פורום בני הישיבות (עמוד 31)

http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1212.asp

אני חושב שאם אתה באמת חבר טוב שלו ואתם מדברים על הכל,

כולל על הנושאים האלה, אז הוא לא יפגע ממך.

למרות שאני לא יודע בדיוק על מה מדובר, ואולי זה לא כ"כ עניינך, וזה שתדבר איתו לא באמת יעזור.

ואם תשאל בפורום לנ"ו תקבל יותר תשובות..

תמצא דרך להעביר לו את המסר החשוב. חבר/ר"מ/מכתב אנונימי.

+ תארגן לו מס' טלפון של פסיכולוג.

היה יפה ברוך ה'!

פעם ראשונה לתצפת על הבעל בשמחת בית השואבה

ועל מרכז אני יודעת Iאברכית של הישיבהI

בס"ד

הל' תשובה, פ' ג, הלכה ב': 

בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה.

מי שנמצא צדיק, נחתם לחיים.

ומי שנמצא רשע, נחתם למיתה.

והבינוני, תולין אותו עד יום הכפורים. אם עשה תשובה, נחתם לחיים ואם לאו, נחתם למיתה.

בס"ד

מי שמת בין ר"ה ליו"כ כנראה שהיה בגדר של רשע. למרות שאינני יודע אם מותר לנו לחשב חשבונות שמים ולומר שהיה רשע...

^^^ - צעירים מעל עשרים

רשע זה רוב עוונות

בינוני זה מחצה מחצה

צדיק זה רוב זכויותוצדיק שם המושאל מאחר שיצא זכי בדין נקרא צדיק.

(עיין פרק א בתניא, שמסביר את הרמב"ם שמחלק בין צדיק רשע ובינוני שמודובר לעניין שכר ועונש, כמו שכתבתי פה)

אומנם נקבע מי יחיה ומי ימות.

הכול נקבע בראש השנה.

שמעתי ממו"ר הרב יובל רגב שליט"א שמוזנתיו של אדם קצובים לו מראש השנה זה הולך על כל השפע.

אז מה העניין בספר חיים וספר מתים, הרי ראינו רשעים שחיים וצדיקים שמתים? איך יתכן?

אך העניין הוא מוסבר בתופסות שם במסכת ראש השנה תראו שם

אין הכוונה חיים פיזים.. שאז הרי הצדיקים כמו הרב אליהו וכדו' לא היו מתים אף פעם.. ולכן עפ"י הפסוקים ופירוש המלבי"ם הוא מסביר שחיות הכוונה קיום התפקיד. לדוגמא: חייל, להיות חייל הכי טוב ותורם. רב: הרב הכי טוב וכו'  כמובן האדם צריך לברר תפקידו..זה לא כזה פשוט.

הבקשה שלנו זה שה' יחתום אותנו חיים כמו של צדיקים, שבמיתם! קרואים חיים.

ולא כמו של רשעים שבחייהם נקראים מתים..

היא 'באיזה מקרה מדובר'

נניח, יש 'היכי תמצי' שיהיה מותר לטלטל את האבנים בשבת. [אם ייחדו אותם בערב שבת].

[אני מדבר על 'היכי תמצי' כמושג, לא תרגום מילולי].

יש בספר טללי חיים (של החלבן) אלול תשרי שיחה על "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"

אני חושב שזה יענה לך אל כמה מהשאלות.

א. 2.22% (אני ביניהם )

ב. ?

ג. בלי אינטרנט: 96.67% (בעיקר C2 ו 208)

    יש להם משוקץ, בלי אישור מהרב: 1.11%.

@נער גבעות מצוי

א. 2.22% כנ"ל

ב. אין, אולי 0.37% בספק.

ג. בלי אינטרנט: 95.56 %

   מבריחי חכמים/ מבריחים עם אינטרנט (וואי וואי מה הרב עשה להם סוף שנה ) :

   2.22%

אתה פשוט כוכב, (וזה אולך טוב עם נער גבעות) 

אובה נערי גבעות וכובים.

(אפוא אתה לומד???)

א. רק עם "טיפש" (לא הייתי קוראלפלאפון נוקיה 208 טיפש)

ב. יש ל- 90% מישיבתינו פלאפון טיפש

אתה רק מתלבט איך להרגיש, או שיש לך איזו שהיא שאלה מעשית?

אם כל ההתלבטות היא איך להרגיש, אל תתן לזה לתפוס אצלך מקום כ"כ מרכזי, עד כדי שזה יפריע לך ללמוד.

[אפשר, ואולי רצוי להרגיש כאב על המצב, אבל לא עד כדי כך].

אם יש לך שאלה מעשית שגוגעת לזה, זה יותר מורכב.

ובכללי, נראה לי ש'דברים לא הכי ישרים' דורש דיון פרטני, מה הוא גניבה ממש, ואסור בכל מצב, ומה הוא לא ההתנהלות הרצויה, אבל יכולה להיות לו הצדקה בנסיבות מסויימות, ואם כן, מתי יש לו הצדקה.

אולי הם יתנו לך תשובות ויראו לך שהתמונה היא לא בטוח כמו שהשמועות בתוך הישיבה מראות

תנסה להפריד בין דברים שעושים אצלכם. 

יש דברים שהם כנראה לא בסדר מכל כיוון- כמו לדווח על תלמידים שלא נמצאים. 

ויש דברים שניתנים לפרשנות, כמו לדווח על המוסד כעל חרדי. 

ידעת שקריטריון מרכזי כדי לקבל מלגה ללימודים גבוהים בתור חרדי הוא איפה למדת בתיכון? מה שאומר שאתה יכול להיות חרדי לחלוטין כי נהיית כזה אחרי התיכון, או אחד שלמד עד התיכון במוסדות חרדיים ואז עבר משם, אבל יש לו את אותם חוסרים כמו לרוב החרדים- אבל לא לקבל מלגה, ולעומת זאת אתה יכול להיות מסורתי שלמד בתיכון חרדי כי ככה יצא וננשאר מסורתי או הפך חילוני לחלוטין, או לחילופין דתלש שכבר בגיל התיכון פזל החוצה והשלים את כל ה'פערים' בינו לבין חילוני ממוצע (בתרבות, לימודים או גם וגם- זה כבר תלוי אופי), בגלל ההורים סיים בתיכון חרדי (שיכול להיות בדיוק כמו ישיבה תיכונית רק עם כיפה שחורה)אבל אחרי התיכון זרק הכל, ועדיין הוא יקבל מלגה שמיועדת לחרדים, כי הוא היה רשום לתיכון חרדי. 

למעשה אם תסתכל קצת מה קורה מסביב- ההטבות לחרדים לא נובעות מהיותו של אדם יותר דתי, יותר מאמין או פחות ציוני, אלא אך ורק משיוכו לחברה שיודעת לקמבן את עצמה. בגלל שהחברה החרדית כל כך רחבה, גם ההגדרות רחבות. אתה יכול להיות חרדי מודרני, חרדי שמרן, חרדי מסוג אחר- ועדיין להכנס להגדרה. 

יכול מאד להיות שמה שראשי הישיבה שלך עושים הוא אפילו בסדר גמור מבחינה חוקית. ההגדרה של מיהו חרדי היא לא לגמרי ברורה, ואין שום סיבה בעולם שאם יש הטבה ללומדי תורה מסויימים לא יקבלו אותה לומדי תורה אחרים. 

אמנם אתה יכול לומר שעדיין הם מגדירים את עצמם מול החוק באופן שהם לא מגדירים את עצמם בבית, אבל בעיניי זה עניין שולי. לחרדים כואב שדתיים לאומיים מקבלים דברים גם כן. לפני כמה שנים כשרצו לבטל את חוק טל והפוליטיקאים החרדים קיבלו איזשהו תיקון בחוק שיאפשר לבחורי ישיבות לא להתגייס- ברגע שהם שמעו שיש ישיבות גבוהות שמתכוונות להשתמש בחוק הזה גם כן, הם ביקשו לשנות אותו ככה שרק חרדים יוכלו לקבל את זה. (ואלה לא שמועות, אנחנו קוראים בבית עיתונים חרדיים.. שם לא טורחים להסתיר את זה). 

אז בקיצור אם הרבנים שלך מצליחים למצוא את הפרצה בחוק שמאפשרת את זה- אשריהם. ואם החוק לא מנוסח בצורה שדומה ל- "מוסדות שיקבלו את ההטבות הללו מתחייבים לשנוא את המדינה, להטיף נגדה, לא לחגוג את יום העצמאות, להפגין נגד גיוס ולא לתרום שום שקל למוסדות ממלכתיים וציוניים", אז כנראה שאפשר למצוא את הפרצה הזאת.

שאתה מעוניין בו ותחליט אם זה מתאים לך או לא

פשוט.

המידע אמין. התלמידים מדווחים כחרדים שכאילו לא היו אמורים להתגייס ואז כשמתגייסים אז הישיבה מקבלת מענק שאנחנו "תומכי גיוס", למרות שאין פה אף אחד חרדי וזה בכלל לא אמת.

אחד החבר'ה שאל את אחד הרמי"ם והוא אמר לו שככה מתנהלים בכל עולם הישיבות, ושבלי קומבינות אז אין ישיבות.

ואני בכלל לא בטוח שזה כסף של המדינה, אני חושב שזה קרן של תורמים מחו"ל שיש להם עניין לעודד גיוס חרדים, וההנהלה עובדת עליהם ולוקחת את הכסף הזה להחזקת הישיבה.

אני עדיין לא יודע ה לעשות. זה נראה לי כשקר ללמוד תורת אמת, תורת חיים ככה.

אבל אני צריך לשים את עצמי יותר צדיק מהרבנים של הישיבה?

מה שחיצוני לך - לא רלוונטי. גם אם הוא סמכות עם זקן ארוך וכו'.

תחליט על הקווים האדומים שלך אח"כ תלך לר"מ, ראש ישיבה תשאל אותו על הנושא בצורה לא מתריסה

אם אתה מקבל תשובה ברורה אז יש לך את כל הנתונים

ואז אתה יכול להחליט האם זה מחוץ לקו שלך או לא.

אתה יכול להחליט שקומבינות יש בכל מקום וזה לא התפקיד שלך. 

ואתה יכול ללכת לדווח למדינה.

ואתה יכול להגיד שיש ביקורת מהמדינה אז שתפקח בעצמה.

ואתה יכול לעבור ישיבה.

ואתה יכול להשאר.

ואתה יכול להגיד שאת המעט שנים שאתה כבר לומד אתה רוצה לעשות את זה במקום עם פחות קומבינות.

העיקר - ההחלטה שלך בלבד.

העיקר בישיבה לדעתי זה לא הלימוד זה הקשר לת"ח. גדול שימושה. דומה למלאך צבקות.

שאתה מאמין למה שהוא אומר. (בלי קשר לתוכן) הוא מדבר ואני מאמין לו. אז אתה יכול לשאול את עצמך איפה הדברים עומדים מבחינתך.

למה לא לשאול רבנים בישיבה ישירות?

לשאול האם נעשה כך וכך בישיבה? תשובה: כן. החלטה שלך:________

אם קשה לך עם זה- לך למקומות שעושים מה שצריך בלי להתנחמד לכסף(הר המור ידועה ככזו)

אבל קח בחשבון שגם אין הרבה כסף בגלל זה...

אתה חושב שאתה מפיק ממנו תועלת כל שהיא?

[למשל, תועלת בריאותית, או מבחינת הרגשה, וכדומה].

בסופר, בתוכן ובקורא.

סופר מכניס את מה שיש בתוכו לספר, ולכן ככל השסופר עצמו בעל עולם תוכן בעייתי יותר ככה הספר יהיה יותר כזה.

התוכן עצמו- נראה לי ברור.

הקורא- היכולת של הקורא להיות ער לדברים הללו ולהפריד בין הדברים, לא ללכת שבי אחרי הסופר.

ספרים נקיים, יכולים להביא אותך הרבה פעמים לחשוב ולשאול שאלות מהותיות ומשמעותיות על דרך ההתנהגות שלך, על היחס שלך לדברים. יש לספר כח רב. אני מאוד אוהב ספרים וסיפורים, במיוחד מעולם הפנטזיה ל"ע, בעיקר

בגלל היכולת להעביר ביקורת נוקבת על החברה, האדם וההתנהלות שלהם. כמובן שתמיד עדיף ספרים של סופרים

יראי שמיים ונקיים, אבל מי שיש לו קומה רוחנית ויודע להפריד את הפירות מהקליפות- יכול לגעת גם בדברים שהם

לא תמיד הכי מושלמים(כמובן, שלא מדובר בספרים בעלי תכנים רעים של ע"ז או ג"ע)...

לכתוב על קומה רוחנית, לא אמרתי שאדם צריך להיות גדול הדור,

רק שתהיה לו קומה רוחנית.

גם אם לא הכי גבוהה, אלא רק עשה את המהפך של בניית קומה ראשונה ברוחניות-

יכול להתחיל לגלות את ה' יתברך במקומות קצת פחות טריוויאלים. ככל שהוא מתעלה

ככה הוא יכול לגלות במקומות יותר עמוקים(כמו ששלמה המלך גילה דברים שהיו במעמקי

השאול)

זו עבודה קדושה וגדולה...

כמובן שלא מדובר בעניין של איסור...

בטוח יש ספרים שהם "בסדר" ואין איתם בעיות הלכתיות. בסה"כ זה נשמע לי שאתה מתקדש. יש מדרגות בעבודת השם! דהיינו, אם עולה לך לבד בהרגשה שאולי עדיף לא לקרוא ספרים שאינם ספרי קודש - אז נשמע שאתה מזדכך.

אני חושבת שיש מקום שהוא לא רק בגדר "מותר או אסור", אלא קשור למקום בו אתה ספציפית נמצא. ולזה קוראים (שוב) מדרגות בעבודת השם.

יש שם ביאור מצויין.

אבל בעיקר כיף ללמוד מהספר, מאוד נוח לקריאה מעבר לעניין של הביאור.

לי עוזר לשמוח בתפילה לבוא כמה דקות לפני ולשיר ניגון, לאו דווקא ניגון שמח אפילו ניגונים עצובים מכניסים אותך לאווירה של תפילה, כמאמר התניא על תיקון האריז"ל לומר את המזמור של "תשמיעני ששון ושמחה... השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה..." לאחר תיקון חצות ליפני הלימוד, שכל העיניין של העצב הוא רק השמחה והדביקות בה' יתברך שבאה אחריו, ויש לזה מעלה מיוחדת כאור הבא מהחושך

בהצלחה ממש!!!

ממליץ לך כרגע במקום שאתה נמצא-

שיעור של הרב אייל ורד על "שעשה לי כל צרכי" במכון מאיר

ושיעור של הרב ליאור אנגלמן על ר' צדוק, גם במכון מאיר