פורום בני הישיבות (עמוד 17)

אם זה מה שמגדיר לדעתך תלך למקומות הללו ותראה מה המציאות ואיך זה משפיע.

לא כתבתי אחי סתם בשביל לעצבן, יש לי הרבה חברים שמסתובבים עם סמארטפון שיש בו נטספארק ולא הולכים לישון לפני שיושבים לשעה של סרטים ....

גם חברים שלומדים בישיבות גבוהות\הסדר ממוצעות ....

אני חושב שבישיבות שציינתי אין דבר כזה, אבל בכל זאת אשמח שתכתבו........

(גם על ישיבות נוספות)תודה

 

אבל לא יושבים שעות ורואים סרטים

אולי בודדים ממש

הם רואים סרטים לא הפלאפון מדיח אותם... שילמדו איך למצוא את המינון ואת השימוש הטוב בכלים שסובבים אותם. אפשר גם לשמוע מוסיקה בחדר שעה לפני שהולכים לישון...
ובא אגלה לך סוד לרוב הרבנים הגדולים ביותר יש סמארטפון, לא נראה לי שהם רואים שעות סרטים לפני שהם הולכים לישון...

עד כמה שבדקתי הם יהודים כשרים

כמעט לכתחילה.

 

אולי בהר המור אין.

יכול להיות הרסני אם אתה לא יודע להשתמש כמו שצריך.
סמארטפון זה לא דבר רע מיסודו. ע"י שימוש נכון זה דבר מעולה. אמרת שמי שיש לו סמארטפון לא חי כיהודי..נראה לך הגיוני? (אני לומד בישיבת "קו" רצענית) שלא תתפוס אותי כ"לייט" או משו כזה

סך הכל סמארטפון הוא כלי חזק יותר וממילא אם אנשים לא יודעים להשתמש בו כראוי זה יותר בעייתי, אבל אם יודעים להשתמש בו כראוי הוא יכול להיות מנוף אדיר

אולי חברתית קצת מנותק מהרבה בלה בלה אבל
שווה את זה.
במיוחד לדור שלא ידע את הטלפון הפשוט ומחוברים לבלטה הזאת מגיל העשרה.
לשלוח אייקונים בקבוצת וואטספ זה לא חיים אמיתיים.

בשפע. ועושים עם זה דברים טובים.

בעיקר מוציא אנשים מה-ד' אמות.

יש שם. אולי מעט אבל יש. אבל היי, מחשבים יש בשפע!...

כי פשוט זה יותר נוח ומסודר מלרשום ביד.

מותר מחשבים?

מה הבעיה?!

בס"ד

לרוב רובם הגדול של התלמידים והאברכים אין.

אצלנו בישיבה (הישיבה הגבוהה מצפה ירחו) זה די מתחלק... בערך חצי מהבחורים ומהאברכים עם סמארטפון - עם מודעות מאוד גדולה לסינון ולשאר הנקודות שהעלו פה. והחצי השני עם פלאפון פשוט...

 

מה שכן... גם עם הסינון הסכנה הגדולה של פלאפון בישיבה גבוהה הוא הסחת הדעת מהלימוד! נראה לי שאפשר להיות עם הפלאפון הכי וותיק בעולם, ועדיין לתת לפלאפון להשתלט!

אצלנו בישיבה לדוגמה החליטו לפני כמה שנים לחזק את המגמה שכבר הייתה - פלאפונים מחוץ לבית מדרש!

ממליץ לכל הישיבות לנסות! יש פלאפון מיוחד, האברכיות שצריכות את בעליהן דחוף יכולות להתקשר אליו ויעבירו לבעל...

ממליץ בחום לנסות - סגולה בדוקה להצלחה בלימוד!

 

לגבי תופעת הסרטים אני לא חושב שזה מחייב.. אני לא מכיר את זה מאצלנו, אבל מנסיוני הדל, מי שרוצה לראות סרטים יכול גם בC2...

אהבתי תרעיון של פלאפון בחוץ. נראה אם אני יצליח

זה שורש הבעיה לענ"ד.

כמו בכל משהו לא טוב - עיקר הבעיה היא

לא המעשה עצמו אלא מה שקורה מבחינה רוחנית-

מסך ברזל בינך לבין ה'.

הבעיה היא לא שאתה לא שוקע בלימוד כי יש לך עוד תוכן איקס בראש ואז יש פחות

מגה פנויים במוח

אלא זה שאתה שם לעצמך לתוך רוחך (דרך נפשך) טיח על האספקלריה שלך.

וזה נכון גם למי שממלא עצמו בנתוני בורסה נניח.

בסרטים ובתמונות יש בעיה נוספת מכיוון שהם עובדים על כוח המדמה, הדמיון.

וזה בדיוק מקום מושבה של הדבקות והתפילה וה....נבואה. שכל אחד מאתנו יכול להגיע אליה

כי כידוע אנו עם הנביאים. שנזכה.

וכולם נושאים בעולה של תורה באופן שווה נעשים כאחד והאושר הוא אחדותי.

כל אחד צריך ללמוד את המקסימום שהוא מסוגל. אם זה שעה ביום ואם זה 14 שעות ביום.

אולי הפירוש הוא שכשאדם תומך בתורה (אם זה בלימוד ואם זה בכסף) הוא מתכלל עם שאר תומכי התורה כך שכולם נחשבים כאחד

כי צריך להכיר את הילד לדעת מה הסגנון וכל אחד הגדרת התורני שלו שונה..
יש מלא ישיבות תורניות.. השאלה מה בדיוק אתם מחפשים..

ישיבה מאוד תורנית עם אווירה שמחה

חבר'ה טובים (לא מקבלים כל אחד)

יחס אישי מהרבנים

לא גדולה מידי (פחות מ 200 בחורים)

לא לומדים גמ' כל היום..

עושים תעודת בגרות

אאה וגם יש עליית הנוער

מהכירות אישית

באמת שווה בדיקה!!!

ישיבת הליכות עולם. ישיבה מצויינת

ישיבה תיכונית תורנית במרכז שפירא- ניתן לחפש באינטרט.

עד אחר הצהריים יש לימודי קודש ואחכ לימודי חול.

בגרות מלאה.

צוות חם ואוהב.

הישיבה עדיין בצמיחה כך שגם הכמות לא גדולה כ"כ... (יש רק שלושה מחזורים)

לומדים הרבה קודש

ישיבה תורנית ממש, חדשה (4 שנים)

אמנם לומדים שם הרבה גמרא אבל מכילים כל אחד (יש הרבה שמגיעים בלי הרבה ידע בכלל!)

ויש שם שעות מינימליות של לימודי חול עם אפשרות ל 5יח"ל!!!

שמחה, פנימיה וכו וכו

בהצלחה!!!

אני עדיין איתן בדעתי שאי אפשר לדעת בלי להכיר את הבן אדם.. הייתי ממליץ להתיעץ עם המחנך..

ברור שהם יבחרו לפי מה שמתאים לו

אני יכול לומר שאני באופן אישי קיבלתי המון אהבת תורה מהישיבה הזאת. יש שם בגרות מלאה וחברה איכותיים ותורניים (לסבר את האוזן: השמיניסטים של שנה שעברה 99% הלכו לישיבות. רק 1 הלך למכינה ו0 לצבא. 20 חברה הלכו למרכז, 8-9 לבית אל ו7-8 להר המור) . מאידך זה לא מקום שמתאים לכל אחד ואין לי מושג מה זה "המוני" אבל נראה לי שהמושג קיים שם...

יש עליית הנוער 

חוץ מהנתון הזה אני מסכים איתך.

מתייחסים אליך 4 שנים בתור בוגר- והתוצאות בהתאם.

יחסית לסיפורים ששמעתי מישיבות אחרות- אי השוואה בכלל.

באמת כדאי 

בד"כ הגרעין פשוט נוצר מסביב לישיבה כי יש בה אברכים. מטבע הדברים הם גרים בד"כ קרוב לישיבה. ההחלטה האם להתאברך ולהמשיך בישיבה בה למדת היא החלטה אישית אבל הרבה אכן מעדיפים כך..

השאלה עד כמה גרעינים תורניים פופולריים בישיבות

מעבר לכל ספק

ויש עוד הרבה כאלה

על משקל "ישוע"

אבל ממש לא ברור שזה ככה, יתכן שזה בכלל שרבוב בגלל שהפרידו בין שתי ברכות שאוחדו "את צמח" ו"ולירושלים עירך", שאוחדו כדי לשמור על 18 ברכות גם אחרי תוספת ברכת המינים.
(על איחוד ופיצול, מומלץ לעיין בתוספתא ברכות פרק ג לקראת הסוף, נדמה לי הלכה כא או כב)

ישועה אינה מילת טאבו אצל חזל...

אבל רק הסברתי אותה.

חשוב לנסות להבין אנשים גם אם לא מסכימים איתם

הכי בסיסית שיש.
אני האחרון שאשלול הבנות שונות כשהן אפשריות

בגלל זה

פשוט זה לא נמצא בכל הסידורים וכת"י הקדומים

וגם ניכר בטביעות עין לשונית  שזו תוספת

אסור להוסיף?

הראשון זה מההערות של קורן
והשני זה מספרו של שלמה טל (זה של רינת ישראל בספרו על התפילה והסידור שלו)

הסיפור הוא שהמדפיס שם בסוגרייים בתוך הברכה

את המילים על מנת לוודא שנזכר בגמרא וכולנו נצפה לישועה ותהיה לנו תשובה חיובית כשנגיע לשמיים.

(ציפית לישועה?)

הוא חשב שהוא עושה טובה גדולה לכולנו. ולא היא.

כי מה שקרה זה שמדפיס אחר ראה סוגריים

ואז אמר המממ זה בטח גרסה עתיקה ו..מחק את הסוגריים....

באותו רגע אנשי כנסת הגדולה תפסו בשמיים את הראש ואמרו "לא! אוי ואבוי!"

והשאר - הסטוריה.

 

יש ישיבות בל"חיות ויש כאלה שלא...

אח"כ זה משכורת.

רכב.

ילדים.

שערות לבנות.

טפסים של קופ"ח..

הבנת..

ל27 בישיבות פחות בל"חיות

אבל שוב זה טווח גדול, ובאוניברסיטאות/מכללות יש גם טווח

Redirect Notice

אני אומר לך שההלכה היא שאם אתה חייב לשני אנשים כסף. לאחד מאה שקלים ולאחר חמישים ושניהם טוענים שאתה חייב להם מאה (אחד משקר) תשלם לשניהם חמישים וההפרש יהיה מונח עד שתגיע הוכחה.

לאחר מכן אני חוזר על זה עם מקרה שונה או סכומים שונים. למה הייתה החזרה? האם יש בה תוספת כלשהי ועוד.

אחד ההגיוניים והפשוטים יותר הוא שרבי ערך את המשנה מתוך חיבורים וסיכומי תלמידים רבים. כשנתקל במשניות זהות שיש באחת מהן תוספת שנה את שתיהן בשביל אותה תוספת.

כמובן שיש עוד כמה וכמה פירושים, התוספות עוסקים בזה בכמה מקומות וגם בשאלה האם זה יכול לקרות בתוך משנה אחת- דין אחד שיאמרו זאת.

למה באמת לא לשנות רק את המשנה המחודשת יותר?

זו בדיוק השאלה

אין במשנה דברים מיותרים, כידוע

בעקבות המקרים הללו.
צריך קודם להבין ולדון מה מטרת המשנה ולאור זאת למצוא את התשובה.

מטרת המשנה היא כלל לא לפסוק הלכה.

ראשית, אציין את דעת הגר"א (שהובאה על ידי הרב מיימון בשמו) שהגמרא באה לומר את שיטתה ולא מחפשת לפרש את המשנה.
ממילא, הגמרא פשוט מנסה להעמיד את המשנה שלא תסתור לגמרי אם כי זה לא מחייב.
(עפר אני תחת רגלי הגר"א, אבל לא בטוח שכאן הגר"א צודק, בכל מקרה ראוי הוא שדעתו תובא)

שנית, המטרה היא לקצר בכתיבת המשנה וממילא לא צריך לומר דברים שהם ברורים ולכאורה זו הכוונה ב"לא זו אף זו" או "זו ואין צריך לומר זו".

הגמרא לרוב איננה כה לשונית (לגבי תחילת קידושין, לא ברור שהדיון הלשוני הוא אמוראי ויתכן שזה חובר על ידי הסתמאים.), ומה שקשה לה זה רוח דברי המשנה ולא רק המילים וממילא אם זו הייתה כוונת התנאים, צריך פשוט לסדר את הדברים שיעבוד.
כלומר, שאלת הגמרא היא מדוע לא אמרו לנו דין מסוים ולכן היא עונה שזה ברור. (ולא קריטי מדוע חא נכתב)

לא הבנתי דבר מדבריך

 

בקטע הראשון - אין פה שום עניין של סתירה אלא של ייתור, ואין שום נגיעה של 'שיטת הגמרא' בדיונים כאלה. השאלה של הגמרא היא "פשיטא" על אחת הבבות, מדוע היא נכתבה במשנה? פשוט וקל

 

בקטע השני - מה שכתבת זה בדיוק השאלה של הגמרא, אבל "לא זו אף זו" היא התשובה!

 

בקטע השלישי - השאלה היא לא למה לא אמרו, אלא למה כן אמרו

 

עיין היטב ודו"ק

דברי יותר התאימו ל"חיסורי מיחסרא והכי קתני"...

ולכן אענה תשובה מזוית אחרת, המשנה נכתבה כדי להיאמר ולא רק כדי לחסוך מילים בכתיבה.
ממילא, דברים שיזכרו בצורה יותר טובה ייאמרו.

הסבר אחר הוא מצד האסוציאציה, המשנה אסוציאטיבית וממילא היא נכתבה גם לפעמים בדרך אגב ולכן נכתב משהו קצת ארוך כבדרך אגב.

שוב אתה עייף

והצרכת אותי לכתוב תגובה מיותרת

סליחה

הוא טוען שבמשנה נכתבה בכעין מקצב שהיה עוזר לתלמידים לזכור בע'פ את המשנה ולכן היו מוסיפים או מחסרים כדי שיסדר עם המקצב הידוע לכולם.
מקור - ערכין פרק ד' בועז אות א עיי'ש

(אם ראוי לומר דבר כזה
שכוייח על ההפניה👍

פעם באמת לא הבנתי את השאלה כמוך אמרתי לעצמי שאלת הגמרא היא למה צריך את שניהם והיא עונה משהוא זה ולא היה צריך לומר את זה?

עכשיו אני מבין שבעצם זה מאוד מובן הגמרא שואל למה צריך את שניהם ואומר זה ואין צריך ללומר את זה 

כלומר זה כמו שאני אומר אסור לך לאכול סוכר ואני לא צריך לומר לך שאסור לאכול ממתקים.

אני לא כותב את זה בצורה כלכך ברורה אבל אם תביא גמרא ותסביר מקרה צפציפי איך אתה מבין אני יוכל להסביר יותר טוב. 

זה בערך גם מה שאני חושב

 

כלומר, עיקר שאלת הגמרא היא על הניסוח.

אם אני אומר "אסור לך לאכול סוכר, ואסור לך לאכול ממתקים" זה נשמע מוזר, הרי הסיפא מובנת בכל שכן מהרישא!

 

אבל אם אני אומר כמו שכתבת, הניסוח מובן. וכוונת הגמרא היא, שזהו המבנה של המשנה, כאילו כתוב "ואין צריך לומר"

ולמרות שתכל'ס זה מיותר, לא זה מה שהפריע לגמרא

כי זו צורה לוגית של העברת מסר שמשתמשת בו המשנה

כמו שכתב ארץ השוקולד

 

ויש מקום אפילו שהמשנה כותבת (ב"מ פ"ד)"אין מערבין פירות בפירות, אפי' חדשים בחדשים, ואצ"ל חדשים בישנים"

 

מתוך הערכת התנאים והאמוראים וההבנה ששפתם באה ללמדנו דברים שונים ומגוונים לא ניתן לתלות בבעיות ניסוח שוליות הבנות עמוקות.

אם להשתמש בדוגמה שכבר הבאתם ניתן לומר ישנם ממתקים שאינם עשויים סוכר ואינם מכילים אותו וזה מה שבאה המשנה להוסיף.
אסור סוכר אך גם ממתקים שאינם מכילים סוכר יהיו אסורים וכאן צריך להעמיק בשביל להבין את השורש שבגללו אסרו דבר מה או הוסיפו או החסירו.

הגמרא אומרת "ואין צ"ל זו", ואתה אומר שכן צריך..

"עד סוף העולם" ותראה את עומק הדברים.

אם לא צריך למה המשנה הוסיפה... כנראה שהיה צורך.

הרב שלי נוהג לומר שהמשנה כתובה בצורת שירה , כדי שיהיה נח לשנן אותה . ויותר מזה , המשנה והגמרא קזואיסטיות , כלומר , הן מנביעות את פרטי הדינים ממקרים ולא מכללים (למעט פתיחת בבא קמא ועוד כמה מקומות).

אמנם , ידוע שהגמרא שואלת על המשנה שאלות של צריכותא- למה המשנה הביאה שני מקרים זהים? וזה מתוך הנחה שרבי לא הוסיף דוגמאות מיותרות.

יכול להיות ש"לא זו אף זו" בא להגיד , אין לנו צריכותא שתסביר את ייתור הדוגמא במשנה ולכן אנחנו מגדירים איתו כמקרה מסוים שבו רבי מהמניעים שלו (שאמרנו שהם לא מניעים מתמטיים אלא יותר שיריים וקזואיסטים) החליט להוסיף דוגמא נוספת שלא מחדשת דבר בהלכה.

מקווה שייענהעל השאלה.

כך לא כ"כ מובן מה מתחדש בתשובה של הגמרא

דעתי פה - בני הישיבות

לא מתחדש , התוספת הזו נותנת לגטימציה למשנה להגיד דבר מובן מאליו.

שיהיה קל להבין ולשנות, לחזור, ולזכור.
בד"כ הקיצור הוא הדרך הכי מועיל למטרה זו, אמנם לפעמים העלייה במדרגה מדבר לדבר, עוזר לשנות ולזכור.

ולכן כשכתוב במשנה 'זה הכלל' מיד שואלים מה זה באן לרבות או למעט, כיוון שאין זו דרך המשנה.
וכשאני כותב פרטים לעיתים אני מוסיף עוד פרטים כדי שהמקרה יהיה ברור לגמרי.

שיעורים עיוניים?
קבצים שמסכמים את הראשונים,
יש לי ב"ה לא מעט,
תן כיוון.

ושיוכל לעזור לו בלימוד בעיון..

שיעורי ר' מרכי זה טוב,
אבל לא עוזר באופן מובהק בעיון.

 

 

איזה סוג של עזרה?

מניח שהוא ישמח שתמחלי לו על נכסי צאן ברזל למ"ד שזה בר מחילה או שתפנקי אותו בפירות נכסי מלוג


וביתר רצינות קובץ מפרשים יכול לחסוך המון, ממליץ גם על שיעורי הרב מרדכי שטרנברג על מסכת כתובות

כמובן לשאלות בבקיאות יש את הפרדס יצחק.(4 כרכים, קצת יקר)
אם אתה מתכנן לקדוח בפרק שני אז יש גם את קיום שטרות של ר דוד כהן(ספר שלם על דף וחצי יסודיים שבפרק הזה)
וכמובן איילת השחר

ומגיעים אליך כמה מאות רבות סהכ לשבושים..

תגובה כאן לא תתן לך משהו אמיתי להיאחז בו, כי אתה לא יודע מאיזה זווית מסתכל המגיב.

בהצלחה רבה

*מומלץ ללכת עם ההורים

בהלכה אני לא ראיתי דבר כזה

אם. הסיר בלע בעירוי ולא בבישול.
השמן הוא רק נט ברנט של החלבי
החלב נתן טעם במחבת טהמחבץ הוציאה אותו אח''כ לשמן.

לידך בביהמד ובא לך אשמח לפסיקה
רק אם נוח לך. מקסימום אתקשר לקו של צוהר בערב.

ושמדובר במשהו שומני ובן יומו אז מפעפע בכולו.

 

לגבי מחבת יש דעות שזה דין אחר מסיר.

 

 

תודה רבה

ברור שצריך לשאול  רב פוסק מה הפסק המדויק

תודה רבה

לא זוכר שאומרים איסור שמן, בעירוי.

אם הבנתי אותו נכון הטיפות בטל בשישים ולכן לא נכנס כאן מה שאמרתם
תודה

לא יודע

אני הייתי לפחות עושה עירוי.

ומבעבע על מקום ההתזה? עוד איזשהן הנחיות?

תודה על העזרה הרבה.

אשתדל לשאול עוד רב.

אם תזכור אותי ומסתייע לך בכיף אשמח לשמוע פסיקה.

המקרה:

5 טיפות שמן פרווה.

ניתז ממחבת חלבית בת יומה. על האש.

על סיר בשרי קר ויבש.

עכשיו נזכרתי שהיו בו תפוחי אדמה בקליפה ללא מים. יבשים. אולי לחים מעט מאד.

מה דינם לפי הפסיקה של הרב? ולדעתך?

ומכיוון שזה עירוי- מספיק להכשיר בעירוי של מים רותחים מקומקום.

יותר טוב להרתיח בסיר הזה מים עד שיגלשו על כל הדופן

שזו לא תופעה מצויה אצל "דתיים למהדרין" ואפילו פחות מזה

 

האמת שזה נשמע די מוזר שבדיוק בזה הוא לא עומד (מקווה שזו לא שאלה טרולית)

 

כי זה לא איזה יצר חזק, הרי מדובר בעניין של להקדיש שתיים-שלוש דקות וזהו.

 

לכאורה הנקודה היא שאין למצווה הזו חשיבות בעיניו והיא נראית לו מעשה סתמי ומיותר, חלילה.

 

ולכן הפתרון הוא לעזור לו להכיר את העומק והמשמעות של המצווה

אני במצב כזה.
לא פשוט מבחינה נפשית... לפחות בשבילי.
לפרט מעל גבי הפורום מרגיש לי לא מתאים... באישי אפשר.

אבל יש דבר אחד שכן הייתי רוצה לכתוב פה. אל תנסי לשנות את בעלך. יש לו את הקשיים והניסיונות שלו, ונסיון של להתערב יכול להוביל לתגובה הפוכה (שאני מניח שאת לא רוצה לגרום לו)... לכן, כל עוד הוא לא ביקש ממך שתשתתפי בניסיונות שלו בעבודת השם שלו בתחום זה - just don't.

היה מה שהיה.
תניח בכל מקרה. לא משנה מה קרה.
גם אם ההרגשה שלך כרגע היא לא טובה.
אתה תצא מזה.
אל תתעסק במה שהיה.
תנתק כל אפשרות לגישה לדברים.
ואל תדבר עם נשים בפרטי.

ואת תפיסת העולם שלך על שיחה עם א/נשים תשאיר לעצמך.

בתודה,
פגום אנונימי (עזוב, לא מצפה שתבין את הרפרנס)

סליחה

יכול להיות שבעלך לא מכיר כאלה,
או שכן והם אף פעם לא סיפרו לו


נסיונות יש הרבה. איש איש ונסיונותיו
העיקר לא להשבר. אם הוא אומר שזה מיצר הרע
והוא רוצה להשתפר אז בע"ה להאמין

יתכן. ויתכן מאד שלא.
שמדובר במשהו שגורם
לתחושת ריחוק ואז קצה הקרחון שרואים הוא מה שאמרת.
בכל מקרה, את צריכה להעלים עין ולא לדבר. ולא לרמוז. ולא כלום.
כן תתפללי עליו באין רואה ושומע.
וכן תמצאי חבר שידבק אליו לחברותא יומית של דקה בוואצאפ לפחות. ללא ידיעתו. ואפילו סתם חבר טוב
שבחודש הראשון ידבר איתו על כדורסל
ואח"כ יתחילו חברותא.
אולי להתאמץ מצידך ללא ציפיה לקבל תמורה על עלית מדרגה בזוגיות. למשל יש שעורים של דר אבולעפיה אפשר לצפות יחד והכי חשוב ללבן את הדברים וככה למצוא קומה נוספת. בכיף. לא בראש קשה. וכמובן רומנט' וכו'. אפשר לצפות לבד ולספר בלי טון של מורה שמעתי משהו מדליק.. תחשבי על הדרך הכי טובה. זה מה שחשוב. נ.ב העמקה בזוית א תרים אותו מזוית ב. ללא התעסקות ישירה בזוית ב. להגביר עין טובה. בעיקר בתוך הלב שלך. לא לחשוב על הוא ככה. הוא אחרת. לפעול. בהצלחה רבה. לא להתרגש בכללי מנסיגות ברוח. גברים עובדים על הרים ותהומות. לא על קו ישר.

הוא לא יחזור לרמה האידיאלית לעולם.

ברגע שהוא מודע לזה שזה לא האידיאל ולא צריך להיות כך זה כבר חלק מהפתרון וההחלמה.
צריך להניח תפילין כל יום. זה קשה מאוד כמו כל התמדה. אבל אם אדם לא הניח ופספס לא קרה כלום וחוזר להניח.



לא פירטת האם הוא אדם שמח, מאושר. האם יש דברים אחרים שקשים לו. נשמע כמו שחיקה ועייפות נפשית, זה מצוי מאוד.
בכל אופן זה רק סימפטום של עבודת ד' שלו.

כוונתך לישיבה של הרב זייני?

אתם לא חייבים לענות על הכל...
נניח, תענו על זה כסקר - עד כמה לדעתכם מרחק בית ההורים מהישיבה צריך להשפיע? יש מרחק שזה כבר הופך להיות גבולי?

כשיש מרחק של 3 שעות לא נוסעים לכל יום הולדת של הכלב/שכנה/ חברה מהסניף וכו' וזה תרוץ הגיוני וקביל...

כמובן יש יוצאי דופן - שגם שהן מטר מהבית לא יוצאים מהישיבה (אצלנו בישיבה יש כמה דוגמאות מצויינות לתופעה המדהימה הזו). אבל רוב העולם לא כזה.

כתוצאה מהמרחק?

אם זה הסדר - אז די מהר מתחיילים ויש של'ט...
ויש גם טרמפים...

מחיר אישי? הוי גולה למקום תורה.

משהו אחר?

כנראה שהסדר...

ואז מקבלים של'ת ויש נסיעות ללא תשלום או בתשלום מוזל
ויש טרמפים... אם ההורים לא מסכימים אז - בד'כ הם שמחים שהבן נוסע לישיבה ועוזרים בתשלום.

בישיבה יש תחושה של קשר ליישוב, הקשר בפועל הוא לא ענק. 

בשבתות מתפללים עם היישוב, אפשר לקחת את זה למקום של קשר מאוד קרוב, אפשר גם לא. חוץ מזה בעלי בתים באים ללמוד בלילה.

שילוב אקדמיה לא מיועד לשיעור א' אלא אם כן יש לך פטור משירות צבאי. 

 

 

בכללי: ישיבה שמאוד מחוברת לחיי המעשה, ושואפת ללמוד תורה על מנת להכווין את החיים. מרגיש שזה מסר חשוב מאוד לדורנו וממליץ לך ללכת לבדוק אם הישיבה מתאימה לך.

לפי מה שהבנתי, הרבה מאוד מהבוגרים נשארים לגור ביישוב גם לאחר תקופת הלימודים הרגילה...
ממה זה נובע? ואם נניח לא ארצה לגור ביישוב?

תוכל לפרט מה סדר היום בישיבה? (מבחינת סוגי השיעורים וכאלו...)

מקום פשוט טוב ואמיתי.

 

מאהבה. יש שם אמת , לא מתפשרים. שמחה..