שרשור חדש
בבקשה תיכנסו, אולי תוכלו לעזור לנו לקבל החלטהאנונימי (פותח)

אנו מחפשים לשנה הבאה ישיבה תיכונית תורנית שמנחילה אהבת תורה יחד עם השקעה בתעודת בגרות. ישיבה שבה גם תלמידים שאינם מצטיינים בלימודים ושאינם יכולים לשבת שעות רבות ללמוד גמרא יוכלו למצוא בה את מקומם. וחשוב לנו  מקום לא המוני עם הכלה ואהבה לתלמידים ועם חברה תורנית איכותית... ואם יש שם גם עליית הנוער אז כמובן עדיף. נשמח לקבל כמה שיותר מידע בנושא.

יש דבר כזה ישיבה תורנית איכותית שמנחילה אהבת תורה ויראת שמיים ותעודת בגרות אפילו מינימלית ושמגיעים אליה נערים טובים ואיכותיים???

תודה רבה מראש לכל מי שיעזור.

השאלות האלה מסובכותירא שמים!
כי צריך להכיר את הילד לדעת מה הסגנון וכל אחד הגדרת התורני שלו שונה..
יש מלא ישיבות תורניות.. השאלה מה בדיוק אתם מחפשים..
נחלת ישראל במגדל העמק נשמע מתאיםברגוע

ישיבה מאוד תורנית עם אווירה שמחה

חבר'ה טובים (לא מקבלים כל אחד)

יחס אישי מהרבנים

לא גדולה מידי (פחות מ 200 בחורים)

לא לומדים גמ' כל היום..

עושים תעודת בגרות

אאה וגם יש עליית הנוער

מתאים לגמריאנונימי (8)
מהכירות אישית
אני לומד שםעוגיפלצת יואבאחרונה

באמת שווה בדיקה!!!

קרני שומרוןאנונימי (3)

ישיבת הליכות עולם. ישיבה מצויינת

תורת עציון נשמע מתאיםalezish
הם ביקשו בלי הרבה גמראאין לי רעיון


מה זה תורת עציון?אנונימי (6)
תשובהאנונימי (7)

ישיבה תיכונית תורנית במרכז שפירא- ניתן לחפש באינטרט.

עודאנונימי (7)

עד אחר הצהריים יש לימודי קודש ואחכ לימודי חול.

בגרות מלאה.

צוות חם ואוהב.

הישיבה עדיין בצמיחה כך שגם הכמות לא גדולה כ"כ... (יש רק שלושה מחזורים)

ישיבת נווהאנונימי (4)


לא מתאיםאין לי רעיון

לומדים הרבה קודש

ישיבת דגל ירושלים!יהודי = שמחה

ישיבה תורנית ממש, חדשה (4 שנים)

אמנם לומדים שם הרבה גמרא אבל מכילים כל אחד (יש הרבה שמגיעים בלי הרבה ידע בכלל!)

ויש שם שעות מינימליות של לימודי חול עם אפשרות ל 5יח"ל!!!

שמחה, פנימיה וכו וכו

בהצלחה!!!

דגל ירושלים בהחלט הולמת את הבקשה לעילasd100


ישיבה מצויינת..נער גבעות מצוי


מצחיק אותי שכל אחד אומר את הישיבה שהוא מכיר ואוהבירא שמים!
אני עדיין איתן בדעתי שאי אפשר לדעת בלי להכיר את הבן אדם.. הייתי ממליץ להתיעץ עם המחנך..
מציעים ישיבות שיכולות להתאיםברגוע

ברור שהם יבחרו לפי מה שמתאים לו

ישיבה קטנה תורת החיים!אנונימי (5)
ישל"צsomeone

אני יכול לומר שאני באופן אישי קיבלתי המון אהבת תורה מהישיבה הזאת. יש שם בגרות מלאה וחברה איכותיים ותורניים (לסבר את האוזן: השמיניסטים של שנה שעברה 99% הלכו לישיבות. רק 1 הלך למכינה ו0 לצבא. 20 חברה הלכו למרכז, 8-9 לבית אל ו7-8 להר המור) . מאידך זה לא מקום שמתאים לכל אחד ואין לי מושג מה זה "המוני" אבל נראה לי שהמושג קיים שם...

יש עליית הנוער 

"לסבר את האוזן"- יפה שהבאת דוגמא מאחד המחזורים הקלאסיים....יש נשמה למדינה

חוץ מהנתון הזה אני מסכים איתך.

ולדעתי הכי בולט בישל"צ זה הבגרות! לא התעודה, בגרות אמיתית.יש נשמה למדינה

מתייחסים אליך 4 שנים בתור בוגר- והתוצאות בהתאם.

יחסית לסיפורים ששמעתי מישיבות אחרות- אי השוואה בכלל.

מקור חייםכי"א

באמת כדאי 

האם יש נוהג ברוב הישיבותעזריה,
להמשיך כנשוי בגרעין של הישיבה? או משהו בסגנון..?
והאם גרעינים תורניים נוטים להיות יותר ליד/באיזור הישיבה או לאו דווקא? תודה רבה
מקפיץעזריה,
כן, בד"כשקט רועם
בד"כ הגרעין פשוט נוצר מסביב לישיבה כי יש בה אברכים. מטבע הדברים הם גרים בד"כ קרוב לישיבה. ההחלטה האם להתאברך ולהמשיך בישיבה בה למדת היא החלטה אישית אבל הרבה אכן מעדיפים כך..
זה אבל בהנחה על גרעינים תורנייםאנונימי (2)אחרונה
השאלה עד כמה גרעינים תורניים פופולריים בישיבות
"ומצפים לישועה" בתפילת 18 - טעות שהשתרשהאנונימי (פותח)

וצריך להשמיט את זה.

 גיליתי היום.

נכוןחידוש

מעבר לכל ספק

ויש עוד הרבה כאלה

יש כאלה הסוברים שזה הוספה נוצריתארץ השוקולד
על משקל "ישוע"

אבל ממש לא ברור שזה ככה, יתכן שזה בכלל שרבוב בגלל שהפרידו בין שתי ברכות שאוחדו "את צמח" ו"ולירושלים עירך", שאוחדו כדי לשמור על 18 ברכות גם אחרי תוספת ברכת המינים.
(על איחוד ופיצול, מומלץ לעיין בתוספתא ברכות פרק ג לקראת הסוף, נדמה לי הלכה כא או כב)
תמוה, החתימה עדין מצמיח קרן ישועה.סתם 1...
ישועה אינה מילת טאבו אצל חזל...
מסכים איתך שהשיטה הזו תמוההארץ השוקולד
אבל רק הסברתי אותה.

חשוב לנסות להבין אנשים גם אם לא מסכימים איתם
ראיתי שהסתייגת ממנה, העליתי תמיההסתם 1...
הכי בסיסית שיש.
אני האחרון שאשלול הבנות שונות כשהן אפשריות
זה לאחידוש

בגלל זה

פשוט זה לא נמצא בכל הסידורים וכת"י הקדומים

וגם ניכר בטביעות עין לשונית  שזו תוספת

נניח שלא נמצאארץ השוקולד
אסור להוסיף?
מקורות המתייחסים לכךארץ השוקולד
הראשון זה מההערות של קורן
והשני זה מספרו של שלמה טל (זה של רינת ישראל בספרו על התפילה והסידור שלו)

הטעות היא עקב הגדלת ראש של מדפיסאנונימי (פותח)אחרונה

הסיפור הוא שהמדפיס שם בסוגרייים בתוך הברכה

את המילים על מנת לוודא שנזכר בגמרא וכולנו נצפה לישועה ותהיה לנו תשובה חיובית כשנגיע לשמיים.

(ציפית לישועה?)

הוא חשב שהוא עושה טובה גדולה לכולנו. ולא היא.

כי מה שקרה זה שמדפיס אחר ראה סוגריים

ואז אמר המממ זה בטח גרסה עתיקה ו..מחק את הסוגריים....

באותו רגע אנשי כנסת הגדולה תפסו בשמיים את הראש ואמרו "לא! אוי ואבוי!"

והשאר - הסטוריה.

 

שאלהארץ סגולה
עד איזה גיל הכי מאוחר מקובל להיות בישיבה בתור רווק?
תלוי ישיבהארץ השוקולד
יש ישיבות בל"חיות ויש כאלה שלא...
מה נראה לך בערך באופן ממוצע?ארץ סגולה
תתרגל למדוד את עצמך- בפני עצמך. הכי בריא.אנונימי (2)

אח"כ זה משכורת.

רכב.

ילדים.

שערות לבנות.

טפסים של קופ"ח..

הבנת..

נראה לי שזה נע בין 21 בישיבות בל"חיותארץ השוקולדאחרונה
ל27 בישיבות פחות בל"חיות

אבל שוב זה טווח גדול, ובאוניברסיטאות/מכללות יש גם טווח
אלה שלא?ארץ סגולה
למנהלי האתראנונימי (פותח)

הצורה החדשה של הפורומים

גורמת שמילים שלא מיועדות לקהל הרחב (בעיקר מבהריון ולידה)

מופיעים בכיכר השוק.

לפחות את הריון ולידה צריך להסיר מלהופיע בדף הכניסה.

תודה.

אפשר למחוק את ההודעה הזאת.

מצטרףחידוש


לפורום משוב.אניוהואאחרונה
איך אתם מבינים את מה שהגמרא אומרתחידוש

"לא זו אף זו קתני" או "זו ואין צריך לומר זו קתני"?!

 

הרי זו בדיוק היתה השאלה?????

 

כבר מתרגלים שיש מין 'מנהג' כזה של התלמוד, שכשיש במשנה בבא מיותרת הוא מעיר על כך, ומתרץ "לא זו אף זו". איך בדיוק זה מתרץ? זו השאלה! לא משנה. קיימנו את ה'מנהג', ואפשר להמשיך הלאה.

 

אבל כשלומדים מתוך ניסיון לגשת אל המשנה ואל הנושא מתוך ההיגיון האישי של הלומד, ואחריות ורצון אמיתיים ואישיים להבין באמת, איך אפשר לקבל תשובה מוזרה כזו????

 

זה לא הפריע לכם???

 

אני חושב שיש לי תשובה לתמיהה הזו, אבל מעניין לשמוע מה אתם חושבים

 

@חסדי הים@ארץ השוקולד @אור אש @לך דומיה תהילה @צריך עיון

אפשר המחשה?לך דומיה תהילה
לדוגמהסתם 1...
אני אומר לך שההלכה היא שאם אתה חייב לשני אנשים כסף. לאחד מאה שקלים ולאחר חמישים ושניהם טוענים שאתה חייב להם מאה (אחד משקר) תשלם לשניהם חמישים וההפרש יהיה מונח עד שתגיע הוכחה.

לאחר מכן אני חוזר על זה עם מקרה שונה או סכומים שונים. למה הייתה החזרה? האם יש בה תוספת כלשהי ועוד.
יש כמה כיוונים ותירוצים לזה.סתם 1...
אחד ההגיוניים והפשוטים יותר הוא שרבי ערך את המשנה מתוך חיבורים וסיכומי תלמידים רבים. כשנתקל במשניות זהות שיש באחת מהן תוספת שנה את שתיהן בשביל אותה תוספת.

כמובן שיש עוד כמה וכמה פירושים, התוספות עוסקים בזה בכמה מקומות וגם בשאלה האם זה יכול לקרות בתוך משנה אחת- דין אחד שיאמרו זאת.
אבלחידוש

למה באמת לא לשנות רק את המשנה המחודשת יותר?

זו בדיוק השאלה

אין במשנה דברים מיותרים, כידוע

וזו בדיוק השאלה ששאלת וששואלת הגמראסתם 1...
בעקבות המקרים הללו.
צריך קודם להבין ולדון מה מטרת המשנה ולאור זאת למצוא את התשובה.

מטרת המשנה היא כלל לא לפסוק הלכה.
ואז מה? עדיין לא עניתחידוש


מהי מטרת המשנה?סתם 1...
שאלה יפהארץ השוקולד
ראשית, אציין את דעת הגר"א (שהובאה על ידי הרב מיימון בשמו) שהגמרא באה לומר את שיטתה ולא מחפשת לפרש את המשנה.
ממילא, הגמרא פשוט מנסה להעמיד את המשנה שלא תסתור לגמרי אם כי זה לא מחייב.
(עפר אני תחת רגלי הגר"א, אבל לא בטוח שכאן הגר"א צודק, בכל מקרה ראוי הוא שדעתו תובא)

שנית, המטרה היא לקצר בכתיבת המשנה וממילא לא צריך לומר דברים שהם ברורים ולכאורה זו הכוונה ב"לא זו אף זו" או "זו ואין צריך לומר זו".

הגמרא לרוב איננה כה לשונית (לגבי תחילת קידושין, לא ברור שהדיון הלשוני הוא אמוראי ויתכן שזה חובר על ידי הסתמאים.), ומה שקשה לה זה רוח דברי המשנה ולא רק המילים וממילא אם זו הייתה כוונת התנאים, צריך פשוט לסדר את הדברים שיעבוד.
כלומר, שאלת הגמרא היא מדוע לא אמרו לנו דין מסוים ולכן היא עונה שזה ברור. (ולא קריטי מדוע חא נכתב)
לצעריחידוש

לא הבנתי דבר מדבריך

 

בקטע הראשון - אין פה שום עניין של סתירה אלא של ייתור, ואין שום נגיעה של 'שיטת הגמרא' בדיונים כאלה. השאלה של הגמרא היא "פשיטא" על אחת הבבות, מדוע היא נכתבה במשנה? פשוט וקל

 

בקטע השני - מה שכתבת זה בדיוק השאלה של הגמרא, אבל "לא זו אף זו" היא התשובה!

 

בקטע השלישי - השאלה היא לא למה לא אמרו, אלא למה כן אמרו

 

עיין היטב ודו"ק

התבלבלתי בתשובתי ועניתי לדבר אחרארץ השוקולד
דברי יותר התאימו ל"חיסורי מיחסרא והכי קתני"...

ולכן אענה תשובה מזוית אחרת, המשנה נכתבה כדי להיאמר ולא רק כדי לחסוך מילים בכתיבה.
ממילא, דברים שיזכרו בצורה יותר טובה ייאמרו.

הסבר אחר הוא מצד האסוציאציה, המשנה אסוציאטיבית וממילא היא נכתבה גם לפעמים בדרך אגב ולכן נכתב משהו קצת ארוך כבדרך אגב.
--חידוש

שוב אתה עייף

פטיש

והצרכת אותי לכתוב תגובה מיותרת

קורץ

בעיה עם עייפות כרונית...ארץ השוקולד
סליחה
יש התפארת ישראל הסבר מעניין לחיסורי מחסרא שמתאים גם לפהאניוהוא
הוא טוען שבמשנה נכתבה בכעין מקצב שהיה עוזר לתלמידים לזכור בע'פ את המשנה ולכן היו מוסיפים או מחסרים כדי שיסדר עם המקצב הידוע לכולם.
מקור - ערכין פרק ד' בועז אות א עיי'ש
הסבר מאוד הגיוניארץ השוקולד
(אם ראוי לומר דבר כזה
שכוייח על ההפניה👍
לבד לא הייתי מעיז... אבל יש לי תנא דמסייעאניוהואאחרונה
איך שאני מבין זהאנא עבדא

פעם באמת לא הבנתי את השאלה כמוך אמרתי לעצמי שאלת הגמרא היא למה צריך את שניהם והיא עונה משהוא זה ולא היה צריך לומר את זה?

עכשיו אני מבין שבעצם זה מאוד מובן הגמרא שואל למה צריך את שניהם ואומר זה ואין צריך ללומר את זה 

כלומר זה כמו שאני אומר אסור לך לאכול סוכר ואני לא צריך לומר לך שאסור לאכול ממתקים.

אני לא כותב את זה בצורה כלכך ברורה אבל אם תביא גמרא ותסביר מקרה צפציפי איך אתה מבין אני יוכל להסביר יותר טוב. 

חידוש

זה בערך גם מה שאני חושב

 

כלומר, עיקר שאלת הגמרא היא על הניסוח.

אם אני אומר "אסור לך לאכול סוכר, ואסור לך לאכול ממתקים" זה נשמע מוזר, הרי הסיפא מובנת בכל שכן מהרישא!

 

אבל אם אני אומר כמו שכתבת, הניסוח מובן. וכוונת הגמרא היא, שזהו המבנה של המשנה, כאילו כתוב "ואין צריך לומר"

ולמרות שתכל'ס זה מיותר, לא זה מה שהפריע לגמרא

כי זו צורה לוגית של העברת מסר שמשתמשת בו המשנה

כמו שכתב ארץ השוקולד

 

ויש מקום אפילו שהמשנה כותבת (ב"מ פ"ד)"אין מערבין פירות בפירות, אפי' חדשים בחדשים, ואצ"ל חדשים בישנים"

 

והיו כאלו שלא הבינו בדיוק כך אלא הוסיפו.סתם 1...
מתוך הערכת התנאים והאמוראים וההבנה ששפתם באה ללמדנו דברים שונים ומגוונים לא ניתן לתלות בבעיות ניסוח שוליות הבנות עמוקות.

אם להשתמש בדוגמה שכבר הבאתם ניתן לומר ישנם ממתקים שאינם עשויים סוכר ואינם מכילים אותו וזה מה שבאה המשנה להוסיף.
אסור סוכר אך גם ממתקים שאינם מכילים סוכר יהיו אסורים וכאן צריך להעמיק בשביל להבין את השורש שבגללו אסרו דבר מה או הוסיפו או החסירו.

אבל זה לא מה שהגמרא עונהחידוש

הגמרא אומרת "ואין צ"ל זו", ואתה אומר שכן צריך..

תראה את התוספות שבתחילת יבמות ב ע"אסתם 1...
"עד סוף העולם" ותראה את עומק הדברים.

אם לא צריך למה המשנה הוסיפה... כנראה שהיה צורך.
דעתי בענייןאור אש
הרב שלי נוהג לומר שהמשנה כתובה בצורת שירה , כדי שיהיה נח לשנן אותה . ויותר מזה , המשנה והגמרא קזואיסטיות , כלומר , הן מנביעות את פרטי הדינים ממקרים ולא מכללים (למעט פתיחת בבא קמא ועוד כמה מקומות).

אמנם , ידוע שהגמרא שואלת על המשנה שאלות של צריכותא- למה המשנה הביאה שני מקרים זהים? וזה מתוך הנחה שרבי לא הוסיף דוגמאות מיותרות.

יכול להיות ש"לא זו אף זו" בא להגיד , אין לנו צריכותא שתסביר את ייתור הדוגמא במשנה ולכן אנחנו מגדירים איתו כמקרה מסוים שבו רבי מהמניעים שלו (שאמרנו שהם לא מניעים מתמטיים אלא יותר שיריים וקזואיסטים) החליט להוסיף דוגמא נוספת שלא מחדשת דבר בהלכה.

מקווה שייענהעל השאלה.
אבלחידוש

כך לא כ"כ מובן מה מתחדש בתשובה של הגמרא

דעתי פה - בני הישיבות

זה בדיוק הענייןאור אש
לא מתחדש , התוספת הזו נותנת לגטימציה למשנה להגיד דבר מובן מאליו.
זה פשוט כלל דידקטי. רבי סידר את המשנה בצורהחסדי הים
שיהיה קל להבין ולשנות, לחזור, ולזכור.
בד"כ הקיצור הוא הדרך הכי מועיל למטרה זו, אמנם לפעמים העלייה במדרגה מדבר לדבר, עוזר לשנות ולזכור.
המשנה נכתבת בצורת פרטים והגמרא בכלליםאניוהוא
ולכן כשכתוב במשנה 'זה הכלל' מיד שואלים מה זה באן לרבות או למעט, כיוון שאין זו דרך המשנה.
וכשאני כותב פרטים לעיתים אני מוסיף עוד פרטים כדי שהמקרה יהיה ברור לגמרי.
ממליצים על ספר על מסכת כתובות?אנונימי (פותח)
באיזה תחום?הלהבה והברוש...

שיעורים עיוניים?
קבצים שמסכמים את הראשונים,
יש לי ב"ה לא מעט,
תן כיוון.

משהו שיתאים לבחור בשיעורים גבוהיםאנונימי (פותח)
ושיוכל לעזור לו בלימוד בעיון..
לי עוזר קובץ מראי מקומות- אוהל תורההלהבה והברוש...

שיעורי ר' מרכי זה טוב,
אבל לא עוזר באופן מובהק בעיון.

 

 

איזה סוג של עזרה?

באספקט למדני, הלכתי, מפרש?ארץ השוקולד
אולי לא ספר אבל-דגן ותירוש
מניח שהוא ישמח שתמחלי לו על נכסי צאן ברזל למ"ד שזה בר מחילה או שתפנקי אותו בפירות נכסי מלוג


וביתר רצינות קובץ מפרשים יכול לחסוך המון, ממליץ גם על שיעורי הרב מרדכי שטרנברג על מסכת כתובות
שיטמקאנא עבדא


ברכת אברהם על המסכת נורא נוחאנונימי (3)
כמובן לשאלות בבקיאות יש את הפרדס יצחק.(4 כרכים, קצת יקר)
אם אתה מתכנן לקדוח בפרק שני אז יש גם את קיום שטרות של ר דוד כהן(ספר שלם על דף וחצי יסודיים שבפרק הזה)
וכמובן איילת השחר
שב שמעתתא גם נחמדאורות הנצחאחרונה
אשמח לפרטים על הישיבה הגבוהה בעלידת"י

(הם לוקחים כסף על שבו"ש?).

לא נראה לי שיש ישיבה כלשהי שלוקחת כסף על שבו"שאריק מהדרום
לוקחים 50 ש"ח...בנדוד
ככה זה כשאתה עם מוסדות ענקייםהלהבה והברוש...

ומגיעים אליך כמה מאות רבות סהכ לשבושים..

מסכים איתך לגמריבנדוד
העניין שלה הוא לסננן את השבושים פחות מבחינ תקציביתאנא עבדאאחרונה


אשמח לפרטים על ישיבת מצפה רמוןדת"י


איך הרמה הרוחנית של מדרשית נועם כפר סבאאנונימי (פותח)
אני רוצה לעבור שנה הבאה אבל אני לא יודע איך הרמה שם למשל אם התלמידים מקללים אני לא יעבור
תלך לשם יום אחד לראות איך זה נראהארץ השוקולדאחרונה
תגובה כאן לא תתן לך משהו אמיתי להיאחז בו, כי אתה לא יודע מאיזה זווית מסתכל המגיב.

בהצלחה רבה

*מומלץ ללכת עם ההורים
שאלהאנונימי (פותח)
שמעתי ממישו שאם מלכלכים את ארץ ישראל(אפילו בקליפות פרי שזורקים בטבע)אין התפילות מתקבלות בשמיים שלושים יום..
האם מישהו מכיר מקור הלכתי לזה?
אשמח מאוד
אם זה כתוב - זה בטח משהו בחסידות/קבלהאניוהוא
בהלכה אני לא ראיתי דבר כזה
הרב אבינר אמר שזה לא נכון שאין תפילתו מתקבלת.asd100אחרונה


חברים -יעזור לי ממש!!עדן ירושלים
לכל מי שעומד להתגייס בקרוב ומיועד להיות ג'ובניק- אז יד לי תפקיד מאוד מעניין להציע לכם- להיות חייל של הרב בגדוד נצח יהודה ,
בלי שבתות כמעט,
להיות בגדוד עם אווירה דתית,
להיות צמוד לרב שהוא באמת תותח!!
ולהיות משמש תלמיד חכם בשירותו הצבאי.
כמובן שלא דיברתי על זה שהרב מתחשב מאוד ביציאות ומפרגן... *באמת* מוזמן לפנות אלי
וכמובן שאם אתה לא בייניש ועושה שירות מלא יש אופציה לשנתיים במקום 2.8...
זה יעזור לי מאוד מאוד...
שמן חם ממחבת חלבית על סיר בשריאנונימי (פותח)
המחבת החלבית ככל הנראה בת יומה. כנראה נעשה בה חלבי ב24 השעות שלפני כן.
המחבת החלבית הייתה על הלהבה. הסיר היה קר. יבש מבחוץ. ולא בן יומו.
בזמן ההתזה לא היה חלבי במחבת.
תודה!
צריך להגעיל את הסירמושיקו


תודה רבהאנונימי (פותח)
אני לא בטוח בכללאניוהוא
אם. הסיר בלע בעירוי ולא בבישול.
השמן הוא רק נט ברנט של החלבי
החלב נתן טעם במחבת טהמחבץ הוציאה אותו אח''כ לשמן.
תודה רבה. אם יש לך רבאנונימי (פותח)
לידך בביהמד ובא לך אשמח לפסיקה
רק אם נוח לך. מקסימום אתקשר לקו של צוהר בערב.
זה בלע לפחות כדי קליפה..מושיקו

ושמדובר במשהו שומני ובן יומו אז מפעפע בכולו.

 

לגבי מחבת יש דעות שזה דין אחר מסיר.

 

 

אם יש לך רב לידך אשמח לפסיקהאנונימי (פותח)
תודה רבה
אני לא רב,למדתי את הנושאמושיקו

ברור שצריך לשאול  רב פוסק מה הפסק המדויק

חשבתי שאתה נמצא בבימ"ד כרגעאנונימי (פותח)
תודה רבה
אם. אם זה קליפה - מספיק עירוי רותחיןאניוהוא
לא זוכר שאומרים איסור שמן, בעירוי.
ב.דין מחבת שונה מסיר להגעלה לא לבליעהאניוהוא
צריך לשאול פוסק ולהסביר לו בדיוק מה קרהסתם 1...
רב אמר 24 שעות וזה הכל.אנונימי (פותח)
אם הבנתי אותו נכון הטיפות בטל בשישים ולכן לא נכנס כאן מה שאמרתם
תודה
אמרת שהסיר היה ריק, לא? מה בטל בשישים?סתם 1...
אולי יחס טיפות לדופן הסיראנונימי (פותח)

לא יודע

מוזר מאד לענ'ד בסיר ריק הבליעה לא מפעפת בכולואניוהוא
אני הייתי לפחות עושה עירוי.
יתכן ולא הסברתי/הבנתי נכון. עירוי חיצוני מקומקום דולקאנונימי (פותח)

ומבעבע על מקום ההתזה? עוד איזשהן הנחיות?

תודה על העזרה הרבה.

אשתדל לשאול עוד רב.

אם תזכור אותי ומסתייע לך בכיף אשמח לשמוע פסיקה.

המקרה:

5 טיפות שמן פרווה.

ניתז ממחבת חלבית בת יומה. על האש.

על סיר בשרי קר ויבש.

עכשיו נזכרתי שהיו בו תפוחי אדמה בקליפה ללא מים. יבשים. אולי לחים מעט מאד.

מה דינם לפי הפסיקה של הרב? ולדעתך?

שאלתי שוב. התפו"א בסדר.אנונימי (פותח)


כיון שזה קר הבליעה נכנסת רק במקום שהטיפות נגעו בהן.אניוהוא
ומכיוון שזה עירוי- מספיק להכשיר בעירוי של מים רותחים מקומקום.

יותר טוב להרתיח בסיר הזה מים עד שיגלשו על כל הדופן
אשריך. תודה רבה!אנונימי (פותח)


בשמחהאניוהוא
בפעם הבאה - פורום בית המדרש מתאים לזה יותרמרדכיאחרונה
מישהו היה בתוכנית "אבקשך" של הרב יהושע שפירא?בעוז ובענווה

נתקלתי בזה וזה מאד קורץ לי, אבל יחד עם זה אני תוהה עד כמה התוכנית הזו יעילה.

 

תודה לעונים.

שאלה רגישה בנוגע לתפיליןאנונימי (פותח)
שלום לכם. בעלי מקסים, דתי אמיתי (כלומר לא סתם) ולא מניח תפילין. לא מאידיאל ח"ו, אלא יצר הרע.
רציתי לשאול אם גם אתם מכירים כאלה. דתיים למהדרין שלא מניחים תפילין? (חוץ מפעם ב..)
אשמח לשמוע באופן אישי אם גם אתם הייתם / עדיין בניסיון הזה (אולי יעזור לי לעזור לבעלי)
* לא מעוניינת בתגובות פוגעות בבקשה
אני חושבחידוש

שזו לא תופעה מצויה אצל "דתיים למהדרין" ואפילו פחות מזה

 

האמת שזה נשמע די מוזר שבדיוק בזה הוא לא עומד (מקווה שזו לא שאלה טרולית)

 

כי זה לא איזה יצר חזק, הרי מדובר בעניין של להקדיש שתיים-שלוש דקות וזהו.

 

לכאורה הנקודה היא שאין למצווה הזו חשיבות בעיניו והיא נראית לו מעשה סתמי ומיותר, חלילה.

 

ולכן הפתרון הוא לעזור לו להכיר את העומק והמשמעות של המצווה

מוכר...אנונימי (3)
אני במצב כזה.
לא פשוט מבחינה נפשית... לפחות בשבילי.
לפרט מעל גבי הפורום מרגיש לי לא מתאים... באישי אפשר.

אבל יש דבר אחד שכן הייתי רוצה לכתוב פה. אל תנסי לשנות את בעלך. יש לו את הקשיים והניסיונות שלו, ונסיון של להתערב יכול להוביל לתגובה הפוכה (שאני מניח שאת לא רוצה לגרום לו)... לכן, כל עוד הוא לא ביקש ממך שתשתתפי בניסיונות שלו בעבודת השם שלו בתחום זה - just don't.
אחי תשכח מזהאנונימי (4)
היה מה שהיה.
תניח בכל מקרה. לא משנה מה קרה.
גם אם ההרגשה שלך כרגע היא לא טובה.
אתה תצא מזה.
אל תתעסק במה שהיה.
תנתק כל אפשרות לגישה לדברים.
ואל תדבר עם נשים בפרטי.
נשמה של ברבור, לא אני ביקשתי ייעוץאנונימי (3)
ואת תפיסת העולם שלך על שיחה עם א/נשים תשאיר לעצמך.

בתודה,
פגום אנונימי (עזוב, לא מצפה שתבין את הרפרנס)
וואלה מתנצל מעומק הלבאנונימי (4)אחרונה
סליחה
מי שלא מכיר כאלה אישית יחשוב שאין כאלהפוזמק מהוה
יכול להיות שבעלך לא מכיר כאלה,
או שכן והם אף פעם לא סיפרו לו


נסיונות יש הרבה. איש איש ונסיונותיו
העיקר לא להשבר. אם הוא אומר שזה מיצר הרע
והוא רוצה להשתפר אז בע"ה להאמין
הייתי זורק הימור רחוקאנונימי (4)
יתכן. ויתכן מאד שלא.
שמדובר במשהו שגורם
לתחושת ריחוק ואז קצה הקרחון שרואים הוא מה שאמרת.
בכל מקרה, את צריכה להעלים עין ולא לדבר. ולא לרמוז. ולא כלום.
כן תתפללי עליו באין רואה ושומע.
וכן תמצאי חבר שידבק אליו לחברותא יומית של דקה בוואצאפ לפחות. ללא ידיעתו. ואפילו סתם חבר טוב
שבחודש הראשון ידבר איתו על כדורסל
ואח"כ יתחילו חברותא.
אולי להתאמץ מצידך ללא ציפיה לקבל תמורה על עלית מדרגה בזוגיות. למשל יש שעורים של דר אבולעפיה אפשר לצפות יחד והכי חשוב ללבן את הדברים וככה למצוא קומה נוספת. בכיף. לא בראש קשה. וכמובן רומנט' וכו'. אפשר לצפות לבד ולספר בלי טון של מורה שמעתי משהו מדליק.. תחשבי על הדרך הכי טובה. זה מה שחשוב. נ.ב העמקה בזוית א תרים אותו מזוית ב. ללא התעסקות ישירה בזוית ב. להגביר עין טובה. בעיקר בתוך הלב שלך. לא לחשוב על הוא ככה. הוא אחרת. לפעול. בהצלחה רבה. לא להתרגש בכללי מנסיגות ברוח. גברים עובדים על הרים ותהומות. לא על קו ישר.
אם הוא לא יהיה מודע שמדובר בבעיהסתם 1...
הוא לא יחזור לרמה האידיאלית לעולם.

ברגע שהוא מודע לזה שזה לא האידיאל ולא צריך להיות כך זה כבר חלק מהפתרון וההחלמה.
צריך להניח תפילין כל יום. זה קשה מאוד כמו כל התמדה. אבל אם אדם לא הניח ופספס לא קרה כלום וחוזר להניח.



לא פירטת האם הוא אדם שמח, מאושר. האם יש דברים אחרים שקשים לו. נשמע כמו שחיקה ועייפות נפשית, זה מצוי מאוד.
בכל אופן זה רק סימפטום של עבודת ד' שלו.
שלום! יש לי כמה שאלות על הישיבות הבאות:נגרינסקי
מעלה אדומים - איך מתנהלת צורת לימוד הגמ'?
עד כמה הישיבה משלבת אקדמיה?

תורת החיים - הבנתי שיש שני מאפיינים עיקריים שיש בישיבה... אחד, הדרך ההלכתית שעניינה פסיקה כמה שיותר תלמודית... השני, ההשקפה החסידית שלישיבה...
במבט ראשון אני רואה מעט סתירה כיוון שלחסידות יש השפעה על ההלכה ומאידך זו דרך חדשה יחסית... איך זה מסתדר?

הר ברכה - עד כמה הישיבה קשורה לשאר הישוב? (לא עד כמה הישוב קשור לישיבה, נדמה לי שיש הבדל...)
מסלול שילוב האקדמיה לא מיועד לשיעור אל"פים, נכון?

חיפה - עד כמה הישיבה משלבת אקדמיה?

שאלות כלליות - מה סדר היום פחות או יותר בכל ישיבה?
מה האווירה החברתית בכל ישיבה? (גם זה חשוב...)
עד כמה לדעתכם מרחק בית ההורים מהישיבה צריך להשפיע? יש מרחק שזה כבר הופך להיות גבולי? (עקרונית, מרחק לא כ"כ מפריע לי, מה שמחשיש אותי זה המחיר שלתחבורה...)

תודה רבה!
שים לב שיש שתי ישיבות בחיפהנפתלי הדג
כוונתך לישיבה של הרב זייני?
אפ'חד?נגרינסקי
אתם לא חייבים לענות על הכל...
נניח, תענו על זה כסקר - עד כמה לדעתכם מרחק בית ההורים מהישיבה צריך להשפיע? יש מרחק שזה כבר הופך להיות גבולי?
מרחק לא מפריע כלל לענ'ד. אולי אפילו עוזראניוהוא
כשיש מרחק של 3 שעות לא נוסעים לכל יום הולדת של הכלב/שכנה/ חברה מהסניף וכו' וזה תרוץ הגיוני וקביל...

כמובן יש יוצאי דופן - שגם שהן מטר מהבית לא יוצאים מהישיבה (אצלנו בישיבה יש כמה דוגמאות מצויינות לתופעה המדהימה הזו). אבל רוב העולם לא כזה.
ומה תאמר על המחיר שיכול להיות ממש גבוהנגרינסקי
כתוצאה מהמרחק?
מחיר נסיעות?אניוהוא
אם זה הסדר - אז די מהר מתחיילים ויש של'ט...
ויש גם טרמפים...

מחיר אישי? הוי גולה למקום תורה.

משהו אחר?
מחיר נסיעות...נגרינסקי
וגבוהה או הסדר?אניוהוא
עדיין לא ברור...נגרינסקי
כנראה שהסדר...
אז כתבתי שבהסדר רגיל מתחיילים די מהראניוהוא
ואז מקבלים של'ת ויש נסיעות ללא תשלום או בתשלום מוזל
ויש טרמפים... אם ההורים לא מסכימים אז - בד'כ הם שמחים שהבן נוסע לישיבה ועוזרים בתשלום.

תודה רבה...נגרינסקי
לגבי הר ברכהא"י זה קשה

בישיבה יש תחושה של קשר ליישוב, הקשר בפועל הוא לא ענק. 

בשבתות מתפללים עם היישוב, אפשר לקחת את זה למקום של קשר מאוד קרוב, אפשר גם לא. חוץ מזה בעלי בתים באים ללמוד בלילה.

שילוב אקדמיה לא מיועד לשיעור א' אלא אם כן יש לך פטור משירות צבאי. 

 

 

בכללי: ישיבה שמאוד מחוברת לחיי המעשה, ושואפת ללמוד תורה על מנת להכווין את החיים. מרגיש שזה מסר חשוב מאוד לדורנו וממליץ לך ללכת לבדוק אם הישיבה מתאימה לך.

תודה רבה!נגרינסקי
לפי מה שהבנתי, הרבה מאוד מהבוגרים נשארים לגור ביישוב גם לאחר תקופת הלימודים הרגילה...
ממה זה נובע? ואם נניח לא ארצה לגור ביישוב?

תוכל לפרט מה סדר היום בישיבה? (מבחינת סוגי השיעורים וכאלו...)
רק המלצה- תבוא לבדוק את תורת החיים! מומלץ ממשאנונימי (2)

מקום פשוט טוב ואמיתי.

 

למה אתה ממליץ?נגרינסקי
ילפי מה שראיתי, יש שם פשטות בעבודת ד',רצון אמיתי לעבוד את ד'אנונימי (2)אחרונה

מאהבה. יש שם אמת , לא מתפשרים. שמחה..

חברים אני מתחיל להציע כסף - כנסושלמה גר

אוקיי חברים אני מתחיל להציע כסף,

בעבר כתבתי רשימה של רבנים חרדיים שיש להם הערצה להוד קדושת מרן הרב קוק זיע"א, ושאלתי מעומק ליבי האם יש משהו שמוכן ללכת אליהם ולהחתים אותם על מכתב מחאה כנגד הספר הטמא "דת הציונות" שיש בו מלא הכפשות נוראיות כנגד הרב קוק זיע"א [והמגמה שלו הכפשת הדתיים לאומיים בכלל, אבל אנו נתמקד שלפחות את הרב קוק זיע"א לא יכפישו],     

 

והספר נפוץ מאוד בישיבות החרדיות הן אצל הספרדים והן אצל האשכנזים, אני שלמדתי כמה שנים בישיבה חרדית ספרדית ברמת שלמה אני מעיד שהספר היה בישיבה [לא רישמית בארון הספרים] אלא באיזה ארון מסוים והבחורים ידעו שהוא שם וכל מי שרצה לקרוא בו היה קורא בו, ואני מעיד עליי שמיים וארץ שרוב הבחורים אחרי שקראו את הספר כבר לא התיחסו אל הרב קוק זיע"א בתור רב רח"ל וכו', וכן בשכונתי החרדית דיברתי עם כל מני אברכים שגם התיחסו ככה לרב קוק זיע"א אחרי שקראו את הספר הזה!!, וגם בגליון עולם קטן לקראת ג' אלול האחרון (גליון מספר 612) מעיד שם בחור חרדי שהספר מופץ בציבור החרדי וז"ל: "לא סתם יוצא לאור הספר דת הציונות נגד הרב קוק והציונות, מדוע הם מעלים דברים נגד הרב קוק מתהום הנשיה? כי זה מאיים עליהם, אם אתה רוצה לדעת האם תופעה קיימת בציבור החרדי או לא, פתח יתד נאמן ותתחיל לקרוא אם תוקפים תופעה סימן שהיא קיימת"

 

על כן אני מונה שוב את רשימת הרבנים: הרב יצחק יוסף ושאר תלמידי הרב עובדיה [היות והרב עובדיה אמר בסירטון מתועד בשם הרב צדקה שהרב קוק היה "מלאך השם צבאות", וגם בספר "רבנו" של הרב שיטרית שלמד בחברותא עם הרב עובדיה כותב שהרב עובדיה היה מדבר מגדולתו של הרב קוק ושאסור לזלזל בו ח"ו, ושאמר שבנושא האתרוגים המורכבים התשובה של הרב קוק "עץ הדר" היא הכי מקיפה והכי עמוקה שנכתבה בנושא הזה],                             הרב מאיר מזוז [שכתב בשו"ת מקור נאמן ח"א שהרב קוק היה גאון וקדוש ועשו לו מה שעשו לרמב"ם ולרמח"ל ולבסוף יכירו כולם בקדושתו, יש לו יחס מיוחד כלפי הרב קוק זיע"א והציבור הדת"ל הקדוש בכלל],                                   הרב אליהו בקשי דורון [מכנה כמה וכמה פעמים בשו"ת שלו "בנין אב" את הרב קוק בתור "מרן", ויש לציין שהוא בוגר ישיבה תיכונית ברחובות ואח"כ למד בחברון],                                                                                               הרב שלמה עמאר [יש לו יחס מיוחד כלפי הציבור הדת"ל הקדוש בכלל בסיגנון של הרב מזוז], הרב שמחה הכהן קוק ושאר צאצאי הרב קוק [שכולם מכירים בקדושתו העליונה של זקנם הקדוש, יש להוסיף לרב שמחה את ראש בית ההוראה הכללי בירושליים הרב בן ציון קוק, ואת הרב דוב קוק מטבריה שהרב מורגנשטרן נותן לו קוייטלך, ואת הרב אברהם יצחק הכהן קוק ראש ישיבת מאור התלמוד המפורסמת בציבור הלטאי], הרב אביגדור נבנצאל ושאר תלמידי הגרש"ז [שהלא הגרש"ז היה מעריץ גדול של מורינו הרב קוק זיע"א, ויש לזה עדות חותכת בספר ליקוטי הראי"ה מביא את ההסכמה של הגרש"ז לספר שלו מועדי הראי"ה ושם בכתב ידו הגרש"ז מכנה את הרב "מרן" ויש עוד עדויות רבות ואכמ"ל, והרב נבנצאל עצמו מקורב לציבור הדת"ל הקדוש], הרב ברוך מרדכי אזרחי [שהיה מגיע לשיעורי מרן הרב חרל"פ זצוק"ל כפי שאמר בעצמו בספר שירת הים ולבטח מכיר בקדושת הרב קוק, וכן בהקלטה שנמצאת ביוטיוב דיבר שבחים עצומים ממה שזכר בהגיעו לחברון בצעירותו על מרן ריב אברום זצוק"ל], הרב שלמה פישר [כנ"ל היה מגיע לרב חרל"פ כפי שאמר בעצמו בשירת הים, ומקורב לציבור הדת"ל הקדוש מלמד בישיבת בית אל ועוד], הגרז"ן גולדברג [כנ"ל היה מגיע לרב חרל"פ כפי שאמר בעצמו בשירת הים, ומקורב מאוד לציבור הדת"ל מלמד בישיבת בית אל ועוד], הרב שריה דבליצקי [מעריץ גדול של מרן הרב חרל"פ ובהקדמה לספרו הקבלי "פתח עניים החדש" מכנהו בתארים מופלגים יתר על גדולים אחרים שהזכיר שם, וכמדומה שמכנהו "מו"ר" או "מרן"], הרב דוב יפה המכונה "זקן המשגיחים" [שגם היה מגיע לשיעורים של הרב חרל"פ, והעיד הרב הדרי בספר שירת הים שבהלווית הרב חרל"פ הרב יפה היה מסופק האם הוא צריך לקרוע על הרב חרל"פ כדין רב מובהק והלך לשאול את החזו"א וענהו שכן!, וא"כ יש לפנינו תלמיד מובהק למרן הרב חרל"פ שמלא בהערצה לרב חרל"פ ומן הסתם למורו של הרב חרל"פ הרב קוק קודש הקודשים זיע"א ונבג"מ], הרב ישראל גנס [אף הוא היה בשיעורי מרן הרב חרל"פ ולבטח מכיר בקדושת הרב קוק], (ואולי יש גם ללכת להרב גרשון אדלשטיין שמכנים אותו "גדול הדור הבא" [ובעולם קטן הנז"ל מעיד שראה בביתו של הרב אדלשטיין כתבי הרב קוק זיע"א, אם כי אינה עדות חותכת כל כך], ואולי גם להרב שמואל אוירבאך שהוא גדול הדור של "הפלג" [שהן מצד היותו בן להגרש"ז והן מצד הערצתו את מרן הרב חרל"פ כפי שהעיד בעצמו בשירת הים, יש לשער שמכיר בקדושת הרב קוק זיע"א, אך היות והוא ידוע בקיצוניותו אולי עדיף שלא ללכת?])

 

ומי שמוכן ללכת לאותם גדולים שמודגשים באדום, מהם בבני ברק ומהם בירושליים ולהחתים אותם על מכתב המוחה על הזילזול ברב קוק זיע"א בספר דת הציונות, יקבל ממני 1000 שקל בנוסף לזכות הגדולה שנפלה בחלקו לטהר את שמו של קדוש ישראל [אפשר לחלק את הסכום בין שניים שכל אחד יעשה ילך לחצי מהרבנים]

משהו מעוניין?? אוליי הכסף לא מספיק ורוצים עוד קצת כסף?? דברו! זה חשוב מאוד (אני בעצמי לא יכול ללכת לאותם הרבנים מסיבה מסוימת בעל כורחי)

שאלה קטנהיהודה חושן

שלום לכל האנשים החכמים פה, ותודה רבה על הדברים שאתם כותבים, הרבה זמן אני עוקב פה כקורא מהצד.. בקיצור השאלה שלי זה על איך אתם תופסים את העיון והבקיאות, יש לי מה להגיד בזה, במיוחד אחרי דיון שהיה לי עם כמה חברים בימים האחרונים..בקיצור, מה דעתכם אתם אנשים חכמים?  @אנא עבדא @אריק מהדרום @סתם 1... @יש נשמה למדינה @ברגוע! @חידוש @ארץ השוקולד @אבי'ה 

מה בדיוק השאלהחידוש

צריך להקדיש זמן לזה וגם לזה

אולייהודה חושן

אנסה להסביר את עצמי יותר מצד אחד זה ברור שצריך ללמוד בקיאות אבל מצד שני הלימוד שהוא בעיקר בישיבה זה בעיון ואת האמת אני מלא פעמים מסתבך בלהבין דברים שלחברותא שלי ממש מובנים [כי הוא כבר גמר את הש"ס] וזה תמיד עושה לי התלבטות אם להשקיע בבקיאות יותר מאשר 'גם וגם' אלא הרבה ואז להיכנס לעיון מחדש משהו כזה בקיצור מה דעתכם אתם איך זה עובד אצלכם

אניחידוש

מסכים שעיקר העיון יכול להיות ברמה טובה רק אחרי שיש היקף בבקיאות

מצד שני, בבקיאות פחות יש צורך בישיבה, חברים, רבנים, וכו' ולכן כדאי לנצל את התקופה הזו לעיון, שזה בעצם עיקר עניינה של הישיבה, לקבל מהרבנים ודיבוק החברים בלימוד. לכן להשקיע בעיון במה שלומדים בישיבה בעיון עם שיעורים וכו', ובשאר הסדרים בקיאות, עם תוס', בכל אופן חלקם

סליחה, אני מותש ולכן רק אפנה לדברי שהובאוארץ השוקולדאחרונה
בשרשור שאריק הביא פה למטה.

אחרי שתעבור וכשיהיה לי יותר כח, אשמח להרחיב כאן או באישי
אני נגד עיון, אבל תחפש שרשור בעבר על זהארץ השוקולד
חסדי הים / סתם 1... פתח על כך שרשור, מוזמן לחפש.
??חידוש

נגד עיון??

חושב

ממ..אנונימי (2)

למה אתה נגד עיון אחי? התורה זה העיון11!

הנה השרשוראריק מהדרום
מה דעתכם ביחס בין לימוד עיון לבקיאות? - בית המדרש

אני עצמי לא ממש יודע מה להגיב לעניין זה.
יש היום תופעה מצערת של תלמידי חכמים שלא למדו מספיק בקיאות ונופלים בלשונם על שטויות, יש ראשי ישיבות שלא עברו מעולם על ספר התנ"ך אפילו פעם אחת, שלא לדבר על ש"ס משניות וזה חבל.
מצד שני, השכל של תורה נקנה בעיון, אני לא בטוח מהי נקודת האיזון ביניהם.
תודה על ההפניהארץ השוקולד
ואכן העלית נקודה פה למחשבה לכל כיוון

@חידוש ואנונימי, מוזמנים לקרוא את דברי שם
שאלה קצת מעניינת..אנונימי (פותח)

איך הולכת אצלכם בישיבה התפילה.

מבחינת: 

א. האורך הממוצע (אל תכתבו דקות, כמה זמן, ארוך קצר וכו').

ב. התפילה בטון ממוצע, או שיש צעקות, או שקט יותר.

 

אל תשאלו למה! פשוט תענו או לא

 

יותר מעניינות אותי: מצפה רמון, מעלה אליהו, בית אל, עטרת נחמיה, הר המור, רמת גן. כמובן, עוד ישיבות.. תודה!

בית אלאנונימי (3)

א. ארוך או קצר זה סובייקטיבי.

בשבילי זה בסדר, פסוקי דזמרא טיפה מהיר מידי.

 

ב. טון ממוצע

קצר מידי בשבילי, כמו שכתבו זה סוביקטיבי אבל לא מצאתי מקוםאנא עבדא

יותר טוב

הר המוראנונימי (4)

ארוכה, ויחסית בשקט

ר"גאנונימי (5)

ארוך

 

פסוקי דזמרא קצת מעל הטון הממוצע, כל השאר רגיל יחסית

הכתלי-מי
א) טיפה ארוך
ב) שקט רוב התפילה
בת יםאניוהוא
תפילה ארוכה (כשרה'י נמצא)
ותלוי בחזן (ספרדי/אשכנזי)
ישיבה חסידית ..אנונימי (6)

לכם זה יהיה ארוך לי זה קצר 

הטון משתנה לרוב בצעקות

 

איזו ישיבה?הלהבה והברוש..
"**** *****"אנונימי (6)


מה ככ סודי?הלהבה והברוש..

ואשמח לדעת איפה בציבור שלנו יש תפילה בצעקות..

 

(אפשר גם באישי, אם זה יותר נח)

הבנתי! חחחברגוע


נרגעתם?אנונימי (6)


מה זו הישיבה הזו?אנונימי (פותח)


אם אתה רוצה צעקות אזוהוא ישמיענו

בקרלין מתפללים בצעקות!... רמקול

 

סתם, לא כל כך הבנתי את ההגדרות- "צעקות", "בשקט", "ממוצע".

זה הכל בעיני המתבונן...

אמרו קרלין.אנונימי (7)אחרונה
שבוע טוב - אני צריך טקסט מתוך כמה מקורותפסימי ריאלי

בין היתר, מהאנציקלופדיה התלמודית ומהר"י קורקוס על הרמב"ם. אין לי את הספרים בבית. מי יכול להעתיק לי מתוך מאגר אלקטרוני או מספרים פיזיים ולשלוח?