים.
מרידה בדרך ההורים, עזיבת דרכם, הערות וניסיון של תיקון דרך חייהם, שינוי בסגנון הלבוש, ניסיון להגדרה עצמית עצמאית.
זה שהתוכן חיובי בעינינו לא אומר שזה צרה לעשירים. אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר.
אם הפותחת דואגת כנראה שיש לה ממה. בעזרת ד' תמצאי עצה.
מרידה בדרך ההורים, עזיבת דרכם, הערות וניסיון של תיקון דרך חייהם, שינוי בסגנון הלבוש, ניסיון להגדרה עצמית עצמאית.
זה שהתוכן חיובי בעינינו לא אומר שזה צרה לעשירים. אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר.
אם הפותחת דואגת כנראה שיש לה ממה. בעזרת ד' תמצאי עצה.
איש יקר, אחד נובע מתוך רצון לדבוק בבורא136136
ואחד נובע מרצון לבנות...
אני מבין מתוך דבריך שאתה לא מכיר אף אחד שיצא בשאלה, ולא אף אחד שנהייה חרדי.
המתחרד חושב שהדתיים לאומיים הם חסרי דביקות קיצונית (דבר שילד בן 14 מאוד אוהב, זה פוזה חמודה), שיתבגר הוא ירגע.
אבל ילד שיוצא?
נמאס לו שעוצרים אותו, ולך תדבר עם מישהו שכל יום מסתובב בתל אביב על התחזקות.
לא אומר שזה הדבר הכי טוב בעולם מרד בהורים, אבל לפעמים צריך להבין שזכית במרד נח יחסית (חבר שלי נהיה חבדניק, ותאמין לי, יש צרות גדולות מלשמוע שיחות של הרבי, וכל חשיבות ההתקשרות . באמת באמת, זה לא בעיה, זה עשה לו רק טוב)
אני מבין מתוך דבריך שאתה לא מכיר אף אחד שיצא בשאלה, ולא אף אחד שנהייה חרדי.
המתחרד חושב שהדתיים לאומיים הם חסרי דביקות קיצונית (דבר שילד בן 14 מאוד אוהב, זה פוזה חמודה), שיתבגר הוא ירגע.
אבל ילד שיוצא?
נמאס לו שעוצרים אותו, ולך תדבר עם מישהו שכל יום מסתובב בתל אביב על התחזקות.
לא אומר שזה הדבר הכי טוב בעולם מרד בהורים, אבל לפעמים צריך להבין שזכית במרד נח יחסית (חבר שלי נהיה חבדניק, ותאמין לי, יש צרות גדולות מלשמוע שיחות של הרבי, וכל חשיבות ההתקשרות . באמת באמת, זה לא בעיה, זה עשה לו רק טוב)
כנראהסתם 1...
שלא הבנת כלום מתוך דברי... איש יקר...
תועיל בטובך להסביר לעם הארץ כמוני?136136
איך שאני הבנתי אותך;
"מי שהיה מוכר את הבית שלו בשביל זה לא מבין שעזיבה של הדת או התחרדות נובעים , חינוכית, מאותו מקום"-
הגה: אומר על כך אני שטעות סופר הוא, שהרי הרצון לחופש מוחלט שונה בתחליתו מהרצון להיות קדוש ועילוי, אילו היה המחבר אומר התנצרות והתחרדות, הייתי מבין, שהרצון לחיבור אלוקי שייך, אומנם בצורה מוטעה, אבל עדיין שייך לשניהם, וכן הרצון להיות בחברה בעלת תכלית. אבל חילוני? שייך ביוצא אליו רצון לחופש מוחלט לעשות מה שבא לו. דהינו מקום חינוכי שונה. יתכן שהתכוונת שמדובר על מצב שבו הנער בועט בדרך הוריו, ואז, שוב, ניתן להבחין בין נער שהכניסו לו לראש אלוקות ולנער שלא. ע"כ
"מרידה בדרך ההורים, עזיבת דרכם, הערות וניסיון של תיקון דרך חייהם, שינוי בסגנון הלבוש, ניסיון להגדרה עצמית עצמאית."
הגה: קשיא לי דבריו. שעזיבת דרכם לא שייך בנער חרדי, אלא אם כן דרך ההןרים היא שנאת התורה, ח"ו.
ואילו בנער החרדי שייך קיצוניות, המחשבה שהוא קדוש מהוריו, אין זה דוקא נובע מדרישה לעצמאות, זה יכול לנבוע גכ מתוך גאווה של נער. ע"כ.
"זה שהתוכן חיובי בעינינו לא אומר שזה צרה לעשירים. אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר."
הגה: ותימא לי איך יצא משפט זה מפיו? הא גופא קשייה!
שהרי, כדברי רבינו, התוכן חיובי בעינינו! ומה להשוות בין זה לבין הנער המורד בתוכן אשר לא חיובי? זה שלדעתינו זה מרד לצד יחסית חיובי הוא ההופך את הצרה לצרה של עשירים. וניתן לתרץ את הקושיה בכך שמרן המחבר חשב שבעצם צרה של עשירים אינה צרה. ולא היא. צרה היא צרה, בין עשיר לבין עני, עשיר שאיבד מיליון דולר עדיין בצרה למרות שנשאר לו שתי מליון.
ונראה לי שכבוד קדושתו הבין את הנקודה שהרי בהמשך דבריו אמר "אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר." וצודק הוא. צרה זו בוודאי צרה גדולה וקשה, למרות שכל התוכן פה 'חיובי', אבל לא בהא עסקינן. אנו עסוקים בילד שרוצה להיכנס לעבודת בוראו בכל הכח, וניתן לראות בכך רצון עז לעבודת בוראו, לא שינאת משפחתו. השאלה של השואלת הייתה:" ...קשה לי מאוד שילך למקום כזה שלא לומדים בו גם מקצועות חול." ולכן מחילה אם לדעתך לימודי מתמתיקה שווים לפירוק המשפחה. מותר לך דעה.
"אם הפותחת דואגת כנראה שיש לה ממה."
הגה; היא אימא! אימהות תמיד דואגות! ק"ו אבי אבות הקלי וחומר שהילד "רוצה ישיבה של כיפה שחורה ואנו ממש לא כיפה שחורה!" הגיוני, מובן, ולדעתי היא הייתה דואגת יןתר אם הןא היה מסתובב כל היום בטיילת בתל אביב או בכיכר החתולות. אבל זו רק דעתי.
אם תוכל להסביר לעם הארץ כמוני מה טעתי, אודה לך מקרב ליבי.
"מי שהיה מוכר את הבית שלו בשביל זה לא מבין שעזיבה של הדת או התחרדות נובעים , חינוכית, מאותו מקום"-
הגה: אומר על כך אני שטעות סופר הוא, שהרי הרצון לחופש מוחלט שונה בתחליתו מהרצון להיות קדוש ועילוי, אילו היה המחבר אומר התנצרות והתחרדות, הייתי מבין, שהרצון לחיבור אלוקי שייך, אומנם בצורה מוטעה, אבל עדיין שייך לשניהם, וכן הרצון להיות בחברה בעלת תכלית. אבל חילוני? שייך ביוצא אליו רצון לחופש מוחלט לעשות מה שבא לו. דהינו מקום חינוכי שונה. יתכן שהתכוונת שמדובר על מצב שבו הנער בועט בדרך הוריו, ואז, שוב, ניתן להבחין בין נער שהכניסו לו לראש אלוקות ולנער שלא. ע"כ
"מרידה בדרך ההורים, עזיבת דרכם, הערות וניסיון של תיקון דרך חייהם, שינוי בסגנון הלבוש, ניסיון להגדרה עצמית עצמאית."
הגה: קשיא לי דבריו. שעזיבת דרכם לא שייך בנער חרדי, אלא אם כן דרך ההןרים היא שנאת התורה, ח"ו.
ואילו בנער החרדי שייך קיצוניות, המחשבה שהוא קדוש מהוריו, אין זה דוקא נובע מדרישה לעצמאות, זה יכול לנבוע גכ מתוך גאווה של נער. ע"כ.
"זה שהתוכן חיובי בעינינו לא אומר שזה צרה לעשירים. אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר."
הגה: ותימא לי איך יצא משפט זה מפיו? הא גופא קשייה!
שהרי, כדברי רבינו, התוכן חיובי בעינינו! ומה להשוות בין זה לבין הנער המורד בתוכן אשר לא חיובי? זה שלדעתינו זה מרד לצד יחסית חיובי הוא ההופך את הצרה לצרה של עשירים. וניתן לתרץ את הקושיה בכך שמרן המחבר חשב שבעצם צרה של עשירים אינה צרה. ולא היא. צרה היא צרה, בין עשיר לבין עני, עשיר שאיבד מיליון דולר עדיין בצרה למרות שנשאר לו שתי מליון.
ונראה לי שכבוד קדושתו הבין את הנקודה שהרי בהמשך דבריו אמר "אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר." וצודק הוא. צרה זו בוודאי צרה גדולה וקשה, למרות שכל התוכן פה 'חיובי', אבל לא בהא עסקינן. אנו עסוקים בילד שרוצה להיכנס לעבודת בוראו בכל הכח, וניתן לראות בכך רצון עז לעבודת בוראו, לא שינאת משפחתו. השאלה של השואלת הייתה:" ...קשה לי מאוד שילך למקום כזה שלא לומדים בו גם מקצועות חול." ולכן מחילה אם לדעתך לימודי מתמתיקה שווים לפירוק המשפחה. מותר לך דעה.
"אם הפותחת דואגת כנראה שיש לה ממה."
הגה; היא אימא! אימהות תמיד דואגות! ק"ו אבי אבות הקלי וחומר שהילד "רוצה ישיבה של כיפה שחורה ואנו ממש לא כיפה שחורה!" הגיוני, מובן, ולדעתי היא הייתה דואגת יןתר אם הןא היה מסתובב כל היום בטיילת בתל אביב או בכיכר החתולות. אבל זו רק דעתי.
אם תוכל להסביר לעם הארץ כמוני מה טעתי, אודה לך מקרב ליבי.
תועיל בטובך להסביר לעם הארץ כמוני?136136
איך שאני הבנתי אותך;
"מי שהיה מוכר את הבית שלו בשביל זה לא מבין שעזיבה של הדת או התחרדות נובעים , חינוכית, מאותו מקום"-
הגה: אומר על כך אני שטעות סופר הוא, שהרי הרצון לחופש מוחלט שונה בתחליתו מהרצון להיות קדוש ועילוי, אילו היה המחבר אומר התנצרות והתחרדות, הייתי מבין, שהרצון לחיבור אלוקי שייך, אומנם בצורה מוטעה, אבל עדיין שייך לשניהם, וכן הרצון להיות בחברה בעלת תכלית. אבל חילוני? שייך ביוצא אליו רצון לחופש מוחלט לעשות מה שבא לו. דהינו מקום חינוכי שונה. יתכן שהתכוונת שמדובר על מצב שבו הנער בועט בדרך הוריו, ואז, שוב, ניתן להבחין בין נער שהכניסו לו לראש אלוקות ולנער שלא. ע"כ
"מרידה בדרך ההורים, עזיבת דרכם, הערות וניסיון של תיקון דרך חייהם, שינוי בסגנון הלבוש, ניסיון להגדרה עצמית עצמאית."
הגה: קשיא לי דבריו. שעזיבת דרכם לא שייך בנער חרדי, אלא אם כן דרך ההןרים היא שנאת התורה, ח"ו.
ואילו בנער החרדי שייך קיצוניות, המחשבה שהוא קדוש מהוריו, אין זה דוקא נובע מדרישה לעצמאות, זה יכול לנבוע גכ מתוך גאווה של נער. ע"כ.
"זה שהתוכן חיובי בעינינו לא אומר שזה צרה לעשירים. אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר."
הגה: ותימא לי איך יצא משפט זה מפיו? הא גופא קשייה!
שהרי, כדברי רבינו, התוכן חיובי בעינינו! ומה להשוות בין זה לבין הנער המורד בתוכן אשר לא חיובי? זה שלדעתינו זה מרד לצד יחסית חיובי הוא ההופך את הצרה לצרה של עשירים. וניתן לתרץ את הקושיה בכך שמרן המחבר חשב שבעצם צרה של עשירים אינה צרה. ולא היא. צרה היא צרה, בין עשיר לבין עני, עשיר שאיבד מיליון דולר עדיין בצרה למרות שנשאר לו שתי מליון.
ונראה לי שכבוד קדושתו הבין את הנקודה שהרי בהמשך דבריו אמר "אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר." וצודק הוא. צרה זו בוודאי צרה גדולה וקשה, למרות שכל התוכן פה 'חיובי', אבל לא בהא עסקינן. אנו עסוקים בילד שרוצה להיכנס לעבודת בוראו בכל הכח, וניתן לראות בכך רצון עז לעבודת בוראו, לא שינאת משפחתו. השאלה של השואלת הייתה:" ...קשה לי מאוד שילך למקום כזה שלא לומדים בו גם מקצועות חול." ולכן מחילה אם לדעתך לימודי מתמתיקה שווים לפירוק המשפחה. מותר לך דעה.
"אם הפותחת דואגת כנראה שיש לה ממה."
הגה; היא אימא! אימהות תמיד דואגות! ק"ו אבי אבות הקלי וחומר שהילד "רוצה ישיבה של כיפה שחורה ואנו ממש לא כיפה שחורה!" הגיוני, מובן, ולדעתי היא הייתה דואגת יןתר אם הןא היה מסתובב כל היום בטיילת בתל אביב או בכיכר החתולות. אבל זו רק דעתי.
אם תוכל להסביר לעם הארץ כמוני מה טעתי, אודה לך מקרב ליבי.
"מי שהיה מוכר את הבית שלו בשביל זה לא מבין שעזיבה של הדת או התחרדות נובעים , חינוכית, מאותו מקום"-
הגה: אומר על כך אני שטעות סופר הוא, שהרי הרצון לחופש מוחלט שונה בתחליתו מהרצון להיות קדוש ועילוי, אילו היה המחבר אומר התנצרות והתחרדות, הייתי מבין, שהרצון לחיבור אלוקי שייך, אומנם בצורה מוטעה, אבל עדיין שייך לשניהם, וכן הרצון להיות בחברה בעלת תכלית. אבל חילוני? שייך ביוצא אליו רצון לחופש מוחלט לעשות מה שבא לו. דהינו מקום חינוכי שונה. יתכן שהתכוונת שמדובר על מצב שבו הנער בועט בדרך הוריו, ואז, שוב, ניתן להבחין בין נער שהכניסו לו לראש אלוקות ולנער שלא. ע"כ
"מרידה בדרך ההורים, עזיבת דרכם, הערות וניסיון של תיקון דרך חייהם, שינוי בסגנון הלבוש, ניסיון להגדרה עצמית עצמאית."
הגה: קשיא לי דבריו. שעזיבת דרכם לא שייך בנער חרדי, אלא אם כן דרך ההןרים היא שנאת התורה, ח"ו.
ואילו בנער החרדי שייך קיצוניות, המחשבה שהוא קדוש מהוריו, אין זה דוקא נובע מדרישה לעצמאות, זה יכול לנבוע גכ מתוך גאווה של נער. ע"כ.
"זה שהתוכן חיובי בעינינו לא אומר שזה צרה לעשירים. אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר."
הגה: ותימא לי איך יצא משפט זה מפיו? הא גופא קשייה!
שהרי, כדברי רבינו, התוכן חיובי בעינינו! ומה להשוות בין זה לבין הנער המורד בתוכן אשר לא חיובי? זה שלדעתינו זה מרד לצד יחסית חיובי הוא ההופך את הצרה לצרה של עשירים. וניתן לתרץ את הקושיה בכך שמרן המחבר חשב שבעצם צרה של עשירים אינה צרה. ולא היא. צרה היא צרה, בין עשיר לבין עני, עשיר שאיבד מיליון דולר עדיין בצרה למרות שנשאר לו שתי מליון.
ונראה לי שכבוד קדושתו הבין את הנקודה שהרי בהמשך דבריו אמר "אפשר להיות חרדי ומדקדק ולא לדבר מילה עם ההורים, יש משפחות מפורקות על בסיס כזה וכולם מניחים תפילין ואוכלים כשר." וצודק הוא. צרה זו בוודאי צרה גדולה וקשה, למרות שכל התוכן פה 'חיובי', אבל לא בהא עסקינן. אנו עסוקים בילד שרוצה להיכנס לעבודת בוראו בכל הכח, וניתן לראות בכך רצון עז לעבודת בוראו, לא שינאת משפחתו. השאלה של השואלת הייתה:" ...קשה לי מאוד שילך למקום כזה שלא לומדים בו גם מקצועות חול." ולכן מחילה אם לדעתך לימודי מתמתיקה שווים לפירוק המשפחה. מותר לך דעה.
"אם הפותחת דואגת כנראה שיש לה ממה."
הגה; היא אימא! אימהות תמיד דואגות! ק"ו אבי אבות הקלי וחומר שהילד "רוצה ישיבה של כיפה שחורה ואנו ממש לא כיפה שחורה!" הגיוני, מובן, ולדעתי היא הייתה דואגת יןתר אם הןא היה מסתובב כל היום בטיילת בתל אביב או בכיכר החתולות. אבל זו רק דעתי.
אם תוכל להסביר לעם הארץ כמוני מה טעתי, אודה לך מקרב ליבי.
הייתי אומר תנו לוסמיילי...
חרדים זה לא נצרות או משהו רע הם גם עובדי ה' הכול בסדר שיבחר את מה שטוב לו
אז צריך ללמוד להסתדרברגוע
אם תתנגדו לדרך שלו זה לא יעזור, הוא רק ימרוד עוד יותר.
צריך לקבל את ההחלטות שלו וללמוד איך לחיות ביחד (כמובן שזה דורש גם עבודה מצידו).
תרות החיים זה כזה באמצעסמיילי...
השקפה חרדית חברתית דתי לאומי
אולי ישיבתרקם
ישיבת קרית מלאכי שמעתי שיש שם גם ישיבה לצעירים וגם בגרויות
ישיבת דגל ירושלים יכול להיות טובכיזורדי
מקום ממש רציני בישוב נחלים רמה תורנית גבוהה הרבה לימודי קודש ויש גם לימודי חול לגבי היחס החינוכי אליו אשמח לכתוב בפרטי
ואם אין בעיה עם פנמייהכיזורדי
אז הישיבה התיכונית השומרים מקום ברמה תורנית מאוד גבוהה עושים את כל הבגרות ולומדים לימודי חול היא יב בשביל הבגרות ומצליחים לעשות אותם ולומדים רק שנתיים חול
בקשר לישיבהרועי11
עברתי תהליך דומה לבן בן שלך (לא נהייתי חרדי אבל התחזקתי דתית בערך בגיל הזה ועברתי לישיבה תורנית ציונית) ואני ממליץ קודם כל לדבר עם רב שהבן שלך מחזיק ממנו שתעשו שיחה משותפת (את הבן שלך והרב) זה יכול לפתוח את הנושא בצורה שתגרום לכך שלא יהיו מלחמות בבית בגלל שהבן מחזיק מהרב וסומך עליו. תדברו על נקודות הקושי בבית. תתנו לו להרגיש שאתם נותנים לו ללכת בדרך שהוא בוחר ולא נלחמים נגדו. גם הרב מאיר אליהו והרב עדס לא היו ממליצים לו ללכת נגד ההורים ולזלזל בהם...(אני לא בדיוק יודע המציאות בבית סתם נתתי דוגמא).בקשר לישיבה תתיעצו עם הרב ותנסו למצוא פשרה שמתאימה לשניכם.
תודה רבה בהחלט הדברים מרחיבים לי את הראיהליבית
עכשיו מידי פעם הוא משמיע התנגדות חלושה נראה לי שהשלים עם " רוע הגזרה.." אני מקווה שכשיתחיל יראה ש"השד" לא נורא כל כך ואפילו בעה הלואי שיצליח להנות. אני. בניגוד לבעלי, פשוט לא מצליחה לדמיין אותו בישיבה חרדית יש בי התנגדות עזה לדרך . אני מאוד מאמינה בדרכה של הציונות הדתית על אף הביקורת. מאוד מקווה שנעבור את השלב הזה בטוב.
איך להגיע לחיבור וקשר פנימי עם התורה והמצוות ולא מתוך הרגל?ילדד
בוקר טוב
סיימתי שיעור א' השנה ואני מרגיש כאילו כמעט לא התקדמתי בחיבור והקשר לתורה אלא פשוט המשכתי לקיים בלי לחשוב יותר מדי, ובלי באמת להרגיש שייכות.
אז מאוד יעזור אם תגידו איך עושים את זה ואיך להתחזק בזה?
תודה לעונים.
עמל עמל עמל.אניוהוא
אין דרך אחרת. - מה שאתה עמל עליו - אתה אוהב אותו.
..ונראהו עין בעין
יש עניין כזה
בשיעור א עסוקים בלהתנתק מהעולם וטיפה לטעום מהתורה ולכן זה מאוד הגיוני שאין שום התקדמות בהרגשה של חיבור לתורה כי רוב העניין הוא להתנתק מהעולם החצוני .
שיעור ב זה קשר לתורה ברמה יותר גבוה אתה יודע קצת מזה אומר להיות בייני"ש ומרגיש יותר בסביבה הטיבעית שלך ושם נוצר קשר לתורה
שיעור ג זה קשר לתורה שבא כבר עם וותק פתאום שואלים אותך מה עם צבא חתונה וכו . נהיה קשר של זמן ארוך ואיכותי (3 שנים חזקה)
כמובן שאח"כ עדיין ממשיכים אבל על זה אין לי מה לספר
מתוך הרגל.LightStar
מתחושה דומהנרו יאיר.
מתחושה דומה אני רוצה לומר לך שקודם כל זו תחושה חיובית בבסיסה.
ההרגשה שאני לא מתקדם מעידה על רצון ושאיפה להתקדמות. וחשוב שתזכור את זה יחד עם הביקורת העצמית...
אני חושב שכדאי שתעשה לך סדר בראש.
שב, תכתוב מה למדת עד עכשיו(ספרים, נושאים, עניינים) ומה אתה רוצה ללמוד השנה..
ותכתוב על עצמך גם דברים טובים, זה תמיד טוב.
[עיין בהקדמה למוסר אביך על החשיבות בלכתוב "ולסדר לעצמו עניינים באמונה:]
לגבי תחושת שייכות וחיבור. יש אנשים רציונאלים שלימוד ספרים של טעמי מצוות יכול לעזור להם להתחבר ("חורב" של הרשר הירש, ספר החינוך על הסדר) ויש כאלו שצריכים לימוד של "רגש", חסידות וכדו'..
אתה יודע מה נכון לך..
מההיכרות שלי את עולמנו, כולנו צריכים היום גם וגם, אז "מזה ומזה אל תנח ידך".
בהצלחה...
שלושה דברים:יואב1
א. להתפלל על זה. כ"כ משפיע ועוזר!
ב. למצוא לימודים שבאמת מעניינים אותך, ולהקדיש להם זמנים קבועים ביום.
ג. ללמוד ספרים שמדברים מענייני עבודת ה'. הרבה ספרי חסידות למיניהם מלאים מזה.
ממש מסכים, אבל להיזהר מחב"ד וללכת על שפ אמת שם משמואל וכו'ראובן שרון
חסידי חב"ד רבים ממש רוצים קרבה לה' , אבל בלי שהם מרגישים מושכים אותם קצ הצידה , להאלהת איש בלי שאומרים זאתת בפרוש.
ממש מסכים, אבל להיזהר מחב"ד וללכת על שפ אמת שם משמואל וכו'ראובן שרון
חסידי חב"ד רבים ממש רוצים קרבה לה' , אבל בלי שהם מרגישים מושכים אותם קצ הצידה , להאלהת איש בלי שאומרים זאתת בפרוש.
כדאי לבדוק היטב את הדבריםי. יאל
יש לחסידי חב"ד על מה לסמוך, בספרי החסידות ואפילו בספרי הנגלה.
רבנים וגדולי ישראל רבים מעודדים את דרכם, ומי אנחנו שנשפוט?
דוקא בחב"ד שמים הכל על השולחן, ותוכל תמיד לבדוק את הענינים מקרוב...
חסידות אח שלי, חסידות.עובד על זהאחרונה
מי שיש לו טלוויזיהעדיאל וו
בבית מתקבל לדרכי נועם?
בזמני כן. אבל זה היה מאד מזמן....אניוהוא
לא ידוע לי על סינון כזה..להבה ירוקהאחרונה
ישיבות וכוללים
אתרוג השדה
כמה אחוזים נראלכם שעובדים במגזר הדת"ל/אברכים במגזר ? לא כולל אברכים מתחת לגיל 25
לחזור לישיבה..דג כחול
בס"ד.
אחת השאלות הכי קשות בחיי היא השאלה למה להמשיך בישיבה?
ז"א ברור שכיף ושמח לי בישיבה.. ואני בסהכ לא מתבטל.. ולומד די סבבה..
אבל כעת אני בצבא ועוד כשנה מסיים..
ולא ברור לי כלל איך לדעת באמת אם צריך לחזור ולכמה זמן?
ומה עם חתונה פרנסה מקצוע?
אבל לא חייב להתייחס לזה..
באמת אני אשמח לדעות בעניין...
אולי אוסיף עוד משפט .. מתי אדם יודע שהוא צריך להיות ביישבה ומתי הוא יכול לקבוע עיתים? אפילו יום שלם נניח הוא ילמד כל היום וגם בשישי שבת.. וכל שאר השבוע שעה שעתיים גם יתמיד.. אבל לא ילמד בישיבה.. הוא כבר יהיה במסגרת של עבודה לימודים וכו..
אשמח לתשובת!!!
אחת השאלות הכי קשות בחיי היא השאלה למה להמשיך בישיבה?
ז"א ברור שכיף ושמח לי בישיבה.. ואני בסהכ לא מתבטל.. ולומד די סבבה..
אבל כעת אני בצבא ועוד כשנה מסיים..
ולא ברור לי כלל איך לדעת באמת אם צריך לחזור ולכמה זמן?
ומה עם חתונה פרנסה מקצוע?
אבל לא חייב להתייחס לזה..
באמת אני אשמח לדעות בעניין...
אולי אוסיף עוד משפט .. מתי אדם יודע שהוא צריך להיות ביישבה ומתי הוא יכול לקבוע עיתים? אפילו יום שלם נניח הוא ילמד כל היום וגם בשישי שבת.. וכל שאר השבוע שעה שעתיים גם יתמיד.. אבל לא ילמד בישיבה.. הוא כבר יהיה במסגרת של עבודה לימודים וכו..
אשמח לתשובת!!!
דע לך שבית שנבנה כשהבעל שקוע בתורהאניוהואאחרונה
נראה אחרת לגמרי מבית שלא כך.
מחפש ישיבה לשלוש חודשים.שבע יפול צדיק
בע"ה אני מתגייס בנוב', ואני צריך ישיבה ללמוד בה עד אז.
לא כתבת איזה סגנון אתה מחפש...י. יאל
משהו בסגנון פתוח-חסידי כזהשבע יפול צדיק
תשובהי. יאל
יש מגוון ישיבות כאלו, ישיבות חסידיות של מתחזקים ומתקרבים
בישיבות האלה יש כל מיני סגנונות, יותר רוחני או יותר פרקטי וכל מיני כאלה.
שמעתי על ישיבה מקסימה של חב"ד בירושלים, ברוממה
אם מתאים לך ואתה מתחבר לסגנון...
מצאתי פרטים שלהם..י. יאלאחרונה
מייל: habad16770@gmail.com
איש הקשר שלכם בישיבה תום בוזגלו: 055-8824470
אמר הרבי מקמארנעסמיילי...
לא נראה לי הנוכחי
אם היו שומעים לי היו מלמדים שער הכוונות מגיל 3
אם היו שומעים לי היו מלמדים שער הכוונות מגיל 3
נתיב המצוות אומר זוהר מגיל9136136
והיו רבנים אחרים שאמרוסתם 1...
שאם ישמעו להם לא ילמדו אותו כלל.
וכן אמרו על כתבי הרמחל, כתבי הרב, חלק מכתבי הרמבם,136136
כל החסידות,
כל הקבלה שלא מהמהרח"ו
כתבי ההלכה שהם לא הבית יוסף
כתבי הרב אבינר
כתבי הרב טאו
היאב"ץ בכללי
הרב יעקב עמדין
חלק מכתבי ר' צדוק הכהן מלןבלין
דבריו של המגיד מדובנא
הסבא משיפולי
כתבי ר נחמן מברסלב
שאמשיך?
כל הקבלה שלא מהמהרח"ו
כתבי ההלכה שהם לא הבית יוסף
כתבי הרב אבינר
כתבי הרב טאו
היאב"ץ בכללי
הרב יעקב עמדין
חלק מכתבי ר' צדוק הכהן מלןבלין
דבריו של המגיד מדובנא
הסבא משיפולי
כתבי ר נחמן מברסלב
שאמשיך?
אין הכי נמי...סתם 1...אחרונה
וואלה ישר כח!136136
אף פעם לא יצא לי לחלוק על אותו אחד בשלושה שירשורים שונים בו זמנית

