פורום בני הישיבות (עמוד 32)

מה המקור לחשוב אחרת?

כיצד ניתן להמציא (משורש להביא, בני אהרו המציאו את הדם) מקור לכך?

נניח, יש 'היכי תמצי' שיהיה מותר לטלטל את האבנים בשבת. [אם ייחדו אותם בערב שבת].

 

[אני מדבר על 'היכי תמצי' כמושג, לא תרגום מילולי].

 

יש בספר טללי חיים (של החלבן) אלול תשרי שיחה על "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"

אני חושב שזה יענה לך אל כמה מהשאלות.

א. 2.22% (אני ביניהם )

ב. ?

ג. בלי אינטרנט: 96.67% (בעיקר C2 ו 208)

    יש להם משוקץ, בלי אישור מהרב: 1.11%.

@נער גבעות מצוי

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אתה פשוט כוכב, (וזה אולך טוב עם נער גבעות) 

אובה נערי גבעות וכובים.

 

(אפוא אתה לומד???)

א. רק עם "טיפש" (לא הייתי קוראלפלאפון נוקיה 208 טיפש)

ב. יש ל- 90% מישיבתינו פלאפון טיפש

1 אני לא חושב שזה נכון, אז לא. ולא בגלל שאני לא יכול בלי זה חו
2
א בערך 5
ב בערך 55
ג בערך 40

אתה רק מתלבט איך להרגיש, או שיש לך איזו שהיא שאלה מעשית?

אם כל ההתלבטות היא איך להרגיש, אל תתן לזה לתפוס אצלך מקום כ"כ מרכזי, עד כדי שזה יפריע לך ללמוד.

[אפשר, ואולי רצוי להרגיש כאב על המצב, אבל לא עד כדי כך].

אם יש לך שאלה מעשית שגוגעת לזה, זה יותר מורכב.

 

ובכללי, נראה לי ש'דברים לא הכי ישרים' דורש דיון פרטני, מה הוא גניבה ממש, ואסור בכל מצב, ומה הוא לא ההתנהלות הרצויה, אבל יכולה להיות לו הצדקה בנסיבות מסויימות, ואם כן, מתי יש לו הצדקה.

אולי הם יתנו לך תשובות ויראו לך שהתמונה היא לא בטוח כמו שהשמועות בתוך הישיבה מראות

תנסה להפריד בין דברים שעושים אצלכם. 

 

יש דברים שהם כנראה לא בסדר מכל כיוון- כמו לדווח על תלמידים שלא נמצאים. 

 

ויש דברים שניתנים לפרשנות, כמו לדווח על המוסד כעל חרדי. 

 

ידעת שקריטריון מרכזי כדי לקבל מלגה ללימודים גבוהים בתור חרדי הוא איפה למדת בתיכון? מה שאומר שאתה יכול להיות חרדי לחלוטין כי נהיית כזה אחרי התיכון, או אחד שלמד עד התיכון במוסדות חרדיים ואז עבר משם, אבל יש לו את אותם חוסרים כמו לרוב החרדים- אבל לא לקבל מלגה, ולעומת זאת אתה יכול להיות מסורתי שלמד בתיכון חרדי כי ככה יצא וננשאר מסורתי או הפך חילוני לחלוטין, או לחילופין דתלש שכבר בגיל התיכון פזל החוצה והשלים את כל ה'פערים' בינו לבין חילוני ממוצע (בתרבות, לימודים או גם וגם- זה כבר תלוי אופי), בגלל ההורים סיים בתיכון חרדי (שיכול להיות בדיוק כמו ישיבה תיכונית רק עם כיפה שחורה)אבל אחרי התיכון זרק הכל, ועדיין הוא יקבל מלגה שמיועדת לחרדים, כי הוא היה רשום לתיכון חרדי. 

 

למעשה אם תסתכל קצת מה קורה מסביב- ההטבות לחרדים לא נובעות מהיותו של אדם יותר דתי, יותר מאמין או פחות ציוני, אלא אך ורק משיוכו לחברה שיודעת לקמבן את עצמה. בגלל שהחברה החרדית כל כך רחבה, גם ההגדרות רחבות. אתה יכול להיות חרדי מודרני, חרדי שמרן, חרדי מסוג אחר- ועדיין להכנס להגדרה. 

 

יכול מאד להיות שמה שראשי הישיבה שלך עושים הוא אפילו בסדר גמור מבחינה חוקית. ההגדרה של מיהו חרדי היא לא לגמרי ברורה, ואין שום סיבה בעולם שאם יש הטבה ללומדי תורה מסויימים לא יקבלו אותה לומדי תורה אחרים. 

 

אמנם אתה יכול לומר שעדיין הם מגדירים את עצמם מול החוק באופן שהם לא מגדירים את עצמם בבית, אבל בעיניי זה עניין שולי. לחרדים כואב שדתיים לאומיים מקבלים דברים גם כן. לפני כמה שנים כשרצו לבטל את חוק טל והפוליטיקאים החרדים קיבלו איזשהו תיקון בחוק שיאפשר לבחורי ישיבות לא להתגייס- ברגע שהם שמעו שיש ישיבות גבוהות שמתכוונות להשתמש בחוק הזה גם כן, הם ביקשו לשנות אותו ככה שרק חרדים יוכלו לקבל את זה. (ואלה לא שמועות, אנחנו קוראים בבית עיתונים חרדיים.. שם לא טורחים להסתיר את זה). 

 

אז בקיצור אם הרבנים שלך מצליחים למצוא את הפרצה בחוק שמאפשרת את זה- אשריהם. ואם החוק לא מנוסח בצורה שדומה ל- "מוסדות שיקבלו את ההטבות הללו מתחייבים לשנוא את המדינה, להטיף נגדה, לא לחגוג את יום העצמאות, להפגין נגד גיוס ולא לתרום שום שקל למוסדות ממלכתיים וציוניים", אז כנראה שאפשר למצוא את הפרצה הזאת.

 

 

אפשר להרחיב רבות בבעייתיות בעניינים הללו, אבל השאלה כפי שאדם כל שהוא אמר היא מה אתה יכול לעשות בנושא?

באופן אישי, תדאג ללמוד כמו שצריך (בשאיפה ל100%).
תנסה להיות אדם ישר והגון בכל מעשיך.

ביחס למסגרת, זה אכן בעייתי בכל עולם הישיבות מי פחות ומי יותר, לכן אינני חושב שראוי שזה ישפיע לך רבות על הלימוד בזמנך בישיבה ובהמשך תנסה לחשוב אם יש דרך שתוכל לעזור בתיקון הבעיות הללו.

שאתה מעוניין בו ותחליט אם זה מתאים לך או לא

פשוט.

 

המידע אמין. התלמידים מדווחים כחרדים שכאילו לא היו אמורים להתגייס ואז כשמתגייסים אז הישיבה מקבלת מענק שאנחנו "תומכי גיוס", למרות שאין פה אף אחד חרדי וזה בכלל לא אמת.

אחד החבר'ה שאל את אחד הרמי"ם והוא אמר לו שככה מתנהלים בכל עולם הישיבות, ושבלי קומבינות אז אין ישיבות.

ואני בכלל לא בטוח שזה כסף של המדינה, אני חושב שזה קרן של תורמים מחו"ל שיש להם עניין לעודד גיוס חרדים, וההנהלה עובדת עליהם ולוקחת את הכסף הזה להחזקת הישיבה.

 

אני עדיין לא יודע ה לעשות. זה נראה לי כשקר ללמוד תורת אמת, תורת חיים ככה.

 

אבל אני צריך לשים את עצמי יותר צדיק מהרבנים של הישיבה?

מה שחיצוני לך - לא רלוונטי. גם אם הוא סמכות עם זקן ארוך וכו'.

תחליט על הקווים האדומים שלך אח"כ תלך לר"מ, ראש ישיבה תשאל אותו על הנושא בצורה לא מתריסה

אם אתה מקבל תשובה ברורה אז יש לך את כל הנתונים

ואז אתה יכול להחליט האם זה מחוץ לקו שלך או לא.

אתה יכול להחליט שקומבינות יש בכל מקום וזה לא התפקיד שלך. 

ואתה יכול ללכת לדווח למדינה.

ואתה יכול להגיד שיש ביקורת מהמדינה אז שתפקח בעצמה.

ואתה יכול לעבור ישיבה.

ואתה יכול להשאר.

ואתה יכול להגיד שאת המעט שנים שאתה כבר לומד אתה רוצה לעשות את זה במקום עם פחות קומבינות.

העיקר - ההחלטה שלך בלבד.

העיקר בישיבה לדעתי זה לא הלימוד זה הקשר לת"ח. גדול שימושה. דומה למלאך צבקות.

שאתה מאמין למה שהוא אומר. (בלי קשר לתוכן) הוא מדבר ואני מאמין לו. אז אתה יכול לשאול את עצמך איפה הדברים עומדים מבחינתך.

 

 

למה לא לשאול רבנים בישיבה ישירות?

לשאול האם נעשה כך וכך בישיבה? תשובה: כן. החלטה שלך:________

רק כאן אני לא רואה דרך שאתה באמת תטפל בבעיה...

אם תמצא ישיבה שהיא יותר ישרה ותעבור לשם, מובטחני ואני מוכן להבטיח שתצליח בלימוד יותר

אם קשה לך עם זה- לך למקומות שעושים מה שצריך בלי להתנחמד לכסף(הר המור ידועה ככזו)

אבל קח בחשבון שגם אין הרבה כסף בגלל זה...

תברר טוב טוב את הפרטים ואם תגלה שזה ככה - לך תשאל את הרב שלך על פשר הדבר ותראה מה הוא יענה לך

לא מניחים את דעתך כדאי לך לעבור לישיבה אחרת, אני בטוח שלא כולם עושים ככה.
אם הם משקרים לתורמים זה ממש גזל גמור וזה נורא ואיום

בס"ד

כל עוד זה לא בא על חשבון הלימוד וזה באמת נקי, אני לא רואה בזה שום בעיה.

וכדברי חז"ל "חכמה בגוים, תאמין".
אבל עיקר הזמן בישיבה אמור להיות מוקדש ללימוד תורה ולא לקריאת ספרים

בס"ד

רוב הזמן בישיבה בלאו הכי מוקדש ללימוד תורה. אני מניחה שהוא דיבר על השעות המתות כגון הפסקת צהריים ובלילה מאוחר.
בשעות אלה אישית לא נראה לי שיש בעיה לקרוא וכמדומני שגם אתה תסכים איתי שאין עם זה בעיה עקרונית אלא שלך זה אולי לא מתאים.

אישית אני לא קורא בישיבה מלבד רפרוף בספרים בשבת, כי אני לא רוצה להיגרר לקרוא יותר מדי

בס"ד

אבל להכליל את זה על כולם יהיה עצוב טיפה..

I rest my case.
And once again I was right

תודה על האישור

בס"ד

בכיף בכיף, תמיד פה לשירותך..

אתה חושב שאתה מפיק ממנו תועלת כל שהיא?

[למשל, תועלת בריאותית, או מבחינת הרגשה, וכדומה].

גם מהכדורגל אני לא מפיק תועלת חוץ מהנאה, אבל איפה שהוא יש לי חשד שיש תפיסות לא תורניות בכל דבר בעל תוכן שאני קורא ולא בא ממקום של יראת שמים, דברים דקים של מידות מה חשוב לסופר בחיים וכ"ו.

מומלצים:

הר חיים סבתו-כולם
מיכאל שיינפלד-מים שאין להם סוף
ספר בשם "פריחת ההרדופים"/מ"מ (אאז"נ)ביינישים שכותב מנקודת מבטו על הווי הצבאי תוך המלחמה.
אורנה בורדמן-כולם
הדסה קלוש-כולם
ספרים בהוצאת מייזליק
ספרים בהוצ' ספריית בית אל- אני מאד אוהבת את "הלל ממוצב המזח" של מנחם מיכלסון. ספר חזק מאד.
ספרים נוספים בהוצאה זו/הסופר זאב שרון:
בניחוח חדש
שניים אחרי המלחמה.




אם אזכר אכתוב עוד.
סופר וק"ו ירא שמיים משפיע הרבה על נפש הקורא.



הרבה נחת דקדושא!

השאלה היא האם ההשפעה טובה?

כתבתי לעיל שדעתי היא שההשפעה אכן טובה ומבורכת במקרים רבים, אמנם ראוי להעניק חשיבה נוספת אודות מה לומדים משם אבל לא להתנגד באופן טוטלי.
כפי שכתבתי לעיל "חכמה בגוים תאמין", "תורה בגוים אל תאמין".

של (הרב?) מיכאל שיינפלד - אבדות. מאוד מומלץ

בניחוח חדש מאד לא נקי. בבחינת סיפרי עגבים

יש רמיזות בוטות על קשר מיני בין בחור לבחורה. ועוד לפני יש שם תיאור של מה עושה לבחור כשהוא רואה בחורה בחוסר צניעות. זה שהמחבר שם כיפה על הספר ומצטט פסוקים רבים אינו הופך את הספר לנקי.

ברור שכל אחד יבדוק לבד
כעניינו.

אבל לצאת עליו באופן גורף?!?!
לא בטוחה שזה נכון.

זה לא פרוץ בכל מקרה.


מה זה פרוץ זה הגדרה אחרת
עד כמה להיזהר זו עוד נקודה



אם הייתי נוכחת בהצגת הכתרה שהתבססה עליו
בישיבה דוסית
מה זה אומר?

בסופר, בתוכן ובקורא.

 

סופר מכניס את מה שיש בתוכו לספר, ולכן ככל השסופר עצמו בעל עולם תוכן בעייתי יותר ככה הספר יהיה יותר כזה.

התוכן עצמו- נראה לי ברור.

הקורא- היכולת של הקורא להיות ער לדברים הללו ולהפריד בין הדברים, לא ללכת שבי אחרי הסופר.

 

ספרים נקיים, יכולים להביא אותך הרבה פעמים לחשוב ולשאול שאלות מהותיות ומשמעותיות על דרך ההתנהגות שלך, על היחס שלך לדברים. יש לספר כח רב. אני מאוד אוהב ספרים וסיפורים, במיוחד מעולם הפנטזיה ל"ע, בעיקר

בגלל היכולת להעביר ביקורת נוקבת על החברה, האדם וההתנהלות שלהם. כמובן שתמיד עדיף ספרים של סופרים

יראי שמיים ונקיים, אבל מי שיש לו קומה רוחנית ויודע להפריד את הפירות מהקליפות- יכול לגעת גם בדברים שהם

לא תמיד הכי מושלמים(כמובן, שלא מדובר בספרים בעלי תכנים רעים של ע"ז או ג"ע)...

 

לאהבנתי

לכתוב על קומה רוחנית, לא אמרתי שאדם צריך להיות גדול הדור,

רק שתהיה לו קומה רוחנית.

גם אם לא הכי גבוהה, אלא רק עשה את המהפך של בניית קומה ראשונה ברוחניות-

יכול להתחיל לגלות את ה' יתברך במקומות קצת פחות טריוויאלים. ככל שהוא מתעלה

ככה הוא יכול לגלות במקומות יותר עמוקים(כמו ששלמה המלך גילה דברים שהיו במעמקי

השאול)

זו עבודה קדושה וגדולה...

 

כמובן שלא מדובר בעניין של איסור...

יש גם המון ספרים טובים גם בזמן חופשי אחר כמו האדם מחפש משמעות גברים מאדים ונשים מנוגה או הפוך לא זוכר חחח
אמנות האהבה של אריך פרום.. וכו'
כמובן אני לא יודע איזה שיעור אתה ובאיזה מקום בחיים אתה נמצא אבל שים לב שזה לא סותר את האמת והמוסר האלוקי שלנו . בהצלחה !

בגלל הכתב המרובע.






(ואז מה יגידו כל מי שלובש חולצות/ צמידים עם כיתוב מרובע?)

שמבטים של אחרים לא יגרום לך להימנע מלעשות את מה שאתה.. כלומר, אחרי שהגעת למסקנה שהספרים האלו והאלו הם סבבה והם טובים בשבילך.. הרבה פעמים חבר'ה מהישיבה, בלי ששמים לב אפילו, הם פשוט פוערים עליך עיניים כשאתה קורא בספרים (אצלי זה היה בעיקר בספרי קודש שהם לא בדיוק לפי המסלול של הישיבה) כאילו אתה איזה (ומחילה על ההקצנה) 'כופר'.. לכן הכי חשוב זה שתהיה שלם עם ההחלטה שלך ולא תפעל ע"פ מה שחברים שלך אומרים לך.. בהצלחה!!
נ.ב. אני לא מדבר על קבלת ביקורת.. זה קצת שונה ממה שדיברתי לעיל..

בטוח יש ספרים שהם "בסדר" ואין איתם בעיות הלכתיות. בסה"כ זה נשמע לי שאתה מתקדש. יש מדרגות בעבודת השם! דהיינו, אם עולה לך לבד בהרגשה שאולי עדיף לא לקרוא ספרים שאינם ספרי קודש - אז נשמע שאתה מזדכך.

 

אני חושבת שיש מקום שהוא לא רק בגדר "מותר או אסור", אלא קשור למקום בו אתה ספציפית נמצא. ולזה קוראים (שוב) מדרגות בעבודת השם.

יש שם ביאור מצויין.

אבל בעיקר כיף ללמוד מהספר, מאוד נוח לקריאה מעבר לעניין של הביאור.

 

לי עוזר לשמוח בתפילה לבוא כמה דקות לפני ולשיר ניגון, לאו דווקא ניגון שמח אפילו ניגונים עצובים מכניסים אותך לאווירה של תפילה, כמאמר התניא על תיקון האריז"ל לומר את המזמור של "תשמיעני ששון ושמחה... השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה..." לאחר תיקון חצות ליפני הלימוד, שכל העיניין של העצב הוא רק השמחה והדביקות בה' יתברך שבאה אחריו, ויש לזה מעלה מיוחדת כאור הבא מהחושך

בהצלחה ממש!!!

ממליץ לך כרגע במקום שאתה נמצא-

שיעור של הרב אייל ורד על "שעשה לי כל צרכי" במכון מאיר

ושיעור של הרב ליאור אנגלמן על ר' צדוק, גם במכון מאיר

רעיון יפהפה

תצליחו בלימוד, ללמוד על מנת ללמד, לשמור ולעשות

עלו והצליחו, לימוד פורה, מועיל, מהנה ומוצלח, לכם, לכולנו ולכל ישראל

בס"ד

http://www.srugim.co.il/?p=159920

1. ספר קודש שהוא אוהב.
2. סטנדר שולחן, אם יש שולחנות שם.
3. כוס רב פעמית לקפה, אם הוא אוהב.

בהצלחה שיהיה לו, לך ולכולם

בס"ד

/Forum/Forum.aspx/f104
(ואולי גם לפורום אקטואליה וחדשות /Forum/Forum.aspx/f177)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אפילו לשלוח בפרטי.. הבנתי שזו ישיבה חרדית אבל מעורבת.. לא בדיוק משרפה וגם די קטנה מבחינת כמות אנשים.

האם אפשר להגיע בשיעור ב' ולהיכנס למסלול כמו של שיעור א'?

מכיר לא מעט אנשים שיצאו משם חרדים לכל דבר וענין)

ושם הבנתי זה הרבה יותר רך.. אני מחפש מקום ללמוד בו בריסק ולהיות תלמיד הרב קוק

צריך ללמוד אצל ת"ח שמומחים לשיטה שלו,

כמו שכדי לדעת עיון בשיטת בריסק צריך ת"ח שמומחים ללימוד הזה.

אבל זו ישיבה דת"ל, שנדמה לי שיש בה נטייה בריסקאית].

לא מכיר בכלל איך הלימוד שם,
אבל נראה לי יש בחינה של בריסקאות

וגם הגוש פחות מתאים לי..

כדי לדעת למקד יותר.

עד כה:
1. מחפש לימוד בריסקאי.
2. ישיבה גבוהה. (שנה-שנתיים או חמש+ שנים)

מה עוד?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני סיימתי שיעור א' ומחפש מקום אחר, אלו הקריטריונים כעת

אחרי שיהיו לי שמות של ישיבות אני אוכל לברור עם עוד קריטריונים שכרגע "שמורים במערכת"..

ישיבה גבוהה הכוונה ללפחות 4 שנים..

הקריטריונים האלו הם העמוד שדרה של מה שאני מחפש, אפשר להוסיף גם ציוני-דתי אבל לכאורה זה מיותר, מה עוד שאם הישיבה לא ממש משרפה אולי זה גם יכנס לאופציות (ואח"כ לחזור לישיבות משלנו)

לא הבנת את כוונתי.
למיטב ידעתי יש כמה ישיבות בירושלים של בריסק,
חרדיות לכל דבר וענין כמובן,
לא יודע האם הם שורפים כ"כ,
הם פשוט חרדים..
למה לא לנסות?

הפער בין העולמות

כמה תלמידים יש? מגיד שיעור - כלומר אין שיעורים באמצע השבוע? מאיזה רקע (רמה) אפשר להשתלב טוב בישיבה? כמה שיעורים/וועדים/קיבוצים יש?

באתר הזה יש פירוט של ישיבות גבוהות/הסדר ומכינות לוגיהם עם תיאור של כמאה מילים על כל מקום + פרטים טכניים.
לדעתי, האצר עוזר במציאת מקום מתאים
בהצלחה

הדגש שם הוא על הלימוד בעיון (בריסק) בתפ"צ יש יותר דגש על השקפה [חרדית]...

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יש בכך יתרון גדול, אם יהיה לך רבאק לימודי וכח לזמן שלם בישיבה. אבל צריך לבחון אם זה יתיש אותך או שתרגיש ירידה בעקבות ואז זה כבר לא מומלץ.
כמו כן, חא מומלץ לשיעור א...

בס"ד

 

לא אוהב ולא מבין כ"כ את הלחץ של בינישים באלול.. צריך רוגע. מחשבה.

אני יודע שאפשר למצוא באינטרנט מידע כיצד לעקוף אותו אבל אני לא יודע ולא רוצה לדעת ככה שבשבילי הוא מסנן מעולה.

1. אנחנו שוטפים בתורנות, יש מכונה רק לבשרי,

באמצע שבוע יש עובדת מטבח שמארגנת את האוכל, התורנים עוזרים לה קצת,

בשבת הכל אנחנו, אבל אוכלים (בשבת) בחד פעמי.

2. יש מקומות קבועים אין אחראי ב"מ באופן רישמי.

3. בגדול יש  ב 9 שיעור קצר באמונה\מוסר לחלק מהשיעורים. ב 12 שיעור עיון,

בהפסקת צהריים יש לפעמים שיעור, ב 6 וחצי שיעור אמונה לכל שיעור, ב 10 בלילה יש לפעמים שיעור.

4. לא הבנתי

5. באזור 60 אחוז, אבל הרבה קמים למניין אחר (לא של הישיבה) ב 8.

 

בהצלחה! 

1. עובדים, אני חושב אחרי כל ארוחה.

2. אין תורנים פעילים. יש מקומות קבועים.

3. 16:30-19:00 של חול. כל השאר קודש. י"א-י"ב 3 שעות חול.

4. ר"ח, יומי ירושלים והעצמאות, פורים וחנוכה. 

5. בתחילת שבוע 96%, ובסופו 88% בערך. 

1. צלחות וסכו"ם- כל אחד לעצמו. כלי הגשה- בוקר וערב ושבתות- תורנים. צהריים- עובד של הישיבה. הכל עם עם סקוטצ'. תורנים שוטפים כלים, מגישים ומפנים, מנקים שולחנות, מטאטאים או שוטפים רצפה.
2. כל אחד תופס מקום פנוי בתחילת השנה, וזה מקומו לשאר השנה.יש, אחראי על הספרים.
3. שיעור ראשון אחרי א. בוקר, בהלכה או מוסר ע"י הר"מ של כל שיעור. פעמיים בשבוע שיעור הלכה או תנ"ך של ראש הישיבה מיד אחרי התפילה. אח"כ סדר בוקר, שיעור עיון, אחרי מנחה יש שיעורים לפי שיעור או חברותות בוגרות, בערב סדר בקיאות.
4. ימים מכוננים בהחלט, חוויות חשובות שנשארות.
5. לא יודע להגיד. יש גם מניין נץ, ומניינים אחרים.

1. באמצע שבוע-עובדים שוטפים כלים. בשבתות-יש מחזור התורן שמקבל 800 ש"ח לשבת.

שוטפים במכונה.

ויש תורנים מכל הישיבה לערוך שולחנות לארוחה הבאה.

2.יש מקומות קבועים.

אין אחראי בימ"ד אבל יש ספרן.

3.עד 13:00 גמרא עיון הפסקת צהרים, עד 17:00 בקיאות ואז שלוש שיעורי תיכון.

4.?

5. 95%

 

1. יש תורמים בשבתות וארוחות ערב ששוטפים במכונה יוצא שלוש תורנויות בשנה לתלמיד בעיקר לשטוף כלים
2. יש מקום קבוע בבית מדרש לפי רשימה שהאחראי מקומות תולה בנוסף יש אחראי על הספרים בבית מדרש
3. 11 וחצי בימים שני ורביעי שיעור עיון בשלישי ב3 ורבע שיעור כללי ושישי בבוקר שיעור עיון בימי שלישי בערב יש שיעור על הסדר ערב בשמונה וחצי בנוסף מחמש עד שבע יש שיעורי מחשבה מוסר ותנך למי שמעוניין אם רבנים קבועים או מרצים מתחלפים
4. רוב האירועים המיוחדים בישיבה, ראש השנה וכיפור חנוכה פורים שמחת תורה חגי אייר שבועות כמעט הכול חוץ מפסח וזה ממש סבבה
5. יש באזור ה75 אחוז פחות או יותר (בעיקר פחות בגלל האברכים)אבל יש שטיבלך דקה וחצי מהישיבה עם תפילה כל 20 דקות

בס"ד

1. יש שותף קבוע לבוקר וצהריים וערב התורן שוטף.
2. מקומות קבועים כאשר כל אחד תופס לו מקום בתחילת שיעור א'.
3. סדר הלכה מיד אחרי שחרית, אחרי א. בוקר שיעור באם הבנים שמחה ואז סדר עיון עד אחת ובסופו סדר מוסר של רבע שעה. בשלוש מנחה ואז סדר בקיאות כשבתוכו משולבים שיעורים בתורת הרב קוק, א"י, חסידות ועוד. אחרי ארוחת ערב יש רבע שעה סדר לימוד על ענייני התפילה (מומלץ!!!!!), ערבית, סדר משנה קצר ואז סדר ערב שהוא מוקדש למסכתות קצרות שמטרתו להתחיל מסכתות ולסיימם כך זה נותן חשק רב יותר ללמוד כאשר רוכשים מסכתות.
4. אירוע טו בשבט גדול, הילולות לרבנים ועוד...
5. נוכחות כמעט מלאה.

ישיבה גבוהה א'-

1- ישנה אפשרות לסכו"ם רב פעמי, צלחות כל אחד לוקח  ושוטף  (ידני כמובן...)
תורנים מסדרים את החד"א בשבת......

2. יש מקומות קבועים

3. לא הבנתי את השאלה- יש מערכת קבועה עם לוח לשיעורים משתנים....
4- סעודת מצווה ,דברי תורה, והולכים לר"מים ימים נוראים- כולם בתפילות......

5- יש כמה מניינים בשבת- הרבה אם לא הרוב- מניין א'. ביום חול- הרוב במניין המרכזי..... (אין הרבה כ"כ שהולכים למחוץ לישיבה. הכי גרוע 9% נראלי...)

ע"כ ישיבה גבוהה א'!

 

ישיבה קטנה בה למדתי....

1- חד"פ...
יש תורני שבת א'  מהם שוטף כלים בשבת לארוחת הבוקר וכו'..  תורני חד"א- מנקים כל יום את החד"א אחרי הארוחה, מפנים לחם לפחלחם (בשמיטה- יש מקום לקדושת שביעית ליד כל שולחן בעיקרון אבל התורנים הם ה"מאספים"....

2-  מקומות ישיבה קבועים לרוב לא משתנים יותר מדי בפרט המקומות שלתפילה (לא אותם  מקומות...)

3-

 

7:15- שחרית
איזור 8:15- גומרים שחרית (בימי ב' וה'- 8:30 ככה....)- ארוחת בוקר.  (לחלק מהשיעורים שיעור אמונה בימים משתנים)

9:15- עיון (שיעור וסדר)

(11:00- הפסקה-חצי-רשות ל15 דק'...)

13:00- ארוח"צ+הפסקת צהריים
14:30- סדר נ"ך
15:00- מנחה
איזור 15:30 (היינו אחרי מנחה)-  סדר צהריים (לשיעורים הנמוכים -  שיעור וסדר)

(17:00- הפסקה-חצי-רשות ל15 דק')

18:30- סדר הלכה (בימים מסויימים שיעור אמונה, משתנה בין שיעורים)

19:15- ארוחת ערב

20:00- סדר מוסר  15 דק' (לחלק מהשיעורים שיעור אמונה בימים משתנים...)

20:15- סדר ערב (חובה. כמובן.)

21:15- ערבית
איזור21:45 -נגמרת ערבית. וזהו....

4.אירועי הישיבה- מארחים אורחים מזדמנים, בוגרים וכד'... משתנה באיזה יום(ימים נוראים- ר"ה בבית, יוה"כ- אשכנזים בישיבה. שמיני עצרת- ישיבה)

5. נוכחות בתפילה- הולך ומשתפר...  הרוב, זה בטוח! אני מעריך כ80%.....

1. בבוקר שוטפים לעצמנו. צהריים שוטפים עובדי המטבח (מדהימים ונפלאים שאנחנו בקשר טוב איתם) ובערב יש 2 אברכים (בד"כ) מהישיבה ששוטפים ומארגנים כעבודה בשכר. חוץ מזה לכל ארוחה יש תורנים שמארגנים את כל המסביב. בשבתות - בער"ש שוטפים הכל, בשבת בבוקר משאירים למוצ"ש (הכנה מקודש לחול וכו') ובמוצ"ש עובדים כמה חבר'ה בשטיפה בשכר.
2.מקומות קבועים. אין בהגדרת התפקיד אחראי בית מדרש, הגבאים מתעסקים במה שצריך.
3. מלבד שיעורי עיון, יש שיעורים כלליים מראשי הישיבה פעם בשבוע, שיעורים בשעות אחה"צ לקראת סוף סדר ערב בכל מיני נושאים (תנ"ך, כוזרי וכו') ויש עוד שיעורים יותר קטנים, שמיועדים לשיעורים/חבורות לימוד ספיציפיות בכל מיני נושאים - לפני סדר בוקר בעיקר, אבל גם באמצע היום.
4. ימים מאוד מיוחדים ובעלי משמעות. בתור מי שאחראי על להקת הישיבה בשנתיים האחרונות השמחה מאוד עוצמתית וחיה - יום העצמאות, פורים וכו'. כנ"ל ימים נוראים בדרכם שלהם.
5. האמת שאני מפחד להעריך, בעיקר כי אני יושב בחלק הקדמי ביותר של ביהמ"ד ולא תמיד שם לב כמה מלא מאחורי, וגם כי אמנם לא כולם מגיעים ב"הודו", אבל כן מתמלא תוך כדי. באופן כללי - נוכחות טובה+-, אני מאמין.

א. חדר אוכל ושטיפת כלים: תורנות כל שבוע 4 אחראים אחרי כל סעודה שהכלים יהיו שטופים (הריים וערב במדיח) וחדר האוכל נקי ומסודר.
ב. מקומות בבית המדרש: יש מקומות קבועים לכל הבחורים, כמו כן יש אחראי בית מדרש שאחראי לדאוג לכך שהספרים יוחזרו למדפים, אחראי על בעלי קריאה, חזנים, חילוק תפקידים שונים בתפילה, הדלקת אורות במשך כל היום (מלוח חשמל) ועוד דברים).
לוז שיעורים: לא הבנתי את השאלה, אבל אנסה לכתוב משהו שאולי יענה לשאלתך, 7:00- 8:15 שחרית, לאחר מכן לימוד של 7 דק שניים מקרא. ארוחת בוקר עד 9:10. לאחר מכן שיעורים וסדר בוקר (גמרא עיון) עד 12:30, ארוחת צהריים והפסקה אוכה עד 13:45. לאחר מכן מנחה. 14:00 שיעור וסדר בבקיאותעד 15:45. ואז 4 שיעורי חול עד 18:45. ארוחת ערב עד 19:30, ומאז עד 21:00 סדר ערב בקיאות חובה וערבית. לאחר מכן משתחררים ועושים מה שרוצים- ישנים, פעולת מדריך, מדברים ומבלבלים את השכל...
ד. ימים נוראים: בישיבה חובה.
שמחת תורה בישיבה.
ימי שישי: יוצאים להפצות בעיר ולהתנדבויות.
חנוכה: מדליקים את העיר (מחלקים חנוכיות וכו)
פורים: בישיבה בלילה חובה ביום רשות.
צומות: לומדים עד 12:30.
יום העצמאות: בלילה. בישיבה,ביום בבית.
יום ירושלים: ריקוד דגלים בעיר (לא בירושלים).
נוכחות בתפילה: חובה (כמובן) 80% מגיעים. אלא אם כן נוקטים באמצעים כגון מי שלא מגיע לתפילה כף לבית עד שהוריו באים לחתום בישיבה שהוא יקום מכאן ולהבא.

תשפיע ותשאף למה זה קשור מה אחרים עושים??

1. תורנים שוטפים כלים (מאידיאל! הראש ישיבה אמר שיכלו להביא מישהו שישתוף את הכלים אבל בכוונה אנחנו - עובדים על המידות בפועל!) תדירות של איזה שלוש פעמים בשנה, שבוע תורנות של שטיפ כלים הוצאת אוכל והחזרה ניקוי החדר אוכל.

2. כן, יש גבאי, אחראי על התפילות והספרים אני חושב. ויש תורנות החזרת ספרים בין הישיבה כשכול יום מתחלף התורן.

3. אני אכתוב על השיעורים שמעבר (לא על השיעורים שיש כל יום):

ראשון 20:30 ברכת שלום -ראש הישיבה

שני 18:00 הלכה - ראש הישיבה

שלישי 19:00 מוסר 19:30 ליקוטי מוהר"ן - ראש הישיבה

רביעי 20:00 אורות הקודש - ראש הישיבה

חמישי 13:30 הלכה - הרב בנימין שטיין

חמישי 22:00 זוהר - ראש הישיבה

חמישי 23:15 תניא - ר"מ מהישיבה

שישי בבוקר:

08:45 הלכות שבת - ראש הישיבה ובמקביל תניא עם ר"מ בישיבה.

בנוסף יש שיעור ביום שני בצהריים לא זוכר בדיוק.

4. ביום ירושלים נוסעים לשמואל הנביא ולכותל וביום העצמאות רק לשמואל הנביא. פורים ודאי בישיבה. סעודת פורים. יום כיפור שני מניינים ספרדי ואשכנזי. ראש השנה במירון. (הישיבה נוסעת למירון)

5. במנחה הרבה. שחרית לא חושב שכזה הרבה, כי התפילה בנץ ולא תמיד מצליחים לקום. ערבית יותר משחרית אבל לא כמו מנחה.

 

מה גורם לך לחשוב שתחזור לאותו חטא?

אולי הבניין שאתה בונה את עצמך מבחינת המידות וכדומה איננו הבניין והמבנה הנכון?

האם אתה מנסה למחוק את הקיים ולבנות משהו חדש או לתקן בעיות קלות?

קיצר, זה היה שאלה תמוהה ולא מובנת, מוזמן להרחיב כאן או באישי.

בהצלחה שיהיה

מה לעשות שאני לא הרב אליהו או הסטייפלר

אני מודע לחולשות שלי כאדם ואני יודע בודאות שאחרי כיפור הכל יחזור לקדמותו לכן העניין הזה של התשובה שידע בודאות שלא יחזור שוב לאותו חטא מרגיש לי לא אמיתי.

שמעתי בשמו של רב חשוב, שראוי לקבל בכל יום כיפור מצווה אחת בין אדם למקום ומצווה אחת בין אדם לחברו שעליהן עובדים בשנה הקרובה...
ככה יש התקדמות מסוימת

שבאותו רגע של התשובה אתה באמת לא רוצה לחזור לחטא בכלל.

גם הרמב"ם ידע ש"אין צדיק בארץ וכו'"

תרצה להסביר למה אתה מתכוון?

יש לי חברים די דוסים שהגדירו אותי ככזה, מהמכינה בעלי ומהר המור אז הם לא בדיוק הכי חפיפניקים...

זה הזה שהכי מנותק מהחברה למען התורה...

צול"ר זה אחד שהוא בעל עצבנות דתית מיותרת.. מרובע עד כדי טפשות (סליחה על החריפות..)..

וגם יהיה מנותק מהחברה למען התורה אם כי לא זו עיקר ההגדרה ואף אינה מחייבת בכלל.

כשעובדים את ה' בלי רב.
אם יש לך רב, יש לך ממי לדבוק בהנגותיו.
אם אין לך רב, אתה פשוט מנסה לעבוד על עצמך שאתה עובד על המידות, אתה הולך לקיצוניות השניה, הולך הולך הולך עד שאתה נופל לתהום.

ומשום מה גם די משעשעת

איפושהוא זה שלב די טבעי, הצולריזם הזה, שהמוון ביינישים חווים, ועוברים אותו. וזה בסדר.

הצבא זו אחלה הזדמנות לשטוף את הפילטרים

פירושו מישהו שעסוק בלימוד וזהו.

סוג של אחד שתן לו לשבת בבית מדרש ללמוד תורה ולשקוע בזה.

להבנתי גם יש איזשהו מאפיין התנהגותי שבדר"כ זה אדם יותר מופנם וכו'.

אני יכול לומר מנסיוני שהתורה בוודאי מחיה,אני חושב שזה דבר שנובע ברובו מאופי מסויים עניין הצול"ר.

אבל יש דברים רבים שאני עושה מהצד...


אבל כן, אני נהנה ללמוד וגם בזמני הפנוי אני אפתח ספר פעמים רבות

אני לומד בישיבה כבר שנתיים. יצא לי להיפגש בתופעות כאלו.

אני אגדיר צול"ר כאחד שקט כזה מופנם שבקושי מדבר עם אנשים וחששן כזה...סתם, הגזמתי קצת אבל ראיתי כמה וכמה אנשים כאלה. מבחינה מסוימת אני אומר, כזה אני לא רוצה להיות. רוצה להיות שמח וחי. 

השאלה שלי אם זה שהם דבקים אשששש בתורה, זה מחיה או קצת..

שאתה צריך להיות עצמך,שמח וחי זה מצויין אני גם כזה באופי שלי.
זה לא סותר את זה שאתה לומד ברצינות,וחשוב לך רצון השם ,וחשוב לך להתקדם ברוחניות.
אתה יכול להיות גם למדן טוב,וגם מי שאתה - והעיקר הוא ללמוד ע״מ לקיים ולהתקדם ולא ההספק.

אני מרגיש ממש קשור בתורה...
לא מסוגל לישון בלי סך לימודי מסוים.

אבל אני אחד האנשים השמחים, מחייכים ופעילים בישיבה.

קיצר, אתה יכול לרכוש אהבה וקשר לתורה גם בלי להיות שקט ומופנם
פשוט מחנך את עצמך שלא משנה מה, לא הולכים לישון בלי לימוד של משהו שנראה לך סביר,מבסוף זה חודר פנימה
בנוסף, צריך למצוא מה אוהבים ללמוד!

היינו בן אדם בחרדה נפשית מוסוות בחרדת קודש/ מופנם ללא שייכות לחברה מנותק כליל ואין דבר שמעניין אותו פרט להלכות טוען ונטען.

אומר מה אני, לענ"ד, חושב:
התורה מחיה כל אחד השאלה מיהו מי שקולט, מה קולט.

בד"כמגיעים לזה שעבודת ה' ולימודי אמונה לא נעשו באופן הדרגתי ומבוקר.

צריך תמיד לבדוק לפני כל תפיסה/ לימוד/ הנהגה.:
א. מה המצב הנפשי שלי לעומת זה

ב. מה המצב השכלי שלי לעומת זה.

אנו בעיקר מדברים על האופן הראשון.

אכן צריך רב לזה כפי שאמר ארי"ק בחכמה.
מה אגיד, הם, מבחינתם נמצאים בדרך הנכונה, עד שמתישהו הם יקלטו שהם לא נורמלים, חריגים, ומשונים לגריעותא.

לפעמים זו תסמונתאחרת שנקראת "גדול דור"..היינו ש:
או שהם עברו שלב של "צול"ר- והתגברו נפשית וכו'

או ששלב זה מעולם לא היה מנת חלקם אלא שהיה להם סדר פנימי בנפשם ופשוט החליטו להשקיע כל מרצם וזמנם בעבודתו ית' באופן היותא נעלה.

ה"קיצער"- אע"פ שיכול להיות שצריך ללמוד מהם על יכולות האדם המעשיים אך מבחינה נפשית, לרוב בני האדם מתאימה צורה אחרת, וצורה זו עלולה ממש להרוס אותם.

הם מרגישים דבר שהם מגדירים כחיות כשלמעשה זומעין תחושה סיפוק יותר עליונה של שמירת חיי הלכה.

מוותרים על הנאות שלהם בשביל תורה ולכן מגדירים אותם צולרים!! אין דבר כזה צולר.. יש מה שהתורה מתירה והוא רוצה להחמיר ותבוא עליו הברכה!!!

יש אנשים עם חרדות נפשיות על שמירת "מצוות" נגיד- בדאורייתא- אסור בכלל להקיל עד הסוף בכל נפשך ומעבר לזה!(זה לא מצב בריא, מצב שבו כל החומרות נהיות שורת הדין...) החומרא היא סבבה! השאלה המצב הנפשי! הוא מדאיג! הבנאדם חרד, כל הזמן שקוע בלחץ מטורף לקיים מצוות, ומודאג שלא החסיר שום דבר, ביטול תורה אצלו זה המניע הפסימי לחיים (אם אתה יודע מה זה אומר...)..

אנחנו לא אומרים שכל אדם שמחמיר הוא ככה, בכלל לא! אנחנו מדברים בספציפי- על האנשים שככה....

עליהם מדברים פה!

אנשים בריאים

שאל רבנים על "נערווען" (ככה קוראים לזה בישיבות החרדיות. אם אני זוכר נכון....)

כמובן בהדרגה ולא להחמיר ולחפף במקום אחר... וגם לא להמציא חומרות.. אבל מה שאסור אסור והמחמיר עפ"י חכמים תבוא עליו הברכה.

על מה שהצגת כ"לא"

לא יודעת מה זה צול"ר..רק יודעת שהוא "צולה" כבשים נהדרר..עושה על האש מדהים. ..@לקוס

תהיה בטוח שלקוס לא צדיק.ולגבי הרע לו?הוא מכיר אותי..הסכוי שיהיה לו רע עומד על 0%

אז היו אמורים להגיד 'צורל' ולא 'צולר'

צדיק ורע לו ר"ת צו"ל.תוסיף את ר השיוך והמקצוע בשפות האנגליות ואידיש יצא לך צול-ר...(ביידיש זה צולער).
לא בכדי בחלק מהמקומות נקרא שמו צולניק.על בסיס שיפוצניק.

כמו שפרומר זה משהו חרדתי באישיות ולא קשור לתורה-

יש מל"צר (מועמד לצו"לר)

יש צו "ריאשוין"(בהברה אשכזנית)

יש צ"צ (צו"לר צעיר)

צצ"מ (צו"לר צעיר מתקדם)

צ"מ (צו"לר מתקדם)

צצ"ב (צו"לר צעיר בכיר)

ט"צ (טרום צו"לר)

צו"לר

ורמ"שצ (רב מג של צו"לריות)

הדבר הכי בולט (לדעתי) בדיון הזה, הוא הטעות של שימוש ב"מושגים".

 

דיון שלם על 'צול"ר' כשכל אחד מדבר על משהו אחר שהוא קורא לו 'צול"ר'...

 

אחים יקרים, לפני שדנים על משהו כדאי לבדוק שהבנו על מה הצד השני מדבר! (אגב, נכון מאד גם ב'לימוד')

לי אין ייסורין של אהבה אלא בגלל שאני לא איזה צדיק גדול אז יש לי ייסורים, אבל להגיע למצב שהתורה מחייה בן אדם זה ממש לא קשה, בעיקר לנער, פשוט אם מישהו רגיל ללמוד כל יום שעות רבות תורה. ופתאם שבוע שלם הוא לא לומד- הוא מרגיש שהוא לא שווה כלום והוא חסר תכלית, כי התורה הופכת להיות ה"דלק" שלו.

צול"ר פרושו צדיק ורע לו.

ההגדרה המדוייקת מופיעה בתניא בפרק י>>

"והנה כשהאדם מגביר נפשו האלהית ונלחם כל כך עם הבהמית עד שמגרש ומבער הרע שבה מחלל השמאלי כמ"ש ובערת הרע מקרבך ואין הרע נהפך לטוב ממש נקרא צדיק שאינו גמור וצדיק ורע לו דהיינו שיש בו עדיין מעט מזער רע בחלל השמאלי אלא שכפוף ובטל לטוב מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו כולו לגמרי אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל הרע שבו היה נהפך לטוב ממש. וביאור הענין כי הנה צדיק גמור שנהפך הרע שלו לטוב ולכן נקרא צדיק וטוב לו הוא ע"י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע דהיינו למאוס מאד בתענוגי עוה"ז להתענג בם בתענוגות בני אדם למלאת תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ה' מפני היותם נמשכים ונשפעים מהקליפה וס"א וכל מה שהוא מהס"א הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית השנאה מחמת גודל אהבתו לה' וקדושתו באהבה רבה בתענוגים וחיבה יתרה הנ"ל כי הם זה לעומת זה כדכתיב תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני ודע לבבי וגו' וכפי ערך גודל האהבה לה' כך ערך גודל השנאה לס"א והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא הפך האהבה ממש כמו השנאה. וצדיק שאינו גמור הוא שאינו שונא הס"א בתכלית השנאה ולכן אינו מואס ג"כ ברע בתכלית וכל שאין השנאה והמיאוס בתכלית ע"כ נשאר איזה שמץ אהבה ותענוג לשם ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל ולכן לא נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא חשיב ולכן נקרא צדיק ורע כפוף ובטל לו. ועל כן גם אהבתו לה' אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור. והנה מדרגה זו מתחלקת לרבבות מדרגות בענין בחי' מיעוט הרע הנשאר מאחת מארבע יסודות הרעים ובענין ביטולו במיעוטו בששים עד"מ או באלף ורבבה וכיוצא עד"מ והן הם בחי' צדיקים הרבים שבכל הדורות כדאיתא בגמ' דתמניסר אלפי צדיקי קיימי קמי' הקב"ה אך על מעלת צדיק גמור הוא שאמר רשב"י ראיתי בני עליה והם מועטים כו' שלכן נקראים בני עליה שמהפכין הרע ומעלים אותו לקדושה כדאיתא בזהר בהקדמה שכשרצה רבי חייא לעלות להיכל ר"ש בן יוחאי שמע קלא נפיק ואמר מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא וטעמין מרירו למיתקא עד לא ייתון הכא וכו': ועוד נקראים בני עליה מפני שגם עבודתם בבחי' ועשה טוב בקיום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה עד רום המעלות ולא כדי לדבקה בו ית' בלבד לרוות צמאון נפשם הצמאה לה' כמ"ש הוי כל צמא לכו למים וכמ"ש במ"א אלא כדפירשו בתיקונים איזהו חסיד המתחסד עם קונו עם קן דיליה לייחדא קב"ה ושכינתי' בתחתונים וכמ"ש ברעי' מהימנא פ' תצא כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה ונשמתי' כו' ומסר גרמיה למיתה עלייהו למיפרק לון כו' וכמ"ש במ"א. [ושניהם עולים בקנה אחד כי ע"י הבירורים שמבררים מנוגה מעלים מיין נוקבין ונעשי' יחודים עליונים להוריד מיין דכורין שהם הם מימי החסדים שבכל מצוה ומצוה מרמ"ח מצות עשה שכולן הן בחי' חסדים ומיין דכורין דהיינו המשכת קדושת אלהותו יתברך מלמעלה למטה להתלבש בתחתונים כמ"ש במ"א]: "

בס"ד

 

מאוד פתוחה, וממילא יש גיוון גדול בסגנונות של התלמידים. כדאי לקחת בחשבון שהרוב יחסית צולרים.

הקו המנחה העיקרי של הישיבה הוא: כאן לומדים תורה. ומשתדלים לא להתעסק ולא להתערב בעניינים אחרים.

 

אופן לימוד העיון משתנה בין הר"מים, בבקיאות לומדים את אותה המסכת של העיון, בשאיפה לסיים אותה (אין שיעורים).  באמונה ההדרכה היא ללמוד את הרב קוק, המהר"ל, הכוזרי והרמח"ל, ואלו גם נושאי השיעורים.

 

מה עוד יש לספר?

מה עם עיון? בריסקער'ס?

אין מרכז הרב הקטנה..

בס"ד

 

כמו שאמרתי, משתנה בין הר"מים. אלה שאני הספקתי להיכנס אליהם היו פחות בקטע.

אבל אלה לא שיעורים בבקיאות, אלא בעיון מסוג בקיאותי יותר ומהיר יותר על סדר של בקיאות בשאיפה לעבוד בצורה שיתאפשר לסיים את המסכת. לא מכיר את כל התוכניות. מעולם לא נכנסתי אליהן. (ולפי מה שהבנתי יש גם איזה התארגנות לחבור'ה מעין אותו רעיון. לא סגור על זה.)

(הרב פנחס והרב זומר, אתה יכול לברר אצל מרכזניקים על התכניות שלהם.)

(כמו שאמרתי- אני לא מכיר את השיעור שלו בצהרים, אבל אתה מדבר מתוך ידיעה?)

 

ובכל מקרה, יש גם את השיעור של הרב זומר (שגם לזה לא נכנסתי...)

בס"ד

 

ועל השיעור של הרב זומר לא שמעתי

מה זה אומר? שזה ממש עיוני?