http://rabanut.gov.il/show_item.asp?itemId=1&levelId=61651&itemType=0

בס"ד

 

חוצמזה שלא אמור להיות זמן פנוי

בס"ד

אלא אם אתה בעל משפחה (אברך) שעושה את זה בשעות שמחוץ הכולל.

אולי הוא לא מתגייס מסיבות אחרות? זה לא אסור לכולם.

מותר לעבוד מחוץ לשעות הישיבה (לפי נהלי הצבא בהסדר זה אחרי 17:00, אלא אם יש הסכם שעות אחר לישיבה). לפחות עפ החוק. ומצטרף לשאלה של הפותח.

בס"ד


(סליחה על האיכות)

יש גם הסדר...

בס"ד

כל עוד משהו דוחה גיוס, אסור לו לעבוד (אלא אם הוא עומד בכללים).

אם הוא בהסדר אז הוא בכללים של הצבא וגם אז כמדומני שאסור לעבוד (אלא אם מוציאים אישור מיוחד)

רלוונטי לעניין ביטוח בלבד

פעם שאלתי את הרב דרוקמן מה לעשות בזמן פנוי והוא לא הבין את השאלה והגיב בשאלה: "מה זה זמן פנוי?"

לא כולם מצליחים ללמוד כל הזמן,

הרבה בחורים סתם מבזבזים הרבה זמן (למשל שישי או מוצש)

יכול להיות שצריכים את זה בשביל להתאוורר,

אבל לחלק המאנשים בהחלט יהיה עדיף אם הם יעבדו,

הוא יעשה לבד את החשבונות שלו!

 

לפי איך שהבנתי הוא מחפש רעיונות לעבודה כך שזה יפריע לו כמה שפחות ללימוד.

אני חושב שזה ממש לא נכון שהורים יחזיקו את הבן שלהם עד גיל 23, הוא צריך למצוא דרך לשלב תורה ועבודה

וגם זה פוגע בלימוד בישיבה, אז אם ההורים רוצים שהוא ילמד ברצינות בישיבה

הם צריכים להחזיק אותו כלכלית, ואני גם לא רואה בזה פסול.

בקשר לפגיעה בלימוד אני לא בטוח, נכון שזה לוקח לו זמן אבל זה גם נותן לו פרספקטיבה אחרת (לא אומר שכל אחד צריך לעבוד במשרה מלאה, משעה של ניקיון חדרי מדרגות אפשר לקבל סכום נחמד שעם עוד חודש-חודשיים של אטרף עבודה בשנה יכול להספיק לבייניש בקלות).

נקודת המוצא של כל אחד צריכה להיות שההורים לא צריכים לממן אותו, הם יכולים לעשות את זה אם בא להם.

אתה צודק ששעתיים בשבוע זה אולי טוב (כל יום אני לא מסכים, אולי לאנשים מסוימים), אבל זה עדיין לא מספיק בשביל לממן את השכר לימוד לישיבה.

בפנים
ומה הוא חושב

כדי שיהיה אפשר

 להתניע קדימה בע"V.

וסדר נכון באכילה ושתיה

 

מסדרים את היום

בפרט אם אתה מהטיפוסים היותר ריגשיים או רגישים.

מצב אותו הוא מתאר, אצל אנשים רגישים הוא יותר מצוי.

אבל זה יכול להיות לא רק אצל רגישים כמובן.

שלא יגמר הכח לעבודת השם

 

רמב"ם פרק ה' בשמונה פרקים

תדבר עם @עוגי פלצת

בהצלחה!!

הרב יעקב ישראל לוגאסי.

זה עוזר באחריות, בדוק ומנוסה...

מי שלא קרה את 'דור התמורות' פשוט פיספס.

[אגב, הוא רב מאוד מומחה לעניינים האלו, אתה יכול למצא שיעורים שלו ב'גוגל' או באתר 'קול הלשון' ויש לו עוד הרבה ספרים בנושא הכל אותו רעיון, יש לו גם את 'נר לרגלי' ועוד...]

יש לו ספרים בכל הנושאים הנוגעים למשברים וניסיונות מכל סוג שהם, בקיצור כל בחור חייב לקרוא ספרים שלו...

שכח מזה.

פשוט שכח מזה.

היה. נגמר. שלום.

אל תתחיל עם ספרים בנושא וכלום.

עזוב את כל מה שקשור בנושא כולל לימודים על מניעת הנושא.

רוב הסיכויים שזה נובע מחוסר באהבה.

תנסה להיות יותר עם חברים. תקבע חברותא לספורט 5 ק"מ כל יום.

תקנה טלפון פשוט ותבנה לעצמך חיים ללא אפשרות לגשת למסכים.

יקח לך זמן בסוף אתה תצליח לצאת מזה.

תנסה להתרגל לצמצם את הראיה שלך ברחוב וכו' לכמה שפחות גירויים.

באה לך מחשבה: לא להתרגש ממנה. ולא להעמיק אותה.

הכל מתחיל מחריץ קטן בדלת.

אם יש לך זמן פנוי תנסה לקחת שיעור של רב שאתה אוהב לשמוע, תתמלל את השיעור על דף

תנסח אותו תערוך אותו ותדפיס לך אותו. עם המחשב עם אינטרנט לא מוגן - שכח מזה.

תצמצם את הזמן שלך בבית למינימום. תעשה תתנדב תהיה עסוק מבוקר עד ערב.

אחי נפלתי בלי סוף! ראיתי את האתר.. אמרתי ניכנס נראה..
וב"ה אני מצליח לשמור על עצמי מאז! כמובן עם הרבה עבודה.. אבל הם נותנים את הכלים.
בהצלחה!

אשמח לפירוט

תודה

מה שאני רואה זה שזה מדהים! הדבר היחיד שעזר לי מזה 23 שנות חיי..
חבל סתם לפסול

היה על זה פעם דיון באחד הפורמים, זה היה דיון ארוך.

בכל מקרה הרב טאו נגד השיטה שלהם ויש עוד רבנים

אבל השיטה המרכזית שלהם היא 12 הצעדים, שהיא שיטה נוצרית ופסולה, שמעוותת למטופלים בה את כל התפיסה האמונית.

 

קישורים לדיונים שהיו בעניין:

 

12 צעדים 1

12 צעדים 2

12 צעדים 3

12 צעדים 4

12 הצעדים 5

12 הצעדים 6

 

3 האחרונים יותר ממצים ועמוקים, לענ"ד. בחמישי יש קישור לתיקיות עם קבצים חשובים.

הרב יהושוע שפירא אחד הקודקודים שם. ויש עוד. עשו לזה שינויים אם אני זוכר נכון..

אין עוד רב מוכר בציבור שלנו שתומך בשיטה. יש כמה רבנים לא מוכרים. בעיקר אמריקאים.

לעומת זאת, רבים יצאו נגד באופן נחרץ. ראה בשרשורים שקישרתי אליהם.

כנראה הקב"ה דואג ל"מערכת שמתריעה".

שמחה אמיתי ולא שמחה מאיזה טראנס...

ישיבה טובה... ומעניינת...

@ספקן
@שמואלג

לא ציפיתי שהם יפרסמו את עצמם.

לא הייתי מתפלא אם עד לפני שנה וקצת,

היא הייתה יכולה להיות הישיבה עם הכי הרבה נרשמים ביחס לגודלה. (ובצדק, היה בה כמעט מושלמות)

אני מניח שזה בגלל הטלטלה שקרתה להם שנה שעברה...

נסגרה מחוסר כסף
נפתחה מחדש

סיפור ארוך...

זה נשמע לי קצת בעייתי.

מה זה מעניין את התלמיד מה היה? ומה ענינו עניני כסף?

ישיבה גדולה
וקטנה במספר התלמידים

הרב קליימן רב עצום!! יש לו יכולת ניתוח והבנה מעמיקה שכמעט ואין היום.
(וזה דבר ששמעתי גם מרבנים דתיים לאומיים וגם מחרדים).
לכל מי שרוצה לפתח כלים ללימוד גמרא ברמה מהגבוהות שיש מומלץ ללכת ולשמוע שיעורים שלו.
נכס ענק...

לא מכיר ר''י בדרך העברת שיעורים כמו שלו.
(וכבר שמעתי שיעורים מגדולים ממש).

זה מה שנקרא חברון של פעם.

כל פתיחת הארון אומרים תפילה על שלמות הארץ וישובה.
תפילה שכתב מו'ר רה'י הרב דוד חי הכהן שליט'א
אומרים אותה גם בבית הכנסת של קהילת אורות התורה.
בלי קשר לעמונה.... כבר שנים...

2 מזמורי תהילים מזמור פ'ה וקכ'ה

התכוונתי האם זה מקובל לצאת לשבושים בכיתה יא?

בחלק מהישיבות התיכוניות זה מקובל, ובחלק לא. אם אתה שואל, כנראה שאצלך זה לא מקובל. אבל אם תלך בכל זאת, אף אחד לא יעקם את האף. זה הגיוני לגמרי.

אתה רוצה לדלג על השמינית, או פשוט לנצל גם את השביעית לבירורים?

לנצל את השביעית גם לשבו"ש...
לא לחתוך שמינית.
התכוונתי האם זה מקובל מבחינת ישיבות ההסדר שמגיעים אליהם לבדוק גם בי"א...

אבל דבר איתם קודם, ותעדכן אותם שאתה רוצה לעשות שבו"ש ולא סתם מגיע כדי לראות. כי בתחום הזה ההתנהלות שונה מאוד בין הישיבות - יש כאלה שמקבלים בשמחה כל אורח שמגיע, יש כאלה שמקבלים רק שבו"שים (אבל לא אורחים שרוצים סתם לבוא), ויש ישיבות שגם על השבו"ש צריך לשלם... (נדיר, אבל שמעתי על ישיבה כזו)

טוב תודה רבה

בס"ד

על מנת להכיר את עולם הישיבות.
כיום בישיבה שבה אני לומד עכשיו, כל אחד מוזמן, לא משנה הגיל. יש אצלנו תלמיד שיעור א' שהגיע לראשונה בכיתה י' וכבר אז הוא רצה לבוא אלינו.

ככה היה לי בישיבה התיכונית.
רק כדאי ליידע מראש את הישיבה שאתה יא' כי זכור לי שלא כל הישיבות הסכימו לקבל שביעיסטים לשבוש

בתוך ישיבת בנ'ע אדרת יש ישיבה קטנה החבר'ה קלילים וזורמים...
לפי מה שאני ראיתי היא לא הישגית. לגבי לוחצת תלוי באיזה נושאים...

ללמוד כל החיים

אלוקים לא דורש ממך משהו שאתה לא יכול

עד שנכנסים לזה בכלל

אתה חוזר אחרי השירות?

ורואים את זה בשטח! זה 4 חודש מאוד חשובים! לעצב את הצבא שלך ואיך יראו החיים אחרי הצבא!
ממליץ מאוד להשאר עוד קצת, ואפילו אם אתה לא לומד כל היום. עצם האוירה תורמת.
בהצלחה!

כשרות הביצים

תוכן השאלה:
שלום רב.
1. איך אפשר לדעת שאין דם בביצה קשה?
2. לכמה מתפללים צריך להמתין ש"ץ שרוצה להתחיל את חזרת הש"ץ? מדובר במסגרת צבאית שאין הרבה זמן!

תודה רבה ושבת שלום

תוכן התשובה:
תשובה: א. כידוע, תרנגולת יכולה להטיל ביצים אף ללא זכר.

ב. דם בביצת תרנגולת שהתעברה מזכר, משמעותו, שהאפרוח מתחיל לגדול, ולכן אסור לאכול ביצה זו.

ג. אם נמצא דם בביצת תרנגולת מלול שיש בו זכרים, כגון במשקים קטנים אפשר לברר זאת, בזה יש מח´ בין העדות השונות:
* לבני עדות המזרח ההולכים לפי השו"ע, אם נמצא הדם בחלמון הצהוב, הביצה אסורה, כי דם בחלמון מגלה שהאפרוח מתחיל לגדול, ואם נמצא בחלבון הלבן, הביצה מותרת, רק צריך להוציא את הדם.
* לאשכנזים ההולכים לפי הרמ"א, בין אם נמצא בחלמון ובין אם נמצא בחלבון ביצה אסורה.
הערה: במידה ונמצא דם אסור לפי הנ"ל, יש לשאול רב, מה דין שאר הביצים, ומה דין הכלי שבו בשלו את הביצים.
ד. אם נמצא בביצת תרנגולת המשווקת מ´תנובה´, שאילו הם ביצים המשווקות מלול שאין בו זכרים, הביצה לא אסורה, לא משנה איפה הדם, כי אפרוח לא יכול לגדול בביצה כזו, אבל משום מראית עין אסור לאכול דם זה. לכן יש להוציא את הדם והביצה מותרת.

ה. דין ביצה קשה
כיון שברוב הביצים אין דם, לכן יש חזקה בסתם ביצה שאין בה דם. לכן מותר לבשל ביצה קשה אע"פ שאנו לא יודעים מה יש בתוכה. אם תוך כדי אכילה רואים דם, אנו חוזרים לנ"ל בסעיפים ג ו-ד.

בס"ד

מה אתה מחפש-
הסדר או גבוה?
מקום קטן ומשפחתי או גדול?
איזה סגנון לימוד?
וכו'

בהצלחה!!

איפה שמתאים לך.

 

תחפש איזה ישיבת הסדר שמתאימה לך, אם אתה לא רוצה פנימייה אפשר משהו קרוב לבית.

ולך תדע.. אולי ישכנעו אותך לעבור להסדר...

המקור נוגע להלכות קידוש החודש
על מנת למנוע הטעייה
תיקנו שראש השנה יהיה יומיים.
וכל יום הוא לעצמו
לכן
בשני הימים עושים את בסימנים
תוקעים בשופר
וכו.



בגדול
כדאי לפתוח קצור שולחן ערוך
בחלק של ראש השנה.
שם זה מוסבר בבהירות .
מפאת קוצר הזמן
לא פירטתי.

האשכנזים לא צריכים פרי חדש.

השו"ע אומר שכדאי לברך על פרי חדש אבל גם זה לא חובה.

ביום השני המצוות חדשות כי זה מדברי חכמים,

ולפי השו"ע באמת כדאי (לא חובה) שיהיה בגד\פרי חדש שיברכו עליו שהחיינו.

 

דהיינו שאיסור נולד חל גם על מה שנולד ביום הראשון ליום השני, וכן זה יומיים לחומרא שאסור להכין מיום אחד לרעהו.

 

אני מצטט מהרמב"ם בהלכות קידוש החודש שמסביר למה עושים את ראש השנה שני ימים.

"ז  יום טוב של ראש השנה בזמן שהיו קובעין על הראייה, היו רוב בני ארץ ישראל עושין אותו שני ימים טובים מספק, לפי שלא היו יודעין יום שקבעו בו בית דין את החודש, שאין השלוחין יוצאין ביום טוב.

ח  ולא עוד, אלא אפילו בירושלים עצמה שהוא מקום בית דין, פעמים רבות היו עושין יום טוב של ראש השנה שני ימים טובים, שאם לא באו עדים כל יום שלושים, נוהגין היו באותו היום שמצפין לעדים קודש ולמחר קודש; והואיל והיו עושין אותו שני ימים, ואפילו בזמן הראייה, התקינו שיהיו עושין אפילו בני ארץ ישראל אותו תמיד שני ימים, בזמן הזה שקובעין על החשבון.  הנה למדת שאפילו יום טוב שני של ראש השנה בזמן הזה, מדברי סופרים."

על רבא (או רבה?) שעלה לקרוא ואחר התפילה בא אליו רבן יוחנן וכו' וכן ביום השני ועיין שם

אבל נדמה לי שרבה ורבא [שהיה תלמיד שלו...] לא יכלו לראות את רבן יוחנן בן זכאי. פער הדורות גדול מדי. אולי רב ורבי יוחנן [שהיה רבו]. אני זוכר שרב חיבר גם חלק מתפילות ראש השנה, מה שנשמע מתאים להקשר).

שם הוא מתאר ארבע תקופות שונות ביחס ליום קביעות ראש השנה.

כבר חודש אני לא מצליח ללמוד פשט בגלל  'מצב עיון'  avid;">(פונט מאיים)

הוא מרחיב שם על זה... הבעיה זה שצריך ללמוד לשחרר, ואני לא יודע

עריכה: הצלחתי, ראה למטה

http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/yesod/rambam/shmona-prakim2.htm

 

העיקר הוא שם:
כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּלְאֶה וְתַעֲכֹר הַמַּחֲשָׁבָה בְּהַתְמָדַת עִיּוּן הַדְּבָרִים הָעֲכוּרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּלְאֶה הַגּוּף בַּעֲשׂוֹתוֹ הַמְּלָאכוֹת הַכְּבֵדוֹת עַד שֶׁיָּנוּחַ וְיִנָּפֵשׁ, וְאָז יָשׁוּב לְמִזְגּוֹ הַשָּׁוֶה - כֵּן צְרִיכָה הַנֶּפֶשׁ גַּםכֵּן לְהִתְעַסֵּק בִּמְנוּחַת הַחוּשִׁים בְּעִיּוּן לַפִּתּוּחִים וְלָעִנְיָנִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתָּסוּר מִמֶּנָּה הַלֵּאוּת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "כִּי הֲווֹ חָלְשֵׁי רַבָּנָן מִגִּרְסַיְהוּ הֲווֹ אָמְרֵי מִלְתָא דִּבְדִיחוּתָא". וְיַחְשֹׁב שֶׁעַלזֶה הַצַּד - לֹא יִהְיוּ אֵלֶּה רָעוֹת וְלֹא מַעֲשֵׂה הֶבֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: עֲשִׂיַּת הַפִּתּוּחִים וְהַצִּיּוּרִים בַּבִּנְיָנִים וּבַכֵּלִים וּבַבְּגָדִים.

זה אומר שלמרות שרדיפת היופי והעושר הגשמי היא רעה כשלעצמה, אבל לפעמים, במקרי קיצון (שנפוצים בדורנו), יש דרך להשתמש בהם לרפואה.

כדי להשתחרר צריך להתעסק בתחביבים המניחים את הנפש (כמו יצירה, תפירה, ציור,וכן על זו הדרך כפי שהרמב''ם כותב בסוף הפסקה). האם משמע מכאן שעשיית פעולות ספורטיביות אינה מנחת את הנפש, שכן הן ממריצות את הגוף=הנפש?

נראה לי שחלק בהלכות דעות (פרק ד' אאל"ט) וחלק בכתבים הרפואיים.

 

הוא אומר שאדם חייב לעמול, ולהתעמל. וזה בריא והכרחי גם, ומי שלא עושה את זה מזיק לעצמו.

אבל הוא מחלק בין עמל בריא וקל (למשל הרמת משקולות בסיסית) לעמל מוגזם (פיתוח גוף, מרתונים ושטויות כאלה) שמזיקים לגוף ולנפש.

 

הרמב"ם סובר שפעילות גופנית שממריצה את הגוף מרגיעה את הנפש, רק לא הקשה מדי.

זה מופיע בסוף ספר מרפא הבושם, אני מתעצל להסתכל מאיפה הוא מביא את זה מהרמבם (כמדומני שיש שם מקור).

ולא לחשוב תוך כדי אלא לזמזם מוזיקה (ללא מילים)

ציור, ריקוד, פיסול, נגינה, יוגה, נשימות וכו'.

או לשבת עם האנשים הפשוטים ברחובה של עיר ולהקשיב להם. שנזכה למדרגתם.

אתה יכול להרחיב בעניין בשיעוריו של ד"ר אבולעפיה בערוץ מאיר. תזהר רק לא לפול שוב

גם שם לפיתוי של השכל.

רק כשזה ממש הציק לי ניערתי טת עצמי והמשכתי בקלילות

תסתכל פה

לא דיברתי על עיון קבוע, דיברתי על עיון על גבול הטורדנות - בני הישיבות

 

זה דבר שמוזכר בהרבה ספרי למדנות, שצריך מנוחות.

פעם שאלתי את הראש כולל הוא אמר לי שזאת לא בעיה של הדור הזה, כי אף אחד לא לומד בצורה שגומרת את כוחות הנפש.

מסתבר שיש כאלה, אבל זה לא ידוע לכל כמו שחשבתי.

 

אני מדבר על לימוד ברמה של לא לצאת מהארבע אמות שלך ולחשוב עד שכבר אין לך כוח לקום בבוקר כבר

להיות למדן זה דבר שסובב את כל החיים.
כן, גם לשאול מה הטעם ששני אוטובוסים נוסעים באוטובוס מסלול זה למדנות.
אני לא חושב שזה סותר את הפשט.
כי הפשט הוא לא תמיד 'פשוט'. שני אוטובוסים נוסעים באותו מסלול כי ככה? זה הפשט? ככה התחשק למי שבנה את המסלולים?
חייבת להיות סיבה.
והיא הפשט. אבל בלי למדנות לא תבין שבכל דרך אחרת האוטובוס עלול להתקע/ העיקר של האוטובוס זה איפה שהן נפרדים וכו'.
המוח לא 'נתקע' על עיון
החשיבה של האדם מתחדדת ומבקשת להבין דברים במבט אמיתי ועמוק.

דבר חשוב לדעת - לחשוב זה לא מחלה...

שגומר את הכוחות של הנפש.

אם הרמב"ם הזכיר את זה, להלכה, אז כנראה שיש בזה משהו...

אב ל עכשיו אני מבין מה אתה מתכוון.
הנקודה היא מה אתה מעיין, האם זה נצד הנפש או מצד השכל.
כלומר יש מקומות שבהם שלך חפצה לעיין, בזה לעולם לא תרגיש שאתה גומר את הכוחות, להפך זה יחזק את כוחותיך ושאיפותיך.
אבל כשנפש לא שם, והשכל מעיין לבדו הנפש מתעייפת.
אני משתדל לעיין בדברים שמעניינים אותי והנםש שלי נמשכת אליהם.
כל אחד מכיר את עצמו ומה מעניין אותו. תפתח סוגיא בנושא אהוב ותעיין בה תראה איך הכל משתחרר...

בס"ד

 

יש ויש.

בישיבות, באנשים, בזמנים ובשעות היממה.

איך אתה היית מנסח את השאלה?

את שואלת עלינו בתור אנשים פרטיים? את שואלת על הישיבה שלנו?

וגם- זה לא דבר נמדד כ"כ..

אני משתדל לכוון לפני הלימוד (גם) על זה.

וכן כמובן שזה משתנה מפעם לפעם כמה באמת מתכוונים לזה או רק מהשפה ולחוץ.

בכלל אומרים שתוך כדי הלימוד צריך להתעסק רק בלימוד עצמו ולא בכוונות.
 

בס"ד

 

אמרת דברים כל כך כלליים, שאני לא יודע אפילו מה התכוונת לשאול.

אז השאלה שלי היא נורא פשוטה
יוצא לך ללמוד על עם ישראל בפועל? אתה חושב על זה בכלל?
או שתכלס שאתה לומד אתה חושב רק על עצמך

בס"ד

 

איזה סוג של מחשבות על? האם את מתכוונת למחשבה עם פסים מעשיים? איזה סוג? אולי רק ברמה הרוחנית הסגולית? באיזה צבע?

לא הבנתי מה זה נקרא ללמוד על עם ישראל, אני לומד כי צריך ללמוד ואני מאמין באמונה שלימה שעל ידי הלימוד אני מוסיף אור וטוב בעולם כולו זה הכל.

 

ואגב, סליחה שדחפתי את האף והתערבתי בשיחה בינכם ['קמנו ונתעודד' ו'הפי'] פשוט שברתי לכם את הרצף של הדו שיח בינכם.

 

כל מצווה אני מקיים בשביל כל עם ישראל.

מה שונה מצות לימוד תורה משאר מצוות?

וזה לא הכי ברור מאליו

אבל למה שאלת דווקא על תורה?

למה בלימוד תורה זה יותר חשוב לך מבשאר המצוות?

כי שאלתי את השאלה בגלל שעניין אותי הקטע של לימוד תורה אם הם מכוונים
כי אני לומדת במדרשה ולא יצא לי באמת לחשוב על זה וללמוד על עם ישראל
ואז ראיתי שהרב קרליבך כותב שבחורי ישיבה מכוונים על עם ישראל

המשנ'ב ס'ק א' (ובאור הלכה במקום) לא פשוט שבא'י מברכים על גשם ראשון.