חבר'ה, בינינו, שיעור ב' בישיבה קטנה רצינית- הרבה יותר "מבין" משיעור א' ישיבה גבוהה חצי רצינית.
על כן באתי להודיע שגם בני ישיבות קטנות (בתוכם אני) רשאים להשתתף בשמחה...
חבר'ה, בינינו, שיעור ב' בישיבה קטנה רצינית- הרבה יותר "מבין" משיעור א' ישיבה גבוהה חצי רצינית.
על כן באתי להודיע שגם בני ישיבות קטנות (בתוכם אני) רשאים להשתתף בשמחה...
חוגר- כלי מלחמתו
מפתח- פורק כלי מלחמתו
שמי שעוד לא ניצח שלא יחגוג כבר עשיו, כי מי אמר שינצח...
אבל בוא נגיד שכן, אתה סותר את עצמך! אתה כן אומר שאני צודק

שאין לא פורום משלו (איך מייצרים פורום?)
נ"ב- שונא את האלה שרושמים בתוכן את המשך המשפט של הכותרת...
בסדר, מעריך ותק חיים. אבל עיקר הפז"מ זה מעולם הישיבות הכללי (לא תיכוניות)...
וואלה, אני לא מרגיש פחות מישיבות קטנות! זו זכותי גם!
ישיבה "תורנית" רחוקה מרחק שמים וארץ מישיבה קטנה.יא תכוניסט.....![]()
נ"ב נראה לי שאתה לומד בכפר חסידים.. כי אתה קורא לעצמך נער גבעות מצוי כש:
א. אין דבר כזה אין נער גבעות דומה לחבירו (לא יכול להיות שבאותה שנייה הם החליפו רב....)
ב. יש לך דעות ממלכתיות פחד...
קיצער נראה שסתם מישהו/ כמה טחנו לך ת'מוח על נערי גבעות.
והנה אמרת שאתה בישיבה תורנית....... או שאתה בבני צבי או בישכ"ח....
לא לא! אני לא באף אחת מהן!
כן, זו ישיבה מיני קטנה. לומדים שם יותר נראה לי מבנ"צ או ישכ"ח.
נווה? דגל"ש? אייפהההההההההההההההה.......
וגם אם כן רק בחמישית שישית...
בפועל- לא נראה לי....
נ"ב- "אבינו מלכנו"- תשרשר נכון!...
)נחמיה17אך כבודו- במקומו מונח.
ואינני נופל מישיבה קטנה...
במיוחד לאור העובדה, שאני יודע ומכיר את מקומי. ואינני יודע אם אתה מכיר אותי ואת רמתי.
בס"ד
לא נעים לומר, אבל אתה חי בסרט
או שאתה לא יודע מה זה ישיבה קטנה רצינית
או ששכחת מה זה שיעור א' בישיבה גבוהה 'חצי רצינית'.......
בראשתי דבריי אומר שבאומרי "ישיבות קטנות" אינני מדבר על עצמי. אני מדבר על שאר תלמידי הישיבות הקטנות אותם אני מעריך מאוד.
בעיני, מתוך הסתכלות רבותיי, הסדר הראוי וה'לכתחילאי' הוא שאדם בשנות נעוריו ישקיע את כל מרצו וכוחו בתורה הקדושה בלבד מתוך יראת שמיים טהורה. הסתכלות זו לענ"ד וממה שאני יודע מרבותיי היא הסתכלות של תורה. ודבר זה היה פשוט בקרב כל ת"ח עד דורנו האחרון. בדורנו האחרון. עקב השיבה לארץ מן הגלות, הההשכלה, ותופעות נוספות שנבעו מב' הדברים הללו, החלה לקום תנועה חדשה ביהדות המבוססת בעקרונותיה (שלא תמיד נראים) על תורת מרן הרב קוק. לתנועה בעלת המגמה העקרונית הנפלאה הזו- קוראים "הציונות הדתית". בתנועה זו קמו המון דעות פנימיות בנוגע להמון דברים. אחד הדברים הוא עניין לידי החול והמקצוע לבני הנעורים. אכן רוב ציבור זה מאמין ושולח את בניו למסגרת בשם "ישיבה תיכונית" מדובר במוסד בו לומדים לימודי קודש אך גם לימודי חול. היחסים בין ב' הלימודים הללו משתנה ממוסד למוסד. יש כאלו אשר אכן רוב היום לומדים לימודי ה' והוגים בתורה [ברמה זו של ישיבה קטנה או אחרת] ורק לשעה-שעתיים (או שלוש) ביום לומדים לימודי חול. אלה, בעיני אכן זוכים לשם "ישיבה תיכונית". מסדות אחרים לעומתם יחסם בין השעות שונה בתכלית ולעיתים אף הפוך, יותר כמו "תיכון ישיבתי"/ "תיכון דתי". יש להם כמה פעמים בודדות ביום בהם הם נוגעים בתורת ה' ואמונה בו. כמובן, שישיבות מהסוהזה ממילא אף הרמה הלימודית במקצועות הקודש יורדת ולרוב- אף הרמה הרוחנית יור'ד ברמה נניכרת כזו או אחרת.
וישנה עוד דעה בזה הציבור הנ"ל. שהיא דעתי שלי ואף של רבותי:
כמובן שיש ללמוד גם מקצוע, והלא צריך להתפתח בארץ ולפתחה. הלא זה כה דרוש בדורינו, דור הגאולה.
כמובן גם שיש כאלו שיקחו משרות רבניות, הלא בדאי צריך מורי הוראה. וגם כאלו אשר ישקיעו את כל מרצם בתורה למשך כל חייהם, טוב, צריך מחזיקי תורה וגדולי דור. אבל באופן הפשוט- פשוט שלהרבה בני אדם הדבר הפשוט שלהם הוא להרויח את לחמם ע"י עבודה ממש. ככה הוא גם סדר ראוי. ודאי שצריך אנשי עבודה מעשיים (שכמובן, קובעים עיתים לתורה).
אבל עם כל זאת, באים ואומרים כדרך התורה לאורך כל הדורות- לילדנו, טפינו ונערינו- רק קודש!
הם משקיעים את כל מרץ ימי נעוריהם בתורה ומתוך תורה בונים את עולמם. לאחר מכן גם ראוי עוד כמה שנים בישיבה גבוהה [וצבא- חובה בבא העת (יש שיאמרו הסדר, יש שיאמרו לדחות)] אך ימי נעוריהם- רק קודש! אשרי מי שמילא את אשפתו מהם. אשרי מי שגדל בתורה!
אלה הגדולים באים כיחד עם גדולי הדורות בכל דור ודור ועם, כמובן, תורת מרן הרב קוק, באים ואומרים- רק קודש, רק כך אדם מישראל בונה את עולמו
כמובן שיש חריגים. שהרמה הנתונה ע"פ רוב בישיבות הקטנות לא מתאימה להם שאינם יכולים ללמוד אך זה אמור להיות מיעוט בציבורינו! [אם הדבר אינו כך- ראוי לשפרו ולחנך את ילדינו כבני תורה. אשר מתאימים חילם לעבודתו ית'] הדבר שלמעשה קורא שעשרות אלפי בחורים מציבורינו אנו, נשלחים והולכים לישיבה תיכונית , חלקם הגדול- אף למקומות שלהם אפי' המיעוט לא צריך ללכת כי אם בודדי בודדים, מקומות אשר דבר המלך ודתו בקושי מגיעים.
בדורינו לכא' נראה כי הווי הנוער מתאים עצמו למסגרת התיכונית (עם זאת גם נראת תנועה מן הצד השני) אבל הסדר ה'לכתחילאי'- הוא בודאי רק קודש
מהרבנים אשר דוגלים בשיטה זו- נמנים גם רבותיי.
רבנים אלו צריכים לשוב ולהזכיר את דרך התורה ולומדיה, להזכיר למה הנצי"ב סגר את ישיבתו (כי רצו להכניס לשם לימודי חול) להחזיר עטרה ליושנה!
כל מה שאני בא לומר אלו הם שדעתי גם דעת גדולים ונכבדים ממני בודאי וממך- היא שלכתחילה- ישיבה קטנה בדיעבד- ישיבה תיכונית תורנית. אשר לומדים בה ביראת שמיים ושרוב חילם עדיין לאורייתא.
יכול להיות שישנם רבנם שיחלקו על דברי רבותיים וגדולי הדורות עד כה, יכול לההולך בדרכם של הראשונים (תרתי משמע). ומי שהולך בדרך המנוגדת לדרכי, נו מה, שלא אתנגד לדרכו?
אבל בלי קשר כלל. הרי אף אני אומר שברור , לי לפחות, שלא כולם יכולים ללמוד בישיבה קטנה ויהיו כמה שמתאים להם ישיבה תיכונית, לא הרוב- אבל כמה. א"כ- למה שאני אזלזל בהם?
חלילה, אינני מזלזל! כל דבריי הם רק לומר שהבחורים הלמדים בישיבה תיכונית לא מכירים את העולם הישיבתי כהכרת תלמידי הישיבה הקטנה. לא טעמו יין הונגרי. ולא ראי זה כראי זה. לכן, לדעתי מקומם לא בפורום זה. עם כל אהבתי אליהם.
בשורות אלה באתי לענות לך על תוכחתך אותי. שלצערי לא הבנתי יוק האם אתה בא מן הצד של "לכתחילה- ישיבה קטנה, בדיעבד תיכונית תורנית" או "לכתחילה- ישיבה תיכונית (אני מקווה ש'תורנית'...)"
ציוטו מדבריך- "...בכאלה מישיבות תיכוניות מה שהם עושים יותר מתאים... ומי שלא יכול לא מצליח מה יעשה" (עם הפיסוק בו אני קראתי את דבריך: ) "...בכאלה מישיבות תיכוניות, מה שהם עושים- מתאים!... ומי שלא יכול, לא מצליח, מה יעשה?..." ("עם כולם צריכים להיות בשיבה קטנה"... לא הבנתי דבריך... נראה שהתכונת "אם" ועדיין לא בדיוק הבנתי) אשמח אם תסביר למה היתה כונתך, אם טעיתי. יום טוב.
נ"ב- הנני מסריח כי אינני לובש בגדים מכובסים, אני אבל על חורבן משנאת חינם....
בברכה
א. מה שאמרו גדולי הדורות הוא בימיהם שנכנסו ישר לעבודה וכך למדו אותה, בימינו צריך תעודת בגרות דבר שיבזבז זמן מהישיבה הגבוהה והשאלה מה עדיף?
ב. אם אתה לומד בישיבה שעושים בגרות בשמינית אז זה כבר אותו דבר, אם לא פחות טוב!
ג. זה שיש סדרים כמו בישיבה גבוהה זה גם בדרך כלל מזיק, שאין מסגרת שתופסת!
( גם אצל החרדים בי''ק יש הרוב שיעורים)
סילפת את הדברים:
הרב קוק למד פילוסופיה, הוא עצמו הושפע מהגל, הרמב"ם היה רופא אסטרונום ופיזיקאי, הר"ן היה רופא
וכולם כולם ללא יוצא מכלל הראשונים טענו כי יש עניין בידע כללי כידע הרב קוק עצמו באורות התורה מדבר על הצורך ללמוד חכמות רחבות וחכמות העולם
כאדם שלמד חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה בתיכון הגעתי לישיבה גבוהה"רצינית" וגיליתי כמה החשיבה האנליטית עזרה לי לנתח דברים, זה חשוב ומועיל, וודאי גם שזה תורם ללימוד התורה
יש בעולם דברים שהשתנו שהמשנה אמרה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה היא התכוונה למצב דיעבדי פת במלח תאכל?!? מים במשורה תשתה?!? כך היא דרכה של תורה?!? יש חשיבות בידע ובלעבוד...
אני לא יודע מה למדת בתיכונית, ברי לי שלא ישבת ב12 וחצי בלילה לחברותא בקונטרס הספקות ערב ערב עם חברותא כמו שיש לא מעט שעושים בישיבות הסדר
והדבר החשוב ביותר, לא הרבה פעמים משתמשת הגמרא בביטוי מרגלא בפומיה וראה זה פלא, היא כתבה זאת בדיוק על אנשים כמוך:
מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים
ברכות יז. (ציטוט מזיכרון לא בטוח מילה במילה)
לא צריך להתחשבן כמה כל אחד למד, אני בריה וחברי בריה....העיקר זה הכוונה לשם שמים ההשמצה שנתת פה על ישיבות תיכוניות שבחלקם לומדים גמרא יותר ממך ואני מוכן לחתום על זה ומה שכתבת על חבר'ה שמשקיעים מזמנם ללמוד תורה לפני הגיוס זה לא ראוי ומן הדין שתתנצל ותעשה תשובה
שעתיים ביום
ובישיבה הגבוהה להיות פנוי
זה מזכיר אותנו
נער גבעות מצוילא כל הישיבות הגבוהות\הסדר במצב מעפן. בכל אופן זה נכון לגבי מספר די גדול שלישיבות הסדר וגבוהות לצערינו.
אולי זה קשור לגיל לא בהכרח ל "מבין".
וסתם הערה אני למדתי בישיבה תיכונית ועכשיו בגבוהה יש
איתי בחורים מישיבות קטנות, ואין כ"כ הבדל,
חוץ מזה שחלקם "חשים את עצמם" ואז מגלים (בעיקר בללמוד עיון)
שהם לא יודעים כלום.
כך שתצא נקייה,בלי קמטים והגדילים לבנים בחזרה?
כיבסתי ביד לא ממזמן,אבל זה לא יצא נקי נקי.
יש בעיה עם הציציות צמר, שכשמייבשים אותם בשמש הם הופכות לצהובות,
לכן כדאי פשוט לייבש אותם בתוך הבית..
כיבסתי אותה על עדין,אולי הכי עדין שיש במכונה,והכנסתי את הציציות לגרביים.
יצא אחלה אבל ממש מקומט אז גיהצתי וזה בסדר גמור,יש קצת סימנים שמראים שזה לא עושה הכי טוב לבגד עצמו אבל זה די מינורי אחרי גיהוץ.
מה שכן - תקשרו את הציציות בקצה כי הם נפרמו למרות שהם היו בגרב.
סה"כ - אחלה תוצאה.
את הפתילים שמים עליהם מים וסבון ומשפשפים חזק עם מברשת ציפורניים. זה לא נקי כמו חדש אבל זה מוריד לכלוכים.
לדוגמא הציצית שלי התלכלכה מאפר ושיפשפתי ועכשיו היא לבנה
אולי תמצא באינטרנט, קוראים לזה סבון לבגדי צמר...אתם מכירים את זה ששואלים אותכם:
"אז מה אתה בבין הזמנים"
"כן מראשון"
"נו ומה התכניות שלך?"
"אהמ..
"
כאילו שכל העולם יודע מה הוא עושה כל יום בחופש.
תנו קצת להנות
, מספיק בישיבה עוקבים אחרי כל רגע (לפחות אצלנו,יש קצת בחורים).
אבל... מעשים ...![]()
שאין לי הרבה תוכניות![]()
נראה לי הכי טוב: שאיפות קטנות ואז לא מתבאסים בסוף![]()
בס"ד
איפה התמונה?
אבל לא מכיר 
מי שרוצה לקבל סמס יומי של הלכות לשון הרע ישלח הודעה למספר:0586928228
חשוב לאסוף כמה שיותר חתימות...
חשוב לציין שיש חתימות של גאונים על העצומה הזו.
אני לומד ב"ישיבה" תיכונית.
ולמי שלא הבין, הדגש על התיכונית.
לומדים בקושי שעתיים בבוקר קודש (כולל תפילה), בחלק מהימים גם עוד שעה- שעתיים בצהריים וזהו השאר שטויות שאנשים החליטו לקרוא להם מתמטיקה, אנגלים או לשון.
למה צריך הכלל את כל השטויות האלה, למה אי אפשר ללמוד כל היום תורה?
ודאי שצריך ללמוד חשבון כדי שאץ אחד לא ירמה אותי במכולת אבל מה הקשר ביני לבין סינוסים וקוסינוסים?
וגם אם יום אחד אני ילך לעבוד למה אני צריך את כל זה?
נ.ב
בלי תשובות כמו זה יעזור לך בבגרות כי זאת בדיוק בשאלה- למה צריך כל כך הרבה חומר מיותר? לא מספיק ללמוד דברים מינימליים (נניח עד חזקות או משוואות) ומי שרוצה חהיות בנקאי יצטרך לעבור איזה שהוא קורס
יש גבוהה חקלאית בבית שאן..
שלום לכולם!
לא קשור לכאן אבל מקווה שיש פה מורים
אני צריכה להכין מערך שיעור די דחוף לצורך הלימודים.
הנושא הוא מחשבת ישראל-שאלות באמונה וכו'.
הבעיה היא שאני קצרה בזמן וזו גם לא ההתמחות שלי כך שאין לי הרבה מושג איך עושים זאת.
אם יש למישהו המלצה על אתר שבו אפשר למצוא חומרים או קישור כלשהו ממש אשמח-די דחוף להיום!!!
תודהה ענקית!!!!
שלום אשמח לדבר עם מישהו שלמד שם בזמן האחרון/לומד שם שיוכל קצת לספר לי על הישיבה!מרמה לימודתית,חברתית,ותורנית אם מישהו יכול לפרט בתגובות זה יותר יעזור תודה רבה!
ישיבה פצצה! רמה לימודית תורנית גבוהה, חברתית ממש גבוהה. אחלה חבר'ה ואחלה צוות
מבחינת לימודי קודש, לימודי חול ואווירה, ואולי גם משמעת ויחס אישי.
אין לי מושג לגבי שתי הישיבות שהוזכרו.
בין כל ישבה וישיבה
שלום, סיימתי שמינית, שנה הבאה יוצא לישיבה..
אני מתלבט ההאם לקנות סמארטפון..
השאלה האם וכמה זה יפריע לי בלימוד ובכניסה לישיבה...
אשמח לשמוע את דעתכם...
תודה..

בס"ד
לדעתי זה מאד מפריע ללימוד בדר"כ.
שהראש יהיה נקי ויהיה שקוע בתורה
חלק מהתוצאות של הסמארטפון זה גרימת לחץ [מכל מיני סיבות]
שזה יכול להפריע בלימוד
שנות שקט שנותרו היום לבנאדם.
תעשה לעצמך טובה. לבחור ישיבה אין צורך במשהו מעבר לטלפון טיפש דור א'.
בלי להכנס לסוגיית הסינון. שזה ברור לך שזה סיכון מטורף.
ישיבה זה לא רק איקס דפים. זה החלפת נשמה. ראש חדש.
כדי לזכות לזה צריך להתנתק זמנית כמה שיותר מרעשי רקע.
היום אני לא יודע אם אנשים מכירים מצב כזה שאין לך איזה תוכן לדחוף למוח בהישג יד.
אחי, חבל.
אין לך סידורים. אין לך דברים דחופים. אתה בחור ישיבה. זה כל היופי.
זה יפוצץ לך את המוח באלף שטויות לא רלוונטיות.
כולל פורום ערוץ 7. (:
אם זה נסיעה לטיול, וכל צורך כגון זה ואחרים אין כדי לטוס כל החיים.
אומנם קיים עניין שלשמו כן נראה לטוס לדעות מסוימות, לא לכולי עלמא. שזה לקברי צדיקים. אבל אך ורק לקברי צדיקים שהמטרה היא להגיע לקברי צדיקים וזה הכוונה בטיסה בלי שום כוונה ופניה אחרת. בלי בכלל, אין בכלל טיולים, שום דבר, ושם כוונה. אך ורק קברי צדיקים בלבד. על זה אפשר לסמוך על פסיקות כגון פסיקת הרב יובל רגב שליט"א ראש ישיבת ערשנו רעננה (הישיבה הגבוהה רעננה) שאין זה נחשב נסיעה לחו"ל, זה כמו להשאר בארץ. אבל כל נסיעה אחרת תכנס לגדר טיסה לחו"ל וזה ודאי חסרון גדול. שזה ממש נחשב שאתה בארץ העמים.
שנזכה להרגיש קדושת ארץ ישראל
אחלה חבר'ה (מי שאני מכיר)
אמרו לי שפותחים שם שנה הבאה 5 יח אנגלית ואולי גם מתמטיקה.
אהלן.
אני מתחיל בעז"ה שיעור א' בא' באלול הקרוב, בישיבת הסדר רצינית.
הבעיה- אני לא מרגיש שום חשק ללמוד גמרא, פשוט לא אוהב את זה. מה שנקרא- לא מתחבר. מבחינתי אני ניגש לגמרא כאילו שאני ניגש (להבדיל, אבל לצערי ככה זה) לטקסט במבחן בהבעה. יש קטע, יש בו חלקים יותר ופחות מובנים, קושיות על הניסוח או על פרטים בטקסט. הבנתי? אחלה, ממשיכים לדף הבא. לא מרגיש לי משהו מיוחד.
ב"ה אין לי שום בעיה טכנית ושכלית להבין גמרא, וכבר סיימתי בעבר כמה מסכתות ופרקים, גם במסכתות שנחשבות קשות, ככה שהבעיה לא נובעת מעניין טכני.
בנוסף (ואולי זה בעצם הגרעין של הבעיה), אני לא מבין מה כלכך חשוב בגמרא דווקא, שעליו בנוי המון מעולם התורה, ובעצם זה הדגש העיקרי בישיבות. הרי אם הולכים על התורה הפשוטה, המקורית- הרי שהתורה שבכתב, חמשת חומשי תורה, יותר בסיסית מהגמרא. ואם הולכים על הצד של תורה שבע"פ- למה לא לשים דגש דווקא אולי על ראשונים ואחרונים או על המשנה, למה לעצור בפיתוח התורה שבע"פ דווקא בגמרא ולא להמשיך שלב קדימה או לחזור שלב אחורה?. ועוד, מה מייחד את לימוד הגמרא יותר מאשר לימוד אמונה או הלכה? הרי לכאורה חיי כיהודי מאמין דווקא מושתתים על אמונה והלכה (בין השאר) ולא על סוגיות שכבר לא רלוונטיות לימינו, או על אגדתות מימי חז"ל, וגם אם תטענו שהסוגיות הופכות לרלוונטיות בעניינים אחרים עכשוויים, או שצריך ללמוד מוסר מדרכי חז"ל- זה כבר הופך להיות על צד של לימוד הלכה, ובשביל לימוד הלכה יש את שולחן ערוך, לא את מסכת בבא בתרא, או מבחינת מוסר- מסילת ישרים וכו' יותר אפיקטיביים ומעשיים (לפחות בשבילי) מאשר סיפורים מהגמרא.
אשמח לתשובות...
תודה 
אני מצטרפת להמלצה ללמוד את הספר של הרב שגר- בתורתו יהגה.
ויש עוד ספרים בנושא... שאני פחות מכירה... ולכן לא יודעת להמליץ
התורה האמיתית, המקורית, הפשוטה- היא לא תורה שבכתב.
היא הזוגיות המאוחדת בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה,
כאשר כל העולם יכול להיות שותף, או לשזוף את עיניו, בתורה שבכתב
התורה שבעל פה היא ברית עם ישראל- היא הסוד הפנימי שלנו,
צריך להבין את הסוד הזה- זה לא רק סוד של מידע שנגיש רק לנו
זה סוד קיומי - יש מבוע של קשר הקב"ה-ישראל-תורה , שרק מי שנמצא בפנים- יכול להרגיש אותו, יכול להיות חלק מההתרחשות שבו, יכול להתרוות ממנו ולחדש בו.
אל תראה את הגמרא כצבר של מילים על דף
הדף הוא רק מדיום כדי להעביר חתיכת חיים
אילו היית הולך לשבו"ש בישיבה של רבינא, בישיבה של רבי אמי, בישיבה של רבי עקיבא (להצטמרר מהמחשבה!) - איזה שיעור כללי היית שומע? מה היה הסיכומים במחברת שלך?
זה הגמרא.
לא למדתי הרבה גמרא, אבל מעולם לא שמעתי על סוגיה שלא רלוונטית לימינו.
אולי לאנשים שלא יודעים לראות איך זה רלוונטי...
לגבי סיפורי הגמרא תלמד את הרמבם - תפוחי זהב במזכיות הכסף וכו'