פורום בני הישיבות (עמוד 31)

כבר חודש אני לא מצליח ללמוד פשט בגלל  'מצב עיון'  avid;">(פונט מאיים)

הוא מרחיב שם על זה... הבעיה זה שצריך ללמוד לשחרר, ואני לא יודע

עריכה: הצלחתי, ראה למטה

http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/yesod/rambam/shmona-prakim2.htm

 

העיקר הוא שם:
כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּלְאֶה וְתַעֲכֹר הַמַּחֲשָׁבָה בְּהַתְמָדַת עִיּוּן הַדְּבָרִים הָעֲכוּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּלְאֶה הַגּוּף בַּעֲשׂוֹתוֹ הַמְּלָאכוֹת הַכְּבֵדוֹת עַד שֶׁיָּנוּחַ וְיִנָּפֵשׁ, וְאָז יָשׁוּב לְמִזְגּוֹ הַשָּׁוֶה - כֵּן צְרִיכָה הַנֶּפֶשׁ גַּםכֵּן לְהִתְעַסֵּק בִּמְנוּחַת הַחוּשִׁים בְּעִיּוּן לַפִּתּוּחִים וְלָעִנְיָנִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתָּסוּר מִמֶּנָּה הַלֵּאוּת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "כִּי הֲווֹ חָלְשֵׁי רַבָּנָן מִגִּרְסַיְהוּ הֲווֹ אָמְרֵי מִלְתָא דִּבְדִיחוּתָא". וְיַחְשֹׁב שֶׁעַלזֶה הַצַּד - לֹא יִהְיוּ אֵלֶּה רָעוֹת וְלֹא מַעֲשֵׂה הֶבֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: עֲשִׂיַּת הַפִּתּוּחִים וְהַצִּיּוּרִים בַּבִּנְיָנִים וּבַכֵּלִים וּבַבְּגָדִים.

זה אומר שלמרות שרדיפת היופי והעושר הגשמי היא רעה כשלעצמה, אבל לפעמים, במקרי קיצון (שנפוצים בדורנו), יש דרך להשתמש בהם לרפואה.

כדי להשתחרר צריך להתעסק בתחביבים המניחים את הנפש (כמו יצירה, תפירה, ציור,וכן על זו הדרך כפי שהרמב''ם כותב בסוף הפסקה). האם משמע מכאן שעשיית פעולות ספורטיביות אינה מנחת את הנפש, שכן הן ממריצות את הגוף=הנפש?

נראה לי שחלק בהלכות דעות (פרק ד' אאל"ט) וחלק בכתבים הרפואיים.

 

הוא אומר שאדם חייב לעמול, ולהתעמל. וזה בריא והכרחי גם, ומי שלא עושה את זה מזיק לעצמו.

אבל הוא מחלק בין עמל בריא וקל (למשל הרמת משקולות בסיסית) לעמל מוגזם (פיתוח גוף, מרתונים ושטויות כאלה) שמזיקים לגוף ולנפש.

 

הרמב"ם סובר שפעילות גופנית שממריצה את הגוף מרגיעה את הנפש, רק לא הקשה מדי.

זה מופיע בסוף ספר מרפא הבושם, אני מתעצל להסתכל מאיפה הוא מביא את זה מהרמבם (כמדומני שיש שם מקור).

ולא לחשוב תוך כדי אלא לזמזם מוזיקה (ללא מילים)

ציור, ריקוד, פיסול, נגינה, יוגה, נשימות וכו'.

או לשבת עם האנשים הפשוטים ברחובה של עיר ולהקשיב להם. שנזכה למדרגתם.

אתה יכול להרחיב בעניין בשיעוריו של ד"ר אבולעפיה בערוץ מאיר. תזהר רק לא לפול שוב

גם שם לפיתוי של השכל.

רק כשזה ממש הציק לי ניערתי טת עצמי והמשכתי בקלילות

תסתכל פה

לא דיברתי על עיון קבוע, דיברתי על עיון על גבול הטורדנות - בני הישיבות

 

זה דבר שמוזכר בהרבה ספרי למדנות, שצריך מנוחות.

פעם שאלתי את הראש כולל הוא אמר לי שזאת לא בעיה של הדור הזה, כי אף אחד לא לומד בצורה שגומרת את כוחות הנפש.

מסתבר שיש כאלה, אבל זה לא ידוע לכל כמו שחשבתי.

 

אני מדבר על לימוד ברמה של לא לצאת מהארבע אמות שלך ולחשוב עד שכבר אין לך כוח לקום בבוקר כבר

להיות למדן זה דבר שסובב את כל החיים.
כן, גם לשאול מה הטעם ששני אוטובוסים נוסעים באוטובוס מסלול זה למדנות.
אני לא חושב שזה סותר את הפשט.
כי הפשט הוא לא תמיד 'פשוט'. שני אוטובוסים נוסעים באותו מסלול כי ככה? זה הפשט? ככה התחשק למי שבנה את המסלולים?
חייבת להיות סיבה.
והיא הפשט. אבל בלי למדנות לא תבין שבכל דרך אחרת האוטובוס עלול להתקע/ העיקר של האוטובוס זה איפה שהן נפרדים וכו'.
המוח לא 'נתקע' על עיון
החשיבה של האדם מתחדדת ומבקשת להבין דברים במבט אמיתי ועמוק.

דבר חשוב לדעת - לחשוב זה לא מחלה...

שגומר את הכוחות של הנפש.

אם הרמב"ם הזכיר את זה, להלכה, אז כנראה שיש בזה משהו...

אב ל עכשיו אני מבין מה אתה מתכוון.
הנקודה היא מה אתה מעיין, האם זה נצד הנפש או מצד השכל.
כלומר יש מקומות שבהם שלך חפצה לעיין, בזה לעולם לא תרגיש שאתה גומר את הכוחות, להפך זה יחזק את כוחותיך ושאיפותיך.
אבל כשנפש לא שם, והשכל מעיין לבדו הנפש מתעייפת.
אני משתדל לעיין בדברים שמעניינים אותי והנםש שלי נמשכת אליהם.
כל אחד מכיר את עצמו ומה מעניין אותו. תפתח סוגיא בנושא אהוב ותעיין בה תראה איך הכל משתחרר...

בס"ד

 

יש ויש.

בישיבות, באנשים, בזמנים ובשעות היממה.

איך אתה היית מנסח את השאלה?

את שואלת עלינו בתור אנשים פרטיים? את שואלת על הישיבה שלנו?

וגם- זה לא דבר נמדד כ"כ..

אני משתדל לכוון לפני הלימוד (גם) על זה.

וכן כמובן שזה משתנה מפעם לפעם כמה באמת מתכוונים לזה או רק מהשפה ולחוץ.

בכלל אומרים שתוך כדי הלימוד צריך להתעסק רק בלימוד עצמו ולא בכוונות.
 

בס"ד

 

אמרת דברים כל כך כלליים, שאני לא יודע אפילו מה התכוונת לשאול.

אז השאלה שלי היא נורא פשוטה
יוצא לך ללמוד על עם ישראל בפועל? אתה חושב על זה בכלל?
או שתכלס שאתה לומד אתה חושב רק על עצמך

בס"ד

 

איזה סוג של מחשבות על? האם את מתכוונת למחשבה עם פסים מעשיים? איזה סוג? אולי רק ברמה הרוחנית הסגולית? באיזה צבע?

לא הבנתי מה זה נקרא ללמוד על עם ישראל, אני לומד כי צריך ללמוד ואני מאמין באמונה שלימה שעל ידי הלימוד אני מוסיף אור וטוב בעולם כולו זה הכל.

 

ואגב, סליחה שדחפתי את האף והתערבתי בשיחה בינכם ['קמנו ונתעודד' ו'הפי'] פשוט שברתי לכם את הרצף של הדו שיח בינכם.

 

כל מצווה אני מקיים בשביל כל עם ישראל.

מה שונה מצות לימוד תורה משאר מצוות?

וזה לא הכי ברור מאליו

אבל למה שאלת דווקא על תורה?

למה בלימוד תורה זה יותר חשוב לך מבשאר המצוות?

כי שאלתי את השאלה בגלל שעניין אותי הקטע של לימוד תורה אם הם מכוונים
כי אני לומדת במדרשה ולא יצא לי באמת לחשוב על זה וללמוד על עם ישראל
ואז ראיתי שהרב קרליבך כותב שבחורי ישיבה מכוונים על עם ישראל

המשנ'ב ס'ק א' (ובאור הלכה במקום) לא פשוט שבא'י מברכים על גשם ראשון.

 

 

http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malotsh1212.asp

משורש י.א.ה

ובעברית "כך יאה וכך נאה" או "כי לו נאה ולו יאה"

אני חושב שאם אתה באמת חבר טוב שלו ואתם מדברים על הכל,

כולל על הנושאים האלה, אז הוא לא יפגע ממך.

 

למרות שאני לא יודע בדיוק על מה מדובר, ואולי זה לא כ"כ עניינך, וזה שתדבר איתו לא באמת יעזור.

 

ואם תשאל בפורום לנ"ו תקבל יותר תשובות..

תמצא דרך להעביר לו את המסר החשוב. חבר/ר"מ/מכתב אנונימי.

+ תארגן לו מס' טלפון של פסיכולוג.

 

הוא דואג לך שתסיים הכל בשביעית...
בדר"כ זה כרוך בלעשות שלוש שלוש... אבל נראלי שאם אתה מעונין בשל"ג זה לא כ"כ מפריע לך...

היה יפה ברוך ה'!

פעם ראשונה לתצפת על הבעל בשמחת בית השואבה

 

ועל מרכז אני יודעת Iאברכית של הישיבהI

בס"ד

 

הל' תשובה, פ' ג, הלכה ב': 

בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו ביום טוב של ראש השנה.

מי שנמצא צדיק, נחתם לחיים.

ומי שנמצא רשע, נחתם למיתה.

והבינוני, תולין אותו עד יום הכפורים. אם עשה תשובה, נחתם לחיים ואם לאו, נחתם למיתה.

בס"ד

 

מי שמת בין ר"ה ליו"כ כנראה שהיה בגדר של רשע. למרות שאינני יודע אם מותר לנו לחשב חשבונות שמים ולומר שהיה רשע...

^^^ - צעירים מעל עשרים

הסבר יפה

רשע זה רוב עוונות

בינוני זה מחצה מחצה

צדיק זה רוב זכויותוצדיק שם המושאל מאחר שיצא זכי בדין נקרא צדיק.

(עיין פרק א בתניא, שמסביר את הרמב"ם שמחלק בין צדיק רשע ובינוני שמודובר לעניין שכר ועונש, כמו שכתבתי פה)

אומנם נקבע מי יחיה ומי ימות.

הכול נקבע בראש השנה.

שמעתי ממו"ר הרב יובל רגב שליט"א שמוזנתיו של אדם קצובים לו מראש השנה זה הולך על כל השפע.

אז מה העניין בספר חיים וספר מתים, הרי ראינו רשעים שחיים וצדיקים שמתים? איך יתכן?

אך העניין הוא מוסבר בתופסות שם במסכת ראש השנה תראו שם

אין הכוונה חיים פיזים.. שאז הרי הצדיקים כמו הרב אליהו וכדו' לא היו מתים אף פעם.. ולכן עפ"י הפסוקים ופירוש המלבי"ם הוא מסביר שחיות הכוונה קיום התפקיד. לדוגמא: חייל, להיות חייל הכי טוב ותורם. רב: הרב הכי טוב וכו'  כמובן האדם צריך לברר תפקידו..זה לא כזה פשוט.

הבקשה שלנו זה שה' יחתום אותנו חיים כמו של צדיקים, שבמיתם! קרואים חיים.

ולא כמו של רשעים שבחייהם נקראים מתים..

היא 'באיזה מקרה מדובר'

היכי - איך

דמי - דומה

מה המקור לחשוב אחרת?

כיצד ניתן להמציא (משורש להביא, בני אהרו המציאו את הדם) מקור לכך?

נניח, יש 'היכי תמצי' שיהיה מותר לטלטל את האבנים בשבת. [אם ייחדו אותם בערב שבת].

 

[אני מדבר על 'היכי תמצי' כמושג, לא תרגום מילולי].

 

יש בספר טללי חיים (של החלבן) אלול תשרי שיחה על "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"

אני חושב שזה יענה לך אל כמה מהשאלות.

א. 2.22% (אני ביניהם )

ב. ?

ג. בלי אינטרנט: 96.67% (בעיקר C2 ו 208)

    יש להם משוקץ, בלי אישור מהרב: 1.11%.

@נער גבעות מצוי

 

א. 2.22% כנ"ל

ב. אין, אולי 0.37% בספק.

ג. בלי אינטרנט: 95.56 %

   מבריחי חכמים/ מבריחים עם אינטרנט (וואי וואי מה הרב עשה להם סוף שנה ) :

   2.22%

אתה פשוט כוכב, (וזה אולך טוב עם נער גבעות) 

אובה נערי גבעות וכובים.

 

(אפוא אתה לומד???)

א. רק עם "טיפש" (לא הייתי קוראלפלאפון נוקיה 208 טיפש)

ב. יש ל- 90% מישיבתינו פלאפון טיפש

1 אני לא חושב שזה נכון, אז לא. ולא בגלל שאני לא יכול בלי זה חו
2
א בערך 5
ב בערך 55
ג בערך 40

אתה רק מתלבט איך להרגיש, או שיש לך איזו שהיא שאלה מעשית?

אם כל ההתלבטות היא איך להרגיש, אל תתן לזה לתפוס אצלך מקום כ"כ מרכזי, עד כדי שזה יפריע לך ללמוד.

[אפשר, ואולי רצוי להרגיש כאב על המצב, אבל לא עד כדי כך].

אם יש לך שאלה מעשית שגוגעת לזה, זה יותר מורכב.

 

ובכללי, נראה לי ש'דברים לא הכי ישרים' דורש דיון פרטני, מה הוא גניבה ממש, ואסור בכל מצב, ומה הוא לא ההתנהלות הרצויה, אבל יכולה להיות לו הצדקה בנסיבות מסויימות, ואם כן, מתי יש לו הצדקה.

אולי הם יתנו לך תשובות ויראו לך שהתמונה היא לא בטוח כמו שהשמועות בתוך הישיבה מראות

תנסה להפריד בין דברים שעושים אצלכם. 

 

יש דברים שהם כנראה לא בסדר מכל כיוון- כמו לדווח על תלמידים שלא נמצאים. 

 

ויש דברים שניתנים לפרשנות, כמו לדווח על המוסד כעל חרדי. 

 

ידעת שקריטריון מרכזי כדי לקבל מלגה ללימודים גבוהים בתור חרדי הוא איפה למדת בתיכון? מה שאומר שאתה יכול להיות חרדי לחלוטין כי נהיית כזה אחרי התיכון, או אחד שלמד עד התיכון במוסדות חרדיים ואז עבר משם, אבל יש לו את אותם חוסרים כמו לרוב החרדים- אבל לא לקבל מלגה, ולעומת זאת אתה יכול להיות מסורתי שלמד בתיכון חרדי כי ככה יצא וננשאר מסורתי או הפך חילוני לחלוטין, או לחילופין דתלש שכבר בגיל התיכון פזל החוצה והשלים את כל ה'פערים' בינו לבין חילוני ממוצע (בתרבות, לימודים או גם וגם- זה כבר תלוי אופי), בגלל ההורים סיים בתיכון חרדי (שיכול להיות בדיוק כמו ישיבה תיכונית רק עם כיפה שחורה)אבל אחרי התיכון זרק הכל, ועדיין הוא יקבל מלגה שמיועדת לחרדים, כי הוא היה רשום לתיכון חרדי. 

 

למעשה אם תסתכל קצת מה קורה מסביב- ההטבות לחרדים לא נובעות מהיותו של אדם יותר דתי, יותר מאמין או פחות ציוני, אלא אך ורק משיוכו לחברה שיודעת לקמבן את עצמה. בגלל שהחברה החרדית כל כך רחבה, גם ההגדרות רחבות. אתה יכול להיות חרדי מודרני, חרדי שמרן, חרדי מסוג אחר- ועדיין להכנס להגדרה. 

 

יכול מאד להיות שמה שראשי הישיבה שלך עושים הוא אפילו בסדר גמור מבחינה חוקית. ההגדרה של מיהו חרדי היא לא לגמרי ברורה, ואין שום סיבה בעולם שאם יש הטבה ללומדי תורה מסויימים לא יקבלו אותה לומדי תורה אחרים. 

 

אמנם אתה יכול לומר שעדיין הם מגדירים את עצמם מול החוק באופן שהם לא מגדירים את עצמם בבית, אבל בעיניי זה עניין שולי. לחרדים כואב שדתיים לאומיים מקבלים דברים גם כן. לפני כמה שנים כשרצו לבטל את חוק טל והפוליטיקאים החרדים קיבלו איזשהו תיקון בחוק שיאפשר לבחורי ישיבות לא להתגייס- ברגע שהם שמעו שיש ישיבות גבוהות שמתכוונות להשתמש בחוק הזה גם כן, הם ביקשו לשנות אותו ככה שרק חרדים יוכלו לקבל את זה. (ואלה לא שמועות, אנחנו קוראים בבית עיתונים חרדיים.. שם לא טורחים להסתיר את זה). 

 

אז בקיצור אם הרבנים שלך מצליחים למצוא את הפרצה בחוק שמאפשרת את זה- אשריהם. ואם החוק לא מנוסח בצורה שדומה ל- "מוסדות שיקבלו את ההטבות הללו מתחייבים לשנוא את המדינה, להטיף נגדה, לא לחגוג את יום העצמאות, להפגין נגד גיוס ולא לתרום שום שקל למוסדות ממלכתיים וציוניים", אז כנראה שאפשר למצוא את הפרצה הזאת.

 

 

אפשר להרחיב רבות בבעייתיות בעניינים הללו, אבל השאלה כפי שאדם כל שהוא אמר היא מה אתה יכול לעשות בנושא?

באופן אישי, תדאג ללמוד כמו שצריך (בשאיפה ל100%).
תנסה להיות אדם ישר והגון בכל מעשיך.

ביחס למסגרת, זה אכן בעייתי בכל עולם הישיבות מי פחות ומי יותר, לכן אינני חושב שראוי שזה ישפיע לך רבות על הלימוד בזמנך בישיבה ובהמשך תנסה לחשוב אם יש דרך שתוכל לעזור בתיקון הבעיות הללו.

שאתה מעוניין בו ותחליט אם זה מתאים לך או לא

פשוט.

 

המידע אמין. התלמידים מדווחים כחרדים שכאילו לא היו אמורים להתגייס ואז כשמתגייסים אז הישיבה מקבלת מענק שאנחנו "תומכי גיוס", למרות שאין פה אף אחד חרדי וזה בכלל לא אמת.

אחד החבר'ה שאל את אחד הרמי"ם והוא אמר לו שככה מתנהלים בכל עולם הישיבות, ושבלי קומבינות אז אין ישיבות.

ואני בכלל לא בטוח שזה כסף של המדינה, אני חושב שזה קרן של תורמים מחו"ל שיש להם עניין לעודד גיוס חרדים, וההנהלה עובדת עליהם ולוקחת את הכסף הזה להחזקת הישיבה.

 

אני עדיין לא יודע ה לעשות. זה נראה לי כשקר ללמוד תורת אמת, תורת חיים ככה.

 

אבל אני צריך לשים את עצמי יותר צדיק מהרבנים של הישיבה?

מה שחיצוני לך - לא רלוונטי. גם אם הוא סמכות עם זקן ארוך וכו'.

תחליט על הקווים האדומים שלך אח"כ תלך לר"מ, ראש ישיבה תשאל אותו על הנושא בצורה לא מתריסה

אם אתה מקבל תשובה ברורה אז יש לך את כל הנתונים

ואז אתה יכול להחליט האם זה מחוץ לקו שלך או לא.

אתה יכול להחליט שקומבינות יש בכל מקום וזה לא התפקיד שלך. 

ואתה יכול ללכת לדווח למדינה.

ואתה יכול להגיד שיש ביקורת מהמדינה אז שתפקח בעצמה.

ואתה יכול לעבור ישיבה.

ואתה יכול להשאר.

ואתה יכול להגיד שאת המעט שנים שאתה כבר לומד אתה רוצה לעשות את זה במקום עם פחות קומבינות.

העיקר - ההחלטה שלך בלבד.

העיקר בישיבה לדעתי זה לא הלימוד זה הקשר לת"ח. גדול שימושה. דומה למלאך צבקות.

שאתה מאמין למה שהוא אומר. (בלי קשר לתוכן) הוא מדבר ואני מאמין לו. אז אתה יכול לשאול את עצמך איפה הדברים עומדים מבחינתך.

 

 

למה לא לשאול רבנים בישיבה ישירות?

לשאול האם נעשה כך וכך בישיבה? תשובה: כן. החלטה שלך:________

רק כאן אני לא רואה דרך שאתה באמת תטפל בבעיה...

אם תמצא ישיבה שהיא יותר ישרה ותעבור לשם, מובטחני ואני מוכן להבטיח שתצליח בלימוד יותר

אם קשה לך עם זה- לך למקומות שעושים מה שצריך בלי להתנחמד לכסף(הר המור ידועה ככזו)

אבל קח בחשבון שגם אין הרבה כסף בגלל זה...

תברר טוב טוב את הפרטים ואם תגלה שזה ככה - לך תשאל את הרב שלך על פשר הדבר ותראה מה הוא יענה לך

לא מניחים את דעתך כדאי לך לעבור לישיבה אחרת, אני בטוח שלא כולם עושים ככה.
אם הם משקרים לתורמים זה ממש גזל גמור וזה נורא ואיום

בס"ד

כל עוד זה לא בא על חשבון הלימוד וזה באמת נקי, אני לא רואה בזה שום בעיה.

וכדברי חז"ל "חכמה בגוים, תאמין".
אבל עיקר הזמן בישיבה אמור להיות מוקדש ללימוד תורה ולא לקריאת ספרים

בס"ד

רוב הזמן בישיבה בלאו הכי מוקדש ללימוד תורה. אני מניחה שהוא דיבר על השעות המתות כגון הפסקת צהריים ובלילה מאוחר.
בשעות אלה אישית לא נראה לי שיש בעיה לקרוא וכמדומני שגם אתה תסכים איתי שאין עם זה בעיה עקרונית אלא שלך זה אולי לא מתאים.

אישית אני לא קורא בישיבה מלבד רפרוף בספרים בשבת, כי אני לא רוצה להיגרר לקרוא יותר מדי

בס"ד

אבל להכליל את זה על כולם יהיה עצוב טיפה..

I rest my case.
And once again I was right

תודה על האישור

בס"ד

בכיף בכיף, תמיד פה לשירותך..

אתה חושב שאתה מפיק ממנו תועלת כל שהיא?

[למשל, תועלת בריאותית, או מבחינת הרגשה, וכדומה].

גם מהכדורגל אני לא מפיק תועלת חוץ מהנאה, אבל איפה שהוא יש לי חשד שיש תפיסות לא תורניות בכל דבר בעל תוכן שאני קורא ולא בא ממקום של יראת שמים, דברים דקים של מידות מה חשוב לסופר בחיים וכ"ו.

מומלצים:

הר חיים סבתו-כולם
מיכאל שיינפלד-מים שאין להם סוף
ספר בשם "פריחת ההרדופים"/מ"מ (אאז"נ)ביינישים שכותב מנקודת מבטו על הווי הצבאי תוך המלחמה.
אורנה בורדמן-כולם
הדסה קלוש-כולם
ספרים בהוצאת מייזליק
ספרים בהוצ' ספריית בית אל- אני מאד אוהבת את "הלל ממוצב המזח" של מנחם מיכלסון. ספר חזק מאד.
ספרים נוספים בהוצאה זו/הסופר זאב שרון:
בניחוח חדש
שניים אחרי המלחמה.




אם אזכר אכתוב עוד.
סופר וק"ו ירא שמיים משפיע הרבה על נפש הקורא.



הרבה נחת דקדושא!

השאלה היא האם ההשפעה טובה?

כתבתי לעיל שדעתי היא שההשפעה אכן טובה ומבורכת במקרים רבים, אמנם ראוי להעניק חשיבה נוספת אודות מה לומדים משם אבל לא להתנגד באופן טוטלי.
כפי שכתבתי לעיל "חכמה בגוים תאמין", "תורה בגוים אל תאמין".

של (הרב?) מיכאל שיינפלד - אבדות. מאוד מומלץ

בניחוח חדש מאד לא נקי. בבחינת סיפרי עגבים

יש רמיזות בוטות על קשר מיני בין בחור לבחורה. ועוד לפני יש שם תיאור של מה עושה לבחור כשהוא רואה בחורה בחוסר צניעות. זה שהמחבר שם כיפה על הספר ומצטט פסוקים רבים אינו הופך את הספר לנקי.

ברור שכל אחד יבדוק לבד
כעניינו.

אבל לצאת עליו באופן גורף?!?!
לא בטוחה שזה נכון.

זה לא פרוץ בכל מקרה.


מה זה פרוץ זה הגדרה אחרת
עד כמה להיזהר זו עוד נקודה



אם הייתי נוכחת בהצגת הכתרה שהתבססה עליו
בישיבה דוסית
מה זה אומר?

בסופר, בתוכן ובקורא.

 

סופר מכניס את מה שיש בתוכו לספר, ולכן ככל השסופר עצמו בעל עולם תוכן בעייתי יותר ככה הספר יהיה יותר כזה.

התוכן עצמו- נראה לי ברור.

הקורא- היכולת של הקורא להיות ער לדברים הללו ולהפריד בין הדברים, לא ללכת שבי אחרי הסופר.

 

ספרים נקיים, יכולים להביא אותך הרבה פעמים לחשוב ולשאול שאלות מהותיות ומשמעותיות על דרך ההתנהגות שלך, על היחס שלך לדברים. יש לספר כח רב. אני מאוד אוהב ספרים וסיפורים, במיוחד מעולם הפנטזיה ל"ע, בעיקר

בגלל היכולת להעביר ביקורת נוקבת על החברה, האדם וההתנהלות שלהם. כמובן שתמיד עדיף ספרים של סופרים

יראי שמיים ונקיים, אבל מי שיש לו קומה רוחנית ויודע להפריד את הפירות מהקליפות- יכול לגעת גם בדברים שהם

לא תמיד הכי מושלמים(כמובן, שלא מדובר בספרים בעלי תכנים רעים של ע"ז או ג"ע)...

 

לאהבנתי

לכתוב על קומה רוחנית, לא אמרתי שאדם צריך להיות גדול הדור,

רק שתהיה לו קומה רוחנית.

גם אם לא הכי גבוהה, אלא רק עשה את המהפך של בניית קומה ראשונה ברוחניות-

יכול להתחיל לגלות את ה' יתברך במקומות קצת פחות טריוויאלים. ככל שהוא מתעלה

ככה הוא יכול לגלות במקומות יותר עמוקים(כמו ששלמה המלך גילה דברים שהיו במעמקי

השאול)

זו עבודה קדושה וגדולה...

 

כמובן שלא מדובר בעניין של איסור...

יש גם המון ספרים טובים גם בזמן חופשי אחר כמו האדם מחפש משמעות גברים מאדים ונשים מנוגה או הפוך לא זוכר חחח
אמנות האהבה של אריך פרום.. וכו'
כמובן אני לא יודע איזה שיעור אתה ובאיזה מקום בחיים אתה נמצא אבל שים לב שזה לא סותר את האמת והמוסר האלוקי שלנו . בהצלחה !

בגלל הכתב המרובע.






(ואז מה יגידו כל מי שלובש חולצות/ צמידים עם כיתוב מרובע?)

שמבטים של אחרים לא יגרום לך להימנע מלעשות את מה שאתה.. כלומר, אחרי שהגעת למסקנה שהספרים האלו והאלו הם סבבה והם טובים בשבילך.. הרבה פעמים חבר'ה מהישיבה, בלי ששמים לב אפילו, הם פשוט פוערים עליך עיניים כשאתה קורא בספרים (אצלי זה היה בעיקר בספרי קודש שהם לא בדיוק לפי המסלול של הישיבה) כאילו אתה איזה (ומחילה על ההקצנה) 'כופר'.. לכן הכי חשוב זה שתהיה שלם עם ההחלטה שלך ולא תפעל ע"פ מה שחברים שלך אומרים לך.. בהצלחה!!
נ.ב. אני לא מדבר על קבלת ביקורת.. זה קצת שונה ממה שדיברתי לעיל..

בטוח יש ספרים שהם "בסדר" ואין איתם בעיות הלכתיות. בסה"כ זה נשמע לי שאתה מתקדש. יש מדרגות בעבודת השם! דהיינו, אם עולה לך לבד בהרגשה שאולי עדיף לא לקרוא ספרים שאינם ספרי קודש - אז נשמע שאתה מזדכך.

 

אני חושבת שיש מקום שהוא לא רק בגדר "מותר או אסור", אלא קשור למקום בו אתה ספציפית נמצא. ולזה קוראים (שוב) מדרגות בעבודת השם.

יש שם ביאור מצויין.

אבל בעיקר כיף ללמוד מהספר, מאוד נוח לקריאה מעבר לעניין של הביאור.